לפנינו החלטה של הנתל"ש אשר קולה, זה שיריב לוין רצה למנות אותו לחקור את הפצ"רית והיועמ"שית. ההחלטה היא בענין השופטת לימור ביבי ממן המטפלת בתביעה יצוגית נגד חברות הקנביס. המתלונן עו"ד דקל חץ־דוד עוזר טוען שלימור ביבי זעמה עליו שהוא רשלן, ביישה אותו, עשתה לו שיימינג לפני הלקוחות שלו, פסלה ראיות למרות שאלה ראיות טובות, ולא גילתה ש"אחיה של השופטת, מר משה ביבי, משמש כמנכ״ל חברת הלובינג גורן עמיר, המספקת שירותים בין היתר לגורמים הפועלים בענף הקנאביס". תלונה 323/25.
וזה האח שעושה לובי פוליטי עבור חברות ההון והקנביס, מחברת "גורן עמיר הון וייזום" מחזיקה בחברת הלובינג "גורן עמיר יועצים" והיא גם בעלת השליטה בחברת הייעוץ "רציונל". אותו אף. אותם שפתיים צרות. אותן עיינים צרות וארוכות. היא נראית ממש כמו אחיה בפורים עם פיאה.
את המכתב כתבה עו"ד בת חן בן חיים. אשר קולה כמעט ולא עושה כלום. אותו צוות מהנתל"ש הקודם נשאר בתפקידו, כך שחוץ מזה שעכשיו אשר קולה מקבל משכורת, לא השתנה כלום בדרכי הטיוח של הנתיבות לתלונות על שופטים.
השופטת לימור ביבי ממן טענה שזה לא מעניינו של אף אחד שהיא נולדה מאותו כוס שממנו נפלט אחיה שמקדם את לובינג הקנביס, ושזה מקרה של אי שביעות רצון מהחלטה שיפוטית.
שימו לב שחברות הקנביס הישראליות התחילו בתרועה רמה, שיש להן יידע איכותי ושהן אפילו מסוגלות לייצא לחו"ל קנביס. הרבה שוטרים הצטרפו לחברות הקנביס בין כדירקטורים או משקיעים. בסוף בגלל איכות ירודה של סחורה, ורגולציה ישראלית מתישה (הם כלפי הצרכנים והן כלפי היצרנים), וצרות עין של משרד הבריאות, כל ההשקעות ירדו לטמיון כי לייבא מקנדה יותר זול, והרבה יותר איכותי. רוב החברות הללו הן בפשיטת רגל.
להלן החלטת אשר קולה בענין לימור ביבי ממן:
נציבות תלונות הציבור על שופטים לשכת הנציב אשר קולה ס. נשיא, שופט מחוזי (בדימוס)
כ׳ באדר תשפ״ו 9 במרץ,2026 מספרנו: 323/25 / בית המשפט המחוזי, תל אביב-יפו אישי-סודי-למכותב בלבד
המתלונן: עו״ד דקל חץ־דוד עוזר
הנילונה: כב׳ השופטת לימור זהבה ביבי
בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
בתיק ת״צ 25114-04-23
בעניין: תלונה שהתקבלה בלשכתנו ביום 15.5.25
החלטה
נציב תלונות הציבור על שופטים הסמיכני להודיע על החלטתו בתלונה –
תמצית התלונה
1. ברקע התלונה עומדת בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "הבקשה") שנדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בפני כב׳ השופטת לימור זהבה ביבי (להלן: "השופטת"). בגדרה של הבקשה נטען כי המשיבים (26 חברות מסחריות בעלות רישיון לעיסוק בקנאביס רפואי ועוד) פרסמו מוצרי קנאביס באופן המנוגד לחוק. מטעם המשיבים הוגשו בקשות לסילוק הבקשה על הסף.
במסגרת פסק דין שניתן ביום 16.5.24 דחתה השופטת את בקשת המשיבים לתיקון כתב הבקשה. בנוסף, קיבלה השופטת את הבקשות לסילוק על הסף שהגישו המשיבים והורתה על מחיקת הבקשה.
על פסק הדין הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט העליון. הערעור נמחק בהסכמה ביחס לשלושה מהמשיבים, ועודנו תלוי ועומד ביחס ליתר המשיבים.
2. המתלונן, עו״ד דקל חץ־דוד עוזר, הוא בא כוחם של המבקשים. המתלונן מלין על התנהלותה של השופטת במסגרת ההליך, וטוען למרמה והפרת אמונים, ניגוד עניינים, הטיית משפט ופגיעה בטוהר ההליך השיפוטי מצידה.
3. לשיטתו של המתלונן החומר שהוגש לתיק מוכיח באופן מובהק כי חברות הקנאביס הפועלות בישראל מבצעות עבירות פליליות של פרסום מסחרי לסמים מסוכנים, כאשר הדין בעניין זה ברור ומפורש. חרף האמור, השופטת בחרה למחוק את הבקשה תוך פסילת התצהירים, חוות הדעת והמסמכים שהוגשו במסגרת ההליך.
4. עוד מלין המתלונן על כך שהשופטת הטיחה בו במסגרת פסק הדין האשמות קשות הנוגעות לרשלנות מקצועית והתנהלות לקויה מצדו כעורך דין. לדבריו, אין לו טענה לעצם האפשרות כי בית המשפט ימתח ביקורת מקצועית על עבודתו, אולם לטעמו פסילת הראיות שנעשתה על ידי השופטת אינה מוצדקת, ונעשתה באופן שמטרתו להביא למחיקת ההליך.
5. המתלונן מוסיף וטוען כי התנהלות זו מצד השופטת מעלה חשש כבד לשימוש בלתי תקין בסמכותה השיפוטית ואף לחשש לניגוד עניינים, ומשכך מתעוררת השאלה כיצד ומדוע הוקצתה השופטת לדון בתיק זה, והאם ההקצאה נעשתה לבקשתה.
6. לטענת המתלונן, בין המשיבים בהליך נמנות חברות קנאביס מרכזיות בישראל, אשר קשורות לגורמים בכירים במשק ובמערכת הציבורית. מדובר במשיבים בעלי עוצמה והשפעה חריגה, בעלי קשרים עם גורמים בכירים במערכת הציבורית והמשפטית.
ר. המתלונן מוסיף וטוען כי השופטת היא בתו של מר אריה ביבי, אשר שימש בעבר כבכיר במערכת הביטחון וכחבר הכנסת מטעם מפלגת קדימה, ובהמשך היה פעיל במפלגת הליכוד. לדבריו, בשנים האחרונות משמש מר אריה ביבי כראש הרשות לשיקום האסיר לאחר שמונה לתפקיד על ידי השר חיים כץ, כאשר השר חיים כץ שימש במשך שנים כאיש קשר בכנסת של חברות הקנאביס והיה מעורב בענף זה.
8. בנוסף מציין המתלונן כי אחיה של השופטת, מר משה ביבי, משמש כמנכ״ל חברת הלובינג גורן עמיר, המספקת שירותים בין היתר לגורמים הפועלים בענף הקנאביס.
9. המתלונן מבהיר כי אין הוא טוען כי המידע האמור כשלעצמו מבסס בהכרח טענת ניגוד עניינים או מצדיק בקשת פסלות. עם זאת, כאשר מצרפים מידע זה לתוצאת פסק הדין ולהתנהלות בהליך, מתעורר חשש חמור לפגיעה בטוהר ההליך השיפוטי.
10. המתלונן מפנה גם להחלטה שניתנה ביום 2.5.24 במסגרת ההליך, כשבועיים טרם מתן פסק הדין. לטענתו, בפני השופטת הוגשה בקשה מטעם עו״ד מור נרדיה ורו״ח עומר סרבינסקי, אשר מונו כנאמנים למשיבים – חברות ברף אוף לייף אינטרנשיונל בע״מ וברף אוף לייף קנאביס מנופקשרין בע״מ. במסגרת הבקשה הודיעו הנאמנים כי ניתן צו לפתיחת הליכים כנגד חברות אלה וכן כנגד חברות נוספות שהיה חלק מההליך, וביקשו לעכב את ההליכים נגדן. המתלונן מציין כי כחצי שנה קודם לכן נמחקה מן ההליך נתבעת אחרת בהסכמה, לאחר שניתן נגדה צו לפתיחת הליכים.
11. המתלונן מציין כי בהחלטתה מיום 2.5.24 קבעה השופטת כי הבקשה תידון לאחר שתינתן הכרעה בבקשות למחיקה על הסף. לדבריו, באותה עת הוגשו כל התגובות לבקשות למחיקה על הסף, ובנסיבות אלה ידעה השופטת כי עומדת להינתן הכרעה בבקשות למחיקה על הסף, וכי משמעות הדבר היא כי ההליך צפוי להסתיים. למרות זאת, נכתב בהחלטה כי הבקשה תידון לאחר מתן ההכרעה בבקשות למחיקה על הסף. בפועל לא נדונה הבקשה לאחר מכן, שכן ההליך הסתיים בפסק הדין שניתן.
12. המתלונן מלין על כך שבפסק הדין פסקה השופטת הוצאות בסך של 10,000 ש״ח לכל אחד מהמשיבים. לטענתו, אילו הייתה מתקבלת הבקשה לעיכוב ההליכים ולמחיקת אותן נתבעות, היה בכך להפחית את סכום ההוצאות שנפסקו נגד החברות הנ״ל.
13. המתלונן מציין עוד כי אחת החברות יוצגה על ידי עו״ד רועי בלכר, אשר אשתו, השופטת יעל בלכר, מכהנת אף היא כשופטת בבית המשפט המחוזי, ומכירה באופן אישי את השופטת.
14. המתלונן מבהיר כי אין בדבריו כדי להאשים גורם כלשהו בעבירה, אולם לשיטתו מכלול הנסיבות מעורר חשש לפגיעה בטוהר ההליך.
15. יצוין כי התלונה הוגשה בחלוף שנה ממועד מתן פסק הדין בתיק, ומשכך חלה עליה התיישנות לפי חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב-2002 (להלן: "החוק"). בהיעדר נציב מכהן במועד בו הוגשה התלונה, מצאנו לנוכח טיב הטענות ולשם הזהירות, לאפשר לשופטת להתייחס לתלונה.
תגובת השופטת
16. בתגובתה לתלונה מסרה השופטת כך: "לבד מהשמצות אישיות, הצבעה על תפקידים שמילאו בני משפחתי – עיקר הטענות נסבות על החלטות שיפוטיות אשר ניתנו על ידי ואשר ממילא נבחנות על ידי ערכאת הערעור – אינני סבורה כי התלונה מצדיקה תשובה ודינה דחיה על הסף".
מסקנות והחלטה
17. לאחר בחינת כלל הטענות שהעלה המתלונן, לצד עיון בחומר שבתיק בית המשפט, ובכללו בפסק הדין שניתן בהליך, הגענו לכלל מסקנה כי אין בסיס לטענות החמורות שהועלו כנגד השופטת בדבר מרמה והפרת אמונים, ניגוד עניינים, הטיית משפט או פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי. הטענות שהועלו בהקשר זה נסמכות בעיקר על קשרים נטענים בין בני משפחתה של השופטת לבין גורמים הקשורים לנושא ההליך, וכן על עצם כהונתה של שופטת אחרת, אשר בעלה קשור להליך, באותו בית משפט שבו התנהל הדיון. אין בנסיבות אלה, כשלעצמן או במצטבר, כדי להקים חשש ממשי לניגוד עניינים או לפגם בהתנהלותה של השופטת.
18. מן החומר עולה כי עיקר התלונה נעוץ באי שביעות רצונו של המתלונן מתוצאות ההליך ומההוצאות שנפסקו במסגרתו. ואולם, סמכותו של נציב תלונות הציבור על שופטים אינה משתרעת על בחינה מהותית של הכרעות שיפוטיות. בהתאם להוראות סעיף 17(3) ו-(4) לחוק, הנציב אינו מוסמך לברר תלונה שעניינה בשאלה משפטית או ראייתית מהותית או בעניין הניתן לערעור על פי דין.
19. למעלה מן הצורך יצוין כי מעיון בפסק הדין עולה כי מדובר בפסק דין מפורט ומנומק, במסגרתו בחנה השופטת את טענות הצדדים והתייחסה גם לפגמים שמצאה בבקשה שהוגשה, לרבות בנוגע לתצהירים והראיות שצורפו לה. הביקורת שנמתחה בפסק הדין על התנהלות המתלונן מצויה בגדר הביקורת הלגיטימית שבית משפט רשאי ואף נדרש להשמיע במסגרת הכרעה שיפוטית, ואין בה משום חריגה מגבולות השיח השיפוטי המקובל.
20. אשר על כן, ומשלא נמצא כי נפל פגם בהתנהלותה של השופטת במסגרת ההליך, התלונה נדחית על כל חלקיה.
בת חן בן חיים, עו״ד ממונה בכירה נציבות תלונות הציבור על שופטים
העתק: המתלונן
כב׳ השופטת לימור זהבה ביבי, בית המשפט המחוזי, תל אביב -יפו
כב׳ הנשיא גלעד נויטל, בית המשפט המחוזי, תל אביב -יפו
כב׳ הנשיא יצחק עמית, בית המשפט העליון
כב׳ השופט צחי עוזיאל, מנהל בתי המשפט
ירושלים: נחום חפצדי 5, בית עופר, גבעת שאול 9548401 טל׳ 073-3927425 פקס׳ 02-6467973 דואר אלקטרוני: [email protected] אינטרנט:http://Shoftim.justice.gov.il
החלטת נתלש תלונה על לימור ביבי בתביעה ייצוגית נגד חברות קנביס 323-25 9-3-2026