אוקטובר 22, 2021

הקתדרא של עדנה קרנבל לחקר השפיטה

עדנה קרנבל העיתונאית הכי אמיצה במדינת ישראל

מאיה חדד הפרקליטה הגישה התנגדות לפומביות הדיון בחקירת שלמה למברגר על תפירת תיק לחף מפשע סאלם עבד אלקאדר שזוכה מעבירת מין בחוסה

1 min read
מומי למברגר נחקר בתביעת נזיקין על תפירת תיק לחף מפשע ומתנגד לפומביות הדיון

מומי למברגר נחקר בתביעת נזיקין על תפירת תיק לחף מפשע ומתנגד לפומביות הדיון

התנועה למען איכות השפיטה פנתה לבית המשפט המחוזי בלוד בבקשה להסיר את איסור הפרסום על חקירתו של שלמה למברגר בפרשת סאלם עבד אלקאדר, שהואשם במעשה מגונה בחוסה במוסד, ישב 5.5 שנים בכלא, וסבל 11 שנות התדיינויות עד שזוכה.  בבית המשפט העליון נפסקו לו 300,000 ש”ח פיצויים וכעת הוא תובע את המדינה ואת הסנגור הרשלן.    https://שלמה למברגר נחקר בתיק הפללת שווא של סאלם עבד אלקאדר

נדיר מאוד שפרקליט בכיר כמו שלמה למברגר נחקר על תפירת תיק לחף מפשע, ולכן לא פלא שכל הצדדים בתיק מתנגדים לפומביות הדיון.  https://אדם שהורשע לשווא תובע את המדינה; על הדוכן: מומי למברגר – וואלה

מומי למברגר נחקר בתביעת נזיקין על תפירת תיק לחף מפשע ומתנגד לפומביות הדיון
מומי למברגר נחקר בתביעת נזיקין על תפירת תיק לחף מפשע ומתנגד לפומביות הדיון

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו”ד שלמה (מומי) למברגר, העיד ב 10/6/2020 בבית המשפט המחוזי בלוד במסגרת תביעת פיצויים שהגיש נגד המדינה גבר שהורשע בעבירות מין סאלם עבד אלקאדר – אך זוכה במשפט חוזר. זאת, לאחר שריצה חצי שנת מאסר ושהה חמש וחצי שנים במעצר בית.  אותו אדם, סאלם עבד אלקאדר תובע חמישה מיליון שקלים. ברשימת הנתבעים נמצאים, מלבד המדינה, גם עורך הדין שייצג אותו בזמן ההליך המקורי ופסיכיאטר שהעיד בתיק מטעם התביעה.

מומי למברגר עם הפמינאצית רויטל סוויד וחברו הטוב אפי נוה
מומי למברגר עם הפמינאצית רויטל סוויד וחברו הטוב אפי נוה

סאלם עבד אלקאדר תושב רהט, עבד בתחילת שנות ה-2000 כמדריך במוסד סגור למתמודדי נפש. ב-2003 התלוננה אחת המאושפזות במקום כי ביצע בה מעשים מגונים בשלוש הזדמנויות שונות.  סאלם עבד אלקאדר ביקש לקבל לידיו את התיק הרפואי של המתלוננת, אולם המדינה התנגדה. בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את עמדת המדינה והרשיע את סאלם עבד אלקאדר.

בערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שנידון רק בשנת 2010, קבעו השופטים כי יש להחזיר את התיק לבית משפט השלום ולאפשר לע’ לעיין בחומרים הרפואיים, אך רק באלו הנוגעים לתקופת אשפוזה הפסיכיאטרי של המתלוננת בין השנים 1999-2003. סנגורו דאז, יאסר אבו ג’אמע נמנע מלאסוף את החומר או להגיע לדיונים בבית משפט השלום, לטענתו מתוך מחשבה שהחומרים ממילא לא יועילו לע’ – והוא הורשע בשנית.

הפעם, בשל ספקות שעלו בנוגע למצבה הנפשי של המתלוננת, הוא הורשע רק במעשה מגונה אחד, ונגזרה עליו חצי שנת מאסר.

ב-2012, לאחר שסאלם עבד אלקאדר החליף את ייצוגו המשפטי ועבר להיות מיוצג על ידי עו”ד מיטל רון, הגיש ע’ בקשה למשפט חוזר. הבקשה התבססה בין היתר על חוות דעת פסיכיאטרית שהוכנה על סמך החומר הרפואי שהסנגור הקודם סירב לאסוף. אותו חומר העלה שאלות קשות לגבי עדותה של המתלוננת.

“מחלת הסכיזופרניה ממנה סובלת המתלוננת הינה מחלה שבה מתערבבים דמיון ומציאות”, נכתב בחוות הדעת. “מחשבות שווא, הגיגים והזיות פנימיות נתפסות כאילו הן אכן מתקיימות במציאות. חולה זו לא הפסיקה לסבול מערבוב זה כפי שעולה מרישומי הרופאים ומצבה הנפשי אף הוחרף עם השנים עד כדי הגעה למצבים פסיכוטיים חריפים והכל כעולה מרישומי הרופאים הפסיכיאטרים”.

בקשת המשפט החוזר התקבלה. המשפט נפתח ביוני 2013, וארבעה חודשים לאחר מכן הודיעה המדינה כי היא חוזרת בה מכתב האישום. המדינה נימקה זאת בנסיגה שחלה במצבה הנפשי של המתלוננת, שהביאה למסקנה כי לא תוכל לעלות על דוכן העדים. אחרי יותר מעשור – שמו של סאלם עבד אלקאדר נוקה.

לפני חמש שנים קבע בית המשפט העליון כי סאלם עבד אלקאדר יפוצה במסגרת ההליך הפלילי ב-300 אלף שקלים. חצי מהאחריות הוטל על הסנגור לשעבר סאלם עבד אלקאדר, וחצי על המדינה – שנקבע כי לא היה הצדקה להתנגדותה להעברת החומרים במשפט המקורי. סאלם עבד אלקאדר הגיש גם תביעה אזרחית בגין רשלנות נגד הסנגור יאסר אבו ג’אמע, המדינה והפסיכיאטר ד”ר אורי לבנטל, שעבד במוסד הסגור והעיד במשפט המקורי.

“גם בית המשפט לא אמר: ‘אוי ואבוי מה עשיתי'”

בדיון שנערך בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי מרכז העידו התובעת, עו”ד שולי רוטשילד מפרקליטות מחוז הדרום, ומי שהיה פרקליט המחוז בחלק מהשלבים בתיק – המשנה לפרקליט המדינה למברגר. שולי רוטשילד, שנחקרה על ידי עו”ד רון שמייצגת את סאלם עבד אלקאדר טענה כי בניגוד לקביעת בית המשפט העליון, הפרקליטות לא התנגדה להעברת החומרים הרפואיים של המתלוננת לסאלם עבד אלקאדר אלא רק ביקשה לצמצם את היקף החומר שיימסר. גם למברגר טען כך.

שולי רוטשילד תופרת התיק נחקרה

שולי רוטשילד העידה שקראה והכירה היטב את התיק הרפואי של המתלוננת, אך טענה שבנוגע להשפעת מצבה הנפשי על אמינותה של ע’ – היא הסתמכה על חוות דעתו הרפואית של הפסיכיאטר, ד”ר אורי לבנטל. “כשאתם התנגדתם להעברת כל החומר הרפואי, אתם לא ידעתם מה יש בו?”, נשאלה רוטשילד. היא השיבה: “ידענו מה שאורי לבנטל אמר”.

הבעיה היא שאורי לבנטל עצמו העיד בחודש מרץ כי למעשה לא בדק את המתלוננת, ואפילו לא קרא את מלוא התיק הרפואי שלה, אלא הסתפק בהיכרותו איתה.

אורי לבנטל פסיכיאטר שלא בודק מתלוננת מין וכותב מה שהן רוצות
אורי לבנטל פסיכיאטר שלא בודק מתלוננת מין וכותב מה שהן רוצות

 

שלמה למברגר תופר התיק הראשי נחקר

לאחר מכן עלה על דוכן העדים המשנה לפרקליט המדינה למברגר, שבשלב הערעור היה פרקליט מחוז הדרום, וקיבל את ההחלטה להמשיך לנהל את המשפט נגד ע’. מי שחקר אותו במהלך הדיון היה עו”ד איתן אדלשטיין, שמייצג את סנגורו הקודם של עאבד.

הטענה שבלב חקירתו של למברגר הייתה כי הפרקליטות, שהכירה את החומר הרפואי, הייתה צריכה “להרים דגל” ולהתריע בפני הסנגור ובפני בית המשפט שיש בו ממצאים שיכולים להשפיע על תוצאת המשפט. ההסתמכות המלאה של הפרקליטות על ד”ר אורי לבנטל, כך נטען, הייתה רשלנית. הסנגור לשעבר, יאסר אבו ג’אמע  טוען כי בהתחשב בכך, אי לקיחת החומרים הייתה קו הגנה סביר.

למברגר דחה בתוקף את טענתו של יאסר אבו ג’אמע, לפיה היה על התביעה להתריע בפני ההגנה על מה שנמצא בחומר הרפואי. בדומה לרוטשילד, גם הוא הגן על ההחלטה של הפרקליטות להמשיך לנהל את המשפט נגד ע’, גם לאחר שנחשפה לחומר הרפואי, בהסתמך על חוות דעתו של ד”ר לבנטל.

“העובדה ששש שנים לפני כן היו למתלוננת מחשבות שווא לא בהכרח משפיעה על ההחלטה שלנו אם להמשיך בתיק או לא”, העיד למברגר, “והעובדה שהאיש שליווה אותה יום-יום (הכוונה לד”ר לבנטל – ד”ד) אומר שבתקופה הרלוונטית לא היו לה מחשבות שווא, הביאה אותנו להחלטה להמשיך את התיק”.

“ההתלבטות שלנו הייתה מה משמעות החומר הרפואי”, המשיך למברגר. “בית המשפט עיין בחומר הרפואי וגם הוא לא אמר ‘אוי ואבוי מה עשיתי’. הוא אמר שהסנגור יבוא ויחליט מה הוא רוצה לעשות. השאלה היא מתי תפקידו של התובע להגיד לסנגור ‘חברי, פספסת משהו’. כשיש ראיה חד משמעית ובולטת, כמובן שלא נרצה שתיפול תקלה. אבל לא על כל מחדל של הסנגור אנחנו נרים דגל. זה לא תפקידנו”.

“ספק אם יש סכום כלשהו שיכול לפצות את התובע”

בחודשים הקרובים יגישו הצדדים את סיכומיהם, ולאחר מכן תקבע השופטת עירית כהן את השורה התחתונה: האם המדינה, הסנגור, או הפסיכיאטר נהגו ברשלנות, ובמידה וכן – כמה יאלצו לשלם לאיש שנאלץ לשהות שנים במעצר בית, וחצי שנה מאחורי סורג ובריח.

“למעלה מעשר שנים מרשי נלחם להוכיח את חפותו. רק בתום מאסר מאחורי סורג ובריח נעתר בית המשפט בית המשפט העליון לבקשתי לערוך לו משפט חוזר – והוא זוכה”, מסרה עו”ד מיטל רון, שמייצגת את ע’. “בעקבות ערעור שהגשתי לבית המשפט העליון, הרכב בראשות כב’ הנשיאה חיות קבע לראשונה ובאופן חסר תקדים כי האחריות לנזקיו של מרשי מוטלת הן על פרקליטות מחוז דרום והן על סנגורו הקודם, אשר כשל באופן מחפיר בייצוגו המשפטי, וחילק את האחריות ביניהם. ספק בעיניי אם יש סכום כלשהו שיכול לפצות אותו על הסבל הרב שנגרם לו ולמשפחתו משך שנים רבות”.

עו”ד איתן אדלשטיין, שמייצג את הסנגור יאסר אבו ג’אמע, מסר בתגובה כי “הפעולות שהסנגור נקט לא נבעו מחוסר הבנה או ידע, אלא מסיבה פשוטה: הוא האמין לפרקליטות ולמומחה הרפואי מטעמה; הוא האמין שבכירי מערכת האכיפה יעשו משפט צדק וינהגו בחרדת קודש בטרם הם שולחים אדם למאסר, והוא סמך על חזקת התקינות המנהלית”.

“לצערנו, הסתבר שהמציאות שונה מאוד” הוסיף עו”ד אדלשטיין. “לא רק שהפרקליטות לא אישרה להעביר חומר רפואי קריטי שמשנה את התמונה, ובכך הטעתה את הסנגור, את הנאשם ואת בית המשפט שדן בתיק, היא אף התרשלה בכך שלא בדקה את כשירות המתלוננת להעיד, ואת טיב עדות המומחה הרפואי מטעמה, עמו כנראה אפילו לא התקיימה פגישה .אני שמח שבחקירתו הודה המשנה לפרקליט המדינה כי בדיעבד אכן צריכה הייתה הפרקליטות לפעול אחרת, ומקווה כי ההודאה ונטילת האחריות יהוו את ראשית הדרך לתיקון העול שנגרם למרשי, הסנגור בתיק, ולנאשם”.

https://news.walla.co.il/item/3366118

 

 

 

להלםן כתבה מלפני 7 שנים:  פורסם בווינט 7/9/2015:

הורשע בטעות בעבירת מין. פיצוי: 300 אלף ש’

11 שנים של עינוי משפטי – שכללו מעצר, הרשעה ומאסר – עברו על עובד מוסד סיעודי שהואשם במעשה מגונה. הוא זוכה במשפט החוזר

בית המשפט העליון החליט לאחרונה להגדיל את הפיצויים שתשתלם המדינה לעובד במוסד סיעודי בבאר שבע שהורשע בטעות בביצוע מעשה מגונה בחוסה הלוקה בסכיזופרניה. בחלוף 11 שנים של הליך משפטי – שבמהלכן שהה 5.5 שנים במעצר, במעצר בית ובמאסר – הוא זוכה במשפט חוזר. בתחילה הוחלט שהוא יפוצה ב-116 אלף שקל בלבד, אבל העליון החליט להגדיל את הסכום ל-300 אלף שקל.

תשע שנים ארך משפטו של סאלם עבד אלקאדר, שבסיומו הורשע וריצה שישה חודשי מאסר. אחד המרכיבים המשמעותיים שהביאו להרשעתו על סמך עדותה של המתלוננת בלבד הייתה ההחלטה לא למסור לידיו את התיעוד הרפואי שלה, שם צוין כי היא נוהגת לערבב דמיון עם מציאות. לימים החלטה זאת התהפכה, אולם בשל טעות של סנגורו הדבר לא בוצע.

רק לאחר ששוחרר ממאסר נפתח משפט חוזר, שבסיומו זכה ל”זיכוי אילם” (שחפותו לא הוכחה), ובשל כך זכה לפיצוי של 116 אלף שקל בלבד. אלקאדר טען כי אינו אשם בסוג הזיכוי, שנבע מההחלטה חד-צדדית של המדינה שמנעה ממנו את האפשרות להוכיח את חפותו.

בערעור שהגיש לעליון הוא טען שבית המשפט אינו מוגבל לסכומים שבתקנות הפיצויים, ובתוך כך הדגיש את התמשכות ההליכים, הנזק שנגרם לו ומשפחתו, עיוות הדין ועינוי הדין שנגרמו לו וקיפוח זכותו למשפט הוגן.

השופטת ענת ברון קבעה כי בית המשפט אכן אינו מוגבל לסכום הפיצוי הנקוב בתקנות הפיצויים. לשיטתה, נאשם שזוכה במשפט חוזר סובל הרבה יותר מנאשם שזוכה בהליך רגיל, שכן הזיכוי הגיע לאחר שישב מאחורי סורג ובריח, וכרוך במצוקה עזה הנובעת מהידיעה שכמעט אין סיכוי שהצדק יצא לאור.

היא הסכימה שאין לזקוף לרעת המערער את ה”זיכוי האילם”. בנוסף, אמנם עורך הדין שייצג אותו לא פעל כראוי, אך לא כל האחריות מוטלת עליו: גם התנגדות המדינה להצגת החומר הרפואי, שלא הייתה מוצדקת, תרמה רבות לעינוי הדין ולהתמשכות ההליכים. היא בחרה השופטת לייחס למדינה 50% מהאחריות לנזקים, שהועמדו על 600 אלף שקל.

בפסק הדין נכתב: “באבחה אחת נעקר המערער מאורחות חייו, מביתו וממשפחתו… ילדיו גדלו כשדמותו של אביהם מוכתמת כעבריין מין והמשפחה כולה היא מושא לגנאי. קשה לדמיין את מנת התסכול ועוגמת הנפש שחווה אדם, שמורשע ונענש כאשר הוא משוכנע בחפותו. על אחת כמה וכמה, כשהדבר מסב צער וסבל רבים לבני משפחתו ויקיריו”.

  • לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב”כ המערער: עו”ד מיטל רון
  • ב”כ המשיבה: עו”ד דגנית כהן-ויליאמס

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4697767,00.html

להלן תגובת הפרקליטה מאיה חדד בשמו של שלמה למברגר:

תגובת שלמה למברגר עי הפרקליטה מאיה חדד

להלן תגובת התובע באמצעות עו”ד מיטל רון:

תגובת התובע סאלם עבד אלקאדר עי מיטל רון

להלן תגובת העו”ד הרשלן שלו יאסר באמצעות עו”ד איתן

 

תגובת יאסר אבו ג'אמע עי איתן אדלשטיין

1 thought on “מאיה חדד הפרקליטה הגישה התנגדות לפומביות הדיון בחקירת שלמה למברגר על תפירת תיק לחף מפשע סאלם עבד אלקאדר שזוכה מעבירת מין בחוסה

  1. מזעזע , נראה לי סיבוב שני בקרוב אצל רומן זדרוב, כאבא גרוש שענייני משמורת הן דיני נפשות וזכיתי לאפליה מגדרית, אני בהחלט מבין לליבם של נפגעי המערכת.

    עשרות שנים מדברים על רפורמה, ועדות קמות ונופלות, זה רק על עניין חזקת הגיל הרך. לגבי סך המערכת, לדעתי זה יהיה נס אם יהיה שינוי. מאידך , אובדן האמון במערכת, בערכי יסוד כמו המשפחה, המדינה וכדומה יעשו את שלהם לאורך זמן. כפי שנאמר, דור הולך ודור בא והארץ לעולם נשארת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Copyright © 2021 EDNAKARNAVAL.COM All rights reserved. | Newsphere by AF themes.