תעמולת השקר של חיים ויסמונסקי ממחלקת הסייבר בפרקליטות עובדת נון סטופ.  בכל הזדמנות הוא מפיץ את שקריו שהמגמה העולמית היא לחוקק ולאשר שימוש ברוגלות, כולל חדירות לשרתים מחוץ למדינה (ללא צורך לבקש רשות).

מדובר בשקר, ולא פלא שהעבודות שנעשות באו”ם ובזירה הבינלאומית לגבש סטנדרטים מקובלים לשימוש ברוגלות שאינן פוגעות בפרטיות ובזכויות האדם של האזרחים אינה זוכה לשום סיקור בעיתונות הישראלית.

להיפך, בישראל כל מי שמנסה לעורר מודעות לענין, משתיקים אותו ומפעילים עליו רוגלות.  גם בית המשפט העליון משתיק את העתירות על NSO ומטיל עליהן צא”פ.  למשל תמר זנדברג הגישה עתירה  נגד מכירת רוגלות של NSO למקסיקו, ובית המשפט העליון הטיל עליה צא”פ מוחלט, למעט המילים “העתירה נדחתה”.

ראו כאן דו”ח האו”ם על SPYWARE וזכויות אדם 12/7/2019

המומחה המיוחד של האו”ם קובע שכל המדינות צריכות להשעות כל שימוש, מכירה, העברת ידע וציוד, של רוגלות עד שצוות מומחים בינלאומי יסיים עבודתו לגבש סטנדרטים שיבהירו חד משמעית שרק במקרי פשע הכי חמורים, אפשר יהיה להשתמש ברוגלות, ורק בתנאי שהמדינה תסיר חסינות ותפתח שערי בית המשפט לתביעות נזיקיות בגין שימוש חורג שגרם נזק, גם נגד המדינה וגם נגד החברה שהפיצה את כלי הרוגלה.

ודוק:  הקריאה להשעיית המכירות והשימוש חלה רק על ריגול נגד בני אדם ספציפית.  זה לא חל על mass surveillance – כלומר על איסוף מידע בכלים הללו שאינו מטורגט על אדם ספציפי.

מה שהעיר את המומחים באו”ם זה מקרה בארה”ב שבו השגרירות האתיופית הדביקה ברוגלות מחשב של מתנגדי משטר שחיים בארה”ב באמצעות FINSPY שבבעלות חברה גרמנית-בריטית Gamma Group.  כל המידע שנשאב נשלח לאתיופיה.

Doe v. Federal Democratic Republic of Ethiopia, 851 F.3d 7 (D.C. Cir. 2017).

במקביל החלו לצוץ תלונות ממקסיקו על שימוש בפגסוס הישראלי שנבדקו ע”י מומחים מקנדה.  מומחים אלו איתרו הדבקות ב 45 מדינות, כולל אירלנד, בריטניה, סעודיה, בחריין וטוגו.

Bill Marczak and others, “Hide and seek: tracking NSO Group’s Pegasus spyware to operations in 45 countries”, Citizen Lab, 18 September 2018.

להבדיל מהדבקות פגסוס שבהם מפתים אזרח ללחוץ על קישור, ברוסיה וכל המדינות האקס-קומוניסטיות פועלת חברת PROTEI ש”דגה” את האינפורמציה ישירות מתעבורת האינטרנט.

סוג אחר של רוגלות נראות סטינגריי Stingray.  רוגלות אלה מתחברות אל האנטנות הסלולריות, מתחזות בשם והסיסמא של הטרגט, ודגות משם את כל המידע.

טכנולוגיה נוספת היא הטמנה של Deep Packet Inspection באינטרנט.  אנשים חושבים שהם מגיעים לאתר מסויים ומנסים להוריד ממנו תוכנה או חומר, אולם ללא ידיעתם, מבוצעת REDIRECT של אותות האינטרנט והם נופלים למלכודת ששואבת מהם מידע.

PDF

ראו מכתב של ענת מיסד כנען מהסנגוריה הציבורית לעמית מררי מהפרקליטות: הפסקת שימוש בפגסוס 20/3/2023

מייל פרקליטות על שימוש ברוגלות נגד פעילי BDS (חרם על ישראל) החל מ 2015 (צה”ל ושב”כ)

Date : 8/19/2015 3:31:39 AM
From : “Roy Ariav”<[email protected]></[email protected]>
To : “DSIA-Praklitim” <[email protected]>, “DSIA-Mitmachim”<[email protected]></[email protected]></[email protected]>

Subject : דיווח ב”הארץ”: אגף המודיעין בצה”ל עוקב אחר פעילותם של עשרות ארגוני BDS בעולם

אגף המודיעין בצה”ל עוקב אחר פעילותם של עשרות ארגוני BDS בעולם

המעקב מתמקד בארגונים הפועלים במטרה ליצור דה־לגיטימציה וחרמות על ישראל. עם זאת הוחלט בצה”ל שלא לנהל מעקבים אחר ארגונים להם קשר עקיף לפעילים ישראלים, וכל מעקב מאושר על ידי קצין בכיר

גילי כהן

19:21  עודכן ב- 19:21

באגף המודיעין מנהלים מעקב אחר עשרות ארגוני שמאל זרים, הפועלים במטרה ליצור דה־לגיטימציה לישראל. עם זאת, באגף לא כוללים איסוף מודיעיני על פעילות ארגוני ה–BDS המתבצעת בתוך תחומי ישראל.

בחטיבת המחקר בצה”ל פועל מדור המכונה דה־לגיטימציה, שהוקם ב–2011 כאחד מלקחי פרשת המרמרה. המדור חוקר את פעילותם של ארגונים אנטי־ישראלים בחו”ל, ובין היתר בכאלה המתמקדים בהטלת חרמות על ישראל. כל מעקב אחר ארגון BDS מאושר מראש על־ידי קצין בכיר, כאשר הוחלט באגף המודיעין שלא לנהל מעקבים אחר ארגונים להם קשר עקיף לפעילים ישראלים. בשבועות האחרונים אף הדגישו בצה”ל כי הם אינם מנהלים או אוספים מידע מודיעיני על ישראלים, אלא מבצעים פעילויות איסוף רק אחר מי שאינם אזרחי המדינה.

גופי ה–BDS מנהלים קמפיין למען חרם על ישראל, ביטול השקעות במדינה וסנקציות נגד ישראל. בעבר נמתחה ביקורת על עיסוקו של צה”ל בנושא, בטענה כי מדובר בעיסוק שיש לו נגיעה פוליטית.

שירות הביטחון הכללי הוא שאוסף מידע מודיעיני על ישראלים המעורבים בפעילות זאת. פעילי שמאל החברים בתנועת ה–BDS דיווחו בעבר כי אשת שב”כ, המזדהה בשם “רונה”, ניסתה ליצור עמם קשר. יועצת תקשורת לרשימה המשותפת רעות מור, סיפרה בחודש יוני האחרון כי כאשר שבה מחו”ל, תוחקרה על־ידי “רונה” בנוגע למשט לעזה, וכי על עמדתה בנוגע לתנועת ה–BDS, לצה”ל ולציונות.

העתירה של תמר זנדברג נגד NSO שנמצאת תחת צאפ בגץ 5662/17

ההסבר נמצא במייל הזה.  כדי להסוות את השיחות סוכם בפרקליטות לקרוא לזנדברג “התמר הרעיל”.

עו”ד איתי מק הגיש בקשה בעליון לבטל את איסור הפרסום

בבית המשפט העליון בירושלים                                                                           בג”צ 5662/17

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בעניין:

ח”כ תמר זנדברג ת.ז 038711198

ע”י עו”ד איתי מק

מרח’ יפו 97, מרכז כלל, משרד 745, ירושלים

טל’: 02-5877766 פקס: 02-5877744

העותרת

– נגד-

1. שר הביטחון, מר אביגדור ליברמן
2. ראשת אגף הפיקוח על ייצוא ביטחוני, גב’ רחלי חן
3. משרד הביטחון
4. משרד החוץ

ע”י פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

מרח’ סלאח א- דין 29, ירושלים

טל’: 02-6466591/0 פקס: 02-6467011

המשיבים

בקשה לביטול איסור הפרסום על פסק הדין

1. ביום שישי, ה-11.1.2019, התראיין מנכ”ל חברת NSO, שלו חוליו, בכתבת שער במוסף “שבעה ימים” בעיתון ‘ידיעות אחרונות’. הריאיון אישר כי החברה פעלה ופועלת ברישיון המשיבים במקסיקו, וחשף פרטים לגבי השימוש הספציפי במערכת המעקב של החברה לצורך תפיסת ברון הסמים המקסיקני “אל צ’אפו” (מצ”ב):

http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5444102,00.html

2. חוליו לא היה רשאי להתראיין בעניין, ללא אישור המשיבים ובפרט המלמ”ב אצל המשיב 3 אשר אחראי לשמירת הסודיות בתעשיות הביטחוניות. כך גם, הראיון קיבל את אישור הצנזורה הצבאית.
3. יודגש כי חוליו לא הסתיר שהראיון בוצע ואושר כחלק ממהלך יחסי ציבור, לנוכח הביקורת השלילית על חברת NSO והמשיבים שנתנו רישיונות ייצוא ביטחוני לחברה.
4. בנסיבות אלה, צו איסור הפרסום על פסק הדין רוקן מתוכן, ואין בפסק הדין מידע כלשהו החורג מזה שפורסם בראיון הנ”ל באישור המשיבים. אדרבא, המידע שנחשף בראיון נרחב לאין שיעור מתוכן פסק הדין.
5. לאור האמור לעיל, כב’ ביהמ”ש מתבקש להורות על ביטול איסור הפרסום על פסק הדין.
6. עמדת המשיבים:

                                                                                                               _____________

                                                                                                               איתי מק, עו”ד   ב”כ העותרת

PDF

תגובת המדינה (אבי מיליקובסקי) לבקשת תמר זנדברג להסיר את איסור הפרסום

שימו לב:  חוליו שלו התראיין על מכירת הפגסוס למקסיקו.  הוא אמר שיש לו אישור צנזורה להתראיין.  זה היה ראיון יח”ץ.  תמר זנדברג טענה ובדצק שאם הוא התראיין אין סיבה שמונעת פרסום פסק הדין.

הפרקליטים ענבר לינהארד וראובן אידלמן טענו שהצנזורית לא ידעה על מה הוא מתראיין ולא נתנה אישור ולכן הפדיחה של הצנזורית לא מצדיקה ביטול הצא”פ על פסק הדין.

להלן התגובה:

תגובה מטעם המשיבים לבקשה לביטול איסור הפרסום על פסק הדין

1. בהתאם להחלטות בית המשפט הנכבד (כב’ הנשיאה א’ חיות), מתכבדים המשיבים (להלן גם: “המדינה“), להגיש תגובה מטעמם לבקשת העותרת לביטול איסור הפרסום על פסק הדין (להלן גם: “הבקשה“), כדלקמן.
2. כזכור, עוד ביום 18.3.18, בטרם הדיון בעתירה, הגישה המדינה, מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה ולשם מניעת פגיעה ביחסי החוץ שלה, בקשה לקיום הדיון בדלתיים סגורות, ובמסגרת זו ביקשה המדינה “כי איסור הפרסום הנגזר מכך יחול על תוכן הדיון, ועל כל החלטה או פסק דין שיינתנו מעתה ואילך”, הכל כמפורט באותה בקשה.

3. ביום 19.3.18 התקיים הדיון בעתירה, ובעקבותיו ניתן פסק הדין החוסה תחת איסור פרסום.

4. לאחרונה, הגישה העותרת בקשה לביטול איסור הפרסום, הנסמכת על כתבה מיום 11.1.19, שבה התראיין מנכ”ל חברת NSO לעיתון “ידיעות אחרונות”. כמפורט בבקשה, בנסיבות אלה, לטענת העותרת, “צו איסור הפרסום על פסק הדין רוקן מתוכן”, הכל כמפורט בבקשה.

5. עמדת המדינה היא כי על איסור הפרסום להיוותר על כנו, ולפיכך דין הבקשה להידחות; המדינה סבורה כי הבקשה שהגישה המדינה עוד ביום 18.3.18, לפיה איסור הפרסום נדרש מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה ולשם מניעת פגיעה ביחסי החוץ שלה (ושבית המשפט הנכבד נענה לה במובן זה שהורה על איסור פרסום פסק הדין) – בעינם עומדים. להלן, יפורטו בתמצית הנימוקים לכך.

6. כזכור, עניינה של העתירה שבנדון הוא בבקשת העותרת כי המשיבה 2 “תפעיל את סמכותה הקבועה בחוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, תשס”ז-2007, ותורה על ביטול ו/או התלית רישיון הייצוא הביטחוני שנתן אגף הפיקוח על ייצוא ביטחוני (אפ”י), לייצוא מערכת מעקב למקסיקו”.

7. נקודת המוצא לענייננו היא כי מדינת ישראל אינה מתבטאת בפומבי בקשר עם מדיניות הייצוא הביטחוני שלה. כאמור בתגובת המדינה לעתירה שבכותרת:

“בראשית הדברים יובהר, כי אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון אינו חושף פרטים על אודות רישיונות שיווק וייצוא ביטחוני, וזאת מטעמים ביטחוניים, מדיניים ואסטרטגיים ברורים של מדינת ישראל. בשים לב לכך, לא יוכלו המשיבים להתייחס במסגרת תגובה גלויה זו לטענות הפרטניות המועלות על ידי העותרת בעתירתה. המשיבים יוכלו להציג בפני בית המשפט הנכבד, ככל שימצא זאת לנכון, את כל המידע הרלוונטי, בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד. יודגש, למען הסר ספק, כי אין באמור בתגובה זו – או במה שלא נאמר בה – כדי להצביע על הסכמה כלשהי מצד המשיבים לאיזו מן הטענות המועלות בעתירה [ההדגשה במקור – הח”מ]”.

8. לעמדת המדינה, התרת פרסומו של פסק הדין שניתן בעתירה שבכותרת עלולה לפגוע במדיניות אי החשיפה המתוארת לעיל בכל הנוגע לייצוא הביטחוני, ולהוות חריג לה.

9. ודוק: העותרת נסמכת על ראיון עיתונאי שנערך עם מנכ”ל חברת NSO; לא עם גורם כלשהו מטעם מדינת ישראל. ההבדל בין התבטאויות המובאות בשמו של מנכ”ל חברה העוסקת בייצוא בטחוני, לבין התבטאויות המובאות בשמה של המדינה או פסק דין של בית המשפט הנכבד שהמדינה היא צד לו, הוא חד ומהותי בענייננו, שעה שמדיניות אי החשיפה מתייחסת לדברים האמורים בשמה של מדינת ישראל. ראיון עיתונאי עם מנכ”ל חברה זו או אחרת אינו בבחינת דברים המובאים בשמה של מדינת ישראל, וקיומו אינו מהווה, לעמדת המדינה, שינוי נסיבות רלוונטי, הגורע מן הראציונלים לאיסור פרסום שהנחו את בית המשפט הנכבד בעת מתן החלטתו לאסור את פרסום פסק הדין.

10. נזכיר, כי פסק הדין בענייננו ניתן תחת איסור פרסום, לאחר שבית המשפט הנכבד שמע טיעונים במסגרת הדיון מיום 19.3.18, הן בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד, ועוד קודם לכן, במעמד שני הצדדים ובדלתיים פתוחות. במסגרת טיעון פתוח זה, עמדה המדינה על היותה של המאטריה שלפנינו – סוגיית היצוא הביטחוני – מאטריה מיוחדת שהמדינה אינה מתבטאת בהקשרה (ראו עמ’ 1-2 לפרוטוקול הדיון). ברי, כי האמור בפסק דין של בית המשפט הנכבד שהמדינה היא צד לו, עלול להתפרש בידי גורמים אלה ואחרים כהתבטאות רשמית של המדינה, ואף ברי כי המדינה לא תוכל לאשר או להכחיש את שייוחס לה בעקבות כך, מתוקף דבקותה במדיניות אי החשיפה.

11. יתר על כן, בשנים האחרונות נדונו בפני בית המשפט הנכבד מספר עתירות נוספות שעניינן במדיניות הייצוא הביטחוני של ישראל; בכולן ניתנו צווי איסור פרסום בהיקפים כאלה ואחרים, ולענייננו רלוונטית העובדה כי בכולן הוטל צו איסור פרסום על פסק הדין עצמו (ראו: בג”ץ 2041/15, בג”ץ 3893/16, בג”ץ 648/17, בג”ץ 2562/18; בכולן נטל חלק בא כוח העותרת בענייננו, בין כעותר, בין כמייצג). הסרת איסור הפרסום בענייננו, תהווה חריג למדיניות עקבית זו, שטעמיה המוצדקים עימה.

לשם שלמות התמונה, יצוין כי לאחרונה ניתן פסק דין בעתירת ייצוא בטחוני, שאינו חוסה תחת איסור פרסום, אולם המדובר בפסק דין שדחה עתירת ייצוא בטחוני בגין קיומו של סעד חלופי בדמות הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים; פסק הדין ניתן עוד בטרם הוגשה תגובת המדינה, ואין בו כל התייחסות לגופם של דברים (בג”ץ 1294/19, פסק דין מיום 20.2.19 (הרכב כב’ השופטים נ’ סולברג, ד’ מינץ, א’ שטיין); בעקבות זאת הוגשו בקשות מטעם עותרים למחיקת שתי עתירות נוספות העוסקות בייצוא ביטחוני ואף בהן ניתן פסק דין המורה על מחיקתן בשלב דיוני דומה – בג”ץ 5136/18 (24.2.19), בג”ץ 8408/18 (5.3.19) (בכל שלושה ההליכים הלו, בא כוח העותרים היה בא כוח העותרת בהליך שבכותרת); הדברים מובאים לשם שלמות התמונה בלבד, ואינם גורעים מכל האמור לעיל.

12. לא זאת אף זאת: מבין העתירות המנויות לעיל, שעסקו במדיניות הייצוא הביטחוני ושבכולן חסה פסק הדין תחת איסור פרסום, ניתן פסק הדין בבג”ץ 2562/18 לאחר מתן פסק הדין בענייננו. באותו עניין (שבמסגרתו שימש ב”כ העותרת בענייננו, כבא העותרים שם), טענה המדינה באריכות לעניין מדיניות אי החשיפה וההימנעות מהתבטאות פומבית של מדינת ישראל בכל הנוגע למדיניות הייצוא הביטחוני שלה (ראו: עמ’ 3-1 לפרוטוקול הדיון שם, מיום 27.12.18), ונימקה בכך בקשה הוגשה על ידה, לקיומו של דיון בעתירה בדלתיים סגורות, ולכך שאיסור הפרסום הנגזר מכך יחול על תוכן הדיון, ועל כל החלטה או פסק דין שיינתנו מאותה עת ואילך. בית המשפט הנכבד (הרכב כב’ השופטים י’ עמית, ע’ ברון, ג’ קרא), קיבל את בקשת המדינה, וקבע כך (ההחלטה כלולה בעמ’ 4 לפרוטוקול אותו דיון):

“בית המשפט מתיר לעותרים להיות נוכחים בחלק הראשון של הדיון בו יישמעו טענות בא כוחם. למען הסר ספק, ומאחר שהטענות יישמעו ללא הפרעה מצד ב”כ המשיבים, הרי ברור שהיעדר תגובה או כל תגובה של ב”כ המשיבים אינה אמורה להתפרש כהסכמה, הודעה [צ”ל: הודאה – הח”מ] ואין להסיק ממנה דבר”

בהמשך, ניתן פסק דינו של בית המשפט הנכבד באותו עניין, החוסה כאמור תחת איסור פרסום.

בכך, הכיר בית המשפט הנכבד (כפי שעשה בפעמים קודמות), ברגישותה של המאטריה שלפנינו, אשר בעטיה ראוי כי פסקי הדין בהקשרה יינתנו תחת איסור פרסום, וזאת, לאחר ששמע נימוקים כבדי משקל מפי המדינה לעניין זה.

13. כאמור, ולסיכום נקודה זו, לעמדת המדינה לא אירע בנסיבות ענייננו כל שינוי נסיבות רלוונטי המצדיק סטיה מהפסיקה העקבית בעניין איסור פרסום פסקי דין הנוגעים למדיניות הייצוא הביטחוני, שעה שכל הבסיס לבקשה שלפנינו נעוץ בראיון עיתונאי עם מנכ”ל חברת NSO בלבד, ולא בראיון או התבטאות כלשהו של גורם מדינתי.

14. לעמדת המדינה, די בכל האמור לעיל כדי להביא לדחיית הבקשה, ואין צורך להידרש לצורך דחייתה, לחומר נוסף, חסוי. יחד עם זאת, ככל שיורה על כך בית המשפט הנכבד, ובהסכמת העותרת, תוכל המדינה להציג לעיונו של בית המשפט הנכבד חומר חסוי במעמד צד אחד, שיש בו אף כדי לחזק, לעמדת המדינה, את הנימוקים המובאים לעיל.

15. למעלה מן הנדרש, נוסיף כדלקמן.

16. העותרת טוענת כי מנכ”ל חברת NSO “לא היה ראשי להתראיין בעניין, ללא אישור המשיבים …”, וכי “הראיון קיבל את אישור הצנזורה הצבאית”, ובכך מוצאת חיזוק לצורך הנטען על ידה, בהסרת צו איסור הפרסום. אלא שטענה זו כלל אינה יכולה לסייע לעותרת.

17. ראשית, הראיון הנזכר אמנם קיבל את אישור הצנזורה הצבאית, אך זאת תחת ההנחה כי דברי המרואיין, שאינו גורם מדינתי, אינם מהווים עמדה רשמית מטעם המדינה ואינם יכולים להיות מיוחסים לה בשום צורה ואופן. המדובר בדברים המובאים מפיו, ולא מפי המדינה. וממילא, אין באישורה של הצנזורה הצבאית למתן הראיון, משום אישור כלשהו לאמיתות הדברים שנאמרו בו, או משום הבעת עמדה רשמית כלשהי מטעם המדינה ביחס אליהם.

18. למעלה מזאת: הצנזורה הצבאית פועלת בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, ולפיהם ניתן לאסור פרסום דבר בעיתון, רק אם לדעת הצנזור קיימת ודאות קרובה כי הפרסום יגרום  לפגיעה ממשית בביטחון המדינה (ראו בג”ץ 680/88 שניצר נ’ הצנזור הצבאי הראשי). בהתאם למבחן זה, החליטה הצנזורה הצבאית על אישור פרסום הראיון, אולם ברי כי המדובר במבחן מחמיר מזה הנוגע למבחן להטלת צו איסור פרסום בענייננו ולפיכך עצם מתן אישור לפרסום הראיון, אינו מעיד כשלעצמו על הצדקה להסרת איסור הפרסום. למעלה מן הנדרש, נציין כי בעת מתן האישור לפרסום הראיון, הגורמים הרלוונטיים בצזורה הצבאית כלל לא הכירו את העובדה כי בענייננו הוטל צו איסור פרסום על פסק הדין בעתירה שבכותרת.

19. נמצא כי גם הטענה לפיה הראיון בענייננו קיבל את אישור הצנזורה הצבאית לפרסומו, אין בה כדי לתמוך בבקשת העותרת.

20. בטרם סיום נציין כי במסגרת הבקשה נכתב כי “אין בפסק הדין מידע כלשהו החורג מזה שפורסם בראיון הנ”ל באישור המשיבים. אדרבא, המידע שנחשף בראיון נרחב לאין שיעור מתוכן פסק הדין” (סעיף 4 לבקשה). לעמדת המדינה, ספק אם בניסוח טענה זו ננקטה הזהירות הנדרשת ביחס לתוכנו של פסק דין החוסה תחת איסור פרסום, וזאת מבלי לנקוט כל עמדה ביחס לטענה לגופה.

21. למען שלמות התמונה, תציין המדינה כי עניינה של בקשת איסור הפרסום מושא תגובה זו, עלה לאחרונה במסגרת הליכים אזרחיים המתנהלים בפני בתי המשפט (החוסים תחת איסור פרסום), אולם הדברים אינם מעלים או מורידים על ההכרעה בבקשה מושא ענייננו.

22. סוף דבר: עמדת המדינה כי היא כי דין הבקשה להידחות, ודין איסור הפרסום להיוותר על כנו. המדינה סבורה כי הבקשה שהגישה המדינה עוד ביום 18.3.18, לפיה איסור הפרסום נדרש מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה ולשם מניעת פגיעה ביחסי החוץ שלה (ושבית המשפט הנכבד נענה לה במובן זה שהורה על איסור פרסום פסק הדין) – בעינם עומדים.

23. העובדות המפורטות בתגובה זו והנוגעות לצנזורה הצבאית נתמכות בתצהירה של …

היום, ‏‏‏‏

PDF

מייל של הפרקליט שחר סברדלוב לפרקליטה מרלין מזל על כתבות עיתונות בנושא NSO

Date : 10/26/2021 9:33:48 AM
From : “Shahar Sverdlov [email protected]
To : “Marlene Mazel”  [email protected]
Cc : “Vered Shpilman” [email protected], “Sharon Gefen” [email protected], “Tal Shetrit” [email protected], [email protected], [email protected]

Subject : RE: Please check the NSO docket
Attachment : 523246_image001.png;523246_image002.jpg;523246_image003.jpg;

Hi Marlene,

Exactly – the last update on the Court of Appeal docket is from September 9^th. I checked the District Court docket just as a precaution but there are no new developments there either.

Regarding news – I don’t see any recent news articles about the lawsuit itself. However, please find below some more general recent articles about NSO that may be interesting:

1. https://www.timesofisrael.com/israel-said-trying-to-mend-france-ties-strained-over-nso-phone-hack/
2. https://www.nytimes.com/2021/10/24/insider/hacking-nso-surveillance.html
3. https://www.timesofisrael.com/israels-nso-group-disabled-spyware-from-hacking-uk-phones-report/
4. https://www.i24news.tv/en/news/israel/1633418660-nso-group-blocks-governments-from-using-spyware
5. https://www.haaretz.com/middle-east-news/dubai-ruler-hacked-ex-wife-s-phone-with-israeli-nso-spyware-u-k-judge-rules-1.10272811

Let me know if you need me to summarize the articles or require assistance in any other matter.

Warm regards,

Shahar

מייל של מרלין מזל על תמר זנדברג

עתירה של מולי מלקאר מנכלית אמנסטי וזהבה גלאון נגד רחלי חן ו NSO

עת”מ 28312-05-19 : מלקאר ואח’ נ’ הביטחוני רחלי חן ואח’

PDF

ופסק הדין:

השופטת רחל ברקאי קבעה שנחה דעתה שלא הונחה תשתית לפגיעה בזכויות אדם ולא הונחה תשתית ש NSO ביצעה את הריגול.  נחה דעתה שמשרד הביטחון עושה מלאכתו בקפידה רבה, וברגישות גבוהה במיוחד לאי פגיעה בזכויות אדם…….

חחח