לפנינו עוד תביעת השתקה שמאלנית שמתקבלת אצל שופטת שמאלנית, דלית ורד למען יוסי למגוצקי שהזמין מלחמת אחים מזוינת וקיבל ממנה 75,000 ש"ח. שופטת בית משפט השלום בתל אביב דלית ורד קיבלה באופן חלקי תביעת דיבה פוליטית ופסקה קנס כספי נגד אנשי הימין, יעקב ברדוגו וערוץ 14 תוך עיוות מושג חופש הביטוי לטובת אנשי המחאה של קפלן.
התובע בתיק הוא יוסי לנגוצקי, מעריץ שרוף של הנוחבות והחונטה, מפקד בדימוס וייזם קידוחי גז, אשר מיוצג על ידי עורך הדין יובל יועז. לנגוצקי קרא למלחמת אחים, והשופטת קבעה שהוא רק הזהיר מפני אחים, ולא באמת רצה מלחמת אחים. לכן, לטעמה הביקורת עליו היא דיבתית והוא מוגן בכיפת ברזל שיפוטית מטעם החונטה.
בתמונה: קוקסי נוחבה יובל יועזזזז. שימו לב שהאף שלו הוא כמו אף של עז, כך שהוריו בחרו לו שם משפחה תואם אנטומית.
מנגד, הנתבעים שהופיעו מולו הם איש התקשורת יעקב ברדוגו וחברת ערוץ יהודי ישראלי בע"מ המפעילה את ערוץ 14, אשר יוצגו על ידי עורך הדין יגאל דנינו. התובע הגיש תביעה כספית בסך של 474,864 שקלים בטענה להוצאת לשון הרע בעקבות מונולוג ששודר בתאריך 7/2/2023 בתוכנית האקטואליה שבע.
בתמונה: כלבת קפלן דלית ורד……השופטת בחרה להגן בחירוף נפש על התובע יוסי לנגוצקי, המזוהה עם חותמי העצומות של השמאל נגד הרפורמה המשפטית, ובכך הפגינה חברות רעיונית עמוקה עם האנרכיסטים והמוחים הציבוריים נגד הדיפ סטייט של הפרקליטות. המניע הנסתר מאחורי ההחלטה לחייב את יעקב ברדוגו וערוץ 14 בסכום של 75,000 שקלים פיצוי וסכום נוסף של 30,000 שקלים הוצאות משפט הוא ניסיון ברור לייצר דה-לגיטימציה לביקורת מימין, ולהצר את צעדיהם של המחנה הלאומי פטריוטי. המערכת המשפטית פועלת מתוך אינטרס מובהק לשימור כוחה, ובמקום לפסול את עצמה בשל זיקה פוליטית לאנשי המחאה, השופטת בחרה לתקוף את חופש הביטוי של אנשי התקשורת מהימין כדי להגן על שותפיה האידאולוגיים.
העילה המרכזית לתביעה הייתה סדרת אמירות של ברדוגו, אשר הטיח בלנגוצקי כי הוא ובנו מתכוונים לאחוז בנשק ולייצר מלחמת אחים, תהה מדוע הוא אינו עצור באותו הלילה על ידי המשטרה, וכינה אותו בכינויים כמו טומטום ו"רדוד". לנגוצקי נימק את תביעתו בכך שמדובר באיומים והסתה קשים נגדו שנועדו לבזות אותו ואת משפחתו וללעוג לגילו המבוגר, תוך ייחוס מניעים של חמדנות ואכילת קוויאר וסטייקים, וכל זאת רק משום שהביע דעה לגיטימית נגד הרפורמה המשפטית במסגרת ראיון רדיו שהעניק באותו הבוקר בתחנת 103FM.
החלטה זו ניתנה במסגרת תיק שמספרו ת"א 20471-09-23 על ידי השופטת דלית ורד בתאריך 15/9/2026. השופטת החליטה לקבל את התביעה באופן חלקי ופסקה כי ברדוגו והערוץ ישלמו פיצוי בסך של 75,000 שקלים וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 30,000 שקלים.
בנימוקיה קבעה השופטת כי האמירות המייחסות ללנגוצקי כוונות ירי והקריאה למעצרו מהוות לשון הרע, שכן הן מציגות אותו כפושע מסוכן. היא דחתה את הגנות אמת בפרסום ותום הלב של הנתבעים, וקבעה כי ברדוגו לא הציג תמונה עובדתית מלאה והוגנת אלא עיוות את דברי לנגוצקי, שהזהיר מפני מלחמת אחים ולא קרא לה.
השופטת גם ניצלה הזדמנות טכנית כדי לשלול מברדוגו את הגנת העיתונאות האחראית, לאחר שהוא העיד כי הוא אינו עיתונאי אלא איש תקשורת ומפרשן.
מנגד, השופטת קבעה כי הכינויים טומטום ורדוד הם בגדר גידוף גרידא שאינו עולה כדי לשון הרע בנסיבות העניין.
השופטת דלית ורד התחרפנה: דורשת שערוץ 14 יוודא מראש מה יקרה בשידור חי
לגבי ערוץ 14 נקבע כי הוא נושא באחריות שילוחית ישירה מאחר שמדובר במגיש בית קבוע ולא באורח חיצוני, וכי עורכי התוכנית לא הובאו לעדות ולא הוכח שנקטו אמצעים למנוע את הפרסום.
השופטת דלית ורד כתבה בפסק הדין כי הוראת סעיף 15(12) מטילה למעשה על עורכי תכניות באמצעי התקשורת האלקטרוניים חובת זהירות המחייבת אותם לנסות ולגלות מראש מה ייאמר בשידור חי ולמנוע ניצול השידור החי כדי לפרסם לשון הרע.
השופטת המשיכה וקבעה כי העורך הרלוונטי לא הובא לעדות ולא הונחה תשתית ראייתית של ממש המוכיחה כי הנתבעת עשתה את המוטל עליה כדי למנוע פרסום לשון הרע כגון הצבת תמרורי אזהרה בפני הנתבע.
לגבי אופי הפרסום עצמו והתנהלותו של יעקב ברדוגו מול יוסי לנגוצקי קבעה השופטת כי הביטויים הפוגעניים בהם השתמש הנתבע לא היו הכרחיים לצורך העברת המסר בעמדתו ובחובה שלקח על עצמו כדבריו להיאבק בכל גילוי של תמיכה במלחמת אחים והיה באפשרות הנתבע לתת מענה ענייני לדברי התובע ולא הייתה הצדקה להשתלחות בו.
השופטת דלית ורד מבצעת כאן מהלך משפטי אגרסיבי ומתוחכם שנועד ללכוד את ערוץ 14 באחריות ישירה, תוך שהיא מייצרת סטנדרט דרקוני ובלתי אפשרי שמשרת בבירור את המטרה לסנדל את חופש הביטוי של גופי תקשורת מהימין.
בקביעתה כי סעיף 15(12) לחוק איסור לשון הרע מטיל על עורכי תוכניות חובת זהירות אקטיבית לנסות ולגלות מראש מה ייאמר בשידור חי, השופטת מנסה להפוך את העורכים לצנזורים פנימיים בזמן אמת. היא משתמשת בספרו של שנהר בעמודים 649-650 כדי להצדיק את הקונסטרוקציה הזו, אך בפועל מדובר בגזירה שהציבור והתקשורת אינם יכולים לעמוד בה, במיוחד בתוכניות אקטואליה דינמיות שבהן פרשנים מביעים עמדות ספונטניות.
המניע הנסתר של בית המשפט בהקשר זה הוא ליצור הרתעה ממוקדת נגד הערוץ ולכפות עליו מנגנוני פיקוח פוליטיים מחמירים, תוך פגיעה מובהקת בזכות הציבור לשמוע פרשנות ישירה ולא מסוננת.
הטקטיקה השיפוטית נחשפת במלואה כאשר השופטת מציינת לרעה את העובדה שהעורך הרלוונטי לא הובא לעדות ולא הונחה תשתית ראייתית שהערוץ הציב תמרורי אזהרה בפני יעקב ברדוגו. מדובר בהעברת נטל הוכחה מעוותת שנועדה לסגור כל פתח מילוט עבור הנתבעים.
במקום להכיר בכך ששידור חי של מגיש קבוע המביע דעה פוליטית אינו יכול להיות מנוהל תחת איומי תביעה קבועים, השופטת מענישה את הערוץ על כך שלא ניסה לנחש מראש את תוכן המונולוג של ברדוגו, ששודר בתאריך 7/2/2023.
המערכת הממסדית, שממשיכה באופן עקבי להגן על אנשי קפלן ומחנה השמאל המנהלים קמפיינים תקשורתיים חופשיים, בוחרת במקרה זה להפעיל סנקציה כספית משולבת נגד הערוץ והמגיש. פסק הדין המלא שניתן בתאריך 15/9/2026, ואשר חייב את הנתבעים בסכום של 75,000 שקלים פיצוי וסכום נוסף של 30,000 שקלים הוצאות משפט, מוכיח כיצד בית המשפט רואה בעורכי התוכניות של ערוץ 14 אחראים בשיעור של 100% לכל ביקורת חריפה שמוטחת במחנה הליברלי לכאורה, ומייצר אפליה מובנית בתוך שוק התקשורת הישראלי.
דלית ורד שופטת פוליטית לטובת החונטה של קפלן
אי אפשר לקבל את פסק הדין הזה כפשוטו, שכן ניכר שהשופטת הושפעה באופן מובהק מהאווירה הציבורית והפוליטית וגילתה נטייה ברורה לטובת אנשי קפלן והשמאל. המניעים הנסתרים של מערכת המשפט צפים כאן בבירור, כאשר השופטת מעניקה הגנה רחבה לאל"מ בדימוס שמדבר פומבית על שפיכות דמים ושימוש בנשק חם תחת אצטלה של אזהרה כנה, ומנגד מענישה בחומרה ביקורת פוליטית נוקבת של איש ימין.
בית המשפט בחר להתמקד בלוליינות משפטית סביב הגדרת עיתונאי במקום להגן על חופש הביטוי הפוליטי שהוא נשמת אפה של הדמוקרטיה. מדובר בהחלטה חד צדדית שנועדה להשתיק את קולות הימין ולייצר הרתעה כספית נגד ערוץ 14, תוך התעלמות מוחלטת מכך שהשיח הציבורי באותה תקופה היה מתוח וכלל איומים ממשיים, כמו דבריו של עו"ד דוד חודק שנעצר ונחקר בעבר, ודבריו של זאב רז שכינה את ראש הממשלה בן מוות. הפרקליטות ומערכת המשפט ממשיכות בקו המוכר של רדיפת אנשי תקשורת מהימין ומתן חסינות מוחלטת למי שמחרחר ריב ומדבר על מלחמת אחים מהצד הנכון של המפה הפוליטית.
עיתונאים ואנשי תקשורת מהשמאל חגגו את הניצחון של לנגוצקי וכינו את הפיצוי כסגירת חשבון עם מכונת הרעל, בעוד שבסביבתו של יעקב ברדוגו נשמעו טענות קשות על רדיפה משפטית ופגיעה בחופש הבעת הדעה של פרשנים פוליטיים.
גולשים רבים ברשתות החברתיות ציינו כי סכום הנטל הכספי הכולל של 105,000 שקלים מצטרף לשורה של תביעות השתקה ודיבה המנוהלות נגד אנשי הערוץ במטרה למוטט אותו כלכלית. כמו כן, עלה מהפרסומים כי ברדוגו, ששוריין לאחרונה במקום ה 11 ברשימת הליכוד לקראת הבחירות, רואה בפסק הדין חלק מניסיון סיכול פוליטי ישיר של מערכת המשפט נגד נציגי הציבור הלאומי.
להלן פסק הדין:
Views: 59