מפגינים יוצאים להגן על “שלטון החוק”, ו”מערכת בתי המשפט”, 2/3/2023….. אבל האם מי שלא חשוף למה שקורה בבתי המשפט יודע מה באמת קורה שם?
הנה עוד דוגמא לכך שיש 2 מערכות משפט שונות ומקבילות בישראל. דין אחד לנשים ודין הפוך לגברים. דין בית הילל לנשים ודין בית שמאי לגברים.
וזה לא רק בדיני משפחה ודיני מעצרים. זה בכל תחום. גם בחדל”פ.
הנה פסק דין בענין פושטת הרגל יהודית טויטו ת.ז. 057274284. קרית מוצקין. בתמונה.
וזו השופטת שמחלקת קופונים ל”הנחת כוס” אצלה באולם, אילת הוך טל.
מה דינה של פושטת רגל שחייבת כ 580,00 ש”ח אצל אילת הוך טל?
הפעם נעסוק בחדות פירעון ופשיטת רגל. אישה בת 60 עקצה 8 נושים בסך של 576,638 שקל. רק לבנק לאומי היא חייבת 145,000 ש”ח, תא”ק 35699-09-20.
יש לה עבודה שמכניסה 7,000 בחודש ויש לה בית שיש עליו 50% משכנתא.
להבדיל מגבר פושט רגל שאז מפרטים באריכות את נסיבות ההסתבכות וצבירת החובות, כשמדובר באישה את מי זה מענין בכלל????
השופטת אילת הוך טל קבע שהיא תשלם רק 6% מהחוב לקופה, ושהדירה לא תמומש כך שהיא יכולה להמשיך לגור בה. הטענה היא שאין תועלת במימוש הדירה כי צריך לסדר לה דיור חלופי. אבל דיור חלופי זה רק ל 6 חודשים, משהו כמו 6,000 ש”ח לחודש. איך 36,000 ש”ח דיור חלופי מצדיק אי מכירת הדירה וחלוקת תמורתה לנושים?
אילת קבעה שטויטו תשלם 35,700 שקל – כ-6% בלבד משווי תביעות החוב שהוגשו נגדה – בפריסה של 3.5 שנים.
אילו היה מדובר בגבר פושט רגל?
השופטת אילת הוך טל היתה כותבת שמדובר בגבר בריא שעתידו לפניו ויכול לעבוד 2-3 משמרות, שהוא לא עושה מספיק מאמצים, שפוטנציאל ההכנסה שלו הוא 14,000 ש”ח, ושיש לממש את הדירה ולזרוק אותו לרחוב.
מה מקבל הנאמן?
אז מה יקבל הנאמן רון כהנא? מגיע לו משהו סביבות 20% פלוס איזה אגרה חודשית של כ 150 ש”ח ועוד 500 ש”ח על כל תביעת חוב שבדק (היו 8 וזה אומר 4,000 ש”ח פלוס מע”מ). זה אומר שמגיע לו 7,200 ש”ח ועוד אגרה חודשית ועוד 4,000 ש”ח על בדיקת תביעות החוב.
נאמנים לא מדווחים לבעלי החוב כמה כסף הם רוצים על שירותיהם ואף פעם לא ברור אם מה שהופטת קובעת שצריך להכניס לקופה זה כולל שכר נאמן או שצריך להוסיף על הכל גם את שכר הנאמן.
מה שברור זה שרון כהנא די התאכזב כי ממש לא משתלם לעבוד על פשיטת רגל של אישה. תמיד עושים להם הנחות על ההפטר, ואז השגר יורד בהתאם….
להלן כתבה באתר פסק דין פורסם 22/2/2023:
אין כמו אמא: שקעה בחובות בשביל ילדיה ותשלם רק 6%
לזכות החייבת נזקפה העובדה שהיא ממשיכה לעבוד למרות נכותה. בית המשפט איפשר לה לשלם חלק מזערי מהחוב כתנאי להפטר, ודירתה תישאר ברשותה לכל החיים
בית משפט השלום בחיפה נתן לאחרונה צו שיקום לחייבת בשנות ה-60 לחייה שהסתבכה עם חובות של למעלה מחצי מיליון שקל. סגנית הנשיאה איילת הוך-טל קבעה שהחייבת תשלם 35,700 שקל – כ-6% בלבד משווי תביעות החוב שהוגשו נגדה – בפריסה של 3.5 שנים כתנאי להפטר. בנוסף קבעה השופטת כי לנוכח שוויה הנמוך של דירת החייבת אין תועלת במימושה בשלב זה, והחייבת תוכל להמשיך לגור בה עד שארית ימיה.
יריית הפתיחה להליכי חדלות הפירעון בעניינה של החייבת נורתה בינואר אשתקד, אז נתן בית המשפט צו לפתיחת ההליכים. במסגרת ההליכים הוגשו נגדה 8 תביעות חוב בשווי כולל של 576,638 שקל.
בדצמבר האחרון הגיש הנאמן מטעם הממונה על חדלות פירעון דו”ח ממצאים בנוגע לחייבת. מהדו”ח עלה, בין היתר, שמדובר באישה שעברה את גיל הפנסיה ושנקבעה לה נכות רפואית משמעותית והיא נמצאת במצב של אי כושר תעסוקתי מלא. למרות זאת, נכתב, החייבת עובדת כמטפלת בקשישים ויחד עם גמלת הנכות מביטוח לאומי היא מגיעה להכנסה חודשית של 7,000 שקל. עוד צוין כי החייבת גרה בדירה בבעלותה בצפון הארץ, שמחצית ממנה עדיין משועבדת לבנק.
בהתייחס לממצאים עתרה החייבת להפטר מיידי. לטענתה, מצבה האישי המורכב וגילה המבוגר מצדיקים זאת. לדבריה, היא הסתבכה בחובות לאחר שניסתה לעזור לילדיה חרף יכולותיה הדלות. לגבי הדירה, היא הסבירה שעלותה כ-580,000 שקל אך בהינתן המשכנתה שרובצת עליה השווי שלה זניח, ומימושה לא יצמיח תועלת לנושים בשל הצורך להעמיד לרשותה דיור חלופי
האינטרס האנושי גובר
השופטת הוך-טל קבעה ציינה שפטור מתשלום חודשי לחייב הנעדר כושר עבודה ניתן רק למי שהכנסתו היחידה היא מקצבת נכות. כאן, החייבת אמנם נמצאת במצב של אי כושר, אך מנגד היא עובדת ומרוויחה כ-2,858 שקל בנוסף לקצבה. “נתון זה יש לזקוף לזכותה”, הבהירה השופטת.
בתוך כך השופטת קיבלה את טענת החייבת בנוגע למימוש הדירה. היא הסבירה שבמצבה הנוכחי של החייבת אין כל תועלת בקידום ההליך, לא בהיבט הכלכלי ובטח שלא בהיבט האנושי-שיקומי. היא כתבה כי “לעת הזו, האינטרס השיקומי להותיר קורת גג ליחידה גובר על האינטרס של השאת הגבייה לנושים.”
מנגד, לאור העובדה שלחייבת יש דירה ויכולת השתכרות מסוימת, השופטת קבעה כי טרם התגבשו התנאים שנקבעו בפסיקה לצורך מתן הפטר מיידי, ויש להגיע לפתרון מאוזן שכולל תכנית תשלומים חודשית.
לפיכך נקבע שהחייבת תמשיך לשלם 850 שקל בחודש כפי שנקבע בתחילת ההליכים, למשך 3.5 שנים נוספות, ובמידה שתעמוד בצו התשלומים היא תקבל הפטר מלא מחובותיה.
מן העבר השני, היא תוכל להמשיך לגור בדירתה עד אריכות ימיה. השופטת הבהירה כי ניתן יהיה לממש את הדירה רק לאחר שהחייבת תלך לעולמה או לחילופין תעזוב אותה מרצונה.
- ב”כ החייבת שלמה עבדי
- הנאמן בהליך: עו”ד רון כהנא
להלן פסק הדין:
| חדל”פ בית משפט השלום חיפה |
59040-11-21
12/02/2023 |
| בפני סגנית הנשיאה: איילת הוך-טל |
|
| – נגד – | |
|---|---|
| בעניין: יהודית טויטו (להלן: “היחידה”) |
ובעניין: 1. ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון (להלן: “הממונה”) 2. עו”ד רון כהנא (להלן: “הנאמן”) |
| פסק דין | |
- ביום 17.1.22 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של היחידה.
- עו”ד כהנא מונה כנאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון.
- במסגרת הצו הושת על היחידה תשלום חודשי בסך 850 ₪.
- במסגרת ההליך הוגשו נגד היחידה 8 תביעות חוב בסכום כולל של 576,638 ₪ בדין רגיל.
- תביעות החוב טרם נבדקו. על הנאמן להשלים בדיקתן ולעדכן בתיק.
- ביום 5.12.22 הוגש דו”ח הממצאים של הנאמן וכן הצעת הממונה מיום 5.2.23
- על פי המלצת בעלי התפקיד, מדובר ביחידה במצב אישי מורכב, שכן הינה בשנות ה 60 לחייה, לאחר גיל פרישה. נקבעה לה דרגת נכות רפואית של 60% ואי כושר תעסוקתי מלא. למרות זאת, היחידה עובדת בהתאם ליכולתה כמטפלת בקשישים. סך הכנסתה החודשית נעה בגבולות 7,000 ₪ לחודש. ליחידה זכויות בדירת מגורים בXXX. הדירה משועבדת לבנק בגבולות כ 300,000 ₪ ולכן סבורים בעלי התפקיד כי על היחיד להציע הצעה ריאלית על מנת שזכויותיה בנכס יובאו לכדי ביטוי הולם.
- היחידה עצמה הודיעה כי היא סובלת ממחלת ריאות קשה ולמרות זאת, נוכח המצוקה הכלכלית משתכרת כמיטב יכולתה. מציינת כי מדובר בדירת מגורים של 48 מ”ר ששוויה המשוער בגבולות 580,000 ₪ ועליה שעבוד לבנק בגבולות 290,000 ₪. לכן, נוכח מצבה האישי וגילה, ובשים לב לכך שערכן הריאלי של הזכויות בדירה הינו זניח לאחר הפחתת משכנתא ודיור חלוף, הינה עותרת למתן צו הפטר לאלתר בעניינה.
- ביום 7.2.23 התנהל דיון במעמד הצדדים. במסגרת הדיון נשמעו באריכות דבריה של היחידה אשר תיארה מצב אישי מורכב. נחזה כי עיקר ההסתבכות בחובות היא תולדה של ניסיונותיה לסייע לילדיה הבגירים על אף יכולותיה הדלות, לרבות באמצעות העמדת ערבות כלפי הבנק עבור בתה.
- ככלל, יחיד שנקבע לגביו היעדר כושר השתכרות פטור מתשלום חודשי בהתאם להלכה שנקבעה ברע”א 6353/19 לשצ’נקו נ’ כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים, 11.2.20). אולם, זאת רק כאשר ההכנסה מקצבת הנכות הינה הקצבה היחידה ( ראו רע”א 6353/19 בס’ 15-13 וכן פש”ר (חי’) 58218-05-19 הבר נ’ הכונס הרשמי מחוז חיפה (פורסם במאגרים, 30.06.2020) בס’ 11). בענייננו, הגם שהיחידה קיבלה הכרה מטעם המוסד לביטוח לאומי בדבר היעדר כושר תעסוקתי, היא עובדת במשרה חלקית כמיטב יכולתה ומשתכרת כ- 2,858 ₪ לחודש. נתון זה יש לזקוף לזכותה.
- מהנתונים הקיימים עולה כי במצבה הנוכחי של היחידה, אין כל תועלת בקידום הליך של מימוש זכויות בנכס, זאת לא בהיבט הכלכלי ובוודאי שלא בפן האנושי-שיקומי. יש לזכור כי חישוב שווי הנכס, לאחר הפחתת חוב השעבוד המוטל עליו והפחתת עלויות המימוש וזכויות היחידה לפי סעיף 229 לחוק מוביל לתוצאה לפיה, לעת הזו, האינטרס השיקומי להותיר קורת גג ליחידה גובר על האינטרס של השאת הגבייה לנושים.
מנגד, לא ניתן לקבל את עמדת היחידה למתן הפטר לאלתר נוכח העובדה שאין חולק כי קיימות זכויות בנכס וכן יכולת השתכרות מסוימת המוכחת בפועל, כך שאין תחולה להלכת לשצ’נקו בנסיבות.
- בעלי התפקיד הותירו את ההכרעה בנושא, ברגישות המתחייבת בנסיבות, לשיקול דעת בית המשפט.
- אשר על כן, האיזון הראוי לטעמי בין מכלול הנתונים לבין האינטרסים העומדים ביסוד החוק הינו לקבוע צו שיקום המבוסס על השתכרות היחידה בפועל. במקביל, יש לאפשר ליחידה להמשיך ולהתגורר בדירתה עד אריכות ימיה, תוך עמידה בתכנית התשלומים שתיקבע להלן. האפשרות לממש את זכויות היחידה בנכס תעמוד לבעלי התפקיד רק לאחר אריכות ימיה של היחידה או לחלופין, היה ותחליט מרצונה החופשי לעזוב את דירת מגוריה. הסדר זה יבוצע באמצעות המחאת זכויותיה של היחידה בדירה לנאמן. הנאמן יוודא רישום הערה לטובתו בדבר ניהול הליך זה על זכויות היחידה בנכס. בבוא העת, במידת הצורך, יהא מקום לפעול למימוש הנכס לטובת סילוק החובות נשוא הליך זה.
יוער כי הסדר דומה כבר נקבע בפסיקת בתי המשפט (ראו פש”ר (חי’) 255-08 קמחי נ’ כונס נכסים רשמי (פורסם במאגרים, 05.11.2015) בס’ 8-7 וחדל”פ (חיפה) 21450-03-20 פלדמן נ’ ממונה על חדלות פירעון (פורסם במאגרים, 06.10.2021) בס’ 13 ואילך).
- לאור האמור ניתן צו שיקום לפיו היחידה תוסיף בשלב זה סכום של 35,700 ₪ לקופת ההליך וזאת באמצעות עמידה בצו התשלומים השוטף על סך 850 ₪ לחודש למשך 42 חודשים החל מחודש זה.
- נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם –ליחידה יש זכויות בדירת מגורים ברחוב XXX בXXX. לנוכח הנימוקים דלעיל, אין מקום לבצע כעת כל פעולה לצורך מימוש הזכויות בנכס ומנגנון זה יופעל, ככל שיידרש, רק לאחר אריכות ימיה של היחידה כמפורט לעיל. זאת, כפוף לכך שהנושה המובטח לא ינקוט הליך למימוש הזכויות בנכס. עם התקיים התנאים לבצע את המימוש, מוזמן הנאמן לפעול למימוש הזכות של היחידה בנכס על דרך של מכירה, סילוק החוב המובטח בשעבוד, ככל שיהא רלבנטי, תשלום הוצאות ההליך וחלוקת התמורה בין הנושים.
בעניין זה חל סעיף 164 לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחידה במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם.
- תחולת ההגבלות – ההגבלות אשר הוטלו על היחידה במסגרת הליך זה ימשיכו לחול עד לסיום מילוי הוראות צו זה. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.
- הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה –אין להפנות את היחידה להכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.
- בכפוף למילוי ההוראות דלעיל , תהא היחידה, והיא בלבד, פטורה מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק.
ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק.
- הפרת תנאי תכנית הפירעון – במידה והיחידה תפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, תהא חשוף לסנקציות, על פי הוראות החוק, כדלקמן.
- הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים –
- היחידה לא קיימה תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינה עומדת בחובת התשלומים הקבועה בצו;
- היחידה נהגה בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;
- היחידה לא שיתפה פעולה עם הנאמן או הממונה;
- היחידה הפרה את ההגבלות שהוטלו עליה באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;
- ליחידה חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות –
- מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצעה היחידה בעת שידעה או שהיה עליה לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה;
- נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחידה, שנעשתה בחוסר תום לב;
- מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין;
- היחידה ביצעה פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק הגדלת במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;
- ניתן לגבי היחידה צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.
- הגדלת סכומי התשלומים – בית המשפט יהיה רשאי להגדיל את סכומי התשלומים החודשיים, לאור שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות.
- הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צו זה, בית המשפט רשאי להטיל מחדש של הגבלה שהוסרה על ידי הממונה בהתאם לסעיף 169 לחוק.
- ביטול הליך – בית המשפט רשאי לבטל צו זה ו/או הפטר שניתן ליחידה, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 176 לחוק; או לבטל את הצו לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 183 לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.
הסתרת מידע מבית המשפט או מהממונה בנוגע לזכויות היחידה, עלולה להוביל לביטול צו זה וההפטר שניתן או ביטול ההליך. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאם לסעיף 346 לחוק.
- הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאית היחידה מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים, בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.
- הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים –
- הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתה של היחידה בתנאיה.
- מובהר כי היחידה פטורה מחובת הגשת דוחות חודשיים שוטפים במהלך תקופת התכנית, למעט הגשת דוחות אחת לחצי שנה בלבד.
- הנאמן יפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחידה. לחילופין, יגיש דו”ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר מאת הממונה בתום תקופת התשלומים.
- דו”ח מעקב ביצוע התכנית יוגש על ידי הנאמן עד ליום 10.3.25
ניתן היום, כ”א שבט תשפ”ג, 12 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.