לפנינו עוד קומבינה משפטית של מחלקת הסייבר (חיים ויסמונסקי) להגנה על חברת הרוגלות NSO בבעלות חוליו שלו. נציין שבתקופה המדוברת בני גנץ היה אמור להיכנס כבעלים משקיע ב NSO.

תראו איזה קומבינה יפה עושים בפרקליטות בשיתוף פעולה עם שופט שמספרים לו בלופים “למען בטחון המדינה”, השופט צחי עוזיאל.  כמה קל לטעון “מניעת נזק מדיני-ביטחוני חמור של מדינת ישראל”, כשבפועל אין שום נזק בטחוני אלא סתם טיוח פדיחות.  צ”ח 41333-07-20.  

יתרה מכך, הגישו לצחי עוזיאל 2 גרסאות לחתימה: נוסח מלא עם הוראות לשב”כ לבצע את החיפוש, ונוסח מצונזר שבו מחקו את “שם הגורם המבצע”.  השב”כ.  זה רק מראה שגם כאשר רואים צו רשמי של שופט במדינת ישראל, זו לא חזות הכל כי מאחורי הצו ה”רשמי” שמוצג בפרהסיה, תמיד יכול להיות צו מפורט יותר שהוא הצו האמיתי הלא מצונזר.  כמובן שבנוסח המצונזר לא כתוב שזו גרסה מצונזרת.  אחרת איך אפשר לעבוד על הציבור????

מרלין מזל לא בוחלת בשקרים וזיוף בפרקליטות

 

נגד חברת הרוגלות NSO פגסוס נפתחה תביעה ע”י ווצאפ ופייסבוק בקליפורניה.  הטענה היא שפגסוס חדרה לתוך האפליקציה והדביקה 1,400 מכשירים בארה”ב ובכך גרמה לכך שהלקוחות ברחו מהאפליקציות, כי זה הוציא להן שם רע של אפליקציות “לא מאובטחות”.

המטפלת במחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים, מרלין מזל שכרה את שירותי עוה”ד Arnold & Porter לעקוב אחרי התיק ולייעץ להם כי היה חשש שבמסגרת גילוי מסמכים השופטת בקליפורניה תוציא צו ל NSO לגלות מסמכים שעלולים להביך את מדינת ישראל.

 

 

חיים ויסמונסקי ומרלין מזל הכינו לשופט צחי עוזיאל צו חיפוש פיקטיבי

 

ארנולד ופורטר יעצו למשרד המשפטים הישראלי (לאותה מרלין מזל ולחיים ויסמונסקי מהסייבר) לעשות תרגיל.  קומבינה.  להוציא צו חיפוש פיקטיבי על המשרדים של NSO, כדי שאח”כ בקליפורניה NSO תוכל לטעון שהיא לא יכולה לגלות מסמכים, כי מדינת ישראל תפסה אותם…….לקומבינה הזו קראו בפרקליטות בשם הקוד “ספר הנשיא“.

ואכן עו”ד חיים ויסמונסקי ניגש למלאכה ויחד עם הליטיגטורית שירי רום הכין בקשה לצו חיפוש במעמד צד אחד נגד NSO שהוגשה לשופט צחי עוזיאל, עם נספח שבו פירטו לו בדיוק מה ההליכים בקליפורניה, כדי שהוא יבין שכל ההליך הוא קומבינה אחת גדולה “למען ביטחון המדינה”……

שימו לב: אין חשד לעבירה פלילית, אין צורך בחיפוש, והצו שמבוקש מהשופט צחי עוזיאל פיקטיבי לחלוטין.

 

 

 

ברור שצחי עוזיאל חתם………לא היסס…  בטחון המדינה עלק…… מדובר בצו חיפוש שבכלל לא היה צריך לממש כי הוא פיקטיבי לחלוטין רק כדי לייצר מכשולים לווצאפ ופייסבוק בקליפורניה, להכשיל את גילוי המסמכים.

אחר כך הגישו חיים ויסמונסקי ורועי בלכר, ב”כ NSO בקשה בהסכמה “לצמצם את איסור הפרסום” כך שרק בית המשפט בקליפורניה יוכל לקבל עותק של הצו…..  אבל כמובן שהשופטת בקליפורניה לא אמורה לדעת שעשו פה קומבינה, ולא היה חשד ולא היה באמת חיפוש.

הבעלים של NSO חוליו שלו היה צריך להגיש תצהיר בקליפורניה.  מי אתם חושבים הכין לו את התצהיר?  מרלין מזל ממשרד המשפטים.  כמובן שהיא כתבה בתצהיר שהפשיטה על משרדי NSO והצו חיפוש היה “בהפתעה גמורה” ושלא היה להם מושג שהולכים לעשות עליהם פשיטה וחיפוש…..

 

להלן הבקשה בהסכמה על צמצום הצא”פ:  מדינת ישראל נ NSO צ”ח 41333-07-20

 

 

שימו לב:   מדובר בהליך פיקטיבי לחלוטין שנועד לרמות את השופטת בקליפורניה ואת התובעים שם: ווצאפ ופייסבוק.  לא באמת היה צורך בצו חיפוש, לא היו עילות לחיפוש, לא היה חשד לעבירה פלילית, ולא בוצע חיפוש בפועל.  המטרה היתה לייצר ניירת בשביל לבלבל ולטמטם את הגויים.

כדי להוציא צו חיפוש צריך לפרט שהחשודה (NSO) חשודה בעבירה פלילית…  איזה עבירה פלילית יש כשהחשודה מקבלת הנחיות פעולה ממשרד המשפטים עצמו שגם מנסח לחשודה הפיקטיבית את כל התצהירים????

והשופט צחי עוזיאל?????  הוא ידע שזו קומבינה.  הוא ידע שלא בוצעה שום עבירה.  הוא ידע שאין עילת חיפוש, הוא ידע שזה נועד לרמות שופטת בקליפורניה, ובכל זאת הוא חתם…….

את צו הקומבינה הזו הגישה עו”ד שירי רום.

 

 

 

בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו                                    צ”ח     41333-07-20

בפני כבוד הנשיא צחי עוזיאל                                                                                                                                    

 

                                                                                                                    

המבקשת:                  מדינת ישראל

באמצעות מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה

רח’ שאול המלך 39 תל-אביב, מיקוד 64924

טלפון:073-33924455, פקס: 02-6468009

 

–   נ  ג  ד   –

 

המשיבות:         1.     קבוצת אן. אס. או טכנולוגיות בע”מ

(NSO Group Technologies LTD)

ח”פ 514395409

מרחוב גלגלי הפלדה 22, הרצליה, מיקוד 4672222

 

2. קיו סייבר טכנולוגיות בע”מ

(Q Cyber Technologies LTD)

ח”פ 514971522

מרחוב גלגלי הפלדה 22, הרצליה, מיקוד 4672222

 

שתיהן באמצעות בא-כוח עו”ד רועי בלכר

טלפון: 073-3202021, פקס: 073-3202031, דוא”ל: [email protected]

 

בקשה בהסכמה לתיקון צו איסור הפרסום והרחבת סייגי איסור הפרסום

בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להורות על הרחבת סייגי איסור הפרסום כפי שנקבעו בהחלטה מיום 19.7.2020 ובהחלטת ההמשך מיום 21.7.2020, כך שיתאפשר למשיבות לעדכן את באי-כוחן בישראל ובארצות-הברית בדבר ההליך דנן, וכן יובהר, למען הסר ספק, כי יוּתר להן לעדכן גם את מנהליהן ועובדיהן הרלוונטיים לעניין מהעבר (ולא רק בהווה).

תוכן הבקשה:

1. ביום 19.7.2020, בעקבות פנייה במעמד צד אחד של המבקשת, ניתן על-ידי בית המשפט הנכבד צו חיפוש, תפיסה וחדירה לחומרי מחשב (להלן: “הצו”) בהתאם לסעיפים 23, 23א, 24א(1) ו-32(ב) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ”ט-1969 (להלן: “הפסד”פ“). בד בבד עם מתן הצו, הורה בית-המשפט על איסור פרסום גורף, לרבות על עצם קיומו של צו איסור הפרסום, ולמעט מספר סייגים אשר פורטו בהרחבה במסמך ייעודי, אשר סומן על-ידי בית-המשפט הנכבד כ-צע/4.
2. עוד באותו היום נפגשו הצדדים, וכתוצאה מההידברות בניהם, הוגשה לבית-המשפט הנכבד ביום 20.7.2020 בקשה בהסכמה, בה התבקשה, בין היתר, הרחבת סייגי איסור הפרסום כך שיותר למשיבות לקבל לידיהן וכן למסור לבאי-כוחן בהליך המשפטי המתנהל נגדן בבית-המשפט הפדראלי במחוז הצפוני של קליפורניה בארצות-הברית (מס’ הליך PJH-07123-CV-4:19) (להלן: “ההליך בארה”ב”) גם את חלק הבקשה בטופס הצו, וזאת תוך מחיקת זהותו של הגורם המבצע את הצו.

יתר תנאי צו איסור הפרסום, כפי שניתן ביום 19.7.2020 נותרו בעינם.

3. ביום 21.7.2020 נעתר בית-המשפט לבקשה דנן, ונתן תוקף להסכמת הצדדים.
4. היום פנה בא-כוח המשיבות לח”מ, ועדכן כי המשיבות עדכנו את באי-כוחן בהליך בארה”ב בפרטים המותרים במסירה על-פי החלטות בית-המשפט הנכבד המפורטות לעיל. בעקבות זאת, ביקשו באי-כוחן של המשיבות בארה”ב שיותר להם למסור את המידע המותר (כפי שיפורט להלן בסעיף 7) גם לשופטת בית-המשפט הפדראלי במחוז הצפוני של קליפורניה הדנה בהליך בארה”ב, וגם לבאי-כוחן של התובעות בהליך זה.

בא-כוח המשיבות פנה למבקשת על מנת להרחיב את סייגי איסור הפרסום בנקודה זו, ולאחר דין ודברים הוסכם בין הצדדים כי יש מקום להיענות לבקשה.

5. כמו כן, במסגרת תהליך ביצוע הצו, עלה הצורך בהבהרות לגבי הגורמים הקשורים במשיבות שלהם ניתן – בכפוף ליידוע מראש של הגורם המבצע את הצו – למסור מידע את המידע המותר, כך שיובהר כי עובדים ומנהלים לשעבר אצל המשיבות, העשויים להיות רלוונטיים למימוש הצו – הם בין הגורמים שהמשיבות תוכלנה למסור להם את המידע המותר (כפי שיפורט להלן בסעיף 7), וזאת ביידוע מראש של הגורם המבצע את הצו.
6. לאור כל האמור לעיל, על יסוד הסכמת הצדדים, מתבקש בזאת בית-המשפט הנכבד לתקן את צו איסור הפרסום כדלקמן:
   • יוּתר למשיבות באמצעות באי-כוחן בארץ ובארה”ב, למסור לשופטת בית המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של קליפורניה הדנה בהליך בארה”ב, וכן לבאי-כוחן של התובעות בהליך בארה”ב את הפרטים הבאים:
     • נוסח הצו הכולל הן את חלק הבקשה והן את חלק ההחלטה, להוציא זהותו של הגורם המבצע את הצו;
     • מכתבו של הח”מ הממוען לעו”ד בלכר מיום 19.7.2020, אשר צורף כנספח לבקשה למתן צו איסור פרסום;
     • כמו כן, יותר למסור לגורמים הנ”ל את הפרטים הבאים: עצם קיומם של ההליכים בבקשה להוצאת הצו; פרטי הצדדים לבקשה להוצאת הצו; העובדה כי התבקש צו חיפוש, תפיסה וחדירה לחומרי מחשב, ביחס לכל מסמך או חומר מחשב שבבעלותן או החזקתן של החברות, עובדיהן או מי מטעמן, מטעמים של מניעת נזק מדיני-ביטחוני חמור של מדינת ישראל.
   • תיקון צו איסור הפרסום והרחבת סייגיו תותנה בהתחייבות של המשיבות בכתב, כי תפעלנה באמצעות באי-כוחן בהליך בארה”ב כמיטב יכולתן כדי לבקש מכב’ השופטת הדנה בהליך בארה”ב, להבטיח כי המידע שיימסר לה ולבאי-כוח התובעות בהליך שם, לא יופץ לכל גורם נוסף ותישמר סודיותו.
   • יודגש כי יתר פרטי צו איסור הפרסום כפי שנקבעו בהחלטותיו הקודמות של בית-המשפט הנכבד מיום 19.7.2020 ומיום 21.7.2020 נותרים בעינם.

 

 

 

_________________                                              ____________________

רועי בלכר, עו”ד                                                   ד”ר חיים ויסמונסקי, עו”ד

בא-כוח המשיבות                                                מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה

 

תל-אביב,       ‏א’ אב התש”ף

‏22 יולי 2020

PDF

 

NSO בקשה בהסכמה הרחבת סייגים לצאפ צו חיפוש פיקטיבי של צחי עוזיאל 41333-07-20

 

ראו הודעה ליועמ”ש על כוונה להוציא צו חיפוש פיקטיבי מאת נעה בר שלו 28/6/2020

 

שימו לב להערה של עו”ד ורד שפילמן:  “הבנתנו יצטרכו הסמכה ספציפית של ועדת שרים בנושא זה לפי הכיוון האחרון שהן חושבות עליו”.

 

שלום רב,

כזכור, בסוף אוקטובר 2019 הוגשה בקליפורניה תביעה נזיקית על-ידי החברות Whatsapp ו- facebook כנגד החברה הישראלית NSO Group Technologies, בטענה כי בין התאריכים 29.4.2019 ועד ה- 10.5.2019 השתמשה הנתבעת בשרתי וואטסאפ, כדי להפיץ תוכנת ריגול בשם “פגסוס” לכ-1400 מכשירים ניידים לצורך ביצוע מעקב אחר משתמשי וואטסאפ מסוימים. הליך גילוי המסמכים הצפוי בתביעה זו מגלם סיכונים לא מבוטלים לביטחונה הלאומי של מדינת ישראל.

בשלב זה תלויה ועומדת בקשה למחיקה על הסף אשר הגישה חברת NSO לבית המשפט. יחד עם זאת, הבקשה איננה, כשלעצמה, מעכבת את הליך גילוי המסמכים, וההכרעה בנושא נתונה לבית המשפט. אכן, ב-8 ליוני נודע לנו אודות בקשה ראשונה לגילוי מסמכים, אשר הגישו התובעות לחברת NSO. המדובר בבקשה מקיפה ורחבה, אשר על פניו, חלה גם על מסמכים המצויים ברשות החברה ואשר חשיפתם עלולה לגרום נזקים משמעותיים למדינת ישראל. בנוסף, החלו להישלח דרישות לגילוי מסמכים לעובדים של החברה המתגוררים בארה”ב.

 

ככלל, סד הזמנים ביחס לבקשה לגילוי מסמכים, בהתאם לכללי הפרוצדורה המקומיים, הינו מהיר ביותר, ועל החברה לשלוח לתובעות את המידע המבוקש בתוך 30 ימים, אלא אם כן היא תקבל אורכה או החלטה שתעכב את הליך גילוי המסמכים. לאחרונה, החברה אכן ביקשה מבית המשפט לעכב את הליך גילוי המסמכים עד לקבלת החלטה בבקשתה לדחייה על הסף, אולם טרם התקבלה החלטה בענין. גם ככל שיוחלט לעכב את הליך גילוי המסמכים, עדיין ייתכן שהשופטת תגביל זאת רק לחלק מהמידע ולא לכולו, וממילא יתכן כי השופטת תקבל את החלטתה בבקשה לדחייה על הסף בפרק הזמן הקרוב.

 

אשר על כן, האפשרות לחשיפת המידע הרלבנטי לאינטרסים של מדינת ישראל, הולכת וקרבה, ועלינו להיערך למניעה, ולכל הפחות לצמצום של הפגיעה האפשרית.

 

לשם כך, הצעדים אותם יש ללבן בשלב זה, לטעמי, בין היתר, הם:

 

1. יש לבחון את האפשרות לתפיסה של המסמכים על-ידי שירות הביטחון הכללי. מניתוח משפטי שנערך במחלקת ייעוץ וחקיקה, עולה כי מבחינת הדין בישראל ניתן לנקוט בצעד זה, אף כי הדבר מחייב מידה של פרשנות תכליתית של הדין. עורכי הדין המלווים אותנו בחו”ל, לא הצביעו על סיכון משמעותי שעשוי להיגרם למדינת ישראל בעקבות מהלך זה, במסגרת ההליך בחו”ל. היתרון של הליך זה הוא שמדובר באמצעי אפקטיבי להשגת המטרה של מניעת הוצאת המסמכים מישראל ופרסומם. יחד עם זאת, יש לציין כי ההיבטים הפרקטיים והמשמעות המעשית של מהלך זה טרם לובנו. כמו כן, יש לתת את הדעת לנזק התדמיתי שעשוי להיגרם למדינת ישראל מנקיטה בצעד חריג זה.

 

2. יש לבחון אפשרות להגשת תצהיר מטעמו של גורם בטחוני, לפיו גילוי מסמכים יגרום נזק לביטחון המדינה וליחסי החוץ שלה, אשר יצורף לבקשה ישירה שתוגש מטעם המדינה לבית המשפט בהליך בחו”ל. בהקשר זה, עורכי הדין המלווים אותנו בחו”ל מסרו, כי ביחס לטענתה של ישראל להחלת דוקטרינה של “סוד מדינה” בהסתמך על התצהיר האמור, קיימת סבירות נמוכה שבית המשפט יחליט למנוע את גילוי המסמכים באופן מלא. עורכי הדין העריכו בפחות מ-50% את הסיכוי כי בית המשפט יקבל את הטענה (ביחס ל”סוד מדינה”) באופן חלקי – וגם זאת, רק ככל שהטענה תהא מצומצמת. גם בתרחיש זה, יובהר כי בית המשפט עשוי לדרוש לעיין במסמכים אותם מבקשת המדינה להחריג מהבקשה לגילוי מסמכים, על מנת לאפשר לשופטת להעריך את אמינות והיקף הטיעון של “סוד מדינה” במקרה זה. לגבי חומרים שבית המשפט יורה על גילויים, ייתכן שבית המשפט יהיה מוכן לשקול צעדים שונים כגון, הגבלת חשיפת המידע רק לגורמים חיוניים (למשל, לעורכי הדין שמייצגים את החברה ולא לחברה עצמה). נוכח האמור, ברי כי גם במסגרת התייצבות המדינה בהליך על בסיס דוקטרינת “סוד מדינה”, הנתמכת בתצהיר של גורם ביטחוני, עדיין קיים סיכון מהותי שבית המשפט יורה על גילוי של חלק מהמסמכים הרגישים, או שיאפשר חשיפת מידע רגיש במהלך תצהירים וגביית עדויות (depositions).

 

בנוסף, וללא קשר לדרך הפעולה שתיבחר, יש חשיבות לכך שהמדינה תיתן בהקדם הנחיות קונקרטיות לחברה כיצד עליה לנהוג בקשר להליך גילוי המסמכים, ואילו מגבלות עליה לקחת בחשבון בהקשר זה. כך לדוגמא, יש מקום לשקול להגביל את הטיפול בהפקת ומיון המסמכים בהליך גילוי המסמכים לגורמים ישראלים (בעלי סיווג ביטחוני מתאים) בלבד. ללא הנחיות כאמור, עלולה החברה לשכור גורמים זרים על מנת למיין עבורה את המסמכים הרלוונטיים לבקשה לגילוי מסמכים מתוך כלל המסמכים.

 

 

נוכח הניתוח האמור, נראה כי הכלי המשפטי האפקטיבי ביותר – הגם שאינו נטול חסרונות – למניעת מסירתם ופרסומם של המסמכים הוא תפיסתם על ידי שירות הביטחון הכללי. כמו כן, יש צורך דחוף במתן הנחיות לחברה בקשר להליך גילוי המסמכים. נוכח לוחות הזמנים הצפויים בהליך בארצות הברית, אציע כי ההחלטות ביחס לדרך הפעולה הרצויה יתקבלו מהר ככל הניתן.

 

בברכה,

PDF

ספר הנשיא טיוטת מכתב ויסמונסקי ליועמש על כוונה להוציא צו חיפו פיקטיבי - נעה בר שלו

 

ראו מכתב שניסחו חיים ויסמונסקי, ורד שפילמן ומרלין מזל לחוליו שלו הבעלים של NSO 19/7/2020

 

שימו לב מה חיים ויסמונסקי כותב “מדובר בצעד מניעתי הננקט בהתאם להוראות חוק שירות הביטחון הכללי, ואין המדובר בצו שהוצא במסגרת חקירה פלילית”.  הבנתם את זה?  זה צו לביצוע שב”כ ולא המשטרה.

יתרה מכך, בגרסה האנגלית של אותו מכתב שנועד להצגה לשופטת בקליפורניה, חיים ויסמונסקי כותב הערה שיש 2 גרסאות, נוסח מלא ונוסח מצונזר.  בנוסח המצונזר מחקו את העובדה שצו החיפוש נועד לביצוע השב”כ.

לכבוד: מר שלו חוליו

מנכ”ל חברת NSO

להוסיף כתובת החברה

 

שלום רב,

הנדון: צו חיפוש ]ותפיסה[ של בית משפט מיום 19.07.2020

 

אבקש להודיעך שהיום, בית המשפט (המחוזי?) בתל-אביב יפו, הורה, לבקשת המדינה, על הוצאת צו חיפוש ותפיסה, ביחס לחברות  “קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות בע”מ” (מספר תאגיד: 514395409) (להלן: “החברות“). הצו מורה על (להשלים לפי לשון הצו).

תשומת לבכם להחלטת בית המשפט לחסות הליך זה תחת צו איסור פרסום (בהתאם לסעיף ) (להרחיב מהצו– ככל שיש אכן חריג בצו כגון לקבל אישור בית משפט להעביר מידע וכו’ אז להתייחס גם אליו). נוכח האמור, כפי שצוין בצו, החברות אינן רשאיות לשתף או למסור מידע אודות הליך זה בין אם בתוך מדינת ישראל ובין אם מחוצה לה, ללא אישור בית המשפט.

מטרת הצו היא לאבטח מידע שמצוי בידי החברה והמשך החזקתו ו/או חשיפתו עלולים לגרום נזק חמור לביטחון מדינת ישראל ו/או יחסי החוץ שלה:

ככל שניתן, כאן לצטט מההחלטה/הצו את ההתייחסות לאינטרסים של מדינת ישראל ומדוע המסמכים רגישים]

מדובר בצעד מניעתי הננקט בהתאם להוראות חוק שירות הביטחון הכללי, ואין המדובר בצו שהוצא במסגרת חקירה פלילית. [

אנחנו מודעים שיש אפשרות שיישום הצו ישליך על הניהול של החברות. בכוונתנו לפעול ביעילות ככל הניתן, על מנת לצמצם את ההפרעה שעשויה להיגרם לתפקודן של החברות. לצורך כך, נציע להיפגש עם נציגי החברות היום על מנת לדון באופן יישום צו בית המשפט.

בכבוד רב,

העתק:

PDF

NSO מכתב ורד שפילמן לחוליו שלו על צו התפיסה שהוצא לפי חוק השבכ 19-7-2020

והשוו כאן את הגרסה האנגלית.  “נוסח הצו בגרסתו המצונזרת לאחר שמחקנו את זהות הגורם המבצע את הצו” (השב”כ).

NSO חיים ויסמונסקי בגרסה מצונזרת מחקנו את זהות מבצע הצו השבכ

ראו דיווח של ב”כ NSO בקליפורניה לשופטת בקליפורניה על צחי עוזיאל

 

העו”ד של NSO כותב לשופטת בקליפורניה כאילו צחי עוזיאל ניהל הליך שלם והחליט שהחומר רגיש וחסוי.  כמו שניתן לראות, המסמך מנוסח ע”י עו”ד פרטיים של NSO בארה”ב, אבל מי שעובדים על הניסוח הם אנשי הפרקליטות בישראל:  חיים ויסמונסקי, ורד שפילמן, רועי שיינדורף.

הכי בידור זה איך הם מגזימים בתיאור כאילו אנשי NSO לא ידעו שהולך להיות חיפוש אצלהם במשרד.  כאילו שויסמוסקי צלצל לעו”ד רועי בלכר בישראל הזמין אותו לפגישה ואז שלף עליו את הצו חיפוש.  המסך מעיד שמשרד המשפטים הוא זה שמפעיל את עוה”ד של NSO, ושהכל קומבינה.

PDF

Decl of NSO counsel motion to seal COMMENTED BY HAIM VISMONSKI 29-7-2020

 

מייל של מרלין מזל לעו”ד ארנולד ופורטר דורשת סודיות על הצו של צחי עוזיאל

 

 

חיים גלפנד מ NSO מחכה לתצהיר שהכינו לו במשרד המשפטים. חיים גלפנד הוא היועמ”ש של NSO ועבורו הכינו את תצהיר השקר.

 

 

Date : 7/20/2020 6:02:45 PM
From : “Marlene Mazel”<[email protected]></[email protected]>
To : “Haim Vismonski”<[email protected]></[email protected]>
Cc : “Roy Schondorf” <[email protected]>, “Vered Shpilman” <[email protected]>, “Moran Ashwal”<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : Re: Follow-up
Attachment : 695517_image001.jpg;

הי חיים

בסדר – אמחוק את החלק הזה לעורכי הדין שלנו- תוכל להעביר אלי את התרגום הסופי? האם אתה מעביר לחיים גלפנד הם מחכים.

מרלין

 

Sent from my iPhone

On 20 Jul 2020, at 8:32 PM, Haim Vismonski <[email protected]> wrote:

 

היי,

להלן החלקים הרלוונטיים במכתב:

 

6. להלן פירוט המידע שניתן יהיה למסור לגורמים הנ”ל:

א.      עצם קיומם של ההליכים בבקשה להוצאת הצו; פרטי הצדדים לבקשה להוצאת הצו; העובדה כי התבקש צו חיפוש, תפיסה וחדירה לחומרי מחשב, ביחס לכל מסמך או חומר מחשב שבבעלותן או החזקתן של החברות, עובדיהן או מי מטעמן, מטעמים של מניעת נזק מדיני-ביטחוני חמור של מדינת ישראל;

ב.       נוסח הצו כפי שצורף בזאת;

ג.        מכתבי זה.

7. בהתאם להחלטת בית-משפט השלום בתל-אביב, יש להעביר אלינו מראש התחייבות בכתב של החברות ובאי-כוחן, כי יפעלו כמיטב יכולתם, ועל פי דין, לשמור על סודיותו של המידע המפורט לעיל בסעיף 6 למכתבי, ולמנוע את פרסומו או המשך הפצתו לידי גורמים נוספים מעבר לגורמים המנויים לעיל בסעיף 5 למכתבי. זאת כתנאי למימושו של היתר מסירת המידע האמור.

 

במלים אחרות, אנחנו לא חייבנו את עצמנו לדרוש מעורכי-דינה של המדינה, את מה שדרשנו מהחברות המשיבות.  עם זאת, נכון כמובן שגם אנחנו נדרוש מבאי-כוחנו את אותו הדבר.  ואם כך הוא הדבר, אז כפי שתראו לעיל, אין התייחסות מפורשת לצו איסור הפרסום (אשר ממילא אינו תקף בחו”ל).  לכן הייתי דורש התחייבות לא למסור את המידע כמפורט בסעיפים 7-6 שצוטטו לעיל, ולא מעבר.

חיים

 

From: Marlene Mazel <[email protected]>
Sent: Monday, July 20, 2020 7:10 PM
To: Roy Schondorf‏ <[email protected]>; Haim Vismonski‏ <[email protected]>
Cc: Vered Shpilman‏ <[email protected]>
Subject: Follow-up

הי רועי וחיים –

האם הניסוח מקובל עליכם?  האם המכתב בסוף ביקש לא לחשוף את עצם קיומו של ההליך?

מרלין

Dear John and Reeves,

Further to our conversation, and the Order of the Israeli court,  please relay to us a written assurance which states that the Arnold and Porter attorneys working on the matter Facebook v. NSO (US 4:19-CV-07123-PJH) obligate themselves to work to the best of their ability, and in accordance with the law, to protect the confidentiality of the information authorized by the Court to be relayed (the warrant and the accompanying letter of Haim Vismonski) and that they will also not disclose the existence of the Israeli proceeding or of the Court Order not allowing publication of information regarding the proceeding,  and will prevent the information from being further disclosed to anyone else (aside from the attorneys working on this matter in the above referenced proceeding) without the expressed authorization of the Israeli Court.

Sincerely,

Marlene

 

 

Marlene Mazel, Adv.

Department of International Law | Director of Foreign & Counter-Terrorism Litigation Division

050-6217692 / 073-3928628

[email protected]l

תצהיר השקר של עו”ד חיים גלפנד מטעם NSO שהוגש בקליפורניה (2 גרסאות)

שימו לב מה הוא כותב בפסקה 6 שמסומנת באדום במקור.  זו תוספת שהפרקליטות הוסיפה.

הוא כותב ומצהיר בשבועה שצו החיפוש של צחי עוזיאל לא היה צפוי, ולא פורסם מראש ל NSO (כלומר בהפתעה).  מאחר שמדינת ישראל הוציאה את המסמכים ממשרדי NSO אי אפשר לבצע גילוי מסמכים.

גלפנד משקר 3 פעמים.  הוא ו NSO כן ידעו מראש.  זה אפילו היה מתוכנן מראש בתיאום איתו.  בכלל לא היתה פשיטה.  ובכלל דובר מראש לעשות עותק, כך שלכל החומר יש גיבוי ב NSO.

The Request (Exhs. A-B) and the resulting Order ( C-D) were neither announced to, not expected by, Defendants. Since the issuance of the Order, the Government of Israel has removed from NSO’s physical premises in Herzliya, Israel,many boxes of documents previously maintained in NSO’s offices.  The Government of Israel has also begun seizing Defendants’ electronically-stored data.

בגרסה השניה – הטקסט לעיל נמחק ובמקומו נכתב:

Defendants had no knowledge that the Government of Israel was planning to pursue the Request (Exhibit A) until the Order (Exhibit C) was served on NSO on July 19, 2020.

כלומר הכחשה גורפת של ידיעה מוקדמת….

PDF – גרסה 1

 

NSO Declaration of Chaim Gelfand עדות שקר של חיים גלפנד בקליפורניה

 

PDF גרסה 2 עם הכחשה מפורשת של ידיעה מוקדמת

 

 

NSO פגסוס תצהיר השקר של חיים גלפנד גרסה 2 עם הכחשת ידיעה

מייל בפרקליטות לאחר ההגשה בקליפורניה של תצהיר חיים גלפנד והצו של צחי עוזיאל

 

מרלין מזל חוששת שההגשה תגרום לתובעות ווצאפ ופייסבוק להגביר את הלחץ.  “אודה לכל גוף בצוות אם תוכלו לנתח איזה טיעונים משפטיים יש לנו, על פי החוק הישראלי, למנוע העברת מידע כאמור. כך למשל, האם ניתן לבסס טענה לפיה מדובר בהעברת מידע בטחוני”.

Date : 9/13/2020 1:25:14 PM
From : “Vered Shpilman”<[email protected]></[email protected]>
To : “Lilach Wagner”<[email protected]></[email protected]>
Cc : “Marlene Mazel”<[email protected]></[email protected]>
Subject : FW: ספר הנשיא – בדיקה משפטית נדרשת
Attachment : 701932_image001.jpg;

לילך שלום,

 

מה שלומך?

בקשר לנושא שהתייעצנו איתך בשעתו רועי (שיינדורף) ואני, נשמח אם תוכלי להשתתף בשיחת ועידה שקבועה לנו בשלישי הקרוב בשעה 9:00 בבוקר.  אפי (טפליץ) מסרה שנראה לה שהשאלה שמתחדדת עכשיו עשויה להיות יותר בתחומי העיסוק שלך.  האם תוכלי להצטרף בשלישי והאם נוכל לשוחח לפני כן (היום/מחר?) לעדכן אותך מה התרחש מאז ששוחחנו לאחרונה?

בברכה,

מרלין וורד

 

From: Marlene Mazel <[email protected]>
Sent: Sunday, September 13, 2020 4:05 PM
To: Marlene Mazel‏ <[email protected]>; FW-RamR‏ <[email protected]>; INBAR LINHARD ([email protected])‏ <[email protected]>; ‘shani-v’‏ <[email protected]>; Anat Assif‏ <[email protected]>; Gabriela Fisman‏ <[email protected]>; Effie Teplitz‏ <[email protected]>; Neta Konigstein‏ <[email protected]>; Haim Vismonski‏ <[email protected]>; Moran Ashwal‏ <[email protected]>; Itai Apter‏ <[email protected]>; FW-GilA‏ <[email protected]>
Cc: Roy Schondorf‏ <[email protected]>; Vered Shpilman‏ <[email protected]>

Subject: RE: ספר הנשיא – בדיקה משפטית נדרשת

 

שלום וברכה,

בשיחת הועידה הקבועה ליום שלישי הקרוב נבקש לדון בנושא זה. נזכיר, כי נודה לקבלת התייחסותכם הכתובה לנושא בהקדם.

בברכה,

מרלין

 

 

From: Marlene Mazel <[email protected]>
Sent: Sunday, September 6, 2020 5:09 PM
To: FW-RamR‏ <[email protected]>; INBAR LINHARD ([email protected])‏ <[email protected]>; ‘shani-v’‏ <[email protected]>; Anat Assif‏ <[email protected]>; Gabriela Fisman‏ <[email protected]>; Effie Teplitz‏ <[email protected]>; Neta Konigstein‏ <[email protected]>; Haim Vismonski‏ <[email protected]>; Moran Ashwal‏ <[email protected]>; Itai Apter‏ <[email protected]>; FW-GilA‏ <[email protected]>
Cc: Roy Schondorf‏ <[email protected]>; Vered Shpilman‏ <[email protected]>

Subject: ספר הנשיא – בדיקה משפטית נדרשת

 

שלום וברכה,

 

כעולה מהעדכון מטה, בית המשפט בקליפורניה וחברת פייסבוק קיבלו לידיהם את המסמכים המתארים את ההתפתחויות בארץ. נוכח האמור, יתכן שפייסבוק תנסה להגביר את הפעילות שלה לאתר מידע אשר נמצא אצל FP, או בידי עובדי המשרד השוהים בחו”ל ו/או בידי גורמים שלישיים אחרים.

 

לאור כך, אודה לכל גוף בצוות אם תוכלו לנתח איזה טיעונים משפטיים יש לנו, על פי החוק הישראלי, למנוע העברת מידע כאמור. כך למשל, האם ניתן לבסס טענה לפיה מדובר בהעברת מידע בטחוני ו/או מידע רגיש אחר אשר עשוי להפר את החוק הישראלי, ואיזה טיעונים עומדים לרשות NSO או לנו בעניין זה – ככל שמידע של החברה עודנו מצוי בידי גורם אחר בחו”ל (כגון FP או גורם שלישי אחר).

 

ביקשנו ממשרד עורכי הדין לנתח את הנושא הזה על פי החוק בארה”ב, אבל ככל שיש טיעונים שניתן להעלות על פי המשפט הישראלי– הדבר עשוי לחזק את הטיעונים שלנו בהקשר זה. חשוב לקחת בחשבון, שגם אם החלטות בית המשפט בארץ והדין הישראלי אינם מחייבים בחו”ל, עדיין ייתכן שיינתן משקל לכך, למשל מתוך שיקולים של international comity. אבל נשמח לנסות ולראות אם ישנם טיעונים שניתן להעלות, מעבר לטיעון זה.

אציין, כי נצטרך להסביר את החוק הישראלי בעניינים האלו לעורכי הדין בארה”ב, כחלק מהבחינה שלהם של נושא זה.

אודה להתייחסותכם, ככל שניתן עד סוף השבוע הקרוב.

בברכה,

מרלין

 

From: Marlene Mazel <[email protected]>
Sent: Sunday, September 6, 2020 1:08 PM
To: FW-RamR‏ <[email protected]>; שני וכטל‏ <[email protected]>; אסף‏ <[email protected]>; YoamashEFw‏ <[email protected]>; FW-GilA‏ <[email protected]>; David.GoldfarbFW‏ <[email protected]>; Moran Ashwal‏ <[email protected]>; Haim Vismonski‏ <[email protected]>; INBAR LINHARD ([email protected])‏ <[email protected]>; ‘[email protected]’‏ <[email protected]>
Cc: Esther Mendelsohn‏ <[email protected]>; Avital Berger‏ <[email protected]>; Omer Mucznik‏ <[email protected]>; Itai Apter‏ <[email protected]>; Vered Shpilman‏ <[email protected]>; Roy Schondorf‏ <[email protected]>
Subject: ספר הנשיא – התנגדות לבקשה לאכיפת גילוי + בקשה להגיש מסמכים תחת חיסיון

 

שלום רב,

אבקש לעדכן כי ביום ה-2 לאוגוסט 2020, הנתבעות הגישו את התנגדותן לבקשה לאכיפת גילוי של התובעות ויחד עם התנגדותן, הגישו גם בקשה להגיש מסמכים תחת חיסיון.

 

בקשה להגיש מסמכים תחת חיסיון (Motion to Seal)

בקשה זו הינה בקשה מנהלית אשר מבקשת אישור מביהמ”ש להגיש מסמכים תחת חיסיון חלקי או מלא. בבקשה נטען כי יש עילה מספקת לכך וניתן לבסס אותה על המידע אשר בהצהרות ונספחים המצורפים. נטען כי במסמכים החסויים יש מידע רגיש ביותר, שאינו פומבי וגילויו עלול לפגוע בנתבעות וצדדים אחרים. הנתבעות מבקשות חיסיון לעמ’ 3 (שורות 16-18) ושורה 16 בעמ’ 6 עד שורה 3 בעמ’ 7; פסקאות 3-8 ו-10 של הצהרתו של עוה”ד של הנתבעות; פסקאות 2-4 של הצהרתו של רועי בלכר; פסקה 6 של הצהרתו של חיים גלפנד; וכל הנספחים אשר מצורפים להצהרה של חיים גלפנד (Exhibits A, B, C, D, E, F).

הנתבעות טוענות כי ע”פ עקרון ההדדיות, יש לשמור על סודיות של מסמכים חסויים.

 

תצהיר מושחר של עורך הדין של הנתבעות בארה”ב

יצוין כי תצהיר זה הושחר באופן משמעותי. התצהיר מציין כי NSO העבירה לעוה”ד החיצוניים (“outside counsel”) של פייסבוק את ההצהרות החסויות והנספחים אשר מצורפים להצהרה של חיים גלפנד תחת רמת הסיווג “סודי ביותר – לעיניי עו”ד בלבד”, כפי שהוגדר בצו המגן. כמו גם, בתצהיר מצוין כי ביום ה-2 לספטמבר 2020, הצדדים נפגשו ודנו בעמדת פייסבוק לגביי הבקשה להגיש מסמכים תחת חיסיון. פייסבוק הודיעה כי היא תיתן את עמדתה בתשובתה לבקשה (כלומר, היא עדיין לא הסכימה ועוד יכולה להתנגד).

 

הצהרה זו מציינת מתארת התכתבויות ושיחות בין עוה”ד של הנתבעות לבין עוה”ד של התובעות ומציינת כי עוה”ד של התובעות לא היה מוכן לדון באף התנגדות של הנתבעות לבקשה לאכיפת גילוי, למעט שתי התנגדויות הסף – טענת הנתבעות כי הליכי הגילוי מעוכבים כל עוד השאלה על חסינות ריבון זר תלויה ועומדת וטענת הנתבעות כי הבקשה לגילוי הינה רחבה למידי.

 

יצוין כי הנתבעות מבקשות בתצהיר זה כי במקרה שבית המשפט יחליט לא לתת חיסיון למסמכים בבקשה זו – המסמכים והחלקים החסויים יימחקו מהדוקט וכל עותק שלהם יושמד (ראו הערת שוליים 4, בעמ’ 7 לתצהיר של עורך דינן של הנתבעות בארה”ב).

הצהרה מושחרת של רועי בלכר

בהצהרתו, רועי בלכר מזדהה כעוה”ד של NSO. שאר ההצהרה הושחרה.

הצהרה מושחרת של חיים גלפנד, ראש מחלקת הציות (head of compliance) של NSO

חיים גלפנד מצהיר כי הוא עו”ד מוסמך בישראל וכי הוא משמש כ-head of compliance של NSO מאז ינואר 2020. כל הנספחים אשר מצורפים להצהרה זו הושמטו. התצהיר מציין כי נספחים A, C, E הינם מסמכים בעברית ונספחים B, D, F הינם תרגומים מדויקים לאנגלית של המסמכים בעברית.

 

התנגדות לבקשה לאכיפת גילוי

 

יצוין כי חלק מהפסקאות במסמך הושחרו.

 

הנתבעות מבקשות מביהמ”ש לדחות את הבקשה לאכיפת גילוי. בין היתר, הנתבעות חוזרות על טענותיהן כי חל עיכוב הליכים כל עוד הערעור עודנו תלוי ועומד וכי, ללא קשר לתוצאת הערעור, הבקשה לגילוי הינה רחבה למדי מפני שהתביעה מתייחסת לתוכנת פגסוס ו-1400 יעדים בלבד, אך הבקשה לגילוי דורשת מידע מעבר למה שרלוונטי. כמו כן, הנתבעות טוענות כי הבקשה לאכיפת גילוי מקדימה את זמנה (premature).

 

עוד טוענות הנתבעות, בין היתר, כי מכיוון שהתובעות אתגרו במסגרת בקשתן רק שתי התנגדויות שהעלו הנתבעות, הן אינן יכולות לבקש מביהמ”ש לאכוף גילוי, אלא התובעות רק יכולות לבקש מביהמ”ש לדחות את שתי ההתנגדויות הללו של הנתבעות ולצוות על הצדדים להמשיך לדון בסוגיות אשר נותרות נושא למחלוקת.

 

בקשר לאזכור של מדינת ישראל, נציין כי הנתבעות טוענות כי המוצר מצוי תחת רגולציה ישראלית ובפיקוח ממשלתי וכי הבקשה דורשת מידע בנוגע לפעילות ממשלתית ביטחונית אשר כפוף לרגולציה ממשלתית של מידע מסווג, הן תחת החוק הישראלי הן תחת החוקים של המדינות הריבוניות שהינן לקוחות החברה:

 

“ NSO is a foreign company that exports technology controlled by extensive Israeli regulation, subjected to close governmental oversight, and used solely by foreign governments in foreign countries”

 

“Those RFPs seek confidential business information about all of NSO’s proprietary technology, as well as information about governmental national-security operations subject to regulations governing classified information under both Israeli law and that of NSO’s sovereign clients”

 

הנתבעות מתייחסות לשימושים במוצר, בין היתר, כך:

 

“NSO sells the technology only to government agencies that commit to use it only for the lawful investigation and prevention of crime and terrorism, and NSO designs the technology so that it does not work if customers try to use it in the United States.”

וכן, ביחס לארה”ב:

“NSO’s technology may not be used to conduct surveillance in the United States or against Americans overseas. Moreover, the technology does not work within the geographical bounds of the United States, nor does it work against U.S. telephone numbers anywhere in the world.”

 

עוד נציין, כי הנתבעות חוזרות על הטענות השונות שטענו בהזדמנויות שונות בעבר ביחס לכך שהן זכאיות לחסינות מתביעה. וכן כי התובעות מבקשות גילוי הנוגע, בין היתר, לחסינות הנתבעות ולכן הן למעשה מבקשת גילוי של מידע אשר קשור לנושאים הרלבנטיים לערעור. וכן כי אם בית המשפט לערעורים יחליט כי הנתבעות זכאיות לחסינות, הרי שהתביעה תידחה, ללא הליך גילוי ראיות.

 

יוזכר, כי תאריך ההגשה לתובעות להגיש את תגובתן להתנגדות של הנתבעות לבקשה לאכיפת גילוי היה ה-9 לספטמבר 2020, כמו גם, תאריך ההגשה לנתבעות להגיש את תגובתן להתנגדות של התובעות לבקשה לעיכוב הליכים היה אותו יום (ה-9 לספטמבר 2020). ביום ה-4 לספטמבר 2020 הוגשה בקשה משותפת לארכה (מצ”ב), אשר התקבלה ע”י ביהמ”ש באותו יום, כך שעל התובעות להגיש את תגובתן להתנגדות של הנתבעות לבקשה לאכיפת גילוי עד ה-11 לספטמבר 2020 ועל הנתבעות להגיש את תגובתן להתנגדות של התובעות לבקשה לעיכוב הליכים עד ה-11 לספטמבר 2020.יוזכר כי הבקשות מתייחסות לסוגיות דומות, ובפרט האם לעכב את ההליכים כל עוד הערעור עודנו תלוי ועומד. עורכי הדין שלנו מוסרים כי ניתן לצפות שביהמ”ש ישקול את הבקשות הנ”ל ביחד.

נמשיך לעדכן.  בברכה,  מרלין

מרלין מזל, עו”ד

ראש אשכול הליכים במדינות זרות במחלקה למשפט בין-לאומי | ייעוץ וחקיקה

( 073-3928628 / 050-6217692

* [email protected]

 

מייל בנושא צו ל NSO לשמור חומרים לגילוי מסמכים עתידי (עו”ד מורן אשול)

 

 

Date : 11/19/2020 10:42:46 AM
From : “Moran Ashwal”<[email protected]></[email protected]>
To : “Vered Shpilman” <[email protected]>, “Marlene Mazel” <[email protected]>, “FW-RamR” <[email protected]>, “[email protected]”<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Cc : “Sarah ruth Green” <[email protected]>, “Haim Vismonski”<[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : עדכון – שיחה עם חיים גלפנד
Attachment : 656022_image001.jpg;

 

שלום לכולם/ן,

ביום שלישי האחרון קיימנו שיחה עם חיים גלפנד מחברת NSO, בנוגע לאפשרות שהחברה תייצר עותק של כלל החומרים העתידים להימסר לתובעות בהליך בארה”ב במסגרת בקשה לגילוי מסמכים. זאת, על מנת להגן על עצמה מהפעלת סנקציות משפטיות בעתיד, כפי שתואר בשיחתנו האחרונה בעניין.

גלפנד הסביר כי יצירת העותק אמורה להתבצע על-ידי גורם חיצוני, אשר משמש כגרום טכני בלבד שתפקידו להעתיק את התוכן לכונן גיבוי, מבלי לעיין בו. כמו כן, הסביר גלפנד כי עותק זה ישמר על-ידי החברה ולא יועבר או ייחשף לכל גורם שלישי אחר מחוץ לחברה. גלפנד לא הזכיר את האפשרות שעלתה בשיחתנו הקודמת לפיה אמורים להיערך ראיונות לעובדי החברה על-ידי עורכי הדין.

 

על-פי לשון הצו הנוכחי, חל על החברה איסור לעשות במידע שברשותה כל שינוי, מחיקה או העברה לגורם חיצוני. במקרה דנן, כפי שתואר על-ידי גלפנד, אין מדובר בהעברה, שינוי או מחיקה, אלא ביצירת עותק בלבד, שגם הוא יישמר על-ידי החברה מבלי שגורם חיצוני ייחשף לתוכנו.

בנסיבות אלה, מסר מנהל המחלקה, חיים ויסמונסקי,  לגלפנד כי אין צורך בשינוי הצו באמצעות פניה לבית-המשפט, ואין מניעה משפטית לעשות כן.

כמו כן, הודגש בפני גלפנד כי אין באמור כדי לשנות את מגבלות איסור הפרסום החלות על המקרה דנן, והן חלות גם ביחס לגורם החיצוני שאמור לייצר את העותק (אשר אסור לו להיחשף גם לתוכן עצמו, וגם לעובדה שקיים הליך בישראל).

 

 

בברכה,

מורן אשול, עו”ד | מחלקת הסייבר, פרקליטות המדינה

טלפון: 073-3923870   פקס: 03-6979508

דוא”ל: [email protected]

להלן כתב התביעה שהגישה וואטסאפ נגד NSO בארצות הברית, מרתק מאוד, יש שם מידע על היכולות  של המערכת ומה היא יכולה לעשות עם כל סוג של טלפון (אנדרואיד, אייפון וכדומה) – וגם איזה דרישות חומרה ותוכנה היא צריכה לצורך הפעלתה, מסמך מרתק ביותר.

Whatsapp vs NSO Group

חוות דעת ארנולד ופורטר על סיכויי התביעה כשנפתחה 9/1/2020

 

 

Arnold & Porter John B. Bellinger, III Reeves Andeerson Kaitlin Konkel Opinion Whatsapp v NSO

 

חוות דעת ארנולד ופורטר לגבי הוצאת BLOCKING ORDER

17/4/2020

 

 

חוות דעת ארנולד ופורטר המשמעויות של הוצאת צו חוסם להליך גילוי הראיות 17-4-2020

 

 

 

חוות דעת של עוה”ד של NSO קינג וספולדינג: אסטרטגיה להגנה על הסודות של NSO 6/9/2020

LTR John Bellinger and Reeves Anderson to State of Israel Strategy Protect NSO 6-9-2020

 

סיכום בעברית של המכתב ע”י ורד שפילמן “צו חוסם” 17/4/2020:

 

 

 

תמצית מזכר של משרד King & Spalding מיום 17.4.2020:

המזכר עוסק בנושא של המשמעויות האפשריות כלפי ההליך גילוי הראיות ביחס לאפשרות הוצאת “צו חוסם” מטעם ממשלת ישראל האוסר על חברת NSO מהעברת מידע מסוים.

המזכר מציין כי, ככלל, גם כאשר קיים חוק במדינות מחוץ לארה”ב האוסר על גילוי מידע מסוים – הדבר אינו מונע מבית משפט אמריקאי להפעיל את סמכותו להורות על גילוי ראיות, גם אם יש בכך כדי להפר את החוק במדינה הזרה.

בפרט, המזכר מתייחס לפסיקה של ה ה-9^th Circuit ( The Richmark case) המתייחסת למשמעות של צו חוסם זר בהליכי גילוי ראיות בארה”ב. על אף שבית המשפט הכיר בכך שהחברה בתיק תהיה חשופה להליכים פליליים בסין אם תגלה את המידע המבוקש בהליך, הוא בכל זאת הורה לחברה לבצע את גילוי הראיות הנדרש.

נוכח האמור, פסיקה זו עשויה להוביל בתי המשפט השייכים ל- ^th 9 Circuit , כולל The Northern District of California, לקבוע החלטות דומה בנושא זה.

אשר על כן, ככל שמדינת ישראל תוציא “צו חוסם”, עורכי הדין מ-KS מציעים לעצב אותו בהתאם לקריטריונים שנקבעו בפס”ד Richmark כדלקמן:

1. חשיבות המסמכים – על-פי קריטריון זה, יש להעדיף גילוי הראיות כאשר הן רלבנטיות באופן ישיר. יחד עם זאת, נאמר כי ככל שתוצאת ההליך אינה נשענת על צו הגילוי הספציפי הנדרש, בתי המשפט בדרך כלל נוטים לא לרמוס את הצו הזר.

 

2. ספציפיות הבקשה – אם הבקשה מנוסחת כחיפוש כללי עבור מידע, בתי המשפט יטו לדחות את הבקשה.

 

3. מיקום המידע והצדדים – כאשר כל המידע המבוקש והאנשים המספקים אותו ממוקמים במדינה זרה, יש לכך משקל כנגד גילוי הראיות המבוקש. שיקול זה יטה לטובת NSO.

 

4. אמצעים חלופיים – כדי לנקוט באמצעי חלופי לגילוי ריאות הוא צריך להיות דומה במהותו לגילוי הנדרש. כך למשל, אם האמצעי החלופי יהיה יקר משמעותית וידרוש משאבי זמן רבים או שמא האמצעי החלופי לא יהיה יעיל – אזי אין המדובר בחלופה מתאימה. במקרה דנן, האמצעי החלופי היחיד שמשרד KS מזהים הינו הלקוחות של NSO, וככל שאלו יתנגדו לגילוי ראיות – הדבר לא ישמש חלופה הולמת. לכן סביר, כי במקרה דנן שיקול זה יטה לטובת גילוי הראיות מטעם החברה.

 

5. האינטרס של ארה”ב ושל המדינה בה ממוקם המידע – זה הקריטריון החשוב ביותר. לצורך שקילת קריטריון זה, בית המשפט ישקול הבעת אינטרסים על-ידי המדינה הזרה, חשיבות הגילוי של הרגולציה של הפעילות המדוברת וכן אינדיקציה לדאגה של המדינה הזרה לסודיות טרם התגלות המחלוקת.

האינטרס של המדינה הזרה צריך להישקל אל מול זה של ארה”ב הנוגע להבטחת זכויות התובעים בארה”ב ואכיפה של החלטות של בתי המשפט שלה. אשר על כן, KS מציינים, כי על מנת לגבור על המשקל של האינטרסים של ארה”ב, אם ישראל מתנגדת להליך גילוי הראיות, יהיה צורך בעמדה בכתב – לבית המשפט או לחברת NSO – המביעה ענין בתיק הספציפי הזה ומסבירה באופן ספציפי למה גילוי ראיות משפיע על האינטרסים שלה. העמדה תצטרך להתייחס לגילוי הראיות הספציפי אליה היא מתנגדת ולספק הסבר ברור לשאלה מדוע גילוי זה יסכן אינטרס ממשלתי חשוב. לדבריהם, אין ספק כי הביטחון הלאומי של ישראל הוא אינטרס חשוב, אבל בית המשפט עשוי לתת משקל פחות, ככל שישראל לא הביעה את האינטרס שלה בסודיות המידע, לפני הליך הליטיגציה. על כן, ישראל תצטרך להצביע על פעמים אחרות בהן שמרה על אינטרס הסודיות בסוג כזה של בקשות מידע. לדבריהם, הדבר עשוי להיות מושג חלקית על-ידי סיפוק הסבר של מדיניות הפיקוח על הייצוא של מדינת ישראל, לרבות איסור על חברות אחרות מגילוי המידע הרגיש ביחס למוצרים המפוקחים.

עוד צוין במזכר, כי אם בית המשפט יורה על “צו מגן” האוסר על הצדדים להליך לגלות את המידע של החברה לכל מי שאינו חלק מההליך המשפטי – בית המשפט עשוי לראות בכך אמצעי מספק לצורך הגנה על האינטרסים של ישראל. אשר על כן, “צו חוסם” מטעם מדינת ישראל צריך להבהיר מפורשות מדוע גילוי המידע רק לפייסבוק או לבית המשפט עדיין יפגע באינטרסים שלה.

6. Hardship (קשיים) – על צד המסתמך על חוק זר הנטל להראות כי חוק זה אכן אוסר על הפקת המידע. בהתאם, צו חוסם צריך להצביע על החוקים המקומיים האוסרים גילוי ולהסביר מדוע הגילוי הספציפי המבוקש נופל בגדר איסור חוקי זה. ככל שקיים חוק האוסר על הפקת המידע, בית המשפט ישקול את חומרת העונש עבור הפרת החוק. אפשרות להעמדה לדין, למשל, תשמש טיעון לאי הפקת החומר. אשר על כן, KS סבורים כי רצוי שהצו החוסם ממדינת ישראל יפרט את העונש לו צפויה חברת NSO במידה ותספק את המידע המבוקש לפייסבוק.

KS מציינים כי האפשרות של סנקציות פליליות אינה מבטיחה שבית המשפט ידחה את בקשת גילוי הראיות. בפרט, בית המשפט לא יתן קרדיט לצו מניעה זר ביחס לגילוי ראיות, שלא נאכף בעבר. אשר על כן, לדעת KS קריטריון ה Hardship יבוסס בתיק דנן אם ישראל תספק דוגמאות לצדדים אחרים שנענשו עבור גילוי מידע דומה.

 

7. Likelihood of Compliance (סבירות הציות) – אם סביר שצו גילוי ראיות לא ייאכף, הדבר יהווה משקל כנגד הוצאת צו אכיפה. קרי – אם NSO תסרב לציית לצו גילוי ראיות, גם בעומדה אל מול סנקציות, הדבר עשוי לשמש כפקטור עבור בית המשפט כנגד הוצאת צו המחייב גילוי. יחד עם זאת, ב Richmark נקבע כי צו עשוי להיות בעל אפקטיביות, גם אם סביר שלא יצייתו לו. זאת, למשל משיקולי הרתעה – ככל שהצד להליך מבצע עסקים בארה”ב או ירצה לעשות כן בעתיד – האפקט ההרתעתי עשוי לעודד את בית המשפט להוציא בכל זאת צו לגילוי ראיות.

 

לסיכום – KS מציינים שהאפקטיביות של צו חוסם ממדינת ישראל תהיה תלויה בתוכן של הצו החוסם ובבקשת גילוי המידע הספציפית, וכי אין ערבון לכך שצו חוסם אכן ימנע מהוצאת צו על-ידי בית המשפט כלפי NSO להפיק את החומרים המבוקשים.

על מנת למקסם את סיכויי ההצלחה, על הצו החוסם להיות מנוסח כהתנגדות לבקשת גילוי ראיות ספציפית, לכלול הסבר ברור כיצד גילוי הראיות משפיע על האינטרסים של מדינת ישראל, לכלול הסבר לגבי הסנקציות ולשכנע שאיום העונש הוא אכן אמיתי. KS מציינים, כי גם עם צו חוסם חזק, בית המשפט עשוי עדיין להורות לNSO על גילוי המידע, דבר שעשוי להשאיר את NSO ללא מוצא המאפשר הימנעות מגילוי ראיות מבלי שתבצע זילות של בית המשפט.

לדעתם, הצגת טיעון של “סוד מדינה” עשוי להיות חזק הרבה יותר כבסיס לדחיית בקשת גילוי הראיות. הדבר ידרוש ממשלת ישראל (או ממשלה אחרת) להצהיר שגילוי המידע יגרום נזק לביטחון הלאומי שלה. ככל שישראל או מדינה אחרת מודאגת מהפקת מידע המתייחס ללקוחותיה של NSO ולטכנולוגיה שלה – לדבריהם, שימוש ב”סוד מדינה” יהיה הכלי האמין ביותר – ויתכן שהיחיד – לעשות כן.

*** למזכר צורף נספח המפרט בקשות אפשריות לגילוי ראיות בקטגוריות שונות (כגון רשימות לקוחות החברה, מידע לגבי אופן הפעילות בעולם ומידע לגבי הטכנולוגיה של התוכנה ועוד) – אנו מציעים שתעיינו בנספח זה.

PDF

Vered Shpilman Summary LTR of KING & Spalding re Blocking Order Whatsapp v NSO

 

 

 

סיכום שיחה עו”ד ורד שפילמן עם ארנולד ופורטר (John Bellinger and Reeves Anderson) 21/2/2021

 

שורות תחתונות משיחת ההתייעצות עם ג’ון וריבס 23082021:

להלן עיקרי הדברים שפרטו עורכי הדין בשיחה הערב, למיטב הבנתי:

1. הרעיון הכללי של דירוג של הקטגוריות, ושימוש בקטגוריה במסגרתה אנחנו כן מאפשרים גילוי, אפילו שזה תחת תנאים – הוא רעיון טוב לטעמם. אומנם, ייתכן שהשופטת גם היתה מכבדת איסור כולל וגורף להעביר את החומרים (אי אפשר לדעת שכן זה תלוי שופט) אבל ודאי שזה היה עבורה קשה יותר להתמודדות, מאשר הדרך הזו.
2. יחד עם זאת, עורכי הדין העירו שככל שבסופו של דבר הקטגוריה השלישית (של החומרים שניתן יהיה לגלות) יכלול מספר מועט של מסמכים – אולי זה יפריע לשופטת. עורכי הדין לא נכנסו לפרטים אלא אמרו שאם למשל יהיה מדובר במסמכים בודדים– זה עלול ליצור קושי.
3. לטעמם, למרות שזה לא חיובי, שווה לשקול שהצו גם יפרט את התהליך של קבלת ההחלטה לגבי אותן קטגוריות: כיצד התקבלה החלטה מה כן ייחשף ומה לא. למשל לכלול בצו אמירה שהשופטת בישראל עיינה בחלק מהחומרים (למשל באופן מדגמי) בטרם קיבלה את ההחלטה, או שהחלוקה לקטגוריות נעשתה על ידי מישהו בדרגה בכירה כמו יועץ הממשלה – אבל אלו רק דוגמאות ולא הכרח. הרעיון העקרוני שהעלו והוא החשוב מבחינתם הוא שייתכן שיסייע אם הצו ישקף את התהליך, כך שייראה שנעשה תהליך שקול, בצורה הוגנת ורצינית על ידי בית המשפט בישראל. פחות חשוב בדיוק באיזה מנגנון נבחר לעשות זאת.
4. לטעמם לא נכון במסגרת הצו להתחיל לפרט את המנגנונים הספציפיים שיש לעשות בהם שימוש תחת החוק האמריקאי. עורכי הדין העלו חשש שמא זה יהיה בוטה מדי עבור בית המשפט בארה”ב, וכן העלו חשש שמא הדבר ייראה כאילו שעורכי הדין של NSO היו מעורבים בכך בשל הפגנת הבקיאות בשיטה בארה”ב. לכן עורכי הדין מעדיפים נוסח כללי – אשר יחולו באותה מידה בתוך ומחוץ למדינת ישראל – שלא יתייחס למנגנון כזה או אחר. למשל שייכתב בצו שהגילוי ביחס לקטגוריה ג’ אפשרי בתנאי שיינקט כל מנגנון אפשרי שימנע גילוי מעבר לצדדים להליך ולכוח האדם המלווה את הליטיגציה (*זוהי רק תחילת מחשבה בנושא, לא נוסח סופי מבחינתם כמובן).
5. עורכי הדין הסבירו שבפרקטיקה המנגנון שייבחר יהיה ככל הנראה הוצאת protective order בהליך בארה”ב שיאפשר הגשת מסמכים under seal. בהקשר זה, לטעמם של עורכי הדין אין צורך להתייחס בצו לכל השלבים השונים של הליטיגציה בארה”ב במפורש (למשל, הליכי גילוי מסמכים, גביית תצהירים ושלבים מאוחרים יותר בניהול ההליך) וסביר להניח שהנוסח הכללי יספק את הטענה שיש להחיל זאת על כל שלבי ההליך. (מבחינת האופן בו ניתן להגן על המסמכים לאורך כל ההליך, אמרו עורכי הדין כי קל להגן על השימוש במסמכים בdeposition, שכן depositions מתרחשות באופן פרטי בכל מקרה. עם זאת, בארה”ב קיימת חזקה לדיונים פתוחים, כך שיהיה קשה יותר להגן על המסמכים במהלך בדיון הסופי, אם כי לא נדיר.).
6. לטעמם לא נכון לכתוב מפורשות לגבי הקטגוריה השלישית שהיא תותר לגילוי רק ביחס להליך בארה”ב (למשל לכתוב מפורשות שאם יינתן צו של בית משפט בארה”ב אז יתאפשר גילוי המסמכים) – אלא לנסח משהו כללי יותר. למשל עלה רעיון ראשוני של ניסוח כללי לגבי קטגוריה ג’: לבקשת הממשלת ישראל, שתיאר בפניי את הפגיעה בביטחון המדיני, אני מורה לך בזאת להגן על מידע זה מפני חשיפה לציבור בישראל ומחוצה לה. במידה ובית משפט בעל סמכות שיפוט מוסמכת (בישראל או מחוצה לה) מורה על גילויים – ניתן יהיה לעשות כן בתנאים הבאים…הצוות העיר שיש לשקול את ההשלכות של הליכים אפשריים נוספים בערכאות במדינות נוספות.
7. הדרך שעורכי הדין רואים שבה התהליך יתבצע: השופטת בישראל תתן צו שיחול כלפי NSO. החברה היא שתשמש בצו הזה בהליך בארה”ב. במובן זה, על פניו לא יהיה צורך בהתערבות מפורשת מצד מדינת ישראל בהליך. אכן, עורכי הדין ציינו שלדעתם עדיף לא לפתוח דיאלוג ישיר בין מדינת ישראל לבין מדינת ארה”ב.
8. עלתה השאלה מה דינם של אותם מסמכים שלא יימסרו כלל (קטגוריות א’ ו-ב’) והאם יהיה צורך לפרט לגבי כל אחד ואחד מהם באופן דומה למה שנעשה בprivilege log (הליך במשפט האמריקאי שבו נדרש לפרט את רשימת החומרים שלא נמסרים מטעמי חסיון). בהקשר הזה, ריבס צריך עוד לברר אצלם, אבל התייחס כדלקמן:

ריבס אמר כי השופט ופייסבוק עשויים לרצות מידע נוסף אודות מסמכי קטגוריות א’ ו-ב’, במיוחד שהם עשויים לבקש סוג של privilege log, כך שפייסבוק תוכל לדעת כמה מסמכים מונעים ולאילו קטגוריות הם נכללים. זה יהיה רלוונטי לשאלת הסבירות.

באשר לצו בית המשפט, כמובן שיהיה מספק שהשופטת תתייחס לתתי-קטגוריות של סוגי מסמכים שנכללים בכל קטגוריה.

באשר לחובות של החברה עצמה בהליך המשפטי– על החברה לכאורה כן חלה חובה להכין privilege log המפרט כל מסמך שלא נמסר מטעמי חסיון (ולא רק לפרט את קטגוריות המסמכים בכללי). יחד עם זאת, ייתכן שבהליך זה ממילא החברה תפנה מראש לבית המשפט לבקש protective order על מסמכים שחסויים על-פי הצו של בית המשפט הישראלי ותבקש מבית המשפט בארה”ב להצהיר שהיא איננה נדרשת לגלות את אותם מסמכים. ככל שבית המשפט אכן יקבע שהיא איננה נדרשת להעביר מסמכים החוסים תחת הצו, ייתכן שלא יהיה צורך ממילא בהכנת privilege log  לאחר החלטה זו של בית המשפט. אולם ריבס צריך לוודא נקודה זו.

9. שאלנו האם NSO יכול לאפשר לפייסבוק לסקור עותקים פיזיים של מסמכים במיקום מסוים, מבלי להוריד או לקחת עותקים של מסמכים אלה. לדוגמה, האם הצדדים יכולים להשתמש בחדר נתונים וירטואלי מתאים למטרה זו. רייבס ענה שזה אפשרי אך בהחלט יוצא דופן ודורש נימוק גבוה.
10. ג’ון העלה שוב את השאלה האם נרצה לשקול, כל עוד ההליך מצוי בערעור, לפנות לצדדים שלישיים פוטנציאליים כלשהם.

In terms of how the documents could be protected throughout the litigation, the lawyers said that it is easy to protect the use of the documents in depositions, since depositions happen in private anyway. However, there is a presumption in the US for free and fair and open trials, so it would be harder for that to happen in trial, although not unheard of.

We asked the lawyers whether NSO could allow Facebook to review physical copies of documents in a certain location, without downloading or taking copies of those documents. For example, could the parties use an appropriate virtual data room for this purpose. Reeves said that this is feasible but is certainly unusual and would require a high level of justification.

PDF

NSO סיכום שיחה ורד שפילמן עם ג'ון בלינג'ר וריבס אנדרסון 23-8-2021

מכתב רועי שיינדורף (בניסוח כפופתו ורד שפילמן) לפרקליט גיל לימון שהנהלת בתי המשפט תסרב לעשות המצאה

 

החוצפה של NSO…….  כתב התביעה נשלח מקליפורניה באמצעות אמנת האג להנהלת בתי המשפט.  NSO (עו”ד רועי בלכר) ביקש מהנהלת בתי המשפט שתוציא הודעה שהיא מסרבת לבצע את המסירה בהתאם לאמנת האג……

גיל שלום,

 

בהמשך לשיחותיי עם היועץ ביחס לתביעה בקליפורניה בענין וואטסאפ נ’ חברת NSO, רציתי לעדכנכם בצורה מסודרת בנושא.

כזכור, בסוף אוקטובר 2019 הוגשה תביעה נזיקית על-ידי החברות Whatsapp inc. ו- facebook inc.  כנגד חברה ישראלית הקרויה NSO Group Technologies, וכן כנגד חברת Q Cyber Technologies     Ltd. (בעלת מניות הרוב בחברת NSO).

בכתב התביעה נטען, כי בין התאריכים 29.4.2019 ועד ה- 10.5.2019 השתמשו הנתבעות בשרתי וואטסאפ, כדי להפיץ תוכנת ריגול בשם “פגסוס” לכ-1400 מכשירים ניידים לצורך ביצוע מעקב אחר משתמשי וואטסאפ ספציפיים.

ביום  23.12.19 קיימתי דיון בראשותי, לאחר שהטיפול בנושא הועבר אליי מאת מומי למברגר, המשנה לפרקליט המדינה. בעקבות דיון זה, ועם הבהרת התמונה העובדתית, החורגת מהזווית המשפטית גרידא ומכילה רגישויות מורכבות בתחום יחסי החוץ ובטחון המדינה, המלצתי לראש המל”ל שהנושא יתוכלל על-ידיהם. אכן, המל”ל מתכלל את הטיפול בנושא, תוך שיתוף פעולה הדוק עימנו.

מאז ועד היום, התקיימו מספר פגישות עם נציגי חברת NSO, הן על-ידינו והן על-ידי היועץ המשפטי של המל”ל וכן מספר ישיבות פנימיות של משרדי הממשלה הרלבנטיים.

בין היתר, ביקשה החברה שהמדינה תשקול הוצאת הודעת סירוב לביצוע המצאה בהתאם לסעיף 13 לאמנת האג בדבר המצאת מסמכים. לאחר שהבקשה נשקלה מספר פעמים על-ידי כלל העוסקים בנושא, הוחלט, על דעת כלל הגורמים, שלא יהיה נכון – הן מהותית והן אסטרטגית – להיענות לבקשה זו.

יצוין, כי עד היום חברת NSO לא התייצבה בהליך בארה”ב. עוד יצוין, כי התובעות ניסו להמציא לחברת NSO את כתב התביעה במספר דרכים שונות. בין היתר, תוך פנייה לרשות המוסמכת בהתאם לאמנת האג – הנהלת בתי המשפט. הנהלת בתי המשפט אישרה לבצע את ההמצאה, עוד בטרם הנושא עבר לטיפולנו. יחד עם זאת, הנהלת בתי המשפט לא העבירה את אישור ההמצאה הנדרש בהתאם לסעיף 6 לאמנה.

ביום 25.2.2020 שלחה הנהלת בתי המשפט מכתב לב”כ התובעים, לפיו חסרים פרטים בטופס הנלווה לבקשת ההמצאה, אשר יש להשלימם על מנת שהרשות המוסמכת תוכל לטפל בבקשה.

ביום 27.2.2020 ומבלי שהשלימו את הפרטים הנדרשים כאמור, הגישו התובעים בקשה לבית המשפט בקליפורניה למתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבעות.

ברקע הדברים, יצוין כי שכרנו לצורך הטיפול בתיק זה את משרד עורכי הדין Arnold&Porter וספציפית את עו”ד ג’ון בלינג’ר. ג’ון מקורב ליועצת המשפטית של חברת פייסבוק ואף שוחח איתה בנושא, לבקשתנו. כפי שמסתמן עד כה, התובעות אינן מראות רצון לסיים תיק זה מחוץ לכותלי בית המשפט, שזה המסלול הרצוי מבחינת האינטרסים של מדינת ישראל בנוגע לתיק זה. בהקשר זה יוער, כי ב”כ התובעות בארה”ב, סירבו לשוחח כלל עם נציגי החברה הנתבעת, עד שלא תתייצב בהליכים באופן רשמי.

הערכתנו היא, כי חברת NSO תטען שההמצאה לא בוצעה כנדרש, ועל כן היא איננה מצויה במצב של פסק דין בהיעדר, שכן יש לספור את מנין הימים מלאחר השלמת התיקון הנדרש.

לאחר מכן, אנו צופים כי חברת NSO תפנה לתובעות על מנת להגיע איתן להסכמות בדבר אישור קבלת ההמצאה מטעם החברה, בתמורה לקבלת דחייה משמעותית בהסכמת הצדדים לצורך ההגשות לבית המשפט. ככל שהדבר לא יצלח, סביר כי בקשה ברוח זו תופנה לבית המשפט על-ידי החברה.

אני עוקב מקרוב אחר נושא זה, אשר השלכותיו, כאמור, עשויות להיות משמעותיות עבור האינטרסים של מדינת ישראל.

אמשיך ואעדכן בהתפתחויות ואודה לך על הבאת הדברים לידיעת היועץ.

 

בברכה,

 

רועי

PDF

 

ורד שפילמן ורועי שיינדורף בקשה של נתבעים שהנהלת בתי המשפט תכחיש מסירה לפי אמנת האג

 

 

מייל מהפרקליטה מורן אשול עדכון שיחה עם חיים גלפנד 11/19/2020

From: Moran Ashwal <[email protected]>
Sent: Thursday, November 19, 2020 12:43 PM
To: Vered Shpilman‏ <[email protected]>; Marlene Mazel‏ <[email protected]>; FW-RamR‏ <[email protected]>; [email protected]
Cc: Sarah ruth Green‏ <[email protected]>; Haim Vismonski‏ <[email protected]>
Subject: עדכון – שיחה עם חיים גלפנד

שלום לכולם/ן,

ביום שלישי האחרון קיימנו שיחה עם חיים גלפנד מחברת NSO, בנוגע לאפשרות שהחברה תייצר עותק של כלל החומרים העתידים להימסר לתובעות בהליך בארה”ב במסגרת בקשה לגילוי מסמכים. זאת, על מנת להגן על עצמה מהפעלת סנקציות משפטיות בעתיד, כפי שתואר בשיחתנו האחרונה בעניין.

גלפנד הסביר כי יצירת העותק אמורה להתבצע על-ידי גורם חיצוני, אשר משמש כגרום טכני בלבד שתפקידו להעתיק את התוכן לכונן גיבוי, מבלי לעיין בו. כמו כן, הסביר גלפנד כי עותק זה ישמר על-ידי החברה ולא יועבר או ייחשף לכל גורם שלישי אחר מחוץ לחברה. גלפנד לא הזכיר את האפשרות שעלתה בשיחתנו הקודמת לפיה אמורים להיערך ראיונות לעובדי החברה על-ידי עורכי הדין.

על-פי לשון הצו הנוכחי, חל על החברה איסור לעשות במידע שברשותה כל שינוי, מחיקה או העברה לגורם חיצוני. במקרה דנן, כפי שתואר על-ידי גלפנד, אין מדובר בהעברה, שינוי או מחיקה, אלא ביצירת עותק בלבד, שגם הוא יישמר על-ידי החברה מבלי שגורם חיצוני ייחשף לתוכנו.

בנסיבות אלה, מסר מנהל המחלקה, חיים ויסמונסקי,  לגלפנד כי אין צורך בשינוי הצו באמצעות פניה לבית-המשפט, ואין מניעה משפטית לעשות כן.

כמו כן, הודגש בפני גלפנד כי אין באמור כדי לשנות את מגבלות איסור הפרסום החלות על המקרה דנן, והן חלות גם ביחס לגורם החיצוני שאמור לייצר את העותק (אשר אסור לו להיחשף גם לתוכן עצמו, וגם לעובדה שקיים הליך בישראל).

בברכה,

מורן אשול, עו”ד | מחלקת הסייבר, פרקליטות המדינה

טלפון: 073-3923870   פקס: 03-6979508

דוא”ל: [email protected]

 

Date : 11/22/2020 9:20:06 AM
From : “Marlene Mazel”<[email protected]></[email protected]>
To : “Roy Schondorf”<[email protected]></[email protected]>
Cc : “Vered Shpilman”<[email protected]></[email protected]>
Subject : FW: עדכון – שיחה עם חיים גלפנד
Attachment : 656054_image001.jpg;

רועי שלום וברכה,

ראה המייל מטה מחיים ומורן.

מאד מוזר שהחברה לא ביקשה כלום לגבי הליך ה custodian אבל מורן אמרה ששאלו את חיים גלפנד כמה פעמים מה בדיוק הם רוצים וזה הדבר היחיד שהחברה ביקשה – שכפול חומרים ללא גישה לעיון בחומרים עצמם.

אני כותבת בהתאם לעדכן את גוןן ושהוא יגיד לרוד שהבינו שזה המתווה שהחברה מבקשת כרגע כדי לוודא שאין פה אי הבנה

בברכה,

מרלין

תכתובת בין פרקליטים על תרומה של NSO לג’ו ביידן בסך $1,750

 

 

שימו לב שמרלין מזל הזמינה בדיקות רקע על תמר זנדברג כי היא התנגדה לפעילויות NSO וביקשה לעצור להם את רישיון הייצוא.  מהתכתובת עולה שנטען כי בעיתונות ש NSO תרמה $1,750 לביידן, אבל התברר שמי שתרם הוא השתדלן שלהם, ג’ון גלאגר, ולא NSO ישירות.

NSO תכתובת בין מרלין מזל ורד שפילמן ועומר מוצ'ניק על תמר זנדברג ואמנסטי

מכתב עמית אשכנזי לרועי שיינדורף וסדריק צבע

 

 

‏

ב’ בטבת, התש”פ

30 בדצמבר, 2019

 

לכבוד

ד”ר רועי שיינדורף, משנה ליועץ המשפטי לממשלה

מר סדריק (יהודה) צבע, מחלקת ייעוץ וחקיקה (בינלאומי)

 

שלום רב,

 

הנדון: מערך הסייבר הלאומי – תביעת פייסבוק נגד NSO

 

בהמשך לדיון שהתקיים בלשכתך ביום 23.12.19, ולבקשתך אנו מציינים את העניין של מערך הסייבר הלאומי.

1. בתמצית, מערך הסייבר הלאומי נדרש לשילוב בגיבוש העמדה הלאומית בהיבטים הבאים: היבטים משפטיים ומקצועיים הקשורים בפעילות טכנולוגית במרחב הסייבר, השפעת הדיון על המוניטין של תעשיית הסייבר הישראלית והפיקוח הישראלי עליה, וכפועל יוצא משני אלה, התדמית והיציבה הישראלית בסייבר.
2. נציג היבטים אלה בקצרה להלן.

היבטים מקצועיים הקשורים בפעילות טכנולוגית במרחב הסייבר

3. הפעילות המפורטת בכתב התביעה מתארת מעשים המהווים פעולות אסורות לכאורה לפי דיני המחשבים, הדינים האוסרים על פגיעה במחשב או במידע השמור בו, וזאת לצד טענות בדבר הפרות הוראות “תנאי שימוש” מסוגים שונים. טענות אלה עוסקות בפגיעה בהגנת הסייבר של מוצרים ושירותים במרחב הסייבר.
4. בעידן שבו מערכות מחשב מחוברות אחת לשנייה, ולנוכח הקישוריות הרבה במרחב הסייבר, עולות תדיר שאלות של גבולות המותר והאסור בביצוע פעולות הקשורות בחדירה אסורה לחומר מחשב.
5. בהקשר זה מערך הסייבר היה מעורב בהמלצות להנחיית פרקליט המדינה 2.38 בנושא “מדיניות העמדה לדין וענישה בעבירה של חדירה לחומר מחשב”, פסקה 15(א).[1]
6. בנוסף, כידוע מתנהל בשנים האחרונות שיח מורכב אודות המתח שבין התועלת להגנת פרטיות והגנת הסייבר שבפריסה רחבה של הצפנה חזקה במוצרים ושירותים טכנולוגים, לבין הסיכון לפעילות המודיעין והאכיפה הממשלתית. משרד המשפטים האמריקני טוען שעקב פריסת הצפנה חזקה רשויות המודיעין והאכיפה אינן יכולות לבצע את תפקידן ולמנוע אירועי ביטחון או פשיעה חמורים.
7. במובן זה למערך הסייבר עניין בהשתתפות בשיח מורכב זה, על היבטיו השונים, ועל הקשריו השונים.

השפעת הדיון על המוניטין של תעשיית הסייבר הישראלית והפיקוח הישראלי עליה

 

8. ככל שיש סיכון שייקבע כי הפעילות המפורטת בכתב התביעה אינה חוקית, לקביעה זו לגבי חברה ישראלית גדולה מאוד, עלולה להיות השפעה על הדימוי של תעשיית הסייבר הישראלית.
9. בנוסף, התביעה מעוררת שאלות לגבי היקפו וטיבו של הפיקוח מראש שמבוצע לגבי מוצרי ושירותי החברה הנתבעת בישראל.
10. בפרט עולה השאלה האם המעשים המתוארים בכתב התביעה היו ידועים לרשויות הפיקוח, האם יש בהם הפרה של הוראות הפיקוח, ומה עמדת הגורמים המוסמכים בנושא הפיקוח על הייצוא בנושא.
11. לכל אלה השפעה על תעשיית הסייבר הישראלית, אשר מערך הסייבר הלאומי מופקד בין היתר על קידומה בהתאם להחלטות הממשלה בנושא הסייבר.

חשש ליצירת זיקה בין הדיון הנוכחי לבין עמדות לכאורה של ישראל בתחום כללי התנהגות בסייבר

 

12. מעורבות ישראלית ממשלתית בתיק זה, משיקולים שונים, מעלה חשש ליצירת זיקה, ולו תדמיתית, בין עמדותיה של הממשלה והאינטרסים שהיא מקדמת לבין פעילות החברה.
13. בהקשר זה נזכיר את הפרופיל הגבוה שבו מנהלת חברת פייסבוק את התביעה, באופן הכולל מאמר דעה בעיתונות המובילה בארה”ב.[2]

סיכום

14. על רקע האמור אנו מבקשים להשתתף בדיונים על מנת לבטא זוויות אלה במסגרת הליך קבלת ההחלטות, תוך איזון בין האינטרסים השונים העולים לבין היבטים אלה.

 

בכבוד רב,

 

עמית אשכנזי  היועץ המשפטי מערך הסייבר הלאומי

 

העתק: מר יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי

גב’ יעל גורן חזקיה, יועצת בכירה לראש מערך הסייבר הלאומי

גב’ רעות ימין, הלשכה המשפטית, מערך הסייבר הלאומי

 

[1]  פרקליט המדינה, הנחייה 2.38 בנושא “מדיניות עמדה לדין וענישה בעבירה של חדירה לחומר מחשב”, https://www.justice.gov.il/Units/StateAttorney/Guidelines/02.38.pdf

[2] Will Cathcart , Why WhatsApp is pushing back on NSO Group hacking, [Will Cathcart is head of WhatsApp, which is owned by Facebook.], Washington Post, 29.10.19, https://www.washingtonpost.com/opinions/2019/10/29/why-whatsapp-is-pushing-back-nso-group-hacking/

 

PDF

מכתב עמית אשכנזי לרועי שיינדורף תביעת פייסבוק נגד NSO

 

מרלין מזל סקירת חומרים מהתקשורת על NSO

 

 

י”א טבת תש”פ

‏08 ינואר 2020

לכבוד

עו”ד מרלין מזל (ראש אשכול הליכים במדינות זרות),

עו”ד יעל ויינר (ראש אשכול משפט בין לאומי פומבי)

עו”ד ורד שפילמן (הליכים במדינות זרות),

עו”ד סדריק צבע (ראש תחום סייבר),

עו”ד מאיה פריונד (אשכול משפט בין לאומי פומבי),

 

שלום רב,

הנידון: סקירת חומרים מהתקשורת ביחס לחברת NSO

בסקירה זו, אציג את הנושאים אשר עלו בתקשורת ביחס לחברת NSO. במהלך הסקירה, עברתי  על כל החומרים מהעיתונות בGoogle News ביחס לחברת NSO, וקטלגתי אותם בחלוקה הנושאית הבאה:

• מידע כללי על החברה
• הצהרות ודרישות ביחס לזכויות אדם
• תיקים
• ביקורת והצהרות

הכתבות שמורות בכונן Universal -> פרקליטים -> צוות מרלין -> סשא -> ארה”ב -> NSO -> תקשורת -> NSO Group- Media and News. במסמך זה, אציג בקצרה את הרקע לכתבות עצמן ואת הנושאים העיקריים העולים מתוכן ביחס לנושאים שונים בחברה. כאמור, כל המידע שיוצג הינו מידע ממקורות פומביים. להלן ייסקרו הסוגיות המרכזיות:

• מידע כללי על החברה:

1. מיזוגים ורכישות

NSO נוסדה ב- 2009 ע”י שלו חוליו, עמרי לביא וניב כרמי. כרמי פרש מהחברה לאחר שלושה שבועות בלבד. חוליו מכהן כמנכ”ל החברה, ולביא כדירקטור. ב-2014, 60% ממניות החברה נמכרו לקרן ההון סיכון פרנסיסקו פרטנרס בתמורה ל110 מיליון דולר, כאשר מניותיהם של חוליו ולביא דוללו, ואלה נותרו עם 11% מהמניות כל אחד בלבד. ב-2017 נכשלו מגעיNSO  עם קרן בלאקסטון האמריקאית למכירת 40% ממניות החברה בתמורה ל- 400 מיליון דולר. ב-2018 בחנה חברת התוכנה הישראלית-אמריקאית ורינט את האפשרות לרכוש את החברה תמורת מיליארד דולר. עסקה זו התבטלה, בין היתר, בשל פרשת הדלפת המידע הפנימי על ידי עובד החברה – שתיסקר בהמשך. כמו כן, חברת NSO טענה כי העסקה הייתה טובה לבעלי המניות אך לא לחברת NSO ככלל. ב-2018 הייתה חברת NSO במו”מ עם בני גנץ לרכישת חברת הסייבר “המימד החמישי” שעמד בראשה, אשר מפתחת מערכות בינה מלכותית לעיבוד נתונים בתחום המודיעין. מו”מ זה נכשל כיוון שממשלת ארה”ב הטילה מגבלות על עסקאות עם האוליגרך ויקטור וקסלברג, אחד המשקיעים הגדולים בחברת “המימד החמישי”. חברת NSO, אשר כאמור לעיל נשלטה אז ע”י פרנסיסקו פטרנטרס האמריקאית, נאלצה לאור מגבלה זו לבטל את העסקה. ב-2019 מייסדי החברה, חוליו ולביא, גייסו 500 מיליון דולר למימון רכישת החברה חזרה מבעלי השליטה דאז- פרנסיסקו פרטנרס. קרן ההון סיכון האירופית הותיקה נובלפינה, אשר מתמקדת ברכישת שליטה בחברות בינוניות, סייעה למייסדי NSO לרכוש את החברה חזרה מפרנסיסקו פרטנרס תמורת כמיליארד דולר, אשר 500 מיליון מתוכם גויסו מהבנקים קרדיט סוויס וג’פריס. [ראו להרחבה כתבות General Company Information -> Finance, Sales, Mergers and Acquisitions].

 

2. מידע על יחידים בחברה (מייסדים, בעלי מניות וכו’)

ישנן מספר דמויות חשובות ביחס לחברת NSO, כעולה מכתבות שנסקרו:

• שלו חוליו ועמרי לביא הם מייסדי החברה, בוגרי יחידת 8200. הם נבחרו בשנה שעברה להיות חלק מ-100 המשפיעים של דה מארקר.
• זמיר דחב”ש- חבר בדירקטוריון NSO וראש משרד הפרסום “שלום ת”א”. הוא יועץ התקשורת של חברת פייסבוק ועמד בראש הפרסום של חברת NSO. בשל תביעת פייסבוק את NSO, עזב דחב”ש את תפקידו בNSO.
• תמי מזל שחר הובאה ע”י ערן גורב, בכיר בפרנסיסקו פרטנרס, לעמוד בראש NSO. היא עזבה את החברה אחרי 4 שנים בחודש מאי האחרון, ומיד מונתה ב-29.12.2019 לראש חברת המחשוב Incredibuild.
• גיא ברנר- עובד לשעבר של חברת NSO שנחסם בפייסבוק ובאינסטגרם, פרסם בחשבון הלינקדאין שלו פוסט על החסימה. בעקבות מחאה זו, הצטרפו אליו עובדים נוספים, בעבר ובהווה, של חברת NSO שנחסמו גם כן, לרבות יוג’ין שרמן, לשעבר ראש מחלקת המידע וה-IT של NSO. בעקבות זאת, הוגשה תביעת העובדים כנגד פייסבוק בגין חסימתם.
• יאנה פיל- מנהלת גלריות אומנות יוקרתיות בלונדון שהייתה גם בעלת מניות בקרן ההון סיכון נובלפינה אשר שולטת כעת בחברת NSO, נאלצה לפרוש מתפקידיה בעולם האומנות בשל הביקורת הציבורית הרבה שהועלתה ע”י ארגוני זכויות אדם כנגד חברת NSO. הקשר בינה לבין החברה נחשף בעיתון הגרדיאן הבריטי, והצית את המחאה נגדה.
• בוקי כרמל, לשעבר ראש ראשות הסייבר ויועץ לחברה- כתב מאמרי דעה שבהן תמך באופן פומבי בNSO.
• עו”ד שמואל סנראי, היועמ”ש לחברת רפאל במשך ה-14 השנים האחרונות, הצטרף כיועמ”ש לחברת NSO ב29.7.2019.
• לפני מספר ימים, פורסם כי הצנזורית הצבאית הראשית, תא”ל אריאלה בן אברהם, ביקשה להקדים את פרישתה מצה”ל בשל הצעה להצטרף לNSO כמנהלת קשרי הציבור והרגולציה של סייבר.
• החברה מינתה מספר יועצים פנימיים- טום רידג’ (מזכיר המחלקה לביטחון פנים של ארה”ב לשעבר), ג’רארד אורד (שגריר צרפת לישראל ולארה”ב לשעבר), וג’וליאט קאיים (פרופ’ בהרווארד).
• סתיו שפיר- קיבלה תרומות לפריימריז שלה מאביטל חוליו- בת זוגתו של שלו חוליו- מייסד NSO.

[ראו להרחבה כתבות General Company Information -> Founder, CEO and Other Personal Information].

3. מידע על המוצר

כתבות רבות עוסקות ביכולות הטכניות של חברת NSO. אולם, לא ברורה מהימנותן לאור העמימות סביב המוצר עצמו. יחד עם זאת, מהכתבות עולה כי התוכנה מאפשרת לחברה לרגל אחר מכשירים במספר רב של יעדים מקבילים. כמו כן, בכתבות ישנו דיון ביחס למעקב, השפעתו על זכויות אדם, ומכירתו לממשלות זרות אשר חלקן לא שומרות על זכויות אדם. [ראו להרחבה כתבות General Company Information -> Product Information].

4. פרשיות

בחלק זה אציין מספר פרשיות בחברה, אשר חלקן היוו בסיס לתביעות משפטיות בהמשך, וחלקן  לא התגבשו לכדי תביעות משפטיות. ניתן לקרוא עליהם בהרחבה במסגרת הכתבות שבתיקייה [General Company Information -> Scandals].  להלן אסקור את הפרשיות בקצרה:

• בלאק קיוב- חברת הריגול הישראלית בלאק קיוב אשר סייעה להארווי ווינשטיין, עקבה אחרי שישה אנשים שהיו מעורבים בתביעות כנגד חברת NSO, לבקשת NSO.
• DEA- היחידה ללוחמה בסמים בממשלת ארה”ב (DEA) רצתה לרכוש שירותים מחברת NSO. הם יצאו מהמו”מ, בגלל המעורבות הבעייתית של חברת NSO בפרשיות שונות ובשל העלויות הגבוהות של שירותיהם.
• גאנה- חברת NSO באמצעות החברה הקשורה שלהם Infraclos מכרו לממשלת גאנה ב-2015 חומרה ושירותים בתמורה ל-4 מיליון דולר. העסקה נחשפה במקרה בשל תביעת פייסבוק ווטאסאפ את NSO, אשר כללה במסמכי התביעה את החוזה המדובר. אין במסגרת החוזה הגבלה של השימוש בתוכנה או חובה לעמוד בתנאי המשפט הבין לאומי, דבר שמעלה חשש ביחס לפגיעה בזכויות אדם ע”י המשטר ועומד בסתירה לטענותיהם של חברת NSO ביחס להכללת תניות על מגבלות בשימוש.
• גוגל- באוקטובר 2019 עדכנה חברת גוגל, בעקבות גילוי של חוקרת האבטחה של החברה הגב’ מאדי סטון, את משתמשיה, על פירצה שנמצאה במכשירים רבים שלה, לרבות סמסונג, שיואמי, וואוי ופיקסל. גוגל ייחסה את הפירצה לחברת NSO, ו-NSO הכחישה זאת בכל תוקף. לדברי גוגל, הפירצה אפשרה להגיע לליבת מערכת ההפעלה ולהגיע לרוב המידע על המכשיר, ולהשתלט על המכשיר מרחוק.
• הודו ופקיסטן- לפי מקורות זרים ודיווח של עיתון הגארדיאן, הטכנולוגיה של חברת NSO שימשה את הודו בריגול אחר לפחות 20 בכירים פקיסטניים באמצעות חדירה לתוכנת הוואטסאפ שלהם. בנוסף, נטען כי בעקבות שימוש בתוכנה הופצו סרטונים אינטימיים באוניברסיטה בהודו.
• מרוקו- לפי ארגון אמנסטי, השתמשו בNSO כדי לעקוב אחרי פעילי זכויות אדם במרוקו. NSO הודיעו שיחקרו את הנושא. בין הפעילים מעטי מונג’ב- היסטוריון, עיתונאי ופעיל חופש ביטוי ועבד אלצאדק אלבושתאוי, פרקליט זכויות אדם המוכר במחאות נגד הממשל.
• איחוד האמירויות- הניו יורק טיימס פרסם כי חברת הסייבר DarkMatter מאיחוד האמירויות העסיקה קבוצה של עובדים לשעבר של NSO. העובדים עבדו ישירות עם אנשי שירות הביטחון והמודיעין של האיחוד, והיו מעורבים במעקב אחרי האקטיביסט אחמד מנסור שנשלח למאסר באמירויות. יתרה מכך, אפליקציית ToTok הוסרה מחנויות האפליקציות גוגל פליי ואפל סטור בשל דיווחים שקושרים אותה לשירותי ריגול באיחוד האמירויות, ולאור העובדה שווטסאפ, סקייפ ופייס-טיים לא חוקיים באמירויות.
• הפריצה לוואטסאפ- פרשה זו היוותה הבסיס לתביעה של וואטסאפ ופייסבוק את NSO, אשר תוצג בהמשך. ה”פיננשל טיימס” דיווח כי חולשת אבטחה באפליקציית וואטסאפ אפשרה לNSO לשתול בסמארטפונים את תוכנת NSO. NSO ניצלה את פרצה זו על מנת להתקין את תוכנת הריגול בסמארטפונים של בכירים במספר מדינות באמצעות שיחת וידיאו אשר לא היה צורך לענות לה, כולל מדינות אשר נחשבות כבעלות ברית אמריקאיות כגון מדינות אירופה ומדינת ישראל.

 

• מחויבות לזכויות אדם:

במכתב פתוח פנה ארגון אמנסטי אינטרנשיונל לצד ארגונים אחרים כגון עיתונאים ללא גבולות, מכון ברנשטיין לזכויות אדם בNYU, Human Rights Watch לקרן נובלפינה קפיטל, בעלת השליטה בNSO. במכתב פנו בדרישה למנוע מNSO  מלהפר זכויות אדם באמצעות הכלים שהיא מייצרת.

הקרן הודיעה מיד עם רכישת המניות בחברה כי היא מעוניינת בלגיטימציה בינלאומית. בעקבות הלחץ החיצוני הנוסף מהתביעות שעלו כנגדה ומהמכתב הנ”ל, הודיעה  החברה ב-10.9.2019 על שינוי כללי האתיקה של החברה כך שיתאמו את הכללים המנחים של האו”ם לעסקים ולזכויות אדם (2011 United Nations Guiding Principles on Business and Human Rights), ויצירת מדיניות פנימית שתמנע הפרת זכויות באמצעות המוצרים שלה. לטענתה, היא הפכה להיות הראשונה בענף הסייבר לעשות זאת. כמו כן, הודיעה החברה על בקרה תקופתית של מסמכי ונהלי המדיניות ע”י מומחים חיצוניים וארגוני זכויות אדם. בין הנהלים: נהלי בדיקת נאותות של הפעילות העסקית, תהליכי מכירה של החברה לזיהוי פוטנציאל לפגיעה בזכויות אדם, התחשבות בביצועי עבר של זכויות אדם וממשל תקין, מחויבות חוזית להגבלת שימוש למניעת פשיעה בלבד https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001300359)).

האו”ם הגיב ביחס להצהרות החברה וטען שהמדיניות בפועל ריקה מתוכן, וכי לחברה אין יכולת אמיתית על סמך פעילותיה כרגע לנטר את השימוש במוצריה כדי למנוע פגיעה בזכויות אדם (https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3772308,00.html ).

כאמור, החברה מינתה מספר יועצים פנימיים שיסייעו לה בנושא של הלימה עם זכויות האדם- טום רידג’ (מזכיר המחלקה לביטחון פנים של ארה”ב לשעבר), ג’רארד אורד (שגריר צרפת לישראל ולארה”ב לשעבר), וג’וליאט קאיים (פרופ’ בהרווארד).

[ראו הרחבה- בתיקיית Human Rights Pledge, Demand and Response].

• תיקים:

בחלק זה אסקור את ההליכים המשפטיים הקיימים נגד חברת NSO. כיוון שמזכר זה מתמקד בסקירת פרסומים תקשורתיים, המידע על הליכים אלה מבוסס על הכתבות בתקשורת בלבד. למידע משלים בעניין פרשות אלה, אנא ראו את מזכרה של ירדן רובינשטיין מאשכול הליכים במדינות זרות.

1. Amnesty v. MoD (Tel Aviv District Court)

ב-2019 הוגשה תביעה ע”י ארגון אמנסטי כנגד משרד הביטחון הישראלי, בדרישה לבטל את רישיון הייצוא של חברת NSO, בשל פגיעה ממוקדת בפעילי זכויות אדם וחוסר התגובה של משרד הביטחון לדיווחים קודמים. התביעה הוגשה בפני ביהמ”ש המחוזי בת”א. התביעה היא פרי עמלם של ארגון אמנסטי, בשיתוף פעולה עם הקליניקה לזכויות אדם וצדק בין-לאומי באוניברסיטת ניו יורק (NYU). הארגון טוען, בהתאם לס’ 2(1) של הICCPR, שעל המדינות לקחת צעדים אקטיביים להגן מפני פגיעה בפרטיות ע”י חברות ותאגידים שבמדינה. מתן אישור לייצוא ע”י משרד הביטחון, בהינתן שהמשרד יודע שהחברה מייצאת ומוכרת את התוכנה לממשלות שמפרות זכויות אדם, הנה הפרה של החובות לשמור על פרטיות, חופש ביטוי, וחופש דעה. הזכות לפרטיות היא כאמור non-derogable.

[להרחבה: ראו כתבות בתיקיית Cases -> Facebook and WhatsApp NSO].

2. Former Employee Case (Criminal)

ב-2018 יחיאל איסקוב, בן 39 מנתניה, תוכניתן בחברת NSO גנב לכאורה קוד שלה וניסה למכור אותו בשוק השחור, בעקבות זימון לשימוע פיטורין. הוא היה בכיר בחברה ובמסגרת התפקיד קיבל גישה לשרתי החברה, לכלים שפיתחה ולקוד המקור. בעקבות הזימון לשימוע פיטורין, איסקוב גנב את מוצרי החברה במכשיר אחסון נייד. עלות המוצרים שהחזיק באחסון נאמד במאות מיליוני דולרים. המוצר שניסה לגנוב “מאפשר חשיפה והבנה מלאה של אופן פעילות המערכת”. לאחר שגנב את המוצר, ניסה למכור אותו בשוק השחור. הוא שמר את האחסון מתחת למזרון בביתו, חיפש בגוגל “כיצד לסחור ביכולות סייבר”, והתחזה להאקר וניסה למכור את המוצר בתמורה ל-50 מיליון דולר שישולמו במטבעות וירטואליים. אחד מהקונים הפוטנציאליים דיווח על כך לNSO. הוא נעצר והואשם בניסיון לפגיעה ברכוש באופן שיש בו לפגוע בביטחון המדינה, גניבה בידי עובד, וביצוע פעולת שיווק ביטחוני ללא רישיון שיווק ביטחוני, ושיבוש והפרעה לחומרי מחשב. פעולותיו של איסקוב סיכנו באופן ממשי את חברתNSO  ויכלו להביא לקריסתה. החומרים שנגנבו אפשרו גם בנייה של כלים שיחסמו את מוצרי NSO ולבנות נשקי סייבר אחרים. לבסוף נקבע במסגרת הסדר טיעון שירצה חמש שנות מאסר וישלם 100 אלף שקלים. יחד עם זאת, בכתב האישום המתוקן בו הודה והורשע, אין זכר לעבירות ביטחוניות כפי שהיה בכתב האישום המקורי. יש הטוענים שפרשה זו היא שהביאה לקיצה את אפשרות הרכישה של חברת ורינט האמריקאית את חברת NSO בשווי מיליארד דולר, אף שדיווחים סותרים אומרים שהעסקה נדחתה מסיבות אחרות.

[להרחבה: ראו כתבות בתיקיית Cases -> Former Employee Case].

3. Facebook and WhatsApp Case

בסוף 2019 חברת וואטסאפ, וחברת האם שלה פייסבוק, הגישו תביעה נגד חברת NSO הישראלית על פריצה לטלפונים ניידים באמצעות פרצת אבטחה באפליקציית וואטסאפ לצורך ריגול אחרי עיתונאים, עורכי דין, פעילי זכויות אדם, מיעוטים פוליטיים, דיפלומטים ונציגי ממשלות. מדובר בפריצה לכאורה של 1400 מכשירים בארבעה יבשות. התביעה הוגשה לביהמ”ש הפדרלי של המחוז הצפוני של קליפורניה השוכן בסן פרנסיסקו. לפי התביעה, חברת NSO יצרה הודעות פתיחת שיחה שהכילו קוד זדוני, שהופיע למשתמש כשיחת וידיאו רגילה כאשר ברקע הותקן קוד בזיכרון של הטלפון, אפילו כשהשיחה לא נענתה. הקוד התקשר עם שרתי החברה וחברת NSO יכלה לחטט בתכני וואטסאפ ושאר המידע שבטלפונים הניידים. בין האנשים שהיוו מטרה- אנשים מבחריין, איחוד האמירות וערב הסעודית, פעילים מתנגדי שלטון מרואנדה וכו’. חברת וואטסאפ הודיעה לעיתונות כי: “בווטסאפ אנחנו מאמינים שלאנשים יש זכות יסוד לפרטיות, ושלאף אחד אחר לא צריכה להיות גישה לשיחות הפרטיות שלנו”. בעקבות התביעה עזב חבר דירקטוריון החברה, זמיר דב”ש, בשל העובדה שמשרד הפרסום שלו מייצג גם את חברת פייסבוק. [להרחבה: ראו כתבות בתיקיית Cases -> Facebook and WhatsApp Case].

מצורף לתביעה, בין היתר, חוזה של החברה עם ממשלת גאנה משנת 2015 באמצעות חברה מקומית בשם Infralcos. נטען, כי על-פי החוזה פרט לחומרה, ניתן שירות הדרכות, אספקה של ציוד חומרה, ומרכז תמיכה 24/7/365. אין כחלק מהחוזה הגבלה של שימוש או חובה לעמוד בתנאי המשב”ל כפי שטענו. [להרחבה על סוגיה זו, ראו כתבות בתיקיית General Company Information -> Scandals -> Ghana ; כמו כן ראו כתבות מרכזיות העוסקות בנושא:

https://www.vice.com/en_us/article/bjwayq/nsos-spying-contract-doesnt-limit-use-of-its-hacking-tools-to-terrorism-and-crime; https://www.haaretz.com/israel-news/.premium-facebook-s-lawsuit-against-nso-casts-doubt-on-spy-tech-company-s-claims-1.8152348  ].

כתבה מעניינת נוספת, מתייחסת לעובדה שהתביעה של וואטסאפ מבוססת על הComputer Fraud and Abuse Act, בטענה ש NSO הפרה את החוק בשל כניסה לשרתים ללא אישור מוואטסאפ. יחד עם זאת, בכתבה מצוין שמדובר בפרשנות בעייתית- שכן למשל לא ניתן להעלות על הדעת בפרשנות דומה שתהיה דרישה לפנות לגוגל על מנת לשלוח מייל ללקוחות בג’מייל [ https://www.nytimes.com/2019/11/06/opinion/whatsapp-nso-group-spy.html ].

בכתבה אחרת צויין כי לא ברורה של מי האחריות- זה שניצל את החולשה או זה שפיתח פלטפורמה עם חולשה. בנוסף, הפרת כללי השימוש של וואטסאפ לא מהווה כשלעצמה הפרה של החוק, וכן כי וואטסאפ לא הזהירה את NSO לפני התביעה. המעורבות של פייסבוק בתביעה כזו עלולה לחזק את התפיסה של כוח מופרז שלה במלחמה בחברות אחרות כחלק מהמעמד המונופוליסטי שלה, במקום שהתביעה תהיה דרך ארגונים אחרים [ https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001305313 ]. טענה זו בדבר הניצול של הכוח המונופוליסטי שלה באה לידי ביטוי גם בכך שפייסבוק מתנהלת כחוקרת, כתובעת וכשופטת במקרה- שכן החליטה עצמאית לחסום חשבונות של עובדי החברה [ראה: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001305582 ]. פרשה זו עלולה גם להביא ל”ייבוש” של ענף גילוי חולשות הסייבר, ולהעביר את הכוח למדינה למציאת כוח זה לצורך אכיפת חוק [ https://www.lawfareblog.com/whatsapp-nso-group-lawsuit-and-limits-lawful-hacking ].

בראיון ביחס לתביעה, ציינה שיר חבר, חוקרת כלכלית במכון למידע אלטרנטיבי, את אמירתו של השר גלעד ארדן ביחס לחברת פייסבוק כי “יש לה דם על הידיים” כיוון שהיא לא מונעת פיגועי טרור שמפורסמים ומתוכננים מראש בשירותיה, דבר שייתכן ולטענתה הוביל לשיתוף פעולה עם חברת NSO [https://imemc.org/article/facebook-sues-israeli-cyber-security-co-nso-over-whatsapp-surveillance/].

4. NSO Workers Facebook Block Case

בנובמבר 2019 הגישו שמונה עובדי חברת NSO ועובדים לשעבר תביעה נגד חברת פייסבוק בביהמ”ש המחוזי בת”א כיוון שהחברה חסמה את חשבונות הפייסבוק והאינסטגרם שלהם ושל בני משפחותיהם. חברת פייסבוק הגיבה כי חברתNSO  עברה על החוק האמריקאי, ולכן החסימה תעמוד על כנה. הפרשה התפרצה בעקבות תביעת החברה את NSO. [להרחבה: ראו כתבות בתיקיית Cases -> NSO Workers Facebook Block Case].

5. US Senator Investigator

בנובמבר 2019 סיפר סנטור משפיע מארה”ב לעיתון הגארדיאן שהוא בוחן את פריצה לטכנולוגיות של אזרחים אמריקאים ע” חברת NSO, ככזו שעולה לכדי פגיעה בביטחון הלאומי. עניין זה עלה לאור תביעת פייסבוק וואטסאפ את NSO בארה”ב. [ראה תיקייה Cases-> US Senator Investigation].

6. Saudi Khashoggi Murder

ב2019 NSO הקפיאה את המסחר של החברה הישראלית עם סעודיה בעקבות רצח העיתונאי הסעודי מתנגד המשטר, ג’מאל חשוקג’י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול. החברה טענה שביצעה תחקיר פנימי לפיה הטכנולוגיה שלה לא הייתה מעורבת ברצח הזה. עומר עבדול עזיז, פעיל חברתי סעודי שגר בקנדה, תובע אתNSO  בביהמ”ש המחוזי בת”א בטענה שסייעו לממשל הסעודי ושאבו מידע על שיחות העיתונאי שנרצח. [להרחבה ראו תיקייה Cases -> Saudi Khashoggi Murder].

7. United Arab Emirates and Mexico Cases (Cyprus and Israel)

בשנת 2018 הניו יורק טיימס פרסם כי חברת NSO סייעה לכאורה לאיחוד האמירויות לרגל אחרי שליטי קטאר וסעודיה, וכן למתנגדי משטר. העיתון פרסם בתאריך מוקדם יותר תחקיר, לפיו סייעו לממשלת מקסיקו לעקוב אחרי עיתונאים. כתוצאה, הובאו שתי תביעות בקפריסין ובישראל. התביעות הוגשו ע”י אזרח קטארי ועיתונאים פעילים ממקסיקו.

על פי הכתבה, NSO מכרה את המוצר לממשלת מקסיקו עם תנאי מפורש לשימוש נגד פושעים וטרוריסטים, אך פעילים נפלו קורבן. גם ממשלת פנמה רכשה את אותה תוכנה, והשתמשו בה בשביל לרגל אחרי יריבים פוליטיים. המיילים המודלפים מראים שחברה קשורה לNSO השתמשה לריגול אחרי בכירים במדינות זרות. עולה מהמיילים שהאמירויות ביקשו ב2014 לצוטט לאמיר קטאר וליורש העצר הסעודי מוטאיב בן עבדאללה. האמירויות תמכו ביריבו של מוטאיב לכתר- מוחמד בן סלמר. [להרחבה ראו תיקייה Cases -> UAE and Mexico Cases (Cyprus and Israel)].

 

• ביקורות והצהרות:

1. האו”ם

הדוח המיוחד של מועצת האו”ם לזכויות אדם לקידום הגנה על הזכות לחופש ביטוי, דיוויד קיין, האשים את ישראל בכך שאינה מספקת פיקוח נאות על חברות שעושות שימוש לרעה בטכנולוגיות מעקב ממוקדות שנמכרות בשוק החופשי לממשלות בעולם, כולל ממשלות עם עבר שלילי ביחס לזכויות אדם. בדו”ח מצוינת חברת NSO כאשר בגרסת הטיוטה היו לצדה ארבע חברות סייבר ישראליות נוספות ששמותיהן הוסרו בגרסה הסופית. קיין מתייחס גם לתביעה של ארגון אמנסטי, אשר נסקרה לעיל. כמו כן, קיין שלח מכתב לחברת NSO בה הוא מבקר את מדיניות זכויות האדם החדשה של NSO. אף שבירך על המאמץ להגנה על זכויות אדם במגזר הפרטי, הוא סבר שהמדיניות של NSO מעלה שאלות רבות. [להרחבה ראו כתבות בCriticism and Statements -> UN Statements].

2. יחידים ודעות

בתיקייה זו מצוינים מספר רב של כתבות דעה ביחס לחברת NSO, וההשפעה על היחס למוניטין של ענף ההיי-טק הישראלי בעולם [תיקיית Criticism and Statements -> UN Statements]. במסגרת זו, יש לציין מספר אמירות ספציפיות:

• השר זאב אלקין ציין ביחס לתביעת וואטסאפ את NSO כי: “אלפי אנשים נמצאים בתחום הסייבר, אבל אין כאן שום מעורבות של ממשלת ישראל. כולם מבינים שהפרשה לא קשורה למדינת ישראל. זה אומר דבר אחד על מדינת ישראל- שיש לנו חברה מוכשרים בארץ. אני לא רואה השלכות מדיניות מהאירוע זה. זה נכון שכאשר אנשים עושים דברים אסורים, אם עשו דברים אסורים, אין לי דרך לקבוע זאת- יש מערכת חוק בארץ ובחו”ל שתמצא איתם את הדין”.

[ https://www.israeldefense.co.il/he/node/40804 ].

• אדווארד סנודן, עובד הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) האמריקאית שהתפרסם בהדלפת מידע סודי על תוכניות המעקב של הסוכנות, אמר כי NSO והישראלים הם הגרועים ביותר מקרב אלה שמוכרים כלי ריגול המשמשים לפגיעה בזכויות אדם. הוא טען כי הציבור הישראלי לא מוטרד משום שלציבור יש ביטחון בתעשייה, אבל צריך לחשוב על המודל באופן רחב וכלפי מי זה משמש. סנודן טען שהחליט לדבר על הנושא עם הציבור הישראלי משום שהאמין שזה נושא חשוב, על אף שחבריו ייעצו לו לא לעשות כן בשל הכיבוש הישראלי [ https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3749271,00.html ].

 

3. NSO

שירי דולב, נשיאת חברת NSO, אמרה שהדיון החברתי ביחס לחברה היה אחר אם ניתן היה לחשוף את הצלחות החברה ואת המחבלים והפדופילים שנעצרו באמצעות הטכנולוגיה שלהם. היא כפרה במושג “חברת ריגול” אלא הבהירה שמדובר בחברת טכנולוגיה שמסייעת לארגונים ממשלתיים. כמו כן, אמרה בראיון בלעדי ל”ליידי גלובס” כי היא רואה בעצמה סוג של שגרירה ישראלית-ציונית-ערכית. היא טענה שמנסים לפגוע בה רק בגלל ההצלחה וההשפעה הרבה שיש להם בטווח כל כך קצר  [ https://www.calcalist.co.il/conference/articles/0,7340,L-3774409,00.html ].

בוקי כרמל, יועץ לחברת NSO (לשעבר ראש הרשות הלאומית להגנת סייבר, מקים חטיבת הטכנולוגיה של המלמ”ב) סיפר כי הטכנולוגיה של חברת NSO נמכרת ומשמשת רק גופי מודיעין ממשלתיים תחת מסגרת נוקשה של כללים וסטנדרט אתי שנקבע ע”י ועדת אתיקה עצמאית שמורכבת ממומחים בעלי שם עולמי בתחום יחב”ל וזכויות אדם. הוועדה יכולה להטיל ווטו על סמך חשש שרקע פוליטי יביא לניצול להליכים לא ראויים.

כאמור, קרן ההון סיכון נובלפינה, בעלת השליטה שסייעה למייסדי NSO לרכוש את החברה חזרה מפרנסיסקו פרטנרס, הייתה מצוייה תחת לחץ רב להלום זכויות אדם, ומשכך ציינה כי ביצעה שינויים במדיניות וביצעה את בדיקת הנאותות הנדרשת להלימת זכויות אדם. כמו כן, הקרן אמרה כי הדרשה להצפנה מקצה לקצה בכדי לשמור על הזכות לפרטיות תהווה קושי לא סביר כלפי רשויות אכיפת החוק.

[להרחבה ראו תיקייה Criticism and Statements -> NSO].

4. Citizen Lab (University of Toronto)

מכון Citizen Lab הוקם באוניברסיטת טורונטו בשנת 2001 ע”י פרופ’ רונלד דייברט, ועוסק בחקר איומים דיגיטליים על פרטיות וזכויות אדם.

ד”ר ביל מרזק, עמית מחקר בכיר בCitizen Lab תקף את מדיניות “חברת הריגול” וציין כי הביקורת הפנימית של NSO לא מספקת. חברות פרטיות שמוכרות מוצרים לכוחות אכיפת חוק ומאפשרות פריצה טוענות שצריך פתרון לגישה של מכשירים כאלה, ואז משתמשות בכך נגד רופאים, עו”ד, מנהיגי חברתיים וכו’. כך לדוגמא: החברה מוכרת רק למלחמה בטרור, אך בסעודיה לעג לבית המלוכה הסעודי וביקורות אחרות נחשב כטרור.

ד”ר ג’ון סקוט ריילטון מהמכון דיבר על כך שמדינות צריכות ריגול, אך אלה שלא מסוגלות לספק זאת בעצמן פונות לחברות פרטיות שמוכרות שירותים בעלי תוצאות לוואי הרסניות. וואטסאפ שיתפו פעולה עם המכון תחת הסכם חשאי על מנת לגלות מקרים שבהם השתמשו בתוכנות ריגול למטרות שלא מהוות אכיפת חוק לגיטימית. אלה שעקבו אחריהם כוללים שדרנים, עיתונאים, אנשי אקדמיה, פעילי אופוזיציה, נשים שנפלו קורבן לאלימות מקוונת ומנהיגים דתיים. פעילות זו זוהתה במסגרת 45 מדינות- לרבות קנדה, ארה”ב, בריטניה, איחוד האמיריות, מצרים, סעודיה, ישראל, לבנון, ירדן ושטחי הרשות, ברזיל, קניה, דרום אפריקה, פולין, שוויץ, וכו’. NSO הגיבה בטענה שהדו”ח מלא בליקויים.

הדרך שבה פעלו היא סריקה של השרתים ששימשו לשליטה במכשירים נגועים- לכל אחד משרתים אלה מקושר דומיין שמשמש את המכשיר הנגוע כדי לגשת לשרת. הזיהוי של השרת הוא לא דומיין אלא כתובת IP. ההבדל בין דומיין לכתובת IP דומה להבדל בין שם איש קשר למספר הטלפון שלו. כדי להבין את איתור הIP  פנו לשירות DNS- שמחבר בין IP  לדומיינים, וכך ניטרו את המקומות והאנשים. מאוחר יותר, חוקרי Citizen Lab טענו שזיהו ניסיונות לרגל אחרי פעילותם.

[להרחבה: ראו כתבות בתיקיית Criticism and Statements -> Citizen Lab (University of Toronto). להרחבה נוספת בנושא של Citizen Lab ראו גם הסקירה שערכה ירדן רובינשטיין ביחס להליכים משפטיים  ומחקריים כנגד חברת NSO].

PDF

NSO נועם מוריס סקירת חומרים מהתקשורת עבור מרלין מזל

 

מייל של מרלין מזל בענין בקשות ארגוני זכויות אדם להצטרף לתיק NSO

שלום לכולם,

 

בהמשך להתנגדות של NSO להגשת שתי עמדות אמיקוס (עמדות “ידיד בית משפט”), כמפורט במייל הקודם מטה, נעדכן בהתפתחות קלה נוספת.

הן המלומדים והן הארגונים הגישו כתב תשובה להתנגדות של NSO לבקשתן לרשות להגיש עמדת אמיקוס (מצ”ב לנוחותכם). נסקור בקצרה את עיקרי הטענות.

 

הארגונים (המכנים את עצמם ‘Human Rights Amici’) העלו בעיקר את הטענות הבאות:

1. הארגונים עומדים בסטנדרט הקבוע במסגרת הכללים הפדראליים לפרוצדורה בערעור  (כללthe Federal Rules of Appellate Procedure (FRAP) 29(a)(3) ) לבחינת הענקת רשות להגשת עמדת אמיקוס. לטענתם, הם עומדים בסטנדרט הקבוע בכלל, בשל האינטרס המשמעותי שיש להם בערעור והעובדה שהעמדה מטעמם הינה מועילה לבית המשפט. עוד מציינים הארגונים שהעמדה שהם יגישו ייחודית ונבחנת מעמדות אמיקוס אחרות שהוגשו לבית המשפט. בהקשר זה, הארגונים מציינים שהעמדה שיגישו מתייחסת לחוק הבין-לאומי וסטנדרטים רלבנטיים ביחס למעקב דיגיטלי לא חוקי, מהפרספקטיבה של ארגוני חברה אזרחית בין-לאומיים וכן כי עמדתם תתייחס להשפעה האדירה של פעילות מעקב לא חוקית כלפי פעילי זכויות אדם ברחבי העולם.
2. הארגונים מבהירים כי הכלל הפרוצדוראלי הפנימי של ה-9^th Circuit, אליו הפנתה NSO בכתב התנגדותה Ninth Circuit Advisory Committee Note to Rule 29-1)),אינו מחייב או דורש שתוגש עמדת אמיקוס מרוכזת מטעמם של כל המגישים ביחד. מכל מקום, ממילא פעלו באופן שעונה על רוח הכלל האמור בכך שעמדת האמיקוס שלהם מאגדת בתוכה שמונה ארגונים שונים.
3. הארגונים טוענים כי העמדה שיגישו מספקת מידע רקע שנבדק באופן יסודי וכי העמדה נערכה באופן עקבי לפרקטיקה המבוססת של הגשת עמדות אמיקוס. בהקשר זה, מפנים הארגונים לפסיקה המדגישה את התפקיד החשוב של עמדות אמיקוס וטוענים כי התפקיד של עמדות אמיקוס הוא לספק קונטקסט ופרספקטיבה שונים שאין באפשרות הצדדים לתיק לספק. עוד מציינים, כי בניגוד לטענת NSO, המידע הכלול בעמדתם נבדק בצורה יסודית ומבוסס על מקורות מהימנים, והינו רחוק מלהיות לא מבוסס.

 

המלומדים העלו בעיקר את הטענות הבאות:

 

המלומדים טוענים כי אומנם עמדתם בסופו של דבר מסכימה עם העמדה שנטענה על ידי המשיבות בערעור (פייסבוק וואטסאפ) ולפיה דוקטרינת החסינות על פי ה-FSIA (Foreign Sovereign Immunities Act) היא המכסה את הנושא של חסינות של חברות זרות וכי חסינות מכח התנהגות לפי המשפט המקובל חלה רק על אנשים  (“natural persons”). יחד עם זאת, המלומדים טוענים כי העמדה שברצונם להגיש מוסיפה טענות ומידע התומכים בעמדה האמורה ושונים מאלה שהוזכרו על ידי המשיבות, כגון:

1. העמדה כוללת סקירה של השתלשלות הרקע לחסינות ריבון זר בדין האמריקאי, עוד קודם לחקיקת ה-FSIA, כמו גם ההיסטוריה החקיקתית של ה-FSIA עצמו וכי הצדדים לא ביצעו סקירה היסטורית דומה בכתבי הטענות שהגישו. בהתבסס על סקירה זו, המלומדים טוענים כי ה-FSIA הוא שחל על חברות זרות ויישויות שלא מכוסות בחסינות תחת FSIA אינן זכאיות לחסינות.
2. טענת המלומדים בעמדה שברצונם להגיש שונה מזו של המשיבות, גם בכך שהם מעלים טענה לפיה בית המשפט המחוזי שגה בהתבססו על כלל מסוים (the Restatement (Second) of Foreign Relations Law § 66(f)) וכי הנושא של חסינות מכוח התנהגות על בסיס המשפט המקובל הינו נושא להכרעה של בתי המשפט הפדרליים ולא הרשות המבצעת.
3. העמדה מבצעת סקירה על שתי דוקטרינות חסינויות שונות תחת המשפט המקובל והמשפט הבין-לאומי – סקירה שלא קיימת בכתבי הטענות שהוגשו על-ידי הצדדים.
4. עמדת המלומדים מנתחת את הכלים הבין-לאומיים (

 

בברכה,

 

מרלין וורד

 

 

 

 

ויש גם תביעה של אפל (אייפון) נגד NSO שמאשימה את מדינת ישראל בהפעלת NSO

 

כתבה בכלכליסט עומר כבירי על תביעת אפל והאשמה שמדינת ישראל מפעילה אותהNSO

 

אין אצל מי להתלונן – הנבתם מנחם פינקלשטיין הוא בדיחה עלובה