הפסד צורב לעו”ד הילה וינטראוב בתיק ניכור הורי בין לסביות. יעצה ללסבית לפברק תלונות שווא ולניכור הורי. ארז שני הטיל 1,500 שח דמי טיפול על הלסבית המנכרת

הילה וינטראוב ממליצה ללקוחות שלה תלונות במשטרה וניכור הורי

להלן פסק דין על ניכור הורי בין 2 לסביות. הנתבעת, הלסבית שהפסידה יוצגה ע”י עו”ד הילה וינטראוב.  הילה יעצה לה לגיש תלונות שווא במשטרה 10 חודשים אחרי האירוע!!!  הילה וינטראוב יעצה לה לנתק את הבת שלה מהלסבית התובעת, ולא לפגוש את 2 התאומות של הלסביות התובעת.

כל זה התפוצץ להילה וינטראוב בפרצוף.  הלקוחה שלה חטפה כעונש על ניכור הורי 1,500 ש”ח בחודש תשלום “דמי טיפול” – שזה אומר פיצוי ללסבית התובעת על הזמן שהלסבית הנתבעת לא לקחה את הילדים לשהות אצלה והיא כביכול נאלצה לקחת ביביסיטריות כדי שיהיה לה “חלונות אוורור” מהילדים שלה.

ארז שני השתתק אחרי הזובור שעשו לו דרוקר וברך קרא 

מחבר פסק הדין הוא ארז שני שאגב לא שמענו ממנו הרבה זמן מאז שדולת הנשים סידרה לו כתבת ביוש אצל רביב דרוקר וברוך קרא.  מאז הוא די השתתק ולא שמענו ממנו.  הכתבה של דרוקר וברוך קרא די הצליחה לשתק אותו.  התלונות נגדו בכתבה בטלוויזיה היו שהוא צורח על נשים שהן אנוכיות ומרשעות בזה שהן מנתקות את האבא מהילדים.  הביוש שעשו שדולות הנשים לשופט ארז שני נושא פירות: פסק שאבא שמעוניין שאשתו הנוכריה תגורש הוא ב”הורות חולנית” למרות שזו “הורות מתגוננת” – שי סיון ייצג את הנוכריה

ארז שני תמיד מתעלם מהקשר שבין הניכור ההורי לסחיטת הגבר במזונות, ברכוש ובכתובה. כשהגבר מתלונן על ניכור הורי (וזה 97% מהמקרים) הפתרון הכי טוב הוא לבטל את המזונות, אבל ארז שני מאמין בתפרונות שווא כגון טיולים אצל שרלטניות שגובות עשרות אלפי שקלים, כמו ענבל קיבנסון.

הבעיה עם ארז שני היא שפסקי הדין שלו נשמעים כמו מניפסט לטובת צד אחד או צד אחר, בלי שהוא מספר רקע ונתונים.  אי אפשר ללמוד מהסיפורים שלו כלום.

הילה וינטראוב ממליצה ללקוחות שלה תלונות במשטרה וניכור הורי
הילה וינטראוב ממליצה ללקוחות שלה תלונות במשטרה וניכור הורי

 

ארז שני מופתע שלסביות יכולות להיות אלימות…..

והנה ארז שני חוזר לתמונה עם פסק דין חדש והפעם בין 2 לסביות.  ארז שני משחק אותה מופתע שבין נשים לסביות יכול להיות כזה רוע נשי אחת כלפי השניה, שהרי כשהוא פוסק בין גבר לאישה נקודת המוצא היא שתמיד האישה רכה וענוגה ותמיד המסכנה בסיפור שיש לרחם עליה.  ראו:  “במונחים המוכרים לנו, של אמא אוהבת, מחבקת, עומלת – לא עומדת מ., לא מיני ולא מקצתי”.

בכלל מה זה צריך להביע “המונחים המוכרים לנו של אמא אוהבת, מחבקת, עומלת?”.  אם ככה מה המונחים המוכרים לנו על האבא????

ארז שני חי בעולם של סטראוטיפים ישנים, וכאשר 2 לסביות רבות בינהן, הוא בבעיה כי הסטראוטיפים לא עובדים.

הלסביות היו זוג נשוי והלסבית התובעת המליטה 2 תאומים והלסבית הנתבעת המליטה ילדה אחת.  שתי הלסביות הן ההורים של 3 הילדים באמצעות צו הורות פסיקתי.

הפתרון של ארז שני למיגור ניכור הורי:  דמי טיפול?

הלסבית האמא של התאומים רוצה שהנתבעת תשלם לה מזונות עבור 2 ילדים וגם שתיתן לה לפגוש את הבת של הלסבית הנתבעת.  הנתבעת טוענת שהקשר המשפחתי הסתיים והיא לא רוצה שום קשר עם התובעת והתאומות שלה.  ברור שהא לא רוצה לשלם לה מזונות, (כי היא אישה….) והיא גם לא רוצה שהתובעת תפגוש את הבת הביולוגית שלה (של הנתבעת).

עד עכשיו לפי החלטה של השופטת קרן גיל (בהמת מגדר ידועה) התובעת ראתה את הבת של הנתבעת רק במרכז קשר.

ואלה ה”פיתרונות” של ארז שני לניכור ההורי:

הוא הסיר את מגבלת מרכז הקשר שהוטלה על התובעת (זה בסדר).  הוא החליט למנות אפוטרופוס לשלושת הילדים (זה סתם לסדר עבודה לעורכות דין כושלות מהסיוע המשפטי), הוא שלח את הלסביות לבדיקת מסוגלות הורית אצל מרדכי שלם ממכון שלם (זה סתם קשקוש ובזבוז של עשרות אלפי שקלים), והוא החליט שהנתבעת תשלם דמי טיפול לתובעת בסך 1,500 ש”ח לחודש על 2 ילדים (750 ש”ח לחודש).

ואנו שואלים מאיפה ארז שני הביא את ההחלטה המופלצת והמטומטמת הזו שהאישה הלסבית הנתבעת תשלם “דמי טיפול” על 2 התאומות כעונש רק בגלל שהיא הצהירה שהיא לא רוצה לראות אותן יותר?  “והנה, ולא במחלוקת, אומרת מ. כי אינה חפצה בשום קשר עם התאומים הקטנים, כי אין לה כלפיהם רגשות אימהיים וכי משעה שנפרדו בנות הזוג, אין היא חפצה בקשר עם התאומים לאור התנהגותה כביכול של ט..”.

אנו מאוד מקווים שהעו”ד של הלסבית הנתבעת, זו שהפסידה תגיש ערעור על השטות הזו.  קודם כל זה לא עומד במבחן עיקרון השוויון.  מעולם לא הוטלו דמי מדור על אישה מנכרת לטובת בעלה הסובל מניכור הורי.

למעשה לא ידוע לנו כלל וכל אפילו מקרה אחד בו גבר קיבל דמי טיפול מאישה.  לכן, זה איננו כלי ראוי בארסנל הכלים למאבק בניכור הורי.

שנית כל, מאיפה בכלל מגיע הקטע של “דמי טיפול”?  הרי חובת המזונות מגיעה מההלכה היהודית.  מאיפה בכלל מגיעה חובת תשלום דמי טיפול?  תראו לנו רבי אחד שלפני 1,00 שנה אמר שהאבא צריך לשלם לגרושתו דמי בייביסיטר???

לא הבנו למה פתאום “דמי טיפול” נכנסו לארסנל הכלים למיגור ניכור הורי?  מה רע בשיטה הישנה והטובה של קנס 1,000 ש”ח על כל הפרת מפגש, בלי שום קשר לסיבת הפרת המפגש????  קנסות וסנקציות הן פתרון יעיל.  למה ארז שני לא הפעיל קנסות וסנקציות ובמקום זאת בחר ללכת דווקא על “דמי טיפול” – שהם כלי מגדרי פרופר.  רק נשים יכולות לקבל דמי טיפול….  גבר לעולם לא יקבל דמי טיפול….

שיטות פמיניסטיות נלוזות של עו”ד הילה וינטראוב

את הלסבית הנתבעת ייצגה הילה וינטראוב עו”ד פמיניסטית גועלית ידועה ששיטות פעולותיה ידועות בקהילה:  ממליצה לנשים שהיא מייצגת על הגשת תלונות במשטרה וניכור הורי, וזה בדיוק מה שהיא עשתה פה:

הילה וינטראוב הפסד צורב בתיקי לסביות ועודף טסטוסטרון
הילה וינטראוב הפסד צורב בתיקי לסביות ועודף טסטוסטרון

“מסתבר שמ.[הלקוחה של הילה וינטראוב] הגישה שתי תלונות ל… האחת הוגשה בחודש נובמבר 2021 והיא מתייחסת למה שמ. מתארת כמעשי אלימות נפשית, גם אלימות פיזית אשר אירעו לשיטתה כעשרה חודשים ויותר טרם הגשת התלונה.  אין עורר כי איש לא טען שאותם מעשי אלימות, שהחקירה בם מתמשכת ומתמשכת, ועדיין לא הניבו כתב אישום, אם בכלל, נעשו כלפי הקטינה בת ה – …בחודש יוני 2022 הגישה מ. תלונה נוספת ל… בנימוק שט. הכתה את הקטינה בת ה – … וכך שמעה היא מפי הקטינה”.

אז ארז שני לא קנה את הלוקשים של הילה וינטראוב.  זה הצליח אצל קרן גיל, אבל ארז שני זרק אותה מכל המדרגות.   ארז שני אומר שהלקוחה של הילה וינטראוב הגישה תלונות “אירעו לשיטתה כעשרה חודשים ויותר טרם הגשת התלונה”.  כלומר:  העו”ד היא זו שיעצה לה לעשות את זה.

להלן הכתבה באתר פסק דין פורסם 7/8/2022:

“תשובה מזעזעת”: נפרדה מבת זוגה והתנתקה גם מילדיה הלא ביולוגים

השופט ארז שני הוציא לאחרונה החלטה נוקבת בעניינה של אם לשלושה שהחליטה להוציא מחייה שניים מהילדים. השופט חייב אותה לשלם דמי טיפול לזוגתה לשעבר ולאפשר את הסדרי השהות ביחס לבתה הביולוגית

השופט ארז שני מבית המשפט למשפחה בתל אביב פסק לאחרונה במקרה של ניכור הורי “מדיר מנוחה עד מאוד” כדבריו, בין בנות זוג. השתיים הביאו לעולם שלושה ילדים. לאחר הפרידה החליטה אחת מבנות הזוג, האם הביולוגית של הבת הבכורה, להתנתק מתאומים בני פחות משנתיים, ילדיה הביולוגיים של זוגתה לשעבר, ולהערים קשיים על הקשר בינה בת הזוג לבין הבת. השופט מינה לקטינים אפוטרופוס לדין ושלח את הצדדים לבדיקת מסוגלות הורית תוך שציין כי התנהגות האם המנכרת משחקת לידי המתנגדים למתן אפשרות ההורות שהתפתחה כלפי הקהילה.

התיק הגיע לשופט המוקד בתחילת יולי השנה בעקבות בקשה של אחת מבנות הזוג, ממנה עלה כי זוגתה לשעבר מסרבת לאפשר לה לפגוש בבתה.

השופט ארז שני ציין בפתח דבריו כי הבעייתיות בתיק חורגת מעבר לבעיות של ניכור הורי “רגיל”, וכי את המציאות שנחשפה לפניו מצא כ”מדירת מנוחה עד מאוד”.

הוא כתב כי הנתבעת אמרה במפורש שאינה רוצה שום קשר עם התאומים הקטנים (ילדיה הביולוגים של התובעת), כי אין לה כלפיהם רגשות אימהיים וכי משעה שבנות הזוג נפרדו, אין היא חפצה בקשר עם התאומים לאור התנהגותה כביכול של התובעת.

“למביט מן הצד התשובה היא מזעזעת, שהרי איש לא טוען ששני קטנטנים אלה, עוד לא מלאו להם שנתיים, עוולו בדבר מה כלפי זו שכינתה עצמה בעבר אמא”, כתב השופט.

עוד ציין השופט כי התובעת העידה בדיון על הקושי לגדל כאם יחידנית תאומים, בעוד הנתבעת אינה מנידה עפעף והיה ברור שאין היא מתכוונת לשאת בנטל.

נורמה חברתית ומשפטית

השופט שני הוסיף כי הנורמה החברתית והמשפטית אינה מכבדת התנהגות של הורה הנמלט מחובותיו כהורה, בשימו את האני שלו במרכז.

לדבריו, חוסר יכולתה של הנתבעת להפריד בין יחסיה עם התובעת לבין יחסיה עם התאומים, יוצר ספק חמור באשר להבנתה את המציאות. הוא הוסיף כי הדבר צריך להטיל ספק לא רק ביכולתה ההורית כלפי התאומים, אלא גם על מסוגלותה ביחס לבתה הביולוגית.

“אדם שיש לו את היכולת הנפשית לוותר כלאחר יד על ילדיו, גם אם הם תוצר של צו הורות פסיקתי, מעורר בנו כחברה אי נוחות וספקות לגבי רגשותיו או היעדרם”, כתב השופט.

לדברי השופט, התובעת חרדה בצדק לקשר שבינה לבין בתה הבכורה. הוא ציין כי בעקבות תלונה שהגישה הנתבעת, לפיה התובעת הכתה את הקטינה, התקיימו המפגשים ביניהן בפיקוח של אם התובעת.

ואולם, תסקירי הרווחה מעלים כי על הקטינה הופעלו מניפולציות שונות וכי להתרשמותו אין חשש למסוכנות של התובעת כלפי הילדה.

השופט כתב עוד שלנתבעת יש לא מעט מהקריטריונים המאפיינים הורה מנכר: “יש לה מסוגלות רגשית להתנתק הורית, היא אומרת במפורש שהקטינה אינה של האם הנוספת, הולכות וגוברות ההפרעות לזמני השהות, אנו שומעים את התירוץ “הקטין אינו רוצה”, ומופעל הנשק הידוע – תלונות במשטרה וטענות לאלימות”.

בסיכומו של דבר הורה השופט על מינוי אפוטרופוס לדין לשלושת הקטינים, הפנה את הצדדים לבדיקת מסוגלות הורית והורה לנתבעת לשלם לתובעת דמי טיפול בסך 1,500 שקל בחודש (בנוסף לדמי מזונות ככל שייפסקו בתביעה נפרדת שהגישה התובעת).

במקביל הוא הסיר את הפיקוח והורה לקיים את זמני השהות בין התובעת לבין בתה כסדרם.

התובעת חויבה בהוצאות בסך 7,000 שקל.

  • ב”כ התובעת: עו”ד לימור רז-שרביט ועו”ד אלי שרביט
  • ב”כ הנתבעת: עו”ד הילה וינטרוב

https://www.psakdin.co.il/Document/%D7%A0%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%95%D7%92%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%AA%D7%A7%D7%94-%D7%92%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D#.YvKErvhBzIV

 

להלן פסק הדין:

תלה”מ
בית משפט לעניני משפחה תל אביב – יפו
30742-01-22
14/07/2022
בפני השופט:
ארז שני
– נגד –
התובעת:
ט. ס. ה. ע.
עו”ד לימור רז-שרביט ועו”ד אלי שרביט
הנתבעת:
מ. ע.
עו”ד הילה וינטרוב
החלטה

 

עותק המותר לפרסום

 

  1. ביום 05.07.2022, אגב החלטה מפורטת שנתנה המותב העיקרי בתיק, כבוד השופטת קרן גיל, נכתב בין השאר, בסעיף 8 להחלטה, כי התנהלותה של הגברת מ. ע., גם על דרך אי שליחת קטינה לגן וסירובה לאפשר קיום זמני שהות עם התובעת, הגברת ט. ה. ע., כמוה שמעלה חשש לניכור הורי ומכאן החלטתה להעביר את הדיון, על פי נוהל נשיאת בית המשפט העליון, לדיון בפני.
  2. למען האמת הרושם שמתקבל כרגע הוא שמונח בפני מקרה שהבעייתיות שבו חורגת מעבר לבעיות של ניכור הורי “רגיל”, ככל שיש דבר כזה ניכור הורי רגיל ובכל מקרה, את המציאות שכאן מצאתי כמדירת מנוחה עד מאוד.
  3. דרך רבה עשה המשפט הישראלי על מנת להבטיח זכויות הוריות לבני קהילת הלהט”ב, ובדין גאה המשפט הישראלי בכך. על כולנו מקובל כי כאשר הופך אדם להורה, וכך הוא נרשם, ואין נפקא מינה אם ההורות נוצרה כתוצאה מהורות ביולוגית, מצו הורות פסיקתי או מהליך אימוץ, אזי אותו אדם הוא הורה לכל דבר, הוא מקבל זכויות של הורה ונוטל עליו חובות של הורה.
  4. שתי הנשים שבפני הן הורות לשלושה ילדים. האחת, ילידת … והאחרים, תאומים, ילידי ….
  5. הבת הבכורה, בתה הביולוגית של מ. היא, התאומים – ילדיה הביולוגים של ט.. אך כפי שאמרתי, שתי בנות הזוג הביאו למצב של הכרה בהורותן ולכן הורים הן בילדים כולם.
  6. והנה, ולא במחלוקת, אומרת מ. כי אינה חפצה בשום קשר עם התאומים הקטנים, כי אין לה כלפיהם רגשות אימהיים וכי משעה שנפרדו בנות הזוג, אין היא חפצה בקשר עם התאומים לאור התנהגותה כביכול של ט..
  7. למביט מן הצד התשובה היא מזעזעת. שהרי איש לא טוען ששני קטנטנים אלה, עוד לא מלאו להם שנתיים, עוולו בדבר מה כלפי זו שכינתה עצמה בעבר אמא מ..במונחים המוכרים לנו, של אמא אוהבת, מחבקת, עומלת – לא עומדת מ., לא מיני ולא מקצתי. 
  8. אמרתי קודם כי דרך רבה עשתה הקהילה כדי לזכות בזכויות הוריות מוכרות, והנה, בבחינת מי שרואה עצמה כעניין החשוב היחיד, שכן היא כבר אינה חשה רגשות אימהיים, ניתן להתעלם מההורות אשר נוצרה לעת פרידה ולהשליך את התאומים, כשהיא רשומה כאמם, בבחינת כלי שאין חפץ בו. ברור שיכולתי לנסות ולסלול מסילות שיחדשו את הקשר בין מ. לתאומים. קשר שכאמור לניתוק שלו מלאו כבר כ – 8 חודשים. וכך גם שאלתי את מ., אלה שזו האחרונה כלל אינה רוצה חידוש הקשר.
  9. בדיון הקודם שאותו קיימתי לעניין עיכוב היציאה, טענה ט. כי לגדל כאם יחידנית שני תאומים קשה עד מאוד, מה גם שהיא …., על המשמרות והמתחים הנוגעים מכך. באותו דיון לא הנידה מ. עפעף וברור שאין היא מתכוונת לשאת בנטל מבחינת אמירה: הייתי הורה כשהיינו יחד ועכשיו איני רוצה יותר.
  10. הנורמה החברתית והמשפטית אינה מכבדת התנהגות של הורה הנמלט מחובותיו כהורה, בשימו את האני שלו במרכז. וכבר אמרתי קודם, כי התנהגותה של מ. יכול ומשחקת לידי המתנגדים למתן אפשרות ההורות שהתפתחה כלפי הקהילה.
  11. אתקדם מכאן ואומר שחוסר יכולתה של מ. להפריד בין יחסיה עם ט. לבין יחסיה עם התאומים, זו שהצהירה שהיא אמם, יוצר אצלי ספק חמור באשר להבנתה של מ. את המציאות, ליכולתה בנסיבות מתאימות שלא לשים עצמה במרכז, לסבירות של התנהלותה, גם למטרותיה.
  12. במילים אחרות, לא רק שברור לי שצריך להטיל ספק חמור ביכולתה ההורית של מ. כלפי התאומים, על המשתמע, אלא שמסוגלותה של מ. להתנער מילדיה – משליכה גם על מסוגלותה ההורית כלפי בתה יוצאת חלציה.
  13. אדם שיש לו את היכולת הנפשית לוותר כלאחר יד על ילדיו, גם אם הם תוצר של צו הורות פסיקתי, מעורר בנו כחברה אי נוחות וספקות לגבי רגשותיו או היעדרם.
  14. בין השאר מצאתי, בהליכים שבין הצדדים, תביעה למזונות שהגישה ט. כנגד מ.. אין בדעתי להכניס ראשי בליבת תביעת המזונות, זו תוחלט ותוכרע על ידי המותב העיקרי, ואולם כאשר ניצב הורה בפני בית המשפט ואומר כי אין הוא רוצה להיות הורה לילדיו, לאמור שני התאומים – אזי ללא קשר לסכום המזונות הראוי, יש לפסוק ולהוסיף סכום אשר ישקף את חוסר המסוגלות המחולט, לא בזמני שהות ולא בתמיכה נפשית. 
  15. תביעת המזונות הוגשה בחודש ינואר 2022 ומשכך, ללא שום קשר לדמי המזונות, מחייב אני את מ. לשלם לידי ט. עד אשר יינתן פסק דינו של המותב העיקרי בעניין המזונות, כדמי טיפול, סך 1,500 ₪ לכל חודש וזאת החל מיום 01.01.2022.
  16. חלק מן הנושאים המצריכים להכרעתי היא הבטחת הקשר שבין ט. לבין מ.. מסתבר שט., להבדיל ממ., חרדה לקשר שבינה לבין מ. וסיבות טובות יש לה, לא רק בראי מה שתיארתי, לעניין התאומים.
  17. מסתבר שמ. הגישה שתי תלונות ל… האחת הוגשה בחודש נובמבר 2021 והיא מתייחסת למה שמ. מתארת כמעשי אלימות נפשית, גם אלימות פיזית אשר אירעו לשיטתה כעשרה חודשים ויותר טרם הגשת התלונה.
  18. אין עורר כי איש לא טען שאותם מעשי אלימות, שהחקירה בם מתמשכת ומתמשכת, ועדיין לא הניבו כתב אישום, אם בכלל, נעשו כלפי הקטינה בת ה – …
  19. בחודש יוני 2022 הגישה מ. תלונה נוספת ל… בנימוק שט. הכתה את הקטינה בת ה – … וכך שמעה היא מפי הקטינה.
  20. כך או אחרת, זמן מה התקיימו הביקורים בין הקטינה לבין ט. בנוכחות ובפיקוח אמה של ט. והשאלה המונחת לפתחי כיום היא האם יש להסיר את הפיקוח, אם לאו.
  21. אין זה משנה אם דייקה פקידת הסעד כשאמרה כי ט. הסכימה לפיקוח גורף או הסכימה לפיקוח רק על פני ביקורים ספורים. השאלה האמיתית היא האם מהווה ט. סיכון כלשהו לקטינה, שמא מ. חותרת בכל כוחה להנציח את הפרידה בסגנון את וילדייך ואני ובתי.
  22. מונחים בפני כמה דיווחים משירותי הרווחה ב… הראשון שבהם מיום 05.04.2022, כבר אז היה ברור שהנתק בין מ. לתאומים הוא עמוק וממושך והקשר שבין האחים, קרי מ. והתאומים – אינו יכול להתבצע, אלא אצל ט..
  23. ביום 20.06.2022 נסרק דיווח נוסף שם מסופר כי מתנהלת מלחמה הדדית מעל ראשה של הקטינה עם חשש לאיום בניתוק הקשר בין הקטינה לט..
  24. על פי שירותי הרווחה, התלונה ל… מחודש יוני 2022 לא הייתה אלא טענה לפיה ט. הכתה את הקטינה בעקבות אלימות בין הקטינה לאחד התאומים. אם תרצה, גם לשיטתה של מ., אין מדובר באלימות ברף הגבוה של הדברים, אם בכלל אירעו הדברים. 

     

  25. מ. סיפרה לשירותי הרווחה כי ט. מעולם לא הכתה את הקטינה, למעט טענה בדבר הוצאת מוצץ בכוח מפיה של הקטינה, אך טענה לסימני אלימות על התאומים שאותם כאמור לא ראתה כלל מאז חודש דצמבר בשנה הקודמת. מ. גם טענה כי אלימותה של ט. הביאה את התאומים לבתי החולים, אלא שבדיקת שירותי הרווחה העלתה שכל ביקורי התאומים בבתי החולים לא היו אלא על רקע מחלות חום. טענותיה של מ. לא רק הופרכו אלא מתגלות כטענות “מטעם”.
  26. ביום 30.06.2022 מסרו שירותי הרווחה ב… מסמך נוסף והם מספרים על המעבר של מ. לידי ט. באמצעות אמה מבית הסבים. אבל נזכור שכאשר הוציאה מ. את הקטינה מ. מהגן כדי למנוע ביקור פעם אחת – הפכה היא, אגב עשיית דין עצמית, את הלקיחה מן הגן לקשה, לבלתי אמינה.
  27. על פי האמור בדו”ח שירותי הרווחה, ביום 20.05.2022 הודיעו הוריה של מ. לאמה של ט., הסבתא, כי הקטינה בת ה – … אינה מעוניינת ללכת לביקור.
  28. כתבתי כבר בעבר על “אומץ ליבו” של הורה מנכר המבקש להסתתר מאחורי גבו של קטין. לאמור, ילדה בת … אינה רוצה ללכת ולשיטתה של מ. “אין מה לעשות”.
  29. אלא שאותו תדרוך שניתן לקטינה לא ללכת עם אמה של ט. לא החזיק זמן רב והקטינה הלכה עם סבתה. מסתבר שבכך לא הסתפקה מ., היא שלחה לשירותי הרווחה סרטון שהסריטו הסבים את הקטינה בו היא הקטינה “מדובבת” לענות מדוע היא בוכה והיא מוסרת מסר שאינה רוצה ללכת לט.. מ. שבה והדגישה בפני שירותי הרווחה שזה רצונה של הקטינה לא להיות בקשר עם ט.. מ. גם ניסתה להקדים תרופה למכה לשיטתה, כך שירותי הרווחה, וסיפרה כי ט. נוקשה ומפעילה מניפולציות רגשיות. אם תרצה תאמר שמופעלות מניפולציות רגשיות, יש רק לבחון מי הוא המפעיל אותן.
  30. שירותי הרווחה אסרו על מ. להסריט את הקטינה, אמרו לה לתמוך בהמשך זמני השהות, אך יומיים לאחר מכן נשנתה התופעה כאשר הסב, אביה של מ., אוחז בילדה בשתי ידיו ובכך מעביר מסר פיזי מה מצופה מהקטינה.
  31. מכאן הודיעה מ. לשירותי הרווחה כי זמני השהות פוגעים בקטינה ויש להפסיקם לפחות עד שהילדה תירגע. מ. גם הסבירה לשירותי הרווחה כפי שהם כותבים, שהבת כלל אינה בתה של ט. וט. רק עושה מניפולציות.
  32. שירותי הרווחה כתבו במפורש כי יש להחזיר את זמני השהות כך שיתבצעו מן הגן והשפעתם של הסבים על קיומם של הביקורים תיפסק.
  33. בין שבטובתה ובין שלא בטובתה מתאימה מ. בהתנהגותה ללא מעט קריטריונים המאפיינים הורה מנכר. יש לה מסוגלות רגשית להתנתק הורית, היא אומרת במפורש שהקטינה אינה של האם הנוספת, הולכות וגוברות ההפרעות לזמני השהות, אנו שומעים את התירוץ “הקטין אינו רוצה”, ומופעל הנשק הידוע – תלונות במשטרה וטענות לאלימות.
  34. חזקה על … שתברר לעומק את הטענות ומן הסתם חזקה על בתי המשפט, שבעקבות הממצאים, בין לכאן ובין לכאן. לעת הזו, גם אם צודקות התלונות, גם אם לאו, אין הדבר משמש הכשר בידי מ. לפעול לניכור הורי. פעולה כזאת היא בלתי חוקית.
  35. מה שתיארתי לעיל הוא חלק מהערכתי את מידת המסוכנות או אי המסוכנות שיש בט. כלפי מ.. ביני לביני, אינני חש שום מסוכנות כזו. שירותי הרווחה לא הצביעו על מסוכנות כזו. כל המידע לא בא אלא מפיה של מ. אשר אמרה במפורש שהיא חפצה לנתק את הבת מאמה האחרת. התלונה הנדחית מחודש נובמבר אינה רלוונטית כאן ואילו התלונה מפי הקטינה בת ה – … לא מיצתה אפילו את שלב החקירה.
  36. נדמה לי שמ. עשתה שימוש בהסכמתה של ט. לכמה ביקורים של פיקוח, ובלבד שיהיו כמה ביקורים, כדי להמשיך לפעול לנתק שיהיה בין ט. לבין הקטינה.
  37. משאני מטיל ספק חמור שיכולתה של מ. לשקול את האינטרסים של הקטינה במנותק מאלה שלה, מורה אני לבאי כוחה של ט. לפנות לסיוע המשפטי, למסור לידיו העתק מהחלטה זו ולבקשם למנות אפו’ לדין לקטינים כולם.
  38. החלטה זו תימסר גם לשירותי הרווחה ב… על מנת שאלה יתנו דעתם באשר לכשירותה ההורית של מ. לאור המתואר בהחלטה זו. ברור לי ששירותי הרווחה יעשו כן, אגב התסקיר שימסרו ואולם, אם ניתן יהיה לקבל חוות דעת מקוצרת, בידיעתה של פקידת הסעד הפועלת על פי חוק הנוער לטיפול והשגחה – אודה לה.
  39. סבור אני שטוב נעשה אם נפנה את הצדדים גם לבדיקת מסוגלות הורית ומשכך מופנים הצדדים למכון שלם לשם עריכת הבדיקה תוך שמובהר שהבדיקה היא חלק מההליך המשפטי ואינה עניין התנדבותי. אם ביצוע ניכור הורי הוא בלתי חוקי – קל וחומר להתנתקות מילדך שלך. לעת הזו, יישאו הצדדים בהוצאות מכון שלם שווה בשווה.
  40. מבקש אני ממכון שלם למסור תוצאות בדיקתו תוך 90 ימים ומבקש אני מהמזכירות לקבוע דיון נוסף בפניי לצורך מעקב וזאת בתוך 90 ימים.
  41. סבור אני שאין עוד שום צורך בפיקוח. זמני השהות יתקיימו ממקום הלימודים, אגב חזרה למקום הלימודים, ט. אינה חייבת פיקוח כלשהו, אגב זמני השהות.
  42. לאור התוצאה אליה הגעתי וטיב התנהלותה של מ., תישא מ. בהוצאותיה של ט. בגין הבקשה של היום בגין 7,000 ₪.
  43. בימי ו’ תיטול ט. את הקטינה מחוץ לדירת מ. כשהיא מלווה בצד ג’, כפי בחירתה.
  44. ניתן היתר לפרסום החלטה זו ללא פרטים מזהים של הצדדים.ניתנה והודעה היום ט”ו תמוז תשפ”ב, 14/07/2022 במעמד הנוכחים.
    Picture 1
    ארז שני, שופט

     

 

 

 

 

 

https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%AA%D7%9C%D7%94-%D7%9E-30742-01-22-%D7%94-%D7%A0-%D7%A2#.YvKFJfhBzIU

Print Friendly, PDF & Email

1 מחשבה על “הפסד צורב לעו”ד הילה וינטראוב בתיק ניכור הורי בין לסביות. יעצה ללסבית לפברק תלונות שווא ולניכור הורי. ארז שני הטיל 1,500 שח דמי טיפול על הלסבית המנכרת”

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ברוכות הבאות לעולם הגברים ..ישראל 2020
    לפרק את החוקים המגדריים כלפי משפחות
    …תלונות שקר תסקר שקר…עורכי דין לדין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Translate »
גלילה למעלה