לאחרונה שוחרר מהכלא הישראלי אחרי 10 שנות כליאה האזרח האמריקאי אבישי זוננברג. זוננברג הגיע לישראל כתייר ומייד נתפש ע”י משטרת הרבנות בגין תלונה של אשתו מארה”ב שהוא מעגן אותה. הרבנים לקחו אזרח אמריקאי והשליכו אותו לכלא ל 10 שנים!!!!! לאחרונה הוא שוחרר אבל אין לו לאן ללכת, אין לו היכן לגור, והוא לא יכול לעזוב את הארץ ולחזור לאמריקה בגלל צו עיכוב יציאה. עדנה קרנבל מחפשת אותו על מנת לסדר לו טיפול בארגון הצלב האדום. מי שיודע על מקום הימצאו, נא להתקשר מייד.
זוננברג שוחרר מהכלא הישראהלי בלי אף תעודה מזהה. הוא ניגש לקונסוליה האמריקאית לבקש דרכון, אולם אינו יכול להוכיח את זהותו והודיעו לו שקיבלו בקונסוליה האמריקאית שהשם שלו נמצא על הרשימה השחורה ושמדינת ישראל ביקשה מהאמריקאים לו לנפק לו דרכון. בחודש שעבר שוב החלו להציק לו שייתן גט. גורם עלום שם ברבנות או משרד המשפטים הגיש תלונה במשטרת חוף בחיפה על סרבנות גט נמשכת, והוא נחקר על “הפרת הוראה חוקית” החוקרים שיודעים כי החקירה שלהם אינה חוקית היו בביגוד אזרחי ללא תגי שמות וסירבו לומר את שמותיהם לנחקר בכדי שלא נוכל לטפל בהם. שימו לב ש”המתלוננת” בכלל לא אזרחית ישראלית, וה”הוראה החוקית” היא מבית דין רבני בישראל שמפעיל סמכותו על אזרח ותושב זר – דבר שלא היה עובר בשום בית משפט בעולם כי מדובר בהפעלת סמכות אוניברסלית. זה קורה רק במקרים של רצח עם וג’נוסייד. בישראל – גם סרבן גט נכנס לאותה קטגוריה של רצח עם וג’נוסייד. ולזה קוראים בישראל “הוראה חוקית”.
בינתיים מצאנו ברשת רק אזכור אחד במאגרי המידע המשפטיים על אבישי זוננברג. ב 2014 הוא התלונן נגד השב”ס בעתירת אסיר והתיק הגיע לשופט הידוע לשמצה אברהם טל. למי שלא בעניינים קשה להבין על מה הוא מתלונן וזה נראה סתם עוד תלונה של אסיר מפונק. אבל מה שהוא מתאר זה פשוט פשע מחריד נגד האנושות, בניגוד לכל אמנות זכויות האדם וזה לא קורה אפילו במדינות הכי בלתי מפותחות בעולם.
השב”ס קיבלו הוראה לאסור את אבישי זוננברג ושמו אותו במעשיהו, שזה ברמלה כי שם יש אגף תורני. הרבנים יודעים שכל סרבני הגט (שהם בעצם כמו סרבני מצפון) מגיעים לרמלה, ולכן בעורמה הם מעבירים את התיק הרבני אל הדיין הכי נאלח והכי פמינאצי במדינת ישראל, דניאל אדרי בחיפה. דניאל אדרי מוציא לשב”ס יום יום זימון להביא את האסיר לבית הדין בחיפה מרמלה בכוונה כדי לטרטר אותו, בלי שבכלל יש איזה דיון או צורך משפטי על הפרק. הרי האישה בכלל לא בארץ והיא אינה מתייצבת.
האסיר מגיע לחיפה ויכול לשבת בתא המעצר של בית הדין הרבני מהבוקר עד הערב באותו תא בלי שבכלל מעלים אותו לדיון. מדובר בישיבה מ 7:00 בבוקר עד סוף היום 18:00 בערב באותו תא בבית הדין בלי ספרים, בלי עיתונים, בלי מסמכים משפטיים, בלי טלפון, בלי קשר עם העולם, בלי ביקורי עורך דין, בלי מזון אישי, בלי הבגדים הרגילים שלו, בלי האוכל מהקנטינה, בלי טלוויזיה, ולפעמים (בעצם לרוב) גם בלי מים ובלי נייר טואלט. זה אומר פשוט לשבת על דרגש מתכת קפוא 11 שעות ברצף בלי שקורה משהו ובלי לדעת מה בכלל יעשו איתו. לרוב הטמפרטורה שם מכוונת לקור מקפיא, ואין בגדים מתאימים. גם אסור לעשן שם.
אבל זה אולי החלק ה”קל” של הטרטור – הישיבה במרתף של בית הדין. החלק הקשה זה ה”מעברים”. מעברים פירושו מעבר מרמלה לחיפה. לאזרח הרגיל זה נשמע נסיעה של שעה וחצי בקו ישר. לאסיר בשב”ס זה אסון. זה אומר להתעורר ב 2:00 בבוקר, להיזרק לתא “מעבר” להמתנה ל”פוסטה”. בתאים האלה עוברים מאות אנשים ביום והם מסריחים, מצחינים וריח הפיפי, הקקי והליזול מחניק את האף. לאחר מכן מתחיל תהליך פיזור לפוסטה שזה אומר המתנה לכבילה בידיים וברגליים, ולפעמים גם “בננה” שזה אומר כבילה באזיקים מהידיים לרגליים, ולפעמים יש גם אזיקים כפולים (2 זוגות אזיקים על כל יד וכל רגל). ואז עולים לפוסטה ונוסעים לצפון. הפוסטה עוצרת בכל מיני בתי כלא בדרך באמצע הלילה ומפזרת אסירים, עד שמגיעים לתא החזקה זמני בכלא הקישון שקרוב לאולם של הנבל דניאל אדרי, ומשם עולים על פוסטה אחרת לבית הדין הרבני בחיפה. אלו 6 שעות של סיוט, עינוי סיני ממש עד שמגיעים ב 8:00 בבוקר לקישון.
עכשיו תארו לכם מה קורה כאשר הדיין דניאל אדרי מוציא זימון יום אחר יום לחזור על כל התהליך? זה אומר שאי אפשר להחזיר אותו לתא הרגיל שלו ברמלה, כי מייד איך שהוא יגיע הוא צריך לעלות על פוסטה בחזרה לצפון ב 2:00 בלילה. זה אומר שכל השבוע הבן אדם נמצא בתוך כלובי קקה ופיפי, מהבוקר עד הערב בלי שום יכולת לישון (כי הוא לא נמצא בתא הרגיל שלו), ושוב פעם בלי בגדים, בלי גישה לטלפון לשמוע מהעורך דין שלו מה קורה, וכל זה קורה “בבידוד” בלי שהוא יכול להעביר את הזמן בשיחות עם בני אדם.
על האוכל לא דיברנו: קוטג’ מקולקל בבוקר (25 גרם), סנדוויץ’ עם נקניק זול שחתול לא היה אוכל בצהריים, ובערב לפעמים כן ולפעמים לא, אולי זורקים שאריות ממה שנשאר מהבוקר או הצהריים. זה התפריט ל 5 ימים בשבוע של טרטורי הפוסטה. בא כוחו של אבישי זוננברג מתלונן שניאל אדרי עשה לו את התרגיל הזה 90 ימים רצופים. מזכיר לכם את הנאצים? לא בכדי.
אברהם טל: קאפו סדיסט ידוע – היה נשיא בית המשפט המחוזי בלוד
על זה התלונן אבישי זוננברג, והתלונה שלו הגיע לשופט אברהם טל, קאפו סדיסט ידוע. קיראו כאן בהמשך עד כמה השופטים בישראל “הומאנים” ו”רגישים לחיי אדם” לזכויות אדם ועד כמה שופטי ישראל “אור לגויים”….. חחח….השופט הזה פשוט מנפנף את האסיר כמו יתוש טורדני, ומבחינתו גם אם היו אומרים לו שהשב”ס הולכים להכניס את אבישי זוננברג לקרמטוריום, הוא היה קובע בפסק דינו שיש לדאוג שהטמפרטורה של התנור צריכה להיות חמה מספיק לפני שמכניסים את הגבר לתנור, כדי לוודא ש”זכויות אדם שלו נשמרות” ושיהיה קל לשב”ס לשרוף אותו אח”כ וכל זאת על פי הדין הישאהלי ועל פי ההלכה היהודית, ודיני הפמינאציה והווגינה.
הכירו את עו”ד כנרת צימרמן:
בתמונה עורכת דין של השב”ס המתגוררת בהוד השרון, וכל יום מגיע לכלא רמלה/ניצן/מעשיהו להתייצב שם להדוף עתירות של אסירים ועצירים. היא זו שששולטת בשופט אברהם טל כמו בובה על חוט. היא מפעילה אותו. הוא סר למרותה. היא מכתיבה לו פסקי דיןן והוא חוזר על דבריה כמו תוכי. אצלה לאסירים אין שום זכויות. השב”ס תמיד צודק. גם אם השב”ס היה מאכיל את העצירים ב 10 גרם אןרז ליום, היא כבר הייתה מביאה חוות דעת של דיאטנית מטעם השב”ס ש 10 גרם אורז ליום זה די והותר, תזונה בריאה לכל הדעות, והשופט אברהם טל היה חוזר על דבריה ונותן לזה תוקף של פסק דין. כך בעצם מתנהלים כל עתירות האסיר בישראל. תאטרון שבו הכל מכור מראש לטובת השב”ס והבשופט הוא פשוט עוד בובה שהשב”ס מפעיל. בל נשכח: משכורתו של השופט אבהם טל היא 80,000 ש”ח בחודש או 960,000 ש”ח בשנה. מה הוא מבין בחיי בני האדם הפשוטים?????
להלן אחד מפסקי הדין בעניינו של אבישי זוננברג בעתירת אסיר שהתנהלה אצל הסדיסט אברהם טל, ומי שייצגה את השב”ס היא כנרת צימרמן:
עת”א (מרכז) 27950-07-14 אבישי זוננברג נ’ שב”ס (17/09/2014) – DOCX / PDF
בית משפט מחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים
עת”א 27950-07-14
לפני: כב’ השופט אברהם טל – נשיא
העותר: אבישי זוננברג
נגד
המשיב: שירות בתי הסוהר
נוכחים: העותר ובא כוחו עו”ד אייל אלון
ב”כ המשיב עו”ד כנרת צימרמן
פרוטוקול
ב”כ העותר: חוזר על העתירה.
ב”כ המשיב: מגישה כתב תשובה.
ב”כ העותר:
עיינתי בכתב התשובה. ישנה תופעה שבימ”ש חייב לתת עליה את הדעת, מדובר בעותר שנמצא 3 שנים במאסר. שב”ס אמור להחזיק אותו באגף התורני במעשיהו, אגף אזרחי. מה שקורה בפועל שבית הדין מבין את זה, כותב בהחלטות שהמצב הזה שאסירים חרדים מוחזקים באגפים תורניים לא מקובלים עליו והוא מעביר את התיק לבית הדין הרבני בחיפה ומזמן אותו יום יום לדיון והלכה למעשה מה שקורה בפועל זה שהעותר שוהה בבית מעצר קישון בתנאי הפרדת יחיד, מדובר בבית מעצר, הלכה למעשה שוהה בתנאי הפרדת יחיד, בלי בקשה שמוגשת משב”ס לגבי תנאי הפרדה. מתעורר כל יום בשתיים לפנות בוקר, מתחיל את הסבב של הגעה לביהמ”ש ומופיע בפני בית הדין הרבני, מוחזר לאותו תא בתנאי הפרדת יחיד.
יום יום הוא מוזמן לבית הדין הרבני.
מדובר בעותר חרדי, לפי הגדרות שב”ס דתי מלידה, צריך לקבל אוכל בהכשר בד”צ, ומה שקורה עם זה למרות שראיתי בכתב התשובה הוא מקבל אוכל בהכשר בד”צ, למעשה הקבלה של האוכל הזה היא לסירוגין, לפעמים הוא מקבל ולפעמים לא, היות ומדובר בבית מעצר אין פלטת חימום, האוכל בא קפוא, אין פלטת חימום, הוא צריך לחכות עד שהאוכל יפשיר וכך הוא אוכל את זה, הוא כרגע נמצא 90 יום רצוף בתנאים שהם אפילו 3-4 ימים העצירים לא מוחזקים בהם כי זה בית מעצר, 90 יום בהפרדת יחיד בבית מעצר בקישון למרות שלכאורה הוא משובץ למעשיהו.
ההחזקה הזו היא בלתי אנושית.
בנוסף, בהתאם לחוק בתי דין רבניים, קיום פסקי דין של גירושין. בית הדין הרבני מוסמך לתת כל מיני סנקציות לגבי אנשים שהוא סבור שצריך לתת להם צווי הגבלה.
בפועל יש פה צו הגבלה, בידוד. בפועל לפי החוק צו הגבלה של בידוד יש לו תנאים מסוימים, הוא לא יכול לעבור מעבר ל- 7 ימים, צריך להיות גם פער בין 7 ימים לצו הנוסף, הלכה למעשה הוא 90 יום בבידוד. אני פניתי לקצין האסירים של הכלא והוא אמר לי מבחינתי שיקחו אותו מפה, הוא לא יכול לשהות עם עצורים אחרים, קישון זה עצורי ימים, אני לא יכול להכניסו לתנאי האגף, וגם אלו לא תנאים שאני יכול להחזיק אותו בחדר, הוא אמור לקבל תנאים טיפה יותר טובים מעצורי ימים, הגיעה החלטה שיפוטית שהתנאים האלה הוא לא יכול לחיות בהם, ואני גם מבין את הקושי של ביהמ”ש להגיד אני נותן החלטה שמשפיעה על טריבונל שיפוטי אחר, ומה שכן ביהמ”ש יכול לעשות וזו הדילמה שתהיה בפני בית הדין הרבני, התנאים שבהם מוחזק העותר הם מנוגדים לחוק, מוציאים אותו מהחדר שהוא ממילא בבידוד ולוקחים אותו לחדר צינוקות שהוא יותר קטן בלי הדברים שלו, ובגלל שהוא נמצא ומשובץ לבית סוהר מעשיהו כל הדברים שלו נמצאים במעשיהו, אז במשך 3 חודשים הבן אדם נמצא עם אותם בגדים.
ביקשתי שיעבירו אותו למעשיהו לקחת את הדברים שלו. אלו תנאים שהוא לא יכול לשרוד בהם, אני מבקש שיתנו לו קומקום, פלטה חשמלית, שתהיה החלטה ברורה שהוא זכאי לקבל אוכל בהכשר בד”צ ולחמם אותו ובית הדין הרבני בחיפה יודע זאת, הוא יודע שאסירים שהוא מזמן אותם יום יום שב”ס לא מחזיר אותם אלא חייב להחזיקם בקישון, שב”ס נותן לכך יד, או ששב”ס יצטרך להתארגן בהיבט זה. שב”ס יוצא מתוך הנחה שהוא צריך להביא אותו בבוקר לבית המעצר, שב”ס לא יארגן לו רכב ליווי ספיישל, אם היה מזמן אותו כל יומיים שב”ס היה מחזיר אותו למעשיהו, בגלל ששב”ס לא ערוך לעשות את זה בפער של יום הוא משאיר אותו ממילא שם, אם הוא מזמן אותו יום כן יום לא הוא נשאר בקישון כי כל הגעה כזו לוקחת יום וחצי, שב”ס מביא אותו בבוקר והוא מקבל זימונים לכל הימים.
ב”כ המשיב: יש לו זימון למחר ובאוק’.
ב”כ העותר:
זה מעין משחק ידוע ושב”ס נותן לכך אכסניה בניגוד לחוק. הפתרון הוא בירוקרטי, שב”ס לא יכול להגיד אין לי ברירה אחרת כי זה בית המעצר הכי קרוב לבית הדין הרבני בחיפה ולכן אני מחזיק אותו כך.
הוא נמצא 9 חודשים בהפרדת יחיד בבידוד מוחלט שהחוק לא מאפשר זאת, אני רוצה שבימ”ש יקבע שאם בית הדין מורה בהתאם לחוק על צינוק או בידוד זה בהתאם לתא שלו וביהמ”ש יקבע שבתנאים שהוא מוחזק היום הוא לא יכול להיות מוחזק בהם.
ב”כ המשיב:
שב”ס לא יכול להתערב בזימונים שנשלחים לו מבית משפט שיש לו סמכות לכך, שב”ס לא יכול לבוא לבית הדין הרבני ולהגיד אל תזמנו אותו, שב”ס מחויב להביא את העותר בהתאם להחלטה של בית הדין הרבני. אם העותר חושב שגם אם זה היה אפשרי טכנית וזה לא אפשרי, שהאופציה הטובה יותר שכל יום יחזור במעברים ויגיע כל יום בחזרה לישון במעשיהו שזה אומר שיגיע ב- 24:00 וייצא עוד פעם ב- 02:00 זו לא אופציה טובה יותר לעותר. שב”ס יכול להחזיק אותו בבית המעצר הקרוב ביותר כדי שהעותר יימנע מנסיבות אלה.
ב”כ העותר: הוא נמצא בהפרדת יחיד.
ב”כ המשיב: העותר לא מוחזק בהפרדת יחיד, הפרדת יחיד זה הגדרה אחרת לגמרי והוא מוחזק בנפרד משאר העצורים וזה מכיוון שאי אפשר לשים אותו כרגע עם עצורים אחרים.
ב”כ העותר: חברי מטעה ביודעין ואני מצהיר שעובדתית גם מבדיקה שלי בכלא וגם משיחה עם העותר הוא מוחזק בהפרדת יחיד בתנאי בידוד. נכון שחברתי אומרת שאין בקשה מיוחדת להחזקתו בהפרדה וזה מה שאני טוען.
החלטה
העותר אסיר אזרחי בגין סרבנות גט ובעתירה שבכתב הלין על אי קבלת מזון בהכשר בד”צ, על כבילתו, על החזקתו בבידוד ועל החזקתו באגף אזרחי.
בין הגשת העתירה לבין הדיון היום התייתר הדיון בכל הקשור לאי קבלת מזון בהכשר בד”צ ולכבילת העותר והנושא שעומד לדיון הוא החזקת העותר בבידוד, שם הוא מוחזק על פי החלטת בית הדין הרבני.
עיון בכתב התשובה מעלה כי מדובר בפעולה שנעשתה בהנחיית בית הדין הרבני ומשכך אין היא יכולה להוות נושא לעתירת אסיר.
באשר להחזקת העותר באגף האזרחי, אכן העותר לא מוחזק באגף אזרחי אך הדבר מוסבר בסעיף 6 לכתב התשובה בכך שאגף אזרחי איננו מסגרת מתאימה לעותר, שכן באגף זה אין סוהר שנוכחותו דרושה לעותר בהיותו אסיר השגחה.
רשמתי בפני כי בהתאם להתייחסות רב בית סוהר מעשיהו, העותר מקבל מזון בהכשר בד”צ, והדבר אף נבדק מול מפקד האגף בו הוא נמצא.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.
ניתנה והודעה היום, כ”ב אלול תשע”ד, 17 ספטמבר 2014, במעמד ב”כ הצדדים והעותר.
One Comment
מזעזע, מדינת משטרה, עדיף להתנצר , להבנתי לפין הדת היהודית גם אם אתה חילוני, התנצרת , התאסלמות, אתה הומו, התחתנת נישואין אזרחיים אכלת חזיר ביום כיפור – אתה עדין יהודי – נשמע כמו קללה