הכתבת דפנה לביא שהיא עו"ד מעלה כתבה באתר פוסטה על ניכור הורי שבו שתי השחקניות המשמעותיות הן השופטת הכלבה הפמיניסטית רבקה מקייס, והמתחזה למומחית לניכור הורי ענבל קיבנסון. כל גבר שקורא את הכתבה הזו צריך להתנגד בכל תוקף למינוי של מתחזה זו, ענבל קיבנסון בר און, או לכל מי שמספרת שהיא למדה באקדמיה של קיבנסון לחירטוטי ניכור הורי.
איכשהוא המתחזה קיבנסון הצליחה לפתח לעצמה מוניטין של מחדשת קשר על רקע הסתה או התנגדות של הילדים לקשר עם ההורה המנוכר, ולשופטים מאוד נוח למנות אותה שהיא תפתור את הבעיות. אלא מאי? אלה אותם שופטים שיצרו את הניכור ההורי שמביאים את קיבנסון, ואומרים לצדדים "תשלמו לה כסף ותעשו מה שהיא אומרת", וזה מביא לשופט שקט על המצפון.
הרי במקרה הזה האבא זועק לניכור הורי והתיק שלו אצל רבקה מקייס. ברור שרבקה מקייס גרמה את הנזק. לכן רבקה מקייס היא זו שצריכה לפתור את הבעיה, ולא להביא מומחית שעולה עשרות אלפי שקלים, ואין לה תוצאות.
בעברה רבקה מקייס היתה שולחת גברים למרכז קשר עד שהילדים מגיעים לגיל 18 ומטילה על גברים הוצאות של 60,000 ש"ח 80,000 ש"ח ו 100,000 ש"ח רק בגלל שפנו אליה. להערכתנו היא הרגה לפחות 5,000 גברים בקרייקה שלה. מדובר ברוצחת.
קיבנסון לא חידשה קשר לאף אחד ועובדת על כולם
ועכשיו כמה מילים על קיבנסון המטומטמת. האמת היא שהיא לא חידשה קשר לאף אחד. אין לה תוצאות והנהלת בתי המשפט לא מודדת את התפוקות שלה, האם הצליחה או נכשלה. היא עולה הרבה כסף (כ 600 ש"ח למפגש), והמפגשים שלה נמרחים חצי שנה ומעלה. אם השופטת היתה מורה על האישה להביא את הילדים הסרבנים למרכז קשר (שלא עולה אגורה), ואם האישה שלא מתייצבת הייתה חוטפת 5,000 ש"ח, האישה היתה מביאה את הילד למפגש 10 דקות לפני הזמן…..
אבל אצל קיבנסון יש מפגשים בלי ילדים. היא מדברת עם האבא…. מורחת אותו…. מדברת עם האמא ומהנהנת לה שהיא צודקת…. עוד פעם מדברת עם האבא ועוד פעם עם האמא ואז שולחת חשבון….. ועוד פעם מפגשים, ועוד חשבון, וכלום לא קורה.
ולמה הקשר לא מתחדש? כי היא דורשת מהאבא המנוכר שיבטיח לדבר יפה לאמא, היא דורשת שהוא יאמץ את הסיפור של האמא למה הקשר התנתק, שהוא "ידבר לפי הנרטיב" של האישה המנכרת, ושהוא יהלל וישבח את האישה שהעלילה עליו עלילות שווא, והזמינה לו משטרות כל שני וחמישי. מי יכול לעבוד עם אישה כל כך מטומטמת????
ענבל קיבנסון זה לא טיפול. זו סדנא לחינוך מחדש של הגבר בנימוסים וחלוקת שבחים לאישה
להמחשה הנה מה שדפנה לביא שלפה מהטקסט של פסק הדין: "באחד הדוחות כתבה ד"ר קיבנסון: "כשהוא מביא את הבן לטיפול, הוא אומר בנוכחותו אמירות משמיצות על האם… הוא מתנהל מולו ללא היררכיה הורית אלא מתוך עמדה חברית… הדבר משדר שהם מקיימים איזושהי חזית משותפת של טרוניות ותלונות מול האם. הדבר נדרש להיות מתוקן לאלתר."
הבנתם מה קורה פה? זה לא "טיפול" אלא סדנת חינוך מחדש לאבא, שלא ישמיץ את האמא הזבלע שניתקה אותו מהילדים, ועל הדרך גם תקעה לו תלונות על אונס ואלימות….
אם היו אומרים לגבר שהוא ישלם לקיבנסון 15,000 ש"ח מינימום, רק כדי שהיא תלמד אותו להלל ולשבח את גרושתו, הוא היה זורק מייד את העו"ד שהמליץ לו להסכים למינוי של השרלטנית הזו.
הנה התעודה של קיבנסון מאונ' חיפה… כתבה חירטוט על "חוסר נועזות בקרב ילדים"……. מה לזה ולניכור ההורי???
הנה התעודה שלה ממשרד הרווחה שהיא בסך הכל עובדת סוציאלית, לא מומחית ולא נעליים. מ"ר 17282. גם לא כתוב שהיא קלינית….
והנה פיסת קרטון המעידה שהיא למדה הדרכה בעבודה סוציאלית 90 שעות. כלומר לימודים במשך שבועיים.
הנה פה פרטי העו"ס למשמעת שחוקרת את כל התלונות בצרורות על קיבנסון, איילת כוכבי סמסליק
שימו לב. אל תיפנו לאיגוד העובדים הסוציאליים בהסתדרות, כי זו לא וועדת המשמעת של הרווחה. באיגוד העו"סים של ההסתדרות יושב עו"ס נחום מיכאלי, האחראי על הפניות לוועדה לאתיקה מקצועית, והוא יקבור לכם את התלונה.
למעוניינים להצטרף לקבוצת קורבנות ענבל קיבנסון בראון.
מה זה ניכור הורי הפוך כשהאישה טוענת שהיא מנוכרת
זו המצאה ישראלית ייחודית של קיבנסון ותלמידותיה. ניכור הורי נוצר בגלל שבתחילת הגירושין האישה תמיד מקבלת את הילדים, ואז היא יכולה לשלוט במוח שלהם ולהסית אותם. אין אף גבר שעושה ניכור הורי לאישה בתחילת הגירושין, כי תמיד נותנים את הילדים לאישה והגבר צריך לשלם מזונות.
פעם לפני שענבל בראון צצה משומקום, היו שופטים נוהגים להפיס דעתם של גברים ע"י מתן החלטה שעל כל מפגש שהאישה מבטלת, האישה תשלם 500 ש"ח או 1,000 ש"ח. אולם הם אף פעם לא ביקשו דיווחים שוטפים מהצדדים אם היו ביטולים, וכאשר הגבר צבר כמה ביטולים והפרות, והגיש את החשבון, השופטים היו פשוט דוחים את התביעה לסנקציות, בטענה שהגבר לא הוכיח שבאמת האישה ביטלה את המפגשים.
ואז צצה קיבנסון, והשופטים הפסיקו לתת החלטות עם סנקציות כספיות, כי ענבל קיבנסון מבטיחה להם שהיא נכנסת לתמונה, עושה טיפול, והוקוס ופקוס הכל יסתדר. אבל זהו שממש לא.
כשקיבנסון דורשת מהגבר המנוכר שיפסיק להיות ממורמר כי האישה ניכרה אותו ועשתה לו את המוות, היא מנסה לפעול נגד דרך הטבע, ויוצרת אנטגוניזם. היא למעשה מאמצת את הצד של האישה המנכרת. לכן להכניס אותה לתיק של גבר מנוכר זה אסון….
ומה זה ניכור הורי הפוך? זו אישה שהילדים היו אצלה אבל ברחו ממנה לאבא…. אישה כזו גרמה לילד סיוטים והילדים לא רוצים אותה. בילדים כאלה אי אפשר לטפל כי צרוב בהם הזיכרון של החיים המסוייטים אצל האישה הפסיכופטית. אבל… בדיוק בשביל זה המציאו את הניכור ההורי ההפוך, להעניש את האבא על זה שהילדים ברחו אליו, ומעלילים עליו שהוא עושה ניכור הורי לאישה ומטילים עליו קנסות…..
זה בדיוק מה שקרה פה. וענבל קיבנסון אחראית לזה.
אייל זיינדנר הלקוח הכי מפורסם של ענבל קיבנסון התאבד והיא צחקה
אייל זיידנר היה אבא מנוכר, גרוש מעורכת דין דליה שאול זיידנר, שגם עשקה אותו במזונות ולא השאירה לו אגורה למחייה, וגם לא נתנה לו לראות את הילדים. קיבנסון נכנסה לתמונה והתחילה לסחוט אלפי שקלים, ולא היה לו לשלם. כשקיבנסון הבינה שהוא לא יכול לשלם לה, היא כתבה שהוא אבא גרוע כי הוא לא משתף פעולה. שיתוף פעולה הכוונה לשלם לה.
כשזיידנר הבין שהתקווה האחרונה שלו קיבנסון זורמת עם האישה המנכרת, ואף מצטחקקת איתה, הוא התאבד…..
והנה הרוצחת עו"ד דליה שאול זיידנר. אחרי שהוא התאבד היא דיווחה לקיבנסון והשתיים צחקו עליו.
בתיק תלה"מ 2621-12-22 ד. נ' צ. ד. קיבנסון נכשלה והשופט שלח למרכז קשר
בתיק הזה היה נתק בין אבא לביתו. קיבנסון אמרה שהיא יכולה לטפל, והטיפול נכשל כצפוי. קיבנסון המליצה לשופט ארז שני למנות עו"ס לחוק נוער, אבל העו"ס לא רצתה להיכנס לתיק. אז ארז שני שלח את הבת למרכז קשר, מה שאפשר היה לעשות בחינם בלי קיבנסון, הרבה יותר מהר ובלי העלויות הסחטניות שלה.
להלן כתבה באתר פוסטה מאת דפנה לביא פורסם 9/7/2026
בית המשפט לאב שהתלונן על ניכור הורי: אתה הבעיה ועכשיו תשלם
המשפחה התפצלה לשני מחנות: הבן חסם את אמו, הבנות התרחקו מהאב. השופטת לא התרשמה מזעקת האב על "ניכור הורי" וחייבה אותו בהוצאות בסך עשרות אלפי שקלים
זה התחיל כמו עוד תיק ניכור הורי שגרתי: אב שטען כי גרושתו מסיתה את בנותיהם נגדו וביקש מבית המשפט להתערב בדחיפות. אלא שככל שהתיק התקדם, התמונה הלכה והתהפכה.
בפסק דין חריף במיוחד, קבע בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, מפי השופטת הבכירה רבקה מקייס, כי דווקא האב – ולא האם – הוא מי שנושא באחריות המרכזית ליצירת ניכור במשפחה.
התוצאה הייתה דחיית תביעתו במלואה, לצד ביקורת נוקבת על התנהלותו וחיובו בתשלום הוצאות לטובת האם ולאוצר המדינה.
משפחה מפוצלת
מאחורי ההליך המשפטי מסתתרת דרמה משפחתית של ממש. לבני הזוג חמישה ילדים. עם התפרקות הנישואים נוצרו, כהגדרת בית המשפט, שני "מחנות": האם ושתי הבנות מצד אחד והאב והבן הבכור מהצד השני. שני הבנים הצעירים נותרו באמצע, כשהם נחשפים מדי יום למאבק בין הוריהם.
הבן הבכור אף ניתק לחלוטין קשר עם אמו, חסם אותה ואת אחיו בטלפון ובוואטסאפ וסירב לכל קשר עמה. במקביל, שתי הבנות כמעט חדלו להגיע לבית האב.
כבר בתחילת ההליך התריעה האפוט' לדין, כי הילדים שקועים עמוק בתוך הסכסוך.
לדבריה, האב כלל אינו מבין את המשמעות של גיוס הבן הבכור ל"צד שלו" והילדים שומעים בביתו "דברים לא יפים (בלשון המעטה)" על האם. היא אף הזהירה, כי אם המצב לא יטופל במהירות, הנתק בין הבן לאמו עלול להפוך לניכור הורי מלא.
בהמשך ההליך סיפרו הילדים לאפוט' לדין, כי בבית האב נשמעות אמירות פוגעניות על האם. אחד הבנים אף תיאר כיצד אחיו הגדול קיבל מעמד כמעט של הורה, צעק על אחיו הקטנים והאב גיבה אותו.
בית המשפט מינה את ד"ר ענבל קיבנסון בר-און לנסות להציל את הקשרים המשפחתיים. בתחילה, היא התרשמה כי גם הבן כלפי האם וגם שתי הבנות כלפי האב – מפגינים סממנים של ניכור, אך הדגישה כי שני ההורים חשפו את ילדיהם לעולם המבוגרים ולמאבק המשפטי. אלא שככל שהטיפול התקדם, הופנתה ביקורת חריפה כלפי האב.
באחד הדוחות כתבה ד"ר קיבנסון: "כשהוא מביא את הבן לטיפול, הוא אומר בנוכחותו אמירות משמיצות על האם… הוא מתנהל מולו ללא היררכיה הורית אלא מתוך עמדה חברית… הדבר משדר שהם מקיימים איזושהי חזית משותפת של טרוניות ותלונות מול האם. הדבר נדרש להיות מתוקן לאלתר."
ביחס לבנות דווקא נרשם שיפור, כאשר לדבריה הן הצליחו בהדרגה לחזור ולחבק את אביהן. אבל התקווה לא החזיקה זמן רב.
המטפלת הרימה ידיים
אחד החלקים החריגים בפסק הדין הוא תיאור קריסת ההליך הטיפולי. לדברי המומחית, ההורים ביטלו שוב ושוב פגישות, הפכו את קבוצת הוואטסאפ שנפתחה לצורך הטיפול ל"זירת דיון הוכחות" ולא גילו רצון אמיתי להשתנות.
באחת ההודעות לבית המשפט כתבה: "הם אומרים שהם רוצים בטיפול ובשינוי, אולם בפועל קורסים אל תוך מריבות אין סופיות."
לבסוף הודיעה, כי היא מסיימת את עבודתה עם המשפחה משום שלא ניתן לקדם טיפול כאשר ההורים אינם משתפים פעולה.
השופטת מקייס הבהירה, כי יש להבחין בין "סרבנות קשר", שעלולה לנבוע מהתנהגות פוגענית של הורה, לבין "ניכור הורי", שהוא תוצאה של הסתה מכוונת מצד ההורה האחר.
לאחר שבחנה את מכלול הראיות, אימצה השופטת למעשה את עקרון "הפוסל במומו פוסל". כלומר, האב ביקש מבית המשפט להגן עליו מפני ניכור של הבנות, בעוד שבפועל הוא עצמו איפשר ואף עודד מצב חמור בהרבה: נתק מוחלט בין הבן הבכור לבין אמו.
בית המשפט קבע כי האב לא הראה כל מאמץ אמיתי לשקם את הקשר הזה, המשיך להכפיש את האם בפני הילדים ולא שיתף פעולה עם ההליך הטיפולי. בנסיבות כאלה, נקבע, תביעתו הוגשה בחוסר תום לב ואינה יכולה להתקבל.
האב ביקש למנות מומחים נוספים, אולם גם כאן נדחה. השופטת מקייס קבעה, כי כאשר מדובר בבנות בנות 16 ו-18 שכבר יצרו קשר טיפולי עם גורמים מקצועיים, אין מקום לכפות עליהן טיפול נוסף בניגוד לרצונן. המסר היה חד: בגיל ההתבגרות, כפייה משפטית אינה מחזירה קשרים ולעיתים אף פוגעת בהם.
שיכאב גם בכיס
לצד סוגיית הניכור ההורי, הכריעה השופטת גם בתביעת המזונות. האב חויב לשלם 1,200 שקל לחודש עבור כל אחת מהבנות, 500 שקל עבור כל אחד מהבנים, 1,100 שקל עבור מדור הילדים ו-65% מההוצאות החריגות. עוד נקבע שכל קצבאות הביטוח הלאומי, לרבות קצבת ילד נכה, ישולמו לאם בלבד והאב יחזיר כספים שקיבל בעבר.
אלא שהמכה המשמעותית ביותר חיכתה לאב דווקא בסוף פסק הדין.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על עצם ניהול ההליך וקבעה, כי מדובר בתביעה ש"היה עדיף שלא הייתה מוגשת כלל". לדבריה, בעוד שהאם נאלצה לשכור ייצוג משפטי ולהתגונן מפני ההליך, התביעה הוגשה ונוהלה על ידי האב בחוסר תום לב.
עוד נקבע, כי האם שיתפה פעולה עם החלטות בית המשפט, בעוד שהאב, במספר הזדמנויות, לא עשה כן ואף זלזל בהחלטות שניתנו. על רקע זה חויב האב לשלם לאם 40,000 ₪ כהוצאות משפט.
בכך לא הסתיים החשבון. השופטת הוסיפה, כי האב התעקש לקבל פסק דין אף שהתביעה התייתרה לנוכח המציאות שנוצרה בשטח ומתחה ביקורת גם על סגנון כתבי הטענות שהגיש, שאותם תיארה כ"מתלהמים" ו"משתלחים" כלפי בית המשפט.
בשל כך הוטל עליו חיוב נוסף וחריג של 7,500 ₪ לטובת אוצר המדינה.
פסק הדין מעביר מסר ברור לכל הורה המבקש לטעון לניכור הורי: בית המשפט יבחן לא רק את התנהלות ההורה האחר, אלא גם את ידיו של מי שמגיש את התביעה. כאשר מתברר שהתובע עצמו תרם להעמקת הקרע המשפחתי, לא רק שהתביעה עלולה להידחות – גם תג המחיר עלול להיות כבד במיוחד.
ב"כ האם: עו"ד נילי שץ
ב"כ האב: עו"ד ערן פלס ועו"ד יהונדב משה
https://posta.co.il/article/4539077/