ספטמבר 19, 2021

הקתדרא של עדנה קרנבל לחקר השפיטה

עדנה קרנבל העיתונאית הכי אמיצה במדינת ישראל

הפסד צורב לפרקליט בועז ביטון (להב 433) בפרשת הצינתוקים: אברהם טריגר זוכה מקשירת קשר ושידול להטרדה כי המצלצלים והמטרידים עשו זאת מרצונם ללא השפעתו

1 min read
צבי טריגר הואשם בקשירת קשר לצנתק והשופט שמאי בקר זיכה אותו

צבי טריגר הואשם בקשירת קשר לצנתק והשופט שמאי בקר זיכה אותו

עוד פדיחה מהדהדת ללהב 433 – יחידת ה”עילית” של המשטרה.  עוד מוקיון משטרתי עם תעודת עורך דין, בועז ביטון, הפסיד! והפעם ההפסד הוא מול אביגדור פלדמן.

הפרשה היא פרשת הצינתוקים. צינתוק זה שיחה וניתוק כדי לגרום לאדם לחזור אליך ולהיות מחוייב בשיחה, אבל ניתן גם להפעיל צינתוקים במערכת אוטומטית כדי להטריד, וניתן גם לקרוא לקהל לצלצל לבן אדם ולנתק לו רק כדי להציק לו.

הסכסוך הוא בין העיתון של הדוסים יתד נאמן שהצליח למשוך מפרסמים חילוניים כמו קוקה קולה, טמפו אוסם וטרה, ובין המתחרה שלו עיתון הפלס.

הטענה היא שהנאשם אברהם טריגר ביקש מהחברים שלו לעשות צינתוקים לבעלי תפקידים בחברות הפרסום כדי להכריח אותם לפרסם גם בהפלס. אבל אביגדור פלדמן הוכיח שכל מי שצלצל וצינתק עשה את זה מיוזמתו, ולא בגלל שהיה מושפע מאברהם טריגר, והם לא היו זקוקים לטריגר שיגיד להם מה לעשות כי הם רצו לעשות זאת בעצמם.  לא היצתה הסתה.  לא היתה השפעה, והכל היה בלוף של הפרקליטות.  הסיפור זה נמרח בבתי המשפט 7 שנים!!!!!

על פי כתב האישום:  “בהמשך למתואר לעיל, ועל מנת להגביר ולהרחיב את מסכת ההטרדות, הקים הנאשם מרכזייה טלפונית שכונתה ‘קו המאבק’ ו/או ‘מוקד המאבק'” )להלן: קו המאבק(; קו המאבק כלל כ- 3,700 “מנויים” ועל מנת “לגשת” אליו היה על המתקשר להצטייד ב”קוד סודי שאותו סיפק הנאשם”. לאחר הקשת הקוד הסודי, “שומע המתקשר הקלטה של הנאשם, כשהוא קורא למאזינים להטריד ללא הרף את החברות, וזאת באמצעות שיחות טלפון בלתי פוסקות לטלפונים הניידים השייכים לבעלי התפקידים באותן חברות, וכן לטלפונים המשרדיים שלהם”. על פי כתב האישום, המתקשר לקו המאבק ומזין את הקוד הסודי “מקבל הנחיות, אותן הקליט הנאשם מראש, ביחס לזהות עובדי החברות שאותם יש להטריד”; קו המאבק “חשף” את מספרי הטלפונים של עובדי החברות, “ואף אפשר הפניית שיחות ישירות אל מספרי הטלפון של עובדי החברות”.

“כתב האישום מתאר כי אדם המתקשר לקו המאבק מבלי להזין את הקוד הסודי, שומע שם “דברי רבנים” )כך שבכל מקרה לא יצא שהשחית זמנו לשווא, חלילה). לסיכום החלק הכללי מתאר כתב האישום כי: “הנאשם שידל את המתקשרים, תוך שהוא משכנע, מעודד, דורש ומפציר בהם בדרך שיש בה משום הפעלת לחץ, להטריד את עובדי החברות, וכתוצאה מכך החלה מסכת הטרדות כנגד עובדי החברות, כפי שיפורט בכתב אישום זה”.

אביגדור פלדמן זקן זקן אבל עדיין יודע לבעוט בפרקליטות
אביגדור פלדמן זקן זקן אבל עדיין יודע לבעוט בפרקליטות

בועז ביטון טען שמספיק שהנאשם הקים את מוקד המאבק וקרא לחברים שלו לעשות צינתוקים, כדי להאשים אותו בהטרדת כל מי שקיבל צינתוק, ולא משנה מי צלצל וצינתק.  בועז ביטון טען שאפשר להאשים אותו בכל הצינתטוקים באמצעות קשירת קשר, שידול, סיוע, ועוד כל מיני תיאוריות הפללה שלפיהם גם מי שלא עשה משהו בעצמו יכול להיות מורשע בגלל מעשים של אחרים.  בועז ביטון נכשל.

השופט שהביא את הזיכוי הוא שמאי בקר והפעם יש להוריד בפניו את הכובע על ההשקעה והאומץ לעמוד בפני להב 433 (שאם אנחנו לא טועים אלה חקרו אותו בפרשת מישוש האיברים האינטימיים של הבת שלו בת ה 4 בגנון לפני 5 שנים)…..

להלן כתבה של איתמר לוין בניוז 1 25/8/2021:

זיכוי בפרשת ההטרדות (הצינתוקים) בעיתונות החרדית

 


אברהם טריגר הואשם שעמד מאחורי מאות שיחות ההטרדה למי שלא פרסמו בעיתון הפלס בעת תחרותו הקשה עם יתד נאמן  בית משפט השלום קובע: המדינה לא הוכיחה שהוא הפעיל את המטרידים ולחלקם היו מניעים משלהם  מותח ביקורת על האופן בו עצרה המשטרה את טריגר

▪  ▪  ▪

שופט בית משפט השלום בתל אביב, שמאי בקר, זיכה (יום ד’, 25.8.21) את אברהם טריגר מכל האישומים שיוחסו לו בפרשת ההטרדות בעיתונות החרדית. המדינה טענה, כי טריגר היה אחראי למאות שיחות הטרדה כלפי מי שפרסמו בעיתון יתד נאמן ולא פרסמו בעיתון הפלס – שני עיתונים יומיים לציבור החרדי-ליטאי. בקר קבע, כי מבחינה פלילית לא הוכחה אשמתו של טריגר, אם כי מעשיו ראויים לגינוי.

המדינה טענה, כי טריגר הקים מרכזיית טלפונים אשר כונתה “קו המאבק” או “מוקד המאבק”, בה היו 3,700 מנויים שנזקקו לקוד סודי שהוא סיפק. הללו שמעו הקלטה של טריגר, הקורא להטריד טלפונית את החברות ששם לו למטרה, באמצעות התקשרויות בלתי פוסקות למשרדיהן ולטלפונים הניידים של בכירים בהן. זאת, במטרה שיפרסמו גם בעיתון הפלס. האירועים המתוארים בכתב האישום התרחשו בשנים 2015-2014 וכללו עשרות ואף מאות התקשרויות לכל מוטרד.

כתב האישום התייחס ל-14 מוטרדים, ובהם: חנה בירנבאום, מזכירתו של מנהל לשכת הפרסום הממשלתית; בן-ציון פדר, מנהל השיווק של טרה; יעקב הלפרין, בעלי אופטיקה הלפרין; אסף קידר, מנהל מרחב בחברת אסם; אסתר יעיש-לוגסי, בכירה בדוברות חברת החשמל; אליעזר מרום, מנהל יחידת המודיעין בחברת החשמל; אלון זמר, סמנכ”ל שיווק בקוקה-קולה; וניצן גולדברג, מנכ”ל אסם.

מעוף הציפור ונחיתתה

בקר אומר, שעל המדינה היה להוכיח שכל המתקשרים פעלו בעידודו של טריגר – אך היא לא עשתה זאת. התביעה אומנם טענה, כי כל המטרידים שזומנו כעדי תביעה באו במטרה לסייע לטריגר, אך למעט אחד – היא לא ביקשה להכריז עליהם כעדים עוינים ולהגיש את הודעותיהם במשטרה. בקר קובע, כי לא הוכחה הטענה בדבר זדונם של העדים. לא הוכח שטריגר הוא שמסר את הקוד הסודי לכל המנויים; להפך: אפילו עקיבא כץ, פעיל ביהדות התורה שהיה מן המוטרדים המרכזיים, הצליח להשיג אותו.

טריגר אכן קרא למאזיניו להטריד טלפונית את מי שאינם מוכנים לפרסם בעיתון הפלס. “ברם, מעבר לדברי עידוד אלה, לא הוכחו העובדות שעמדו בבסיס טענות התביעה. כאשר מתבוננים ממעל, ממעוף הציפור, על הפרשה, אכן נראה לכאורה שידו של טריגר הייתה במעל, וכי ‘ברור’ (במרכאות כפולות) כי אכן עבר את העבירות המיוחסות לו, או לפחות את חלקן. אבל, כאשר מנמיכה הציפור-המשפטית טוס, והיא נוחתת ממש על הראיות, נוברת ומפשפשת במקורה הדק בקלסרים, ביסודיות, אזי נגלית – במבט קרוב ובוחן – כי לא כצעקתה, או כציוצה”, אומר בקר.

בקר מנתח בפירוט את 14 האישומים המתייחסים למוטרדים השונים, ומראה, כי המטרידים לא הוכוונו בידי טריגר ולחלקם אף היו מניעים משלהם לבצע את ההטרדות. במקרים אחרים לא הוכח מתי עודד טריגר את שומעיו לבצע הטרדות, היו מקרים בהם הוא לא נקב בשמו של מוטרד ספציפי, והיו מקרים בהם מיעוט השיחות אינו מאפשר לקבוע שמדובר בהטרדה. לגבי חלק מטענות התביעה אומר בקר, כי אין להם אפילו בדל ראיה.

התביעה ביקשה לתפוס מרובה – מעצר ברוטלי

שמאי בקר מותח ביקורת על האופן בו עצרה המשטרה את טריגר, אותו הצדיקה בכך שהוא נמנה על הציבור החרדי הבלתי-ממושמע: “לא שוכנעתי כי היה הצדק סביר לביצוע הצווים באישון לילה, בטח ובטח לשבירת הדלת בעזרת פטיש כבד. כל זאת, מבלי לפחות לבחון, אפשרות לבצע המעצר בדרך פוגענית פחות… בשים לב למהות החשדות שעמדו נגד טריגר, ומנגד העובדה שהיה נעדר עבר פלילי, שוכנעתי כי גם אם היה עיכוב מסוים בפתיחת הדלת עת הגיעה המשטרה לביתו (הוא הסביר, באופן די משכנע, שהוא פחד וניסה בעצמו לקרוא למשטרה), ניתן היה לחשוב, לכל הפחות, על דרך לבצע את הצווים באופן פוגעני פחות, מאשר להלום בדלת, ולנסות לפרוץ אותה באמצעות פטיש כבד, בשעה שלוש לפנות בוקר”.

שמאי בקר מוסיף: “ראוי כי המשטרה תפגין התחשבות מתאימה, בבואה לבצע מעצרים מסוג זה, תוך הפעלת שיקול דעת, יצירתיות וקור רוח, על-מנת שלא יחזרו על עצמם מראות כגון דא, ביחס לעצור מסוג זה. אדגיש שוב, אין המדובר במחבל או מפגע, אלא בברנש שנחשד כי שידל אחרים להתקשר ולהטריד פלונים; מבלי להקל ראש בעבירות אלה (ואני אומר זאת ללא שמץ של ציניות, שכן כמה מהמוטרדים כמעט והתייפחו על דוכן העדים, כשתינו צרותיהם בפני בית המשפט) – אין צורך בארטילריה כה כבדה לשם טיווחו של טריגר דנא“.

לצד זאת מדגיש בקר, כי אין המדובר בפגמים ברמת חומרה המצדיקה הגנה מן הצדק.

    • בסיומו של פסק הדין מדגיש בקר: “הרי טריגר הודה, אף התגאה, בייזום ובניהול מאבק אידאולוגי-טלפוני אל מול הנמסיס שלו, יתד נאמן, באמצעות הפעלת לחץ על צדדים שלישיים המפרסמים שם, אולם באותה הנשימה טען, כי לא שידל איש להטריד את פלוני או אלמוני. במשפט הפלילי, על דיני ראיותיו ונטליו – צלחה דרכו של טריגר, ואולי כך גם לנוכח העובדה שהתביעה ביקשה לתפוס מרובה (הרבה אישומים) – ולא תפסה… אולי בבית דין של מעלה, שם אין מפשפשים בקלאסרים ומדקדקים בפלטי שיחות, כך על-פי השמועה, יכולה היי

תה התוצאה להיות אחרת.
“רוצה לומר, שהתמונה שנחשפה בפני בית המשפט, בקשר לתעשיית ה’שכנועים’ וההצקות שהייתה מנת חלקם של אנשים תמימים ואומללים, על לא עוול בכפם, מחד-גיסא, וכלי הזין שבידי הנצים, קווי מאבק וצינתוקים, וצינתוקים שכנגד לעייפה, מאידך-גיסא, אינה מחמיאה לאיש, ועל כן אומר, בדרך שהתרתה המשנה – חכמים, היזהרו בדבריכם (ובצינתוקיכם) – שלא יימצא שם שמיים מתחלל על ידכם”. את המדינה ייצג עו”ד בועז ביטון, ואת טריגר – עו”ד אביגדור פלדמן.

 

וכתבה נוספת של גלעד מורג, ווינט 25/8/2021

“מזכה אותך, אבל לא בתלהבות”: פסיקה לטובת נאשם מרכזי בפרשת עיתון “הפלס”

לאברהם טריגר יוחסו 14 סעיפי אישום בגין הפעלה לכאורה של תעשיית הטרדות נגד אנשי עסקים שלא פרסמו בתשלום בעיתון החרדי. השופט קבע שהמשטרה לא הוכיחה שהוא שידל את המטרידים – ומתח עליה ביקורת

שמאי בקר מבית משפט השלום בתל אביב זיכה היום (רביעי) את אברהם טריגר מ-14 האישומים נגדו בפרשת עיתון ה”פלס”, שייחסו לו הפעלת קו הטרדות טלפוניות של בכירים בחברות גדולות במשק שלא פרסמו בעיתון. השופט שמאי בקר מתח ביקורת על התנהלות השוטרים שפרצו לביתו במהלך מעצרו באישון לילה ושברו את הדלת בפטיש.
משפטם של חלק מהנאשמים נוספים בפרשה נמשך. הנאשמים שייכים לזרם המכונה “הפלג הירושלמי” בעדה החרדית, אשר ביטאונו “הפלס” מחולק חינם לציבור קוראיו וממומן מפרסומות ומודעות של חברות עסקיות במשק הישראלי.
צבי טריגר הואשם בקשירת קשר לצנתק והשופט שמאי בקר זיכה אותו
אברהם טריגר הואשם בקשירת קשר לצנתק והשופט שמאי בקר זיכה אותו
בכתב האישום שהגישה חטיבת התביעות במשטרה ב-2015 יוחסו לטריגר עבירות של קשירת קשר לביצוע עוון ושידול להטרדה באמצעות מתקן בזק במקרים רבים. נטען שהרקע למעשים היה מתחים בתקשורת החרדית בין עיתון “יתד נאמן” לבין עיתון “הפלס”, המופצים שניהם בחינם לקהל הציבור הליטאי.
ב”יתד נאמן” פורסמו לאורך שנים מודעות בתשלום מטעם גופים שונים, לרבות לשכת הפרסום הממשלתית, חברת החשמל וחברות מסחריות כגון קוקה קולה, אסם ואחרות. על פי כתב האישום, ב-2012 הוקם “הפלס”, שגם בו התפרסמו מודעות שגילמו “חלק מהכנסות העיתון”. נטען שטריגר ונאשמים אחרים בפרשה סברו כי החברות והמתלוננים בתיק נמנעו מלפרסם עצמם בעיתון הפלס, ובכך נמנעו ממנו הכנסות.
נטען כי בהנחיית טריגר החלה מסכת הטרדות ואיומים נגד עובדי החברות, במטרה להניע את עובדיהן לפרסם בעיתון. אלה בוצעו לאורך כל שעות היום באמצעות שיחות טלפון, מסרונים לניידים, שיחות למשרדיים שלהם, פקסים והודעות דואר אלקטרוני.
נטען כי לשם כך הקים טריגר מרכזייה טלפונית שכונתה “קו המאבק”, שעל מנת לגשת אליה היה על המתקשר להצטייד בקוד סודי שאותו סיפק להם. לאחר הקשת הקוד הסודי, “שומע המתקשר הקלטה של הנאשם, כשהוא קורא למאזינים להטריד ללא הרף את החברות”. המשטרה טענה שהוא שידל את המתקשרים והפציר בהם להטריד את עובדי החברות.

אולם כאמור, השופט בקר זיכה אותו מכל האישומים. “החלטתי לזכות אותך ולא בהתלהבות גדולה”, אמר לנאשם. “טריגר התגאה בניהול מאבק אידיאולוגי מול הנמסיס שלו, יתד נאמן, אך טען שלא שידל איש להטריד איש. התביעה ביקשה לתפוס מרובה ולא תפסה. התמונה שנחשפה בפני בית המשפט בקשר לתעשיית השכנועים וההצקות נגד אנשים אינה מחמיאה לאיש. במשפט הפלילי, על דיני ראיותיו ונטליו – צלחה דרכו של טריגר”.
על מעצרו של טריגר על ידי המשטרה כתב השופט: “לא שוכנעתי כי היה הצדק סביר לביצוע הצווים באישון לילה, בטח ובטח לשבירת הדלת בעזרת פטיש כבד, בשים לב למהות החשדות שעמדו נגד טריגר. שוכנעתי כי גם אם היה עיכוב מסוים בפתיחת הדלת עת הגיעה המשטרה לביתו, ניתן היה לחשוב, לכל הפחות, על דרך לבצע את הצווים באופן פוגעני פחות מאשר להלום בדלת, ולנסות לפרוץ אותה באמצעות פטיש כבד, בשעה 3:00 לפנות בוקר”.
תגובות טריגר ופלדמן
טריגר אמר בתום הדיון: “אני שמח ומברך על הזיכוי אחרי כמעט שבע שנות משפט. זה היה ניסיון של הפלס להגן על עצמו, אחרי שעבר חרם. צריך לזכור – דין אמיתי הוא בשמיים למעלה, וכאן דין בשר ודם שגם הוא חשוב בעולם הזה שאצא זכאי”.
סנגורו של טריגר, עו”ד אביגדור פלדמן: “בית המשפט קבע שהמדינה והמשטרה לא הוכיחו באישום אחד שאנשים – אם צלצלו לאותם מוטרדים – עשו זאת בהשפעת טריגר. נקבע שכל אחד מהאנשים שהתקשרו עשה זאת מיוזמתן מתוך הרגשתן. בית המשפט ביקר בחריפות את המשטרה שפרצה לביתו באישון בוקר ושברה הדלת בפטיש גדול כאילו היה אחד מגדולי המחבלים”.

 

 

זיכוי מדי נ אברהם טריגר צינתוקים שמאי בקר

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *