אוקטובר 20, 2021

הקתדרא של עדנה קרנבל לחקר השפיטה

עדנה קרנבל העיתונאית הכי אמיצה במדינת ישראל

הפסד צורב לפרקליטה אילה פיילס שרון (אז’-חיפה) טרטרה אזרחים שעברו ועדת קבלה לישוב נוה אטיב לפני 15 שנה והשופט אברהם אברהם ניקנק לה את הצורה

1 min read
הפסד צורב אילה פיילס שרון פרקליטה שמטרטרת אזרחים ונהנית להתיק להתעמר ולטרטר

הפסד צורב אילה פיילס שרון פרקליטה שמטרטרת אזרחים ונהנית להתיק להתעמר ולטרטר

הפסד צורב לפרקליטה אילה פיילס שרון מפרקליטות מחוז חיפה אזרחי.  אילה פיילס שרון ייצגה את רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) שהאדמות של הישוב נוה אטיב שייכות לרמ”י.  שישה עותרים עברו וועדת קבלה ליישוב ב 2006, ואז פתאום ב 2015 השתנה החוק ולפי החוק החדש צריך לעבור וועדת קבלה מורחבת.

הפסד צורב אילה פיילס שרון פרקליטה שמטרטרת אזרחים ונהנית להתיק להתעמר ולטרטר
הפסד צורב אילה פיילס שרון פרקליטה שמטרטרת אזרחים ונהנית להתיק להתעמר ולטרטר

אילה פיילס שרון טענה שאותם עותרים צריכים להתחיל הכל מהתחלה, למרות שכבר עברו את כל המכשולים ב 2006.  להזכירכם אנחנו ב 2021!!!  השופט אברהם אברהם מנצרת שלח אותה לאכול חומוס עם פיפי בכניסה לנצרת….

איזה בושות עשתה אילה פיילס שרון .  טענותיה היו אוויליות, ולא רק אווליות אלא גם מתאכזרות.

האנשים האלה מחכים 16 שנה לעבור לגור בכפר הזה, והיא החליטה שהחוק החדש חל רטרואקטיבית, רק כדי לדפוק את האזרחים.

זו תרבות השקר ותרבות הזלזול באזרחים של הפרקליטות בישראל, גם הפלילית וגם האזרחית.  זה תמיד לעשות דווקא, תמיד להתעלל, תמיד לעשות את החיים קשים, תמיד להתפלפל ולהתפלמס, תמיד לטעון שזה מקרה ייחודי ותמיד לדפוק את האזרח.  נקווה שמישהו ידפוק את הפרקליטה הזה טוב טוב בתחת. (אפי נוה מתמחה בזה…) אינשאללה.

את נוה אטיב ייצג אייל סודאי שגם הוא התנגד לעתירה. סודאי טען שהעותרים אינם מתכוונים לגור במושב והם רק רוצים לנצל את הזכויות למטרות מסחר ו תייירות.

להלן כתבה באתר פסק דין 6/10/2021

מועמדים לקליטה בנווה אטי”ב לא יצטרכו לעבור ועדת קבלה מורחבת

שישה אנשים שרצו לרכוש מגרשים בהרחבה וצלחו את ועדת היישוב נדרשו כעבור 10 שנים לעבור ועדה נוספת, בשל תיקון לחוק. בית המשפט קבע: התיקון לא חל עליהם ואין כל צורך לבחון אותם שוב

רשות מקרקעי ישראל והאגודה השיתופית של המושב נווה אטי”ב דרשו משישה אנשים שהחלו בתהליך לרכישת מגרשים בהרחבה לעבור ועדת קבלה מורחבת 10 שנים אחרי שצלחו את ועדת הקבלה המקומית של היישוב. הדרישה הגיעה בעקבות עיכוב בקבלת המגרשים וטענת רמ”י כי סעיף החוק העוסק בקבלה ליישובים תוקן ב-2011. נשיא בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת, השופט אברהם אברהם, קיבל לאחרונה עתירה שהגישו השישה, והורה לרמ”י להמשיך את הטיפול בעניינם ללא ועדה נוספת.

ששת העותרים עברו ב-2006 ועדת קבלה מקומית וקיבלו אישור להתחיל בתהליך להקצאת מגרשים בהרחבה של המושב שמתפעל את אתר החרמון. הם חתמו על הסכמים עם האגודה ושילמו את התשלומים הרלוונטיים אבל גם אחרי יותר מ-14 שנים לא זכו לקבל את המגרשים.

לאורך השנים נוהלו בינם לבין המושב הליכים משפטיים שונים. בשלב מסוים נכנסה לתמונה גם רשות מקרקעי ישראל, שדרשה מהעותרים לעבור ועדת קבלה נוספת ומורחבת, שכוללת מלבד נציגי היישוב, גם את נציג התנועה שהיישוב משתייך אליה ונציג המועצה האזורית. זאת, בהתאם לתיקון לפקודת האגודות השיתופיות שעבר ב-2011.

לאחר שהעותרים סירבו לעבור ועדה נוספת, והאגודה של המושב הגישה תביעה לביטול ההסכמים ורשות מקרקעי ישראל סירבה לוותר על דרישה, הם הגישו את העתירה הנוכחית באמצעות עו”ד אלון גולדברג ועו”ד מיכל כהן-סדיקלר. בעתירה הם ביקשו מבית המשפט לקבוע שהם לא חייבים לעבור ועדה נוספת לאחר שעברו בהצלחה ועדת קבלה מקומית לפני שהחוק תוקן.

בעתירה הם טענו שהתיקון לחוק לא אמור לחול עליהם בדיעבד, בוודאי לא אחרי שעשו ושילמו כל מה שנדרשו כדי לבנות את בתיהם ביישוב. העותרים הסבירו שבצל הסכסוך המשפטי שלהם עם המושב הם חוששים לעבור כעת ועדה נוספת.

רשות מקרקעי ישראל, שיוצגה על-ידי פרקליטות מחוז חיפה, התעקשה שהחוק הנוכחי חל על העותרים, בין היתר מפני שהם עירבו אותה בעניינם לראשונה רק ב-2019, אחרי שהחוק תוקן.

האגודה, שיוצגה באמצעות עו”ד אייל סודאי, דרשה אף היא להעביר את העותרים ועדה מורחבת. היא הסבירה שהתנהלות העותרים לאורך השנים מעלה חשש ממשי שהם לא באמת מתכוונים להתיישב במקום והמטרה שלהם היא להשתמש במגרשי לצרכים תיירותיים.

כשירים להיקלט

נשיא בית המשפט, השופט אברהם אברהם, קיבל את העתירה לאחר שקבע כי התיקון לחוק לא חל על העותרים. השופט קבע כי התיקון לחוק לא ביטל החלטות קודמות של ועדות קבלה לפניו, ולא נקבע בו כי מי שהתקבל ליישוב טרם פרסומו לא כשיר להיות חבר. במילים אחרות, אם הוועדה המקומית אישרה קליטה של אדם מסוים לפני התיקון המסקנה היא שהוא מתאים להיקלט בו.

השופט הוסיף עוד כי אין כל קשר בין הפנייה המאוחרת לרשות מקרקעי ישראל לבין ועדת הקבלה, שהתקיימה שנים לפני שהחוק תוקן.

על כן הורה השופט לרמ”י להמשיך את הטיפול בעותרים ללא ועדה נוספת, וחייב אותה ואת המושב לשלם להם הוצאות ושכר טרחת עורך דין של 10,000 שקלים.

  • ב”כ העותרים: עו”ד אלון גולדברג, עו”ד מיכל כהן-סדיקלר
  • ב”כ המשיבות: פרקליטות מחוז חיפה (בשם משיבה רמ”י), עו”ד אייל סודאי (בשם המושב)

https://www.psakdin.co.il/Document/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%90%D7%98%D7%99-%D7%91-%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%A6%D7%98%D7%A8%D7%9B%D7%95-%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA-%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA#.YWbUNZpBzIX

 

 

 

עת”מ
בית משפט לעניינים מנהליים נצרת
28224-03-21
29/09/2021
בפני הנשיא:
השופט אברהם אברהם
– נגד –
העותרים:
1. מרדכי שריקי
2. גיא בנאמו
3. דוד צרפתי
4. רפאל אבקסיס
5. אשר בראל
6. יצחק עמר

עו”ד אלון גולדברג ומיכל כהן-סדיקלר

המשיבות:
1. רשות מקרקעי ישראל
2. נווה אטיב כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע”מ

עו”ד פרקליטות מחוז חיפה (בשם משיבה 1)
עו”ד אייל סודאי ואח’ (בשם משיבה 2)

פסק דין
 

 

  1. בשנת 2006 ביקשו העותרים להתיישב בישוב נווה אטי”ב. הם עברו הליכים שונים הקשורים לקבלתם לישוב, ובין היתר עברו בהצלחה את ועדת הקבלה של הישוב. בשל נסיבות שיתוארו בהמשך לא הושלם הליך הקבלה, ולא הוקצו להם מגרשים. בין לבין תוקן החוק חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס’ 8) התשע”א-2011), כך שעתה מתחייב כל המבקש להתקבל לישוב קהילתי, לעבור ועדת קבלה מורחבת (להבדיל מוועדת הקבלה המקומית, של הישוב). המשיבות ביקשו מן העותרים לעבור את ועדת הקבלה המורחבת, ולכך הם מסרבים, משלהבנתם אין הם חייבים לעשות כן לאחר שכבר עברו ועדת קבלה (מקומית) בעבר. זו היא, בקליפת אגוז, המחלוקת שביסוד העתירה שלפנינו. מכאן נפנה לפרט קמעא בעובדות ובמחלוקת שנתגלעה בין הצדדים.
  2. כאמור, בשנת 2006 או בסמוך לכך ביקשו העותרים להתקבל לישוב נווה אטי”ב, על מנת להתגורר ב”הרחבה” שתוכננה לקום בו. הם עברו ועדת קבלה של המשיבה 2 (להלן: האגודה) והתקבלו, חתמו על ההסכמים הרלוונטיים, ושילמו את התשלומים שנדרשו לשלם. אלא שהליך הקצאת המגרשים לעותרים לא התקדם. בשנת 2010 הם הגישו תביעה נגד האגודה, ובה ביקשו להצהיר כי האגודה חייבת לפעול על פי ההסכמים שנחתמו עימה (ת”א 47478-07-10). האגודה הודיעה כי אין היא מתנערת מן ההסכמים, אלא שהקמת שכונת ההרחבה מתעכבת מסיבות שאינן תלויות בה. מכיוון שהלכה למעשה לא התנגדה האגודה להצהרה שנתבקשה בתובענה, ניתן ביום 13.7.2011 פסק דין המכיר בהסכמים, מבלי שניתנה הוראה אופרטיבית כיצד ליישמם (הליך דומה התנהל במסגרת ת”א 13902-08-11 בעניינו של העותר מס’ 3).
  3. בשנת 2015, בעקבות רפורמה שנערכה במשרד החקלאות, המגדילה את תקן הנחלות לשם הגדלת מספר המתיישבים ביישובים דלי אוכלוסין, פתחו העותרים בהליך משפטי נוסף (ת”א 34167-01-15 בפני כב’ השופט מ’ רניאל), ובו ביקשו להצהיר כי בעקבות אותה רפורמה הם זכאים לכל הזכויות הנלוות לנחלות במושב. בפסק דין מיום 02.02.2016 נעתר בית המשפט למבוקש, והורה כי העותרים זכאים להפוך לבעלי נחלות. האגודה לא השלימה עם הכרעה זו, והגישה ערעור לבית המשפט העליון. במסגרת פסק הדין אשר ניתן ביום 30.07.2018 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה פסה”ד של ביהמ”ש המחוזי בחיפה יבוטל, תוך שמירת טענות וזכויות.
  4. אחר הדברים האלה ביקשה האגודה לברר האם בכוונת העותרים להתיישב במקום. בתוך כך היא פנתה למשיבה 1 (רשות מקרקעי ישראל, ולהלן גם רמ”י) וביקשה להפנות את העותרים לשם סיום הליך הקצאת המגרשים עבורם, כשהיא מציינת כי הם עברו בשעתם הליך של ועדת קבלה של הישוב. רמ”י ציינה שבינתיים חל שינוי בדין (התיקון הנ”ל משנת 2011, שייסד ועדת קבלה מורחבת, להבדיל ממקומית), ולכן נדרשים העותרים לעבור ועדת קבלה מורחבת. לכך סירבו העותרים, בטענה כי עוד בשנת 2006 הם עברו ועדת קבלה של הישוב.
  5. בשנת 2020, משלא הושלם הליך הקצאת המגרשים לעותרים, הגישה האגודה תביעה לסעד הצהרתי (ה”פ 32892-01-20 בפני כב’ השופט ר’ חדיד). לטענתה, משהפרו העותרים את הסכמי ההקצאה משנת 2007, הרי שהם בטלים ומבוטלים, וניתן להקצות את מגרשיהם לאחרים. ביום 12.11.2020 הורה בית המשפט לאגודה להמציא לרמ”י תצהירים שיעידו על כך שהעותרים עברו בשעתם ועדת קבלה. אלא שרמ”י טענה כי הגשת התצהירים לא תסייע לעותרים, הואיל והחוק החל היום מחייב אותם לעבור ועדת קבלה מורחבת. בנסיבות אלה הסכימו הצדדים, הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, לפנות בהליך מינהלי כנגד עמדתה של רמ”י. זו היא למעשה העתירה שלפנינו.

    טענות הצדדים

    6.העותרים טוענים כי עברו ועדת קבלה (מקומית) על פי הדין שחל באותה עת (קרי בשנת 2006), ולכן אין להחיל עליהם למפרע את התיקון המאוחר לחוק.

    נוסף על כך טוענים העותרים לפגיעה באינטרס ההסתמכות שלהם, שכן הם עשו כל שנדרש מהם בשעתם, ובכלל זה עברו ועדת הקבלה, שילמו את הכספים שנדרשו לשלם, ופעלו בהתאם לנדרש מהם לצורך קבלת המגרשים ובניית ביתם בתחומי הישוב.

    במענה לטענה אפשרית מדוע לא יפנו עתה לוועדת קבלה מורחבת הם מביעים את חששם מפני נציגי האגודה היושבים בוועדה המורחבת, ובגלל הסכסוך המשפטי המתמשך בינם לבין האגודה, קלושים הסיכויים כי יעברו את ועדת הקבלה המורחבת.

    1. רמ”י אוחזת בעמדה לפיה על העותרים חל החוק המתוקן, ולכן – אף שעברו בשעתם ועדת קבלה מקומית – שומה עליהם לעבור ועדת קבלה מורחבת, כפי שמורה כאמור החוק התקף עתה. לטענה שבאה מפי העותרים לפיה הם קיימו בשעתם את כל אשר נדרשו היא משיבה, כי הפנייה אליה לא נעשתה אלא בשנת 2019, שנים ארוכות לאחר התיקון בחוק, שייסד את ועדת הקבלה המורחבת. ההסכמים שנחתמו ושעליהם נסמכים העותרים עתה, נחתמו רק בין האגודה לבין העותרים, כשהיא עצמה אינה צד להם. העותרים לא פנו אליה לאחר חתימת ההסכמים על מנת “לפתוח תיק” אצלה, וממילא לא החלו בהליך ההקצאה. משרמ”י לא היתה צד לכל ההליך שבו נטלו חלק העותרים, אין הם יכולים לטעון כלפיה לפגיעה בעקרון הסתמכות.
    2. האגודה מבקשת אף היא לדחות את העתירה. היא מביעה תמיכה על כך שהעותרים מסרבים בתוקף לעבור הליך של ועדת קבלה אזורית, ובוחרים לנהל הליכים משפטיים משך שנים ארוכות בסוגיה. האגודה מציינת את מיקומה הגאוגרפי המרוחק, את ענף תיירות הפנים המפותח בישוב, וטוענת כי התנהלות העותרים, אשר משך 15 שנה לא קבעו את מושבם בישוב, בצירוף סירובם העיקש לעבור הליך של ועדת קבלה כחוק, מבססת חשש חריף כי אין בכוונתם להשתקע במקום, כי אם לרכוש מגרש מטעמים תיירותיים ואופורטוניסטים. בתקנו את החוק ביקש המחוקק למנוע מצב שכזה.

      דיון והכרעה

    3. במרכזה של מחלוקת שנפלה בין הצדדים עומדת השאלה, האם חל על העותרים התיקון לחוק, שעתה מחייב מי שמבקש להתקבל לישוב לעבור ועדת קבלה מורחבת, אף שעברו ועדת קבלה מקומית שנים קודם לכן. התשובה לשאלה זו נתונה בהוראת המעבר לתיקון, ולטעמי היא שלילית, משמע התיקון לחוק אינו מחייב את העותרים לעבור ועדת קבלה מורחבת.
    4. עד לשנת 2011 חייבה פקודת האגודות השיתופיות את מי שמבקש להתקבל לישוב קהילתי (דוגמת הישוב בו עסקינן), לעבור ועדת קבלה שהורכבה מנציגי הישוב בלבד (אותה כינינו לעיל “מקומית”). בשנת 2011 תוקן כאמור החוק, ומעתה הוא מחייב את מי שמבקש להתקבל לישוב קהילתי לעבור ועדת קבלה מורחבת, שתהא מורכבת מנציגי הישוב, נציג התנועה שהישוב משתייך אליה, ונציג המועצה האזורית שהישוב נמצא בשטח שיפוטה.
    5. בסעיף 5 לתיקון לחוק מצינו הוראת מעבר, וזו לשונה:

      “הוראות חוק זה יחולו על הליכים בוועדות קבלה בישובים קהילתיים שיחלו מיום התחילה ואילך…”.

      יום התחילה נקבע בסעיף 4 לתיקון, משמע כניסת התיקון לתוקף תוך 30 יום מפרסומו.

    6. לפי הפשט של הוראת מעבר זו, אם תתכנס עתה (לאחר התיקון) ועדת קבלה, עליה להיות מורחבת, להבדיל מוועדות הקבלה המקומיות שפעלו עד אז. לשון הוראת המעבר אינה קובעת, במילים מפורשות, האם התיקון חל או שאין הוא חל על מי שכבר עבר ועדת קבלה עובר להיכנס התיקון לתוקפו. אלא שהגיונם של דברים מחייב מסקנה לפיה אין הוא חל על מי שכבר עבר ועדת קבלה לפי החוק בטרם תיקונו. התיקון לא ביקש לבטל את פעולותיהן של ועדות הקבלה (המקומיות) שפעלו עובר לתיקון. הוא לא ביטל את החלטותיהן מן העבר, בפעילותן משך שנות דור. הוא לא קבע כי מי שהתקבל עובר לתיקון אינו כשיר להיות חבר ביישוב הקהילתי. אדרבא, לפי הגיונם של דברים, נקודת המוצא של הוראת המעבר היא, שמי שהתקבל בעבר, משמע בוועדת קבלה מקומית, כשיר להיקלט בישוב. דברים אלה מקובלים מן הסתם גם על המשיבות בכל הנוגע למי שהתקבל בעבר, והשלים את מלוא הליך הקליטה, קיבל מגרש, התקבל כחבר באגודה וכו’. איני רואה כל טעם ראוי לקבוע אחרת בכל הנוגע למי שעבר ועדת קבלה מקומית, וטרם השלים את הליך הקליטה כאשר נכנס התיקון לתוקף. מה אם אדם עבר ועדת קבלה מקומית חודש ימים לפני היכנס התיקון לתוקף? האם החלטתה של ועדת הקבלה מבוטלת? נהיר בעיניי כי התשובה לכך היא שלילית, שהרי התיקון לא ביטל כאמור החלטות שנתקבלו על פי הדין הקודם. מקל וחומר לא יחול התיקון על העותרים, שעברו ועדת קבלה מקומית כחמש שנים עובר לכניסת התיקון לתוקף.
    7. עולה מן האמור, משעברו העותרים בהצלחה את ועדת הקבלה בשנת 2006, אין עליהם לשוב ולעבור ועדת קבלה מורחבת, זו שאותה ייסד תיקון מס’ 8 לפקודת האגודות השיתופיות. העובדה שהפנייה של העותרים (או האגודה) אל רמ”י נעשתה לאחר שתוקן החוק אינה עשויה לשנות. הנחת המוצא של הוראת המעבר היא, כאמור, שמי שכבר עבר ועדת קבלה מקומית לפני התיקון לחוק, נחשב כשיר להיקלט בישוב, ואין לבחון אותו בשנית. על העותרים יש לומר, על כן, כי הם כשירים להיקלט בישוב, ככל שהדבר נוגע לבחינתם על ידי ועדת קבלה. ואם כך הוא, אין זה מעלה או מוריד אם הם פנו לרמ”י לפני או אחרי שנכנס התיקון לתוקפו.
    8. משלמסקנה זו הגעתי, אין אני נדרש לשאר טענות שנטענו מפי העותרים והמשיבות, כגון טענת ההסתמכות והתשובות שניתנו לה, שכן התחולה הצופה פני עתיד של התיקון לחוק היא שהכריעה את הכף.
    9. מן הטעמים הללו, יש לקבל את העתירה, במובן זה שרמ”י לא תתנה את המשך הטיפול בעניינם של העותרים בכך שיעברו ועדת קבלה מורחבת. וכך אני מורה.
    10. המשיבות תשלמנה לעותרים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך כולל של 5,000 ₪ כל אחת (סה”כ 10,000 ₪).

       

      הערה: פסק הדין ניתן ביום 17.9.2021. לאחר שניתן פסק הדין הגישה עוה”ד כהן-סדיקלר בקשה לצרף את שמה כמייצגת את העותרים יחד עם עו”ד גולדברג. על כן יוצא כעת נוסח נוסף של פסק הדין, בו מופיע גם שמה. המועד בו ניתן פסק הדין נותר בעינו, קרי 17.9.2021, לכל דבר ועניין, למעט תוספת שמה של עורכת הדין.

       

      ניתן היום, כ”ג תשרי תשפ”ב, 29 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.

       

אברהם אברהם, נשיא

https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%A2%D7%AA-%D7%9E-28224-03-21-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%90%D7%97-%D7%A0-%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%90%D7%97_5#.YWa92ppBzIU

1 thought on “הפסד צורב לפרקליטה אילה פיילס שרון (אז’-חיפה) טרטרה אזרחים שעברו ועדת קבלה לישוב נוה אטיב לפני 15 שנה והשופט אברהם אברהם ניקנק לה את הצורה

  1. בהתחלה הסיפור נשמע מוזר מאוד, עד שמגיעים לרשימת התושבים שרמ”י והפרקליטות מנסים לדחות.
    שריקי
    בנאמו
    צרפתי
    עבקסיס
    עמר
    בראל
    מלבד האחרון כולם מרוקאים!!!!!
    וזה כנראה לא מתאים לתושבי המושב הלבן
    גזענות עונה 21/22

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Copyright © 2021 EDNAKARNAVAL.COM All rights reserved. | Newsphere by AF themes.