Thu, Dec 8, 2022
Close

Recent Posts

בית המשפט יוספה ברק

יוספה ברק 4: הפסד צורב לנוכלת בבגץ: עפר גרוסקופף קבע ש”מידע כלכלי” על חובות ו”סטטוס של גרושה” לא מצדיקים איסור פרסום שמה, אין זה פוגע בפרטיותה ולציבור יש זכות לדעת על מעללי נוכלות

הסתיים עוד פרק בסאגה הבלתי נגמרת של תעלוליה של יוספה ברק, המטורללת עם הפיאה הורודה והפה הפעור לרווחה.  השופט עופר גרוסקופף מבית משפט העליון זרק אותה בבושת פנים וקבע כי

יוספה ברק 4: הפסד צורב לנוכלת בבגץ: עפר גרוסקופף קבע ש”מידע כלכלי” על חובות ו”סטטוס של גרושה” לא מצדיקים איסור פרסום שמה, אין זה פוגע בפרטיותה ולציבור יש זכות לדעת על מעללי נוכלות
  • Publishedיולי 10, 2021

הסתיים עוד פרק בסאגה הבלתי נגמרת של תעלוליה של יוספה ברק, המטורללת עם הפיאה הורודה והפה הפעור לרווחה.  השופט עופר גרוסקופף מבית משפט העליון זרק אותה בבושת פנים וקבע כי אין למחוק את השם שלה מפסק דין של בית משפט מחוזי רק בגל שמויע בו מידע כלכלי על כמות החובות שלה, והסטטוס שלה כאם חד חורית גרושה.  בג”ץ 3456/21 החלטה 8/7/2021.

הנ”ל הגישה הליך שלא קיים לבית משפט מחוזי בתל אביב נגד מע”מ וביקשה מהשופט הארי קירש שיורה למע”מ לתת לה הנחה בחובות מע”מ.  בפסק הדין של קירש הוא כתב שהיא מייללת שהיא גרושה (חד חורית למרות שיש לה 3 חורים פעילים) ושבגלל זה יש לה זכות להנחה בחובות מע”מ, ושגובה החובות שלה 650,000 ש”ח – רובו למנתחים פלסטיים וללקוחות אותם היא עקצה. קירש דחה את המרצת הפתיחה שלה.

יוספה ברק אכלה חרא אצל עופר גרוסקופף - מידע כלכלי וסטטוס גרושה אינם מידע פרטי
יוספה ברק אכלה חרא אצל עופר גרוסקופף – מידע כלכלי וסטטוס גרושה אינם מידע פרטי

אחרי שהשופט הארי קירש דחה את ההליך שלא קיים (המרצת פתיחה נגד מע”מ), ופסק הדין כבר פורסם עם השם שלה (גם אצלנו ובכל המאגרים המשפטיים כולל התולעת), יוספה פנתה להארי קירש וביקשה שימחק את השם שלה מפסק הדין….  לא הוסבר איך אפשר לעשות את זה כאשר אוטומטית נט המשפט כבר שיגר את פסק הדין לכל המאגרים המשפטיים (כולל התולעת), ופסק הדין כבר פורסם עם השם שלה.

בכל זאת השופט עופר גרוסקופף ריחם עליה ונתן לה צו איסור פרסום ארעי רק על השם שלה עד פסק הדין בעליון, למרות שהכל כבר פורסם.  כיצד בדיוק חשב השופט גרוסקופף שניתן לאכוף את זה כאשר סוסת הפרסום כבר יצאה מאורוותה, לעולם לא נידע.

בכל אופן כעת באה לסיומה הסאגה הזאת, כאשר גרוסקופץ זרק את הזנזונת יוספה ברק לכל הרוחות, ושוב פעם ריחם עליה ולא הטיל עליה הוצאות.  השופט גרוסקופף הילל את עיקרון פומביות הדיון, ציין שפסק הדין כבר פורסם, ושלטענה כי מידע על היותה חד חורית גרושה ועל סכום החובות שלה (650,000 ש”ח) הוא מידע שיש לציבור זכות לדעת עליו ולפרסמו. ראו הליך 3456/21 והחלטה מתאריך 8/7/2021.

נציין שבתיק זה התערבה התנועה למען איכות השפיטה ודרשה לפרסם את שמה של יוספה, לאור העובדה שהיא עצמה פנתה להוסטינג של האתר ושלחה את פרטי ההליך עם השם שלה.  בטמטומה, היא גרמה לויתור אוטומטי על כל טענותיה, וגם גילתה את מספר ההליך שהיה חסוי – כך שיכולנו להתערב אצל גרוסקופף.

עכשיו מי המטומטם שישכור את שירותיה של המטומטמת?  הנ”ל עשתה לעצמה יחסי ציבור כל כך גרועים גם אצל הארי קירש וגם אצל עופר גרוסקופף וחשפה בפני כלל האומה את “המידע הכלכלי” שלטענתה מביך אותה – וזה מופיע בכל המאגרים המשפטיים בישראל.  כל מי שיעשה גוגל עליה, ידע חיש מהיר על תעלוליה, ועל העוקצים בהם היא מעורבת.  הרבה בזכות עדנה קרנבל.   פוסטמה לעד. יוספה ברק לוביסטית זבל בכנסת על תקרת הזכוכית, הקריירה המחוסלת, השוחד המיני והאובססיה להטריד באמצעות בתי משפט , יוספה ברק החפיצה סיליקונים לשופט הארי קירש והוא המליץ למע”מ לעשות לה הנחה במס כי היא גרושה. צברה 663,000 ש”ח חובות למנתחים פלסטיים , יוספה ברק היחצ”נית (“מרק כוסכוס”) שכבה עם השוטר רווה כהן ושידלה אותו להוציא ר”פ על עורכת דין. רווה כהן טען שסבל מ”טשטוש וגינלי”. עינת רון הרשיעה וגזרה לו של”צ 200 שעות , יוספה ברק יחצ”נית הזבל ועוקץ המכוניות הגדול: עקצה סוחר רכב רודי נקש ב 167,000 ש”ח ותשלם רק 65,000 ש”ח 

נציין רק שחלק ניכר מתרגילי העוקץ של יוספה ברק בוצעו בשיתוף פעולה עם נוכלת אחרת “אודליה צריקר” שלפני כן נקראה “קרין ברנוביץ”, ויש לה עוד 10 שמות וכינויים (קרין ברנובסקי, אודליה אבן חן צריקר וכו’) . על זה נפרט בבוא העת.  אולי עם צאת החמה. גם אודליה צריקר גרושה חד חורית נוכלת, וגם על מה שעתה לגרוש שלה ערן ברינג ולעורכת הדין שלו עו”ד נועה תאורי… נפרט לכם בפוסט הבא בסדרה.

אנו מודים ליוספה ולצריקר על הספקת אייטמים עסיסיים לאתר למען קוראינו הנאמנים.

להלן פסק הדין:

 

בבית המשפט העליון

 

רע”א 3456/21

 

לפני: כבוד השופט ע’ גרוסקופף

 

המבקשת: יוספה ברק

 

  נ  ג  ד

 

המשיב: מדינת ישראל – מנהל מס ערך מוסף

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 2.5.2021 בה”פ 12995-04-20 שניתנה על ידי כב’ השופט הרי קירש

 

בשם המבקשת: בעצמה

 

בשם המשיב: עו”ד אורן סוקר

 

החלטה

 

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט הרי קירש) בה”פ 12995-04-20 מיום 2.5.2021, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת להותיר את צו איסור הפרסום על כנו.

 

  1. ביום 16.4.2020 הגישה המבקשת תובענה בהמרצת פתיחה, ובה עתרה להורות למנהל מס ערך מוסף, הוא המשיב 1 (להלן: המשיב), להגיע להסדר גבייה מקל יותר מאשר ההסדרים השונים שהוצעו על ידו בעבר, בקשר לחובות מס ערך מוסף שהיא חבה לאוצר המדינה. ביום 6.4.2021 ניתן פסק דין אשר דחה את התובענה (להלן: פסק הדין).

 

  1. כעבור מספר ימים, ביום 14.4.2021, הגישה המבקשת בקשה כי בית המשפט קמא יורה על איסור פרסום פסק הדין ולחלופין על איסור פרסום שמה מנוסח פסק הדין, כך שתכונה “פלונית”. לטענתה, יש בפרסומו של פסק הדין, המתאר את מצבה הכלכלי והאישי, כדי לגרום לפגיעה ממשית ואנושה בשמה הטוב. כן ציינה המבקשת, כי בכוונת גורמים עיתונאיים לפרסמו, בהיותה אשת יחסי ציבור, ולפגוע בפרטיותה. בהחלטה מיום 18.4.2021 הטיל בית המשפט חיסיון ארעי על התיק, עד לקבלת החלטה בבקשה.

 

  1. ביום 2.5.2021, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לאיסור הפרסום. נפסק, כי המבקשת לא הראתה עילה המצדיקה סטייה מעיקרון פומביות הדיון, המעוגן בסעיף 68(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). עוד נקבע, כי פסק הדין אינו כולל פרטים שיש בהם כדי להביא לפגיעה חמורה בפרטיותה של המבקשת, והוא מתמצה בפירוט העובדות והטענות הדרושות להכרעה בלבד.

 

  1. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. טענת המבקשת היא, כי שגה בית המשפט קמא כאשר התיר את הפרסום האמור. לדידה, יש להתייחס בכובד ראש לפגיעה בפרטיות הנגרמת מחשיפת מידע כלכלי עליה. כך, מציינת המבקשת את הפגיעה שעלולה להיגרם לשמה הטוב, וכן את חששה לשיבוש ההליך הפלילי המתנהל בעניינה, כתוצאה מכך שעדי ההגנה יוכלו לעיין בתוכנו. זאת ועוד, לטענת המבקשת, החלטת בית המשפט קמא פוגעת באינטרס הציבורי, באשר תרתיע רבים מלהגיש תביעות בהמרצת פתיחה, ביודעם כי פרטיהם ייחשפו לכל.

 

  1. המדינה, לעומת זאת, מתנגדת לבקשה, וטוענת כי דינה להידחות על הסף, מהטעם שהוגשה תוך חריגה מפרק הזמן הקבוע בסעיף 70ד(א) לחוק בתי המשפט להגשת ערעור על החלטה בבקשה לאיסור פרסום. כמו כן, סבורה המדינה, כי דין הבקשה להידחות לגופה. המרצת הפתיחה שהגישה המבקשת התנהלה בדלתיים פתוחות, מבלי שנתבקש לקיים את ההליך בדלתיים סגורות, והבקשה הוגשה בחלוף 8 ימים מיום פרסומו של פסק הדין. זאת ועוד, לשיטת המדינה, המבקשת לא הצביעה על טעם מיוחד לאיסור הפרסום האמור. עוד מציינת המדינה, כי המבקשת בעצמה פרסמה את פרטי ההליך ואת נסיבותיה האישיות בחשבונה באתר “Twitter”, ואף הצהירה, במכתב ששלחה לעובדי רשות המיסים, כי בכוונה לשתף את פרטי ההליך ברשתות החברתיות.

 

  1. להשלמת התמונה יצוינו שני אלה: ביום 2.6.2021 הוגשה בקשה מטעם עמותה בשם התנועה למען איכות השפיטה בישראל לעיון בתיק ולהסרת צו איסור הפרסום על שמה של המבקשת. לאור התוצאה אליה הגעתי, בקשה זו מתייתרת; וביום 20.6.2021 הגישה המבקשת בקשה למתן מידע בנוגע לרכב אשר לטענתה, נגרע מבעלותה. אין בקשת רשות הערעור שלפניי האכסניה הדיונית המתאימה לדון בבקשה זו, ולכן לא ראיתי להידרש אליה.

 

  1. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

 

  1. ראשית, כפי שמציינת המדינה, הדרך הראויה להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי הייתה באמצעות הגשת ערעור בתוך שבעה ימיםממתן ההחלטה (ראו סעיף 70ד לחוק בתי המשפט), ואילו הבקשה דנן הוגשה מעל שבועיים לאחר שניתנה החלטת בית המשפט קמא; דומה שדי בכך על מנת לדחות את הבקשה (ראו רע”א 3644/18 זלצמן נ’ צ’רלטון בע”מ, פסקה 6 (31.5.2021); רע”א 482/13 אליהו חברה לביטוח בע”מ נ’ פלונית, פסקה 6 (23.4.2013) (להלן: עניין פלונית)). מכל מקום, גם לגופם של דברים אין בבקשה ממש.

 

  1. נקודת המוצא לדיוננו היא עיקרון פומביות הדיון, המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, ובסעיף 68 לחוק בתי המשפט, ונחשב ל”אחד העקרונות החוקתיים במרכזיים שביסוד שיטת המשפט שלנו” (ע”פ 353/88 וילנר נ’ מדינת ישראל, פ”ד מה(2) 444, 450 (1991)). נקודת האיזון בינו לבין הזכות לפרטיות – גם היא זכות חוקתית – נקבעה על-ידי המחוקק, כך ש”בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך… לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות” (לשון סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט). בענייננו, בבחינת נקודת האיזון המתאימה, לא מצאתי כי פרסום הדברים עולה לכדי פגיעה חמורה בפרטיות המבקשת כנטען על ידה. המידע הכלול בהחלטה ביחס למבקשת הוא מידע כללי בדבר מצבה האישי והכלכלי, אשר רובו ככולו רלוונטי לבירור התובענה שהגישה, ואשר לחלקו, אם לא לעיקרו, ניתן בעבר פומבי על ידי המבקשת עצמה. משכך, אין זהו מסוג המידע המצדיק, במקרה הרגיל, הטלת מגבלות על פומביות פסק דין. זאת ועוד, התובענה שהגישה המבקשת התנהלה כולה במשך שנה ב”דלתיים פתוחות”, מבלי שניתן איסור פרסום כלשהו על פרט מפרטיה, ופסק הדין אף פורסם ברבים, במשך מספר ימים עד אשר פנתה המבקשת בבקשתה. משכך, מדובר בבקשה לאיסור פרסום בדיעבד, עניין אשר אף הוא מטה את הכף אל עבר פומביות הדיון (רע”א 3007/02 יצחק נ’ מוזס, פ”ד נו(6) 592, 600 (2002) (להלן: עניין מוזס); ע”א 2763/09 לוי נ’ כונס הנכסים הרשמי, פסקה 4 (21.2.2013); ע”פ 6691/17 פלוני נ’ מדינת ישראל, פסקה 9 (18.5.2020)).

 

  1. בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

 

  1. הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 20.5.2021 – מבוטל.

 

ניתנה היום, ‏כ”ח בתמוז התשפ”א (‏8.7.2021).

 

    ש ו פ ט

_________________________

21034560_Y14.docx   מח

מרכז מידע, טל’ 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,  https://supreme.court.gov.il

החלטה בעליון גרוסקופף יוספה ברק נ מעמ פומביות הדיון וחוסר תועלת בבקשת איסור פרסום בדיעבד

 

בנוסף לכל צרותיה של הגברת יוספה ברק עליה להתמודד גם עם כתב האישום על עבירות המס שביצעה והוגש ב 2019. אגף המכס והמעמ נ’ יוספה ברק 16887-07-19. את כתב האישום הגישדה עו”ד לירון גולן וקנין. על פי פרסומים, לירון גטלן וקנין מוכנה לבטל את כתב האישום רק בכפוף להסדר על פי המלצות משרד המשפטים החדשות לשיקום זונות. כל מה שעל יוספה לעשות זה להודות בעיסוק בזנות (לא משנה איפה, איך ועם מי), ומייד לירון תסדר לה ביטול כתב האישום. יוספה במגעים עם לירון.

כתב-אישום-נגד-יוספה-ברק-עבירות-נגד-חוק-המעמ-16887-07-19

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Translate »