EDNA LOGO 1

MLAT בקשה מגרמניה לאיסוף זרע מניסים יצחקי להוכחת אבהות הפרקליטים שירי פרלמוטר ויעקב פרידברג מתלבטים באיסוף הזרע

יעקב פרידברג פרקליט פמיניסט חבר ויקיר מרכז רקמן

לפנינו שרשור מיילים של הפרקליטות לאחר שהתקבלה ב 2021 במחלקה הבינלאומית בקשה לאסוף זרע מאחד בשם ניסים יצחקי לצורך בירור אבהות.  כנראה שאיזה גרמניה הזדיינה עם זין ישראלי או איזה יהודיה מזדיינת עברה לגרמניה עם בטן מעוברת, והיא רוצה מזונות.

מה שמפליא שהבקשה לא מגיעה מבית משפט גרמני שמבקש עזרה משפטית, שאז יש תיק עם תובעת, מישהי שדורשת סעד של  הכרה באבהות מול נתבע להכרה באבהות, אלא שמשרד המשפטים הגרמני ביקש ממדינת ישראל לאסוף זרע ממישהו שגר בישראל.  הגרמנים אפילו שלחו מבחנה שבה הם רוצים שבישראל יכניסו אליה את הזרע, וישלחו להם.

 

מי שקיבלה את הבקשה זו נבלה בשם שירי פרלמוטר המחלקה לסיוע משפטי בהנהלת בתי משפט והיא שלחה שאלה לפרקליטה אחרת מאיה פרוינד מה לעשות.  גם מאיה לא יודעת מה לעשות והיא פונה למצדה מצלאוי – דוד, עו”ד מהמחלקה למשפט ציבורי – חוקתי בייעוץ וחקיקה ושאלת אותה מה לעשות. זאתי פונה ליועמ”שית של הרווחה איילת ששון ושואלת אותה מה לעשות. איילת ששון פונה לפרקליט איתי אפטר ושואלת אותו מה לעשות.  אפטר פונה ליעקב פרידברג ושואל אותו מה לעשות.

וכך השרשור עובר מפרקליטה לפרקליטה שלא יודעים מה לעשות עד שמוחלט להעביר את זה לבית משפט למשפחה ושבית המשפט למשפחה ישבור את הראש…..

ואנחנו שואלים….  בבית המשפט למשפחה הנתבע הוא אותו ניסים יצחקי, אבל מי התובעת???  הרי לשכת הרווחה לא יכולה להיות התובעת, כי לשכת הרווחה היא לא האמא הממליטה, ונדרשת תובעת בשר ודם שתתבע.

לכן למה כל החכמולוגים האלה לא שאלו שאלה אחת.  מדוע הגברת הממליטה מגרמניה לא לוקחת עו”ד ישראלי ומגישה תביעת אבהות על חשבונה?  בשביל מה כל הברברת הזו?

הרי ברור שזו לא בקשה לסיוע משפטי בתיק משפטי מגרמניה (שאז היתה מגיעה בקשה מבית משפט גרמני, ולא ממשרד המשפטים הגרמני), וזה ענין בדיני משפחה, וזה בכלל לא ענין שהמדינה צריכה להתערב בו.

תתכבד האישה, תיקח עורך דין ותגיש תביעה…..

 

להלן השרשור:

Date : 10/6/2021 7:24:39 PM
From : “itai apter”<[email protected]></[email protected]>
To : “Yael Weiner” <[email protected]>, “Maya Freund”<[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Cc : “Itai Apter”<[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: בקשה נכנסת מהרשות בגרמניה

השאלה היא יותר האם יש טעם עכשיו להכנס לכל הניתוח המשפטי ? אם ביהמ”ש לא יבקש שנתערב אז לפחות מבחינתנו אני לא רואה שום סיבה או אינטרס שנביע עמדה. זה לא מקרה קלאסי של אמנת הראיות ואני חושב שזה לגיטימי רעיונית לא לבצע בדיקת רקמות שביהמ”ש זר ביקש לכפות. כמובן שאם נקבל פניה רשמית מגרמניה בעניין אז זה יהיה סיפור אחר.

אם מוריה רוצה להתערב ושתוגש עמדת יועץ שהיא תוביל את זה. זה בכל זאת עניין של דיני משפחה בין-לאומיים לא שלנו.

Adv. Itai Apter,
Director, International Civil Affairs,
Office of the Deputy Attorney General (International Law)
Israel Ministry of Justice

מאת: Yael Weiner <[email protected]>
‏‏נשלח: יום רביעי 06 אוקטובר 2021 16:56
‏‏אל: Maya Freund
עותק: Itai Apter
‏‏נושא: RE: בקשה נכנסת מהרשות בגרמניה

הי – יש לי קושי עם האמירה – אנחנו מקבלים את הטענה שחוק מידע גנטי גובר.  אני לא מרגישה במקום להגיד אמירה כזאת.
ולמה לא להתייחס בכל זאת לסעיפים בתקנות שמוריה הזכירה?

—–Original Message—–
From: Maya Freund <[email protected]>
Sent: Wednesday, October 6, 2021 1:19 PM
To: Yael Weiner‏ <[email protected]>
Cc: Itai Apter‏ <[email protected]>
Subject: RE: בקשה נכנסת מהרשות בגרמניה

הי יעל,

לאחר שיחה עם איתי, כדאי פשוט להסביר למוריה שהבקשה עוברת משירי לבית המשפט ושלבית המשפט שיקול דעת לכפות או לא לכפות את הבדיקה.
במקרה שבית המשפט יבקש את עמדת היועץ, נגבש עמדה. באופן כללי, קיים קושי מסוים לסרב לביצוע בדיקה לפי האמנה מהטעם כי זה מנוגד לדין הפנימי אך אנחנו מקבלים את הטענה שחוק מידע גנטי גובר.
מה דעתך?

תודה רבה,
מאיה פרוינד

—–Original Message—–
From: Maya Freund
Sent: Wednesday, October 6, 2021 11:04 AM
To: Yael Weiner‏ <[email protected]>
Cc: Itai Apter‏ <[email protected]>
Subject: FW: בקשה נכנסת מהרשות בגרמניה

הי יעל ויינר,

אנא ראי את המייל מטה של מוריה וטיוטת תשובה:

שלום מוריה,

כפי שציינת, סעיף 5 לתקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות), תשל”ז-1977 קובע כי מנהל בית המשפט יכול לסרב להעביר בקשה לרשות שיפוטית מטעמים מצומצמים: הבקשה לא תואמת את הוראות האמנה, ביצוע הבקשה אינה בסמכות של הרשות השיפוטית בישראל, ביצוע הבקשה עלול לפגוע בריבונות או בטחון המדינה (ס’ 5 לתקנות). להבנתי, טעמים אלה לא מתקיימים במקרה שלנו.

סעיף 9 לתקנות קובעות כי לא יהיה אדם חייב למסור ראיה אם הוא לא חייב לעשות כן לפי הדין בישראל (ס’ 9 לתקנות). סירוב האדם שממנו בית המשפט מבקש לגבות את הראיות לפי סעיף 9 לתקנות שונה מסירוב מנהל בתי משפט להעביר את הבקשה לרשות שיפוטית לפי סעיף 5 לתקנות. סעיף 11 לאמנה בדבר גביית ראיות בחוץ לארץ בעניינים אזרחיים או מסחריים משנת 1970 מתייחס ל-“or duty privilege” של אדם שלא למסור ראיה (למשל חסיון עו”ד לקוח). לפי המדריך ליישום האמנה (עמ’ 101 למדריך), הרשות שהתבקשה לגבות את הראיה יכולה לאשר את קיום הזכות שלא למסור את הראיה או לבצע את גביית הראיה. במקרה שלנו, בשיקול דעת בית המשפט לקבל את טענת האדם כי יש לו זכות שלא למסור את הראיה או לכפות עליו לבצע את הבדיקה.

התקנות קובעות כי גביית הראיות תיעשה לפי סדרי הדין בישראל (ס’ 6 לתקנות) אך הן לא מסדירות את האפשרות של המדינה להתנות את ביצוע גביית הראיות בכך שההליך העיקרי יתנהל לפי החוק המדינתי. יתרה מכך, סעיף 12 לאמנה קובע כי מדינה לא יכולה לסרב לבקשה מהטעם כי הראיה לפי הדין לא מצמיחה זכות תביעה:
“Execution may not be refused solely on the ground that (…) its internal law would not admit a right of action on it.”

המדריך ליישום האמנה מבהיר כי הרשות המרכזית (מנהל בתי משפט בישראל) לא יכולה לסרב לבצע את הבקשה מהטעם כי הראיה לא תקפה בדין הפנימי (מדריך ליישום האמנה, עמ’ 123):

“The requested authority may not refuse to execute a Letter of Request on grounds alone that the internal law of the Requested State does not admit a right of action on the subject-matter of the action before the requesting authority. This is expressly forbidden by the Convention (Art. 12(2)), which extends not only to rights of action that are unknown to the internal law of the Requested State, but also to those to which it is opposed. Moreover, the requested authority may not refuse to execute a Letter of Request on grounds alone that, under its procedural law, the action in the Requesting State would be inadmissible in the Requested State in the particular circumstances (…), regardless of whether the right of action itself is recognized.”

עם זאת, האמנה מאפשרת למדינות לבחון את תקפות הראיה להתאים את הפרוצדורה לגביית הראיות (מדריך ליישום האמנה, עמ’ 126):

“The requested authority may not refuse to execute a Letter of Request for the taking of evidence on grounds alone that the evidence sought is not relevant to, or otherwise admissible in, the proceedings in the Requesting State (…) reviewing the admissibility of evidence would (…) undermine the “practical scheme of international co-operation” established under the Convention.That being said, the requested authorities in some States may review the relevance or admissibility of the evidence sought for the purposes of determining:
a. the applicability of the methods and procedures under the law of the Requested State to be followed pursuant to Article 9(1) – in some States, the methods and procedures for obtaining evidence may be conditioned on the relevance or admissibility of the material sought, although the review of these matters carried out by the Requested State will generally only be summary;”

האם עמדתך הינה שלאותו אדם יש זכות שלא לבצע את הבדיקה לפי הדין הישראלי אם תוצאת הבדיקה מכריעה בעניין האבהות (מהות ההליך)?
אם כן, ייתכן שניתן להעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה עם הפניה לתשומת ליבו של בית המשפט כי לאדם יש זכות לפי התקנות שלא למסור את הראיה או כי על בית המשפט לבחון את קיום הזכות שלא למסור את הראיה לפי הדין בישראל.אני זמינה לכל שאלה.

בברכה,
מאיה

—–Original Message—–
From: Moria Cohen Bakshi <[email protected]>
Sent: Monday, October 4, 2021 10:48 PM
To: Mesada Mazlavi‏ <[email protected]>; OdeyaIFW‏ <[email protected]>; LioraAFW‏ <[email protected]>; AyeletSFW‏ <[email protected]>
Cc: Maya Freund‏ <[email protected]>
Subject: RE: בקשה נכנסת מהרשות בגרמניה

בעיני הבקשה מעוררת את השאלה האם בעיני מדינת ישראל יש לראות בדיקה גנטית לקשרי משפחה כראיה או שמדובר בעניין מהותי שהוא גוף התביעה ועל כן אין לראות את האמנה כחלה עליו , וזאת מעבר לדרישה שהוזכרה בתכתובת בעניין הצורך בצו של בית המשפט.

אינני בקיאה באמנה הנ”ל  ומניחה שהמחלקה הבינלאומית תאיר את עינינו יותר אך אני רואה בנוסח התקנות ליישומה גם חריג (ר’ סעיף 9 לתקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות), תשל”ז-1977 ויש עוד חריג לפני כן החל על מנהל בתי המשפט (5(א) (1)).

מאידך אם ההליך יתנהל עם כל הכללים של חוק מידע גנטי יכול להיות שאיננו צריכים להתנגד אלא ניתן להתנות את ההיענות לבקשה בכך שיתקיים הלילך עם כל הכללים של חוק מידע גנטי.

לצורך כך חשוב להבין יותר ה מידת הגמישות שיש לנו משאנו נענים לבקשה.

מוריה

מוריה כהן בקשי כל גבר הוא אלים סוטה מין ואנס בפוטנציה
מוריה כהן בקשי כל גבר הוא אלים סוטה מין ואנס בפוטנציה

—–Original Message—–
From: Mesada Mazlavi <[email protected]>
Sent: Monday, October 4, 2021 2:21 PM
To: OdeyaIFW‏ <[email protected]>; LioraAFW‏ <[email protected]>; AyeletSFW‏ <[email protected]>
Cc: Maya Freund‏ <[email protected]>; Moria Cohen Bakshi‏ <[email protected]>
Subject: RE: בקשה נכנסת מהרשות בגרמניה

והפעם – מצרפת את מאיה.

אנא השיבו על גבי מייל זה.

בברכה,
מצדה מצלאוי – דוד, עו”ד
המחלקה למשפט ציבורי – חוקתי | ייעוץ וחקיקה ה 073-3925193
0 [email protected]

מצדה מצלאוי דוד גוש צואה פמיניסטית מקבלת לקוחות נוחבות
מצדה מצלאוי דוד גוש צואה פמיניסטית מקבלת לקוחות נוחבות

—–Original Message—–
From: Mesada Mazlavi
Sent: Monday, October 4, 2021 2:19 PM
To: ‘ליאורה אברמוביץ’‏ <[email protected]>; AyeletSFW‏ <[email protected]>
Cc: OdeyaIFW‏ <[email protected]>; Moria Cohen Bakshi‏ <[email protected]>
Subject: RE: בקשה נכנסת מהרשות בגרמניה

תודה ליאורה ואילת.

מצרפת להתכתבות את מאיה פרוינד מהמחלקה הבינלאומית בייעוץ וחקיקה.

משיחה שקיימתי עם מאיה מוקדם יותר היום הבנתי כי בכל מקרה בכוונת הנהלת בתי המשפט להעביר את הבקשה לאישור בית משפט (ככל הנראה – משפחה).

אודיה- נמתין לקבלת התייחסותך והאם מקובל מבחינתך שהבקשה תועבר לאישור בימ”ש למשפחה.

בברכה,
מצדה

בברכה,
מצדה מצלאוי – דוד, עו”ד
המחלקה למשפט ציבורי – חוקתי | ייעוץ וחקיקה ה 073-3925193
0 [email protected]

—–Original Message—–
From: ליאורה אברמוביץ <[email protected]>
Sent: Monday, October 4, 2021 11:00 AM
To: AyeletSFW‏ <[email protected]>; Mesada Mazlavi‏ <[email protected]>
Cc: OdeyaIFW‏ <[email protected]>; Moria Cohen Bakshi‏ <[email protected]>
Subject: RE: בקשה נכנסת מהרשות בגרמניה

שלום רב
מסכימה עם דבריה של אילת

ליאורה אברמוביץ
עו”ד, ממונה (ייצוג חסויים)
הלשכה המשפטית
משרד הרווחה והביטחון החברתי
טל. 02-6752585  |  פקס. 02-6752363
www.molsa.gov.il | [email protected]
חוסן חברתי לישראל

—–Original Message—–
From: אילת ששון <[email protected]>
Sent: Monday, October 4, 2021 9:57 AM
To: Mesada Mazlavi‏ <[email protected]>
Cc: אודיה איפרגן‏ <[email protected]>; Moria Cohen Bakshi‏ <[email protected]>; ליאורה אברמוביץ‏ <[email protected]>
Subject: RE: בקשה נכנסת מהרשות בגרמניה

שלום מצדה,

מה שלומך?

ראשית, אני מצרפת לתכתובת את אודיה אשר ממונה על תחום האבהות.

שנית, סליחה על הבורות אבל לא הצלחתי להבין לאיזו אמנה מתייחסת ההתכתבות למטה ומכח מה התבקשה בדיקת הרקמות.

שלישית, לפי חוק מידע גנטי לא ניתן לבצע בדיקת רקמות לקשרי משפחה אלא לפי צו של בימ”ש לעניני משפחה. האם צריך (לפי אותה אמנה מסתורית) לראות בפנייה בקשה שהוגשה? מה מעמדו של הנטען לאבהות? האם לא הוא צריך להגיש את הבקשה? על פניו הבקשה, כך או אחרת, תהיה חייבת להיבדק בהתאם לפרמטרים בה נבדקת בקשה בישראל, על מנת שתינתן בה עמדת היומ,ש לעצם קיום הבדיקה (לדוגמא – אם יש חשש ממזרות אז גם אם הדבר נדרש לצרכים שונים בחו”ל או שהילד מצוי שם, לא רואה מקום שהיועמ”ש כצד להליך יסכים לבדיקה… ואף ביהמ”ש לא יהיה רשאי להתירה, כי זו קביעת החוק אצלינו). במילים אחרות מה שאני מנסה לומר זה שאני לא מאמינה שיש אמנה ביכולה לעקוף את ההוראוץת המהותיות של חוק מידע גנטי. ייתכן שניתן לעקוף את ההוראות הדינויות (מי מגיש את הבקשה וכד’) אך את זה נשמח לדעת מכם…

אודיה – ניסיתי לחסוך לך ככל הניתן – אם יש לך מה לגרוע או להוסיף – הבמה שלך!

אילת

אילת ששון
עו”ד – ממונה יעוץ משפטי
הלשכה המשפטית
משרד הרווחה והביטחון החברתי
טל. 02-6752334  |  פקס. 02-6752363
www.molsa.gov.il | [email protected]
חוסן חברתי לישראל

—–Original Message—–
From: Mesada Mazlavi <[email protected]>
Sent: Monday, October 4, 2021 9:21 AM
To: Moria Cohen Bakshi‏ <[email protected]>; ליאורה אברמוביץ‏ <[email protected]>; אילת ששון‏ <[email protected]>
Subject: FW: בקשה נכנסת מהרשות בגרמניה

הי לכן,

ראו בקשה מהרשות בגרמניה לביצוע בדיקת אבהות של ישראלי (הבקשה הגיעה להנהלת בתי המשפט שהעבירה להתייחסותנו).
ראו גם את התייחסותו מטה של יעקב.  בהמשך לכך, האם יש לנו מה לומר בענין? האם בעבר נדרשה התייחסותנו לבקשות כאלה?

מצדה

בברכה,
מצדה מצלאוי – דוד, עו”ד
המחלקה למשפט ציבורי – חוקתי | ייעוץ וחקיקה ה 073-3925193
0 [email protected]

—–Original Message—–
From: Yaakov Friedberg <[email protected]>
Sent: Sunday, October 3, 2021 4:45 PM
To: Mesada Mazlavi‏ <[email protected]>
Subject: RE: בקשה נכנסת מהרשות בגרמניה

הי מצדה

מעולם לא אישרתי או לא אישרתי בקשה כזו.

להבנתי במסגרת האמנה ישראל מחוייבת לסייע באיסוף ראיות, והרשות המרכזית היא הנהלת בתי המשפט שיודעת לטפל בתיקים הללו. לא מובן לי מה רוצים מאתנו.

הייתי שואל את מוריה, ליתר ביטחון, ואולי כדאי לשאול גם את ליאורה או איילת?

בתמונה:  הפרקליט יעקב פרידברג, נבלה פמיניסטי חבר של כל הצרעות ממרכז רקמן.
יעקב פרידברג פרקליט פמיניסט חבר ויקיר מרכז רקמן
יעקב פרידברג פרקליט פמיניסט חבר ויקיר מרכז רקמן

—–Original Message—–
From: Mesada Mazlavi <[email protected]>
Sent: Sunday, October 3, 2021 1:38 PM
To: Yaakov Friedberg‏ <[email protected]>
Subject: FW: בקשה נכנסת מהרשות בגרמניה

הי יעקב,
בהמשך לשיחתנו, ראה את הפנייה מטה של הנהלת בתי המשפט ואת הבקשה המצ”ב.
תודה רבה,
מצדה

בברכה,
מצדה מצלאוי – דוד, עו”ד
המחלקה למשפט ציבורי – חוקתי | ייעוץ וחקיקה ה 073-3925193
0 [email protected]

—–Original Message—–
From: Maya Freund <[email protected]>
Sent: Thursday, September 30, 2021 11:57 AM
To: Mesada Mazlavi‏ <[email protected]>
Cc: Yael Weiner‏ <[email protected]>
Subject: FW: בקשה נכנסת מהרשות בגרמניה

מצדה שלום,

בהמשך לשיחתנו, אנא ראי פניה של המחלקה לסיוע משפטי בהנהלת בתי משפט בעניין בקשה לביצוע בדיקת אבהות מגרמניה.

תודה רבה,
מאיה

—–Original Message—–
From: שירי פרלמוטר <[email protected]>
Sent: Monday, August 30, 2021 5:25 PM
To: Maya Freund‏ <[email protected]>
Subject: בקשה נכנסת מהרשות בגרמניה

היי מאיה,בהמשך לשיחתנו, מצ”ב בקשה מהרשות בגרמניה בעניין ביצוע בדיקת אבהות ממר ניסים יצחקי.  לבקשה צורפה מעטפה סגורה, נראה כי מכילה מבחנה לצורך ביצוע הבדיקה.
אודה להנחייתך.

שירי פרלמוטר

Regards,

Shiri Perelmutter
Head of The Legal Assistance to Foreign Countries Unit|General Counsel’s Office|Administration of Courts [email protected], [email protected]

scanned by Ministry of Justice

<p></p>

scanned by Ministry of Justice

Views: 87

One Comment

  1. ולמה הם ביקשו דווקא זרע? הרי גם רוק , דם, שיער וכיו”ב מספיק לדיקת דנ”א של הילוד ואיך ניתן לחייב מישהו למסור חומר מגופו? הרי אפילו בתביעת אבהות נורמטיבית לא מחייבים לכך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי מכיר את האישה הזאת?




This will close in 25 seconds