לפנינו פסק דין מהעליון המראה איזה שירות "נהדר" מקבל הציבור היהודי מבית משפט עליון. "לא לפנות אלינו, לא לדבר איתנו, לא להגיש לנו כלום, ולפנים משורת הדין לא נטיל הוצאות". בג"ץ 79937-07-26.
מדובר בבקשה של האמא טליה דה רוטשילד אשר עובדות סוציאליות חטפו לה ילדים למעונות, ויושבות לה על הוורידים, ואף הגישו נגדה תלונה במשטרה, והוגש כתב אישום עלפגיעה בכבודה של העו"ס. במסגרת ההכנות שלה להעלות סיפור בטיקטוק צילמה את בית השופט ועצרו אותה. טליה סירבה לקבל סנגוריה בגלל שידוע שהם מוכרים את הלקוחות שלהם ויש להם 99% כישלון. היא ביקשה להפעיל את סע' 19 א' לחסד"פ המאפשר בחירת עו"ד פרטי במימון משרד המשפטים…. ומה אמרה לה השופטת? לא יקום ולא יהיה".
טליה ערערה לבית משפט עליון, ומה אמר לה הערבוש חאלד כבוב? "העותרת לא הציגה טעם מיוחד המצדיק מינויו של עורך דין פרטי במימון המדינה, חלף ייצוג בידי הסנגוריה הציבורית". לא הבנו??? חוסר אימון בסנגוריה הציבורית זה לא טעם מספיק? אחוזי הכישלונות הגבוהים שלהם, 99%, זה לא טעם מספיק?
אז מה קורה כשהשופטים כופים סנגוריה ציבורית על הנאשם? צריך לחכות שהסנגור יגיע לבית המשפט, לצרוח עליו, לקלל אותו, לעשות לו בושות, לפוצץ את הדיון עד שהוא יפנה לסנגוריה וייבקש להתפטר. רק אחרי שעושים את כל זה נוצר הטעם המיוחד של "חלף ייצוג בידי הסנגוריה הציבורית".
אנו בעדנה קרנבל נשמח לפרסם מי העו"ד הפסיכי מהסנגוריה שיקושש את טליה דה רוטשילד כלקוחה מטעם הסנ"ציה……
להלן כתבה על טליה דה רוטשילד במקומון של אשדוד
צילמה את בית השופט לטיקטוק ונעצרה
בת 29 המתגוררת באזור אשדוד, חשודה שהגיעה לביתו של שופט הדן בענייניה האישיים, צילמה סרטונים והשמיעה איומים. המשטרה טוענת לניסיון השפעה על ההליך המשפטי, אך סנגורה מציגה גרסה שונה לחלוטין ומדבר על מחאה לגיטימית
מקרה יוצא דופן מעסיק את מערכת אכיפת החוק: אישה בת 29 המתגוררת באזור אשדוד יושבת במעצר מזה מספר ימים, בחשד לאיומים, פגיעה בפרטיות ושיבוש מהלכי משפט. החשד – היא צילמה סרטוני טיקטוק מול ביתו האישי של שופט העוסק בתיק משפטי הנוגע לענייניה האישיים.
על פי החשד, האישה הגיעה לביתו הפרטי של השופט וצילמה סרטונים שהועלו לרשת החברתית טיקטוק. בסרטונים, לפי הנטען, היא השמיעה איומים לכאורה, כולל אמירות לפיהן היא רוצה להגיע לבית המשפט ולעשות לו בלגן.
המשטרה: ניסיון להשפיע על השופט
בדיון שהתקיים בבית המשפט בבקשת המשטרה להאריך את מעצרה, הציג נציג המשטרה תמונה חמורה.
לטענתו, האיומים כוללים גם דברים שאמרה בחקירתה, וכי ההתנהגות והמעשים שלה מטרתם להשפיע על השופט או להרתיע את מי שקשור בהליך המשפטי המתנהל בעניינה.
ההגנה: "היא זו שמאוימת"
אולם בצד השני של אולם בית המשפט, הוצגה גרסה שונה לחלוטין. האישה עצמה טענה בדיון כי היא זו שמאוימת, ולא להיפך. סנגורה פרש את האירוע באור אחר לגמרי, תוך שהוא מצייר תמונה של אישה במצוקה.
לטענתו, האישה נמצאת במצוקה בשל הליך משפטי אישי וכי היא מרגישה רדופה. הוא ניסה להציג את מעשיה בהקשר של מחאה לגיטימית, תוך שהוא מצביע על שינוי הנורמות בעידן הרשתות החברתיות.
לדבריו, העלאת תמונות ביתו של השופט לטיקטוק הם לא ממש שיבוש הליכים, בטח בעידן שלנו שמעלים לטיקטוק תמונות של בתים של שופטים וחברי כנסת ומפגינים להם מול הבית ואף אחד לא רואה בזה עבירה. הוא הסביר כי החשודה לא נכנסה לביתו של השופט ולא הניפה שלטים, אלא בסך הכל הביעה מחאה בדרך שלה.
בנוגע לאיומים, ניסה הסנגור להפחית מחומרתם. לטענתו, אין כוונת איום במה שהיא אמרה, וכשדיברה על זה שהיא תעשה לשופט בלגן זה יכול להיות שהיא תגיש נגדו תלונה או תגיש ערר למחוזי.
בית משפט השלום באשקלון הכריע בעניין והורה על הארכת מעצרה של האישה בשישה ימים נוספים. אולם הסיפור לא הסתיים שם – ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי הוביל לקיצור תקופת המעצר ובהסכמה בין הצדדים הוחלט כי האישה תשוחרר היום לביתה ושם תרצה מעצר בית.
https://www.kan-ashdod.co.il/news/150519?utm
להלן פסק הדין
| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק |
בג"ץ 79937-07-26
| לפני: | כבוד השופט דוד מינץ
כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופט יחיאל כשר
|
|
| העותרת: | טליה דה רוטשילד | |
|
נגד
|
||
| המשיבים: | 1. מדינת ישראל
2. משרד המשפטים 3. הסנגוריה ציבורית מחוז מרכז |
|
| עתירה למתן צו על-תנאי | ||
| בשם העותרת:
|
בעצמה | |
| פסק-דין |
השופט חאלד כבוב:
העתירה שלפנינו מופנית כלפיי החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופטת א' דניאלי) בע"ח 83202-06-26 מיום 16.07.2026. בגדרה, נדחה ערר העותרת על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כבוד השופטת ש' דקל נווה) בת"פ 52734-12-25 מיום 02.06.2026, שלא לאפשר לעותרת מינוי עורך דין פרטי לבחירתה במימון המדינה, בהתאם לסעיף 19 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.
מבלי להידרש למתכונת הדיונית שבה נדונו הדברים בהליך קמא (ראו והשוו: ע"פ 6907/19 שם טוב נ' מדינת ישראל (11.11.2019); בש"פ 7553/19 שם טוב נ' מדינת ישראל (19.11.2019)), העתירה שלפנינו לא מגלה עילה להתערבות ודינה להידחות על הסף.
כידוע, בית המשפט הגבוה לצדק לא יושב כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של בתי משפט אחרים והתערבותו בכגון דא שמורה למקרים חריגים ביותר, שהעתירה דנן זאת לא באה בקהלם (ראו: בג"ץ 203/57 רובינסקי נ' הפקיד המוסמך לפי חוק בתים משותפים, פ"ד י"ב 1668, 1674-1673 (1958); בג"ץ 583/87 הלפרין נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(4) 683, 703-702 (1987)). הדברים מקבלים אך משנה תוקף בכל הנוגע להתערבות בהחלטות המתקבלות בגדרי הליכים פליליים (בג"ץ 7652/23 י.ב שיא משאבים בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (26.10.2023)). מכל מקום, העותרת לא הציגה טעם מיוחד המצדיק מינויו של עורך דין פרטי במימון המדינה, חלף ייצוג בידי הסנגוריה הציבורית (ראו: ע"פ 6922/16 קופר נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (27.04.2021)). לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.
ניתן היום, ו' אלול תשפ"ו (19 אוגוסט 2026).
|
|
|