איך קידם אפי נוה את הפמינאצית דקלה קליין-יונה לרשמת ההוצל”פ שמתעללת סדרתית בגברים? “אין יונה בלי זונה”

דקלה קלייין יונה פוערת את מלתעותיה לקלוט זין חם ועסיסי

הקוראים בפייסבוק אינם יכולים להתעלם מאין ספור תלונות של אבות וגברים המלאים טענות כרימון נגד דקלה קליין-יונה, רשמת הוצאה לפועל בתל אביב שמטפלת בתיק מזונות ומתעללת בגברים אחד אחד. היא כותשת אותם, מרסקת אותם ולא משאירה מהם זכר של צלם אנוש. מי היא המפלצת ומה מניע אותה?

רשמית קורות חייה מתוארים כך: נולדה בישראל בשנת 1976. בשנת 1998 סיימה לימודי המשפטים במסגרת העתודה האקדמית באוניברסיטת חיפה. בשנים 1998-2005 שירתה כקצינה בפרקליטות הצבאית. שימשה תובעת צבאית וראש מדור הדין המשמעתי. בשנת 1999 הוסמכה כעורכת דין. בשנים 2005-2017 שימשה כפרקליטת ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין. בחודש מאי 2017 מונתה לכהונת רשמת הוצאה לפועל בלשכת תל אביב.

דקלה קליין יונה אין יונה בלי זונה שילמה שוחד לעוד אדי סוברי לשיווק
דקלה קליין יונה אין יונה בלי זונה שילמה שוחד לעוד אדי סוברי לשיווק

אלא שמאחורי הנתונים היבשים מסתתרים סודות אפלים הקשורים לפרשת השוחד המיני והמינויים של אפי נוה, ואישיות בעייתית מאוד של טיפוס כישלוני הנהנית פשוט להתעלל באחרים. במילים אחרות: סאדיסטית קלינית עם קבלות.

לא ברור איך הצליחה הרשמת הזאת לעבור מהפרקליטות הצבאית אל לשכת עורכי הדין לתפקיד קובלת שמגישה קובלנות אתיקה נגד עורכי דין. אם הייתה כל כך מוצלחת בצבא כמו שהיא מספרת בקורות חייה מדוע לא נשארה שם וטיפחה קריירה? אבל מדובר בימים שאפי נווה היה הבוס הגדול של לשכת עורכי הדין ותחת שרביטו קרו הרבה דברים לא ברורים. מה שבטוח זה שלהבדיל מאתי כרייף ואשת השופט מראשל”צ ששכבו איתו אבל לא היו זמינות בשעות העבודה, דקלה יונה קליין עבדה ממש באותו בנין ברח’ דניאל פריש 10 בתל אביב והייתה זמינה לאפי נוה בכל שעות יום העבודה לכל דבר וענין.

הרשמת דקלה קליין-יונה בהיותה קובלת נגד עורכי דין ניסתה לחפש לעצמה נישה כדי להתפרסם. בתחילה נטפלה לעו”ד שמחה ניר וניסתה להשעות אותו בגלל התבטאויות “בוטות” בכתבי בית דין. אחר כך מטעמים פמיניסטיים-פמינאצים נטפלה לעו”ד אחר שהיה מסוכסך עם אשתו, עו”ד סרבן גט הושעה ל־3 חודשים מהלשכה . קליין יונה ניסתה לייצר תקדים שמי שלא נותן גט לאשתו על פי דרישה מבצע עבירת אתיקה, ורצתה לקחת לו את הרישיון. רק פמינאצית רעילה ביותר יכולה לחשוב על תעלולים נבזיים כאלה. לאחר מכן הגיעו סדרה של כשלונות כאשר בתי הדין לאתיקה וגם בית המשפט המחוזי זיכו פעם אחר פעם את עורכי הדין המסכנים שדקלה קליין יונה נעצה בהם את הטלפיים שלה. בשלב זה, היא חשה שמיצתה את עצמה וביקשה מאפי שיפעיל קשרים עבורה בלשכת ההוצל”פ, למרות שיש לה אפס כישורים בהוצל”פ ואפס ניסיון בהוצל”פ תוך שהיא לוטשת עין על מסלול שפיטה.

אפי נוה ואדי סוברי ביקשו ממנה לרדת מתלונה על לירום סנדה

במאי 2017 קיבלה דקלה את הקידום המשמעותי בחייה, והתקבלה לתפקיד רשמת מזונות בהוצל”פ, כאמור עם אפס ניסיון קודם. היחסים החריגים שלה עם אפי נוה נחשפו רק במאי 2019, בדיוק שנתיים אחר כך, וממש במקרה ע”י הכתב מתן ברניר מגלובס. מסתבר שאפי נוה הסתכסך עם הכתבת שרון שפורר שחשפה את קלונו.

כבר ב 2016 פנה עו”ד אדי סוברי לאפי ולדקלה קליין יונה לבטל כתב אישום נגד לירום סנדה. אדי סוברי עובד בתור יחצ”ן דיגיטלי של עורכי הדין. כדי שהיא תירד מהגב של לירום סנדה הציעו לה שתשלם כסף לאדי סוברי שישווק אותה כמועמדת להיות רשמת הוצל”פ.

ב 2017 אפי נוה הפעיל את תקציב הלשכה כדי לתבוע את שפורר. “במסגרת תביעת הדיבה שהגישה לשכת עוה”ד נגד העיתונאית שרון שפורר הוגש תצהירו של נוה, היו”ר שהתפטר, שבו טען כי הוא מעולם לא התערב בדיוני ועדת האתיקה. מסמכים שהגיעו לידי “גלובס” (מתן ברניר) מעלים תהיות בנוגע להצהרתו. כך למשל ביקש נוה, כיו”ר הלשכה, לקבל זכות עיון בכל תיקי האתיקה המתנהלים ומי שאפשרה לו את זה ושימשה המוציאה לפועל האישית של אפי נוה בתוך וועדת האתיקה של הלשכה הייתה הרשמת דקלה קליין יונה.

על פי מתן ברניר, בניגוד לתצהיר הכוזב שהגיש אפי נוה, בו כתב “אני לא מעורב כלל בנעשה בוועדות האתיקה… אני לא מקבל עדכון לגבי הדיונים וההחלטות בוועדת האתיקה. אני לא מתערב בשיקול-הדעת המוקנה לוועדת האתיקה… אני לא מנחה מי מחברי ועדת האתיקה לגבי מדיניות אכיפה. אני לא ‘ממליץ’ לוועדת האתיקה לגבי עורכי דין כאלה או אחרים. אני לא מתערב בהליכי המשמעת המנוהלים נגד עורכי דין”.  עוד הוסיף נוה, על-מנת שלא ייוותר כל ספק ביחס לכוונתו – “במילים פשוטות: אני בכלל לא מעורב בוועדת האתיקה. כל ניסיון של שפורר להציג אותי ככזה הוא שקר גס שנועד להכפיש אותי ואת הלשכה”. מסתבר שהוא כן היה מעורב, ומי שעשתה בשבילו את העבודה הייתה דקלה קליין יונה.

PDF Embedder requires a url attribute

מתן ברניר כתב “נוה ביקש להתערב בעבודתה של ועדת האתיקה הארצית בשני מקרים לפחות…. לאור בקשה חריגה שהופנתה אליהם להעניק לבעלי תפקידים בלשכה, ובראשם נוה, זכות לעיין בכל תיקי האתיקה המתנהלים. אחת מהטענות של נוה בתביעת הדיבה שהגיש נגד שפורר היתה שבפרסומיה ביקשה העיתונאית להעביר מסר, שלפיו נוה הוא זה שמחליט “איזה עו”ד ‘לרדוף’ ולהגיש נגדו קובלנה לבית הדין המשמעתי של הלשכה, ואיזה עו”ד לא“. את זאת, הסיק נוה, בין היתר לאור פרסום של שפורר, שלפיו הוא מתערב בהליכי המשמעת שננקטו בעניינו של עו”ד ברק כהן, גיבור פרשת “באים לבנקאים”.

בכתבה שפרסמה שפורר נכתב בין היתר: “ועדת האתיקה לכאורה אמורה להיות נקייה וללא מורא. לא אמור להיות לה שום קשר לראש הלשכה, אבל בפועל זה לא קורה”. בנוסף, פרסמה שפורר כי נוה מסייע לעורכי דין שהוא חפץ ביקרם בכך שהם מקבלים חסינות מהעמדה לדין משמעתי. לדוגמה, טענה שפורר, ועדת האתיקה של הלשכה לא הייתה שותפה לענישה שהוטלה על עו”ד נבות תל-צור, שנחקר באזהרה בחשד לשיבוש הליכי משפט במשפטו של רה”מ לשעבר, אהוד אולמרט”.

בניגוד לתצהירו של אפי נוה עו”ד דקלה קליין יונה שיתפה ועדכנה אותו על תיקי אתיקה בהם טיפלה

ממסמכים ומידע שהגיעו לידי “גלובס” עלולה לעלות תמונה שונה מזו שהציג נוה בתצהיר שהגיש לבית המשפט. תכתובת דוא”ל בין פרקליטת ועדת האתיקה הארצית לשעבר, עו”ד דקלה קליין-יונה, לבין אפי נוה, חושפת כי ראש הלשכה לשעבר עודכן ממנה לגבי תלונה שהוגשה לוועדת האתיקה, ואף הביע את דעתו בפני פרקליטת הוועדה דקלה כיצד לטעמו על הוועדה לפעול (ואת מי לתפור!!!!).

דקלה קליין יונה סגרה לליאת בן ארי וחברותיה את התלונה על שיבוש תיק זדורוב

סיפורה של אותה תלונה החל בתחילת שנת 2016, אז רעשה המדינה, לאחר שנשיאת בית המשפט המחוזי מרכז בדימוס הילה גרסטל, מתוקף תפקידה כנציבת הביקורת על הפרקליטות, קבעה כי נפלו פגמים בלחצים שהפעילו עורכות דין בפרקליטות (ליאת בן ארי) על מנהל המכון לרפואה משפטית, ד”ר חן קוגל, לשנות את תצהירה של עובדת המכון, ד”ר מאיה רזניק-פורמן, שתמכה בחפותו של רומן זדורוב, רוצח הילדה תאיר ראדה.

בעקבות הדברים שעלו בדוח גרסטל, הגישה “התנועה למשילות ודמוקרטיה” תלונה נגד התנהלות עורכות הדין בפרקליטות (ליאת בן ארי) על כך שביקשו מחן קוגל לשנות את התצהיר. בהמשך התקבלה בוועדת האתיקה הארצית של הלשכה תגובתם של עורכות הדין מהפרקליטות, שלכאורה ביקשו מקוגל לשנות את התצהיר, שעליו היה ממוען גם נוה. זאת, על אף שלפי כללי ועדת האתיקה יו”ר הלשכה לא אמור להיות מעורב בהליכים משמעתיים. לאחר קבלת תגובת הפרקליטות, כתבה פרקליטת ועדת האתיקה הארצית של הלשכה לשעבר, עו”ד דקלה קליין-יונה, לנוה: “תגובת הנילונות (עורכות הדין מהפרקליטות, מ’ ב’) לתלונה ממוענת בראש ובראשונה אליך, ולפיכך אני מעבירה אותה לעיונך. בשלב זה אנו ממתינים לקבלת חומר הבדיקה מנציבות הביקורת על הפרקליטות, ולאחר מכן יובא התיק לדיון בוועדה. לידיעתך”. אפי נוה השיב לדקלה קליין יונה פרקליטת ועדת האתיקה הארצית: “תודה על העדכון. אני לא מכיר את ‘התנועה למשילות ודמוקרטיה’, אך הרושם שנוצר הוא כי מדובר בניסיון לעשות שימוש פסול במערך האתיקה שלנו. אין סיבה ומקום שהלשכה תיגרר לעניין זה, אשר ממילא כבר מטופל ומצוי בעין הסערה“.

“במחוז תל-אביב נהגנו בתקופת כהונתי כיו”ר ועדת האתיקה, להימנע מלהתערב בעניינים המתבררים במקביל בפני בית משפט/משטרה/פרקליטות, ודומה כי גישה זו יפה גם לעניין הנדון המצוי על שולחנם של היועץ המשפטי ושל נציבת הביקורת על הפרקליטות”. בסיום הדוא”ל ביקש נוה מקליין-יונה: “אודה להצגת תשובתי אלייך לחברי הוועדה בעת הדיון בתלונה”.

התכתבות זאת בין נוה לבין מי שכיהנה כפרקליטת ועדת האתיקה הארצית, מעלה סימני שאלה לגבי הדברים שכתב נוה בתצהירו, שלפיהם הוא “לא מעורב כלל בנעשה בוועדות האתיקה”, וכן את הצהרתו שלפיה “אני לא מקבל עדכון לגבי הדיונים וההחלטות בוועדת האתיקה”.

עוד עולה מההתכתבות האמורה כי אמירתו של נוה, שלפיה הוא “לא מתערב בשיקול-הדעת המוקנה לוועדת האתיקה, לא מנחה מי מחברי ועדת האתיקה לגבי מדיניות אכיפה, ולא ממליץ לוועדת האתיקה לגבי עורכי דין כאלה או אחרים”, לא עולה בקנה אחד עם ההתרחשויות בפועל. נוה טען בתצהירו כי הוא “לא מעורב בוועדת האתיקה בכלל”, וגם אמירה זו מעלה תהיות נוכח התכתובת האמורה.

מי שבסופו של דבר סגרה את התלונה המשמעתית נגד הפרקליטה השקרנית תופרת התיקים המקצועית ליאת בן ארי על הניסיון לזייף את חוות הדעת בתיק זדורוב (כאמור, ליאת בן ארי היא מי שתפרה את התיקים של ביבי), הייתה דקלה קליין יונה. גם רוני אלוני סדובניק ניצלה מהשעיית רשיונה בזכות קשריה עם דקלה קליין יונה. מי היא עו”ד רוני אלוני-סדובניק והאם הלכה רחוק מדי? – גלובס , בעקבות תלונת השופטים: קובלנה נגד עו”ד רוני אלוני סדובניק שהתלוננה על הדגמת אונס

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001286175

על מנת להתרשם מזעקות השבר של הגברים הנופלים בציפורניה של רשמת הזוועות דקלה קליין יונה, הביטו בסרטוני היוטיוב:

https://www.youtube.com/watch?v=hPqzWZjl0Uk

חידה. מי מזהה את הפקאצה?

דקלה קלייין יונה פוערת את מלתעותיה לקלוט זין חם ועסיסי

התלונה של יוני קפאח נגד דקלה קליין יונה

זו התלונה שהגיש אחד האבות לנציב תלונות ציבור על רשמים מר שמואל חמדני. הנציב דרש שיתקן את נוסח התלונה

תלונה כנגד השרמטת יונה דקלה קליין יונה

1. בחשבונו של ה”חייב” בהוצאה לפועל בוצעו טעויות אשר ה”חייב” יטען כי יד נעלמת פועלת ובוחשת בתיקים בניגוד לחוק ומבצעת את הטעויות. ה”חייב” יטען כי לא רק כי אין מדובר בטעויות אלא סביר להניח כי בוצעו בכוונת מכוון. כל חוקר מתחיל יודע כי אין מיקריות ובוודאי לא כזו החוזרת על עצמה. על תאוריות המיקריות של הטעויות וריבויין מלמדת למעשה על שיטה רווחת וה”חייב” יתבטא בעדינות ויאמר כי זו אינה טעות אלא מדיניות.
2. בשנת 2015 נחשפה רשת של קשרים הפועלת בתוככי מערכת המשפט (עו”ד רונאל פישר והפרקליטה רות דוד פרקליטת מחוז תל אביב בפרקליטות) ה”חייב” סבור כי במקרה דנן אין ספק כי ישנם עוד ארגוני פשיעה כאלו המצויים בתוך מערכות המשפט והפועלים בכדי לשבש ולחבל בתיקים בעבור בצע כסף. תוך שימוש בסמכותם והאמון הניתן בהם וניצול העובדה כי מערכות המשפט חסינות מביקורת מחד ומגוננות על פושעים מבית מאידך.
3. ביום 12.7.19 טס ה”חייב” לטיול בר המצווה עם כל משפחתו.
היד הנעלמת מס’ 2
4. ביום 18.7.2019 לאחר שנמצא כי טענת ה”חייב” צודקת, הורתה הרשמת על פי הודאת הזוכה והורתה על הקטנת קרן החוב בסך של 73,100 ש”ח מצ”ב ההחלטה מיום 18.7.19 כנספח א’. אך יחד עם זאת התעלמה בכוונה מלקזז את הריביות הדרקוניות ומלקזז את ההצמדות והריביות בתיק.
5. כך הורתה הרשמת ל”חייב” ליתן התיחסותו תוך 10 ימים שאם לא כן יחודשו ההליכים בתיק ע”י המזכירות ללא צורך בהחלטה נוספת. לאחר 12 יום תטען הרשמת כי שכחה כי ה”חייב” טס לחו”ל ולכן לא יוכל להגיב!
6. לא חלפו 3 ימים מעשרת הימים וביום 21.7.19 יד נעלמה שפעלה את ההליכים כנגד החייב וזאת מבלי שניתנה כל הנחיה לכך מצ”ב דף חשבון חדש כנספח ב’.
7. כך התווספו לחשבונו לחובתו של ה”חייב” סך של 69,329.48 ש”ח תוספת ריבית. כתוצאה לכך קפץ חובו הפקטיבי של ה”חייב” בבת אחת מסך של 122,686.6 ש”ח לסך של 192,015.08 ש”ח.
8. כמו כן באותו היום ממש בשל שיפעול “שגוי” זה חוייב חשבונו של ה”חייב” בסך של 3,335.2 ש”ח וזאת בשל תוספת הפרשי הצמדה. כעת חובו של ה”חייב” צמח לסך של 195,350.28 ש”ח.
9. באותו היום ממש באופן מיקרי לחלוטין גם עודכנה הקטנת החוב של ה”חייב” על פי החלטת הרשמת בסך של 72,758.32 ש”ח. (בפועל הסכום התכווץ).
10. ביום 30.7.19 ניתנה החלטת הרשמת בה היא מודיעה כי היא מאריכה את מועד תגובת החייב עד ליום 15.8.19 מאחר וההחלטה ניתנה בחוסר תשומת לב כי החייב אינו בישראל מיום 12.7.19 ועד ליום 3.8.19. מצ”ב החלטה מיום 30.7.19 כנספח ג’
11. ה”חייב” יטען כי לא יתכן וזו הייתה טעות מאחר וזו לא באמת תוקנה על ידי הרשמת אלא הוסתרה ונותרה כמו שהיא, טעות זו עולה ל”חייב” 72,664.68 ש”ח.
12. כך נוצר מצב אבסורדי בו חוייב חשבונו של ה”חייב” ב”טעות” בסך של 72,664.68 וסכום זה לא נמחק חרף ה”טעות”. מאידך בוצעה הקטנת חוב בסך של 72,758.32 ש”ח. מה שמוביל למצב אבסורדי בו למעשה חובו של החייב גדל באופן בלתי חוקי בסכום הזהה כמעט לחלוטין לסכום הקיזוז.
13. ה”חייב” ידגיש כי זו אינה טעות אלא פיגוע חבלני של ממש. על כך יעידו אוסף ה”טעויות”. אוסף טעויות סידרתיות המופיעות בחשבונו של ה”חייב” ו”טעויות” בהתנהלות בתיק וכולן לרעת ה”חייב”

היד הנעלמת מס’ 1
14. אלמלא טעות זו הייתה טעות אחת מיקרית ניחא אך לטעות זו אפשר להוסיף טעויות רבות המלמדות כי לא מדובר בטעויות אלא ממש במדיניות ומה שמוביל את ה”חייב” למסקנה כי מדובר פה ממש בקנוניה לה שותפה הרשמת וכפי הנראה מזכירות בהוצאה לפועל ואולי אף עורכי דין הקשורים לרשת זו. בסיפא לפנייתי ארחיב בנושא.
15. כך בדיוק החלה הטעות מפתיחת התיק בשנת 2004 בה חוייב ה”חייב” בהגדלות חוב בקרן בסכום המזונות הזמניים ע”ס 1,800 ש”ח ולא עודכן “חובו” משך 15 שנים. ביום 21.7.19. עודכנה הקטנת החוב, וחרף הודאת ה”זוכה” בטעותה סירבה הרשמת ליתן ל”חייב” תרופות. מצ”ב ההחלטה מיום 18/7/2019 כנספח א’. אך חמור מכך הרשמת כנציגת החוק מסרבת למחוק את כל הריביות וההצמדות שהתווספו אל חשבונו של התובע כתוצאה למחדל זה. ובאופן הכי ברור יאמר כי למעשה הרשמת מסרבת לזכות את ה”חייב” ולקבוע כי אכן פרע את חובותיו ל”זוכה”. מצ”ב החלטת הרשמת מיום 25.9.2019 כנספח ד’

16. לא ראיתי, לא שמעתי, לא אמרתי
17. אם לא די בכך הרי כי ה”חייב” הציג לרשמת 70 הודאות תשלום, קבלות של ה”זוכה” בחתימתה ובכתב ידה. הרשמת טוענת כי בחנה את 10 הקבלות הראשונות ומצאה כי כולן דווחו וזאת מבלי שהיא מאפשרת ל”חייב” להסביר מדוע צירף את אותן הקבלות ומדוע יש לקבל את גרסתו. הרשמת בחרה שוב “לטעות” בכך שסירבה לבדוק את כל קבלות התשלום.
18. ככל שמדובר ב 60 קבלות תשלום נוספות אלו הרי כי הרשמת מסרבת ליתן לו את יומו ולקיים דיון הוכחות אשר ככל הידוע ל”חייב” על פי הפסיקה עצם דרישת החייב לקיום דיום הוכחות מאיין את שיקול הדעת של הרשמת ומשכך לא הייתה לה כל ברירה אלא לקיים דיון הוכחות. אך בכל זאת הרשמת מנעה זאת.
19. בעין בלתי מזויינת ניתן ללמוד מעיון ב 70 הקבלות שצורפו על ידי ה”חייב” בבירור כי הזוכה לא עדכנה את תיק ההוצאה לפועל החל מיום 18.7.2008 ועד ליום 17.3.2011. באופן הברור ביותר ובכדי שהטענה תהיה ברורה ביותר. ה”זוכה” לא דיווחה במשך 32 חודשים ולו על תשלום בודד ששילם לה ה”חייב”.
20. הזוכה עדכנה את תשלומי הזוכה באופן רטרואקטיבי החל מחודש מרץ 2011 ועד ליום 9.6.2013 ולו רק מכך ניתן היה ללמוד כי ה”חייב” אכן טוען אמת בטענותיו. אך אין לו אוזן קשבת אצל הרשמת הממונה על התיק. כך שניתן לטעון בבירור כי במשך 59 חודשים לא עדכנה ה”זוכה” את תשלומי ה”חייב”.
מצ”ב טבלה מרכזת של כל התשלומים שדווחו על ידי הזוכה (הקטנת חוב), הגדלות הקרן, ו70 התשלומים שלא דווחו לתיק מצ”ב כנספח ה’
השיטה נחשפת.
ביום 25.9.2019 בזמן השביתה בהוצאה לפועל נתנה הרשמת החלטה נקמנית כנגד ה”חייב” בשל טיסתו לאו”ם ובהחלטתה זו התעלמה מכל ראיות המצויות בתיק המצביעות על כך כי ה”זוכה” לא טרחה לעדכן את תיק ההוצאה לפועל במשך שנים רבות ופסקה כנגד החייב ושפעלה נגדו את כל ההליכים האפשרים ממש ערב טיסתו לז’נבה.. מצ”ב ההחלטה הנקמנית כנספח ד’
21. ביום 10.10.2019 לאחר שחזר ארצה ה”חייב” התיצב בלשכת ההוצאה לפועל והגיש בקשה בהולה לעכב את כל ההליכים נגדו וליתן בידו שהות כמקובל בהוצאה לפועל של 15 ימים על מנת להגיש ערעור. אך הרשמת סירבה בתוקף והחלה לשפעל במרץ את ההליכים ושאת הלחץ על ה”חייב”. מצ”ב העתק הבקשה כנספח ו’.
22. כמו כן הודיע ה”חייב” לרשמת כי הינו דורש ממנה כי תפסול עצמה מלדון בתיק.
23. הרשמת בחרה כהרגלה להתעלם מבקשת ה”חייב” לעיכוב הליכים וכתבה כי אין כל עילה להיענות לבקשה. האם שפעול הליכים בתיק רדום משנת 2013 לא מהווה סיבה מספקת לעיכוב הליכים לצורך הגשת ערעור ? האם אי קיום דיון הוכחות אינו מהווה עילה לעיכוב הליכים ? האם נקמנות שיפוטית אינה מהווה עילה לעיכוב הליכים ?
24. חרף זאת התרכזה הרשמת במענה ריגשי כך עוד באותו היום הודיעה כי היא מסרבת לפסול עצמה מלדון בתיק ומצאה תירוץ מטופש להחלטתה זו מצ”ב כנספח ז’. דבר המעיד כאלף עדים על חוסר הנטרליות של הרשמת, ועל החשד כי הינה עושה עבודתה רמיה וזאת בלשון עדינה.
25. המבקש הגיש ביום 27.10.19 ערעור על “החלטת” הרשמת וכן בקשה לעיכוב הליכים וממתין להחלטה.
26. יובהר ויודגש כי סירובה של הרשמת ליתן בידי ה”חייב” את יומו בקיום דיון הוכחות כשלעצמה מהווה אפליה חמורה ורדיפה אישית. וסירובה של הרשמת ליתן ל”חייב” להגיש ערעור על החלטתה ולעכב את ההליכים רק מדגישים ביתר שאת את זלזולה בחוק.
27. אג’נדה זרה
28. לרשמת יש אג’נדה פמיניסטית רדיקאלית אשר באה לידי ביטוי מספר פעמים אך ה”חייב” יטען כנגד שני מועדים כדלקמן: הראשון אירע ביום 7.3.2019 עת ביקש ה”חייב” מהרשמת לבטל את עיכוב היציאה נגדו. תגובת הרשמת מבלי שהיה בידיה כל מידע אחר או את עמדת ה”זוכה” קבעה על דעת עצמה כי קיים חשש כי החייב יעזוב את הארץ מבלי לפרוע את חובו. ולו רק בשל דעה אישית זו של הרשמת הרי כי על הנהלת בתי המשפט לשלוח אותה לביתה מאחר ואת דעתה היא אמורה לשמור בליבה ולא להוציאה לאוויר העולם. ומהעולה מהתנהלותה ניתן להבחין בבירור כי האג’נדה שלה מנהלת את החלטותיה תוך התעלמות בוטה מהחוק ומשבועתה לשמור על החוק.
מצ”ב החלטת הרשמת כנספח ח’.
העברת סמכות השיפוט לזוכה
29. ביום 18.6.2019 כותבת הרשמת בהחלטתה תגובה על בקשת ה”חייב” למחיקת כל הריביות וההצמדות שבוצעו בחשבון בשל השפעול השגוי והחוסר האדיר בדיווח של ה”זוכה” תגובתה של הרשמת בסעיף 28 מעיד על חוסר רצונה לתפקד כרשמת בתיק ואינה מבצעת את חובתה לרדת לשורש העניין המשפטי וכך היא כותבת “הזוכה היא אדון ההליכים ומכאן חובתו להעמיד את החוב על מכונו ולעקוב אחר התנהלות במהלך חיי התיק, על כן בשלב זה מאחר והחוב בתיק מעודכן באופן שגוי אין מקום לחדש את ההליכים בתיק ועל הזוכה להגיש לעיוני תחשיב (אפשרי באמצעות רו”ח) המפרט את הקטנות החוב שיש לבצע בגין השפעול השגוי. מצ”ב ההחלטה מיום 16.6.2019 כנספח ט’
30. התפיסה ה”שגויה” של הרשמת וחסר הבנתה לא רק את ההליכים עליה היא מופקדת אשר מבחינתה מסתכמים בליתן ל”זוכה” את הכוח להכריע בתיקו של ה”חייב” שעה של”חייב” הרשמת מסרבת ליתן את יומו בהוצאה לפועל. מחיבים את הדחתה מכס השיפוט.
31. כך על פי תפיסתה של הרשמת ה”זוכה” היא הרשמת היא תקבע. היא תחליט. היא תפסוק. היא האדון ההליכים ולא חלילה הרשם כנציג המדינה והמשפט.

אי קיום דיון הוכחות
32. ביום 13.9.2018 הגיש ה”חייב” את טענת הפרעתי מס’ 1 ובה דרש כי הרשמת תקיים דיון הוכחות. לבקשה זו נדרש ה”חייב” ליתן הבהרות. הבהרות אלו לא נשאו בעיני הרשמת וזו החליטה לדחות את הבקשה בחוסר סמכות ביריונות וחוסר טאקט.
ביום 29.1.2018 הגיש החייב את טענת פרעתי מס’ 2. ביום 5.3.2019 מסרה ה”זוכה” את גרסתה אשר אינה עונה לעניין החוב אלא לעניין החייב ואינה מציגה תחשיב. ביום 6.6.2-19 מסר ה”חייב” את תגובתו ודרש שוב לקיים דיון הוכחות. הרשמת שוב התעלמה מדרישה זו.
ביום 1.9.2019 הגיש שוב ה”חייב” טענת פרעתי מס’ 3 ובה דרש קיום דיון הוכחות ובהחלטה נקמנית הודיעה הרשמת ביום 25.9.2019 כי היא דוחה את טענת הפרעתי של ה”חייב”
מצ”ב צילומים רלוונטים של הבקשות וההחלטה כנספח י’
יודגש כי הרשמת המלומדת מתנהלת בכוחניות וביריונות ואינה מייחסת לחוק בישראל כל חשיבות. נהפוך הוא. ניתן לומר בבירור כי הרשמת לא מתרשמת מהחוק ופועלת על סמך האג’נדה הפמיניסטית הרדיקאלית הרעילה אשר הפכה למכת מדינה בבתי המשפט. לית דין ולית דיין.
שור מועד
ביהדות ישנו מושג שנקרא שור שנגח ארבעה וחמישה. לשור זה קוראים שור מועד. שור שדרכו לנגוח. לאור השתלשלות עניינים זו הבין ה”חייב” כי רשמת זו הינה פורעת חוק בכוונת מכוון ולמעשה החוק מבחינתה אינו אלא המלצה. מבדיקה קצרה עולה כי במסגרת תביעת הדיבה שהוגשה על ידי לשכת עורכי הדין כנגד הכתבת שרון שפורר הצהיר אפי נווה כי לא התערב בנעשה בוועדת האתיקה אך המסמכים מראים אחרת והשותפה של היו”ר זו שהדליפה לו מהדיוניים החסויים וייצגה את עמדתו כעמדתה בדיונים הייתה ולא אחרת הרשמת יונה דקלה קליין אשר זכתה על ידו לקידום זה ושללא ספק דברים אלו מעידים כי אינה מתאימה לתפקידה וכי יש לפתוח תיק חקירה נוסף בנושא זה של מין תמורת מינויים.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001286175
במסגרת תביעת הדיבה שהגישה לשכת עוה”ד נגד העיתונאית שרון שפורר, הוגש תצהירו של נוה, היו”ר שהתפטר, שבו טען כי הוא מעולם לא התערב בדיוני ועדת האתיקה מסמכים שהגיעו לידי “גלובס” מעלים תהיות בנוגע להצהרתו כך למשל ביקש נוה, כיו”ר הלשכה, לקבל זכות עיון בכל תיקי האתיקה המתנהלים. “תוכן תצהירי אמת” – במילים אלה, כמו בכל תצהיר שמוגש לבית המשפט, נחתם גם התצהיר שהגיש לפני חצי שנה עו”ד אפי נוה, לשעבר יו”ר לשכת עורכי הדין, כדי לתמוך בתביעת הדיבה שהגישה הלשכה נגד העיתונאית שרון שפורר. בתצהיר שהגיש, טען נוה באופן שאינו משתמע לשני פנים כי הוא מעולם לא התערב בעבודותיהן של ועדות האתיקה בלשכה, וכן כי הוא מעולם לא המליץ לוועדות כיצד לפעול עם המקרים שמגיעים לפתחן. אלא שמידע ומסמכים שהגיעו לידי “גלובס”, ושכמה מהם צורפו לתצהיר התגובה שהגישה שפורר לפני כחודשיים, מעלים תהיות כבדות-משקל ביחס לדברים שעליהם הצהיר נוה. המסמכים שאת תוכנם נחשוף כאן, מראים שנוה ביקש להתערב בעבודתה של ועדת האתיקה הארצית בשני מקרים לפחות, וכי חברי ועדת האתיקה חששו מאוד שמא תיפגע עצמאותם. זאת, לאור בקשה חריגה שהופנתה אליהם להעניק לבעלי תפקידים בלשכה, ובראשם נוה, זכות לעיין בכל תיקי האתיקה המתנהלים. נזכיר כי נוה מתמודד בימים אלה עם כתב אישום שהוגש נגדו בפרשת “ביקורת הגבולות”, שבה הוא מואשם כי סייע לבת זוגו לעבור במעבר הגבול בלי להחתים את דרכונה. בנוסף, מתנהלת נגד ראש הלשכה לשעבר חקירה בחשד לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות בנוגע למינוי שופטים, כשאחד מכיווני החקירה הוא חשד לקבלת שוחד מיני. אחת מהטענות של נוה בתביעת הדיבה שהגיש נגד שפורר היא, שבפרסומיה ביקשה העיתונאית להעביר מסר, שלפיו נוה הוא זה שמחליט “איזה עו”ד ‘לרדוף’ ולהגיש נגדו קובלנה לבית הדין המשמעתי של הלשכה, ואיזה עו”ד לא. את זאת, הסיק נוה, בין היתר לאור פרסום של שפורר, שלפיו הוא מתערב בהליכי המשמעת שננקטו בעניינו של עו”ד ברק כהן, גיבור פרשת “באים לבנקאים”. בכתבה שפרסמה שפורר נכתב בין היתר: ועדת האתיקה לכאורה אמורה להיות נקייה וללא מורא. לא אמור להיות לה שום קשר לראש הלשכה, אבל בפועל זה לא קורה. בנוסף, פרסמה שפורר כי נוה מסייע לעורכי דין שהוא חפץ ביקרם בכך שהם מקבלים חסינות מהעמדה לדין משמעתי. לדוגמה, טענה שפורר, ועדת האתיקה של הלשכה לא הייתה שותפה לענישה שהוטלה על עו”ד נבות תל-צור, שנחקר באזהרה בחשד לשיבוש הליכי משפט במשפטו של רה”מ לשעבר, אהוד אולמרט. ביחס לפרסומים אלה כתב נוה בתצהירו את הדברים הבאים: “אני לא מעורב כלל בנעשה בוועדות האתיקה… אני לא מקבל עדכון לגבי הדיונים וההחלטות בוועדת האתיקה. אני לא מתערב בשיקול-הדעת המוקנה לוועדת האתיקה… אני לא מנחה מי מחברי ועדת האתיקה לגבי מדיניות אכיפה. אני לא ‘ממליץ’ לוועדת האתיקה לגבי עורכי דין כאלה או אחרים. אני לא מתערב בהליכי המשמעת המנוהלים נגד עורכי דין”. עוד הוסיף נוה, על-מנת שלא ייוותר כל ספק ביחס לכוונתו – “במילים פשוטות: אני בכלל לא מעורב בוועדת האתיקה. כל ניסיון של שפורר להציג אותי ככזה הוא שקר גס שנועד להכפיש אותי ואת הלשכה”. ממסמכים ומידע שהגיעו לידי “גלובס” עלולה לעלות תמונה שונה מזו שהציג נוה בתצהיר שהגיש לבית המשפט. תכתובת דוא”ל בין פרקליטת ועדת האתיקה הארצית לשעבר, עו”ד דקלה קליין-יונה, לבין נוה, חושפת כי ראש הלשכה לשעבר עודכן לגבי תלונה שהוגשה לוועדת האתיקה, ואף הביע את דעתו בפני פרקליטת הוועדה כיצד לטעמו על הוועדה לפעול. סיפורה של אותה תלונה החל בתחילת שנת 2016, אז רעשה המדינה, לאחר שנשיאת בית המשפט המחוזי מרכז בדימוס הילה גרסטל, מתוקף תפקידה כנציבת הביקורת על הפרקליטות, קבעה כי נפלו פגמים בלחצים שהפעילו עורכות דין בפרקליטות על מנהל המכון לרפואה משפטית, ד”ר חן קוגל, לשנות את תצהירה של עובדת המכון, ד”ר מאיה רזניק-פורמן, שתמכה בחפותו של רומן זדורוב, רוצח הילדה תאיר ראדה. בעקבות הדברים שעלו בדוח גרסטל, הגישה “התנועה למשילות ודמוקרטיה” תלונה נגד התנהלות עורכות הדין בפרקליטות על כך שביקשו מקוגל לשנות את התצהיר. בהמשך התקבלה בוועדת האתיקה הארצית של הלשכה תגובתם של עורכות הדין מהפרקליטות, שלכאורה ביקשו מקוגל לשנות את התצהיר, שעליו היה ממוען גם נוה. זאת, על אף שלפי כללי ועדת האתיקה יו”ר הלשכה לא אמור להיות מעורב בהליכים משמעתיים. לאחר קבלת תגובת הפרקליטות, כתבה פרקליטת ועדת האתיקה הארצית של הלשכה לשעבר, עו”ד קליין-יונה, לנוה: “תגובת הנילונות (עורכות הדין מהפרקליטות, מ’ ב’) לתלונה ממוענת בראש ובראשונה אליך, ולפיכך אני מעבירה אותה לעיונך. בשלב זה אנו ממתינים לקבלת חומר הבדיקה מנציבות הביקורת על הפרקליטות, ולאחר מכן יובא התיק לדיון בוועדה. לידיעתך. נוה השיב לפרקליטת ועדת האתיקה הארצית: “תודה על העדכון. אני לא מכיר את ‘התנועה למשילות ודמוקרטיה’, אך הרושם שנוצר הוא כי מדובר בניסיון לעשות שימוש פסול במערך האתיקה שלנו. אין סיבה ומקום שהלשכה תיגרר לעניין זה, אשר ממילא כבר מטופל ומצוי בעין הסערה . “במחוז תל-אביב נהגנו בתקופת כהונתי כיו”ר ועדת האתיקה, להימנע מלהתערב בעניינים המתבררים במקביל בפני בית משפט/משטרה/פרקליטות, ודומה כי גישה זו יפה גם לעניין הנדון המצוי על שולחנם של היועץ המשפטי ושל נציבת הביקורת על הפרקליטות”. בסיום הדוא”ל ביקש נוה מקליין-יונה: “אודה להצגת תשובתי אלייך לחברי הוועדה בעת הדיון בתלונה. התכתבות זאת בין נוה לבין מי שכיהנה כפרקליטת ועדת האתיקה הארצית, מעלה סימני שאלה לגבי הדברים שכתב נוה בתצהירו, שלפיהם הוא “לא מעורב כלל בנעשה בוועדות האתיקה”, וכן את הצהרתו שלפיה “אני לא מקבל עדכון לגבי הדיונים וההחלטות בוועדת האתיקה”.
ראה כתבה כנספח יא’
זו הרשמת זו דרכה ועל כך תוגמלה ומשכך הגיעה לתפקידה כרשמת ויש לשקול ברצינות את הדחתה מהתפקיד.
סוף דבר.
33. ניהול הליכים בניגוד לחוק הינו עבירה פלילית. והחסינות המוקנית לשופטים ולרשמים אינה מוחלטת ובכוונתי לפעול נגד רשמת זו תוך מיצוי זכויותי עד להעמדתה לדין.
34. הפיכת האג’נדה הפמניסטית הראדיאלית לחוק על הינה בבחינת להוסיף חטא על פשע.
35. תלונה כנגד הרשמת הוגשה לנציב התלונות על רשמים מר חמדני שמואל. כפי הנראה תלונה זו תועבר אליך כפי הנראה על ידי הנציב בעצמו לתגובתך.
36. ה”חייב” עומד על דרישתו כי תוקם וועדה שתחקור את התנהלותה של הרשמת דקלה יונה קליין ויאסר עליה עד לסיום החקירה לעסוק בהוצאה לפועל.

בהוצאה לפועל מסרבים להתמודד עם התלונות נגד הפמינאצית המהוללת. ראו תשובתו של שמואל חמדני. ביזיון של תשובה.

Print Friendly, PDF & Email

1 מחשבה על “איך קידם אפי נוה את הפמינאצית דקלה קליין-יונה לרשמת ההוצל”פ שמתעללת סדרתית בגברים? “אין יונה בלי זונה””

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Translate »
גלילה למעלה