מדריך עדנה קרנבל לגבר בגירושין 9: בתי הספר ו”מסגרות החינוך” – מה אומר חוזר מנכ”ל משרד החינוך על זכות האב לקשר עם ילדיו במוסדות החינוך? , קשר בין אב

יהודית ויינברגר דיקאנית פקולטה לחינוך מכללת סמינר הקיבוצים מובילה הטמעת פמינאציה בבתי ספר

הצווים להסדרי ראיה בין האבא לאמא שניתנים בבית משפט למשפחה תקפים על היחסים בין האבא לאמא וחלוקת זמני שהות בינהם.  אבל מה קורה כשהאבא רוצה לגשת לראות את הילדים שלו במוסדות החינוך?  מחלוקת בין הורים על החינוך היא לא חלק מהמאבק על המשמורת.  זו זכות הורית שנגזרת מהאפוטרופסות.

לכאורה אין שום דבר שמונע מהאבא פשוט לגשת לבית הספר ולראות את הילדים שלו.  בפועל בתי הספר יעמדו על הרגליים האחוריות לסייע לאישה הגרושה לנתק את האבא מילדיו והם יעשו שמיניות באוויר לסלק את האבא מבית הספר, או הגן, ואפילו לא יהססו להזמין משטרה.

כל זאת למרות שה”חוזר מנכל משרד החינוך” מנוסח באופן שוויוני ומי שקורא את זה חושב שיש לו זכויות ושיוכל להסתייע בחוזר.

כיום בתי הספר ומשרד החינוך עסוקים בהטמעה של מגדר ופמיניזם בבתי הספר והדבר האחרון שמעניין אותם זה שלבנים ולבנות יהיה אבא שיוכלו לקבל ממנו את כל מה שרק אבא יכול להעניק.

חיה שיטאי מפקחת חינוך במחוז תל אביב מטמיעה פמינאציה במסגרות החינוך
חיה שיטאי מפקחת חינוך במחוז תל אביב מטמיעה פמינאציה במסגרות החינוך

בתמונה:  חיה שיטאי מפקחת חינוך במחוז תל אביב מטמיעה פמינאציה במסגרות החינוך

ראיית ילדים בגני ילדים ובבתי הספר היא באחריות משרד החינוך.  למשרד החינוך ישנם שני חוזרי מנכ”ל אשר מאשרים כי זכות האבא בגן או בבית הספר לקשר עם הילד ולמידע נובעת מכוח האפוטרפסות, ולא מכוח משמורת או הסדרי ראייה.  לכאורה כהורה, האבא הוא אפוטרופוס באופן אוטומטי (אפוטרופוס במשמעות של משמורת משותפת משפטית), וזכותו להגיע לגן או לבית הספר.  בפועל הגננת או המורה תעשה הכל על מנת לסכל את יכולתו של האבא לראות הילד בגן או לקבל מידע.

 

עינת רון כלבת חינוך פמיניסטית מטמיעה בתלמידים שנאת הבן הזכר
עינת רון כלבת חינוך פמיניסטית מטמיעה בתלמידים שנאת הבן הזכר

להורדה:

ראו חוזר מנכל משרד החינוך תשס”ג (5א) הקשר בין הורים פרודים או גרושים והילדים במוסדות חינוך,

וגם את העדכון:  עדכון חוזר מנכל משרד החינוך צמתים ומצבים מיוחדים.

ראו גם חוזר מנכל משרד החינוך כניסת אורחים למוסדות חינוך 1970

וקיראו גם מכתב אליאס בן אריה לרשויות המקומיות עדכון כתובות ומסירת מידע לשני הורים 5/3/2012   (בן אריה הוא עו”ד המייצג את הרשויות המקומיות ומייעץ להן כיצד ליישם את החוק).

למרות בהירות חוזרי המנכ”ל, וההנחיות לגננת או למורה לזמן את האימא ולהבהיר לה שהגן או בית הספר אינם מקום להנצחת סכסוכים בין הורים, ושלאבא יש זכות מלאה לראות את ילדיו בגן או בבית הספר, בפועל משרד החינוך והפרקליטות מגבים את הגננות והמורות, אשר מתעלמות מקיומו של האב, ואף מזמינות משטרה.  זוהי עוד חוליה בשרשרת הגורמים המנתקים ומייתמים אבות מילדיהם.

בפרקטיקה, הגננת או המורה מבקשת מהאימא להביא אסופת מסמכים שבהם כתוב משהו שלילי על האבא.  הגננת מעבירה למפקחת, המפקחת פותחת תיק, וכותבת שיש להתעלם מהאבא לחלוטין, לא לענות לו, לא להודיע לו בכלל שהאישה הביאה מסמכים למשרד החינוך, ופשוט לקוא למשטרה בכל פעם שהאבא מתקרב לגן. אם האבא מתעקש לקבל דו”ח התפתחותי, כותבים לו ש”הילד חמוד, חייכני ואוהב לשחק עם חבריו”.

בתל אביב למשל קיימת מפקחת איומה, שונאת גברים פתולוגית בשם אורנה יוגב, אשר פועלת לניתוק אבות מילדים. במשרד החינוך עצמו,תלונות ההורים מנותבות לאחת בשם קרן יעקב,  kerenya@education.gov.il , מהאגף לתלונות הציבור במשרד החינוך.  אל תצפו לשום תשובות ענייניות ממנה.

אל תצפו שהיא תתרגש או שיהיה איכפת לה.  מדובר באחת שתפקידה למרוח אתכם, לנטוע בכם תקווה שיש טיפול, בתלונה ובסופו של דבר תכתוב לכם איזו שטות לא ברורה, ותודיע שהיא סוגרת את התלונה.

לשימוש עצמי:  אם הגננת או המורה מתעלמת ממך או מנתקת אותך מילדיך המתחנכים במוסד שבניהול הגננת או המורה, שלח לה את המכתב הבא:  מכתב לגננת או מוסד חינוכי מאבא מנותק מילדיו.

בכל הנוגע לרישום לגן או לבתי ספר, קיימות תקנות:  תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום) 1959

 

יהודית ויינברגר דיקאנית פקולטה לחינוך מכללת סמינר הקיבוצים מובילה הטמעת פמינאציה בבתי ספר
יהודית ויינברגר דיקאנית פקולטה לחינוך מכללת סמינר הקיבוצים מובילה הטמעת פמינאציה בבתי ספר

להלן תקציר הנחיות משרד החינוך:

מתוך חוזר מנכ”ל משרד החינוך בעניין פרודים וגרושים משנת 2003 לרבות העדכון בדבר “צמתים ומצבים חשובים”:

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962, שני ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים ומחויבים וזכאים מתוך הסכמה לדאוג לצורכיהם, הכוללים, בין השאר, את לימודיהם ואת חינוכם. גם כאשר הילד גדל אצל הורה אחד (ההורה המשמורן) אין הדבר מפחית מחובותיו ומזכויותיו של ההורה השני (שאינו משמורן), הממשיך להיות אפוטרופוסו הטבעי של הילד, למעט במקרה של החלטה של בית-משפט או בית-דין או הסכם גירושין חתום המורים אחרת. מחויבותו של בית הספר היא לפעול באופן התואם זכות זו ולקיים קשר תקין עם שני ההורים הפרודים או הגרושים באופן המתייחס לטובת הילד, לצרכיו ולרצונותיו. טובת הילד וכן זכויות הילד בהליך הגירושין של הוריו באו לידי ביטוי בפסיקה הישראלית בשנים האחרונות“.

בהנחיות הכלליות, סע’ 2.2 כתוב:  “על המחנך להקפיד על קשר ישיר בינו לבין ההורים (או אחד מהם, על פי סיכום מראש) בכל הנושאים הקשורים לתפקוד הילד בבית-הספר ובכל ההסדרים וההתחייבויות של ההורים כלפי בית-הספר (אישוריםותשלומים לטיולים, מסיבות, הרשמה ופעילויות ייחודיות)”.

ובהנחיות כלליות, סע’ 3.3 כתוב:  “עם פתיחת שנת הלימודים, ובמפגש ראשון עם ההורים, יפנו המחנכים
בבקשה מוכללת אל ההורים ליידע אותם לגבי כל הקשור לילד (כגון מצבו הבריאותי והמשפחתי, שינויים במבנה המשפחה ואורח חייה)“.

ובסע’ 4.1:  “במסגרת הזמנת תלמידים לשיחה עם המחנך יזמן מחנך הכיתה את שני ההורים הפרודים או הגרושים לשיחת היכרות. אם הדבר איננו מתאפשר (עקב רמת עימות גבוהה ביניהם), יזמן המחנך כל אחד מהם בנפרד“.

ובסע’  4.3 עד 4.7:

4.3: “הילד זכאי לקשר קבוע ולמעורבותם של שני הוריו בחייו בבית הספר, וההורים זכאים לקבל מידע על לימודיו ועל תפקודו. על המחנך לסכם עם שני ההורים את דרכי השיתוף עם כל אחד מהם לגבי העברת מידע, הזמנות לימי הורים, מסיבות כיתתיות ואירועים בית ספריים, טיולים, תעודות, ציונים והוצאת ילד מהגן או מבית-הספר בשעות הלימודים. כל זאת בכפיפות לטובת הילד ולצרכיו“.

4.4: “לצורכי תקשורת שוטפת יקבל המחנך משני ההורים את כתובותיהם ואת מספר הטלפון שלהם“.

4.5:  “על פי הצורך ייקבעו נהלים ייחודיים (כגון מפגשים נפרדים או שליחת מידע באמצעות הדואר) באותם מקרים שבהם אין ההורים מקיימים ביניהם קשר שוטף או על-פי בקשה מפורשת שלהם, או במקרים של רמת עימות גבוהה, כשלא מתאפשר מפגש משותף“.

4.6:  “במקרים שבהם אחד ההורים מביע התנגדות לקשרים בין בית הספר להורה השני יבהיר המחנך את מחויבותו לקשר עם שני ההורים. כך גם במקרים שבהם יפנה הורה שאינו משמורן לבית הספר ויבקש מידע לגבי ילדו. זאת לבד מאותם מקרים שבהם קיימת החלטה מפורשת של בית משפט/בית-דין השוללת את הקשר עם אחד ההורים והמוצגת בפני המחנך“.

4.7:  “במצבים של עימות קשה בין ההורים או של בקשות חד-צדדיות, או בכל מקרה שהמחנך מתלבט ביחס לטיפול בסוגיות הייחודיות הנובעות מהגירושין, עליו להתייעץ עם גורם טיפולי בבית הספר“.

ובסע’ 5.1 “מפגש בין המחנך לילד”:  “במסגרת מפגשי ההיכרות או המפגשים האישיים השוטפים של המחנך עם תלמידיו יש לאפשר לילד להשמיע את עמדותיו, את רצונותיו,את צרכיו, את מחשבותיו ואת רגשותיו ביחס למעורבותו של בית-הספר בקשר לגירושין של הוריו. כמו-כן יש ליידע אותו לגבי בקשות הוריו הנוגעות לקשר שלהם עם בית הספר“.

 

העדכון לחוזר מעיד כי כאשר הילד עומד בפני צומת מכריעה בחייו על הגננת לדבר עם שני ההורים, ולתת לשניהם פתחון פה בבחירת מעבר ממסגרת לימודית אחת לשנייה, מגמות לימודיות, הקף בחינות וכו’:  “שיחות לגבי בחירות אלו תיעשינה עם שני ההורים, בניסיון לסייע להם להיות שותפים לתהליך של קבלת ההחלטות באופן ההולם את צורכי הילד ואת רצונו“.

וגם:  “בפעילויות מיוחדות (כגון טיולים, משלחות, פעילות במסגרת ייחודית וחברתית) חשוב ששני ההורים יקבלו מידע לגבי השתתפותו של הילד, אלא אם כן סוכם אחרת בשיחה עמם“.

וגם:  “עבודות “שורשים” ושנת בת/בר מצווה עלולות לזמן קשיים לילדיםלהורים גרושים. הרחבת מושג המשפחה באופן הכולל את הרכבה הייחודי, מתן לגיטימציה לקיומם של הרכבים שונים של משפחות והצעת פתרונות יצירתיים לדרכי הצגת המשפחה יכולים לעזור לילדבהתמודדות עם הסיפור המשפחתי שלו בגבולות הרצויים לו”.

החוזר מדגיש את אמנת האו”ם בדבר זכויות הילד בסע’ 5.2 המדגישה את זכותו לגבש דעות משלו.   ישנם חוזרים נוספים באתר האינטרנט של משרד החינוך הנוגעים לנוהלי אבטחה (גיוס הורים כמתנדבים לשעת חרום, הפעלה בשביתת סייעות, ליווי לטיולים וכו’).  בכולם ההתייחסות היא לזכות המשותפת של שני ההורים.

הנוהל עצמו בסע’ 7.1 מציין:  “התעלמות מהנושא מקשה על הילדים ומחזקת אצלם תפיסות אסטיגמטיות ורשות בושה ואשמה“.

ובסע’ 5.1:  “יש ליידע אותו [הקטין] לגבי בקשות הוריו הנוגעות לקשר שלהם עם בית הספר [לרבות גן]”.

ראו גם חוזר המנהל הכללי תשל”א / 1, ביחס ל”כניסת אורחים למוסדות חינוך, עפ”י חוזר מנכ”ל תשל”א/1 (כ”ט באב תש”ל – 31 באוגוסט 1970),סעיף 23 א2:  “הורים של תלמידים באים לבית-הספר בשעות הקבלה או במועדים אחרים שנקבעו ע”י הנהלת המוסד, ובמקרים מיוחדים – לשם קיום קשר עם ילדיהם. בכל מקרה, אין הורים נכנסים לכיתה בזמן שיעור“.

בתמונה:  דפנה לב האחראית על בתי הספר בעירית תל אביב – סיפיליס מגדרי נוזל משומניה

 

דפנה לב מנהלת מנהל חינוך בעירית תל אביב כלבה פמיניסטית מרושעת
דפנה לב מנהלת מנהל חינוך בעירית תל אביב כלבה פמיניסטית מרושעת
image_print

1 מחשבה על “מדריך עדנה קרנבל לגבר בגירושין 9: בתי הספר ו”מסגרות החינוך” – מה אומר חוזר מנכ”ל משרד החינוך על זכות האב לקשר עם ילדיו במוסדות החינוך? , קשר בין אב”

  1. אבא גרוש

    אני מחזק את ידי האתר שמתמקד בהתמודדות אבות גרושים מול שאר המערכות. התמודדות יומית קשה מול מערכות גזעניות.

    אני כאב גרוש מעולם תמיד ראיתי במערכת החינוך גורם פוזיטיבי שאמון על חינוך ילדיי. התגרשתי ופתאום

    1) “היועצת החינוכית” מטעם עצמה “מרצה” ליד הבת שלי “טוב” בית אחד משני בתים וזה כמובן בית האמא”

    2) אין לי מושג באיזה מגמה ילדיי לומדים, אני לא מעודכן על טיולים, פעילויות – מחתימים את האמא

    3) מנהלת בית הספר שפעם חייכה, אומרת לי שאם “אעמוד” על זכויותיי תתלונן נגדי במשטרה.

    עמדתי על זכויותי, שלחתי שתי מכתבים מעו”ד לבית הספר, פניתי לפיקוח המחוזי בדרישה לפטר את היועצת החינוכית הגזענית – פלא פלאים היחס השתנה – הן חורקות שיניים אבל מקיימות את נהלי משרד החינוך

    כמו שעורך דיני כתב להן , אתן לא חייבות להסכים עם הנהלים ייתכן שאף הדבר נוגד את השקפת עולמו – אך הם כפופות לנהלים ולתקנות משרד החינוך ולדין.

    המלצתי לאבא גרוש שאינו עובד במערכת החינוך – תתלונן, תתבע, תתלונן, תתבע והדבר נכון בכל מערכת.

    בניגוד לאפליה המגדרית בחוק – מצבנו יחסית יותר טוב בחקיקה ביחס לקבלת מידע מהסדרות. כאן הפמיניסטיות הרדיקליות, חורקות שיניים אבל חייבות לקיים את החוק.

    בתחומי החיים האחרים, צריך לנהוג במשנה זהירות במגע כלשהו עם המין הנטען להיות “יפה” ויפה שעה אחת קודם. יש לעמוד על קוצו של יוד לגבי החוק ולהפסיק להיות “אביר לבן” אלא אם יש בכך תועלת אישית.

    כך, לא ברור לי מדוע פינו את הנשים והילדים במלחמה בין רוסיה לאוקראינה. היה נכון לפנות את הגברים והילדים. הנשים יכולות לפנות לשדולת הנשים ובעזרת העצמה נשית לנצח כל דבר…אני כגבר, לא מועצם, חלש ושומר חוק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Translate »
גלילה למעלה