משפט ביבי 1: בלי השחרות הבקשה המלאה של האלוביצ’ים להגנה מן הצדק כולל השאלות החודרניות לפילגש של ניר חפץ – עו”ד קרן סידקובסקי

קרן סידקובסקי הפילגש של ניר חפץ שמימן לה לימודי משפטים תובעת את המשטרה

שמחים לבשר כי ז’ק חן העו”ד של האלוביצ’ים במשפט ביבי הגיש בקשה לביטול האישומים הפליליים מחמת הגנה מן הצדק.

הבקשה מתפרסת על 222 עמודים כאשר ציטוטים מהדיון הסודי בעניין הפילגש של עד המדינה ניר חפץ, עו”ד קרן סידקובסקי הושחרו.

אצלנו תוכלו לקרוא את הגרסה המלאה בלי ההשחרות.  תוכלו לראות מה בדיוק שאלו החוקרים את קרן סידקובסקי (“השאלות החודרניות”),ותוכלו לראות שמשטרת ישראל בעצמה קראה לה “הפילגש”.  זה לא כינוי שאנחנו המצאנו לה.  אז אשכרה השם שלה במזכרים של החוקרים ובחקירות בבית המשפט.

הבקשה להגנה מן הצדק בנויה על יחסי השוגר דדי בין ניר חפץ לקרן סידקובסקי

קרן סידקובסקי מימנה את לימודי המשפטים כ”גייישה יפנית” לשימושו של השגל ניר חפץ.  בקרוב היא גם תקבל סכום פיצויים נאה ביותר (2M) ממשטרת ישראל כי היא תובעת את המשטרה על השימוש בה כדי לפתות את ניר חפץ באיומים לשמש עד מדינה נגד ביבי והאלוביצ’ים.

השוטרים חשבו שניר חפץ יפחד שאשתו תגלה שיש לו כוס אוקראיני בצד ממומנת היטב, וזה מה שיגרום לו להסכים לשמש עד מדינה כדי שהניאוף לא ייצא מחוץ לתחנת המשטרה…..

אבל המציאות עולה על כל דמיון.  היום שניהם הוסמכו להיות עורכי דין והם שותפים למשרד עורכי דין גרוס, סידקובסקי, ארנון & חפץ ברח’ החשמונאים 117 קומה ג’ תל אביב.

לפי האתר של ה”פירמה” קרן סידקובסקי מוכשרת מאוד:  “מתמחה בליטיגציה אזרחית ופלילית ובדיני הגנת הפרטיות, לשון הרע ומניעת הטרדות.  תואר ראשון במשפטים (LL.B), אונ’ חיפה.  לימודי תואר שני במנהל עסקים, מגמת מימון (MBA), אונ’ בר אילן. עו”ד סידקובסקי התמחתה במחלקת ליטיגציה מסחרית במשרד גולדפרב זליגמן ושות’, לאחר טרום התמחות במשרד י. וינרוט ושות’. לאחר מכן שימשה תובעת פלילית, מוסמכת מטעם פרקליטות המדינה, בתחום התכנון והבנייה ברשות מקומית גדולה במרכז הארץ (רמת גן). היא בוגרת קורס תובעים פליליים מטעם משרד המשפטים, בעלת הסמכה מאוניברסיטת תל אביב לכהן כממונה על הגנת הפרטיות ובוגרת התוכנית של אונ’ בר אילן להכשרת דירקטורים”. 

אם אלה הכישורים שלה (בנוסף לכישורי גיישה יפנית) אז על מה היא תובעת מיליונים מהמדינה?  סך הכל צברה ניסיון מעשי מהשוטרים שחקרו אותה.  השוטרים צריכים להגיש לה חשבון על השיעורים בדיני משטרה שהעניקו לה….

ניר חפץ והשותפה למשרד קרן סידקובסקי שהיתה נערת שוגר דדי שלו
ניר חפץ והשותפה למשרד קרן סידקובסקי שהיתה נערת שוגר דדי שלו
קרן סידקובסקי הפילגש של ניר חפץ שמימן לה לימודי משפטים תובעת את המשטרה
קרן סידקובסקי הפילגש של ניר חפץ שמימן לה לימודי משפטים תובעת את המשטרה

השאלות החודרניות וטענת החוקרים שזה לגיטימי לעורר אפקט אמוציונאלי – מפסקה 390

מקצת מהשאלות שהופנו אליה היו: “מה הקשר שלך לניר חפץ?”; “איך מתבטא הקשר הרומנטי הזה?”; “ניר חפץ משלם על הארוחות בחוץ?”; “אתם מאוהבים?”; “איך הכרתם?”; “הוא סיפר לך שהוא נשוי?”; “אז למה נפגשת איתו?”; “כמה זמן אתם בקשר?”; “הוא נתן לך כסף מדי חודש?”; ” נסעתם לטיולים ביחד, צימר משהו?”; “מה הפרש הגילאים בינכם?”; “מה את עושה איתו? למה את איתו?”; “הוא קונה לך מתנות?”; “הוא אמר למה הוא מחפש רומנים מהצד? הוא נשוי הרי”; איך קוראים לאישתו?”; “יש לו ילדים?”; “את יכולה להראות לי במחשב את אתר ההיכרויות שבו הכרת את ניר חפץ?”.

על זה כתב ז’ק חן בלשונו העדינה, “חקירה ‘נאה’, אולי, למדינה אחרת. חשוכה. לא למדינת ישראל המבקשת לראות עצמה מדינה דמוקרטית שומרת חוק”.  זה כל כך מצחיק שסנגור צריך להזכיר לשופטים שבעצמם היו פרקליטים ובעצמם אישרו יום יום תרגילי חקירה מהסוג הזה שאלו תרגילים “לא דמוקרטים”.  עם לשון כזו עדינה, ז’ק חן לא יגיע רחוק.

קרן סידקובסקי הגיישה היפנית של ניר חפץ עובדת שותפה איתו באותו משרד עורכי דין
קרן סידקובסקי הגיישה היפנית של ניר חפץ עובדת שותפה איתו באותו משרד עורכי דין

לערוץ הטיק טוק של קרן:  https://www.tiktok.com/@kerenthelawyer

@kerenthelawyer

#ליהיאגרינר שילמה לה#שוטר פיצוי של 25 אלף שקלים! #לשוןהרע #עורכתדין #עורךדין

♬ Cute Boy – Nunu & Sagi Kariv & Forever Tel Aviv

לדברי ז’ק חן, “החוקר ניר שוורץ הודה בעדותו שהשאלות שהמקורבת נשאלה היו ברובן מיותרות: לדבריו, העמוד הראשון להודעתה אינו רלבנטי כלל, מלבד השאלה הראשונה (פרוטוקול הדיון בדלתיים סגורות מיום 11.1.2022). בהמשך אמר שהשאלות אם חפץ נותן לה כסף, האם נסעו יחד לטיולים ומה הפרש הגילאים מיותרות.  כך גם לגבי השאלות בעמוד השני לחקירתה”.

בפסקה 393 ז’ק חן כותב “גם בית המשפט הנכבד לא מצא רלבנטיות לתיק בהבאת המקורבת, וביקר את המעשה.  ראו חקירת ניר שוורץ הסודית:

ת. התשובה היא כזאת: השאלות הן לא שאלות טובות. אני גם כן לא אוהב אותן. זה שאלות רעות, שלא צריכות להישאל, אבל הן נשאלו. ומה שאני יכול
לומר זה דבר אחד : אני בוודאות לא תדרכתי לשאול שאלות כאלה שחודרות להי תוחך סימםע.ר לכמת עט הקשר בינו לבינה, כדי להצביע על הקשר.
ש. עכשיו,
כב’ השופטת ר’ פרידמן-פלדמן – אב״ד: רגע, ומה הקשר בינה, מה רלוונטי?
ת: יש פה נחקרת. שיהיה ברור בחקירה לאיך היא קשורה לסיפור, איך היא קשורה לניר.
כב’ השופט מ’ בר עם: לא לסיפור, היא קשורה אליו, לא לסיפור.
ת: קשורה אליו, כן, איך היא קשורה אליו, כן.
כב’ השופטת ר’ פרידמן-פלדמן – אב״ד: אבל למה זה רלוונטי?
ת: לא, איך היא קשורה לאירוע.
כב’ השופטת ר’ פרידמן-פלדמן – אב״ד: היא לא קשורה לאירוע, אז למה זה רלוונטי?
ת: מפני שיש,
כב’ השופטת ר’ פרידמן-פלדמן – אב״ד: יש לבן אדם קשר עם כמה וכמה אנשים. יש להניח שיש עוד אנשים שלכאורה היא לא קשורה. על פני הדברים
היא לא קשורה לכל החקירה הזו. אז מה, מה?
ת: היות ויש פה,
כב’ השופטת ר, פרידמן-פלדמן – אב״ד: מה זה?
ת: יש כאן נחקר ותמיד תמיד בתחילת חקירה, השאלה הראשונה היא מה, מי אתה. והשאלה השנייה זה איך, תספר על הקשר שיש לך למי שבגינו אתה
הגעת לכאן. והבן אדם בגינו היא הגיעה, כב’ השופטת ר’ פרידמן-פלדמן – אב״ד: לא, סליחה. היא לא הגיעה.
ת: זה ניר חפץ.
כב’ השופטת ר’ פרידמן-פלדמן – אב״ד: היא לא הגיעה.
כב’ השופט מ’ בר עם: היא לא הגיעה, היא הובאה לכאן.
כב’ השופטת ר’ פרידמן-פלדמן – אב״ד: היא הובאה. היא לא הגיעה.
ת: כן, כן.
כב’ השופטת ר׳ פרידמן-פלדמן – אב׳׳ד: ולכן אין מה לשאול. לא, היא לא הגיעה ולכן אין מה לשאול אותה על הקשר לאדם שבגינו היא הגיעה, כי היא
לא הגיעה. למה מלכתחילה, הבנתי צו חיפוש, כי אולי הוא היה שם ואולי הוא השאיר שם משהו. מה היא עושה פה? ואנחנו רואים את כל החקירה הזאת. יש [משהו] ענייני?
ת: לא, השאלות האלה הן עדיין שאלות, הן לא שאלות רלוונטיות.
כב׳ השופטת ר׳ פרידמן-פלדמן – אב׳׳ד: הן לא עדיין, זה מה שיש.
ת: בהמשך יהיו שאלות יותר רלוונטיות. פה השאלות האלה הן לא רלוונטיות, אני מסכים. אבל הדבר היחיד שאני מחריג זה את הקשר. כדי שבטופס
החקירה יהיה ברור איך היא קשורה לניר חפץ. מבחינת, היות וניר חפץ הוא החשוד והיא הובאה בעקבות הקשר שלה עם ניר חפץ. ושאלות ההמשך שתכף
…. שהן רלוונטיות למה שיכול להיות שהיא שמעה, ראתה, ידעה.
כב׳ השופט מ׳ בר עם: אין פה שום שאלה שקשורה למה היא ראתה.
ת: פה אין.

כב׳ השופט מ׳ בר עם: זה קשר, לא נראה טוב, לא נראה טוב

בפסקה 368 מובאת חקירה של ניר שוורץ על ה”אפקט האמוציונאלי” – גם זה מהדיון הסודי:

כותב ז’ק חן:  ושמא יוותר ספק, פלג העיד שהיה מדובר במהלך חקירה מתוכנן, תוך שימוש בלשון בוטה ביחס לתיאור היחסים בין חפץ לבין המקורבת:
ש: ומה ידעת ומתי ידעת על הרצון להפגיש את ניר חפץ עם א׳?
ת: אני ידעתי בערב לפני ששמעתי מהסגן שיל ניר שוורץ שיש לו מאהבת ורלועצישו ם ת איתה משהו, זה פחות או יותר היה תוכן הדברים, לא ידעתי במה
מדובר.
כב׳ השופט מ׳ בר-עם: מי זה הסגן?
ת: השם שלו ארנון הרפז, רב פקד ארנון הרפז
כב’ השופט מ׳ בר-עם: הסגן של ניר שוורץ?
כן, הוא היה בכל הישיבות של התיק הזה אז אני מניח שהוא שמע, אני מניח, אני לא יודע. הוא אמר לי, הוא זרק לי שרוצים לעשות איתה משהו. למחרת
בבוקר ניר שוורץ דיבר איתי ואמר לי שהוא רוצה לעשות תרגיל שבו ניר חפץ במקרה יפגוש את אותה א׳ מקורבת מה שהוא ביקש ממני לעשות זה, הוא אמר
לי כרגע א׳ בחקירה, היא בעדות ברגע שהיא יוצאת אני רוצה שהם יחלפו אחד על פני השני, תהיה בקשר עם החוקרת שחוקרת אותה. דיברתי עם החוקרת,
באותו זמן ניר חפץ הגיע ליחידה אני ידעתי בדיוק מתי אותה חוקרת ונחקרת צריכות לצאת החוצה, עלינו במעלית, המעלית נפתחה ואז היה המפגש הזה,
אותה מקורבת א’ ראתה את ניר חפץ, ניר חפץ ראה אותה ואני המשכתי עם ניר חפץ ונכנסנו לחדר החקירה.
ש: מה עוד היה ידוע לך בזמן אמת על הנושא?
ת: זה כל מה שהתבקשתי לעשות וכמובן שאמרו לי שזו מאהבת שלו, שמדובר פה בפילגש (פרוטוקול הדיון בדלתיים סגורות מיום 17.1.2022 עמ’ 9972 ש’ 1
17).

ובהמשך חקירת ניר שוורץ שמטרת התרגיל היה לעורר “אפקט אמוציונלי”:

שופטת ר׳ פרידמן-פלדמן – אב״ד: תגיד לי, אז למה היא צריך שהוא יפגוש אותה? אפשר היה להגיד לו אנחנו יודעים גם איפה ישנת אתמול בלילה.
ת: מפני שיש לזה אלמנט אמוציונלי. שברגע שהוא גם רואה, זה לא רק אנחנו אומרים, אנחנו גם, הוא גם רואה אותה וזה מייצר אצלו את התובנה באמת הם
יודעים הכל.
כב’ השופטת ר׳ פרידמן-פלדמן – אב׳׳ד: אבל גם אם תגידו לו אנחנו יודעים איפה ישנת אתמול בלילה, זה אנחנו יודעים הכל. למה צריך להביא אותה? מה
זה האפקט האמוציונלי?
ת: זה חזק יותר, זה חזק יותר,
כב’ השופטת ר׳ פרידמן-פלדמן – אב׳׳ד: מה זה האפקט האמוציונלי שעליו אתה מדבר, שאתם צריכים לעשות? מה זה האפקט האמוציונלי?
ת: האפקט האמוציונלי הוא בכך שברגע שהוא גם רואה אותה פיזית במשרדי היחידה הוא מבין שאנחנו לא רק מדברים, אלא גם עושים. אנחנו,
כב׳ השופטת ר׳ פרידמן-פלדמן – אב׳׳ד: גם מביאים אותה.
ת: גם מביאים אותה, גם חוקרים אותה. זאת אומרת, יש פה, יש פה אלמנט. זה .Z- ו X, Y שהוא אלמנט הרבה יותר חזק מאשר להגיד לנחקר אנחנו יודעים
כמו שיש, יותר חזק להשמיע, כמו שעשינו עם ניר חפץ, להשמיע לו דברים של חשוד אחר שאומר עליו. יותר חזק להראות לו את זה בחדר החקירה מאשר
להגיד לו זה וזה אמר לך ככה.
כב׳ השופטת ר׳ פרידמן-פלדמן – אב׳׳ד: כן, רק יש הבדל בין דברים של חשוד אחר לבין להביא מקורבת.

ובהמשך לגבי השאלה האם תרגיל החקירה הקיצוני הצדיק את המטרה? 

כב’ השופט מ’ בר עם: הוא יודע איזה לכאורה פרטים עשויים לקבל ממנה. פרטים שיפעלו לחובתו, בהקשר אחר לגמרי שלא קשור. הרי הוא משוכנע
ואתם יודעים, אתם מסכימים, שהיא לא קשורה. לא קשורה לחשדות. אז איזה פרטים אפשר לקבל ממנה? רק פרטים שעלולים לפגוע האפקט האמוציונלי
שאדוני מדבר עליו והוא הרבה יותר רחב ממה שזה נראה. ואז השאלה עד כמה זה באמת היה דרוש כדי להשיג את אותו אפקט?

להלן חילופי הדברים בעניין צו החיפוש שהוציאו לקרן סידקובסקי.  לדברי ז’ק חן “צו החיפוש של המקורבת נוסח בצורה מעורפלת באופן מכוון. בית המשפט הנכבד תהה על הדברים:

ש: מה שכתוב בבקשה שהגשתם, מה שכתוב זה ערפול ולכאורה קשר בין מושא צו החיפוש לבין העבירות, בצורה מעורפלת. ולא כתוב ההיפוך של הדברים,
שאין קשר, על מה דובר שם.
ת: אדוני, זה צו חיפוש, שהוא, כל צווי החיפוש,
כב’ השופטת ר, פרידמן-פלדמן – אב״ד: זה לא, זה לא בהכרח. זה לא בהכרח .
ת: כל צווי החיפוש הם נראים ככה. אין צו אחר. זה צו, תחת נעברה עבירה. X

כב’ השופטת ר׳ פרידמן-פלדמן – אב״ד: לא בהכרח. יש וכתוב איזה עבירות, לא כתוב מי. ויש פרטי, יש מה נחוץ ויש פרטי המקום.
עו”ד ז’ק חן: בדיוק, נכון. זו הטענה.
עו״ד בעז בו צור: זה מה שאני אומר.
ת: כך נראים כל צווי החיפוש במשטרת ישראל.
ש: לא. ככה נראים צווים שמוצאים,
כב׳ השופטת ר׳ פרידמן-פלדמן – אב״ד: לא בהכרח (פרוטוקול הדיון בדלתיים סגורות מיום 11.1.2022 , עמ’ 9692).

תופרי התיקים:  צחי בן חמו, יניב פלג, ניר שוורץ והסגן שלו ארנון הרפז

להלן שמות תופרי התיקים לאלוביצ’ים שזממו להפיל את ניר חפץ בפח ע”י “תרגיל חקירה” של זימון פילגש למשטרה, ואיומים עליו ש”פצצה הולכת ליפול על חיי הנישואין” שלו:  צחי בן חמו, יניב פלג, ניר שוורץ והסגן שלו ארנון הרפז.  הפגישות לאישור הסכם עד המדינה היו בפרקליטות מיסוי וכלכלה אצל ליאת בן ארי.

צחי בן חמו שוטר מפליל ותופר תיקים לביבי ולאלוביצ'ים
צחי בן חמו שוטר מפליל ותופר תיקים לביבי ולאלוביצ’ים
יניב פלג החוקר שהביא את קרן סידקובסקי למשטרה
יניב פלג החוקר שהביא את קרן סידקובסקי למשטרה
ניר שוורץ תופר תיקים ראשי בתיקי ביבי ואלוביץ
ניר שוורץ תופר תיקים ראשי בתיקי ביבי ואלוביץ

כשנשאל החוקר צחי בן חמו למה היו צריכים להביא את קרן סידקובסקי למשטרה הוא הסביר שזה נועד “ליצור אפקט אמוציונאלי”.  תוכלו לראות את תגובות השופטים אשר במקום להביע דעה נחרצת בו במקום שמדובר בשערוריה, חזרו כמו קוף אחרי בן אדם אחרי הביטוי “אפקט אמוציונאלי”, ביקשו הסברים נוספים,לא קיבלו שום הסבר, והשתתקו.  ממש עבודה בעיינים.

כל שערוריה היא רק שגגה.  כל מחדל הוא “בר ריפוי” וכל מה שלא קביל הוא כן קביל.

נראה שז’ק חן והאלוביצ’ים סבורים שייצא להם משהו מהבקשה הזו.  שלושת השופטים בהם מדובר הוכיחו עצמם כשפוטים של הפרקליטות, כאלה שלהוטים להרשיע ואצלהם כל שערוריה היא רק שגגה.  כל מחדל הוא “בר ריפוי” וכל מה שלא קביל הוא כן קביל.  הסיכויים להצלחה?  אפס.

 יניב פלג היה החוקר שלא הפסיק לאיים על ניר חפץ בנושא המשפחה ורמז לו להחליף עורך דין.

להלן ציטוטים מרכזיים מהאיומים:

“יש מצב גדול מאוד שאחרי כל הסיפור הזה פה הילדים שלך לא ירצו להיות איתך בקשר יותר, וגם אשתך, למה? בגלל שאתה שומר על זכות השתיקה בשביל כמה עסקנים ששומרים על התחת שלהם אבל לא על שלך”

“אני אומר לך שההשלכה פה מעבר לפלילים וכלא. התא המשפחתי שלך כרגע נמצא בסכנה בעקבות אותה פצצה שאמרתי לך שתגיע בזמן הקרוב מאוד”

למחרת היה תרגיל החקירה של המקורבת קרן סידקובסקי:

“אתה תהיה כלום ושום דבר, אתה תראה שברגע שאתה תהיה בלי המשפחה אתה כלום ושום דבר… אתה יכול להסתכל עליי לגלגל עיניים ולהמשיך להקשיב לעצת עורך דינך… אני אומר לך שאתה עומד בפני סכנה קיומית לתא המשפחתי שלך, ובכל זאת אתה מהנהן וממשיך”

“אנחנו לא תחנת משטרה. אנחנו להב 433 ושיטות הפעולה שלנו מלבד זכויות החשוד, מאוד-מאוד דומות לשב”כ”

“אם אתה מנתח או רופא יכול לגרום למותך, או שאתה באיזשהו שלב מבין כי הרופא, האבחה שלו לא נכונה, אולי צריך להחליף רופא, וזה קורה. בדוק כמו שהוא יכול להציל אותך, כך גם יכול להרוג אותך… שיישב לך ככה בראש, שלפעמים אולי הרופא, אותו רופא שאנחנו נעזרים בו, אולי הוא לא טוב בשבילנו… אתה יודע וההשלכות שיהיו אחרי זה שישפיעו עליהם (המשפחה)… ישפיעו עליהם חד משמעית ישפיעו עליהם”

“… אתה תלך לכלא בקצב הזה חד משמעית… ריבונו של עולם הבן שלך מתגייס עוד שלושה שבועות, בעזרת השם ילך לקורס קצינים יקבל דרגה קורס מ”כים אתה רוצה להיות שם בשבילו, בקצב הזה אתה לא תהיה, אתה תפספס את כל התחנות האלה, הבת שלך תסיים תואר אתה לא תהיה שמה, תחשוב על הילדים שלך…”

“תגן על הילדים שלך, תגן על אשתך, זה לא ברור מה אתה עושה. בקצב הזה אני לא יודע אפילו אם אתה תהיה בגיוס של הבן שלך…”

“… תתחיל לענות לעניין, כי התוצאות של מה שיקרו פה ישנו את חייך לא רק מהפן הפלילי, אלא גם התא המשפחתי והמצב המנטלי שלך בכלל לפי דעתי יקרוס…”

“… אתה לא תהיה שם כדי לחוות אותם (המשפחה), אתה תהיה כלום ושום דבר. אתה תראה שברגע שאתה תהיה בלי המשפחה אתה כלום ושום דבר, וכל הכסף והכסתוחים והשיחות והתיאומים וכל התחבולות האלה שעשית לא היו שוות את זה. את השנייה אחת שבה הכל קורס. וזה יקרה. אני אומר לך זה יקרה. אתה יכול להסתכל עליי לגלגל עיניים…”

אתמול לאורך כל חקירתו ניסה פלג לצייר גרסה שהוא לא ניסה להחליף את עורך דינו של פלג ולא איים על משפחתו, למרות הדברים שאמר, וניכר שהשופטים לא ממש קנו את גרסתו ואף תהו בקול למה כוונתו בדיוק ורמזו שהדברים שנעשו לא תקינים ולא חוקיים.

בן צור דחק בו פעם אחר פעם להציע גרסה אחרת, כי התשובות שלו נשמעות משונות ומוזרות, אבל פלג היה בשלו:

“לא איימתי, הסברתי לו את ההשלכות אם לא ימסור גרסה (חפץ שתק בימים הראשונים לחקירתו). לא ידעתי את אסטרטגיית החקירה ולא אמרתי את הדברים כדי שיהפוך לעד המדינה”;

בקשר להחלפת רופא, שהכוונה להחליף עורך דין (שאסור לפי החוק) אמר פלג שבמשל הזה הרופא זה הוא – שחפץ ידבר איתו וימסור גרסה – דבר שנראה מנותק מהמציאות.

ואז החלו ההתערבויות של השופטים:

***

הלחץ שחפץ יהפוך לעד מדינה

השופט בר עם: “מה הפירוש שאמרתם לו עולים על הרכבת, זה משהו שמצטרפים למשהו, זה הגרסה שאתה מדבר עליה?”

פלג: “זה אך ורק לתת גרסה. הוא לא דיבר בכלל”.

בר עם: “לעלות על הרכבת זו גרסה?”

פלג: “בהחלט”.

בן צור: “ולמה התכוונת ראשוניות. זה עד מדינה ראשון?”

השופטת פרידמן פלדמן: “למה זה חשוב שזה יהיה ראשוני?”

פלג: “הוא לא סיפק גרסה”.

פרידמן פלדמן: “אז מה זה חשוב שייתן גרסה ראשון?”

פלג: “אני חשבתי על גרסה”.

בר עם: “מה מתאים להיות לו ראשון”.

פרידמן פלדמן: “יותר מזה, הוא כבר לא ראשון. אחרים נתנו גרסה. אז למה ראשוניות?”

פלג: “שוב, ברגע שיש ראיות לפניו יש לזה משמעות. הסברתי לו את זה. את כל זה הסברנו. לא הבנתי אסטרטגיה אחרת… הכוונה בראשוניות שיש ראיות נגדו, ברגע שישתף פעולה, כי בדרך כלל בית המשפט לוקח בחשבון שיתוף פעולה וכנות”.

פרידמן פלדמן: “מה ראשוניות, ראשוניות של מה?”

פלג: “להסביר את הראיות, התכתבות”.

פרידמן פלדמן: “ראשוניות זה ראשון”.

פלג: “להסביר את החשיבות, לא דיברתי ולא הבטחתי לו דבר”.

הלחץ על חפץ להחליף עורך דין

בן צור: “אתמול הגרסה שלך בנוגע למשל הרופא-עורך דין היתה קצת מוזרה. אמרת שהרופא זה אתה”.

פלג: “לא להחליף אותי, להחליף את האסטרטגיה שלו, לדבר איתי, זו היתה כוונתי”.

בן צור: “אתה אומר לו, אדון ניר חפץ, בוא תחליף את הרופא, אולי זה רופא לא טוב, מי זה הרופא הלא טוב?”

פלג: “העורך דין שלו”.

בן צור: “לכן צריך להחליף אותו?”

פלג: “ממש לא, האסטרטגיה של עורך דינו היתה ידועה, באותו שלב לא הצגנו לחפץ את הראיות, ניסיתי להגיד לו תחליף את הרופא, תדבר איתי”.

פרידמן פלדמן: “מה זה לדבר איתך, להחליף את העורך דין בכך, מה המשמעות של להחליף?”

פלג: “לא היתה לי כוונה להחליף את עורך הדין. אני אומר בצורה הכי גלוייה, שיתפתי את אישתי בדברים הללו, היא אמרה לי שזה לא נשמע טוב, אבל כוונתי היתה ואני עומד על כך – שידבר על הגרסה איתי”.

בן צור: “גם הבלשים אמרו לו את זה, זו לא אמירה, זו קו כללי”.

פלג: “התשובה היא לא. אני לא מכיר את שיחת הבלשים. מעולם לא לעגתי לעורך הדין שלו, מעולם לא רציתי להחליף אותו, מעולם לא דיברתי על עורך דין. אני לא מכיר את השיחה עם הבלשים”.

בן צור: “למה אתה מדבר על הזמן על החלפת הרופא?”

פלג: “דיברתי איתו פעם אחת על רופא וחולה, העניין של עורכי דין יותר נוחים או פחות נוחים שמעתי בשיחות מסדרון, שהעורך דין שהוא בחר זה שהיחידה מכירה והיא עבדה דרכו בתיק 3000 (אילן סופר)”.

בן צור: “כלומר, שהוא עובד עם עדי מדינה”.

פלג: “לא הבנתי בכלל איזה עורך דין טוב או לא, הייתי חוקר בסך הכל שנתיים, אין לזה שחר. בפעם הראשונה ששמעתי על זה בתקשורת ואמרתי לעצמי, אלוהים, איך הם הגיעו לזה”.

בן צור: “החוקר גנדי דיבר על רופא שמגיע עם משור חשמלי שטוב שלא נגע בו”.

פלג: “אני קצת מתפלא, זה דברים חמורים, זה מפחיד”.

בן צור: “מעבר לג’ק המרטש, גנדי אומר שיש לו עורך דין גרוע, אז מה הקצה השני של המשוואה?”

פלג: “זו פעם ראשונה ששמעתי על הטקסט הזה, יש דרך לעשות דברים, התחום הוא אפור. אני לא הייתי עושה את זה”.

בן צור: “לכם אסור להתערב בהחלפת עורך דין”.

פלג: “נכון”.

בן צור: “אסור לפנות לנחקר להציע לו להיות עד מדינה”.

פלג: “לא מכיר”.

בן צור: “חשבתי שהעצה של עורך הדין שלו לא טובה?”

פלג: “חשבתי שזו בעיה”.

בן צור: “מי שמכם, מי שמך, אתה מופקד על חקר האמת. מי שמך בכלל להעיז להעלות על הדעת להגיד לנחקר, תשמע, תחליף את העצה”.

פלג: “לא אמרתי לו דבר כזה”.

תרגילי החקירה עם האישה והמקורבת

בן צור: “אם היו לוקחים את אישתך, שאין לה שום קשר, או מישהו קרוב אליך, שאין לו שום קשר, ועושים פעולות משפילות, מה אתה אומר על זה?”

פלג: “קשה מאוד, אין לי מילים לתאר את זה. זו הפעם היחידה שחפץ נשבר”.

האיומים על המשפחה

בן צור: “אמרת לחפץ שהתא המשפחתי בסכנה כתוצאה מאותה פצצה. שיהיו לזה השלכות, מעבר לכלא. שהילדים לא יהיו איתו בקשר וגם אשתו. אתה עדיין עומד על גרסתך שלא מדובר בעניינים פרטיים ורק ברצון שייתן גרסה. כל בר דעת אמור להבין שזה העניין האישי, שהילדים לא יהיו איתו בקשר. למה שהילדים לא יהיו איתו בקשר?”

פלג: “יכול להיות, זה עלול להשפיע על התא המשפחתי, הוא נורמטיבי, נפגש עם מנהיגים בעולם (בן צור מעיר לו שזה לא נכון)”.

בן צור: “דובר יגיע לכלא וזה מה שינתק אותו מהמשפחה? זה מה שינתק אותו?! זה לא קשור לעניין האישי?”

פלג: “לא”.

בר עם: “אתה אמר את זה תמיד לנחקרים, זו הדרך שנהוגה בחקירות?”

פלג: “בווריאציות שונות”.

בר עם: “אני שואל על התא המשפחתי, על הפצצה, זה לא עושה שכל, זה לא נראה טוב”.

פלג: “זה נאמר גם בחקירות אחרות”.

בן צור: “אז אתה אומר שניר חפץ, האיש המתוחכם, לא הבין נכון?”

פלג: “הוא אדם אינטליגנטי, שידע לקרוא את המפה. אני לא הכרתי את אסטרטגיית החקירה”.

מניעת השינה

בן צור: “באחת החקירות חפץ נרדם, הוא אומר שהוא ברמה קוגנטיבית נמוכה”.

פלג: “הוא היה עייף, אני הצעתי לשוורץ לתת לחפץ הפסקה, להשאיר אותו בבית המעצר. ההצעה נדחתה”.

בן צור: “פנית לשוורץ כי זיהית שיש קושי”.

פלג: “העוצמה היתה חריגה, חשבתי שנכון יהיה לתת לו הפסקה”.

בן צור: “ושוורץ?”

פלג: “דחה את ההצעה”.

הגירודים והשלפוחיות

בן צור: “שאדם מתגרד וכולו אחוז שלפוחיות – זו תחושה פיזית מאוד קשה”.

פלג: “נכון, הוא אמר זאת, זה ברור שהציק לו”.

בן צור: “מתי הוא מקבל תרופה?”

פלג: “לא זוכר בדיוק, הוא לא קיבל מיד. לקח זמן. הבעיה נפתרה נדמה לי אחרי כמה ימים, הוא ביקש חובש לפני זה ולא קיבל. אני לא יודע למה, החובש זה לא לשיקול לדעתי, אני רק יכול להתקשר ולהגיד לו, מתי הוא יגיע, אין לי השפעה על כך”.

בן צור: “והחובש אמר אם זו לא סכנת חיים, אז תתמודד. זה מתקבל על הדעת”.

פלג: “אין לי מושג מה קרה שם, ידעתי שחפץ סובל”.

בן צור: “ואתם ממשיכים הלאה. זו תחושה אותנטית של חפץ שהיה לו קשה”.

פלג: “כן, היה לו קשה”.

בן צור: “אתה אומר לו שתשובה אחת (שהוא כל הזמן חזר עליה – תשובה שחזרה למעשה על זכות השתיקה שלו) שווה את כל הגירודים האלה. מה המשוואה שאתה מייצר לו? אם הקו שלך לדבוק בזכותך החוקית שווה את כל הסבל, את כל השינה, למה המשוואה הזו?”

פלג: “אני שואל אותו שאלה פתוחה”.

בן צור: “זו לא שאלה פתוחה, זו הצעה סגורה”.

פלג: “לא הצעתי לו כלום”.

בן צור: “מה הקישור שאתה עושה?”

פלג: “הוא חשוד בעבירות פליליות והוא לא מספק גרסה”.

השופט שחם: “מה הקשר בין השניים? אדוני עשה קשר בין הסבל הזה לבין התשובה שלו. אם לא ייתן את התשובה אז יתנו לו לישון ומה לא יקרה אם לא ייתן את התשובה שלו (כלומר, לשתוק). זה מה שמשתמע מזה. זו הבנה סבירה לחלוטין של הדברים”.

פלג: “אני מקבל את הביקורת”.

שחם: “מה הקשר בין שינה לבין הגירודים, מה זה הקשר הזה למעצר. יצרת קישור בין שני הדברים ויכול להיות שזה כדי להטריד?”

רבקה פלדמן: “ואם הוא היה עונה מה היה קורה?”

שחם: “לא הצעת לו, אבל היה אפשר להבין מזה. מתואר מצב אובייקטיבי, איזה משקל ניתן לזה בחקירה שלו. זה שינה משהו בהמשך?”

פלג: “עד כמה שידוע לי זה שינה את החקירה וזה לא עצר את החקירה שלו. הוא התלונן שמגרד לו שהוא עייף, ברגע שהוא ביקש לראות חובש או ראה חובש. לא נמנע ממנו טיול בתרופות. הוא קיבל את הרופא, מצד אחד החקירה לא עצרה אבל שהעזרה היתה פנויה הוא קיבל אותה”.

שחם: “אדוני מבין שלפי הנהלים היו צריכים לקחת את זה בחשבון, אתה מודע לזה?”

פלג: “לא הייתי מודע ולא קיבלתי הוראה לעצור את החקירה”.

בן צור: “אומר חפץ שהם השתמשו במשוואה הזו – תשנה את הדיסקט, זה ייפסק. זו ההבנה המתבקשת”.

פלג: “זה מה שהוא הבין, אבל זה לא מה שהתכוונתי”.

בהמשך:

השופט שחם: “התשובות נאלו הניחו את דעתך על עניין הטיפול הרפואי?”.

פלג: “אני חשבתי שהוא צודק”.

שחם: “אם זה לא הניח את דעתך, האם לא מתבקש לדבר עם מי שאחראי על החובש? אולי גורם אחר היה יכול לתת מענה שיניח את דעתך”.

פלג: “לא ידעתי למי לפנות, היה רק חובש. גם אלי אסייג הציע לי ללכת לחובש, כולם החזירו אותי לחובש”.

בן צור: “מתי פיקוד היחידה נכנס לעניין?”

פלג: “אחרי הדיון בבית המשפט ושמירי רגב פנתה”.

בן צור: “רק אחרי הרעש התקשורתי ולפני כן לאף אחד זה לא היה אכפת”.

פלג: “החובש לא הסכים לראות אותו. ניר חפץ צדק, ראיתי שהוא סובל. נדחתי ע”י החובש, דיווחתי על הממונה עליי, לא מתכחש לזה שהוא סבל. הוא התגרד שעות, אני לא מתחמק מזה”.

בן צור: “ימים הוא התגרד”.

פלג: “לא מתכחש לזה”.

בן צור: “באותם ימים זה היה מכלול, עניין אישי, כלכלי, פרטי, מזון, עייפות, רפואי – היה מכלול שלם של אמצעים, תסכים איתי שזה לא פשוט”.

פלג: “הוא היה במצב לא פשוט במגוון חזיתות”.

“לא הראו לנתניהו את כל חומר הראיות? – זה לא תקין!”

בן צור: “יש בכתב האישום נספח א’, אתה בטח לא יודע?”

פלג: “לא”.

בן צור: “תאשר לי את הדבר הבא: אתה עצמך וכל גורם אחר לא הכין את נספח א’, רשימה של פניות מסודרות, נכון?”

פלג: “אני לא מכיר את הנספח”.

בן צור: “לא הכנתם רשימה מסודרת”.

פלג: “לא נדרשתי לכך, לא בדקתי, לא מכיר את המסמך”.

בן צור: “תאשר לי שאתה, כחוקר, אמור להציג לנחקר את ליבת החשדות נגדו”.

פלג: “מאשר”.

בן צור: “ולקבל את הגרסה שלו”.

פלג: “מאשר”.

בן צור: “בחקירה של חפץ אתה אומר שאנחנו מחוייבים לעשות זאת, שלא תהיה בעיה אחר כך בבית המשפט. אסור שיקרה מצב כזה”.

פלג: “אמרתי את זה לכולם, שחייבים לשים את כל הראיות שיוכלו להגיב עליהן”.

בן צור: “זו המדיניות הכוללת?”

פלג: “ככה פועלת משטרת ישראל”.

בן צור: “נחקר פה נתניהו, יותר מ-90% מהפניות של נספח א’ לא הוצגו לו. דעתך?”

פלג: “לפי דעתי האישית – אם לא מציגים את כל הראיות – זה לא תקין”.

READ AND ENJOY

בקשת שאול ואיריס אלוביץ הגנה מן הצדק עם השאלות החודרניות לקרן סידקובסקי 10-8-2022

רוב תודות לעו”ד שני רופא שהביאה הבקשה הנ”ל לדפוס וניטרלה את ההשחרות.

Print Friendly, PDF & Email

2 מחשבות על “משפט ביבי 1: בלי השחרות הבקשה המלאה של האלוביצ’ים להגנה מן הצדק כולל השאלות החודרניות לפילגש של ניר חפץ – עו”ד קרן סידקובסקי”

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    לא מתאים שעדיין לא עלה לאתר כתב התביעה של אותה קרן כנגד המדינה

  2. משטרה פח אשפה שמכילה את מיץ הזבל האנושי. כל מה שמעניין אותם אלו הרשעות , אפילו טם מדובר בהפללות שווא. אם הבעיקר אשכנזים המלומדים של להב 433 נוהגים כך, שערו בנפשכם כיצד נוהגים הבבונים במרתפי החקירות בתחנות שבהן שוררים חוקי השריעה וכללי השחיתות של מדינות ערב ושל ברית המוצצות לשעבר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Translate »
גלילה למעלה