דני גבעתי ושבתאי טל הם שני עורכי דין מאשקלון ואשדוד הועמדו לדין פלילי בדצמבר 2016 על סיוע לארגון פשע בהפצת חשבוניות מס כוזבות במאות מיליוני שקלים לקיזוזים במע”מ.
לאחר שהודו בעסקאות טיעון הגישה ועדת האתיקה של מחוז דרום קובלנות משמעתיות. מההר יצא עכבר. פרשה שהתחילה ברעש וצלצולים, עם 26 ימי מעצר של עורכי הדין, הסתיימה בכמעט כלום….
בכל כתבה שהדליפו הפרקליטים יעל שניידר, רועי ברק ונג’מי חיאק הופיעו מספרים שונים. אפילו דיברו על 3.5 מיליארד שקל בהתחלה. הניפוחים האלה ירדו וירדו והצטמקו. לנבוח הרבה הם יודעים.
פרשה זו החלה בקול תרועה רמה נגד עורכי הדין, דני גבעתי ושבתאי טל, כאילו היו חלק אורגני מתעשיית זיופי החשבוניות, ובסוף מתברר שכל מה שעשו זה לזהות את אנשי הקש והקופים ולעשות להם אימות חתימה.
יעל שניידר ורועי ברק לא הצליחו להוכיח יסוד נפשי לרמות את מע”מ.
נכון שהיו סימנים מחשידים, תעשיית הזיופים התקיימה ממשרדים שצמודים לעורכי הדין האלה. המשרד של נאשם 1 שמואל יוסף היה בתוך משרד עורכי הדין של דני גבעתי ברח’ הרצל 38 אשקלון….
גם החותמות שלהם כנראה נגנבו,או “הושאלו”, ואפשר היה לטעון שהם נתנו אותם בעצימת עיניים, והיו גם האזנות סתר…. הפרקליטות גם גייסה עדי מדינה נגד עורכי דין אלו…. אבל בסוף הכל הסתיים בקול ענות חלושה.
התוצאה: דני גבעתי חטף 3 חודשי השעיה ו 20,000 ש”ח קנס ועו”ד טל שבתאי חטף 9 חודשים בהשעייה.
טל שבתאי פנה לבית משפט מחוזי בענין העונש שלו עב”י 4630-08-19 ו 18019-07-19. אלא ששבתאי טל לא התרגש מההשעיה כי הבת שלו רויטל טל עובדת במשרד שלו כעו”ד.
גם דני גבעתי לא התרגש מההשעיה המצ’וקמקת שלו. הוא מגיע ממשפחה עם שובל של תעשיות עוקץ, קראו כתבות על תעשיות העוקץ של עו”ד מאיר מיקי גבעתי (שינה שם למיקי וייס), האבא הרצל גבעתי (שנפסל לצמיתות מהלשכה), ובת זוגו של הרצל דורולינה ראסל-גבעתי, שחשבון הבנק שלה משמש להפיל לקוחות תמימים בפח.
בתמונה: דני גבעתי מרח’ הרצל 38, אשקלון. הרצל גבעתי עובד מרח’ עולי הגרדום 17 אשקלון.
וזה העו”ד מאשדוד שבתאי טל שחטף 9 חודשי השעיה, והקשר שלו לכנופיה היה הרבה יותר פחות מזה של דני גבעתי, שמתוך המשרד של גבעתי פעלה הכנופיה, ושבתאי חטף פי 3 השעיה מעו”ד דני גבעתי…. מוזר.
להלן גזר הדין המשמעתי בעניינו של עו”ד דני גבעתי. בד”מ 21/19 (3 חודשים השעיה)
כאמור עו”ד דני גבעתי הודה בתיק הפלילי בתאריך 30/6/2019. הלשכה החטיפה לו רק 3 חודשים…..
לשכת עוהד דרום נ דני גבעתי הרשעה באתיקה זיוף מסמכי תאגיד להפצת מיליונים של חשבוניות כוזבות בדמ 21-19כנופיה של זייפני חשבוניות מע”מ מגישה 3.5 מיליארד של קבלות ובמע”מ לא עולים על זה???
קודם כל שמישהו יסביר לנו איך במע”מ לא עלו על החשבוניות האלה בזמן אמת, ואיך מע”מ אפשרו הגשת חשבוניות מס פיקטיביות בשווי 3.5 מיליארד ש”ח? איך זה הצטבר לסכום כזה?
גם לאר התיקונים כשנשארו עם מאות מיליוני שקלים (ולא 3.5 מיליארד) של קבלות מזויפות, איך במע”מ לא עלו על זה ונתנו לתעשייה לפרוח? מי האחראי לפדיחה במע”מ????
בזמן המעצר של “הכנופיה” הפרקליטים הפיצו שלכאורה פיתחו רשת שעסקה בהפצת חשבוניות פיקטיביות “בהיקף חסר תקדים של כ-3.5 מיליארד שקלים“.
ככל שהתקדם התיק היקפי הסכומים בפרשה ירדו ממילארדים, לטענה שהקבוצה הפיצה 1,490 חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של 604,137,471 ש”ח (604 מיליון שקלים). סכום המע”מ שלא שולם כחוק 92,324,735 ש”ח (92 מיליון ש”ח). החברות שהשתמשו בחשבוניות הן מתחום ענף הבניה, קבלנים.
התובעים טענו שנאשם 1 יעקב שמואל ניהל והתווה את פעילות הקבוצה וכמה מחבריה פעלו לאיתור וגיוס אנשים, הנתונים, על פי רוב, במצוקה נפשית או כלכלית, על מנת שישמשו אנשי קש בחברות המפיצות. נאשם 2 כנראה הפך עד מדינה נגד עורכי הדין.
לשיטתם של הפרקליטים, עוה”ד דני גבעתי ושבתאי טל ערכו מסמכים משפטיים המסמיכים את אנשי הקש כמנהלים ובעלי מניות בחברות המפיצות.
הפרקליטים ייחסו להם פתיחת החברות במרמה, תוך מסירת פרטים כוזבים על פעילות החברות; זיוף מסמכי העברת הבעלות והחשבוניות בחברות המרומות; שימוש בחותמות מזויפות; הכנת פנקסי חשבונות מזויפים; הנפקת חשבוניות ללא סמכות כדין במטרה להתחמק ממס.
לגבי עו”ד דני גבעתי טענו שהוא גם שיבש חקירה, כלומר הדריך את אנשי הקש מה לענות למשטרה במקרה של חקירה.
העבירות שיוחסו לקבוצה הן בין היתר פתיחת חברות במרמה, תוך מסירת פרטים כוזבים, זיוף מסמכי העברת הבעלות והחשבוניות בחברות המרומות; שימוש בחותמות מזויפות; הכנת פנקסי חשבונות מזויפים והנפקת חשבוניות ללא סמכות כדין במטרה להתחמק ממס ע”י קיזוזים פיקטיביים של הוצאות שלא היו בפועל.
התיק נוהל בידי הפרקליטים עוה”ד יעל שניידר, אלעד פנחס, נג’מי חאיק ורועי ברק מפרקליטות מחוז ת”א מיסוי וכלכלה. הפרשה נחקרה על ידי היחידה המרכזית של מחוז מרכז במשטרת ישראל, ומרשות המיסים – מחלקת חקירות מכס ומע”מ באר שבע, חקירות מכס ומע”מ תל אביב, יחידת יהלום והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
https://ashkelonim.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/1781
הנאשם 1 יעקב שמואל הודה בעסקת טיעון שסידרה לו הפרקליטה טליה גריידיש, אחרי גישור. סכום העלמת המס ירד משמעותית כך ש שסכום המע”מ בגין החשבוניות הועמד על כ-159 מיליון ש”ח, והוא קיבל 7.5 שנים בכלא ו 1,000,000 ש”ח קנס ב 25 תשלומים. אנשי הקש קיבלו 30-40 חודשים.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5144317,00.html
עו”ד שבתאי טל התראיין לאשדוד ניוז אחרי שיצא ממעצר
אחרי ששוחרר מהכלא אמר עו”ד שבתאי טל ש”נתתי שירות בתור עו”ד ביי דה בוק. העלו כלפיי טענות חולניות”….. “אני מכיר שטחית את הנאשם מספר 1, יעקב שמואל. הוא מתווך חברות שהביא לי לקוחות מסוימים, בדקתי, ערכתי תצהירים, דברים מהסוג הזה. את דני גבעתי נאשם מספר 2 ראיתי בכל חיי אולי שלוש פעמים. את האחרים אינני מכיר”.
לשאלה “עשית פה כסף?” ענה “מאה-מאתיים שקל, אתה קורא לזה כסף?”. הוא הוסיף ש”שבן אדם נורמטיבי יכול למצוא את עצמו ברגע אחד בשאול הכי עמוקה שיכולה להיות. הייתי סקסי ואטרקטיבי בשבילם (הפרקליטות), קטפו אותי. אני מניח שבגלל שאני עו”ד, ובגלל שאני דומיננטי ומקרין משהו כלפי חוץ, הרי לא הצליחו לשבור את רוחי. מצאתי את עצמי במעצר לא אחת מעודד אחרים. הם כלאו את הגוף שלי, אבל לא את הנשמה שלי”.
“השוטרים והחוקרים הגיעו לבצע חיפוש, הבת הקטנה הייתה בבית”. “זה היה בבוקר ה-14 בנובמבר, אשתי יצאה מהבית, ירדה למטה וחזרה אחורה. באה ואמרה לי שיש חיפוש. זאת הייתה קבוצה, מימ”ר מרכז, יהלו”ם ומע”מ. הופתעתי, בוודאי. זה היה לא כרעם ביום בהיר, אלא כצונאמי ביום בהיר. זה היה רגע מכונן, אני זוכר כל פרט. הם דפקו על הדלת וערכו חיפוש, לקחו אותי לחקירה, ביתי הקטנה, בת 16, הייתה בבית. זה לא קל. מהחקירה נלקחתי למעצר. 26 ימים ולילות”.
“אפשר להשתגע. הייתי בכלא הדרים, בתא עם אנשים נוספים, חלקם מהפרשה הזאת וחלקם ממקומות אחרים, כל מיני טיפוסים. חוויה מפוקפקת מאוד. הורדתי 10% ממשקל הגוף. בקושי אכלתי משהו. גיליתי בעצמי כוחות שלא ידעתי שקיימים בי. אדם ממוצע לא היה שורד את זה”.
https://ashdodnet.com/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98/68952
להלן ההחלטה בענין מעצרו של נאשם 5 שבתאי טל (השופט גיא אבנון)
ענין המעצר של הנאשמים העיקריים נדון בעליון ב 9394/17.
ביטול תנאים מגבילים עקב קשיים ראייתיים בעניינו של נאשם אחד, מבלי שהדבר ישליך על עניינו של נאשם אחר באותו תיק |
| מ”ת בית משפט השלום ראשון לציון |
34262-12-16
14/03/2017 |
| בפני השופט: גיא אבנון | |
| – נגד – | |
|---|---|
| מבקשת: מדינת ישראל עו”ד יעל שניידר עו”ד נג’מי חאיק עו”ד רועי ברק ומתמחה אלירן זרין מפרקליטות מחוז תל אביב(מיסוי וכלכלה) |
משיבים: 1. יעקב שמואל (עציר) 2. רונן יחזקאל (עציר) 3. גלעד כהן (עציר) 4. דני גבעתי 5. טל שבתאי 6. אמיר עבד אל האדי (עציר) |
עו”ד ירון ברזילי
עו”ד רומח שביט
החלטה בעניין משיב 5
בפתח הדברים יובהר, כי אין במתן החלטתי בעניינו של המשיב 5 טל שבתאי (יכונה גם שבתאי) כדי לקבוע קביעות ראייתיות לכאוריות כלשהן ביחס למעורבים אחרים, אשר בעניינם טרם ניתנה החלטה. ההחלטה נוגעת אך ורק לעניינו של משיב 5, תוך התייחסות לטענות הצדדים והתבססות על חומרי החקירה ביחס למשיב זה.
החלטתי נכתבה בעקבות הדיון הקודם, עובר לישיבת היום, כשבפתח הדיון היום הוצגה בפניי הודעתו של מר חסן טראבין מיום 29.5.16, וזאת לבקשת המבקשת.
אני מבהיר כי עיינתי במסמך זה, ומצאתי כי אין בו כדי לשנות מההחלטה המפורטת להלן. מובהר כי נתתי דעתי לדברי העד, והתייחסתי אליהם כאילו ניתן להם משקל מלא. גם אחר הדברים האלה, לא מצאתי לשנות מהחלטתי.
כתבי האישום
1.כנגד המשיב ואחרים הוגשו כתבי אישום המייחסים להם מעורבות בפעילות עבריינית שעיקרה מכירת חשבוניות מס פיקטיביות תמורת עמלה, וכן מתן זכויות שימוש בחברות לאחרים לשם הפצת חשבוניות מס פיקטיביות על ידם, וזאת בהיקף של מאות מיליוני ₪ (להלן: “התכנית העבריינית”).
החשבוניות הפיקטיביות נמסרו לחברות שרכשו אותן לצרכי התחמקות מתשלום מס ערך מוסף ומס הכנסה. החשבוניות הפיקטיביות נחלקו לחשבוניות שניתנו על אף שבגינן לא סופקה כל סחורה או לא בוצעה כל עבודה, ולחשבוניות שניתנו במקרים בהם בוצעה עבודה או סופקה סחורה, על ידי גורם שביקש להימנע מלהוציא חשבונית כדין בגין העבודה או הסחורה.
המשיב 1 (יכונה גם שמואל) הוא הרוח החיה של הקבוצה העבריינית, יוזם הפעילות וזה שניהל והתווה את הפעילות כולה.
המשיבים 1-3 שכרו את שירותיהם של אנשים שונים שמטרתם להתחזות לבעלי מניות, מנהלים ומורשי חתימה בחברות המפיצות (להלן: אנשי קש), אשר הוחלפו מעת לעת.
המשיבים 4-5 שהנם עורכי דין, ערכו מסמכים משפטיים המסמיכים את אנשי הקש כמנהלים ובעלי מניות בחברות המפיצות, וזאת על מנת ליצור את התשתית לפעילותה העבריינית של הקבוצה.
עניינו של המשיב 6 לא רלבנטי למשיב 5, ולכן לא יוזכר.
2.האישום הראשון מייחס למשיב 5 מעורבות בהנפקת חשבוניות פיקטיביות בנסיבות מחמירות באמצעות החברות המפיצות, בהיקף של כ- 604 מיליון ₪, שערך המע”מ בגינן הינו מעל 92 מיליון ₪.
הטענה היא כי המשיבים 4-5 (עורכי הדין) אישרו בחתימתם חלק ממסכי הרישום הכוזבים ויפויי הכוח. זאת ביודעם כי המשיב 1, לבדו או עם אחרים, משתמש בחברות המפיצות לצורך הפצת חשבוניות פיקטיביות, וכי המסמכים שאושרו כוזבים, ו/או נועדו לצורך פעילות זו.
עוד נטען כי הקבוצה בניהולו של המשיב 1 פעלה להדפסת פנקסי שיקים, פנקסי חשבוניות מס וקבלות על שם החברות המפיצות, אשר שימשו את הקבוצה בביצוע תכניתה העבריינית להפצת החשבוניות הפיקטיביות.
למשיב 5 מיוחסות עבירות של קשירת קשר עם אחרים להפצת חשבוניות פיקטיביות, באמצעות 22 חברות מפיצות, וסיוע לרישום כוזב במסמכי החברות המפיצות, בכוונה לרמות.
3.באישום השני – עבירות מע”מ, נטען כי המשיב 5 ערך מסמכים משפטיים שאפשרו פעילות הפצת חשבוניות בשתי חברות מפיצות, ובכך פעל במטרה להביא לכך שהחברות המקזזות יתחמקו ממס באמצעות 113 חשבוניות פיקטיביות בסך כולל של מעל 86 מיליון ₪, שסכום המע”מ בגינן הינו קרוב ל- 8 מיליון ₪. מיוחסת למשיב 5 פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק מתשלום מס, עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע”מ, בנסיבות מחמירות כמפורט בסעיפים 117(ב2)(2) ו- 117(ב2)(3) לחוק מע”מ.
4.באישום השלישי – עבירות מס הכנסה, נטען כי המשיב 5 ערך מסמכים משפטיים המסמיכים את אנשי הקש כמנהלים ובעלי מניות בחברות המפיצות, וזאת על מנת ליצור את התשתית לפעילותה העבריינית של הקבוצה, ביודעו כי בחברות המפיצות ייעשה שימוש על מנת להפיץ ולקזז חשבוניות פיקטיביות. למשיב 5 מיוחסת עבירה של שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, במזיד ובכוונה לעזור לאחרים להתחמק ממס.
בקשת המעצר
5.המשיב 5 משוחרר בערובה בתנאי “מעצר בית” בפיקוח עם שעות התאווררות, והבקשה היא להורות על המשך התנאים המגבילים בעניינו. בבקשה נוספת שהוגשה כחודשיים לאחר הגשת כתב האישום, ובטרם התקיים דיון בבקשת המעצר, התבקשתי לאסור על המשיב 5 להמשיך ולעבוד בעיסוקו כעורך דין, וזאת עד לתום ההליכים בעניינו, ולמצער עד החלטה על השעייתו על ידי מוסדות לשכת עורכי הדין.
גדר המחלוקת הראייתית בין הצדדים
6.הטענה הבסיסית של המשיב 5 היא כי אין ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לו, ולכן דינן של כל המגבלות שחלות עליו להתבטל (פרו’ עמ’ 31 שו’ 22-23).
7.טענה זו הצטמצמה לשאלת היסוד הנפשי במעשיו של המשיב 5, לאחר שבמהלך הדיון הובהר כי אין מחלוקת ראייתית באשר למעשים הפיזיים שביצע משיב 5 (פרו’ עמ’ 37 שו’ 9-32).
כך: אין מחלוקת על השירותים המקצועיים שסיפק משיב 5 למשיב 1; אין מחלוקת שמשיב 5 החתים אנשים שונים שהופנו אליו על ידי משיב 1 כבעלי חברות, כמורשי חתימה, החתים אותם על תצהירים; אין מחלוקת על כך שהמשיב 5 העביר מסמכים לרשם החברות.
אין גם מחלוקת על כך שחלק מן האנשים שהופנו למשיב 5 על ידי משיב 1 אינם נחזים להיראות בעלי חברות ומורשי חתימה מן הישוב.
המשיב 5 מסכים כי היה עליו לחשוד ואפילו לדעת שמשיב 1 עומד מאחורי בעלי המניות ומורשי החתימה, ולחשוד שיש משהו פיקטיבי הקשור בחברות.
המשיב 5 אף מסכים כי ישנן ראיות לכאורה לכך שביצע עבירות חמורות פחות מאלו המיוחסות לו. מסכים כי יש ראיות לכאורה לביצוע עבירות מס ולעצימת עיניים מצידו (פרו’ עמ’ 39 שו’ 31-32).
8.מכאן, גדר המחלוקת כפי שהובהרה על ידי המשיב 5 הינה באשר ליסוד הנפשי – לדבריו, מעולם לא ידע כי מעשיו משמשים לצורך הפצת חשבוניות פיקטיביות.
נוכח העובדה כי האישומים כולם מייחסים למשיב 5 ידיעה וכוונה לכך שמעשיו יסייעו לקבוצה העבריינית לבצע עבירות של הפצת חשבוניות פיקטיביות – בכך נתמקד.
טענות המבקשת
9.המשיב 5, עורך דין במקצועו, השתמש בכובעו כעורך דין כעושה דברו המוחלט של משיב 1, לא שאל שאלות, לא תהה ולא הביע מחאה, גם כשהנסיבות הצביעו מפורשות על כך שמדובר בפעולות פיקטיביות ופליליות. מעבר לנסיבות, ישנם עדים הטוענים מפורשות כי המשיב 5 היה מודע לכך שמדובר בחשבוניות פיקטיביות (פרו’ עמ’ 38 שו’ 1-6).
10.משרדו של משיב 1 נמצא בצמוד למשרדו של משיב 5, בתוך משרדו של משיב 5, והוא עשה בו כבשלו.אפילו כאשר משיב 5 גילה שהחותמת שלו זויפה על ידי משיבים 1 ו- 3, הוא לא דיווח על כך לרשויות (פרו’ עמ’ 38 שו’ 7-15).
11.מפנה להודעותיו של משיב 3, מהן עולה כי משיב 1 היה היחיד ששילם עבור שירותיו של משיב 5, וכי משיב 3 הגיע רק על מנת לחתום. מפנה לעימות ביניהם, לכך שמשיב 3 סייג בעימות את עדותו לגבי אירוע בו הועברו 10 חברות על שמו בביתו של משיב 1, ולכך שבעדות נוספת הסביר את ההסתייגות בחוסר נעימות מהמשיב 3.
12.מפנה להודעותיו של סלומון בוהדנה, איש קש נוסף שעבד לכאורה עבור משיב 1. הוא חתם על העברת חברות על שמו אצל המשיב 5, מעולם לא התבקש לשלם עבור שירותיו של המשיב 5, ולא שילם בפועל. לדבריו, ההיגיון הוא שמשיב 5 ידע שהוא “קוף”, והצד השני לא נכח בהעברה.
13.מפנה להודעותיו של משיב 2. מסר שמשיב 1 היה ראש השיטה ופעל ממשרדו של משיב 5. שמשיב 1 עזר למשיב 5 לפתוח את המשרד כדי שיהיה “שפוט שלו”. לדבריו, ברור שהמשיב 5 ידע שמדובר בחשבוניות פיקטיביות. תיאר את משיב 5 כשותף סמוי של משיב 1. הגדיר אותו כיד ימינו של משיב 1.
14.מפנה להודעת משיב 1 מיום 20.11.16, לפיה החתים אנשים לא משכילים אותם גייס, כי סמך על עורכי הדין ובכללם משיב 5 שמסבירים להם את ההשלכות.
15.מפנה להודעות המשיב 5 המאשר כי קיבל מהמשיב 1 אנשים שנשלחו אליו לצורך העברת חברות על שמם, שלא ערך בדיקה פרט למה שנמסר לו על ידי משיב 1, אשר שילם את שכר טרחתו בחלק מהמקרים. אין מחלוקת על כך שהמשיב 1 שילם לעתים את שכר הטרחה, ופעמים אחרות הדבר נעשה על ידי בעלי החברות.
16.מפנה לשתי שיחות שנקלטו בהאזנת סתר בין משיבים 1 ו- 5: שיחות 4186 ו- 4252 בהאזנה 156731. מובהר כבר עתה כי עברתי פעם אחר פעם על כל חומרי החקירה שנמסרו לעיוני, ולא מצאתי קיומן של שיחות אלו. מאידך, נוכח טענות המבקשת בדבר תוכנן של שיחות אלה, מצאתי כי די בטיעוני הצדדים באשר אליהן, כפי שיובהר להלן.
המבקשת טוענת כי בשיחה 4186 משוחחים על העברת חברה, כי בשיחה 4252 משוחחים על אנשים שצריך להביא מאוקראינה עבור אחת החברות. באותה שיחה המשיב 1 אומר למשיב 5 כי יש יתרונות בהבאת בעלי חברה מחו”ל, אך הדבר לא לטלפון.
לענייננו, המבקשת מאשרת כי בשיחות עצמן אין אינדיקציה לחשבוניות פיקטיביות, אלא שיחות על העברת חברות. לטענת המבקשת, מהשיחות ניתן ללמוד כי המשיב 5 יודע היטב שהמשיב 1 הוא שעומד מאחורי העברת החברות, וכי האנשים המגיעים לצורך ביצוע העברה בפועל הם עושי דברו של המשיב 1.
כפי שהובהר בראשית הדיון, אין מחלוקת על כך שישנן ראיות לכאורה שהמשיב 5 ביצע לכאורה העברות בעלות פיקטיביות והמחלוקת הינה באשר ליסוד הנפשי, ומכאן, אצא מנקודת הנחה כי תוכן השיחות תואם את הסכמת הצדדים בעניין זה. המבקשת איננה טוענת כי יש בשיחות להוכיח שמדובר בחשבוניות פיקטיביות, או שהמשיב 5 צריך היה להבין שכך הדבר.
מכאן, שתי השיחות הנ”ל נטולות השפעה באשר למארג הראייתי בעניינו של המשיב 5.
17.בבקשת המעצר בכתב נטען כי המשיב 5 קשר עצמו בהודעותיו אל התכנית העבריינית, החברות המפיצות, אנשי הקש והקבוצה (סעיף 73). נראה כי טענה זו נזנחה, לאחר שהמבקשת נמנעה מלהפנות לאמירות כאמור של המשיב 5 בהודעותיו. בסוף הדיון אף אישרה כי המשיב 5 הכחיש בחקירותיו את העבירות המיוחסות לו (פרו’ עמ’ 51 שו’ 19-28). כפי שיובהר להלן, בחנתי, גם אם בגדר למעלה מן הצורך, את הודעותיו של המשיב 5.
טענות המשיב 5
18.כאמור, אין מחלוקת על כך שהמשיב 5 אישר בחתימתו מסמכים משפטיים כמפורט בבקשה, וכי לכאורה חשד או היה עליו לחשוד שמדובר באנשי קש.
בצד זאת נטען כי המבקשת לא הציגה תשתית ראייתית התומכת בטענתה לפיה המשיב 5 התכוון לסייע להפצת חשבוניות פיקטיביות, או אפילו ידע על תכנית להפצה כאמור.
19.המשיב 5 טוען כי 2 השיחות שנקלטו בהאזנת סתר מועילות למשיב 5, ולבטח אינן מזיקות לו.
20.המשיב 5 טוען כי הטענה בבקשת המעצר, לפיה קשר עצמו בהודעותיו אל התכנית העבריינית, מקורה כנראה בטעות, כי המשיב 5 אישר בחקירותיו שהחתים ואישר מסמכים שהוצגו לו, אך מעולם לא קשר עצמו לידיעה ולבטח לא לכוונה לסייע בהפצת חשבוניות פיקטיביות.
21.המשיב 5 הפנה להודעותיו של משיב 3, מהן לא עולה כי משיב 5 היה מודע לכך שהחברות נועדו להפצת חשבוניות פיקטיביות.
22.המשיב 5 הפנה להודעותיו של משיב 2, לפיהן האמין כי המשיב 5 מודע למטרת פעילותו של משיב 1. טוען שאין בהודעותיו קביעה בדבר ידיעה פוזיטיבית של משיב 5 אודות פעילות שקשורה לחשבוניות פיקטיביות.
23.המשיב 5 הפנה להודעותיו של סלומון בוהדנה. גם בעניינו לא ניתן לקבוע מודעות של המשיב 5 לפעילותו העבריינית לכאורה של משיב 1.
חומר חקירה
24.על מנת לבחון קיומה של תשתית ראייתית לכאורית להוכחת האישומים המיוחסים למשיב 5, לא הסתפקתי בבחינת ההודעות המסוימות אליהן הופניתי על ידי הצדדים, אלא הוספתי ועיינתי במלוא הודעותיהם של העדים שאוזכרו על ידי הצדדים, לרבות הודעותיו של המשיב 5, ומצאתי לציין את אלו שיפורטו להלן.
25.הודעות משיב 3
מיום 16.11.16 עמ’ 2: סיפר כי שבתאי הוא עורך דין מאשדוד שהיה עושה את כל ההעברות, היה אצלו במשרד כ- 10 פעמים. כשהיה מגיע למשרדו, המשיב 5 כבר היה מתודרך, כנראה על ידי משיב 1, והוא (משיב 3) מעולם לא שילם לשבתאי שכר טרחה.
מיום 17.11.16 שו’ 142-146: מזהה את תמונתו של המשיב 5.
מיום 17.11.16 שו’ 337-340, שו’ 345-347: שבתאי היה “מפורק” עד תחילת הקשר עם המשיב 1, אשר פתח עבורו משרד באשדוד. תחילה עבדו יחד במשרד אחר, “שם היו מגיעים כל הקבלנים, הערבים, הקופים, המפגש היה שם הוא סה”כ עו”ד”. למשיב 1 היתה חותמת של המשיב 5, וראה אותו חותם הרבה באמצעותה.
מיום 18.11.16 שו’ 14-55: טוען כי לא בטוח שהמשיב 5 היה מודע לכל הקומבינה.
מיום 18.11.16 שו’ 57-61: נראה כאילו היה ברור לכולם בחדר שאין עבודה אמיתית של חברות, רק גלגול ניירת.
מיום 18.11.16 שו’ 63-68: זיוף חותמת כביכול על ידי משיב 3. משיב 5 לא עשה עם זה דבר. לא התלונן.
מיום 18.11.16 שו’ 76-79: משיב 5 היה מודרך על ידי משיב 1.
עימות בין משיב 5 למשיב 3 ביום 18.11.16: מהעימות עולה שמשיב 5 התלונן במשטרה על זיוף חותמת, אך לא שב למשטרה לאחר שמשיב 3 סיפר לו שהוא זה שזייף.
הודעת משיב 3 מיום 20.11.16 שו’ 4-14: מתייחס לעימות. מבהיר כי מיתן את דבריו בעימות כדי לא לפגוע בשבתאי.
מיום 23.11.16 שו’ 24-27: הפסיק לשתף פעולה. מספר שכל מה שאמר בחקירות עד כה היה שקרי.
מיום 27.11.16 שו’ 131-134: לא שילם שכר טרחה למשיב 3. שו’ 172-175: בהמשך טוען כי אולי שילם, אולי משיב 1 נתן לו לשלם.
26.הודעות סלומון בוהדנה
מיום 18.11.16 שו’ 4-32: הכיר את המשיב 5 דרך משיב 1 ששלח אותו לשבתאי. לדבריו, לא נשאל שאלות על ידי משיב 5, אלא היה חותם על מסמכים. סבור ששבתאי ידע שמדובר בחברות לא אמיתיות, שהיה מודע לכל דבר. היה אצל משיב 5 לכל היותר 5 פעמים. לא תמיד היה חותם. לעתים נשלח לבצע שליחויות מטעם משיב 1.
מיום 18.11.16 שו’ 198-214: לא שאל את המשיב 5 שאלות, ולא היו לו שיחות עמו פרט לחתימה על מסמכים. משיב 1 הסביר לו מראש על מה הוא עתיד לחתום, ולא קיבל משבתאי הסברים.
עימות בין סלומון בוהדנה למשיב 5 ביום 24.11.16, שו’ 73-120: בעימות מסר בוהדנה כי היה במשרדו של משיב 5 פעמיים-שלוש. מסר שאיננו יודע אם המשיב 5 ידע שמדובר בחברות פיקטיביות.
27.הודעות משיב 2
מיום 14.11.16 שו’ 72-75: משיב 1 היה “הבעל בית של השיטה, הוא היה המוח”. הוא עזר למשיב 5 לפתוח משרד עורכי דין על מנת “שהוא יהיה שפוט שלו” ויבצע עבורו העברות חוזים ומניות. משרדו של המשיב 1 היה בתוך משרדו של המשיב 5.
מיום 14.11.16 שו’ 174-179: משיב 5 ידע לדבריו כי מדובר בחשבוניות פיקטיביות. כשנשאל כיצד ידע השיב: “כי כל פעם יעקב מביא קופים חדשים, הם היו עושים את ה(ה)העברות של המניות, של הדירקטורים, חוזים. שבתאי גם מנוצל – שבתאי היה מסובך עם הוצאה לפועל, ויעקב אמר שיפתח לו משרד באשדוד וסיפק לו עבודה. החשבוניות זה ניפוח עבודה, יכול להיות גם מקומות שרק היה חשבונית ולא היה עבודה”.
מיום 17.11.16 שו’ 14-68: טען שמשיב 5 היה שותף סמוי של משיב 1. כשנשאל מפורשות האם משיב 5 ידע שמדובר בחשבוניות פיקטיביות, השיב שאיננו זוכר. משיב 1 אמר למשיב 5 מה לעשות. לדבריו כל מי שהיה קרוב למשיב 1 ידע שמדובר בחברות קש, גם משיב 5, שאצלו ראה “קופים” יושבים במשרד.
28.הודעת משיב 1 מיום 20.11.16 שו’ 23-35, שו’ 63-76: מאשר שגייס אנשים לא משכילים, ומבהיר כי סמך על עורכי הדין שיסבירו לכל בעל חברה או מורשה חתימה את ההשלכות העתידיות של פעילותו בחברה.
29.הודעות המשיב 5
כפי שהבהרתי לעיל, נראה כאילו המבקשת זנחה את טענתה (סעיף 73 לבקשת המעצר) ולפיה המשיב 5 קושר עצמו בהודעותיו אל התכנית העבריינית, החברות המפיצות, אנשי הקש והקבוצה, לאחר שלא נאמר דבר בעניין זה במהלך הדיון. בסוף הדיון אף אישרה כי המשיב 5 הכחיש בחקירותיו את העבירות המיוחסות לו (פרו’ עמ’ 51 שו’ 19-28). למעלה מן הדרוש, עיינתי בכל הודעותיו של המשיב 5, ומצאתי כי בצדק נזנחה הטענה.
אכן, המשיב 5 אישר העברת מניות לגורמים שלא נחזו כמי שיכולים לנהל חברות (הודעה מיום 17.11.16 עמוד 8 שו’ 7-9, שו’ 19-21, עמוד 11 שו’ 14-21), אך בשום שלב לא הודה במעורבות בתכנית עבריינית, בקשירת קשר לפשע, בחברות בקבוצה עבריינית או במעורבות בהפצת חשבוניות.
המשיב 5 כפר בעבירות המיוחסות לו בחקירותיו. הוא כפר בטענה כי ידע שמדובר בבעלי חברות פיקטיביים (“קופים”), בטענה כי ידע שמדובר בחברות שביצעו פעולות לא חוקיות, בטענה כי סייע במעשיו לביצוע עבירות. ראו לדוגמא הודעה מיום 1.12.16 שו’ 107-120.
המשיב 5 הסביר שפנה פעמיים למשטרה בתלונה באשר לחותמת המזויפת. גם אם הסבריו בעניין זה מוקשים, לא ניתן לומר כי קשר עצמו לזיוף והפצת חשבוניות פיקטיביות. ראו הודעה מיום 1.12.16 שו’ 121-137.
המשיב 5 אישר כי למשיב 1 היה חדר בתוך משרדו. כמו כן אישר כי המשיב 1 היה זה ששילם לרוב עבור פעילויות משפטיות שביצע המשיב 5 בעניינם של אנשים שהגיעו דרכו. ראו הודעה מיום 7.12.16 שו’ 164-172.
דיון
30.הפסיקה חזרה ושנתה את הכללים באשר לאופן בחינתם של חומרי החקירה והמבחן לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה. חומר החקירה צריך להצביע על פוטנציאל ראייתי אשר יהא בכוחו להביא בסופו של המשפט, לאחר עיבודן של הראיות וקביעת אמינותן ומשקלן, להוכחת אשמת הנאשם (בש”פ 8087/95 זאדה נ’ מדינת ישראל, פ”ד נ(2)133). השאלה הנבחנת איננה מהימנות גרסתו של הנאשם, אלא קיומו של פוטנציאל ראייתי להרשעה בתום המשפט. מכאן, אין בקיומה של גרסה מכחישה של נאשם כדי לשלול מראש מסקנה שקיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמה, הגם שתמיד קיימת אפשרות כי בסוף ההליך יינתן אמון בגרסת הנאשם אשר יזוכה בשל כך (בש”פ 2182/95 מדינת ישראל נ’ מהאג’נה, פ”ד מט(2)227).
31.לאחר שבחנתי את חומרי החקירה שהוגשו לעיוני, מצאתי כי ישנה תשתית ראייתית בעוצמה לא גבוהה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב 5, תוך שישנו קושי כמפורט להלן.
32.כאמור, המשיב 5 איננו חולק על המרכיב העובדתי המיוחס לו במסגרת כתב האישום. הוא ביצע, בכובעו כעורך דין, פעולות משפטיות רבות אשר אפשרו לכאורה לקבוצה עבריינית, בראשותו של המשיב 1, לבצע עבירות שונות שעיקרן הפצת חשבוניות פיקטיביות. לצורך כך ערך לכאורה מסמכים המסמיכים אנשי קש כמנהלים ובעלי מניות בחברות מרומות ובחברות קש.
33.לב המחלוקת, כמבואר לעיל, נוגע בשאלה האם המשיב התכוון, ולמצער ידע, כי מעשיו משמשים ו/או נועדו לשמש לצורך הפצת חשבוניות פיקטיביות. מרכיב המודעות הינו הכרחי, בלתו אין, והוא מהווה חלק בלתי נפרד מתיאור המעשים המיוחסים למשיב 5: אישום 1 סעיפים 12, 15, 18; אישום 2 סעיפים 31, 35, 36; אישום 3 סעיפים 6, 7, 11.
מכאן, על מנת לבסס הרשעה בעבירות המיוחסות למשיב 5, יש צורך להוכיח לא רק את הרכיבים העובדתיים, לגביהם אין לכאורה מחלוקת, אלא אף את היסוד הנפשי.
אבהיר, כי לו הייתי צריך לקבוע תשתית לכאורית באשר לרכיב העובדתי, הרי שחומר החקירה מבסס רכיב זה בעוצמה לכאורית כנדרש בשלב זה של ההליך, להוכחת אשמתו של המשיב 5. בצדק נמנעו הסנגורים המלומדים מלטעון כנגד קיומה של תשתית ראייתית להוכחת רכיב זה.
34.ואולם, באשר ליסוד הנפשי, ידיעתו של המשיב 5, המצב שונה. אבהיר מראש, נזהרתי ממתן משקל בשלב זה לגרסתו המזכה של המשיב 5 עצמו, ובחנתי, כעיקר וככלל, את הודעותיהם של עדי המבקשת ואת השתלבותן זו בזו, בשאלה האם נוצר מארג ראייתי לכאורי שדי בו בשלב זה, כנדרש על פי הפסיקה. אך גם בהינתן מלוא ההקלות הניתנות בשלב זה של ההליך, בו בית המשפט איננו בוחן ממצאי מהימנות אלא פוטנציאל הרשעה בלבד, מצאתי קיומו של קושי ראייתי.
35.משיב 3 מאשר בחקירותיו כי איננו בטוח שהמשיב 5 “היה מודע לכל הקומבינה”. אמנם, מדבריו עולה כי המשיב 5 פעל לכאורה לפחות בעצימת עיניים ביחס לשאלה האם החברות הן אמיתיות שמא פיקטיביות, אך שאלת המפתח היא האם ידע, או צריך היה לדעת, כי מדובר בחברות שמטרתן הפצת חשבוניות פיקטיביות. הפכתי והפכתי בהודעותיו של משיב 3, ולא מצאתי טענה כאמור. גם בבחינת הדברים “בין השורות”, עולה כי המשיב 5 פעל לכאורה בדרך בלתי מקובלת, בלשון המעטה, ביחס לעורך דין וחובותיו ככזה, אך אינני מוצא בדברי המשיב 3 תשתית ממשית להוכחת הידיעה המיוחסת לשבתאי.
36.סלומון בוהדנה מסר בעדות כי הוא סבור שהמשיב 5 ידע שמדובר בחברות לא אמיתיות. מאידך, בעימות ביניהם מסר כי היה במשרדו של שבתאי פעמיים-שלוש, וכי איננו יודע אם האחרון ידע שמדובר בחברות פיקטיביות. לא אמר דבר וחצי דבר באשר לידיעה של המשיב 5 לעניין חשבוניות פיקטיביות.
37.המשיב 2 הינו היחיד מבין עדי התביעה אשר טוען מפורשות, כי המשיב 5 ידע שמדובר בחשבוניות פיקטיביות. לכאורה, ניתן להסתפק באמירה זו לשם קביעה כי קיימת תשתית ראייתית לשלב זה של ההליך. ואולם, הסתפקות באמירה זו של המשיב 2, אין בה די, וגם צוות החקירה היה מודע לכך.
בהמשך ישיר לטענתו, נחקר המשיב 2 אודות הבסיס לה. על כך השיב כי בכל פעם שמשיב 1 “מביא קופים חדשים”, היו מתבצעות פעולות של העברת מניות וחוזים. ברי כי אין בטענתו של המשיב 2 הסבר, כיצד הגיע למסקנה שהמשיב 5 ידע שמדובר בחשבוניות פיקטיביות דווקא, ולא פעילות אחרת.
בחקירה נוספת טען המשיב 2, כי משיב 5 היה שותף סמוי של משיב 1. כשנשאל מפורשות האם משיב 5 ידע שמדובר בחשבוניות פיקטיביות, השיב הפעם שאיננו זוכר. לדבריו, כל מי שהיה קרוב למשיב 1 ידע שמדובר בחברות קש, גם משיב 5, שאצלו ראה “קופים” יושבים במשרד. ושוב, אין הסבר כיצד הגיע למסקנה כי המשיב 5 ידע שמדובר בחשבוניות פיקטיביות דווקא.
38.בית המשפט רשאי לקבוע תשתית ראייתית לכאורית להוכחת האשמה גם על בסיס ראיות נסיבתיות, ואין חובה להידרש לעד אשר יטען מפורשות כי הנאשם ביצע מעשה או כי היתה לו מודעות.
בחינת הראיות הנסיבתיות מעלה שהמשיב 5 לכאורה היה שותף לפעילות עבריינית של החתמת גורמים פיקטיביים כבעלי מניות ודירקטורים בחברות שונות, ולמצער עצם עיניו נוכח פעילות זו – עצימת עיניים השקולה לידיעה.
ואולם, העבירות המיוחסות למשיב 5 מחייבות תשתית לכאורית להוכחת ידיעה/עצימת עיניים לכך שהחברות ומעשי המשיב 5 שימשו להפצת חשבוניות פיקטיביות, וכזאת לא עלה בידי המבקשת לבסס בעוצמה ממשית.
גם אם אתן משקל ממשי להודעותיו של המשיב 2, שכאמור הינו היחיד הטוען מפורשות שמשיב 5 ידע שמדובר בחשבוניות פיקטיביות, אינני יכול ואינני רשאי להתעלם מן הקשיים העולים מהודעותיו אלה, גם לשיטתם של החוקרים. חומר החקירה שהוצג בפני איננו מבסס תשתית שהניעה את המשיב 2 לטעון כי שבתאי היה מודע לכך שהחברות משמשות להפצת חשבוניות פיקטיביות, להבדיל ממטרות אחרות. ההיקש שערך המשיב 2, בין ידיעתו של שבתאי כי במשרדו יושבים אנשי קש, לבין ידיעה בדבר חשבוניות פיקטיביות, רחוק מלהיות מובן מאליו.
39.על כך אוסיף ואזכיר, כי הטענות בבקשת המעצר לפיהן המשיב 5 בהודעותיו קשר עצמו למיוחס לו, נזנחו על ידי המבקשת בשלב הטיעונים, ובצדק, וכי 2 שיחות הטלפון המואזנות אליהן התייחסה המבקשת בדיון אינן מבססות ידיעה אף אליבא דמבקשת, גם אם אתן לשיחות אלה את מלוא המשקל המפליל.
40. מסקנת האמור עד כה, כי קמה תשתית ראייתית בעוצמה לא גבוהה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב 5, תוך שמצאתי קושי באשר לידיעתו של שבתאי כי מדובר במעשים שנועדו לאפשר הפצת חשבוניות פיקטיביות.
עילת מעצר וחלופה
טענות הצדדים
41.המשיב 5 משוחרר בתנאים מגבילים הכוללים “מעצר בית” בפיקוח עם שעות התאווררות. המבקשת עותרת להותרת תנאים אלו על כנם, ובהמשך התבקשתי לאסור על המשיב 5 להמשיך ולעבוד בעיסוקו כעורך דין.
42.המבקשת הפנתה לחומרת העבירות המיוחסות לשבתאי, לכך שנשקפת ממנו מסוכנות כלכלית ככל שהוא ממשיך לעסוק בעריכת דין, באופן שהוא יכול לשוב ולבצע את העבירות המיוחסות לו או דומות להן. הובהר כי בשעה שהוגשה בקשת המעצר המקורית, לא סברה המבקשת כי המשיב 5 ישוב ויעסוק בעריכת דין מביתו.
43.עוד הפנתה המבקשת לתסקירי המעצר אשר הוגשו בעניינו של המשיב 5, כשהומלץ שלא לאפשר לשבתאי לעסוק בעבודתו כעורך דין בשלב זה.
44.המבקשת הפנתה לפסיקה התומכת בטענותיה באשר למניעת עיסוק, וכן לפסיקה העוסקת במסוכנות כלכלית.
45.ב”כ המשיב 5 הפנה לכך שמדובר במשיב בן 51, נעדר הרשעות, נתוניו האישיים והמשפחתיים מרשימים, אשר שיתף פעולה בחקירותיו למן הרגע הראשון.
46.עוד הפנה לכך שלא קמה עילת שיבוש, וכי טענת המבקשת הינה אך לעילת מסוכנות כלכלית, וטען כי הפסיקה אליה הפנתה המבקשת איננה רלבנטית, שכן מדובר בתיקים חמורים בהרבה ובמפיצי החשבוניות עצמם, הדמויות הדומיננטיות.
47.ביחס לתסקיר הפנה לכך שעורך התסקיר יצא מנקודת מוצא כי קיימות ראיות לכאורה, בהתאם להנחיית בית המשפט (התסקירים הוגשו, בהסכמה, עובר לקיום דיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה), וטען כי מדובר בתסקיר חיובי ביותר.
48.באשר לבקשה להפסקת עיסוק, טען כי אין מקום לקבלת הסעד, בראש וראשונה נוכח חלוף הזמן והעובדה כי הבקשה הוגשה לאחר שהמשיב 5 משוחרר כמעט 3 חודשים ללא תנאי מגביל מסוג זה, והמשיך בעיסוקו כעורך דין. המשיל את בקשת המדינה לבקשה לביטול שעות ההתאווררות בשלב הדיוני הנוכחי.
תסקירי מעצר
49.הוגשו 2 תסקירי מעצר בעניינו של המשיב 5: תסקיר מיום 19.1.17, לא נתן הערכת סיכון כלשהי, נוכח העובדה שניתן טרם נקבעו ראיות לכאורה. תסקיר משלים מיום 27.2.17, אשר ניתן לאחר שבית המשפט הורה להתייחס למקרה כאילו נקבע קיומן של ראיות לכאורה.
קצין המבחן נתן דעתו, כגורמים מגבירי סיכון, לקיומו של כתב האישום המייחס למשיב מעשים שבוצעו לכאורה לאורך זמן, בצוותא חדא עם אחרים, בהיקף כספים נרחב, תוך שימוש לרעה במעמדו כעורך דין ובאמון שניתן בו על ידי רשויות החוק. התרשם כי שבתאי מתקשה לעמוד על הפגיעה שהסב במעשיו, תוך טשטוש והפחתה מחומרת מעשיו והעלמת עין מחובותיו כעורך דין. קצין המבחן התרשם לרעה מכך שהמשיב ממשיך להגיע למשרדו במסגרת שעות ההתאווררות שניתנו לו.
כגורמים מפחיתי סיכון נתן דעתו קצין המבחן להיכרות בבעייתיות מסוימת בהתנהלותו, וברצונו להשתלב בהליך טיפולי לעברייני מרמה.
לסיכום הגיע קצין המבחן למסקנה כי קיים סיכון בינוני להישנות עבירות, וכי קיים סיכון לשיבוש הליכי משפט.
נוכח הסיכון שנקבע וההתרשמות כי המשיב 5 חווה את מעצרו כמרתיע ומציב גבול, הומלץ להקל בתנאים המגבילים, כך שישהה ב”מעצר אדם” בין השעות 8-16, ובשאר הזמן ימשיך לשהות ב”מעצר בית”. כן הומלץ למנוע את הגעתו למשרדו על מנת להימנע מהסיכון להישנות עבירות, ועל העמדתו בפיקוח שירות המבחן למשך 6 חודשים, במהלכם תיבחן אפשרות שילובו בקבוצת “מרמה”.
הכרעה – עילה מעצר וחלופה
50.כאמור, תסקיר המעצר המשלים ניתן בהתבסס על הנחה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב 5.
מכאן, יש לבחון מחדש את התסקיר נוכח הקביעות אותן קבעתי לעיל, לפיהן קמה תשתית ראייתית בעוצמה לא גבוהה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב 5, תוך שמצאתי קושי באשר לידיעתו של שבתאי כי מדובר במעשים שנועדו לאפשר הפצת חשבוניות פיקטיביות.
51.הגורמים מגבירי הסיכון המפורטים בתסקיר, נובעים באופן מובהק מחומרת העבירות המיוחסות למשיב 5. כך, קביעת המסוכנות הבינונית אליה הגיע קצין המבחן, וכך גם המסקנות באשר להמשך התנאים המגבילים.
52.נוכח הקביעות הראייתיות אליהן הגעתי, נוכח גילו של המשיב 5, נתוניו האישיים לרבות היעדר עבר פלילי, ותפקודו החיובי במהלך חייו עד כה, לא מצאתי כי יש מקום להותיר על כנם תנאים מגבילים כלשהם, למעט ערבויות אשר יבטיחו התייצבותו להמשך ההליכים בעניינו.
אבהיר, כי לו הייתי מגיע למסקנות ראייתיות מכבידות, לפיהן לא קמה חולשה ראייתית להוכחת האשמה, הייתי שוקל בכובד ראש הותרת התנאים המגבילים על כנם, ואף היעתרות לבקשת המבקשת להורות על הפסקת עיסוק בעריכת דין. בנסיבות קביעותי דלעיל, לא מצאתי לקיים דיון בבקשה זו של המדינה, באשר בית המשפט איננו משחית זמנו על קיום דיון תיאורטי.
אוסיף, כי לו התקיים דיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה עובר לקבלת תסקיר, לא הייתי נזקק לתסקיר בעניינו של המשיב 5, והייתי מגיע לאותן המסקנות אף בהיעדרו של תסקיר.
53.נוכח המפורט לעיל, הנני מורה על ביטול התנאים המגבילים בהם נתון המשיב 5, תוך שהערבויות שניתנו יעמדו על כנן עד תום ההליכים, להבטחת התייצבותו של המשיב 5 להליכים בעניינו.
ניתנה היום, ט”ז אדר תשע”ז, 14 מרץ 2017, במעמד המשיבים 3-5 ובאי כוחם.
להלן ההחלטה בעניין מעצרו של נאשם 4 דני גבעתי (השופט גיא אבנון)
| בית משפט השלום בראשון לציון | |
| מ”ת 34262-12-16 מדינת ישראל נ’ שמואל(עציר) ואח’
תיק חיצוני: 537412/2015 |
|
| בפני | כבוד השופט גיא אבנון | |
| המבקשת | מדינת ישראל פרקליטות מחוז תל אביב(מיסוי וכלכלה) ע”י ב”כ עוה”ד יעל שניידר, נג’מי חאיק, רועי ברק |
|
| נגד | ||
|
המשיבים |
1. יעקב שמואל (עציר)
2. רונן יחזקאל (עציר) 3. גלעד כהן (עציר) 4. דני גבעתי ע”י ב”כ עו”ד אורנה פינטו-גפסון 5. טל שבתאי 6. אמיר עבד אל האדי (עציר) |
|
| החלטה בעניין משיב 4 |
החלטתי זו ניתנת לאחר שניתנה החלטה בנסיבות לכאורה דומות בעניינו של המשיב 5, כשבעניינם של חלק מהמשיבים האחרים טרם הסתיים הליך המעצר. לפיכך מובהר כי אין במתן החלטתי בעניינו של המשיב 4 דני גבעתי (יכונה גם גבעתי) כדי לקבוע קביעות ראייתיות לכאוריות כלשהן ביחס למעורבים אחרים, אשר בעניינם טרם ניתנה החלטה. ההחלטה נוגעת אך ורק לעניינו של משיב 4, תוך התייחסות לטענות הצדדים והתבססות על חומרי החקירה ביחס למשיב זה.
עוד מובהר, כי נוכח הקביעות והמסקנות אליהן הגעתי ביחס למשיב 5, ביקשתי מהצדדים לטעון ביחס לדמיון/אבחנה בין המשיבים 4 ו- 5, זאת שכן מרבית המעשים והעבירות המיוחסים להם הינם משותפים.
כתבי האישום
- כנגד המשיב ואחרים הוגשו כתבי אישום המייחסים להם מעורבות בפעילות עבריינית שעיקרה מכירת חשבוניות מס פיקטיביות תמורת עמלה, וכן מתן זכויות שימוש בחברות לאחרים לשם הפצת חשבוניות מס פיקטיביות על ידם, וזאת בהיקף של מאות מיליוני ₪ (להלן: “התכנית העבריינית”).
החשבוניות הפיקטיביות נמסרו לחברות שרכשו אותן לצרכי התחמקות מתשלום מס ערך מוסף ומס הכנסה. החשבוניות הפיקטיביות נחלקו לחשבוניות שניתנו על אף שבגינן לא סופקה כל סחורה או לא בוצעה כל עבודה, ולחשבוניות שניתנו במקרים בהם בוצעה עבודה או סופקה סחורה, על ידי גורם שביקש להימנע מלהוציא חשבונית כדין בגין העבודה או הסחורה.
המשיב 1 (יכונה גם שמואל) הוא הרוח החיה של הקבוצה העבריינית, יוזם הפעילות וזה שניהל והתווה את הפעילות כולה.
המשיבים 1-3 שכרו את שירותיהם של אנשים שונים שמטרתם להתחזות לבעלי מניות, מנהלים ומורשי חתימה בחברות המפיצות (להלן: אנשי קש), אשר הוחלפו מעת לעת.
המשיבים 4-5 שהנם עורכי דין, ערכו מסמכים משפטיים המסמיכים את אנשי הקש כמנהלים ובעלי מניות בחברות המפיצות, וזאת על מנת ליצור את התשתית לפעילותה העבריינית של הקבוצה.
עניינו של המשיב 6 לא רלבנטי למשיב 5, ולכן לא יוזכר.
- האישום הראשון מייחס למשיבים 4 ו- 5 מעורבות בהנפקת חשבוניות פיקטיביות בנסיבות מחמירות באמצעות החברות המפיצות, בהיקף של כ- 604 מיליון ₪, שערך המע”מ בגינן הינו מעל 92 מיליון ₪.
הטענה היא כי המשיבים 4-5 (עורכי הדין) אישרו בחתימתם חלק ממסכי הרישום הכוזבים ויפויי הכוח. זאת ביודעם כי המשיב 1, לבדו או עם אחרים, משתמש בחברות המפיצות לצורך הפצת חשבוניות פיקטיביות, וכי המסמכים שאושרו כוזבים, ו/או נועדו לצורך פעילות זו.
עוד נטען כי הקבוצה בניהולו של המשיב 1 פעלה להדפסת פנקסי שיקים, פנקסי חשבוניות מס וקבלות על שם החברות המפיצות, אשר שימשו את הקבוצה בביצוע תכניתה העבריינית להפצת החשבוניות הפיקטיביות.
למשיבים 4 ו- 5 מיוחסות עבירות של קשירת קשר עם אחרים להפצת חשבוניות פיקטיביות, באמצעות 22 חברות מפיצות, וסיוע לרישום כוזב במסמכי החברות המפיצות, בכוונה לרמות.
- באישום השני – עבירות מע”מ, נטען כי המשיב 4 ערך מסמכים משפטיים שאפשרו פעילות הפצת חשבוניות בשתי חברות מפיצות, ובכך פעל במטרה להביא לכך שהחברות המקזזות יתחמקו ממס באמצעות 36 חשבוניות פיקטיביות בסך כולל של מעל 33 מיליון ₪, שסכום המע”מ בגינן הינו כ- 5 מיליון ₪ (ביחס למשיב 5 דובר על 113 חשבוניות בסך כולל של מעל 86 מיליון ₪ שסכום המע”מ בגינן קרוב ל- 8 מיליון ₪). מיוחסת למשיבים 4 ו- 5 פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק מתשלום מס, עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע”מ, בנסיבות מחמירות כמפורט בסעיפים 117(ב2)(2) ו- 117(ב2)(3) לחוק מע”מ.
- באישום השלישי – עבירות מס הכנסה, נטען כי המשיבים 4 ו- 5 ערכו מסמכים משפטיים המסמיכים את אנשי הקש כמנהלים ובעלי מניות בחברות המפיצות, וזאת על מנת ליצור את התשתית לפעילותה העבריינית של הקבוצה, ביודעם כי בחברות המפיצות ייעשה שימוש על מנת להפיץ ולקזז חשבוניות פיקטיביות. למשיבים 4 ו- 5 מיוחסת עבירה של שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, במזיד ובכוונה לעזור לאחרים להתחמק ממס.
- באישום הרביעי – הדחה בחקירה ושיבוש הליכי משפט, אישום אשר מיוחס אך ורק למשיב 4 בצוותא עם המשיב 1 (שחלקו באישום רב יותר), נטען כי המשיב 4 הכין מסמך מזויף בהוראתו של משיב 1, ושלח אותו לחוקר. למשיב 1 מיוחסים באישום זה מעשים נוספים, אשר אינם רלבנטיים להחלטה דנן.
בקשת המעצר
- המשיב 4 משוחרר בערובה בתנאי “מעצר בית” בפיקוח עם שעות התאווררות, והבקשה היא להורות על המשך התנאים המגבילים בעניינו. בבקשה נוספת שהוגשה כחודשיים לאחר הגשת כתב האישום, ובטרם התקיים דיון בבקשת המעצר, התבקשתי לאסור על המשיבים 4 ו- 5 להמשיך ולעבוד בעיסוקם כעורכי דין, וזאת עד לתום ההליכים בעניינם, ולמצער עד החלטה על השעייתם על ידי מוסדות לשכת עורכי הדין.
גדר המחלוקת הראייתית בין הצדדים
- הטענה הבסיסית של המשיב 4 (כפי שטען גם המשיב 5) היא כי אין ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לו, ולכן דינן של כל המגבלות שחלות עליו להתבטל.
- טענה זו הצטמצמה לשאלת היסוד הנפשי במעשיו של המשיב 4 (בדומה למשיב 5), לאחר שבמהלך הדיון הובהר כי אין מחלוקת ראייתית באשר למעשים הפיזיים שביצע משיב 4, למעט באשר למפורט באישום 4 – שם המחלוקת הראייתית מלאה (פרו’ עמ’ 64 שו’ 18-26).
כך: אין מחלוקת על השירותים המקצועיים שסיפק משיב 4 למשיב 1; אין מחלוקת שמשיב 4 החתים אנשים שונים שהופנו אליו על ידי משיב 1 כבעלי חברות, כמורשי חתימה, החתים אותם על תצהירים; אין מחלוקת על כך שהמשיב 4 העביר מסמכים לרשם החברות.
- מכאן, גדר המחלוקת כפי שהובהרה על ידי המשיב 4 הינה באשר ליסוד הנפשי – לדבריו, מעולם לא ידע כי מעשיו משמשים לצורך הפצת חשבוניות פיקטיביות.
נוכח העובדה כי האישומים כולם מייחסים למשיב 4 ידיעה וכוונה לכך שמעשיו יסייעו לקבוצה העבריינית לבצע עבירות של הפצת חשבוניות פיקטיביות – בכך נתמקד.
מחלוקת נוספת בה נעסוק הינה אישום מס’ 4, שם כאמור הטענה היא להיעדר ראיות לכאורה.
טענות המבקשת
- המשיב 4, עורך דין במקצועו, השתמש בכובעו כעורך דין כעושה דברו של משיב 1, פעל כמקורב אליו, האזנות סתר מגלות כי היה מודע למעשיו העברייניים של משיב 1, לכך שמדובר בפעולות פיקטיביות ופליליות, ובנוסף ישנם עדים הטוענים מפורשות כי המשיב 4 היה מודע לכך שמדובר בחשבוניות פיקטיביות.
- מפנה להודעותיו של משיב 2. בחקירתו מיום 14.11.16 מסר שהמשיבים 4 ו- 5 ידעו שמדובר בחשבוניות פיקטיביות (שו’ 174-177).
בחקירתו מיום 16.11.16 מסר שמשיב 4 יעשה הכל בשביל כסף, ושמשיב 5 הרבה יותר גרוע (שו’ 55-58).
בחקירתו מיום 17.11.16 מסר שהמשיבים 4 ו- 5 ידעו שמדובר בחברות קש ובאנשי קש, “קופים” כהגדרתו (שו’ 45-47).
בחקירה מיום 18.11.16 מסר שמאמין שהמשיבים 4 ו- 5 מקבלים פקודות ממשיב 1.
המבקשת טוענת כי משיב 2 מסר אמירות ברורות יותר ביחס למשיב 4 מאשר ביחס למשיב 5 (פרו’ עמ’ 65 שו’ 25).
- מפנה להודעותיו של סלומון בוהדנה, איש קש נוסף שעבד לכאורה עבור משיב 1. בחקירתו מיום 16.11.16 מסר שנפגש עם המשיב 1 ואחרים אצל המשיב 4, חתם על חוזים ויפויי כוח, כל מה שמשיב 1 היה אומר לו לעשות, כולל העברת מניות (שו’ 86-87, שו’ 149-152).
בחקירתו מיום 17.11.16 זיהה את תמונתו של המשיב 4, אצלו חתם על חוזים והעברת מניות “כשיעקב אמר לי שהוא מוריד אותי מהחברות ואני נקי מכל הענין זה היה אצל העורך דין הזה”. טען שהמשיב 4 כבר היה מתודרך כשהגיע, המסמך היה מוכן והוא צריך היה רק לחתום (שו’ 188-193, שו’ 316-318).
בחקירתו מיום 18.11.16 מסר שהמשיבים 4 ו- 5 (בנפרד) החתימו אותו על טפסים מוכנים. טען שהמשיב 5 היה מסביר לו על מה הוא חותם. טען שהמשיב 4 נתן לו פעם 200 ₪ לבקשתו של משיב 1 (שו’ 198-210).
בעימות בינו לבין המשיב 4 ביום 22.11.16 מסר שמעולם לא שילם למשיב 4, שהמשיב 1 הוא שביקש ממנו לבצע פעולות אצל המשיב 4, וכי כאשר הניירת לא היתה מוכנה או שהמשיב 4 לא ידע מה לעשות, היה המשיב 4 מתקשר למשיב 1 ומקבל הסברים (שו’ 21-54). מפנה לכך שהמשיב 4 שמר על זכות השתיקה גם במהלך רוב העימות בינו לבין סלומון בוהדנה, תוך שהבהיר כי הוא מבין את משמעות השמירה על זכות השתיקה.
בחקירתו של סלומון בוהדנה מיום 24.11.16 מסר שאיננו יכול לומר בוודאות שהמשיבים 4 ו- 5 ידעו שהוא איש קש “קוף”, שאין לו כסף, שאין לו ניסיון ניהולי כלשהו, והשיב שההיגיון הינו שהם ידעו, אך איננו יכול לומר זאת בוודאות (שו’ 46-53).
- מפנה להודעותיו של משיב 3. בחקירתו מיום 16.11.16 סיפר על חברה שהועברה על שמו אצל המשיב 4 (שו’ 30-31).
בחקירתו מיום 17.11.16 סיפר על חברות נוספות שהעביר אצל המשיב 4.
בחקירתו מיום 24.11.16 סיפר שלא היה משלם את שכר טרחתו של המשיב 4, אלא בעניינים פרטיים שלו (שו’ 129-134).
מפנה להאזנות סתר בין משיב 3 ומשיב 1, שהושמעו למשיב 3 בחקירתו מיום 29.11.16. לא נאמר בחקירה שום דבר מהותי הקושר את המשיב 4 לביצוע עבירות.
- מפנה להודעותיו של צבי איזיקוביץ. בחקירתו מיום 16.11.16 נשאל באשר להעברת מניות שבוצעה על ידי המשיב 4. השיב שהמשיב 4 לא ידע דבר, ופעל לפי חוק, וכנראה חלה אי הבנה בגינה ניתן למשיב 2 יפוי כוח ללא אישורו של העד.
- מפנה לחקירתו של משה איזיקוביץ מיום 20.11.16 – לא נטען דבר בנוגע לחקירה זו. החקירה לא נמסרה לבית המשפט.
- מפנה להודעותיו של אדם אלעברה. בחקירתו מיום 14.11.16 סיפר על יפויי כוח שניתנו לו על ידי משיב 4 לשתי חברות, וששכ”ט עורך הדין שולם על ידי בעלי החברות (שו’215-218).
בחקירתו מיום 15.11.16 שב וסיפר על אותן פעמיים בהן היה במשרדו של משיב 4 (שו’ 138-140).
- מפנה להודעותיו של המשיב 4. ככלל, שמר על זכות השתיקה, דבר המהווה חיזוק לראיות שנאספו כנגדו.
- תמלילי שיחות.
הפנתה לתמליל שיחה 95 בין המשיבים 1 ו- 4, ממנה עולה כי המשיב 4 מודע לכך שהמשיב 1 שולט בחברה המדוברת, ושמינוי הגורם המדובר הינו פיקטיבי. מפאת חשיבות השיחה, תובא להלן: “יעקב – תהיה מרוכז, בא אליך חבר של העיראקי, תחתים אותו טופס שש פתוח, שש פתוח איפה זה שם בדירקטור שם של הזה… שאם יעשה פאלטה אני אעיף אותו משם מיד, זה דבר ראשון. דבר שני, תחתים אותו שמה על על האגדה שלוש ו-שש ושטר העברה, עם צילום תעודת זהות שלו, שלא תגיד אחרי זה אין לי, הבנת? כי צריכים את זה מחר לירושלים. גבר- אוקי”.
הפנתה לתמליל שיחה 349 בין המשיבים 1 ו- 4, ממנה עולה כי המשיב 4 מודע לכך שיש חברות רבות על המשיב 3, כי זה מסוכן, ולכן אמור לעורר את חשדו של המשיב 4. להלן קטע מהתמליל: “יעקב – אני אסביר לך, כי צריך להיכנס למחלקה המשפטית שמה, כי יש שם שתי חברות שתקועות, וזה קצת מסוכן, אחד שמה זה עם כל החברות על גילו או על גולי, צריך להעביר אותה למישהו, הבנת? גבר- אבל מה הבעיה? יעקב – אני אעבור אליך בערב, אני אסביר לך מה לעשות. גבר – תבוא תבוא תסביר לי”.
- אישום 4. הפנתה לתמלילי שיחות 834, 886, 1120, 1198, 1327, 1607, מהן עולה לשיטת המבקשת תשתית ראייתית להוכחת האישום. מאשרת שהמילה “מזויפים” לא מופיעה באופן מפורש, אך טוענת כי מהטקסט ברור שמדובר על ייצור מסמך במועד מסוים לקראת חקירה, ותיאום תשובותיו של משיב 4 בחקירה.
טענה כי מדובר בעבירה התנהגותית, ולכן לא נדרש שמעשיו של המשיב 4 יובילו בהכרח לשיבוש מהלכי משפט.
כן הפנתה לאירוע במסגרתו נטען כי אביו של המשיב 4 הוציא קלסרים וחותמות ממשרדו של המשיב 4, ביום הפיכת החקירה לגלויה, בטרם הגיעו לשם החוקרים. אביו של המשיב 4 נחקר תחת אזהרה, והוא איננו עד בתיק. המבקשת מאשרת כי החותמות לא נתפסו, וכי האירוע איננו נזכר בכתב האישום.
- ב”כ המבקשת ביקשה לאבחן לחומרה את עניינו של המשיב 4 לעומת המשיב 5. בראש וראשונה, נוכח שמירת המשיב 4 על שתיקה בחקירותיו, דבר המחזק את עוצמת הראיות כנגדו, וכן את עוצמתן של עילות המעצר. בנוסף, טענה כי האזנות הסתר מבססות העברת חברות בכמות מרובה וכן את אישום מס’ 4, אשר איננו מיוחס למשיב 5. כמו כן הפנתה לכך שחותמות וקלסרים של המשיב 4 נלקחו ביום הפיכת החקירה לגלויה, ולהפללת המשיב 4 על ידי המשיבים 2,3 וסלומון בוהדנה.
טענות המשיב 4
- כאמור, אין מחלוקת על כך שהמשיב 4 אישר בחתימתו מסמכים משפטיים כמפורט בבקשה. בצד זאת נטען כי המבקשת לא הציגה תשתית ראייתית התומכת בטענתה לפיה המשיב 4 התכוון לסייע להפצת חשבוניות פיקטיביות, או אפילו ידע על תכנית להפצה כאמור.
- ב”כ המשיב 4 טענה כי בניגוד למשיב 5, המשיב 4 פנה פעמיים למשטרה בהודעה בדבר זיוף חתימותיו. הפנתה לתכתובת מסרונים בין המשיב 4 לחוקר בשם לאוניד ביחידת הונאה דרום, ולמכתב ששלח בעניין זה ביום 3.12.15.
הפנתה להודעה שמסר ביום 28.1.16 במסגרתה התלונן על זיוף חתימתו, תוך שטען כי חשד במשיב 2. הפנתה גם לכך שהמשיב 2 התייחס בחקירתו מיום 18.11.16 (שו’ 26-28) לתלונת המשיב 4.
- טענה כי פנה לרשות לאיסור הלבנת הון בבקשה לברר האם עליו לדווח על העברות. הפנתה למסמך תשובה שקיבל ביום 5.11.14. לא עלה בידה להציג את המסמך שנשלח על ידי המשיב 4. אין מחלוקת כי המשיב 4 לא התייחס לכך בחקירתו, שם שמר על זכות השתיקה.
- הפנתה לכך שלמשיב 1 מיוחסת פעילות עבריינית מוקדמת למועד בו החל הקשר בינו לבין המשיב 4, וכי רוב עבודת המשיב 1 היתה מול עורכי דין אחרים ולאו דווקא מול המשיב 4.
- הפנתה להודעת סלומון בוהדנה מיום 18.11.16 שו’ 198-207, וטענה כי המשיב 4 ביצע פעילות רגילה של עו”ד העוסק בתחום החברות.
- הפנתה להודעת משיב 2 מיום 14.11.16 שו’ 172-180, אשר טען כי המשיבים 4 ו- 5 ידעו שמדובר בחשבוניות פיקטיביות. תהתה מנין הידיעה הזו, וביקשה לא לתת לה משקל.
- הפנתה להודעותיו של משיב 3, בפרט לחקירתו מיום 17.11.16. מפאת חשיבות הדברים, יובאו חלקם להלן: “ש. היה פעם שהיית אצל דני גבעתי לחתום על מסמכים בלי לקבל כסף? ת. לא. הרוב הייתי מקבל לא מדני עצמו, מאנשים שהייתי עושה את החוזים. דני הוא סה”כ היה עו”ד. הוא היה מזהה את האנשים שבאו אליו ולוקח את השכר טרחה שלו. זו עבודה. ואת הכסף שלי הייתי לוקח ממי שהיה בא. ש. האם הייתה פעם שעשית העברת בעלות על חברה בלי שהצד השני היה? ת. לא” (שו’ 81-85). ובהמשך: “…דני גבעתי. לא יודע מה אתם רוצים ממנו. מה הוא אשם אני לא יודע…ש. למה אתה מחריג אותו? ת. כי היו כמה עו”ד שהם לא באמת עורכי דין, ואת זה אני משאיר בשבילי” (שו’ 118-131).
בחקירתו מיום 27.11.16 טען שהמשיב 4 לא יכול היה לדעת בוודאות שהוא לא מנהל חברות, וטען שהמשיב 4 לא עשה דבר אסור (שו’ 193-199).
בחקירתו מיום 30.11.16 סיפר שהמשיב 1 עשה שימוש במשרדו של המשיב 4 כאילו היה שלו, עד שלבסוף המשיב 4 כעס וסילק אותו משם, בסוף שנת 2014. כן סיפר על כך שמשיב 4 סיפר לו שהתלונן במשטרה שנגנבו לו פנקסי צ’קים, ושחשד במשיב 2 (שו’ 297-315).
בחקירתו מיום 7.12.16 נחקר בנוגע לאישום 4, כפר בטענה כי המשיב 4 הכין עבורו מסמך או חתם בשמו (שו’ 9-50). עוד מסר במועד זה כי המשיב 4 לא ביצע פעולה כלשהי בלא לגבות תשלום ולהוציא חשבונית (שו’ 272-276).
- הפנתה להודעת אדם אלעברה מיום 20.11.16. נשאל על המשיב 4 ותיאר פעמיים שביקר במשרדו. נשאל האם משיב 4 ידע שבוהדנה ומשיב 2 הם לא בעלי חברות אלא “סתם קופים” והשיב בשלילה “לא נראה לי. הוא היה מאד דייקן” (שו’ 176-189).
- הפנתה להודעת צבי איזיקוביץ מיום 16.11.16. מסר שהמשיב 4 לא ידע על התרחשות פלילית, וכי פעל רק לפי חוק (שו’ 145-151).
- הפנתה להודעת משיב 1 מיום 23.11.16, אשר מסר כי תפקידו של משיב 4 היה רק לזהות את העומדים בפניו ולאמת חתימה (שו’ 339-379).
- באשר לאישום 4 – טענה כי אין בסיס ראייתי להוכחת האישום. ראשית, בניגוד לאמור בכתב האישום, אין מדובר בחקירה ברשות המסים, אלא ביחידת הונאה של משטרת באר שבע, כי המשיב לא נחקר באותה יחידת חקירה, כי אין בנמצא חוקר אשר סיפר למשיב 4 על כוונתו לזמן את משיב 3 לחקירה, כי המשיב 4 לא יצר מסמך, וודאי שלא שלח אותו לחוקר. הפנתה לכך שלא עלה בידי ב”כ המבקשת להציג מסמך כאמור אשר לפי הטענה נוצר על ידי המשיב 4, וכי בהיעדר מסמך, הרי שהשיחות בין המשיבים 1 ו- 4 הם בגדר “רבים דיבורים בפי איש ומעשים אין”. מסכימה עם ב”כ המבקשת כי עבירת השיבוש הינה עבירה התנהגותית, אך טוענת כי בפועל לא בוצע מעשה שיבוש. הפנתה לכך שבעקבות הדיון מתכוונת המבקשת לעתור לתיקון כתב האישום באישום 4, נוכח קשיים שהתגלו.
דיון
- הפסיקה חזרה ושנתה את הכללים באשר לאופן בחינתם של חומרי החקירה והמבחן לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה. חומר החקירה צריך להצביע על פוטנציאל ראייתי אשר יהא בכוחו להביא בסופו של המשפט, לאחר עיבודן של הראיות וקביעת אמינותן ומשקלן, להוכחת אשמת הנאשם (בש”פ 8087/95 זאדה נ’ מדינת ישראל, פ”ד נ(2)133). השאלה הנבחנת איננה מהימנות גרסתו של הנאשם, אלא קיומו של פוטנציאל ראייתי להרשעה בתום המשפט. מכאן, אין בקיומה של גרסה מכחישה של נאשם כדי לשלול מראש מסקנה שקיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמה, הגם שתמיד קיימת אפשרות כי בסוף ההליך יינתן אמון בגרסת הנאשם אשר יזוכה בשל כך (בש”פ 2182/95 מדינת ישראל נ’ מהאג’נה, פ”ד מט(2)227).
- כפי שהבהרתי בראשית הדיון, החלטה זו ניתנת לאחר החלטה קודמת בעניינו של משיב 5, שם נקבע קושי ראייתי להוכחת העבירות המיוחסות לו. המבקשת טענה לאבחנה בין המשיבים 4 ל- 5, העומדת לחובתו של המשיב 4.
- לאחר שבחנתי בעיון את מלוא המסמכים אליהם הופניתי על ידי ב”כ הצדדים, מצאתי כי ישנה תשתית ראייתית בעוצמה לא גבוהה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב 4, תוך שנתגלעו קשיים כמפורט להלן.
- כאמור, המשיב 4 איננו חולק על המרכיב העובדתי המיוחס לו במסגרת כתב האישום. הוא ביצע, בכובעו כעורך דין, פעולות משפטיות רבות אשר אפשרו לכאורה לקבוצה עבריינית, בראשותו של המשיב 1, לבצע עבירות שונות שעיקרן הפצת חשבוניות פיקטיביות. לצורך כך ערך לכאורה מסמכים המסמיכים אנשי קש כמנהלים ובעלי מניות בחברות מרומות ובחברות קש.
- לב המחלוקת, כמבואר לעיל, נוגע בשאלה האם המשיב התכוון, ולמצער ידע, כי מעשיו משמשים ו/או נועדו לשמש לצורך הפצת חשבוניות פיקטיביות. מרכיב המודעות הינו הכרחי, בלתו אין, והוא מהווה חלק בלתי נפרד מתיאור המעשים המיוחסים למשיב 4: אישום 1 סעיפים 12, 15, 18; אישום 2 סעיפים 30, 35, 36; אישום 3 סעיפים 6, 7, 11.
כמו כן קיימת מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת אישום 4.
מכאן, על מנת לבסס הרשעה בעבירות המיוחסות למשיב 4, יש צורך להוכיח לא את הרכיבים העובדתיים, לגביהם אין לכאורה מחלוקת (אישומים 1-3), אלא את היסוד הנפשי.
אבהיר, כי לו הייתי צריך לקבוע תשתית לכאורית באשר לרכיב העובדתי, הרי שחומר החקירה מבסס רכיב זה בעוצמה לכאורית כנדרש בשלב זה של ההליך, להוכחת אשמתו של המשיב 4. בצדק נמנעה באת כוחו המלומדת של המשיב מלטעון כנגד קיומה של תשתית ראייתית להוכחת רכיב זה.
- ואולם, באשר ליסוד הנפשי, ידיעתו של המשיב 4, המצב שונה. אבהיר מראש, נתתי דעתי לכך שהמשיב 4 שתק במרבית חקירותיו, דבר המחזק את עוצמת הראיות, גם בשלב זה של ההליך. ואולם, חיזוק הינו תמיד באשר ל”יש” הראייתי, ואילו בענייננו קיים חסר ממשי בכל הנוגע לידיעתו של המשיב 4, ובטענה כי היה צד ולמצער מודע לכך שהמשיב 1 עוסק בהפצת חשבוניות מזויפות.
במסגרת הדיון בחנתי את הודעותיהם של עדי המבקשת ואת השתלבותן זו בזו, בשאלה האם נוצר מארג ראייתי לכאורי שדי בו בשלב זה, כנדרש על פי הפסיקה. אך גם בהינתן מלוא ההקלות הניתנות בשלב זה של ההליך, בו בית המשפט איננו בוחן ממצאי מהימנות אלא פוטנציאל הרשעה בלבד, מצאתי קיומו של קושי ראייתי.
- המשיב 2 הינו היחיד מבין עדי התביעה אשר טוען מפורשות, כי המשיבים 4 ו- 5 ידעו שמדובר בחשבוניות פיקטיביות. לכאורה, ניתן להסתפק באמירה זו לשם קביעה כי קיימת תשתית ראייתית לשלב זה של ההליך. ואולם, הסתפקות באמירה זו של המשיב 2, אין בה די, וגם צוות החקירה היה מודע לכך.
בהמשך ישיר לטענתו, נחקר המשיב 2 אודות הבסיס לה. על כך השיב כי בכל פעם שמשיב 1 “מביא קופים חדשים”, היו מתבצעות פעולות של העברת מניות וחוזים. ברי כי אין בטענתו של המשיב 2 הסבר, כיצד הגיע למסקנה שהמשיבים 4 ו- 5 ידעו שמדובר בחשבוניות פיקטיביות דווקא, ולא פעילות אחרת.
המבקשת טענה כי אמירותיו של המשיב 2 היו ברורות יותר ביחס למשיב 4 לעומת המשיב 5. דעתי שונה. דווקא ביחס למשיב 5 טען המשיב 2 כי הוא היה שותף סמוי של המשיב 1, דבר שלא נטען ביחס למשיב 4. לאחר שעיינתי במלוא הודעותיו של המשיב 2, לא מצאתי הסבר אמיתי לטענה לפיה מי מהמשיבים 4 ו- 5 ידע שהמשיב 1 עוסק בהפצת חשבוניות פיקטיביות.
- סלומון בוהדנה איננו קושר את המשיב 4 לידיעה בדבר קיומן של חשבוניות פיקטיביות. הבהיר כי איננו יכול לומר בוודאות שהמשיבים 4-5 ידעו שהוא איש קש. טען כי המשיב 4 ביצע פעילות רגילה של עורך דין העוסק בתחום החברות.
- משיב 3 טען בחקירותיו כי המשיב 4 פעל כעורך דין, זיהה את האנשים שהגיעו אליו, אימת חתימות, גבה שכר טרחה, הוציא חשבוניות. טען שהיו עורכי דין אחרים שפעלו באופן בלתי ראוי, להבדיל ממשיב 4 שנהג כעורך דין מן השורה.
- צבי איזיקוביץ מסר שהמשיב 4 פעל לפי חוק ולא ידע דבר על פעילות לא חוקית.
- אדם אלעברה אף הוא איננו מפליל את המשיב 4. טען כי לא ידע שבוהדנה והמשיב 2 הינם אנשי קש.
- בית המשפט רשאי לקבוע תשתית ראייתית לכאורית להוכחת האשמה גם על בסיס ראיות נסיבתיות, ואין חובה להידרש לעד אשר יטען מפורשות כי הנאשם ביצע מעשה או כי הייתה לו מודעות.
בחינת הראיות הנסיבתיות מעלה שהמשיב 4 לכאורה היה שותף לפעילות עבריינית של החתמת גורמים פיקטיביים כבעלי מניות ודירקטורים בחברות שונות, ויתכן שאף עצם עיניו נוכח פעילות זו – עצימת עיניים השקולה לידיעה.
ואולם, העבירות המיוחסות למשיב 4 מחייבות תשתית לכאורית להוכחת ידיעה/עצימת עיניים לכך שהחברות ומעשי המשיב 4 שימשו להפצת חשבוניות פיקטיביות, וכזאת לא עלה בידי המבקשת לבסס בעוצמה ממשית.
גם אם אתן משקל ממשי להודעותיו של המשיב 2, שכאמור הינו היחיד הטוען מפורשות שמשיב 4 ידע שמדובר בחשבוניות פיקטיביות, אינני יכול ואינני רשאי להתעלם מן הקשיים העולים מהודעותיו אלה, גם לשיטתם של החוקרים. חומר החקירה שהוצג בפני איננו מבסס תשתית שהניעה את המשיב 2 לטעון כי המשיב 4 היה מודע לכך שהחברות משמשות להפצת חשבוניות פיקטיביות, להבדיל ממטרות אחרות.
בנסיבות אלה, גם אם אייחס משקל מרבי לשתיקת המשיב 4 בחקירה, אין בכך כדי ליצור “יש מאין” תשתית ראייתית המחוזקת על ידי אותה שתיקה.
- באשר לאישום 4, הגעתי למסקנה כי קיים קושי ראייתי להוכחת העובדות העומדות בבסיס האישום. שיחות הטלפון מקימות חשד סביר להתנהלות עבריינית. ואולם, לא ניתן להתעלם מחסרים ראייתיים משמעותיים להוכחת המפורט באישום זה. המאשימה עומתה במהלך הדיון עם קשיים העומדים בבסיס התזה המפורטת באישום זה בעניין המשיב 4 (תוך שמובהר כי מרבית האישום מיוחסת למשיב 1 בגין מעשים אחרים), והודיעה כי בדעתה לפעול לתיקון כתב האישום. גם אם יתוקן, כל שיש בידי המבקשת הינן שיחות טלפון בין המשיב 1 למשיב 4, אך אין אינדיקציה לכך שבפועל נעשה ניסיון אמיתי לשיבוש חקירה.
באישום נטען כי המשיב 4 הכין מסמך לפי הוראותיו של משיב 1, ושלח אותו לחוקר. אין בחומר החקירה מסמך כאמור. מכאן, גם אם היה תכנון מוקדם בין המשיבים 1 ו- 4 לשבש הליכי חקירה, אין בסיס ראייתי לטענה כי המשיב 4 אכן פעל בהתאם לאותו תכנון.
חסר זה עומד לרועץ כנגד האפשרות להוכיח את האישום המיוחס למשיב 4, ולמצער מקים חולשה ראייתית.
- מסקנת האמור עד כה, כי קמה תשתית ראייתית בעוצמה לא גבוהה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב 4 באישומים 1-3, תוך שמצאתי קושי באשר לידיעתו של המשיב 4 כי מדובר במעשים שנועדו לאפשר הפצת חשבוניות פיקטיביות. באשר לאישום 4 – מצאתי כי ישנו קושי ראייתי להוכחת האישום.
עילת מעצר וחלופה
טענות הצדדים
- המשיב 4 משוחרר בתנאים מגבילים הכוללים “מעצר בית” בפיקוח עם שעות התאווררות. המבקשת עותרת להותרת תנאים אלו על כנם, ובהמשך התבקשתי לאסור על המשיב 4 להמשיך ולעבוד בעיסוקו כעורך דין.
- המבקשת הפנתה לחומרת העבירות המיוחסות למשיב 4, לכך שנשקפת ממנו מסוכנות כלכלית ככל שהוא ממשיך לעסוק בעריכת דין, באופן שהוא יכול לשוב ולבצע את העבירות המיוחסות לו או דומות להן. הובהר כי בשעה שהוגשה בקשת המעצר המקורית, לא סברה המבקשת כי המשיב 4 ישוב ויעסוק בעריכת דין, דבר שהותר לו על ידי בית המשפט המחוזי.
- המבקשת הפנתה לכך שהמשיב הפר, לטענתה, אמון שניתן בו על ידי בית המשפט המחוזי, שעה שנצפה עולה לבניין רשות המסים בבאר שבע, ביום בו אמור היה להתייצב לדיון בבית המשפט.
- עוד הפנתה המבקשת לתסקיר המעצר אשר הוגש בעניינו של המשיב 4, כשהומלץ שלא להסיר את התנאים המגבילים כולם, אלא להקל בדרך של הוספת שעות התאווררות.
- המבקשת עתרה כי ככל שבית המשפט ימצא שהמצב הראייתי שונה בעניינו של המשיב 4 לעומת זה שנקבע למשיב 5, אזי יש להורות על הפסקת עיסוק במקצוע עריכת הדין, תוך שהפנתה לפסיקה התומכת בטענותיה באשר למניעת עיסוק, וכן לפסיקה העוסקת במסוכנות כלכלית.
- ב”כ המשיב 4 הפנתה לכך שמדובר במשיב צעיר, נעדר הרשעות.
- ביחס לתסקיר הפנתה לכך שעורך התסקיר יצא מנקודת מוצא כי קיימות ראיות לכאורה, בהתאם להנחיית בית המשפט (התסקיר הוגש, בהסכמה, עובר לקיום דיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה).
- באשר לבקשה להפסקת עיסוק, טענה כי אין מקום לקבלת הסעד, בראש וראשונה נוכח חלוף הזמן והעובדה כי הבקשה הוגשה לאחר שהמשיב 4 משוחרר כמעט 3 חודשים ללא תנאי מגביל מסוג זה, והמשיך בעיסוקו כעורך דין, באישור בית המשפט המחוזי.
תסקיר מעצר
- הוגש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב 4. קצין המבחן הבהיר כי בהתאם להוראת בית המשפט הניח שקיימות ראיות לכאורה. נוכח זאת קבע כי לא ניתן לשלול קיומו של סיכון, ולפיכך לא המליץ על ביטול התנאים, אלא על הקלות בשעות התאווררות.
הכרעה – עילה מעצר וחלופה
- כאמור, תסקיר המעצר ניתן בהתבסס על הנחה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב 4.
מכאן, יש לבחון מחדש את התסקיר נוכח הקביעות אותן קבעתי לעיל, לפיהן קמה תשתית ראייתית בעוצמה לא גבוהה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב 4 באישומים 1-3, תוך שמצאתי קושי באשר לידיעתו כי מדובר במעשים שנועדו לאפשר הפצת חשבוניות פיקטיביות, וקיים קושי ראייתי להוכחת אישום מס’ 4.
- נוכח הקביעות הראייתיות אליהן הגעתי, נוכח נתוניו האישיים של המשיב 4 לרבות היעדר עבר פלילי, ותפקודו החיובי במהלך חייו עד כה, לא מצאתי כי יש מקום להותיר על כנם תנאים מגבילים כלשהם, למעט ערבויות אשר יבטיחו התייצבותו להמשך ההליכים בעניינו.
אבהיר, כי לו הייתי מגיע למסקנות ראייתיות מכבידות, לפיהן לא קמה חולשה ראייתית להוכחת האשמה, הייתי שוקל בכובד ראש הותרת התנאים המגבילים על כנם, ואף היעתרות לבקשת המבקשת להורות על הפסקת עיסוק בעריכת דין. בנסיבות קביעותי דלעיל, לא מצאתי לקיים דיון בבקשה זו של המדינה, באשר בית המשפט איננו משחית זמנו על קיום דיון תיאורטי.
אוסיף, כי לו התקיים דיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה עובר לקבלת תסקיר, לא הייתי נזקק לתסקיר בעניינו של המשיב 4, והייתי מגיע לאותן המסקנות אף בהיעדרו של תסקיר.
- נוכח המפורט לעיל, הנני מורה על ביטול התנאים המגבילים בהם נתון המשיב 4, תוך שהערבויות שניתנו יעמדו על כנן עד תום ההליכים, להבטחת התייצבותו של המשיב 4 להליכים בעניינו.
ניתנה היום, כ”א אדר תשע”ז, 19 מרץ 2017, במעמד הצדדים.
גיא אבנון שופט
בתמונה: דורולינה ראסל, האמא החורגת של עו”ד דני גבעתי. כל פעם שבמשפחת גבעתי רוצים להפיל לקוחות בפח, אומרים לו לעשות העברה בנקאית לחשבון של דורולינה.
2 Comments
הכתבה מלמדת מדוע חייבים לפרק את לשכת עורכי הדין זו אותה לשכה שמשעה רישיונות לעורכי דין המבקרים את מערכת המשפט ללא משפט ממשי לעתים תוך שימוש בראיות פסולות והסתפקות בפרשת המאשימה מבלי שלעיתים נשמעת כלל פרשת הגנה לחודשים זהים ו/ או ארוכים יותר.
שמיעת פרשת ההגנה תחייב זיכוי אז הס איפוא מלשמוע הכל בגבוי ביהמ”ש העליון כמובן.
על פי הלשכה עו”ד המורשע בפלילים עונשו יהיה זהה או קל מעונשו של עו”ד המבקר את מערכת המשפט.
זה מלמדנו מדוע פירוק הלשכה הוא המסד לביעור השחיתות במערכת המשפט.
זה למצער מלמד אולי מדוע לוין שהיה בעצמו פעיל בלשכה בחר ברפורמת המשילות ולא ברפורמת השחיתות .
לו היה בוחר ברפורמת השחיתות, ביעור השחיתות יתכן שעניין המשילות היה מתייתר מאליו והמדינה לא הייתה מגיעה לאן שהגיעה.
גם השמאל גם הימין מבקשים לבער את השחיתות במערכת המשפט .
שלמה אבני ז”ל מוותיקי ובכירי הלוחמים בשחיתות מערכת המשפט היה איש שמאל מובהק כך מלמד ספרו המעולה ” מי ישפוט את השופטים” וכך לעניות דעתי ,ויסלח לי שמחה ניר אם אני טועה, זה הרושם שאני מקבל מקריאת ההתייחסויות שהוא שמחה מעלה לרשת . תחת לבחור במאבק משותף ימין ושמאל למיגור השחיתות במערכת המשפט בחרו ברפורמה שנדונה לכישלון מראש וחבל .רפורמה לביעור השחיתות היתה אולי מייתרת את הנחיצות של רפורמת המשילות. הייתה הזדמנות ואיננה עוד אבל בואו נהיה אופטימיים שסופו של דבר האמת תנצח ,הציבור ינצח .
מלמד מדוע חייבים לפרק את לשכת עורכי הדין זו אותה לשכה שמשעה רשיונות לעורכי דין המבקרים את מערכת המשפט ללא משפט ממשי לעתים תוך שימוש בראיות פסולות והסתפקות בפרשת המאשימה מבלי שלעיתם נשמעת כלל פרשת הגנה לחודשים זהים ו/ או ארוכים יותר. שמיעת פרשת ההגנה תחייב זיכוי אז הס איפא מלשמוע הכל בגבוי העליון כמובן. על פי הלשכה עו”ד המורשע בפלילים עונשו יהיה זהה או קל מעונשו של עו”ד המבקר את מערכת המשפט.. זה מלמדנו מדוע פירוק הלשכה הוא המסד לביעור השחיתות במערכת המשפט. זה למצער מלמד אולי מדוע לוין שהיה בעצמו פעיל בלשכה בחר ברפורמת המשילות ולא ברפורמת השחיתות . לו היה בוחר ברפורמת השחיתות, ביעור השחיתות יתכן שענין המשילות היה מתייתר מאליו והמדינה לא היתה מגיעה לאן שהגיעה. גם השמאל גם הימין מבקשים לבער את השחיות במערכת המשפט . שלמה אבני ז”ל מותיקי ובכירי הלוחמים במערכת המשפט היה איש שמאל מובהק כך מלמד ספרו המעולה ” מי ישפוט את השופטים” וכך לעניות דעתי ויסלח לי שמחה ניר אם אני טועה זה הרושם שאני מקבל מקריאת הההתיחסויות שהוא מעלה לרשת . תחת לבחור במאבק משותף ימין ושמאל למיגור השחיתות במערכת המשפט בחרו ברפורמה שנדונה לכשלון מראש וחבל . היתה הזדמנות ואיננה עוד אבל בואו נהיה אופטימים שסופו של דבר האמת תנצח הציבור ינצח . ואגב מי שצפה בסדרה המעולה האסירה איקס יכול ללמוד שההרשעה של מוטקה קידר בעייתית לשון המעטה. האם מישהו חשב שמוטקה קידר יוכל לאיסר הראל בביהמש . ראשית אדם שחוזר אחרי עשרות שנים לאחר ריצוי העונש ומבקש לפתוח את משפטו חזקה שהוא זכאי מעבר לזה שיש לו ממון וחוסן נפשי . נוסיף לזה את העלמות התיק כמו בפרשת ילדי תימן ואח. העלמות תיקים אחד הסממנים לכאורה לכך שלא היה משפט ונעשה משפט בכאילו למנוע ביקורת על ההליך המשפטי או הכאילו משפטי. מוכר לי מקרה נוסף בו פנו לנאשם דרך צד ג אתו היו ב” יחסי גומלין ” שיסכים לבער את התיק כביכול לטובתו הוא סירב כי המשפט היה מכור .לקידר אליבי מוצק לשעת הרצח ומדוע שירצח בשביל כסף קטן 7000 דולר. הכנסתו לבידוד ממושך עלולה לשבור את האדם פיזית ונפשית ולעתים נעשת במיוחד למטרה זו ומוטקה היה חזק מהם . זוכרים כיצד עוזי משולם יצא מהכלא להבדיל . ומישהו באמת חושב שבבית משפט בישראל ללא חבר מושבעים עם שופטים מטעם היה למוטקה סיכוי מול איסר הראל. נכון שאין בפני הראיות שהיו בתיק אבל אני מסתמך על הראיון של מוטקה קידר אצל דן מרגלית הדיבור רציף מהיר הגיוני אין סתירות שפת הגוף משדרת אמת כמו גם על דברי עו”ד עמנואל גרוס מטעמו בהתיחסו להעלמות התיק. יותר חמור אולי זה המקרה של גמאל כנראה שרק בישראל אפשר להרשיע אדם ברצח שלא היה .מקווה שיהיה בידו לקבל פיצוי על ה16 שנים שישב לחינם בכלא ומי יפצה את הציבור על עלות החזקת גמאל בכלא על לא עוול בכפו. מחזק את גמאל היקר .