בואו נראה כיצד נראה טיול עבודה לניו יורק של יועמ"ש (אביחי מדלבליט) והכפוף לו גיל לימון. טיסה של 7 ימים, כלומר שבוע שהשניים לא זמינים לטפל בעניינים דחופים בישראל.
הם לנו בהילטון דאבלטרי מנהטן, וביום הטיסה הראשון יום ג' הם טסים. יום ד' הולכים לאו"ם ויושבים 3 שעות בוועדה ILC. אח"כ 2 פגישות של חצי שעה כ"א עם התובע של ניו יורק (בלאונג' של קטאר באו"ם), ויועמ"ש האו"ם.
למחרת יום ה' פגישה בבוקר עם יועמ"ש ארה"ב, בראיין אייגן לשעה או שעתיים ואח"כ טיול למוזיאון ולפסל החירות.
למחרת יום ו' בבוקר יש להם סעודה עם ראשי הפדרציה היהודיים והם חופשיים למשך כל היום בניו יורק.
למחרת שבת הם חופשיים למשך כל היום בניו יורק.
למחרת יום א' הם טסים לניאגרה בבוקר וחוזרים בערב.
למחרת יום ב' מתארגנים לטיסה לישראל.
כך נראה שבוע אירועים עמוס של יועמ"ש מדינת ישראל עם הכפוף שלו גילה לימונדה בניו יורק.
בסך הכל היה פה פחות מיום עבודה שפרוס על יום וחצי וכל השאר זה ארוחות וחירטוטים, ימים חופשיים, וטיול מיותר לניאגרה (באפלו). מה בדיוק חיכה לגילה לימונדה בניאגרה? שפריצים של מים? יש לו מספיק שפריצים של נוחבה בישראל על הפרצוף.
באיזה תיקים של אבות גרושים בארה"ב התערבו מנדלבליט וגילה לימונדה?
שימו לב מה היה אחד הנושאים שמנדלבליט וגיל לימון דיברו עם האמריקאים: "תיקי האבות הגרושים – הקושי שנגרם לנו (בכפוף לאישור משרד החוץ)".
הבנתם את זה? סידרו למנדלבליט וגיל לימון שבוע בניו יורק כדי שהם יוכלו לשכנע את משרד החוץ האמריקאי להתערב בתיקים של אבות גרושים אמריקאים נגד מדינת ישראל על ההפליה ששופטת המשפחה הישראליות נוקטות כלפיהם, מרוששות אותם, שודדות אותם, ומנתקות אותם מהילדים.
מנדלבליט וגיל לימון חשבו שזה לגיטימי לבקש מהממשל האמריקאי להתערב בתיקים פתוחים בארה"ב. כמובן שלא עלה בדעתם לתקן את החקיקה בישראל שלא תהיה יותר הפליה נגד גברים גרושים.
לפי חומרי ההכנה, אמרו למנדלבליט להגיד ליועמ"ש מחלקת המדינה שמדינת ישראל התערבה בתיק פתוח בבית דין עבודה נגד ממשלת ארה"ב כי השגרירות פיטרה עובד בישראל Bachbach case. משרד המשפטים הגיש חוות דעת שלארה"ב יש חסינות מתביעות בישראל על פיטורי עובדים. בתמורה הוא רצה שמדינת ארה"ב תתערב בתביעות נזיקין של אבות גרושים אמריקאים נגד ישראל.
ומי קיבל טיול לאירלנד?
לפי המסמך, ביום 13/9/2016 התקיימה פגישה בין פרקליט המדינה (שי ניצן) ובין סיירוס ואנס ,התובע המחוזי של מנהטן. הפגישה התקיימה לצד הכנס העולמי השנתי של ארגון התובעים הבינלאומי בדבלין, אירלנד. בפגישה השתתפו פרקליט המדינה מר שי ניצן, • פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) – גב' נורית ליטמן, פרקליט מחוז דרום (פלילי) – מר אלון אלטמן ומנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה – מר יובל קפלינסקי.
יעצו למנדלבליט לא לפתוח דיון על חוק ליהי
מה שהדאיג את משרד המשפטים הישראלי הוא יישום של חוק ליהי האמריקאי, Leahy law. החוק אוסר על האמריקאים לממן עזרה כספית לכוחות ביטחון של מדינות שיש נגדן תלונות של הפרת זכויות אדם. הפצ"ר נסע חודש לפני כן ב 2016 כדי לברר אם מוכנים להחריג את ישראל מהחוק וצחקו עליו. לפיכך הומלץ למנדלבליט לא לטרוח אפילו להעלות את הנושא.
מה שכן, זה מסביר מדוע הפצ"ריה להוטה לרדוף אחרי חיילים ישראלים ולהפליל אותם במעשי פשיעה במהלך מלחמה… כדי להראות לאמריקאים במסגרת הבדיקות השגרתיות לפי חוק ליהי, שמערכת המשפט הישראלית נקיה ויעילה במיגור הפרות של זכויות אדם.
בתמונה מנדלבליט וגילה לימונדה שנסעו יחדיו לראות את הניאגרה ע"ח המדינה.
כשמנדלבליט פרש הוא עמד בראש ועדת האיתור לאיתור…. גילה לימונדה
יריב לוין אמר על הקידום של גילה לימונדה לעוזר אישי של גלי בהרב מיארה והממונה על ניגודי ענינים: ""איך מנדלבליט מונה אנחנו כבר יודעים. מה שלא כולם יודעים זו העובדה שהוא השאיר בייעוץ המשפטי לממשלה ממשיך – העוזר שלו. עוזר, אשר בדרך מופלאה דילג מכיסא העוזר של מנדלבליט הישר לתפקיד המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. ועל מה הוא אחראי? על תחום ניגודי העניינים בממשלת ישראל ושלוחותיה".
גיל לימון נבחר לתפקיד על ידי ועדת האיתור בראשה עמד מנדלבליט עצמו, ללא שהוגשה חוות דעת משפטית בנושא ניגוד העניינים השקוף שעמד בעניינו. בתפקידו, כפי שציין לוין, אחראי לימון בין היתר גם על נושא ניגודי עניינים.
https://www.c14.co.il/article/1007021
להלן חומרי ההכנה שהכינו לזוג ללמוד לקראת הנסיעה
חומרי הכנה
ביקור היועץ המשפטי לממשלה בניו יורק אוקטובר 2016
תוכן העניינים
1. לו"ז הנסיעה…………………………………3
2. חומרים לקראת כנס רם דרג באו"ם בנושא המאבק המשפטי בלוחמי טרור זרים………………………………………………………………………..7
3. התבטאות בוועדה השישית בנושא ILC……………………….25
4. חומרים לקראת פגישות
• פגישה עם דני דנון………………………..31
• פגישה עם התובע המחוזי של מנהטן………………………33
• פגישה עם היועץ המשפטי של האו"ם……………………………………….38
• ארוחת בוקר עם שגרירים לאו"ם……………………………………….44
• פגישה עם היועץ המשפטי של מחלקת המדינה………….44
• ארוחת בוקר על מנכ"ל הפדרציה……………………………52
• ארוחת צהריים עם ויעדת הנשיאים…………………………53
• קורות חיים – הקונסול הכללי בניו יורק…………………….56
לו"ז הנסיעה (נכון ל-20.10)
יום שלישי, 25.10.2016
שעות נושא מיקום הערות
15:45 נחיתה- טיסה מס' LY-007.
איסוף למלון – פרטי מלון
שדה התעופה JFK
(טרמינל?)
נהג שאוסף אמילי-
1. אנא הוציאו מייל בקשה בעניין זה וכתבו אותנו.
2. לאיזה טרמינל תגיע הטיסה?
יום רביעי, 26.10.2016
שעות נושא מיקום
10:15איסוף מהמלון למטה האו"ם
בין 10:00-13:00מתן התבטאות בוועדה השישית בנושא ILCאו"ם Trusteeship Council
12:00 פגישה עם השגריר דני דנון או"ם
13:00-15:00 השתתפות באירוע הצד של ישראל בנושא לוחמי טרור זרים או"ם CR12
15:30 פגישה עם התובע המחוזי של ניו יורק, Cyrus R. Vance Jr. או"ם. לאונג' קטארי
16:30 פגישה עם יועמ״ש האו״ם, Miguel de Serpa Soares. או"ם
UN Secretariat Room S-3620 (Legal Counsel's office).
ייתכנו שינויים בלו"ז כך שפגישה זו תזוז ובמקומה תהיה פגישה עם Brian Egan. ממתינים לתשובה סופית.
19:00 ארוחת ערב עם השגריר דנון ואשתו מיקום TBD
יום חמישי, 27.10.2016
שעות נושא מיקום
8:00 איסוף מהמלון.
8:30-10:00 ארוחת בוקר באירוח השגריר דנון עם עוד מס' שגרירים מרכזיים לאו״ם בית השגריר
1010 Fifth Avenue בינתיים אישרו אוקראינה וסינגפור
ממתינים לעדכונים לגבי פגישות שהקונסוליה מארגנת
ייתכן שנרצה לדחות את סוארז לכאן (בהתאם לפגישה עם איגן) תיתכן פגישה עם Miguel de Serpa Soares (אם תידחה ממועדה המקורי)
10:30 פגישה עם היועץ המשפטי של מחלקת המדינה, בריין אייגן UN delegates lounge
איש קשר:
Amit Heumann
Legal Advisor
Permanent Mission of Israel to the United Nations
Tel: (212) 499-5574
Cell: (347) 416-0773
15:00 סיור במוזיאון 9/11
מוזיאון 9/11 TBC
16:00 סיור במגדל החירות
מגדל החירות TBC
יום שישי, 28.10.2016
שעות נושא מיקום
8:15איסוף מהמלון.
9:00- 10:30 ארוחת בוקר עם מס' ראשי ארגונים יהודיים בניין הפדרציה היהודית- ניו יורק () אמיר שגיא- אנא עדכן אותנו לגבי הכתובת ומשתתפים
יום שבת, 29.10.2016
שעות נושא מיקום
מנוחה
יום ראשון, 30.10.2016
שעות נושא מיקום
איסוף מהמלון.
08:39 המראה מניו יורק למפלי הניאגרה – טיסה מס' B6 2602 שדה התעופה JFK
(טרמינל 5)
10:09נחיתה בבאפלו– טיסה מס' B6 2602 Buffalo Niagara Intl
שעות נושא מיקום
18:29המראה מבאפלו – טיסה מס' B6 2701Buffalo Niagara Intl
19:58 נחיתה בניו יורק- טיסה מס' B6 2701 שדה התעופה JFK
(טרמינל 5)
פגישה עם נהג לצורך העברת המזוודה
23:50 המראה – טיסה מס' LY 008 שדה התעופה JFK
(טרמינל?) אמילי-
מאיזה טרמינל תצא הטיסה ?
יום שני, 31.10.2016
TBD:
– רשימת הארגונים היהודיים
– מפגשים בקונסוליה
טלפונים חשובים:
• השגריר דני דנון – משרד: 212-499-5510 נייד: 347-439-8522
• ס' שגריר דוד רוט – משרד: 212-499-5521 נייד: 347-539-1906
• יועמ"ש עמית הוימן – משרד: 212-499-5574 נייד: 347-416-0773
• ע' יועמ"ש נופר אשקלוני – משרד: 212-499-5534 נייד: 929-309-6566
• חפ"ק – 212-499-5489
מידע לוגיסטי נוסף
שם המלון : Doubletree by Hilton Metropolitan
כתובת: 569 Lexington Avenue
טלפון: +1 (212) 752-7000
** כולל אינטרנט אלחוטי בחדרים וארוחות בוקר ליועמ"ש ולעוזרו
מספרי הזמנות
עו"ד אביחי מנדלבליט (חדר סטנדרטי ע"ש גיל לימון, 25-30/10): 82120104
גיל לימון (חדר סטנדרטי, 25-29/10): 81633224
רכב Sedan (נהג+ 4 מקומות) למשך הביקור
שם הנהג: Alex
טלפון: 646-265-3300
**הנהג ילווה את היועמ"ש בתאריכים 25-28/10, וכן יסיע לשדה"ת ב-30/10
חומרים לקראת כנס רם דרג באו"ם בנושא המאבק המשפטי בלוחמי טרור זרים
פורמט הכנס:
את האירוע יפתח השגריר דנון. מנחת האירוע תהיה לורי בלנק. הפאנליסטים הם:
• היועץ
• וואנס
• חוקר/שופט צרפתי.
לכל אחד יהיה זמן לדברי פתיחה של 7-10 דקות, לאחר מכן לורי תנהל את השיח בפאנל.
דברי סיכום יינתנו על ידי ראש CTED ז'אן פול לאבורד .
חומרי רקע מקצועיים:
להלן רקע מקצועי על תכני הכנס מטעם המחלקות: ייעוץ וחקיקה (ייעוץ), ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי) והמשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים). בהמשך מובאים כנספחים גם קורות חייהם של וואנס, החוקר/שופט הצרפתי ולה בורד.
מזכר טעם אביטל שטרנברג, ראש תחום (יעוץ), מחלקת יעוץ וחקיקה
תאריך: 13.10.16
הנדון: ביטול אזרחות או תושבות קבע של מי שהצטרפו לדאע"ש
לצורך הדיון שנקבע באו"מ ליום 26.10.16, להלן סקירה קצרה אודות סמכות שר הפנים בענין ביטול אזרחות או תושבות קבע מחמת הפרת אמונים ואופן הפעלתה, כולל כלפי מי שהצטרפו לשורות ארגון המדינה האיסלאמית (להלן- דאע"ש)-
א. ביטול אזרחות:
1. אף שהזכות לאזרחות לא עוגנה בחוק יסוד, רואה בה בית המשפט העליון זכות יסוד . חוק האזרחות, תשי"ב-1952, המסדיר את אופן קבלת האזרחות, מסדיר גם את ביטולה. סעיף 11 לחוק מסדיר ביטול אזרחות בשל ביצוע מעשה שיש בו משום "הפרת אמונים", ואילו סעיף 11א לחוק מסדיר ביטול אזרחות מקום בו הורשע אדם באחת העבירות המנויות בסעיף. נוסח הסעיפים מצ"ב. היות שמדובר בזכות יסוד, הראיות הנדרשות לביטולה, גם כאשר מדובר בביטול אזרחות שלא בעקבות הרשעה, צריכות להיות ברורות, חד-משמעיות ומשכנעות .
2. ביטול אזרחות לפי סעיפים 11 ו-11א מותנה בשלושה תנאים עיקריים:
• ביצוע או הרשעה בעבירות קונקרטיות וחמורות המנויות בחוק, לפי העניין;
• לאחר הביטול לא ישאר האדם משולל אזרחות, ואם ייוותר חסר כל אזרחות כאמור, יינתן לו רישיון לישיבה בישראל;
• סמכות ביטול האזרחות היא בידי בית המשפט לעניינים מנהליים, או ביהמ"ש הפלילי, לבקשת שר הפנים שאושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
3. נוכח מעמדה של הזכות לאזרחות, הפעלת סמכות שר הפנים לביטול אזרחות נעשית בזהירות רבה ובמקרים קיצוניים בלבד. בעניין זה נפנה לעמדת משרד הפנים בשאלת שלילת אזרחותו של יגאל עמיר, וקביעות ביהמ"ש בפסק הדין בבג"צ 2757/96 אלראי נ. שר הפנים, פ"ד נ(2), 18, 23:
"על רקע זה, כך הכריז שר הפנים לפנינו, הוא רואה לנכון להימנע בדרך כלל מהפעלת הסמכות לבטל אזרחות, אותה הוא מגדיר בתור "צעד דרסטי וקיצוני". אכן, זהו צעד קיצוני, שכן האזרחות כוללת בחובה את הזכות לבחור ואת הזכות להיבחר, שהן זכויות יסוד".
4. מאז שנחקקו סעיפים 11 ו-11א בנוסחם הנוכחי, לפני מספר שנים, בוטלה אזרחות ישראלית בשל השגתה באמצעות פרטים כוזבים במקרים ספורים בלבד. בנוסף, נדונות כעת בבתי המשפט המחוזיים שתי בקשות של שר הפנים, שאושרו ע"י היועץ המשפטי לממשלה, לבטל מחמת הפרת אמונים את אזרחותם של מי שביצעו פיגועים בישראל (מחמד מפארג'ה, שביצע ב-21.11.12 פיגוע באוטובוס במרכז תל אביב, שבו אדם אחד נפצע באורח קשה, אדם נוסף נפצע באופן בינוני ועוד עשרות נוספים נפצעו באורח קל, ועלאא זיוד, שדרס ודקר ביום 11.10.15 בגן שמואל ארבעה אזרחים ישראלים, אשר חלקם נפצעו באורח קשה). בקשות נוספות של שר הפנים לבטל אזרחות מחמת הפרת אמונים, ובהן גם בקשה לבטל את אזרחותו של מהראן חלדי שהצטרף לשורות דאע"ש, לא קיבלו את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה. מצ"ב מכתבו של היועץ המשפטי לממשלה הקודם מיום 27.1.16 בענינו של חלדי. בקשת שר הפנים לבטל את אזרחותו של חליל חליל, שאף הוא הצטרף לדאע"ש, הועברה אליך ב-19.9.16 בצירוף המלצת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (יעוץ), גב' דינה זילבר, שלא להיענות לבקשה וטרם התקבלה בה החלטה.
5. יצויין, כי בדיון שקיימה לאחרונה גב' דינה זילבר היא קבעה, כי כמעמד אזרחי חלופי ניתן לתת למי שנשללה אזרחותו אשרה ורישיון לישיבת קבע או לישיבת ארעי, וכי יש לתת את המעמד החלופי עם שלילת האזרחות: מצ"ב סיכום דיון מיום 28.9.16.
ב. ביטול תושבות קבע:
6. הבסיס הנורמטיבי לביטול תושבות קבע הוא סמכותו של שר הפנים לפי סעיף 11(א)(2) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 לבטל אשרות ורישיונות ישיבה: מצ"ב נוסח הסעיף. גם סמכות זו הופעלה עד כה במשורה ובית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה פירשו אותה כך שתופעל משיקולים עניינים ובמקרים מיוחדים ונדירים.
7. בית המשפט העליון הכיר בסמכותו של שר הפנים לבטל תושבות קבע בישראל, ובלבד שסמכותו תופעל משיקולים ענייניים ורק במקרים חריגים. כך, בבג"צ 282/88 מוברק עווד נ. ראש הממשלה, פ"ד מב(2) 424, נקבע כי:
"סמכות הביטול של שר הפנים אינה הופכת את ישיבת הקבע לישיבה בחסד. ישיבת הקבע היא בדין, ורק שיקולים ענייניים יש בכוחם להפעיל את סמכותו של שר הפנים. למותר לציין, כי הפעלתה של סמכות זו, הלכה למעשה, נתונה לביקורת שיפוטית": שם, עמ' 431.
ביהמ"ש העליון עמד על כך, כי אף ששיקול הדעת שמקנה החוק לשר הפנים הוא רחב, יש להפעילו בסבירות:
"שיקול דעתו של המשיב הוא רחב, אולם בהפעלתו, על המשיב לפעול בסבירות, לבחון את הראיות שבפניו וליתן להן משקל ראוי. אף שביטול תושבות אינו עניין של מה בכך, הרי חומרתו פחותה מזו של ביטול אזרחות, אשרת עולה ותעודת עולה, ואכן הדין אינו קובע הגבלות על שיקול הדעת בביטול רישיון ישיבה בדומה לאלה החלות על ביטול אשרת עולה ותעודת עולה": עע"מ 8844/04 מוהנד שעבאן ואח' נ. משרד הפנים (שעסק בביטול רישיון קבע שנתקבל במרמה), פיסקה 4.
8. לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז, יש ליתן משקל דומה, אף אם לא זהה, לשיקולים בביטול תושבות כשמדובר בעילת הפרת אמונים למדינה לאלה שבביטול אזרחות, זאת בעניינם של תושבי מזרח ירושלים שמרכז חייהם בה. על פי ההנחיה, שלילת תושבות של תושב כזה תיעשה במקרים חריגים בלבד, באישור היועץ המשפטי לממשלה ומתן אישור יישקל רק במקרים בהם התושבות נוצלה לביצוע פעולות טרור, ובנסיבות חריגות וחמורות במיוחד. מצ"ב סיכום דיון מיום 7.7.04 ובו ההנחיה.
9. גם הסמכות לבטל תושבות קבע הופעלה עד כה במשורה; לפני כ-10 שנים החליט שר הפנים לבטל את תושבות הקבע של חברי הפרלמנט הפלסטיני מטעם החמאס. העתירה שהוגשה בענין בתיק בג"צ 7803/06 ח'אלד אבו ערפה נ. שר הפנים תלויה ועומדת כ-10 שנים וטרם ניתן בה פסק דין. יצויין, כי ביום 23.10.11 הוציא בית המשפט העליון צו על תנאי בעתירה, המורה לשר הפנים לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטתו וזאת, בין היתר, בשל היעדר הסמכה מפורשת ומפורטת בחקיקה ראשית והיעדר הסדר ראשוני לשלילת תושבות הקבע של מי שנולדו במזרח ירושלים בעילה של הפרת אמונים.
10. על החלטת שר הפנים לבטל את תושבות הקבע של חברי חוליית סילוואן, שביצעה שורה ארוכה של פיגועים קטלניים בהם נהרגו עשרות ישראלים ונפצעו רבים נוספים, הוגשה עתירה בעת"מ מחוזי ירושלים 303/06 ואיל מחמוד מחמד על קאסם נ. שר הפנים. גם עתירה זו תלויה ועומדת, שכן היא ממתינה לפסק הדין בעתירת חברי הפרלמנט הפלסטיני.
11. לאחרונה החליט שר הפנים לבטל את תושבותם של ארבעה תושבי מזרח ירושלים בגין מעורבות באירועי הטירור בשנה האחרונה (ידוי האבנים שהביא למותו של אלכסנדר לבלוביץ ז"ל ב-13.9.16 והירי באוטובוס בארמון הנציב). על החלטתו זו הוגשה עתירה לבית המשפט העליון בתיק בג"צ 1635/16 אבו כף ואח' נ. ממשלת ישראל ואח'. מדובר בעתירה עקרונית, התוקפת, בין היתר, את סמכותו של שר הפנים לשלול רישיון לישיבת קבע מתושבי ירושלים המזרחית, כאוכלוסייה מיוחדת, ילידה, שקיבלה את מעמדה בנסיבות היסטוריות מורכבות, שהצהרת אמונים למדינת ישראל לא היתה חלק מהן. ב-17.5.16 החליט בית המשפט העליון, כי המשיבים יגישו את תגובתם לעתירה 30 יום לאחר שינתן פסק הדין בענין אבו ערפה. העתק העתירה מצ"ב.
12. לאחרונה פנה שר הפנים אליך בבקשה לבטל את תושבות הקבע של לוקמאן עטון, שהצטרף לשורות דאע"ש. ביום 27.9.16 הודעת לשר הפנים, כי לדעתך נכון להמתין לפסק הדין בענין אבו ערפה: מצ"ב מכתבך לשר הפנים.
13. ניתן להניח, כי מכוח עקרונות הסבירות ידרש שר הפנים לתת מעמד חלופי למי שנשללה תושבות הקבע שלו, ואין לו נתינות אחרת, בדומה למי שנשללה אזרחותו.
ג. לסיכום –
14. ביטול אזרחות או תושבות קבע מחמת הפרת אמונים הוא צעד דרסטי וקיצוני שנעשה רק במקרים חריגים ובודדים. ההליך כולל ערובות להבטחת הוגנותו וזכויות הפרט הנוגע בדבר, ובהן: הצורך באישור היועץ המשפטי לממשלה להליך, טיב הראיות הנדרשות, החובה לתת מעמד אזרחי חלופי כאשר אין לאדם נתינות אחרת וקיום ביקורת שיפוטית. במסגרת ביקורת זו נדונות כעת בבית המשפט העליון ובבתי המשפט המחוזיים מספר עתירות שענינן הסמכות ואופן הפעלתה.
מזכר מטעם עו"ד שלומי אברמזון, פרקליטות המדינה:
13.10.16
מדיניות האכיפה של רשויות הביטחון והפרקליטות בהתמודדות עם יציאת אזרחי ישראל לסוריה:
מדיניות אכיפה:
רשויות האכיפה בישראל רואות מסוכנות רבה ביציאת ישראלים לסוריה. בשל מסוכנות זו האכיפה ביחס לכך, הינה קפדנית ומחמירה.
כפי שכתב לאחרונה כבוד השופט עמית בבש"פ 6539/15 אחמד אחמד נ' מ"י, "ידע כל אחד כי לדאע"ש לא מתקרבים ושומר נפשו ירחק מכל בדל של עיסוק בנושא…גם לא עם מקל ארוך, לא בשיטוט באינטרנט, לא באידאולוגיה ולא חלילה בתכנון מעשים".
אמירה זו של כבוד השופט עמית, עולה בקנה אחד, עם התנהלותן של רשויות האכיפה בישראל עם התופעה. כל מידע, כוונה או ניסיון לצאת לסוריה, וודאי יציאה בפועל, מטופלים באופן מיידי, בין אם ברמה הסיכולית ובין אם ברמה האכיפתית.
ההוצאה מחוץ לחוק:
עם תחילת ההצטרפות של ישראלים ללחימה של ארגוני טרור בסוריה, החליטה המדינה להכריז על ארגונים אלו כארגוני טרור. הכרזות אלו חשובות הן ברמה האופרטיבית והן ברמה הדקלרטיבית.
בתחילה הוכרזו הארגונים ע"י שר הביטחון כ"התאחדויות בלתי מותרות" ובהמשך כארגון טרור (לדוגמא: דעאש הוכרז בספטמבר 2014 כהתאחדות בלתי מותרת וב- 28 באוקטובר 2015 הוא הוכרז כמו גם ג'בהת אל נוסרה כארגוני טרור). [ניתן אולי לציין גם את ההכרזה התקדימית על "הסלפייה ג'יהדיה" אם תרצו ארחיב בע"פ].
חשוב לציין, כי להכרזות אלו משמעות ראייתית בלבד לכך שמדובר על ארגון טרור, ואולם ניתן להעמיד לדין גם ללא הכרזה פורמלית.
מספר היוצאים לסוריה ומספר כתבי האישום:
על פי המידע הקיים בידינו, על כה יצאו מישראל לסוריה כ- 70 אזרחי המדינה, כ- 20 עדיין שוהים בסוריה. חלק מהיוצאים נפצעו וחלקם אף נהרגו.
כ- 12 כתבי אישום הוגשו נגד אלו אשר ניסו לצאת או נלחמו בסוריה וחזרו לארץ, בעבירות שונות (וראו פירוט במסמך שהועבר ע"י יעוץ וחקיקה): מגע עם סוכן חוץ (המצוי בפרק הריגול), אימונים צבאיים אסורים, ניסיון או חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת/ בארגון טרור, יציאה שלא כדין, תמיכה בארגון טרור, קשירת קשר לביצוע פשע, ולעיתים גם עבירות כלכליות מכוח חוק איסור מימון טרור.
המסוכנות ביציאה לסוריה:
על אף שמדובר בזירת לחימה שאינה מכוונת בשלב זה ישירות לישראל, רשויות האכיפה רואות חשיבות רבה בהתמודדות עם הצטרפות לארגוני טרור שם, לא רק בשל הקירבה הגיאוגרפית לישראל, אלא גם בשל המסוכנות שיש בקשר עם ארגוני הטרור שם.
לא צריך להכביר מילים בדבר מסוכנותם הרבה של דעאש ושל ג'בהת אל נוסרה, המשויך לאל קעידה.
חדשות לבקרים אנו שומעים עוד ועוד על מסוכנותם ומפלצתיותם של ארגונים אלה, אשר מבצעים פעולות טרור בכל מדינות המערב.
ארגון דעאש לצורך העניין, שורף אנשים בעודם בחיים, עורף ראשים, אונס נערות צעירות והופך אותך לשפחות מין. דרכי הפעולה של הארגון קיצוניות באכזריותן, הוא איננו בוחל בהרג המוני של אזרחים, זקנים נשים וטף, ובהוצאה להורג של חפים מפשע, בצורות משונות ומצמררות, תוך צילום המעשים והפצת התמונות. על מנת להאדיר את עצמו, ולגייס אנשים בדרך זו.
מסוכנותם של דעאש ג'בהת אל נוסרה ודומיהם, נובעת גם מכך שאין הם ארגונים צבאיים הומוגניים, של מדינה מסוימת, המורכבת מאזרחי אותה מדינה, אלא מדובר בגופים שבשורותיהם נמצאים ערב רב של אזרחים ממדינות שונות, שחלקם נוהה אחר תפיסות דתיות קיצוניות, ערכים וחזון, ומשמשים כסוכני השפעה שלהם בארצות מוצאם עם שובם.
הפעילות האלימה של דאעש, כדוגמא, נפרסת על פני שטחים נרחבים במזרח התיכון, כולל בטריטוריות שכנות לישראל. ודוברים מטעמו מצהירים לא אחת על תכניותיו לפגוע בישראל. בתקופה בה אנו חיים, כוחו של ארגון טרור איננו נמדד רק בגייסותיו ובכלי המשחית העומדים לרשותו. לתמיכה הציבורית בו יש משמעות רבה.
העובדה שהנשק של הלוחמים בסוריה, עדיין לא הופנה כלפי אזרחי ישראל אין בה כדי להוות נסיבה לקולה או כדי להקהות מחומרת המעשים, שכן מעבר למעשים עצמם מדובר במי שיוצרים סיכון ממשי לישראל.
המאבק במצטרפים לארגונים אלו נובע גם מכך שישראל רואה חובה להיאבק במי שמצטרף לארגוני טרור עולמי אשר האידאולוגיה שלהם רואה את המערב וישראל כמטרה.
המסוכנות של היוצאים לסוריה הינה במספר רבדים (מבוסס על חוות דעת שב"כ אשר הוגשה במסגרת ניהול התיקים):
ראשית, הסכנה שההכשרה האידיאולוגית והצבאית אותה יעברו שם, תנוצל על ידם לצורך פעילות חבלנית עוינת נגד ישראל או להפצת משנה אידיאולוגית הדוגלת בפעילות סלפית קיצונית זו בישראל, בין ביוזמתם העצמאית ובין ביוזמת והפעלת גורמי ג'יהאד עולמי עמם באו במגע בסוריה, לרבות עידודם לביצוע פעילות כנגד מדינת ישראל;
שנית, גורמי הג'יהאד ילקטו מן הישראלים המגיעים אליהם מידע אסטרטגי וטקטי בנושאים שונים אודות ישראל, וילמדו את הזירה הישראלית מאזרחיה (בפועל במספר תיקים מצאנו תחקורים שונים ברמות שונות שנעשו ליוצאים לסוריה).
שלישית, המגע יאפשר בניית דרכי תקשורת זמינות וקלות שינוצלו לפעילות חבלנית עוינת נגד ישראל; החוזרים מסוריה אף עשויים להיות כעין "תא רדום" של הארגון בישראל.
רביעית לאזרח ישראלי יש מטבע הדברים יכולות תנועה רחבה לישראל ולמדינות אחרות, כמו גם נגישות לידע רב.
חמישית, הפצה של אידאולוגיית הארגון וגיוס תומכים נוספים.
המסוכנות מארגוני טרור עולמיים אלו אומצה בפסיקת בית המשפט העליון בע"פ 3827/06 פלוני נ' מדינת ישראל, פורסם ב"נבו" 27.3.07:
"החיים בצל איומי הטרור הפכו בעידן הנוכחי למציאות גלובלית. החשש ממחיר הדמים שגובות פעולות טרור אינו עוד נחלתם של אזורים ומדינות הנתונים לסכסוכים ממוקדים אלא הוא קיים כאיום ממשי ומוחשי על חייהם של מיליונים בכל היבשות, בכל קצווי תבל. המאבק בטרור הפך לאתגר עולמי, הטרור הפך לאויבה של תפישת העולם הדמוקרטית ששמה לה למטרה את הבטחת חירויות האדם והאזרח – את הזכות לחיים, את השוויון ואת כבוד האדם, את חופש הדת וחירויות נוספות שאינן מתיישבות עם תפישות העולם בהן אוחזים על פי רוב ארגוני הטרור.
הטרור בעידן הנוכחי מתאפיין לא רק בהיותו גלובלי, אלא גם בתחכום רב, לעיתים במבנה ארגוני מסועף, בפעילות שאינה ספורדית, נקודתית, אלא פעילות ארגונית שיטתית שלצורכה מוקמות תשתיות נרחבות שיאפשרו אימונים, איסוף מודיעין וביצוע פעילות מבצעית, הכל תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ועל מנת לייצר פעולות טרור שיגבו מחיר כבד. לפעילות זו יש להוסיף כי יותר ויותר אנו עדים לכך שארגוני הטרור משקיעים זמן, מחשבה ומשאבים בפעילות הסברתית ותקשורתית, כמו גם בפעילות בעלת אופי אזרחי, דוגמת פעילות בתחום הסוציאלי וההומניטרי, על מנת ליצור בסיס תמיכה רחב ככל הניתן בקרב האוכלוסייה שבשמה פועל לכאורה ארגון הטרור ולעודד גיוס פעילים נוספים מתוך אוכלוסיה זו"
יפים הדברים שאמר בית המשפט העליון, באחד מהתיקים שהוגשו נגד מי שיצא לסוריה בשנים האחרונות ובמקרה זה הצטרף לארגון ג'בהת אל נוסרה, כאשר עמד על הסכנה לביטחון המדינה ותושביה במסגרת ע"פ 2058/14 פלוני נ' מדינת ישראל, פורסם ב"נבו" 5.5.14 בקבעו:
"[…] בצדק ציין בית המשפט המחוזי כי בגזירת העונש יש ליתן את הדעת לפוטנציאל הסכנה הטמון בעבירות מסוג זה לביטחון מדינת ישראל, המבוצעות על רקע אידיאולוגיה איסלאמית קיצונית וכן יש ליתן את הדעת לכך שבניגוד לטענת המערער האימרה "אויבך של אויבך הוא חברך" אינה מתאימה כלל וכלל לארגון האיסלמי הקיצוני אליו חבר המערער , הגם שארגון זה נלחם עתה בצבא הסורי. זאת משום שהאידיאולוגיה של אותו הארגון והמטרות המנחות אותו, כמפורט בכתב האישום הן אנטי ישראליות במובהק. עבירות ביטחוניות מסוג זה שעבר המערער טומנות בחובן, על כן, סכנה ברורה לביטחון תושבי מדינת ישראל ומצדיקות ענישה ממשית".
מדובר במקרה זה, באחד מהתיקים הראשונים של יציאת ישראליים לסוריה, האימונים הצבאיים היו מינוריים וההכשרה שרחש הייתה לא ממשית.
מתחמי ענישה בפסיקה בתי המשפט:
מצ"ב טבלת פסיקה של תיקים שכללו, יציאה ללחימה לסוריה או ניסיון ליציאה למלחמה בסוריה. התיקים מגוונים מכאלו שרק ניסו לצאת עד כאלו שממש הצטרפו ללחימה בפועל ואף נפצעו במסגרתה. תיק תיק ונסיבותיו.
ניתן להצביע בניתוח הפסיקה, על מגמה של החמרה בענישה של בתי המשפט. אם בתחילה הענישה נעה בין השנה לשנתיים, בפסקי הדין האחרונים המתחם עלה לבין 3 עד 6 שנים, וכאשר הענישה היא בין 3.5 ל- 5 שנים.
על אף בקשות של הפרקליטות לענישה מחמירה יותר, בתי המשפט קבעו שיש ללכת בצורה מדודה יותר. כפי שקבע כבוד השופט מזוז בע"פ 8333/15 מ"י נגד מהראן חאלדי, בערעור שהגשנו על קולת העונש בתיק החמור ביותר בו נתקלנו עד כה:
"כזכור, בית משפט קמא קבע בענייננו מתחם ענישה של -36 60 חודשי מאסר בפועל. נראה כי מדובר במתחם ענישה הולם, המשקף החמרה ממשית במדיניות הענישה לעומת הענישה שנהגה בפועל קודם לכן, והמבטא גם את הצורך בהרתעת הרבים.
אנו מקווים, כי חוק המאבק בטרור, על החמרות הענישה הקבועות בו, יוביל לשינוי מגמה נוסף לחומרה בענישה שיפסקו בתי המשפט.
מצ"ב כנספח נפרד – טבלת פסיקה מעודכנת – יוצאים לסוריה.
מזכר מטעם מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי)
13 אוקטובר, 2016 י"א תשרי, תשע"ז
מסמך ליועץ לקראת כנס בנושא המאבק בלוחמי טרור זרים
1. העבירות שניתן לייחס היום לישראלי אשר השתתף בפעילות טרור מחוץ לישראל
כיום ניתן להעמיד לדין תושב או אזרח ישראלי אשר השתתף בפעילות טרור מחוץ לישראל בעבירות הבאות:
• עבירה לפי סעיף 2א לחוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954 – אם יצא מחוץ לישראל למדינות המנויות בחוק זה:
2א. היוצא, ביודעין ושלא כדין, מישראל ללבנון, לסוריה, למצרים, לעבר-הירדן, לסעודיה, לעיראק, לתימן, לאיראן או לכל חלק מארץ ישראל שמחוץ לישראל, דינו – מאסר ארבע שנים או קנס חמשת אלפים לירות.
• עבירה של מגע עם סוכן חוץ על פי סעיף 114 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) אם יצר קשר עם "סוכן חוץ" המוגדר בין היתר כאדם הפועל בשליחותו של ארגון מחבלים.
• עבירה של חברות בארגון טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור או חברות בהתאגדות בלתי מותרת לפי תקנות ההגנה אם השתתף בפעילות של ארגון טרור. אם ניסה להצטרף ולא הצליח ניתן לייחס עבירת ניסיון לעבור עבירות אלה.
• סעיף 143 לחוק העונשין עניינו אימונים צבאיים אסורים וגם בו נעשה שימוש במקרים מסוימים [כרגע השימוש בעבירה זו במקרים של אימונים של ארגונים מזוינים מחוץ לישראל נבחנת מחדש בפרקליטות, כפי שיצוין בהמשך חוק המאבק בטרור מספק מענה נכון יותר]:
143. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:
(1) מאמן או מדריך להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים, ללא רשות הממשלה;
(2) נוכח באסיפה או בהתקהלות שאינן ברשות הממשלה, כדי לאמן או להדריך אנשים להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים.
(ב) המתאמן או מיתרגל להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים, בתוך אסיפה או התקהלות שנתכנסה ללא רשות הממשלה, או שהוא נוכח בהן כדי להתאמן או להיתרגל, דינו – מאסר שלוש שנים.
• עבירה של תמיכה בארגון טרור/ בהתאחדות בלתי מותרת (לפי החקיקה שלפיה הוכרז הארגון) – עבירות אלה הקבועות בתקנות ההגנה ובפקודת מניעת טרור רלוונטיות למעגל התומך או מעודד לצאת לאימונים, למשל במקרים של הפצת פרסומים התומכים בארגון הטרור או קוראים להצטרף לאמונים שלו.
ביום 1.11.16 עתיד להיכנס לתוקף חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן: חוק המאבק בטרור). לאחר מועד זה ניתן יהיה להעמיד לדין אדם המשתתף באימונים במטרה לקדם פעילות של ארגון טרור או ביצוע עבירה שהיא מעשה טרור, בעבירת אימונים או הדרכה למטרות טרור לפי חוק זה. יצוין כי הוראות חוק המאבק בטרור אינן גורעות מהוראות כל דין אחר, וכל סעיפי חוק העונשין, ימשיכו לחול, וניתן יהיה לעשות בו שימוש ככל שהנסיבות יצדיקו זאת.
להלן נעמוד על עיקרי חוק המאבק בטרור, ולאחר מכן נפרט אודות עבירת אימונים או הדרכה למטרות טרור, הקבוע בסעיף 29 לאותו חוק.
2. חוק המאבק בטרור – כללי
חוק המאבק בטרור מחליף את פקודת מניעת טרור, 1948; את חוק איסור מימון טרור, 2005, וכן חלק גדול מתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 שבוטלו בחוק זה.
לחוק המאבק בטרור שתי תכליות עיקריות:
בראש ובראשונה – מתן כלים משפטיים בתחום המשפט הפלילי והציבורי להתמודדות עם ארגוני הטרור ועם פעולות הטרור, נוכח השינויים שחלו באופיים ובדרכי פעילותם של ארגוני הטרור במשך השנים. שינויים הנוגעים, למשל, לדרכי המימון של הארגון ופעילותו, וכן התבססותם של הארגונים בקרב האוכלוסייה האזרחית וגיוס תמיכתה בדרכים שונות. השינוי באופיו של הטרור מחייב גם את עדכונם של הכלים המשפטיים העומדים לרשות גורמי אכיפת החוק להבטחת מאבק אפקטיבי ונטול פשרות בטרור.
המטרה השנייה הייתה לרכז את הנושאים המרכזיים בתחום המאבק בטרור, המוסדרים היום בדברי חקיקה שונים, ולעגן אותם בחוק אחד, עדכני ומודרני. החוק מסדיר את הנושאים הללו באופן מפורט, תוך יצירת האיזון המתאים בין החובה להגן על ביטחון הציבור מפני איומי הטרור, ובין החובה לשמור על זכויות הפרט ולהבטיח כי כלי האכיפה יופעלו תוך הקפדה על קיומם של הליכים הוגנים, כמתחייב בשיטת משפט במדינה יהודית ודמוקרטית.
הנושאים המרכזיים המוסדרים בחוק המאבק בטרור:
א. הגדרות עדכניות למושגי יסוד כגון "ארגון טרור", "חבר בארגון טרור" ו"מעשה טרור". חידוש מרכזי בנושא זה: הגדרת ארגון טרור כוללת מעתה, לא רק את הארגונים העוסקים באופן ישיר בתכנון וביצוע פיגועי טרור, אלא גם ארגונים המכונים "ארגוני מעטפת" – ארגונים שתכליתם לסייע ולאפשר את פעילותם של ארגוני הטרור הרצחניים. זאת, על ידי גיוס תרומות עבור הארגון (לעתים במסווה של אגודות צדקה), פעילות אזרחית שתכליתה לעודד תמיכה חברתית וציבורית בארגון הטרור, והכשרת הלבבות בקרב צעירים לקראת גיוסם העתידי לשורות הארגון. מעתה, גם ארגונים אלה עשויים להיות מוכרזים כארגוני טרור, בהתחשב בהיקף פעילותם וטיב תמיכתם בארגוני הטרור.
ב. הכרזה על ארגוני טרור: המסלולים השונים להכרזה על ארגוני טרור אוחדו בחוק זה. החוק כולל הסדרה מפורטת של הליך ההכרזה על ארגון טרור, לרבות הליך הגשת בקשה לשימוע ובירורה על ידי וועדה מייעצת שתגיש המלצותיה לשר הביטחון בעניין. כמו כן החוק כולל הסדרה של אימוץ הכרזות בינלאומיות על ארגוני טרור הפועלים מחוץ לישראל, בהתאם למחויבויותיה הבינלאומית של ישראל בתחום זה.
ג. בתחום המשפט הפלילי: החוק קובע שורה של "עבירות טרור" חדשות, המתמקדות בשני נושאים עיקריים: עבירות של חברות ופעילות בארגון טרור ותמיכה בארגון טרור, ועבירות של הכנה, ביצוע וקידום מעשי טרור. פרק זה כולל גם הסדרה עדכנית של עבירת ההסתה לטרור, עבירות של שימוש בנשק ואימונים למטרות טרור, אי מניעת מעשה טרור, ועוד.
כמו כן, החוק כולל הוראות ענישה מחמירות ביחס למעשי טרור: מעתה, עבירה המהווה מעשה טרור – עונשה המרבי יהיה כפל העונש הקבוע לאותה עבירה (עד לתקרה של 25 שנות מאסר). כמו כן תוארך התקופה של מאסר עולם בעבירות טרור מ-20 שנה ל – 30 שנה, ויוחמרו בהתאמה גם עונשיהם של המסייעים, המשדלים, ומעגלי התמיכה הנוספים שסביב ביצוע עבירות אלה.
ד. מעצר חשודים בעבירות ביטחון חמורות: ההוראות המיוחדות בנושא תקופת מעצרם של חשודים בעבירות ביטחון חמורות, והוראות לגבי הארכת המעצר, הוסדרו עד היום בהוראת שעה שהוארכה מעת לעת. הוראה זו הפכה כעת לחקיקת-קבע בחוק המאבק בטרור, ולצידה חובת דיווח לכנסת אודות השימוש בסמכויות מיוחדות אלה. כמו כן נכללה בחוק הסמכות לאסור על כמה חשודים באותו אירוע טרור, להיות מיוצגים בידי אותו עורך-דין, בכפוף לתנאים שנקבעו בחוק לעניין זה. זאת, כדי למנוע מצב של תיאום גרסאות או העברת מידע בין החשודים בעבירות אלה במהלך חקירתם.
ה. תפיסה וחילוט של רכוש טרור: בחוק הוסדרה בהרחבה הסמכות לתפוס ולחלט רכוש של ארגון טרור וכן רכוש הקשור לעבירת טרור חמורה – בין ששימש כאמצעי לביצוע העבירה, ובין שניתן כתגמול בעד ביצועה. חילוט הרכוש יכול להיעשות בשני ערוצים: במסגרת גזר הדין בהליך פלילי, או בצו של שר הביטחון, בתנאים שנקבעו בחוק, ורק כאשר לא ניתן, מסיבות שונות, לבצע את החילוט במסגרת ההליך הפלילי.
בהקשר זה, נקבעה בחוק חזקה בנוגע לרכוש שנעשה נסיון להבריחו לתוך רצועת עזה, ושלא דווח עליו – שהוא רכוש שמיועד לארגון טרור או לביצוע מעשי טרור וניתן לתפוס ולחלט אותו.
ו. סגירת מקומות המשמשים לפעילות ארגוני טרור: בחוק הוסדרה מחדש סמכות המשטרה לאסור על קיומן של פעילויות מטעם ארגון הטרור, ולסגור מקומות המשמשים את הארגון לפעילותו.
ז. כמו כן נכלל בחוק מספר גדול של תיקונים עקיפים לחוקים נוספים, בהם ישנה התייחסות להגדרת "עבירת טרור", להשלכות נוספות של הרשעה במעשה טרור או בהשתייכות לארגון טרור, ועוד. כל החיקוקים הללו הותאמו להסדרים החדשים בחוק המאבק בטרור.
יצוין כי במסגרת העבודה הממושכת על חוק המאבק בטרור נעשתה בחינה מקיפה של ההסדרה של נושא הטרור על היבטיו הרבים במסמכים הבינלאומיים הרלוונטיים, לרבות טיוטת Draft Comprehensive Convention on International Terrorism שגובשה ע"י קבוצת העבודה האד-הוקית שמונתה לגיבושה וכן נעשתה בחינה של משפט משווה במדינות שונות, זאת על מנת לוודא שהצעת החוק עולה בקנה אחד עם השיח הבינלאומי לעניין זה.
3. העבירה בחוק המאבק בטרור של אימונים או הדרכה למטרות טרור
בפרק העונשין בחוק המאבק בטרור נקבעו מספר עבירות טרור ייחודיות, שנקבעה להן רמת ענישה גבוהה במיוחד, המשקפת את החומרה המיוחדת של נסיבות ביצוען של העבירות הללו.
בסעיף 29 לחוק נקבעה עבירה של "אימונים או הדרכה למטרות טרור":
29. (א) המאמן או המדריך אחר להשתמש בשיטות פעולה או באמצעים לביצוע עבירה שהיא מעשה טרור, למניעת גילויה או להכשלת חקירתה, או המאמן או המדריך אחר להשתמש בנשק או להכינו, והכול במטרה לקדם פעילות של ארגון טרור או ביצוע עבירה שהיא מעשה טרור או לסייע להם, דינו – מאסר תשע שנים.
(ב) המקבל אימון או הדרכה כאמור בסעיף קטן (א), במטרה כאמור באותו סעיף קטן, דינו – מאסר שבע שנים.
(ג) לעניין סעיף זה –
(1) אין נפקא מינה אם האימון או ההדרכה ניתנו לאדם אחד או לציבור מסוים או בלתי מסוים, ואם כוונו לביצוע מעשה טרור מסוים או בלתי מסוים;
(2) נכח אדם במקום המשמש באותה העת לאימון או להדרכה למטרות טרור כאמור בסעיף קטן (א), חזקה כי קיבל אימון או הדרכה במטרה כאמור באותו סעיף קטן; עורר נאשם ספק סביר לעניין זה – יפעל הספק לטובתו;
(3) אימון או הדרכה כאמור בסעיף קטן (א) שניתנו או התקבלו על ידי חבר בארגון טרור, מטעם ארגון טרור, במסגרת פעילות של ארגון טרור או במקום המשמש דרך קבע לפעילות של ארגון טרור, חזקה כי ניתנו או התקבלו במטרה כאמור באותו סעיף קטן, אלא אם כן הוכח אחרת.
בקצרה, הסעיף קובע עונש מרבי של תשע שנות מאסר למי שמאמן או מדריך אחר לביצוע מעשה טרור, או לשימוש בנשק לצורך פעילות של ארגון טרור, ועונש מרבי של שבע שנות מאסר למי שמקבל אימון או הדרכה כאמור. הסעיף אינו מבחין בין ארגון טרור הפועל בישראל ובין ארגון טרור הפועל מחוץ לישראל, ובלבד שהוא עונה להגדרת "ארגון טרור" לפי חוק המאבק בטרור, ובכפוף למבחני סעיף 13 לחוק העונשין, בדבר העמדה לדין על עבירות חוץ.
"ארגון טרור" על פי חוק המאבק בטרור הוא כל אחד מאלה:
א. חבר בני אדם בתבנית מאורגנת ומתמשכת שמבצע מעשי טרור או פועל במטרה שיבוצעו מעשי טרור ובכלל זה חבר בני אדם כאמור שעוסק באימונים או בהדרכה לביצוע מעשי טרור או שעושה פעולה או עסקה בנשק לביצוע מעשי טרור, בין שהוכרז ובין שלא.
ב. חבר בני אדם בתבנית מאורגנת ומתמשכת שפועל במישרין או בעקיפין כדי לסייע לארגון כאמור או במטרה לקדם את פעילותו של הארגון ובכלל זה לממנו והכל באופן שיש בו תרומה ממשית או מתמשכת לפעילות הארגון או בזיקה ממשית אליו ובלבד שהוכרז על פי החוק.
ג. ארגון שהוכרז מחוץ לישראל לפי התנאים הקבועים בחוק.
לעניין הגדרה זו יצוין כי ב"תבנית מאורגנת ומתמשכת" הכוונה לתבנית שאינה אקראית, שנועדה להתקיים פרק זמן גם אם אין מדרג בין החברים ואין להם תפקידים מוגדרים. כן יצוין כי אין נפקא מינה אם הארגון מבצע גם פעילות חוקית. ההגדרה תחול גם על כל פלג, סניף, סיעה או מוסד של חבר בני אדם כאמור גם אם כינויים שונה.
אשר לתחולת הדין הישראלי על עבירה לפי סעיף 29 שהיא עבירת חוץ – לפי סעיף 41 לחוק המאבק בטרור, שעניינו "תחולת דיני העונשין על עבירת טרור שהיא עבירת חוץ":
41. לעניין סעיף 13(א)(1) לחוק העונשין, יראו עבירה לפי סעיפים 20, 21, 22, 29, 30 או 31, שהיא עבירת חוץ כהגדרתה בסעיף 7(ב) לחוק האמור, שנעברה בידי חבר בארגון טרור שהוכרז לפי סימן א' לפרק ב' ויש לארגון זיקה לישראל, או בקשר לארגון טרור מוכרז כאמור, כעבירה נגד ביטחון המדינה.
כלומר, כאשר נעברה עבירת האימונים בקשר לארגון טרור שהוכרז על ידי שר הביטחון ושיש לו זיקה לישראל, יראו את העבירה בכל מקרה כעבירה נגד ביטחון המדינה, וכך תתאפשר החלת דיני העונשין של ישראל גם על עבירת חוץ וניתן יהיה להעמיד לדין עליה בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה.
עבירת חוץ מוגדרת בחוק העונשין כעבירה שאינה עבירת פנים. עבירת פנים היא עבירה שנעשתה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל, או מעשה הכנה לעבור עבירה, ניסיון, ניסיון לשדל או קשירת קשר לעבור עבירה, שנעשו מחוץ לשטח ישראל ובלבד שהעבירה, כולה או מקצתה, הייתה אמורה להיעשות בתוך שטח ישראל (סעיף 7 לחוק העונשין).
4. הצעה לתיקון חקיקה שעניינו איסור על פעילות בארגון מזוין זר
בכנסת ה-19 הונחה הצעת חוק ממשלתית לתיקון לחוק העונשין שמטרתו איסור על תושב או אזרח ישראלי להתנדב לפעילות של ארגון מזוין לא מדינתי במדינת חוץ או לפעילות של ארגונים הפועלים באזורים או מדינות שיפורטו בתוספת לחוק. הוצע כי הארגונים, האזורים והמדינות בתוספת יקבעו על ידי שר הביטחון, בהסכמת שר החוץ ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. העונש המוצע בהצעת החוק בצד עבירה זו הוא מאסר חמש שנים.
סעיף 122 לחוק העונשין שעניינו "גיוס לכוחות חוץ" בנוסחו היום קובע איסור על אזרח ישראלי להתנדב לשרת בכוחות מזוינים של מדינות חוץ ואיסור לגייס בישראל תושב ישראל לכוח מזוין של מדינת חוץ כאשר המגייס אינו נציגה הרשמי של המדינה והמגויס אינו אזרחה. העונש הקבוע בצד עבירות אלה הוא שלוש וחמש שנות מאסר בהתאמה. התיקון לסעיף זה אמור היה לתת מענה להשתתפות תושב או אזרח ישראל בפעילות של ארגונים שאינם עונים על הגדרת ארגון טרור, כגון השתתפות בפעילות חלק מארגוני המורדים בסוריה.
הליך גיבושו של סעיף זה נעשה במקביל לשיח הבינלאומי המתהווה לעניין לוחמים זרים, וכן תוך שימת לב להוראות החלטת מועצת הביטחון 2178 שכותרתה Threats to international peace and security caused by terrorist acts.
[תיקון זה עבר קריאה ראשונה בכנסת הקודמת, אולם נוכח כניסתו לתוקף בקרוב של חוק המאבק בטרור, ייבחן שוב הצורך בקידומו].
קורות חיים – המשתתפים בכנס
התובע המחוזי של מנהטן, Cyrus R. Vance Jr.
כללי
• מאז ינואר 2010 – מכהן כתובע המחוזי של מנהטן.
• יולי 2011 – נבחר לשמש כנשיא ארגון התובעים המחוזיים של מדינת ניו יורק District Attorneys Association of the State of New York.
• 2004 –הצטרף כשותף למשרד פרטי בניו יורק: Morvillo, Abramowitz, Grand, Iason, Anello & Bohrer, P.C..
• 1995 – הקים משרד פרטי בסיאטל: McNaul, Ebel, Nawrot, Helgren & Vance PLLC. במקביל שימש כמרצה מן החוץ בעניין ליטיגציה (trial advocacy) בביה"ס למשפטים של אוניברסיטת סיאטל.
• 1988 – עבר לגור בסיאטל.
• 1982 – 1988 – החל את הקריירה המשפטית כתובע במשרד התובע המחוזי של מנהטן. טיפל בתיקים בעניין: רצח, פשע מאורגן, שחיתות ציבורית, זיוף ומרמה באומנות, עבירות צוואר לבן.
• חבר בלשכות עורכי הדין של ניו יורק, מדינת וושינגטון, וכן וושינגטון די סי. מוסמך להופיע בפני בית המשפט העליון, וכן בתי המשפט הפדראליים (district) באזורים: דרום ניו יורק, ומערב ומזרח מדינת וושינגטון. מוסמך גם להופיע בפני בתי משפט פדראליים לערעורים (circuit).
• 1982 – סיים תואר במשפטים מטעם Georgetown University Law Center.
• בוגר תואר ראשון מטעם Yale University.
• נולד בניו יורק ב-14 ביוני 1954.
השופט החוקר דויד בנישו
מאז 2012 מכהן השופט בנישו כשופט חוקר בכיר ביחידת המאבק בטרור של בית משפט השלום (first instance) בפריז. הוא החל לעבוד כחוקר/שופט בשנת 1999, ראשית כתובע (בבית המשפט לערעורים של אזור Rennes, ולאחר מכן בתביעה המרכזית של בית המשפט לערעורים של פאריז, בה הגיע לדרגת סמנכ"ל). בשנת 2004 מונה לשמש כשופט חוקר ביחידה העוסקת בעבירות כלכליות, כולל סחר וריגול אלקטרוני. בין השנים 2006 עד 2007 שימש כיועץ למזכ"ל משרד המשפטים של צרפת, בענייני מחשוב תיקים פליליים והגנת זכויות ברשת. בין השנים 2008 עד 2011 כיהן כשופט פלילי באזור Nanterre, ובשנה 2011 עבר ליחידה לחקירת עבירות כלכליות חמורות בפריז. השופט בעל תואר שני במשפטים מטעם אוניברסיטת סורבון (שנת 1996). הוא דובר אנגלית ברמה גבוהה, ויודע קצת גרמנית, ערבית ועברית.
ז'אן פול לאבורד – מנכ"ל CTED
יצוין כי לאבורד ביקר בארץ בחודש יוני 2014. בין היתר הוא נפגש לארוחת ערב עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בין- לאומי).
ז'אן פול לאבורד מונה למנכ"ל מנהלת המאבק בטרור של מועצת הביטחון של האו"ם (Security Council Counter-Terrorism Committee, CTED) וכמשנה למזכ"ל האו"ם ביוני 2013. טרם מינויו, עבד לאבורד במשך 22 שנים בממשלה ובמערכת המשפט הפלילי בצרפת כשופט, כתובע כללי, משנה לתובע הכללי וכראש השירות הלאומי לפיקוח על שירות בתי הסוהר. כמו כן, כיהן במהלך שלוש שנים כשופט במחלקה הפלילית של בית המשפט לערעורים. במשך 18 שנים הוא אייש תפקידים בכירים בשירות האו"ם בהם עסק במאבק בטרור ומשפט פלילי, ביניהם ב-UNODC, ובכוח המשימה ליישום המאבק בטרור. בעברו, עבד לאבורד כמרצה באוניברסיטאות שונות בארה"ב ובצרפת. לצד תואר שני במשפטים מטעם אוניברסיטת טולוז, לאבורד מחזיק בתואר שני בעניינים פוליטיים מטעם המרכז ללימודי אפריקה ואסיה מתקדמים אשר בפריז. לאבורד דובר צרפתית, ספרדית ואנגלית.
התבטאות בוועדה השישית בנושא ILC
Mr. Chairman,
Israel would first like to take this opportunity to express its appreciation to the ILC and its on-going work. We believe that the opportunity provided by this forum, allowing for dialogue between the Commission and the Sixth Committee, is of great value, and look forward to sharing our views, and hear the opinions of other delegations.
The Government of Israel applauds the remarkable work of the Special Rapporteur, Mr. Eduardo Valencia-Ospina, on the Eighth report relating to the "protection of persons in the event of disaster". Israel steadfastly supports the Commission’s efforts to enhance protection afforded to people affected by disasters.
The State of Israel does not merely pay lip service to providing disaster relief and supporting humanitarian efforts in international cooperation and collaboration efforts. Israeli teams have been at the forefront of countless disaster relief missions around the world, as they were in Nepal, when Israel sent the largest medical delegation following the powerful earthquake that struck there.
Israeli rescue missions have been promptly dispatched within a day or days of such calamitous events.
Though Israel is firmly committed to improving protection for persons affected by all phases of disasters, Israel would like to reiterate our view that the undertaking to engage in a protection mission should not be considered in terms of legal rights and duties. Instead, the draft articles should be formulated as guidelines or principles for international cooperation efforts undertaken on a voluntary basis. As such, the language in numerous draft articles should be altered to avoid creating the impression of the assertion of new legal “rights” and “duties.” Draft articles 8, 10, 12, 13, 15, 17, 18, and 19 could be adapted simply by substituting more circumscribed language like “should” or “may” instead of the imperative “shall”.
Israel appreciates the emphasis placed in draft article 13 on the affected State’s responsibility to determine that a disaster exceeds its national response capacity as we believe that affected States are best placed to determine the gravity of an emergency situation in their territory.
We concur with draft article 14 that external assistance can only be provided with the consent of the affected State. State sovereignty is overarching and other than very limited situations, aid cannot be imposed by a third party without the State’s consent.
The State of Israel values the addition of the phrase “at any time” to draft article 19, highlighting the prerogative of the affected State, assisting States, or any other assisting actors to terminate external assistance when they desire.
We attach importance to the statement in draft article 21 that the draft articles are without prejudice to the rules of international humanitarian law, though we would note that even under IHL the consent of the affected State is generally required in circumstances where a third State wishes to provide assistance.
In conclusion, Israel respects the thoughtful discourse between States on this vital and increasingly pertinent topic and anticipates the production of useful, pragmatic guidelines to facilitate and streamline international disaster relief cooperation efforts.
Mr. Chairman,
The Government of Israel would like to express its gratitude to the International Law Commission and the Special Rapporteur, Sir Michael Wood, for their invaluable work related to the “Identification of Customary International Law”. Israel attributes great importance to a thorough and rigorous identification of customary norms and thus welcomes the formulation of a set of practical, simple conclusions and commentary that could aid in this endeavor.
There is a growing tendency among some academics and State actors to claim that certain principles reflect customary international law without the serious and methodical examination of State practice and opinio juris that is required. Sometimes these claims reflect political preferences. Sometimes they reflect a lack of discipline and attention to detail. But in any case, casual references to norms as reflecting customary international law, that are not based on the accepted process for identifying custom, ultimately undermine the integrity of international law and its binding force.
It is for this reason that Israel considers the work of the ILC on this topic as important and wishes to make a number of comments regarding draft conclusions to strengthen the disciplined approach that is required in the process of identifying customary norms.
The State of Israel believes that the draft conclusions adopted by the Commission so far generally reflect a healthy approach. At the same time, Israel continues to have reservations regarding the vague language sometimes used in the text as well as a lack of emphasis on the nature of the rule in question, the overall context, and particular circumstances – despite the general caveat expressed in Draft Conclusion 3. For example, Draft Conclusions 6, paragraphs 2 and 10, paragraph 3 stipulate that "conduct in connection with resolutions adopted by an international organization or at an intergovernmental conference" is a form of State practice as well as a form of opinio juris.
More often than not, however, such conduct has nothing to do with the formation or identification of customary law and is heavily influenced by non-legal and political considerations. Consequently, it seems that the current draft text exceedingly inflates the significance of conduct in connection with resolutions.
It would be more accurate in some circumstances to say that conduct in connection with resolutions adopted by an international organization or at an intergovernmental conference may be a form of State practice and at most, can be considered in some circumstances, a form of opinio juris.
The State of Israel is also concerned that the draft conclusions deviate from existing law in a number of places. Draft Conclusion 4, for instance, argues that practice by international organizations qua international organizations contributes to the formation or expression of custom, although this is not the case under international law. Another example may be found in Draft Conclusion 7, according to which varying practice by a State should be given reduced weight. However, it is precisely variations in practice which often indicate that a State does not see itself bound to act in any particular way at all.
To conclude, and as stated in the past, Israel appreciates the careful deliberation of the Commission, the dedication and diligence of the Special Rapporteur, and the meaningful discourse between States regarding this important project. Israel certainly looks forward to the production of helpful guidelines regarding the identification of customary international law. In order to facilitate the important work of the Commission and the Special Rapporteur, Israel will seriously consider the proposal to comment on the draft text and commentary by January 2018, so that it can provide a more complete picture of its positions and concerns.
Thank you Mr. Chairman
חומרים לקראת
פגישות
יום ד' 26 בנובמבר
פגישה עם שגריר ישראל לאו"ם
דני דנון
מצע לדיון
מדובר בפגישה עם שגריר ישראל באו"ם, דני דנון. קורות חייו של דנון מובאים להלן. הפגישה צפויה להימשך כשעה, ולהתמקד בעיקר בהכנות לקראת כנס רם הדרג בנושא המאבק המשפטי בלוחמי טרור זרים.
אנו ממליצים כי היועץ יברך את השגריר דנון על המינוי לכהן כיו"ר וועדת המשפט של האו"ם, ויודה לו על ההזמנה להשתתף בכנס רם הדרג בנושא המאבק המשפטי בלוחמי טרור זרי. ניתן גם להודות לדנון על העבודה המסורה של צוות הנציגות באו"ם והקונסוליה בניו יורק, על הארגון והכנה של הביקור הנוכחי, שיצא אל הפועל בהתראה קצרה.
קורות חיים
דני דנון מכהן כשגריר ישראל באו"ם מאז אוקטובר 2015. ביוני 2016, נבחר לשמש כיו"ר ועדת המשפט של האו"ם. מדובר בפעם הראשונה מאז הצטרפות ישראל לאו"ם בשנת 1949, שהשגריר הישראלי עומד בראש ועדה קבועה. בכניסתו לתפקיד, ציין דנון: "אני גאה להיות הישראלי הראשון בתפקיד. ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחום המשפט הבינלאומי ובתחום המאבק בטרור ואנו שמחים לחלוק מניסיוננו עם מדינות העולם. לא ניתן למדינות דיקטטוריות ואנטי ישראליות לפגוע בישראל בזירה המדינית. למדינות הללו אני ממליץ להאזין היטב לתפקידי הוועדה, שכן יש להן הרבה מה ללמוד בתחום המשפטי". דנון כיהן כחבר כנסת מטעם הליכוד מפברואר 2009 עד אוגוסט 2015. הוא כיהן בעבר כשר המדע, הטכנולוגיה והחלל וכן כסגן שר הביטחון. הוא נולד בשנת 1971.
להלן קורות חיים כרונולוגיים:
• יוני 2016 – נבחר לשמש כיו"ר ועדת המשפט של האו"ם
• אוקטובר 2015 – מונה לשמש כשגריר ישראל באו"ם
• מאי 2015 – שר המדע, הטכנולוגיה והחלל
• מרץ 2013 עד יולי 2014 – סגן שר הביטחון
• בפברואר 2009 – נבחר לכהן כחבר כנסת מטעם הליכוד
• השכלה – בעל תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים, סיום בהצטיינות; תואר שני במינהל ציבורי ומדיניות ציבורית, האוניברסיטה העברית בירושלים; וכן לימודי משפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים.
• שירות צבאי – השתחרר מהצבא בדרגת "סגן. שימש כמפקד קורס ”מרווה".
• 1971 – נולד בישראל.
פגישה עם התובע המחוזי של מנהטן
Cyrus Vance Jr.
מבנה הפגישה ומצע לדיון
מדובר בפגישה עם התובע המחוזי של מנהטן, District Attorney Cyrus Vance Jr. שישתתף בכנס רם הדרג לצדו של היועץ. קורות חייו של התובע המחוזי, וכן רקע על המשרד בראשו הוא עומד, מובאים להלן.
יצוין כי התובע המחוזי ביקר בישראל בחודש מאי 2012 ונפגש עם היועץ המשפטי לממשלה הקודם, יהודה וינשטיין, יחד עם שר המשפטים הקודם, יעקב נאמן. כמו כן, הוא נפגש עם פרקליט המדינה ומנהל המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה, בתאריך 14.9.16, בשולי כנס ארגון התובעים הבינלאומיים ((IAP שהתקיים בדבלין בין התאריכים 11 עד 15 בספטמבר. סיכום הפגישה מובא להלן.
התובע המחוזי ואנס צפוי לבקר שוב בישראל בסוף החודש הנוכחי (אוקטובר). ביקורו הקרוב צפוי להתמקד בנושאי טכנולוגיה ופשעי סייבר, ובשלב זה ידוע לנו כי מתוכננות לו פגישות עם: פרקליט המדינה, ראש מטה הסייבר הלאומי אביתר מתניה, וכן המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, ומנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. הביקור מאורגן על ידי פול לאנדס, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון לשעבר. בהתאם לכך, נמסר גם ממשרד החוץ כי "לסיירוס וואנס אג'נדה משלו הקשורה לזירה המקומית והבינלאומית בתחום המאבק המשפטי בלוחמה בסייבר וסיוע לכוחות אכיפת החוק בטיפול בסוגיות העולות במאבק בטרור כגון הצפנה וכד'."
להלן מצע מפורט לדיון:
א. דברי ברכה
אנו ממליצים כי היועץ יפתח את הפגישה בדברי ברכה ויודה לתובע המחוזי על ההזדמנות להיפגש. ניתן להזכיר את ביקורו הקודם בישראל, ולברך על ביקורו הקרוב בארץ.
ב. כנס רם הדרג בנושא המאבק המשפטי בלוחמי טרור זרים
מוצע כי היועץ ידון עם התובע הכללי של מנהטן על הכנס, ועל חשיבותו של המאבק המשפטי בלוחמי טרור זרים עבור מדינת ישראל.
ג. שיתוף פעולה בילטראלי
מוצע כי היועץ יביע עניין לשתף פעולה עם משרד התובע המחוזי של מנהטן בתחומים הבאים:
• שיתוף פעולה בתחום הסייבר – כפי שצוין לעיל, התובע המחוזי של מנהטן צפוי לערוך ביקור בארץ בנושא הסייבר. בתוך כך, הוא צפוי להיפגש בנושא זה עם בכירים מהמשרד, בהם המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית ומנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות. מוצע כי היועץ המשפטי לממשלה יברך על הביקור, ויעמוד על חשיבות שיתוף הפעולה בתחום זה בין רשויות התביעה והחקירה של שתי המדינות.
• (תכנית חילופין – נושא לידיעה בלבד) –לידיעת היועץ נציין כי בביקורו של התובע המחוזי בישראל בשנת 2012, עלתה הצעה לקדם תכנית חילופין עם התובע המחוזי של מנהטן, במסגרתה פרקליט ישראלי ישתלב במהלך תקופה מסוימת במשרד התובע המחוזי של מנהטן, ובמקביל פרקליט ממנהטן יעבוד בפרקליטות שלנו. עם זאת, ההצעה לא יצאה אל הפועל.
בשלב זה איננו ממליצים להעלות את הנושא מיוזמתנו, שכן פרקליט המדינה ומנכ"לית המשרד הביעו הסתייגויות מהתכנית בין ביתר בגלל העלויות והקושי למצוא עבודה מתאימה באנגלית לפרקליטים אמריקאים בישראל. לפיכך אנו ממליצים שהיועץ ישקול את הנושא ויתייעץ עם המנכ"לית ופרקליט המדינה בטרם יתחייב.
נושאים שנמצאים בטיפול משרדו של ואנס –ניתן לשאול את התובע המחוזי שך מנהטן על מספר תכניות הנמצאות בטיפול שך משרדו, כולל:
• תכנית גלובלית שמשרדו ייחס לעניין הסייבר Cyber Global Alliance Program
• מרכז לשיקו וניקוי המרשם הפלילי של מי שעושה עבודות שירות לציבור Center for Court Innovation
• ניסיון המשרד במניעת הסתה לגזענות או טרור באינטרנט וברשותות החברתיות? נשמח ללמוד מהניסיון של משרדך בתחום
• איסוף ראיונות מכשירי סמארטפון סמכויות מדינתיות ומעורבות גם של הרשויות הפדראליות בהקשר זה. לעניין זה, ניתן להתייחס לעניין של שימוש הטרוריסטים באפליקציות מוצפנות כמו טלגרם. ניתן לשאול על האתגרים שלהם להתמודד עם אפליקציות שמצפינות אינפורמציה מקצה לקצה (על גבי המכשיר) וכיצד הם מתמודדים עם העניין הזה בבתי המשפט.
5. סיכום
ניתן לסכם את המפגש ולשוב ולברך את התובע המחוזי על ההזדמנות להיפגש.
נספחים ומידע נוסף לקראת הפגישה
סיכום פגישת פרקליט המדינה עם סיירוס ואנס – תובע מחוזי של מחוז מנהטן
(נרשם על ידי מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה.)
ביום 13.9.16 התקיימה פגישה בין פרקליט המדינה ובין סיירוס ואנס ,התובע המחוזי של מחוז מנהטן במדינת ניו יורק. הפגישה התקיימה לצד הכנס העולמי השנתי של ארגון התובעים הבינלאומי בדבלין, אירלנד.
בפגישה השתתפו מטעמנו:
• פרקליט המדינה – מר שי ניצן
• פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) – גב' נורית ליטמן
• פרקליט מחוז דרום (פלילי) – מר אלון אלטמן
• מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה – מר יובל קפלינסקי
מטעם משרד התובע המחוזי במנהטן השתתפו:
• התובע המחוזי – מר סיירוס ואנס
• אחראי על תחום הפשיעה הכלכלית במשרד התובע המחוזי – מר כריסטופר קונרוי
• מתאמת תכנית המאבק בטרור במחלקת פשיעה כלכלית במשרד התובע המחוזי – גב' רייצ'ל הוכהאוזר.
בפגישה סיפר מר ואנס על אתגרי המחוז שלו, בפרט בתחומי הפשיעה הכלכלית, כספי טרור, הלבנת הון וסייבר. בתחום תנועת כספי טרור, ציין ואנס את העניין הרב שיש לו בשיתוף פעולה עם הרשויות במדינת ישראל, וציין כי הוא מתכנן להגיע בסוף אוקטובר לישראל לביקור גם לצורך זה.
מר ואנס סיפר על יחידת סייבר יחידה מסוגה בארה"ב שהוקמה במחוז שלו בשנת 2010 סמוך לאחר כניסתו לתפקיד, וכיום מהווה מודל לחיקוי במדינות אחרות. הוא סיפר כי לנוכח העובדה שהמשטרה שם ביצעה חקירות ובדיקות בקצב שלא השביע רצון, הוקמה בתוך יחידת הסייבר בתביעה מעבדה שעומדת לרשות התובעים והחוקים ביחידתו.
פרקליט המדינה ציין כי בישראל מוקמת יחידת סייבר בפרקליטות. סוכם כי נקדם יחד קשר ישיר בין מנהל יחידת הסייבר הישראלית ליחידה במחוז מנהטן.
עד כאן תמצית הישיבה.
רקע על ואנס מטעם הקונסוליה בניו יורק:
בנוסף לקורות החיים בעברית שהועברו לעיל, ראה להלן מידע על ואנס באנגלית, שהועבר אלינו על ידי הקונסוליה בניו יורק, וגם מידע על משרד התובע המחוזי של מנהטן:
New York County District Attorney Cyrus Vance, Jr.
• Cyrus Vance, Jr. is the District Attorney of New York County and is responsible for all prosecution of violations of New York State law in Manhattan, including criminal activity associated with financial transactions that pass through Manhattan. He is also the son of Cyrus Vance, former Secretary of State under President Jimmy Carter. The New York County District Attorney’s Office is considered one of the nation’s preeminent prosecutor’s offices and handles more than 100,000 criminal cases each year. Vance has had a long relationship and friendship with the Consulate in New York and has visited Israel several times.
• Vance was first inaugurated as the District Attorney of New York County on January 1, 2010. Over the following four years, he enhanced the Manhattan District Attorney’s Office by expanding the office’s expertise on an array of modern crimes, including identity theft, cybercrime, white-collar fraud, hate crimes, terrorism, domestic violence, human trafficking, and violent and gang-related crimes.
• Vance is responsible for prosecuting violent street gangs, dismantling several major domestic and international cybercrime and identity theft operations, the first convictions of individuals on State terror charges in New York State Court, and the recovery of billions of dollars from international financial institutions that had been engaged in violating international sanctions for the benefit of Iran, Libya, and Sudan.
• Right now, the NY DA’s Office is conducting a significant amount of work on financial misconduct by trying to reduce the flow of money being funneled to terror organizations. Previously, Vance’s office has caught Iranian shipping companies violating the Iran sanctions regime and prosecuted them.
• Towards the end of October, Vance will be traveling to Israel to further his interests in Israeli technology, particularly that related to combating cyber-crime. Ahead of Vance’s visit to Israel, the Consulate has offered to help arrange for a meeting with Eviatar Matania, who oversees cyber security policy for the Prime Minister, as well as a visit to the Beer Sheva cyber center.
• Several months ago, Vance spoke at IDC Herzliya and met the retired Commissioner of the London Police Department. They decided to work together to combat cyber-crime and realized that they cannot prosecute people endlessly to solve this problem. The key to fixing this situation will be by shifting to a preventative model. They founded a non-profit organization called the “Global Cyber Alliance” with the goal of creating a cross-sector sharing environment to reduce cyber risk by having different industries talk to one another. The Global Cyber Alliance was created from forfeiture dollars collected as seizures from financial penalties. The group involves 88 participating companies including RSA, U.S. Bank, and Bloomberg L.P.
• Vance is particularly interested to work with Israel to combat cyber-crime, especially in the financial sector and to promote the interests of his new alliance dedicated to this issue.
• Vance was born and raised in Manhattan, and is a graduate of Yale University and Georgetown University Law Center. He and his wife, Peggy McDonnell, currently reside on the Upper West Side and have two grown children
פגישה עם היועץ המשפטי של האו"ם
Miguel de Serpa Soares
מבנה הפגישה ומצע לדיון
מדובר בפגישת המשך של היועץ המשפטי לממשלה עם היועץ המשפטי של האו"ם, מיגל סוארס (קורות חייו של סוארס מובאים להלן). היועץ נפגש עם סוארס לאחרונה בתל אביב בחודש מרץ 2016. סיכום קצר של עיקרי הפגישה הקודמת מובא להלן.
להלן מצע מפורט לדיון:
א. דברי ברכה
אנו ממליצים כי היועץ יברך את היועץ המשפטי של האו"ם על ההזדמנות לשוב ולהיפגש. ניתן להזכיר את הפגישה האחרונה בתל אביב, ולשאול את סוארס על התרשמויותיו מהביקור בישראל.
ב. כנס רם הדרג בנושא המאבק המשפטי בלוחמי טרור זרים
מוצע כי היועץ יספר ליועץ המשפטי של האו"ם על הכנס בו משתתף, ועל חשיבותו של המאבק המשפטי בלוחמי טרור זרים עבור מדינת ישראל.
ג. נקודות מוצעות לדיון (בהתאם להתייעצות עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בין-לאומי) ומשרד החוץ:
1. ההחלטה של UNESCO – והחלטות אנטי-ישראליות:
משרד החוץ מציע להזכיר את ההחלטות האנטי-ישראליות, בדגש על אונסקו ולהוסיף גם התייחסות לניסיונות ייחוד לרעה של ישראל בפיפ״א. בהקשר זה התפרסמה כתבה בעיתון הבריטי גארדיאן שהאו"ם נתן חוות דעת בנושא אי חוקיות ההתנחלויות. ידוע לנציגות הישראלית באו"ם (מפי סוארז) שמידע זה לא מדויק, ומעריכים עמדתו (אמר שאין בכוונתו לתת שום חוות דעת כזו).
2. הביקור של משלחת בית הדין (להלן נקודה מפורטת על הנושא מטעם המחלקה לתפקידים מיוחדים (בין-לאומי).
• In respect of the International Criminal Court, as you are probably aware, Israel unequivocally objects to the Court's jurisdiction over the Israeli-Palestinian matter. The entire process of the preliminary examination is a result of political abuse of the Court's institutions and is a striking departure from the goals it was initially set up to promote.
• Notwithstanding its clear position on the lack of jurisdiction, and the fact that Israel is not a State-Party to the Court, the Israeli Government made the difficult decision to engage with the Office of the Prosecutor on issues of jurisdiction.
• Recently, following a request by the Office of the Prosecutor, the Government decided to facilitate a visit in Israel and in the Palestinian Authority. The visitors were members of the professional staff from the Office of the Prosecutor, and the purpose of this visit was education and outreach regarding the Court's work. As the Court stressed, this visit did not have to do with the Preliminary Examination.
• Israel hopes that the Court's efforts to explain its work and conduct outreach will assist in the prevention of the abuse of the Court's institutions for political purposes.
חשוב להדגיש כי בהתאם לפרמטרים עליהם סוכם באשר לביקור, אין להתייחס לתוכן הביקור עצמו. ניתן לומר כי:
• The delegation met with Israeli officials [including from the justice system], conducted media interviews and participated in an academic event.]
3. דברים למזכ"ל היוצא
משרד החוץ ממליץ להתרכז במזכ"ל הנכנס – מדובר במזכ"ל ממוצא פורטוגזי (סוארז גם הוא פורטוגזי) והוא כבר עבד עימו בעברו ויש ביניהם קשר טוב לדבריו.
מוצע לציין שמצפים ומקווים ליחס הוגן שלו בנושאים שלנו, למרות הלחץ העצום שצפוי להיות מופעל עליו.
בנוסף, יש כאן חלון הזדמנות לסייע למינוי ישראליים באו"ם. כידוע קשה מאד לישראלים להתקבל למערכת באופן כללי, ובפרט אין אף ישראלי בדרג USG/ASG (שתי הדרגות הבכירות).
4. העדר סטנדרטים מקובלים לועדות לבירור עובדות במיוחד במצבי לוחמה א-סימטרית
5. דברים שהיועץ עושה כדי לחזק את החברה האזרחית
משרד החוץ ממליץ להביא דברים הממחישים את מחויבותנו (ומחויבות היועץ) לשלטון החוק בכלל, תוך מתן דוגמאות במיוחד בתחום חקירת האשמות לפשעי מלחמה, הגנה על חופש ביטוי וחברה אזרחית. כרקע מובאות להלן מספר נקודות על פרויקט מינרבה לשיתוף פעולה בין המדינה והחברה האזרחית, שהוכנו על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט בין-לאומי).
6. כל דבר שהיועץ רואה לנכון כדי לתת ביטוי למורכבות של ההחלטות המשפטיות סביב סוגיית ההתנלחויות
ד. סיכום
ניתן לסכם את המפגש ולשוב ולברך את היועץ המשפטי של האו"ם על ההזדמנות להיפגש.
נושאים נוספים שיכולים להעלות שהתקבלו מהמשלחת הישראלית לאו"ם – (לידיעה בלבד ולנו אין אינטרס להעלות):
— BOI- הנושא עדין לא נסגר באופן פורמאלי, וייתכן שהיועמ"ש יעלה זאת. סבירות נמוכה להערכתנו.
— שימוש בכוח מופרז ומיעוט כתבי האישום במסגרת מנגנון החקירה- זו אחת הטענות שעולה רבות בפורומים האו"מיים (לרבות בדיון מועביט אתמול) וייתכן שיעלה זאת כטענה שרווחת באו"ם נגדנו.
נספחים לרקע בלבד
1. קורות חיים – היועץ המשפטי של האו"ם
Miguel de Serpa Soares
מיגל דה סרפה סוארס מונה לתפקיד תת-המזכ"ל לעניינים משפטיים והיועץ המשפטי של האו"ם בספטמבר 2013. במסגרת תפקידו, סוארס מפקח על המשרד לעניינים משפטיים, המשמש כשירות המשפטי המרכזי באו"ם. המשרד לעניינים משפטיים מעסיק כ-200 עובדים מכ-60 מדינות שונות.
לסוארס ניסיון רב בעניינים משפטיים ובינלאומיים. בין תפקידיו, ייצג את מדינתו בפורומים בינלאומיים בילטרליים ורב-צדדיים שונים, ביניהם הוועדה השישית של העצרת הכללית של האו"ם (הפורום המרכזי לבחינת סוגיות משפטיות בעצרת הכללית), ועדת היועצים למשפט בינלאומי פומבי של מועצת אירופה, ואסיפת המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי.
לפני כניסתו לתפקידו הנוכחי, מר סוארס כיהן כמנהלה הכללי של המחלקה לעניינים משפטיים של משרד החוץ של פורטוגל, החל משנת 2008. מוקדם יותר, בין השנים 1999-2008, שימש כיועץ משפטי של נציגות פורטוגל לאיחוד האירופי בבריסל.
מר סוארס נולד באנגולה בשנת 1967 והינו בוגר תואר במשפטים מאוניברסיטת ליסבון משנת 1990. בין השנים 1989 ל-1993 הוא שימש כעוזר מרצה באותה האוניברסיטה. כמו כן, מר סוארס בוגר לימודים גבוהים במשפט אירופאי משנת 1992 מטעם המכללה ללימודים אירופאיים (College d'Europe), אשר בברוג'.
2. פרויקט מינרבה – שיתוף פעולה בין המדינה והחברה האזרחית
• כידוע, בחברה דמוקרטית לארגוני חברה אזרחית יש מקום חשוב. לפעילותם, גם, ואולי במיוחד, כאשר יש בה ביקורת על רשויות השלטון, תפקיד רב ערך בשמירה על שלטון החוק ועל זכויות אדם בסיסיות. פעילות הארגונים נותנת ביטוי בחיי המעשה לזכויות ערטילאיות כמו חופש הביטוי, חופש המצפון וחופש ההתארגנות. יש בה להוביל לעיתים לקידום הליכי בדיקה עצמית ולשיפור בעבודת רשויות המדינה. כפקידי הממשלה האחראים להגן על שלטון החוק ועל זכויות האדם בישראל, לוודא שלארגוני החברה האזרחים תישמר האפשרות לפעול בחופשיות, במסגרת החוק, ושמעמדם בחברה הישראלית יישמר מוגן ומכובד.
• ברוח הדברים הללו, ומאז שנת 2012, משרד המשפטים משתתף יחד עם משרד החוץ בפורום משותף בהשתתפות נציגי הממשלה, האקדמיה, והחברה האזרחית, שמטרתו חיזוק שיתוף הפעולה ויצירת ערוצי תקשורת בין גורמים אלו במסגרת מנגנוני הדיווח לוועדות ליישום אמנות זכויות האדם של האו"ם.
הפורום הינו בחסות מרכז מינרבה לזכויות האדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ובמימון האיחוד האירופי בישראל. יש להדגיש כי מדובר בפרויקט חדשני וראשון מסוגו בישראל, אשר שואב השראה משיתופי פעולה דומים בעולם.
• במפגשים הללו משתתפים עשרות ארגונים ונציגי משרדי הממשלה השונים, בראשם נציגי משרד המשפטים, משרד החוץ, משרד החינוך, משרד הרווחה ואחרים, לרבות גורמי מערכת הביטחון. בשנים האחרונות נערכו מספר שולחנות עגולים בשנים האחרונות בהם נדונו נושאים שעלו במסגרת דיווח לוועדות אמנות זכויות אדם של האו"ם וכן נושאים שעלו במסקנות המסכמות של ועדות אלו, והשיח התמקד באמצעים המיטביים ליישומם בישראל. במסגרת הפרויקט, אף הועברו טיוטות דו"חות ישראל לוועדות זכויות האדם של האו"ם להערות החברה האזרחית טרם הגשתם לוועדות האו"ם.
• בחודשים הקרובים מתוכננים להתקיים שולחנות עגולים נוספים במסגרת פרויקט מינרבה ובמסגרתם יועברו לעיון החברה האזרחית טיוטות הדוחות הישראליים לוועדת האו"ם לביעור אפליה גזעית ולוועדה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות, לצורך קבלת הערות ארגוני החברה האזרחית טרם שליחתם לוועדות האו"ם. שולחן עגול בנושא הדו"ח התקופתי של מדינת ישראל.
• בנוסף, מתוכננים להתקיים מספר שולחנות עגולים עם מוסדות אקדמאיים ומרכז מינרבה, בהם ישתתפו גורמים ממשלתיים, נציגי אקדמיה ונציגי חברה אזרחית ואשר נועדו ליצור בסיס לשיח הדדי על סוגיות זכויות אדם מרכזיות בחברה הישראלית, בדגש על סוגיות משמעותיות שעלו במסגרת הליך ה-UPR, מנגנון הביקורת האוניברסלית התקופתית (ה- Universal Period Review). על מנת לשפר המצב הקיים, ולהמחיש את נכונותה של מדינת ישראל לקחת לתשומת ליבה את המלצות ה-UPR לקראת הופעת ישראל בפני ה- UPR באוקטובר 2017.
• גורמי החברה האזרחית מעורבים באופן שוטף בדיונים בכנסת, הן במסגרת הליכי החקיקה והן בשיח השוטף של הכנסת לפיקוח על העשייה של גורמי הממשלה השונים. גורמי החברה האזרחית אף מעבירים באופן שוטף הערות על תזכירי חוק וכמובן פועלים באמצעות עתירות לבתי המשפט המנהליים ולבית המשפט העליון בסוגיות שונות.
• בנוסף, מתקיימות פגישות שוטפות של הגורמים השונים במשרד המשפטים עם ארגוני חברה אזרחית בנושאי התוכן השונים, על מנת לקבל תשומות של ארגוני החברה האזרחית וכן על מנת לקיים שיח בלתי אמצעי בנושאים הללו.
3. עיקרי הפגישה הקודמת עם היועץ המשפטי של האו"ם
• היועץ המשפטי לממשלה סיכם את קורות חייו המקצועיים, כולל התפקידים שמילא כמזכיר הממשלה, כפצ"ר, ב-INSS, ועבודת הדוקטורט. הוא תיאר בקצרה את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, תוך התייחסות לדיונים הקיימים בישראל על פיצול התפקיד, והיחס לפרקליט המדינה והמשנים ליועץ.
• נערך דיון על החשיבות שמדינת ישראל מייחסת למשפט הבין-לאומי, כולל העבודה מול משרד החוץ.
• סוארס תיאר את תפקיד היועץ המשפטי של האו"ם. הוא התייחס לקושי הטמון בהיותו יועץ משפטי הפועל בסביבה פוליטית מאוד, ועמד על חשיבותו של המשפט הבין-לאומי, בייחוד עבוד מדינת ישראל.
• המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בין-לאומי) עמד על האתגרים המיוחדים עמם מתמודדת ישראל כגון הטרור, הלחימה האי-סימטרית ופעילותם של ה- non-state actors.
• היועץ המשפטי לממשלה עמד על שיתוף הפעולה הטוב שקיים בין ישראל לאו"ם.
יום ה' 27 באוקטובר
ארוחת בוקר עם שגרירים לאו"ם
הכוונה שהיועץ יפתח ויתדרך כ-15 דקות ואז שתתפתח שיחה חופשית. מהיועץ המשפטי של המשלחת לאו"ם נמסר כי לדעתו המסר העיקרי שכדאי שיעבור הוא בעצם חוזקה של מערכת המשפט הישראלית, מעמד ביהמ"ש וגם מקומות של המשפט במערכת הצבאית (בעיקר לאור הרקע שלו כפצ"ר, אפשר לדבר בקצרה על מנגנון החקירות וכו').
חומרים לקראת פגישה
עם היועץ המשפטי של מחלקת המדינה
בריאן אייגן
מבנה הפגישה ומצע לדיון
מדובר בפגישה עם היועץ המשפטי של מחלקת המדינה של ארה"ב. יצוין כי לאחרונה נפגש עמו הפצ"ר, ומ"מ היועץ המשפטי של משרד החוץ טל בקר. סיכום הפגישה, וכן קורות חייו של היועמ"ש, מובאים להלן.
א. דברי ברכה
אנו ממליצים כי היועץ יברך את היועץ המשפטי של מחלקת המדינה על ההזדמנות ולהיפגש.
ב. כנס רם הדרג בנושא המאבק המשפטי בלוחמי טרור זרים
מוצע כי היועץ יספר ליועץ המשפטי של האו"ם על הכנס בו משתתף, ועל חשיבותו של המאבק המשפטי בלוחמי טרור זרים עבור מדינת ישראל.
ג. נקודות מוצעות לדיון (בהתאם להתייעצות עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בין-לאומי) – יצוין כי עדיין ממתינים לתשומות של משרד החוץ לקראת פגישה זו):
• תיק שרמרהון – בקשה להתייצבות ארצות הברית (בכפוף לאישור משרד החוץ).
• תיקי האבות הגרושים – הקושי שנגרם לנו (בכפוף לאישור משרד החוץ).
• בקרה של היועץ על חקירות הצבא: יישום דוח צחנובר, הנחיות היועץ שיצאו וכו'.
• ביקור בית הדין בישראל – (ראו לעיל חומרים לפגישה עם יועמ"ש האו"ם).
• הצלחה בתיק חסינות בישראל בו התייצבנו לצד ארצות הברית (להלן נקודה מפורטת, מטעם מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט בין-לאומי).
– My office works very closely with the Office of Legal Adviser in the Israel Ministry of Foreign Affairs on all issues pertaining to litigation against foreign sovereigns in Israel courts. In that context, all opinions submitted to Israeli courts are submitted on my behalf and with my personal approval.
– As you are probably aware, from time to time the United States Government is also sued in Israeli courts. I am glad to share with you that in one relatively recent case, decided in January 2016, the Israel National Labor Court agreed with our position in support of the immunity of United States from a suit filed by a domestic employee of the U.S. Consulate in Jerusalem (the Bachbach case). The employment was terminated due to information on the employee's prior involvement with a terrorist organization.
– This was a particularly sensitive and challenging foreign sovereign immunity act case as the Israel State Immunity Law (2008) does not include a specific security or government exception for the non-immunity role which usually applies in employment cases involving foreign governments in Israel.
There were also no precedents under Israeli case law, as the question of security related termination of employees of foreign government has not come up before.
– Despite these difficulties, and upon reviewing current international law and practice and relevant case law from different countries sent to us by your Department of Justice, the decision was to support the immunity of the US from suit in this case. The decision was made out of our recognition of the great importance of allowing the US government to exercise its sovereign prerogative to make security related determinations concerning its employees in Israel.
– I believe that our cooperation on this issue, which also included a meeting in Jerusalem between a delegation from the State Department and the Department of Justice and the relevant officials from my office and from the Ministry of Foreign Affairs, presents a very good working model. Issues of foreign and official immunity from suit in courts can be crucial for both states, at times arising complex unprecedented and challenging questions under Israeli and U.S. law. I am confident that the long standing working relationship between our side and your office and the Department of Justice on litigation related issues would continue to bear fruit and to promote shared understandings of international law and the need to protect the interests of the U.S. and Israel in that regard.
• פעילות היועץ ביחס לחברה האזרחית (ראו לעיל חומרים לפגישה עם יועמ"ש האו"ם).
• אונסיטרל – (להלן נקודה מפורטת, מטעם מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט בין-לאומי).
– I would like to take this opportunity to express my appreciation for the excellent cooperation between the Office of the Deputy Attorney General (International Law) in my office and the Private International Law office in your office, directed by Mr. John Kim.
– I am aware that in the past few years, teams from both departments have forged very close professional ties in two important leading international law forums, the United Nations Commission on International Trade Law (UNCITRAL) and the Hague Conference on Private International Law. This cooperation has brought on many achievements, including two joint papers submitted to UNCITRAL in the past year, and we look forward to continued success in the future.
ד. סיכום
ניתן לסכם את המפגש ולשוב ולברך את היועץ המשפטי של האו"ם על ההזדמנות להיפגש.
נושאים שהוחלט שאין מקום להעלות במסגרת הפגישה (לידיעת היועץ בלבד)
• חוק ליהי – רק בתיאום עם צה"ל ומשרד החוץ.
בהקשר זה ציין ערן שמיר בורר:
– היישום של חקיקת Leahy בהקשר של מדינת ישראל מדאיג מאוד.
– שיח שמדינת ישראל קיימה מול גורמים בממשל בשנים האחרונות בערוצים שונים, במידה משתנה של נחישות והתמדה, לא נשא פרי של ממש.
– זוהי בראש ובראשונה סוגיה מדינית, ולא משפטית, כאשר ההובלה של המדיניות בעניין זה הינה ע"י הגורמים המדיניים במשה"ח, בשיתוף צה"ל/אג"ת (עמדות צה"ל בנושא זה אושרו בעבר ע"י שהב"ט הקודם).
– בבירור שקיימנו ערב ביקור הפצ"ר בארה"ב, עמדת הגורמים הרלוונטים במשה"ח היתה, כי לא צפויה תועלת מהעלאת הנושא בעת הנוכחי ומול הדרגים עימם נפגש הפצ"ר. בפועל, במסגרת הביקור, העלינו הסוגיה רק מול הגורם המדיני במחמ"ד האמון על הנושא, והרושם שהתקבל אצלנו אישש את ההערכה המוקדמת של גורמי משה"ח.
נספחים לרקע לקראת הפגישה
א. סיכום פגישת הפצ"ר עם אייגן
(מתוך מייל מערן שמיר בורר מתאריך 20.10.16):
להלן פירוט של הסוגיות שנידונו במהלך ביקורו של הפצ"ר בארה"ב לפני כחודשיים, לרבות בפגישה עם Brian Egan, שהועבר אלינו על ידי ערן שמיר בורר:
• ככלל, אינני מזהה סוגיות בתחום טיפולנו שיש לנו עניין שהיועץ ישוב ויעלה בפגישותיו.
• באופן קונקרטי יותר –
בסוגיה של המדריכים הפרשניים החדשים של הצל"א לאמנות ז'נווה – הוסכם על שת"פ בינינו לאמריקנים, וכבר החלו ננקטים צעדים בעניין זה (ההובלה בעניין הינה של מח' ההגנה בארה"ב, בשיתוף עם מחמ"ד), כך שלא נדרש סיוע נוסף בשלב זה.
בסוגיה של חקיקת Leahy – המצב אינו משביע רצון כלל, אבל לסוגיה היבטים מדיניים משמעותיים ואציע כי לא תועלה אלא אם משה"ח יחשוב שיש מקום לכך.
• בשולי הדברים אציין, כי במהלך פגישת הפצ"ר עם Egan, הוא היה אדיב ומנומס ביותר, אך ניכר היה שאין לו עניין רב מאוד בפגישה.
• גורם משמעותי יותר מבחינתנו שהשתתף בפגישה היה סגנו הבכיר של Egan לעניינים מדיניים-צבאיים, Josh Dorosin, עימו יש לנו קשרי עבודה קודמים בסוגיות שונות (בדגש על הטיפול ביוזמת הצל"א בתחום הציות).
(מתוך מייל מערן שמיר בורר מתאריך 10.9.16):
כזכור, בחודש שעבר קיים הפצ"ר ביקור עבודה בארה"ב. סיכום תמציתי בעניין, שנשלח למפקדים בצה"ל, נשלח גם אליכם (המסמך מסווג, אם טרם הגיע, ודאי עדיין בדרך).
מעבר לכך, ובמיוחד לקראת הביקור הקרוב של טל בארה"ב, אבקש לחדד ביתר פירוט כמה סוגיות שנידונו במהלך הביקור. כמו-כן, בתקווה שהדבר יסייע, מצורפים גם מסמכים המפרטים את הנקודות להצגה שהוכנו לקראת הביקור (אנא נהגו במידע ובמסמכים ברגישות המתאימה). המייל מעט ארוך, אבל המטרה הינה לכסות את כלל הסוגיות שעשויות להיות רלוונטיות לביקור של טל, כדי להימנע מיצירת רושם שנציגי המדינה אינם מתואמים ביניהם.
באופן כללי אציין, כי להבנתנו, בהינתן היעד הכללי של יצירת רושם חיובי ביחס למערכת המשפט בצה"ל ומקבלי ההחלטות העומדים בראשה, הביקור היה מוצלח. בין היתר, ניתנה לנו הזדמנות משמעותית להציג את המערכת, האתגרים שלפתחנו, ודילמות שאנו מתמודדים עימם.
צו נשיאותי חדש בעניין צמצום פגיעה באזרחים בלחימה
מצ"ב סקירה קצרה של הצו שפורסם ביום 1/7/2016. כן מצ"ב נקודות לשיחה (העלינו הסוגיה הן בפגישות השונות במחמ"ד והן בפגישות בפנטגון).
תובנות וסוגיות שלמדנו:
– הצו גובש בדחיפה חזקה של מחמ"ד.
– לא נועד לקבוע חידושים (למשל, ביחס למדיניות החקירות ביחס לאירועים של פגיעה באזרחים) אלא להעביר מסר כללי של חשיבות הסוגיה, ולקבוע מסגרת לתהליכים קיימים.
– הצו, והדברים ששמענו מבני השיח, משקפים את החשיבות הגוברת שהממשל (הנוכחי לפחות), מייחס לצמצום הפגיעה באזרחים, ואפשר שחשיבות זו עשויה להיתרגם גם לציפיות הממשל מישראל.
– בני השיח הדגישו החשיבות של שיח עם החברה האזרחית (בעיקר בהקשר של מספר וזהות הרוגים בפעילות מבצעית). ציינו כי ל- NGOs יש הרבה מידע מכיוון שנמצאים בשטח, וגם אם לא אין הסכמות מלאות, יש חשיבות לשיח.
– הצו עשוי לשמש פלטפורמה לשיח של למידה הדדית בין המדינות.
התפתחות משפט בינ"ל מנהגי + המדריכים הפרשניים החדשים של הצל"א
העלינו הסוגיה מתוך כוונה להגביר הערנות של גורמי הממשל לפעולות שנעשות ע"י הצל"א ואחרים, וכן לרתום אותם לשיח ולפעולה. מצ"ב נקודות לשיחה (העלינו הסוגיה הן בפגישות השונות במחמ"ד והן בפנטגון).
תובנות וסוגיות שלמדנו:
– שותפות לדאגה מכך ששחקנים לא מדינתיים כמו הצל"א הפכו גורמים משמעותיים בפיתוח CIL.
– בפגישה במחמ"ד הודגשה גם האחריות של מדינות להיות פעילות יותר בעניין ולפרסם את עמדותיהן המשפטיות (כמובן, הנאום של יועמ"ש מחמ"ד בכינוס ASIL נשלף כדוגמה רלוונטית, וכן הפרסום של חלק מהנחיות הנשיא בנושא תקיפות כטב"מים מחוץ לאזורי עימות (PPG, 2013), שנעשה אגב הליך משפטי מכוח החקיקה בעניין חופש מידע שנוהל נגד הממשל ממש יומיים לפני הפגישה).
– מדריך פרשני של הצל"א –
o הגם שגורמים בממשל קיבלו טיוטות להתייחסות (בכשרות אישית), לא היתה עבודת מטה בין-משרדית בנושא ואף לא הייתה מודעות של גורמים רלוונטיים לכך שטיוטות כאלה בנמצא.
o ניכר שטרם היה לימוד משמעותי של המדריך שפורסם. ההתמקדות עד כה הייתה בסעיפים המשותפים.
o במחמ"ד ביטאו דאגה מיוחדת מן הפרשנות של CA1 (שדרוג החובה להבטיח כיבוד של האמנה). בסוגיה זו גם פנו כבר לצל"א. גם הלינו בפניהם על כך שלא שיתפו הממשל באופן רשמי בטרם פרסום המדריך הפרשני.
o הוסכם עם יועמ"ש DOD על פגישת עבודה, שתכלול גם גורמי מחמ"ד ומטות משולבים, לדון בתובנות שלנו לגבי המדריך. הבטחנו לשלוח חומרי רקע מראש.
o בעקבות הביקור פנה כבר Josh Dorosin מן הלשכה המשפטית במחמ"ד בדוא"ל וביקש לקבל את עיקר ההערות שלנו למדריך. שלחנו מייל המונה בתמצית את הסוגיות (בין היתר, במטרה לחדד את הערכיות של פגישה בנושא, תוך זהירות שלא ליתר אותה). אעביר המייל בנפרד (לא שמור על המחשב האישי שלי).
סטנדרטים להערכה של דוחות IGO/NGO בעניין ציות לדיני הלחימה
העלינו סוגיה זו לבקשת טל. מצ"ב נקודות לשיחה + סקירה קצרה (ובלתי-ממצה) בעניין מאמצים שונים לקבוע סטנדרטים כאמור).
תובנות וסוגיות שלמדנו:
– העלינו הסוגיה בפגישה עם יועמ"ש מחמ"ד. התרשמנו שאין הבנה לקושי שהעלינו, ושאין נכונות לפעולה בעניין.
– נתקלנו בתגובות כגון: הדגשת החשיבות של שיח עם גורמי החברה האזרחית.
– לא העלינו את הסוגיה עם בני שיח אחרים.
שקיפות ביחס להליכי אכיפה בהקשר מבצעי
העלינו הסוגיה בעקבות הפרסום הנרחב של הממשל בהקשר של התקרית של פגיעה בבי"ח בקונדוז, ולאור הדילמות שלפתחנו בעניין זה, בין היתר לאור האתגרים מכיוון האג. מצ"ב נקודות לשיחה (העלינו הסוגיה בכל הפגישות).
תובנות וסוגיות שלמדנו:
– הפרסום בהקשר של קונדוז חריג, אבל לא בהכרח חד-פעמי.
– הגם שהיה תיאום ברמה הבין-סוכנותית, מהלך הפרסום היה של ה- DoD/CENTCOM.
– בפגישה עם הסגנית הבכירה מן המשרד לצדק פלילי עולמי, תהינו על החשיפה של עמדות משפטיות שעלולות להיתפס כבעייתיות (בעיקר – היסוד הנפשי הנדרש לעניין פשעי מלחמה). נענינו ע"י נציג של יועמ"ש מחמ"ד, שהם לא בהכרח שותפים לכל מה שנכתב.
– ככלל (למעט ע' מזכיר המדינה ל- DRL), שותפים לדילמות הנובעות מן המתח בין רצון לשקיפות לבין רצון להיות זהירים, אבל ניכרה מחויבות רבה לשקיפות.
– ע' מזכיר המדינה ל- DRL ציין גישתם לחשוף עוד ועוד עמדות משפטיות, חרף ביקורת אפשרית (בין היתר, ציין כי "לא נורא שעוה"ד של האויב יכירו העמדות המשפטיות שלנו", ושיש בכך משום יתרון מוסרי על האויב). ציין גם שחשוב להודות בטעויות מבצעיות למרות הסיכונים המשפטיים האפשריים ולמרות שמכיר בכך שיש bias נגד ישראל ברמה הבינ"ל ("כדי להבחין עצמכם מן האויב").
דיווח ארה"ב לגופי אמנות ז"א
העלינו הסוגיה בעקבות התפתחויות שחלו באופן הדיווח של ארה"ב במספר הקשרים ביחס לציות לאמנות ז"א מחוץ לשטח ארה"ב, ולאור הבחינה מחדש של אופן הדיווח של ישראל ביחס לפעולותיה בהקשר של איו"ש ורצ"ע. מצ"ב נקודות לשיחה (העלינו הסוגיה במסגרת הפגישה עם ע' מזכיר המדינה ל- DRL, האמון על תכלול ההתייחסות של הממשל והצגתה לגופי האמנה).
תובנות וסוגיות שלמדנו:
– בהקשר של CAT, יש חקיקה אמריקנית פרטנית שקידם בעבר (סביב שנת 2002) הסנאטור מקיין (בסיוע מלינובסקי, לפני שנכנס לתפקידו הנוכחי), שמחייבת כיבוד האמנה גם מחוץ לשטח ארה"ב, בכל מקום שארה"ב מחזיקה בעצור (אם הבנו נכונה, החקיקה נועדה להתגבר על הניסיון לחמוק מן החובות שבאמנה, כפי שנחשף במסגרת ה- "Torture memos").
– מעבר לכך, אין שינוי מדיניות כללי בסוגיית הדיווח.
– לשאלה אם יש שינוי בעמדה המשפטית של ארה"ב לגבי התחולה של אמנות ז"א מחוץ לשטחה – הוצע שנעלה הסוגיה בפגישה עם יועמ"ש מחמ"ד.
יישום חקיקת Leahy בהקשר של ישראל
העלינו סוגיה זו על-רקע קשיים שאנו נתקלים בהם מעת לעת (החלה של רף נמוך של מידע כדי ליזום בירור מול ישראל, פנייה לגבי אירועים שהתרחשו לפני שנים רבות). ביקשנו לברר אם מדובר במדיניות של המטה במחמ"ד (משרדו של ע' מזכיר המדינה ל- DRL) בגישה מחמירה של ע' המזכיר המדיני בשגרירות בת"א. מצ"ב נקודות לשיחה (העלינו הסוגיה בפגישה עם ע' מזכיר המדינה ל- DRL).
תובנות וסוגיות שלמדנו:
– למשמע הדאגה שלנו בנושא, ניכרה שביעות רצון מצד בן השיח, ונחישות להמשיך וליישם החקיקה בענייננו.
– מסר שישראל בעמדה לא הוגנת, כי יש לה מערכת משפטית מפותחת ומחילה מידה רבה יחסית של שקיפות, ולכן יש סיכוי גבוה יותר שיופנו אליה בקשות במסגרת תהליך הבחינה (תהליך ה- vetting) מאשר מדינות כמו אתיופיה. "אבל, מה לעשות life is unfair"…
– נמסר כי חשוב שהרשויות בישראל ישתפו פעולה עם תהליך הבחינה.
– נמסר כי ישראל צריכה להיות מרוצה מכך ששיתוף-הפעולה של ארה"ב עם שום יחידה צבאים בצה"ל לא הושעה עד כה מכוח החקיקה (בשונה מן המצב בצבאות של עיראק, ניגריה והפיליפינים…), הגם שאין ערובה שזה יהיה המצב גם בעתיד.
– נמסר, כי כשיש טענה להפרה חמורה של זכויות אדם (כמו ירי לעבר אזרחים) זה מצדיק בירור.
ICC
תובנות וסוגיות שלמדנו:
– ע' מזכיר המדינה: ל- DRL:
o העריך (כמעט עם חיוך על הפנים) כי תיפתח חקירה בהקשר של אפגניסטן (לדבריו: "we did some shitty things there … there were things that were very disturbing …").
o עם זאת, לא ניכר היה שהוא קרוב לעיסוק של ארה"ב בנושא (בין היתר, הזכיר שלא ידוע לו כמה מידע יש ל- OTP לגבי האירועים שבבדיקה מקדמית).
o ציין כי הממשל הנוכחי מנסה לתמוך בביה"ד.
– סגנית בכירה מן המשרד לצדק פלילי עולמי –
o ניכר היה שלא מכירה את העיסוק בתיקים הישראלים בביה"ד, ואנו מצדנו לא העלינו הסוגיה.
o אגב השיח בדבר הצו הנשיאותי, ניסינו לברר למה הכוונה בלשון הצו בשימוש במונח "civilian casualties" (בעיקר – האם הכוונה רק למקרי מוות של אזרחים או גם למקרי פציעה), וכן במונח "review or investigate". בני השיח השיבו שהכוונה גם למקרי פציעה. עם זאת, חקירה ("investigation") אינה חייבת להיות פלילית (ו- "review" הוא אף פחות מכך). הכוונה להליך כלשהו העוסק בבירור עובדות. בתגובה לשאלתנו אם לטעמם בירור שאינו פלילי עומד בדרישות המשלימות, השיבו כי הם מתלבטים בכך. ציינו כי בהקשר של קולומביה, לא נפסלה עדיין האפשרות שגם חקירות שאינן פליליות יהיו מספקות לצורך סע' 17.
o במסגרת פגישה זו באופן מיוחד, הצגנו באופן נרחב את מערכת מנגנוני הבדיקה והחקירה של טענות להפרה של דיני הלחימה, והתמורות שעברה בשנים האחרונות (דוח טירקל, מנגנון בירור מטכ"לי, וכו'), וזאת לאור עניין שגילו בני השיח (להבדיל מנציגות המשרד לצדק פלילי עולמי, נציגי ע' מזכיר המדינה ל- DRL ונציג יועמ"ש מחמ"ד שהשתתפו אף הם בפגישה, הביעו עניין רב במערכת המשפט שלנו, וניכר היה שאין להם היכרות משמעותית קודמת עמה).
SOFA – להיכרותכם, שהעלינו הסוגיה בפגישה עם יועמ"ש ה- DoD כדי לברר סטאטוס טיפול. מדובר בסוגיה שבטיפול יועמ"ש משהב"ט (בליווי משה"ח ומח' דבל"א), במטרה להביא לשדרוג המעמד של חיילי צה"ל המבקרים בארה"ב בתפקיד. סוכם על חידוש הטיפול בסוגיה (הן קידום הסכם (treaty להבדיל מ- executive agreement) בין המדינות, ועד אז פתרון ביניים שיצמצם את הנסיבות בהן תופעל סמכות בפלילים ביחס לחיילי צה"ל).
עד כאן עדכונים מהביקור (במגבלות המדיום הנוכחי). כאמור, תובנות נוספות והסכמות – במסמך הפצ"ר שהופץ אליכם. אשמח להרחיב בע"פ ככל שיידרש (לרבות לגבי המשתתפים בפגישות השונות).
לסיום, מזכיר כי מאז ביקור הפצ"ר פורסם עדכון מס' 5 בעניין תהליך הבדיקה והחקירה של טענות להפרה של דיני הלחימה במהלך מבצע "צוק איתן" (לרבות בעניין התקרית של פגיעה בסמוך לבי"ס של אונר"א ביום 3/8/2014, שהיוותה מושא לביקורת קשה מצד הממשל). במסגרת הביקור, נשאלנו אם צפוי עדכון נוסף בסוגיה.
קורות חיים – בריאן אייגן
Brian J. Egan
Legal Adviser
Term of Appointment: 02/22/2016 to present
________________________________________
Brian J. Egan was sworn in as State Department Legal Adviser on February 22, 2016. Since 2013, he had been serving as Legal Adviser to the National Security Council and Deputy Assistant to the President and Deputy Counsel to the President at the White House. Previously, he was Assistant General Counsel for Enforcement and Intelligence at the Department of the Treasury from 2012 to 2013. Mr. Egan was Deputy Legal Adviser to the National Security Staff as well as Special Assistant to the President and Associate Counsel to the President from 2011 to 2012. He served as Deputy Legal Adviser to the National Security Staff from 2009 to 2011. Prior to that, Mr. Egan was an Attorney-Adviser at the Department of State from 2005 to 2009, and from 2000 to 2005 he was an Associate at Goodwin Procter, LLP (formerly Shea and Gardner) in Washington, D.C. Earlier in his career, he was a paralegal in the Antitrust Division of the Department of Justice in Washington, D.C. and San Francisco, California. Mr. Egan received a B.A. from Stanford University and a J.D. from the University of California, Berkeley School of Law.
יום ו' 28 באוקטובר
ארוחת בוקר עם מנכ"ל הפדרציה היהודית UJA-של ניו יורק
מהקונסוליה בניו יורק נמסר כי ארוחת הבוקר עם יחידת עורכי הדין הפדרציה נועדה לשתי מטרות עיקריות: 1. תדרוך על הנושאים המרכזיים שנמצאים על האג'נדה של היועץ; 2. לשמוע מהן הדאגות והעניינים העומדים בראש סדר היום של הקהילה היהודית הגדולה והחשובה בתפוצות.
להלן קורות חייו של מנכ"ל הפדרצייה, אריק גולדשטיין:
אריק גולדשטיין מכהו כמנכ"ל הפדרציה בשנת 2014. לפני שהצטרף לפדרציה, גולדשטיין היה שותף בכיר במשרד עורכי הדין: Paul, Weiss, Rifkind, Wharton & Garrison LLP. גולדשטיין פיקח על עבודת הפדרציה בישראל וברית המועצות לשעבר, ושימש כיו"ר של הגופים הבאים של הפדרציה: הועדה המנהלת, יחידת עורכי הדין, המועצה לזהות והתחדשות יהודית, וצוות העבודה לאסטרטגיה גלובלית.
גולדשטיין הנו חבר מייסד של בית הספר עזריאלי לחינוך יהודי בישיבה יוניברסיטי. הוא כיהן בדירקטוריון של בית הספר היהודי Manhattan Day School, של בית הספר היהודי "רמז", של תכנית המלגות "דורות", ושל קבוצת ניו יורק לסיוע משפטי (גוף של הפדרציה). כמו כן, הוא כיהן כנשיא בית הדין של ארה"ב.
בשנת 2013 קיבל את פרס "לפיד הלמידה" מטעם ידידי האוניברסיטה העברית. הוא השתתף בתכנית המורשת של קרן ווקסנר.
להלן רקע על ארגון ה-UJA בכלל ויחידת עורכי הדין (עמה תתקיים הארוחה) בפרט:
UJA-Federation of New York is the largest local philanthropy in the world, which raises and allocates funds annually to fulfill a mission to “care for people in need, inspire a passion for Jewish life and learning, and strengthen Jewish communities in New York, in Israel, and around the world.”
• UJA-NY is considered to be the most influential Jewish Federation worldwide and provides funding to support a network of nearly 100 health, human-service, educational, and community-building agencies and dozens of grantees in New York, Israel, and 70 other countries. These organizations offer a multitude of services to combat poverty, help the elderly, promote Jewish identity and renewal, strengthen connections between the Jewish people worldwide, care for people with disabilities and special needs, and stand in support of the people of Israel.
• During the late 1980’s, the UJA played a major role in the Soviet Jewry Movement with its Passage to Freedom campaign which helped many Jews emigrate from the Soviet Union. In 2015, UJA’s annual campaign raised $150.8 million out of a total amount of $207.8 million which included other types of philanthropic activities.
• The UJA Lawyers Division provides philanthropic, educational, and social opportunities for all members of the legal industry and helps to connect leading Jewish lawyers across the NYC area.
ניתן לשקול להתייחס לנושאים הבאים במסגרת הפגישה:
• אנטי-שמיות ופעילות אנטי- ישראלית גוברות בקמפוסים בארה"ב. נודה לשמוע על הניסיון שלכם בהקשר זה.
• שיתוף פעולה בין הפדרציה והסוכנות היהודית וסטודנטים (בתי הלל) להביא חיילים משוחררים לשמש כעמיתים (Campus Israel Fellows) בבתי הלל של קולומביה, ברוך, סטוני ברוק וברוקלין קולג'. נשמח לשמוע על התכנית.
ארוחת צהריים עם וועידת הנשיאים
מבנה הפגישה ומצע לדיון
מדובר בפגישץ ארוחת צהריים עם יו"ר ועידת הנשיאים של ארגונים יהודים בארה"ב, מלקולם הונליין, ועם סטיבן גרינברג יו"ר הארגון (קורות חייו של הונליין מובאים להלן). יצוין כי הונליין מרבה לבקר בארץ, ונפגש בעבר עם בכירים שונים ממשרד המשפטים ובהם שר המשפטים לשעבר, יעקב נאמן. ממשרד החוץ נמסר כי הארוחה תתקיים בפורום מצומצם, בהשתתפות הונליין וגרינברג. לדבר משרד החוץ, המטרה היא לתדרך את הגוף המאגד את כל הארגונים היהודים המרכזיים המייצגים את יהדות ארה"ב מול מנהיגי העולם ומול הבית הלבן.
Attendees will include a group of senior leaders of Jewish organizations and board members of the CoP.
Program and topics for the AG :
1. Opening remarks welcome from Malcolm and Stephen
2. suggested Remarks by the AG on:
How the GA sees his priorities and his work
The Major Challenges facing the AG
3. Q&A with CoP leadership
קורות חיים Malcolm I. Hoenlein
• מאז יוני 1986, משמש כמנכ"ל ועידת הנשיאים של הארגונים היהודים בארה"ב.
• משמש כנשיא הדירקטוריון של: America's Voices in Israel.
• משמש כסגן יו"ר ניהולי של Sharing for Life.
• משמש כדירקטור במספר חברות מסחריות, כולל בנק לאומי ארה"ב.
• משמש כחבר דירקטוריון של מספר ארגונים, כולל: בית החולים שערי צדק; לשכת המסחר ארה"ב –ישראל, Council on Foreign Relations, לשכת המסחר ארה"ב – אוזבקיסטאן, Ronald S. Lauder Foundation, The Fairness Project, One Family Fund.
• 2008 – מונה על ידי נשיא ארה"ב דאז, George W. Bush, לקחת חלק במשלחת נשיאותית לירושלים לרגל חגיגות יום העצמאות ה-60 של מדינת ישראל.
• 2002 – ארגן הפגנת תמיכה לאומית מאסיבית למען מדינת ישראל, בוושינגטון.
• לפני שהגיע לוועידת הנשיאים, מילא תפקידים בכירים בארגונים יהודים נוספים, כולל: מנכ"ל ומייסד של Jewish Community Relations Council of Greater New York; מנכ"ל ומייסד של Greater New York Conference on Soviet Jewry.
• מילא מספר תפקידים אקדמיים בתחום לימודי המזרח התיכון ויחסים בינלאומיים, כולל כעמית מחקר במרכז ללימודי המזה"ת של University of Pennsylvania, וכן כמרצה במחלקה למדעי המדינה של אותה אוניברסיטה.
• 1966 – 1968 – שימש כמומחה לענייני המזרח התיכון במכון המחקר Foreign Policy Research Institute בפילדלפיה. שימש גם כחבר מערכת של כתב העת של המכון, Orbis.
• קיבל תואר דוקטור של כבוד מהמוסדות: Touro College, Yeshiva University.
• בעל תואר שני ביחסים בינלאומיים מ-University of Pennsylvania. סיים גם את כל הקורסים לקראת תואר דוקטור בתחום.
• בוגר תואר ראשון במדעי המדינה מ-Temple University בפילדלפיה.
• נולד בפילדלפיה.
קורות חיים – סטיבן גרינברג
In April of 2015, Stephen M. Greenberg was elected the 29th Chairman of the Conference of Presidents of Major American Jewish Organizations, the central coordinating body on international and national concerns for 50 National Jewish Organizations. Immediately prior to his election, he was the Chairman of the National Coalition for Eurasian Jewry(NCSEJ). Previously served as Executive Assistant to the United States Attorney for the District of New Jersey and was a founding partner of the firm of Robinson, Wayne and Greenberg. He later served as Chairman and CEO of NET2Phone, Inc. and IDT Spectrum.
רקע על ועידת הנשיאים
The CoP addresses issues of critical concern to the Jewish community including their relationship with the State of Israel. It comprises of the Presidents of 51 national Jewish organizations and is considered one of the most important and powerful Jewish organizations in the U.S., with the ability to directly speak with U.S. government and international political leadership.
קורות חיים – הקונסול הכללי בניו יורק – השגריר דני דיין
• As of August 2016, Dani Dayan officially assumed the post of Consul General of Israel in New York. As Consul General, he represents the State of Israel to communities from throughout New York, New Jersey, Pennsylvania, Ohio and Delaware.
• Amb. Dayan has a long time reputation as an Israeli public figure, lecturer and entrepreneur enjoying wide support and appreciation from all sides of the Israeli political spectrum. His nomination by Prime Minister Benjamin Netanyahu, was publicly welcomed by the Israeli opposition too.
• Dayan was Chairman of the Council of Jewish Communities in Judea and Samaria from July 2007 until January 2013. He was instrumental in pushing through multiple reforms and policy changes to strengthen the image of the organization and advocate on behalf of its 400,000 citizens. He then acted for two additional years as the Council's Chief Foreign Envoy. His role included advocacy trips to the major seats of government worldwide as well as regular meetings with foreign diplomats and journalists based in Israel to explain the facts on the ground.
• Amb. Dayan has been for many years a regular commentator in the international press, both broadcast and print and was frequently called upon to participate in public debates and panels at major conferences and universities. Among the media outlets he contributed to are New York Times, Boston Globe, The Guardian, CNN, BBC, Al Jazeera and many more.
• Dani Dayan began his professional career as an entrepreneur and businessman, founding Elad Systems in 1982 at the young age of 26. He served for several years as its CEO and later as Chairman of the Board. Elad Systems specializes in the development, integration and maintenance of sophisticated information systems, outsourcing, facility management and more, for a wide range of large governmental, public and private organizations. In 2005, when Dayan sold his interests in the firm, it employed 500 IT professionals.
• From 1990-1992, Dayan served as the general secretary of the Techiya political party. He was responsible for all of the movement's activities and public campaigns and was instrumental in the negotiations that led to the party's inclusion in Prime Minister Yitzchak Shamir's 1990 coalition government.
• Before establishing his own information technology company Dayan spent seven and a half years in the Israel Defense Forces serving in the elite MAMRAM computerized data processing center, attaining the rank of Major.
• Dayan holds a B.Sc. in Economics and Computer Sciences from Bar Ilan University and M.Sc. in Finance from Tel Aviv University. He is fluent in Hebrew, English and Spanish. He also served on the Israel Broadcasting Authority Board and the Yad Vashem Holocaust Memorial Council. Born in Buenos Aires, Argentina in 1955, Dayan immigrated to Israel in 1971.He resides with his wife and daughter in the community of Maale Shomron in central Samaria.
PDF הכינה: ים גולדברג
נסיעת יועמש וגיל לימון לניו יורק 25-10-2016
Views: 323
One Comment
מאיפה זה ולאיזה מועד זה מתייחס
ידוע שמארד המשפטים משרד בזבזני ללא בקרה ממשית