EDNA LOGO 1

עו"ד מהגהינום: טלי מי טל עכבישה סחטנית גברים באמצעות פיתוי מיני ומכשירי הקלטה: המחשה מופתית ש"נשים שק של נחשים"

טלי מי טל מאוכזבת שלא תקבל ירושה מפיני פישלר

מסכן עו"ד פיני פישלר, זה שידוע כלוחם גדול נגד השחיתות והטמטום במשטרת ישראל. בימים אלה הוא חולה מאוד, ואישה שהכניס לעבודה במשרד, עו"ד טלי מי טל סוחטת אותו.  היא סבורה שמגיע לה שתקבל את הירושה שלו, למרות שהקשר בינהם אפלטוני לחלוטין.  מדובר בעוכרת דין לא שפויה בנפשה שקיבלה תעודה ממכללת "קריית חיריה".

 

שימו לב:  פיני פישלר עבר לפני שנים רבות גירושין קשים ביותר.  סבל מהפליית גברים קשה ביותר.  העובדות הסוציאליות כתבו עליו שהוא אבא גרוע, כושל וזקוק לטיפולים אינטנסיביים. יש לו בן, אבל הבן מנוכר לו.  בגלל מעל  7 תלונות השווא של גרושתו שפנתה לאמנון אברמוביץ, אמנון פרסם עליו שהוא עבריין פלילי, ופיני תבע אותו וניצח.  ת.א 223/98.

עו"ד טלי מי טל, מוח לא בריא עם ותק של שנתיים, באה לפיני כלקוחה לפני 6 שנים שייצג אותה בהליכי פיטורין שהיא נזרקה מאיזה חברה מסחרית.  בסופו של דבר ייצגה את עצמה, והגישה תלונות במשטרה נגד הבוסים שלה, ואחר כך התלוננה מדוע המשטרה סגרה את התלונות שלה.  בגלל שאמרה לפיני שהיא "רעבה" הוא ריחם עליה וסידר לה עבודות כתבנית ומשכתבת טקסטים שיהיה לה ולבן שלה אוכל.  התברר שגם את פיני, אלוף האלופים, העכבישה ניסתה לעקוץ ולסחוט.

 

טלי מי טל אפילו הגישה בגץ נגד המשטרה מדוע הם לא פותחים תיק פלילי נגד המעסיקים שלה.  בג"ץ  2348/22 טלי כוכבה מי טל נגד מפכ"ל המשטרה, היועמ"ש למשטרה, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה פלילי- מחוז תל אביב, פרקליט המדינה, שר המשפטים, מנהל בתי המשפט ושר הבט"פ.  העתירה הושלכה לפח ע"י מינץ.  היא בכתה שאין לה ממה לפרנס עצמה, ופיני ריחם עליה והעסיק אותה בתור כתבנית.

 

 

טלי מי טל מאוכזבת שלא תקבל ירושה מפיני פישלר
טלי מי טל מאוכזבת שלא תקבל ירושה מפיני פישלר

 

טלי מי טל העריצה את פיני פישלר ובסוף בגד בה
טלי מי טל תיזהר ממנה היא כמו דבורה מייד עוקצת

.

בתמונה:  טלי מי טל עם קורבן עוקץ שריחם עליה.  פיני פישלר.

טלי מי טל השותפה של פיני פישלר שהובטחה לה הירושה
טלי מי טל הכתבנית של פיני פישלר סוחטת אותו

 

 

פיני פישלר והמעריצה טלי מי טל
פיני פישלר והאישה הלא שפויה טלי מי טל

כזאת אישה נבלה אנו לא מאחלים לאף גבר

 

עו"ד טלי מי טל פנתה למערכת עדנה קרנבל וניסתה לשכנע את עדנה שהיא הקורבן.  בדיקה אינטנסיבית של החומרים ששלחה, מול הצלבת מידע גילתה שהתמונה הפוכה.  מדובר בנחש בגוף אישה.  אחת שעוקצת את כל מי שטוב אליה.  זו עוקצת סדרתית, רבת מעללים שלא בוחלת בתלונות שווא סדרתיות, תביעות הפחדה סדרתיות, מבול של עתירות, והבוטום ליין, הכל מבצע כסף.

כל מה שיוצא תחת ידיה והמקלדת של העכבישה העוקצנית הזו נגוע במצגי שווא, בדותות ושקרים.

עו"ד טלי  מי טל בת 45 עם ותק של שנתיים.  בקושי עברה את מבחני הלשכה בזכות פקטור.  לוקה בקדחת המוח, ושיגעון המניע אותה לנקום ולעקוץ את כי מי שמרחם עליה.  מה שמעניין אותה זה איך עושים כסף קל.  מיס גרידי, עוקצת סדרתית, רבת מעללים, מניפולטיבית, קומבינטורית ממש, מתלוננת סדרתית, תובעת סדרתית, רודפת בצע וממון, הכל, בדרכי עורמה, תחבולה וכחש, כזו המתגלית  לנו כמנסה בכל הכוח ובכל דרך לסחוט כספים באמצעות איומים "לפנות לתקשורת ולהוציא רפש", ולכבס כביסה מלוכלכת בחוץ  – בחוסר תום לב תוך הצגת מצגי שווא ואי אמיתות.

הנ"ל עבדה כמנהלת חשבונות בחברה וזרקו אותה בגלל חוסרים בקופה.  היא פנתה ישירות למפכ"ל קובי שבתאי שייתן הוראות לבצע פשיטה על המעסיק הקודם שלה, ועל האבא של הבן שלה.  משוגעת.  מה היא בכלל שקובי שבתאי יבזבז עליה זמן?

משהטרידה אותו באובססיביות, המפכ"ל הגיש נגדה תלונה, תיק פל"א 896676/21, תחנת מסובים, תלונת המפכ"ל קובי שבתאי כנגדה שהוגשה בחשד לאיומים ולהטרדה כלפיו בווטסאפ במכשיר הנייד המשטרתי שלו.  התלונה הקפיצה רישום כ"מוכרת כלא בריאה בנפשה". היא אושפזה בעבר והיא בעלת רקע נפשי.  המפגרת אפילו הגישה בגץ נגד קובי שבתאי ונגד סדרת קצינים וקצינות בדרגות בכירות [תתי – ניצבים, סגני ניצבים, רב פקד], כמשיבים בבג"ץ 730/24.

משירד לה האסימון שהיא רק מסבכת את עצמה, שיגרה לשבתאי מכתב התנצלות מתרפס בתקווה שיגנזו את התיק כנגדה, שהרי תמיד מרחמים על נשים.  כשהתיק נסגר בהיעדר ראיות, הגברת התעקשה על שינוי עילה ל"חוסר אשמה".

כל זה קרה בזמן שלמדה לבחינות הלשכה, ועם תיק פלילי פתוח, לא הייתה עוברת את וועדת הכניסה למקצוע.

המעסיק לשעבר שלה הוא ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס בישראל, שהוא גם אבי בנה מחוץ לנישואין.  הכלבה מיררה את חייו בסדרה של תלונות סרק במשטרה, פעם אחר פעם, ותביעות סרק בבתי המשפט, והיא לא מפסיקה עד עצם היום הזה.

עו"ד אבי פראתי שהוא בא כח חברת "סמלת" שמוכרת ג'יפים יוקרתיים, והיא ניסתה לעקוץ שם ג'יפ, גם הוא הגיש תביעת לשון הרע נגדה ע"ס מאות אלפי שקלים, כולל תלונה בלשכת עורכי הדין על "הקלטת קולגה".

ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין  קבעה שמדובר בהתנהגות שאינה הולמת, והעמידה אותה לדין בפני הרכב בית דין בגין עבירות אתיות אלו.   בצעד נדיר הלשכה אף סירבה לאפשר לה להגיע לטקס ההשבעה בבנייני האומה בירושלים. בבית הדין למשמעת היא ננזפה, הושת עליה קנס כספי  והיא הושעתה על תנאי לתקופה.

הכלבה גם הגישה תלונת סרק בלשכת עורכי הדין, בעת התמחותה כנגד המאמנת שלה, שוב פעם בטענה שהיא משועבדת ללא שכר הולם!!!

מכיון שהנ"ל פנויה להעמסה בכל רגע נתון, גברים עלולים ליפול במלכודת.  במקרה זה דעו לכם שהיא מקליטה כל שיחה, כולל עורכי דין ולקוחות. היא מתעדת הכל באובססיביות.  היא מחטטת ואוגרת מידע על כל מי שבא איתה במגע כנשק ליום הדין.

עו"ד טלי מי טל גם הסתכסכה עם מספר לא קטן של לקוחות שצברה במהלך הוותק שלה, גם גברים וגם נשים. כשמישהו מפקפק ביכולות שלה, בחוצפתה, מבלי להתבייש, היא חוסמת, מנתקת, מגישה תלונות במשטרה, ומבקשת מבתי המשפט צווים נגד "הטרדה מאיימת" כלפי…הלקוחות שלה….. מריבות ואינטריגות עם הסביבה – לחם חוקה.

אם באתם במגע עם הכלבה, ויש לכם ערך בויקיפדיה, בדקו שהיא לא שינתה אותו. בידקו גם שהיא לא פתחה עליכם פרופילים פיקטיביים בטוויטר, כבמה להכפשותיה.

היד קלה על ההדק.  פיפס אחד היא מתרגזת.  הנ"ל שולחת ומשגרת  לבכירים מיילים פוגעניים ומשמיצים, מפיצה לשון הרע, ביד קלה ובהינף קולמוס כנגד מי שלא עולה לה טוב באותו יום.  אין יום בלי תלונה.  פקעת עצבים.  ימי ווסת הם הימים הכי מסוכנים לבוא איתה במגע.

טלי מי טל מתגלית וידועה כמעלילנית סדרתית, נקמנית, דו פרצופית, כפוית טובה, אשת תככים, ריב ומדון עם כל מי שסובב אותה, כולל בני משפחתה.  היא תובעת סדרתית, משלמת אגרות, בחצי הראשון,  ואח"כ מבקשת למשוך את תביעותיה ולקבל החזרי אגרה.

מתברר, כי היא מנסה, באמצעות "קיצורי דרך" לגזור קופונים בלנסות ולעשות כסף קל בלסחוט את מי שעבדה לצידו, גם ובעיקר אם עזר וסייע לה, מטוב לב, מרחמים.  הגברת עצלנית.  לא אוהבת לעבוד קשה. תמצאו אותה ישנה בשעות הצהריים בבית והיא מתעוררת לחיים רק בשעות הלילה, לחטט ולנבור במאגרי מידע, לעקוב, לבלוש, הכל בכדי לצבור ולאגור "חומרים", "ראיות", כדבריה, נגד קורבנותיה.

תדיר, היא גם  כלל אינה בודקת לעומק  את שיוך הפרטים שליקטה לאדם הספציפי, היעד שבחרה, ותדיר היא נופלת בפח, ומסיקה מסקנות נחרצות ונמהרות, כאילו "חשפה" "תגלית".  בסוף זה מתברר כפלופ גדול מעשה "שלוף וגמרנו".  היא תמתין, בסבלנות, לעיתוי המצמרר, הנח בעיניה, לרגע הראשון שבו "תירדם" לרגע קט… אז יצא הר הגעש  – אז תחל המתקפה הרב זירתית. הכל אצלה מתוכנן לפרטים. לטענתה היא ללמדה שיטות ריגול בתבא כשירתה כ"צפ"טית".

טלי מי טל שפריצים של מיניות לקידום הנרתיק של גוצ'י

 

עו"ד זולה זו עושה  שימוש  תדיר נפסד, ופסול ב"מיניותה" וב"נשיותה" כלפי גברים תמימים, גם נשואים ובעלי משפחות, בתקווה שיפלו שבי ברשתה.  ציידת של ממש.  כל גבר הוא מטרה בעיניה לעלילות שפלות ונבזיות, פרי מוחה הקודח.  זו מומחיות ארטיזנלית בהטמנת מלכודת דבש.  זו דרך חייה כחוט השני.  שיטה ומעשים דומים. מנטרה שחוקה החוזרת על עצמה. כל דבר היא קושרת ל"קונוטציות מיניות" כאילו זו "ההגנה" שלה סביב שקריה ותחבולותיה. לעיתים קרובות היא פרובוקטיבית.

מבדיקת רקע שערכה עדנה קרנבל מתגלה כי היא עורמתית, מניפולטיבית, ארסית ומתוחכמת, כדי להוות סכנה ממשית ומוחשית לכל מי שנקרה בדרכה, כולל מי שמנסה ומשתדל  לעזור לה ולסייע לה מטוב לב ומאלטרואיזם נקי וטהור.  אין בה טיפת  רחמים. אין בה טיפת חמלה.  המטרה מקדשת אצלה את כל האמצעים, בעיקר אלו האסורים, הפסולים והנפסדים.

אין לה שיקול דעת. אין לה מעצורים. אין לה בלמים. היא שמה לה כיעד "לצוד טרף", מסמנת אותו כ"אוייב", "ננעלת" תחת קונספציה מעוותת, והיא תעשה הכל בשקט, ב"חיבה", בתחכום, בעורמה, בתחבולות ובהתמדה, גם, אם כרוך הדבר בחודשים רבים,  הכל על מנת לפגוע בו ולהשיג את מטרתה, לנעוץ שיניים, לטרוף טרף, לעקוץ, לסחוט, לאיים, גם ובעיקר באמצעים פסולים, אסורים, בניגוד לחוק.   "אין לי מה להפסיד" היא אומרת. היא תהרוס במחי יד כל חלקה טובה.

היא תעשה הכל,  על מנת לנתק אותך מסביבתך הקרובה. מחברים. ממשפחה. לסכסך עם כל מי שהיא רואה בו או בה  -"איום". היא רוצה להיוותר לבד בתוכנית שרקמה במוחה הקודח תוך הכפשת כל אחד בסביבתך הקרובה  – על מנת לסכסך.

מי יתבע אחת כזו תביעת לשון הרע?  הרי אין לה יכולת כלכלית לשלם. אין לה "כיס עמוק". יש לה רק כוס עמוק.  היא תגיע לבית משפט, תתעלף, תיילל, תעשה הצגות ותתחנן על נפשה שהיא "אם חד – הורית המגדלת לבדה ילד", ואף שופט לא יכניס לה את הנבוט שמגיע לה בתחת.

 

המונולוג של הנאהבת הנכזבת טלי מי טל, עו"ד

 

אנו מביאים את הטקסט הזה של האישה המופרעת הזו כמו שהוא, רק כדי להמחיש את רמות הפיגור שלה ואת אוצר המילים המפגר שלה.

 

לדבריה של עו"ד טלי מי טל, "אני אותה שותפה שלקחה אותו (את פיני) לצינתור, טיפלה בו, והוא תמיד אמר לי שהוא "בישורת האחרונה" ושהוא עומד למות ושאני יורשת אותו.  הוא ניסה לזיין אותי אבל לא נתתי לו.  בסוף מתברר שלפני 4 שנים באה מישהי אחרת מהקריות, פתחה לו רגליים והוא רשם את הירושה לטובתה….."

"פיני הפר כל הבטחה שהעניק לי, ה"יורשת" והשותפה למשרד, כשהוא כופה עליי להישאר לעבוד עבורו כדי להמשיך לפרנס את העושקת".

"מערכת היחסים שלי עם פיני הייתה מערכת יחסים של שליטה אבסולוטית מצידו, תוך סחיטה רגשית, מניפולציות, וכיוצ"ב….. תוך שהוא מבודד אותי מכל העולם, ויוצר אירועים שיובילו לתלות שלי בו. הכל תוך שהוא "בוכה איתי, נלחם בעבורי" מכניס אותי מצרה לצרה – ואף טוען שבגללי ירדו ההכנסות. הוא לא נתן לי ללכת, כיוון שלטענתו "לבד אנשים ידרסו אותי".  הערצתי אותו. נישקתי את האדמה עליה דרך. והייתי מוכנה לעשות הכל בשביל שיחיה".

"הייתי צעצוע יפה.  הייתי סוס עבודה.  הייתי תלותית.  אהבתי אהבת נפש.  הייתי נאמנה, והייתי טובה! תכונות שפיני לא יכול לסבול!
האמת, שכעת, כשכל האמת מולי. אני תוהה אם בכלל יש לי מקום בעולם הרדוד הזה שכולו אינטרסים.  ומה מסתבר? שפיני, שהערצתי. הוא בכלל לא פיני שחשבתי.  מה שהכי כואב זה שחשבתי שמצאתי איש אחד אמין ונאמן. שגיתי. טעיתי. מרגישה טיפשה על כך".

 

בפברואר 2025 גיליתי על קיומה של האישה מהקריות משיחה עם לקוח, שאמר לי שהיא "היורשת" של פיני.

"פיני אמר לי שהמשפחה שלה  אומללה, אבל מרוב כסף שהוא שופך עליה, היא מבזבזת הכל על בוטוקס…בת 60 שנראית כמו 40  מכמויות הבוטוקס בכסף שקיבלה ממנו…..".

"כל התקופה הזו שאני לצידו של פיני, הוא לא סיפר לי דבר עליה.  הוא גם כל הזמן גרם לי לחשוב שהכול רשום עליי. אני היורשת. אני … ואני… ואני…כתב. הצהיר. ועוד…."

כשאמרתי לפיני שאני קורסת בעבודה בגלל שהוא בבתי חולים, הוא הציע לשלם לגור פינקלשטיין [עד המדינה נגד גל הירש, ע.ק.] שיעזור לי בכתיבה המשפטית.

 

"אחרי 6 שנים התחלתי לגלות רק את מעט מזעיר מעלליו, פרצופו האמיתי של פיני פישלר, בזמן שאני מבקשת ללכת לדרכי, ופיני מסרב לשחרר".

לדבריה,  "גיליתי שכל השנים הוא הוליך אותי שולל….. הבטיח הבטחות…. יצר מערכת יחסים ממנה אינני יכולה להיחלץ, הכל – פרי מוחו הקודר! מתוך מניעים פסולים…..  הגעתי אליו כלקוחה שברירית למשרדו על מנת לבקש ייצוג.  סיפרתי שיש לי תואר במשפטים במגירה.  פיני מייד צד את הקורבן. הוא החל במלאכת "אימוץ", ולא חדל ממתן הצגות על כך שלא ירפה עד שינקום במעוולים שעיוולו אותי. אלא שבאורח פלא, פיני עם תדמית "המצליחן", לא הצליח במאום.

פיני אימץ אותי כלקוחה, ואף לקח אותי להיות שותפה במשרדו, אבל הוא לא הצליח במאום! מה שכן הצליח היה – להפוך אותי לשבויה שלו!  הוא אמר לי "הבן שלך עידו כבני הוא".

למרות היותו מקומבן עד אפס מקום במשטרת ישראל, בהיותו חברו הטוב של קובי שבתאי, הוא לא הצליח אפילו לגרום למשטרת ישראל לחקור תלונות הלקוחה והשותפה, אני זו שהוא ניסה לזיין כל השנים!

פיני ניסה בכל דרך להכניס אותי למיטה, אפילו התפשר, והפך אותי לזוגתו הלא רשמית. הוא לא הלך לשום מקום בלעדי, והוא אמר לי שהוא "כלום בלעדי".

ככל הנראה מרוב שהוא אינו יכול לדחות סיפוקים, הוא הפך הוא את הקערה על פיה יחד עם חברו הטוב קובי שבתאי.  ביחד הוא וקובי שבתאי תפרו לי תיק פלילי ללא תלונה! תיק ריק!

אני בשנים של "מחול שדים"…. שנים שמשטרת ישראל גונזת כל תלונותיי – ולא בכדי! אלא על מנת שפיני יוכל להבטיח לי שעם הקומבינות שלו במשטרה, הוא יעזור לי.

הגיע הרגע ובשלה העת! לאחר חודשיים בהם מירר את חיי, ולאחר שהודה בפני על מעשיו, הוא אינו מוכן לתקן עוולותיו עד שאני לא אשוב לזרועותיו, ורק בתנאים שלו!  הוא אפילו איים עלי ב"משטרה" – כמה מפתיע!

 

המשך הסיפור של עו"ד טלי כוכבה מי טל

 

"ביום 4/2/2025 מצבו הבריאותי של פיני החמיר, ואני לא יכולתי לגרור אותו לבית החולים.  לקוח פנה אלי והודיע כי חייבים לקחת את פיני לבית חולים, מצבו לא טוב בכלל, ובאותה נשימה סיפר שיש אישה בחיפה ש"מפריעה לו"… פיני רשם עליה את הירושה. גור אמר לי שפיני משלם לה סכומי עתק. רכש לה דירה ורכב.

בשיחת ההצלה שלי עם גור נדלקה לי נורה אדומה. אני לא הבנתי מה הקשר. שבאותה נשימה שהוא אומר לי שחייבים לקחת את פיני לבית חולים, יש מישהי בחיפה…… אך מכיוון שגור ביקש את הטלפון שלה, התחלתי לחפור, ולגלות תמונה של סחיטה.

לאותו הרגע, כל מה שעניין אותי היה להציל את פיני, הזמנתי לו תור במדיקל סנטר, ולאחר תוצאות הבדיקה התחננתי לרופא שלא ישלח אותנו הביתה.  פיני טען שצריך להסדיר עניינים כספיים, ואני אמרתי לו שאשים עכשיו כל סכום שידרשו.

פיני ראה כמה אני נחושה, ושלח לי את מנהל הצינתורים שסייע לי וסידר לו צינתור ליום 7/2/2025 מבלי שאצטרך לשלם.  כך פיני עבר את הצינתור והמנהל אמר לי שפיני יכול לחיות עד 120 כעת, אך, יהיה זה נס אם אין לו גידול מפושט בכל הגוף, כיוון שירד 20 ק"ג במשקל.

המשכתי לדאוג לו לבדיקות באופן פרטי, תוך תשלום מינימלי כולל של כ 5,000 ש"ח, אותם פיני החזיר לי.  סופו של דבר, גופו של פיני נקי ובריא.

אלא שהיו המון אירועים שלא הסתדרו לי.  לדוגמא, מייד כשחזרנו מהצנתור, הוא שאל "כמה אני [פיני] אקבל קצבה מהביטוח שלי, וכמה אני [טלי] אקבל קצבה מביטוח לאומי?  אני הייתי בהלם, ושאלתי אותו תגיד אתה רעב ללחם?  כי הרגע יצאת מצינתור!

והוא היה רק עסוק בחישובים לגבי הקצבאות, ואני לא הבנתי מה מקור רדיפת הבצע, והתחלתי לחקור.

כשפיני התחיל להרגיש טוב, אני דחקתי אותו לפינה לקבל הסברים, ואז התגלתה המפלצת שבו.  בעצם הוא הדף אותי, וסירב לתת הסברים, והוא קבע שעכשיו הוא חולה, ושאני חייבת להמשיך את המשרד ולעבוד.

אמרתי לו "אני קורסת כבר", וזה לא היה אכפת לו.  מיום ליום גיליתי עוד יותר פרטים ופרטים עד שבעצם הלכתי למשרד, ומצאתי את הצוואה וראיתי שבעצם כל המילים שהוא אמר לי כל השנים…. מי אני עבורו ….  מה אני עבורו….  כל ההבטחות.    הכל היה רשום על שם אותה גברת….. ואז אמרתי לו שלא אכפת לי הכסף שלו, אבל אכפת לי ההונאה, הגניבת דעת, ולמה הוא אמר לי את אותם המילים שהוא אמר לה, ובסוף הכול כאילו רשום עליה, והיא האשת חיל היא כל עולמו.

אז אמרתי לו אז תביא לי את החצי שלך, ואז הוא אמר לי "מה פתאום".

אז אמרתי לו "אני לא יעבוד בחינם בטח לא אחרי שאני מגלה את הדברים האלו", ואז בעצם הוא אנס אותי להמשיך ולעבוד, תוך כדי שהוא מאיים עליי שישללו לי את הרישיון, בגלל שאני עוזבת את המשרד, ושהוא יגמור אותי בכל מקום.

אמרתי שאני מרגישה כאילו אונסים אותי לעבוד, והם הפנו אותי לסעיף 13 לכללי העתיקה ואמרו לי שאני יכולה לומר ללקוחות שאני לא יכולה לייצג אותם.

פיני הציע שאני אפנה לאבי חימי שישמש כמגשר והוא ישלם לחימי. הוא כתב לי "את לוקה בקנאת נשים, על מה.  אל תתאכזרי אלי", ואז הציע שיואב יפשר. בסוף הוא כתב לי שאני כפויית טובה.

ואז אמרתי לו "אני אלך לתקשורת".  …ואז הבנתי עוד יותר כמה הוא מסוכן.

בסופו של דבר התמונה הגדולה מסתכמת בזה שהוא הונה אותי, שיקר אותי, הוליך אותי שולל, תפר לי תיק במשטרה יחד עם קובי שבתאי, דאג שאני לא אוכל להתקדם בלעדיו בשום מקום.

הוא מצד אחד מאוד מאוד אהב אותי.  מצד שני הוא הטיל עליי ועל הבן שלי כזאת איימה ממנו, שכאילו בלי פיני אנחנו לא נוכל לחיות.

בסוף הוא באמת השאיר אותי בלי כסף ובלי עבודה.

מישהי התקשרה אלי וכתבתי לה "אני הרוגה. חשבתי לכתוב לך שאקח את התיקים אליי ואסיים איתם. אבל אני לא מסוגלת לשבת מול המחשב. אני משותקת. אני לא מסוגלת לכתוב בקשה לארכה אפילו.  הנפש שלי צריכה לברוח. זה לא פיני. המראה שלו כמו של מת, המילים שלו, אני משותקת. זה לא פיני. אני לא מתאוששת…. מתוקה יקרה סוחרת בביציות לבת יעל, חלומות של פיני. אני מבינה שהקמתם חמ"ל. תקראי לנורית שתיתן לו ביציות.  את נחש, אבל את גם מוקלטת ומתועדת בהמון עזרה שנתת לי.  נשיקות".

כך, למעשה כל 6 השנים שאני איתו, כשבאתי במטרה שייצג אותי. הוא לקח אותי פרוייקט השתלטות. ומשום מה, דווקא בענייני, לא הצליח לסייע מעולם.  כך גם, כל השנים לא נחקרו תלונותיי במשטרה.  הבנתי שאני הייתי הקוף שלו".

ראו תביעה, ת"א 17790-07-22 מי-טל נ' סמלת מוטורס בע"מ, דני איטליאנו, כפיר תייר ולב רפפורט (השלום הרצליה).

בתיק פ   004453/05 הגיעה טלי מי טל לבית משפט כעדה בתיק פלילי להעיד שהבעל של חברה שלה, איתמר לזרוביץ, שם לחברה שלה סם במשקה וצילם אותה בעירום.  החברה שלה הודתה שהיא התפשטה מרצון והצטלמה עם בעלה בעירום למזכרת כי "הגוף שלה יפהפה".

להלן הבג"ץ שהגישה בעליון בג"ץ  2348/22

 

שאלוהים יסלח לנו אבל לעוה"ד הזו יש אוצר מילים של בילבי בת הגרב.  השופט מינץ צוחק עליה ומצטט עד כמה מופרך הניסוח המשפטי שלה. הגברת לא יודעת להתבטא בשפה משפטית, ואפילו בעברית פשוטה לא יודעת לספר סיפור נורמלי (ראו הסיפור שלמעלה). בהתחלה לא האמנו שסיפור כזה מגיע מעורכת דין.

שימו לב שבנוסף יש עם עתירה שהגישה לחופש מידע, עת"מ 51681-09-23 טלי מי-טל נ' יעקב שבתאי, אלעזר כהנא (יועמ"ש המשטרה), רות האוסליך ומשטרת ישראל.    השופט יורם נועם הטיל על העתירה איסור פרסום.

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ  2348/22
לפני: כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט ש' שוחט

 

העותרת: טלי כוכבה מי-טל

 

נ  ג  ד

 

המשיבים: 1. מפכ"ל המשטרה
2. היועמ"ש למשטרה
3. היועץ המשפטי לממשלה
4. פרקליטות המדינה פלילי- מחוז תל אביב
5. פרקליט המדינה
6. שר המשפטים
7. מנהל בתי המשפט
8. שר הבט"פ

 

עתירה למתן צו על תנאי

 

בשם העותרת: בעצמה

 

 

פסק-דין

 

השופט ד' מינץ:

 

לפנינו עתירה בה התבקשנו להורות על שורה ארוכה של סעדים בנוגע לטיפול המשיבים בתלונה שהגישה העותרת נגד מעסיקה לשעבר. לטענת העותרת, המשיבים נמנעו מלבצע פעולות חקירה בסיסיות הנדרשות עקב חשד לביצוע עבירות קשות כאשר התנהלותם רמסה את זכויותיה הבסיסיות ביותר.

 

העותרת מציינת בעתירתה כי "עתירה זו מוגשת טרם מוצו הליכי ערר על החלטת הפרקליטות – אם בכלל ימוצו, אם וכאשר תתקבל בקשתי לחובת ההנמקה", וזאת אף מן הטעם שמדובר בעתירה ה"מובאת בעיקרה מתוך זעקה לביקורת בית המשפט הנכבד בדבר הפרת חוקי יסוד, והפרת חוקים עיקריים עליהם מושתת הסדר והשלטון במערכת החוק".

 

דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. כפי שעולה מהעתירה ומהנספחים שצורפו לה, לעותרת עומדת האפשרות להגיש ערר על ההחלטה על סגירת תיק החקירה שנפתח בעקבות תלונתה, בהתאם להוראת סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, המאפשר למתלונן לערור על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד נילון לדין. העותרת צירפה לעתירתה פניות שונות לגורמים שונים בעניין הטיפול של גורמי האכיפה והתביעה בעניינה, אולם כפי שציינה בעצמה, טרם מוצו הליכי ערר על ההחלטה האמורה. על כן, תהיינה טענותיה של העותרת נגד מי מהמשיבים צודקות לגופו של עניין ככל שתהיינה (ועל כך אינני מביע דעה), דינן של הטענות להישמע לעת הזאת באכסניה אחרת.

 

משכך, העתירה נדחית על הסף.

 

ניתן היום, ‏י"א בניסן התשפ"ב (‏12.4.2022).

 

 

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט

 

PDF

 

בגץ טלי מי טל המאהבת של פיני פישלר נ מפכל המשטרה 2348-23

 

העתירה למחוזי של מי טל….  נדחתה 51681-09-23

 

 

טלי מי טל בובת המין של פיני פישלר עתירה נ יעקב שבתאי 51681-09-23
טלי מי טל בובת המין של פיני פישלר עתירה נ יעקב שבתאי 51681-09-23

 

 

צפו כאן בפיני פישלר בכנס אבות גרושים "בחסות האפילה בית המשפט למשפחה".  צולם ע"י לורי שם טוב, 23/3/2014.

 

 

 

וכאן בכנס המשך על התאבדות אבות גרושים מספר פיני פישלר כיצד דר' מרדכי שרי ממכון שלם תפר לו תיק של אבא סוג ז'.30/4/2014. באדיבות ספריית הוידאו של לורי שם טוב מיזמי תקשורת.

 

 

 

להלן סיכומים שהגיש פיני פישלר בתביעתו נגד מכון שלם

 

 

 

ע"א
בית המשפט המחוזי תל – א ב י ב – י פ ו
3224-02
11/10/2006
בפני השופט:
– נגד –
התובע:
פנחס פישלר
פנחס פישלר עו"ד
הנתבע:
1. אתי רשתי – דנינו
2. ד"ר אליצור ברנשטיין
3. מכון שלם א.מ. 1995 (בע"מ)עו"ד ע' קייזמן
סיכומים
בבית המשפט ה מחוזי ע"א 3224/02
בתל – א ב י ב – י פ ו
המערער: פנחס פישלר ת.ז. 5333676/4
מרחוב יהודה המכבי 14
טלפקס': 03-5462424
תל – אביב , 62669
מען להמצאת כתבי בית דין :  רחוב צייטלין 1 תל – אביב
נ ג ד
המשיבים: 1. אתי רשתי – דנינו
2. ד"ר אליצור ברנשטיין
3. מכון שלם א.מ. 1995 (בע"מ)
שלושתם באמצעות ב"כ עו"ד ע' קייזמן
מרחוב: מגדלי אביב, דרך פתח תקווה 48 תל – אביב 66184, טלפון: 03-6397357, פקס:- 03-6397304
סיכומים מטעם המערער
על פי החלטת בית המשפט הנכבד, החלטה מיום 23/05/2005, מוגשים בזאת הסיכומים. יצויין כבר בריישא לדברים כי כתב הערעור עצמו מהווה חלק בלתי נפרד מסיכומי המערער. המערער יבקש לשאת דבריו בבימ"ש.1. על פי החלטת בית המשפט קמא, החלטה מיום 22/10/2001, שקיבל את הצעת התובע / המערער כאן, נדונה והוכרעה הגדרת הפלוגתא בתיק – כשאלה היחידה על פיה תקום או תיפול התביעה – דהיינו;  "האם על פי המצב החוקי הקיים במדינת ישראל, מוסמכת בעלת תואר ראשון ושני במחלקה למדעי ההתנהגות ובעלת הסמכה כ'מטפלת משפחתית מוסמכת', ליתן טיפול פסיכותרפויטי (להלן: הטיפול – פ.פ.), כפי שנקבע בהחלטת בית הדין הרבני [בת"א – פ.פ. וההדגשה שלי – פ.פ]".
זו הפלוגתא, עליה ניתן פסק הדין וכתב הערעור – יתמקד בה בלבד.

2. עסקינן כאן, והפעם לא בפראזה, גם לא בפרפראזה, ב"דיני נפשות" תרתי משמע – לאמור; הן בדינים, הן בנבכי ובנימי הנפש ("טיפול נפשי") והן ב"נפשות" הפועלות – יחד ולחוד. נזכיר: על פי מסכת סנהדרין א א -ד נאמר כבר – כהאי לישנא:  "בדיני ממונות – בשלושה". "בדיני נפשות – בעשרים ושלושה". ללמדך על חובת הדקדוק וההקפדה עשרות מונים – בדיני הנפשות בעיקר! – הוא ענייננו אנו.

פרק ראשון – לשון החוק במדינת ישראל

1. כך אומר חוק הפסיכולוגים – התשל"ז – 1977 תחת הכותרת: "ייחוד פעולות" ;

9 (ב) לא יתן פסיכולוג טיפול פסיכותרפויטי אלא אם הוא פסיכולוג קליני, ולא יתן פסיכולוג קליני טיפול כאמור למי שיש לסבלו רקע אורגאני או חשד ברקע אורגני, אלא לאחר שרופא בדק אותו בסמוך לתחילת הטיפול וקבע את הטיפול הרפואי הדרוש לו. [ההדגשות שלי – פ.פ.] אמור מעתה; הטיפול הפסיכותרפויטי (להלן: הטיפול) הינו טיפול "ייחודי" ו"מיוחד". ייחודי הוא, ומיוחד הוא בכך שלא די שיתן אותו או יעסוק בו פסיכולוג "רגיל" – בהכשרתו אלא בצריך ובאופן דווקני ומצמצם בעל מקצוע מוגדר שיהיה [דווקא] פסיכולוג קליני".

ללמדך, עד כמה צריך אדם בהכשרה רחבה במיוחד, ספציפית, קונקרטית, מיוחדת, פרטנית, מוגדרת ממש, דווקנית מעין זו, והכל על מנת ליתן טיפול שכזה – הוא הטיפול שבנפש – המכונה לעניין בו עסקינן – טיפול פסיכותרפויטי – ולא, חלילה, על ידי כל שרלטן/ית – מתחזה – חובבן – רודף/ת בצע, הון וכסף בבחינת מצווה: "שלם"! … כשם מכון המשיבים – ושלם הרבה! – תרתי משמע.

רוצה המערער לבוא ולומר, כי המחוקק התכוון, בכוונה במפורש, הכתובה בספר החוקים, "עלי ספר", ליתן פרשנות מצמצמת ביותר, ולא מרחיבה, הגדרה פרטנית, "דווקנית", קונקרטית וספציפית ממש, כדי "נקודתית", מוגדרת ממש, לכל אותם אלו אשר רשאים ומוסמכים לעסוק בטיפול אשר זה – כ"מומחיות מוכרת" – "ייחודית". יטען המערער: דורש הוא – המחוקק – ובחוק הרלוונטי גופו בחוק ספציפי [כמוציא מחוק חופש העיסוק – היא טעותו של בית המשפט קמא] לצורך הטיפול הפסיכותרפויטי בו עסקינן – הכשרת והסמכת פסיכולוג קליני [או פסיכיאטר] ולא "סתם" פסיכולוג בעלמא – ודאי לא עובד סוציאלי ודאי לא מאן דהוא אחר בעל תואר ב"מדעי ההתנהגות". במאמר מוסגר נאמר, כי גם הרופאים הפסיכיאטרים – מוסמכים על פי "נוהג" ליתן טיפול אשר זה – דבר אשר ניתן להסכים עימו, אם לאו, משהכשרתם כמוה לפחות כהכשרת פסיכולוג קליני, אם לא למעלה מכך, אך הא ותו לאו. ומכאן, יטען המערער כי האמור בסעיף 8 לפסק הדין שגוי הוא. המערער מעולם לא שינה "טעמיו" באשר לכשרות עובד סוציאלי – נכון יותר – לאי כשרותו – והוא שב וטוען כי גם עובד סוציאלי אינו מוסמך ליתן הטיפול בו עסקינן, קל וחומר המשיבה 1, אשר אינה במקצועה גם לא עובדת סוציאלית במקצועה ובהכשרתה! לעניין זה יפנה ויטען המערער: כבעבר, גם כיום יש לפרש חיקוקים הנוגעים לחופש העיסוק על-יסוד ההנחה כי תכלית החיקוק היא לקיים את חופש העיסוק ולא לפגוע בו. השאלה בדבר תוקפו של החיקוק מתעוררת רק במקרים בהם נקבעה בחיקוק, בלשון מפורשת שאינה משתמעת לשתי פנים, הוראה המגבילה את חופש העיסוק. הדבר בואר בספרו של א' ברק, פרשנות במשפט – פרשנות החקיקה (כרך ב' – תשנ"ג) 563: "חזקה היא כי תכליתו של כל דבר חקיקה הינה לקדם ולקיים, ולא לפגוע או לשלול, את חופש העיסוק. עם זאת, המחוקק של כל דבר חקיקה – בין ישן ובין חדש – עשוי לרצות לפגוע בחופש העיסוק… משנתן המחוקק ביטוי לרצונו לפגוע בחופש העיסוק 'בלשון מפורשת, ברורה וחד משמעית' תתעורר השאלה, אם ניתן להגשים רצון זה". וכן: ראה בג"צ 1452/93 – איגלו חברה קבלנית נ' שר המסחר והתעשיה . פ"ד מז(5), 610 ,עמ' 614-615 שם נמצא שוב כי " ככל זכות גם חופש העיסוק אינו מוחלט אלא יחסי, והיקפו נגזר מן האיזון בינו לבין ערכים אחרים אשר לחברה אינטרס להגן עליהם."
וכן: "אנו פרשנים ולא סתם בלשנים. איזהו פרשן טוב של חוק, העושה את רצון המחוקק" (בג"צ 188/63, בעמ' 350, מדברי השופט ברנזון). ובע"א 2/77, בעמ' 12 נאמר: "…אל יהא השופט משול לדקל הרים, ואל יפרוש מן הדרישה, כל עוד הדברים מתיישבים עם הנוסח הכתוב, ולו אף בדוחק רב, אם על-ידי כך תימנע תוצאה העומדת בניגוד למגמתו המוצהרת של המחוקק…" (שם, בעמ' 12). וכה אמר כב' השופט (כתוארו אז) ברק לעניין פרשנות החוק, בד"נ 40/80 בפרשת קניג נ' כהן (פ"ד לו (3), 701):
"יתכן ויינתן ללשון החוק פירוש מרחיב או פירוש מצמצם, פירוש רגיל או פירוש חריג, אך בדרך כלל יש למצוא נקודת אחיזה ארכימדית למטרה בלשון החוק. אך באותה מידה אין השופט רשאי להסתפק בבדיקה הלשונית, שכן החוק אינו אך טקסט בלשני גרידא. החוק הוא יצירה נורמטיבית הבאה להגשים תכלית חברתית והוא ביטוי למדיניות. על הפרשן לחשוף, מבין קשת האפשרויות הלשוניות, אותה משמעות אשר תגשים את מטרת החוק" (ומפנה כב' השופט ברק גם ל: ע"א 481/73 פד"י כ"ט 1 505, 511).
2. יודגש, כי המשיבה 1 אינה בהכשרתה, פסיכולוגית קלינית אף לא עובדת סוציאלית. מדובר באשה אשר רכשה השכלה ב"מדעי ההתנהגות" [ובכלל לא בעבודה סוציאלית]. ועוד נדגיש, נשאל ונתמה על שנסתייג מפסיקת בית המשפט קמא אשר לא נתן את הדעת כל ועיקר; מה בין תורת מדעי ההתנהגות לעולם נבכי הנפש – והטיפול בנפש רק לאל פתרונים. עם נקודה אקוטית אשר זו לא התמודד כלל בית המשפט קמא ומכאן יטען המערער כי הגיע הוא לפסיקה מוטעית ושגויה בעליל.
למסקנה אודות החלטתו השגויה של בית המשפט קמא ניתן להגיע דרך מבחן הלוגיקה: על פי פסק הדין של הערכאה דלמטה הרי מגיעים למצב אבסורדי ובלתי נסבל לפיו כל אדם רשאי, לאור חוק יסוד: חופש העיסוק ליתן טיפול פסיכותרפויטי, כמו המשיבה 1 כאן, בעוד שמי שאינו פסיכולוג קליני, כלשון החוק, אינו רשאי ליתן טיפול שכזה – ללמד מכאן על השגגה המשפטית – הלוגית – שיצאה מלפני בית המשפט קמא.
3. תקנון האתיקה המקצועית של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה מתייחס לסוגיה ועמודו הראשון מצורף כנספח א' לסיכומים. עולה כי המשיבה 1 איננה עונה על סעיף "ההגדרות" המפנה לחוק הפסיכולוגים תשל"ז 1977, לפסיכיאטר מומחה על פי חוק הרופאי או ל"חוק העובדים הסוציאליים התשנ"ו 1996 בסעיף 2 או בכל חיקוק אחר. סעיף 2 ב' מגדיר "פסיכותרפיסט" – "כל מי שהוכשר כדין לעסוק בפסיכותרפיה, כהגדרתה בתקנון זה או על פי דין". [ההדגשות שלי – פ.פ.]

הנה כי כן שגה בית המשפט קמא שהרי המשיבה 1 איננה עונה על סעיף ה"הגדרות" ומעולם לא הוכיחה המשיבה 1 – בפני בית המשפט – את "הכשרתה על פי דין".

פרק שני – לשון הלכת ופסיקת בית המשפט העליון

הלכה בעניין בו עסקינן, יצאה כבר מלפני בית המשפט העליון הנכבד;

כך כותב כב' המשנה לנשיא בית המשפט העליון, הפרופ' מ' אלון בפסק דין ע"א 438/88 ליאורה ברק נ' ועדת הרישום לפנקס הפסיכולוגים (דינים עליון כרך יד', 648, פורסם בפ"ד מד (1), 661 (ההדגשות שלי – פ.פ.):

"ההבדל ברישום בין ישראל לבין קליפורניה נובע מכך שבקליפורניה פסיכולוג רשאי ליתן גם טיפול פסיכוטרפויטי, אך
בישראל, פסיכולוג אינו רשאי להעניק טיפול זה, אלא רק אם הוא פסיכולוג קליני (סעיף 9(ב) לחוק).
להבהרת טיעון זה אציין כי – בישראל, מי שסיים לימודי תואר מוסמך בפסיכולוגיה ונרשם כפסיכולוג רשאי להמשיך ולהתמחות באחד מתחומי המומחיות המוכרים (סעיף 8), ואזי יחשב כפסיכולוג מומחה.

פסיכולוגיה קלינית הינה סוג של מומחיות מוכרת, ופסיכולוג קליני הינו פסיכולוג מומחה.  כאמור, טיפול פסיכוטרפויטי רשאי ליתן רק פסיכולוג קליני.
…..
רק אותם תחומי מומחיות אשר יוחדו לבעלי מומחיות מוכרת, כמו למשל, טיפול פסיכוטרפויטי, רק בהם לא תוכל המערערת לעסוק.
…..
ומתוך כך נמצאנו למדים כי המערערת לא היתה יכולה להרשם כפסיכולוגית אף על פי המבחן המוצע על ידה לעיל" … . [ההדגשות שלי – פ.פ.].ונדגיש: פסק הדין הנ"ל ניתן על ידי כב' המשנה לנשיא בית המשפט העליון, הפרופ' מ' אלון, ועל ידי כב' השופטים חלימה וגולדברג – פה אחד. נדגיש כי מעולם לא התהפכה ההלכה הזו – המחייבת גם במקרה בו עסקינן. פסק הדין, על ההדגשות, מדבר בעד עצמו, ואין כל טעם להוסיף עליו דבר וחצי דבר. הוא ברור, נהיר, נחרץ, וכל מילה נוספת, בעניין כאן, יהא בה רק משום ליתרה. נזכיר שוב כי המשיבה 1 אינה במקצועה: לא פסיכולוגית, לא פסיכולוגית קלינית, לא פסיכיאטרית, אפילו לא עובדת סוציאלית היא – בהכשרתה. למדה המשיבה 1 "מדעי ההתנהגות" במחלקה למדעי ההתנהגות באחת מן האוניברסיטאות בישראל. תואר ראשון – בידה. אף תואר שני לה. אלא – שהכשרה זו – לבדה – כך ישוב ויטען המערער – אין בה – בכלל – משום היתר, חלילה, לא על ידי/ על פי החוק במדינת ישראל ולא על ידי/ על פי פסיקת בית המשפט העליון, לעסוק בתחום טיפולי הנפש – הוא בין היתר גם הטיפול הפסיכותרפויטי, בדיוק ממש כשם ש"בוגר"/ "בוגרת" או "מוסמך"/ "מוסמכת" בתחומי: "מדעי המדינה", "מדעי החברה", "מדעי הכלכלה", "משפטים", "הנדסה", "ראיית חשבון", "מדעים כללים", "סטטיסטיקה", "מתימטיקה", "מחשבים", "חקר ביצועים", ועוד ועוד … לא יכולים לעסוק בתחום הטיפול הנפשי ועדיף להם כי ירחקו אפילו מן המחשבה מלהתקרב ולעסוק בעיסוק "לא להם" – על אחת כמה וכמה אם בטיפולי הנפש עסקינן.פרק שלישי – לשון הספרות האקדמית בתחום בו עסקינןספר חדש יצא לאור בשנת תשס"ג עת ערעור זה המתין לתורו להישמע. שמו של הספר: "סוגיות אתיות במקצועות הטיפול והיעוץ הנפשי" בעריכת גבי שפלר, יהודית אכמון וגבריאל וויל [הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים. בית המשפט הנכבד כאן מתבקש לעיין ולקרוא מהספר – כרצונו – ובעיקר לדלות מתוך לקט המאמרים שם אודות הנושא בו עסקינן.
כך למשל, בפרק 16, בעמוד 297 אומר הכותב שמואל ארליך [מצ"ב תצלום כנספח ב'] בדיוק כטענת המערער אודות הפסיכותרפיסט החייב [הדגשה של הכותב] להיות בעל הכשרה קודמת באחד משלושה מקצועות: פסיכיאטריה, פסיכולוגיה קלינית ועבודה סוציאלית. המשיבה 1 איננה "נופלת" באף לא אחד משלושה מקצועות אלו. בפרק 4 בעמוד 79 מתייחס פרופ' גבי שפלר להתחזותו של איש מקצוע – בדיוק כבמקרה כאן ממש. ראה נספח ג'. בנספח ד' התייחסות ד"ר יהודת אכמון וד"ר גבריאל וייל. דעתה של ד"ר נעמי כהן ניתנת בכתב – בנספח ה'.
לא זו אף זו: נשים פעמינו גם לספרם "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה" – פרי עטם של ארבעה פרופסורים!!!: אבנר אליצור, שמואל טיאנו, חנן מוניץ, מיכה נוימן, "פפירוס", בית הוצאה, אוניברסיטת ת"א, מהדורה חדשה, 1995, פרק כ"ה, [להלן: "הספר"]. כבוד בית המשפט קמא, הופנה לספר זה ממש, על ידי המערער והוא נשען עליו בפסק דינו – נשוא הערעור. נמצא בספר הנ"ל כי:
"הפסיכותרפיה היא שיטת טיפול פסיכולוגית שמטרתה לטפל בהפרעות או בבעיות נפשיות, להקל עליהן ולרפא אותן בעזרת שיטות טיפול פסיכולוגיות ייחודיות, המבוצעות על ידי אנשי מקצוע מיומנים, שיש להם הכשרה מיוחדת לכך" (עמוד 517).
ויודגש: "שיטת טיפול פסיכולוגית" נאמר – ולא מתחום "מדעי ההתנהגות"… והרי ברי לכל בר בי רב, כי בניגוד לשגגה שיצאה מלפני בית המשפט קמא, רק פסיכולוג יעשה שימוש בשיטה זו ולא איש אחר שאינו פסיכולוג. בית המשפט קמא שגה שגיאה גסה משלא נתן דעתו כלל ועיקר על מימרה מפורשת אשר זו.
פרק כ"ו בספר הנ"ל מדבר על הפסיכותרפיה הקבוצתית שהיא אינה נוגעת לענייננו שהרי כאן נעשה טיפול יחידני/פרטני. והנה, ה"טיפול המשפחתי" כנושא נפרד, מוצא ביטויו בספר, בפרק שונה ונפרד לחלוטין , הוא פרק כ"ז, ללמד כי עסקינן בשני דברים שונים לחלוטין!!! בשני טיפולים שונים לחלוטין, בשתי הכשרות שונות לחלוטין, בשני עניינים שונים לחלוטין!!! בניגוד לשגגה שיצאה מלפני בית המשפט קמא.
אמור מעתה; לא הרי טיפול נפשי – "פסיכותרפויטי", כהרי טיפול "משפחתי"/קבוצתי.
זה ייחודי – לבדו. זה השני – אחר לגמרי – לבדו – ואין לך לעשות "מישמש", אם תרצה, סלט" בין "שמיטה" לבין "הר סיני". אגב, ורק מתוך סקרנות אינטלקטואלית ואקדמית, יחד ולחוד, מצא התובע / המערער כאן בפרק "טיפול משפחתי" – בעמוד 573 לספר הנ"ל כי הפרופסורים המומחים סבורים שבמקרה כמו במקרה התובע/ המערער כאן על המשיבה 1 אסור היה בכלל ליתן גם לא כל "טיפול משפחתי" מהטעם הפרוזאי:
"מן הראוי להימנע מלהציע טיפול משפחתי במשפחות הנמצאות במאבקי פירוד וגירושין הכוללים מאבקים משפטיים מרים".

ללמד עוד עד כמה חובבנית הינה המשיבה 1 – יחד עם המשיב 2 ומכונו – הכל סביב רדיפת בצע כסף – הא ותו לאו – בבחינת קידשה את כל האמצעים (הפסולים) למטרת בצע כסף, תרמית, אונאה, גניבת דעת ועוד כיו"ב.פרק רביעי – עמדת משרד המשפטים, מועצת הפסיכולוגים והסתדרות הפסיכולוגים – יחד ולחוד.

ביום 29/11/2001, לעת הכנת כתב הסיכומים בפני בית המשפט קמא, שולח מנכ"ל משרד הבריאות (!!!) הד"ר בועז לב, את מכתבו לתובע, הוא המערער כאן, מכתב המצורף כנספח לכתב הסיכומים בפני בית המשפט קמא. המכתב מסומן במשרד הבריאות : 2001-02-9684 .

מן המכתב עולה במפורש כי גם עמדת משרד המשפטים, מזה, וגם עמדת מועצת הפסיכולוגים והסתדרות הפסיכולוגים, מאידך, יחד ולחוד, מביעות "התנגדויות שונות" בכל הקשור לשינוי חוק הפסיכולוגים (כפי שהצגנוהו בפרק א' לכתב הסיכומים בפני בית המשפט קמא), שינוי בצורת הצעת חוק עיסוק בפסיכותרפיה. אמור מעתה: כל עוד אין שינוי בחוק הפסיכולוגים, הוא הוא המנחה לעניין בו עסקינן.
ברור לבית המשפט הנכבד כי התנגדות זו אינה בעלמא. אמור מעתה: הן משרד המשפטים והן מועצת והסתדרות הפסיכולוגים, מודעים לעובדה כי הצעת החוק לעיסוק בפסיכותרפיה תאפשר, חלילה, גם לעובדים סוציאליים [כפי המצב הנוהג כיום – בניגוד לחוק – כדעת המערער ואפילו לאחרים ] לעסוק בטיפולי נפש, דבר שאינו עולה בכלל על הדעת, ומכאן נובעת ההתנגדות הנחרצת והמוצדקת (!!!).
הנה כי כן – "הגורמים השונים" מביעים התנגדות מרה ונחרצת לשינוי חוק הפסיכולוגים, במתכונתו ובנוסחו דהיום, באשר לחוק הקובע במפורש, היום, כבעבר, מי בדיוק מוסמך או מוכשר ליתן טיפולי פסיכותרפיה. והכל, מתוך ראייה כי הדבר יביא ל"פריצות" באשר כמעט "כל דיכפין" יעסוק בטיפולים שבנפש. אמור מעתה: מה עניין טיפולים שבנפש לעובדים סוציאליים? מה הכשרתם לכגון דא? על סמך מה? למה? . המערער יטען כי בית המשפט קמא לא נתן דעתו על כך, לא ירד לעומקה של הסוגייה, לא ירד כדי שורשו של עניין ולאור כך שגה שגיאה גסה באפשרו "פרצה הקוראה לגנב" בפסק דין נשוא הערעור. פרצה אותה פער בית המשפט קמא, עלולה להביא לנזקים קשים על הציבור במדינת ישראל. הנה כי כן "תקנת הציבור" הלכה ונתמסמסה לה מעיני בית המשפט קמא.
הנה כי כן, יטען המערער, הוכחה נחרצת כי המצב היום, על פי החוק, קובע במפורש מי מוסמך ליתן טיפול בפסיכותרפיה, ומתוך "קל וחומר", מי אינו מוסמך, שלא כטעותו המשפטית הגדולה של בית המשפט קמא. המערער יטען כי ברור ונהיר לכל בר בי רב כי זו המחזיקה תעודות ב"מדעי ההתנהגות" אינה נכללת לא בהגדרת החוק הקיים היום, מחד, ובודאי גם לא בעתיד, וממילא כזכור אין היא מוכשרת או מוסמכת אף לא כעובדת סוציאלית!!!. לא זו אף זו: שוגה בית המשפט קמא בכך שהוא "מסתמך" בסעיף 7 לפסה"ד על החלטת ועדת התלונות במשרד הבריאות. שהרי, הועדה אינה משמשת כ"יועץ משפטי לממשלה" אשר מפרש את החוק ומה לבית המשפט קמא ללכת שבי אחר טעות משפטית אשר באה מפי ועדת התלונות במשרד הבריאות – נתמה – נשיג – ונערער.
סיכום ביניים:
הנה כי כן הצגנו עד לכאן את:
א. לשון החוק בישראל.
ב. לשון הפסיקה בישראל – פסיקת בית המשפט העליון [הנוגדת לטענת המערער את פסיקת בית המשפט קמא] .
ג. לשון הספרות האקדמית בתחום.
ד. עמדת משרד המשפטים, מועצת הפסיכולוגים והסתדרות הפסיכולוגים – יחד ולחוד.
המסקנה העולה לטענת המערער, מן המקובץ, מסקנה אחת ויחידה הינה בבחינת אמור מעתה: מסקנה "חד חד ערכית" : – מי זו אשר סיימה לימודיה ב"מדעי ההתנהגות" ואפילו מחזיקה היא בתעודת "מטפלת משפחתית מוסמכת" אינה רשאית, בעליל, ליתן, בישראל, כלשון החוק, ומקל וחומר הימנו, ככוונת המחוקק, טיפול שבנפש, הוא הטיפול הפסיכותרפויטי [במקרה דנן] וכל טיפול נפש מסוג אחר – באשר הוא .פרק חמישי – לשון הנחיית כב' בית הדין הרבני האזורי בת"א – בו התנהל הדיוןפסק דין, אחד מיני רבים, מטעם ביה"ד הרבני בת"א, בתיק התובע, תיק מספר 054548656-21-1 , פס"ד !!! מיום 23/11/1998 נאמר:  "נקבע באבחון מקצועי שהאם זקוקה לטיפול פסיכוטי רפואתי" [תרופתי – פ.פ.].ברור כי ביה"ד הרבני האזורי הסיק כי המשיבה 1 "מוסמכת" ליתן טיפול זה, ודאי  הטיפול הפסיכותרפויטי, כפי שאימץ בפסק דין שיצא מלפניו את חוות הדעת של שתיים מן המומחיות במדינת ישראל – הד"ר אביגייל גולומב והד"ר אנייס ליאור.
עניין זה ממש, חרף שהודגש בפני בית המשפט קמא, לא מצא, בכלל, דיון בפסק הדין.
המערער יטען כי שגה בית המשפט קמא בכך שלא נתן דעתו כי המשיבה 1 אינה מוסמכת כל ועיקר ליתן טיפול "פסיכוטי רפואתי" [תרופתי – פ.פ.] כפי שסבר בית הדין מששלח את גרושת המערער לטיפול שכזה בפני המשיבה 1. עולה, בעליל, כי סבר בית הדין הרבני כי טיפול שכזה חייב שייעשה רק על ידי מי הרשאי ליתן "תרופות" קרי פסיכולוג קליני!!! – ללמד על שגיאה נוספת של
בית המשפט קמא.

המערער יטען כי בית המשפט קמא, התעלם מנקודה חשובה ומכרעת זו, התעלמות אשר גרמה לבית המשפט להגיע למסקנה חפוזה, שגוייה ומוטעית מן היסוד.פרק שישי – תורת הלשון – "דעת האדם הסביר" – דעת אחיו הצעיר של " האדם מן היישוב"

"פסיכותרפיה" – זו ההגדרה הלשונית אשר יש לחפשה בעבור כל "אדם סביר" הוא הוא אחיו הצעיר של "האדם מן הישוב" – כ"מובילה" את ערך הטיפול ה"פסיכותרפויטי".

כל בר בי רב יבין כי מונח ה"פסיכותרפיה" שאוב, נגזר מתחום ומעולם ה"פסיכולוגיה".
פנינו לנו לעבר מילונו של אברהם אבן שושן – "המילון החדש". ומה מצאנו?
"פסיכותרפיה" – "מיוונית: psyche = נפש, therapeia = ריפוי"
ללמדך על שני רכיבים מצטברים: ריפוי של נפש:
וכן:
"שיטת ריפוי באמצעים פסיכיים, כגון: היפנוזה או שכנוע".
עסקינן על כן, בתורת הנפש, מחד, בריפוי מאידך.
עסקינן במדע העוסק בתהליכים הנפשיים של האדם. במבנה הנפשי שלו. בתגובותיו, בהרגשותיו וברגשותיו, בתחושותיו, במועקותיו, ובעיקר בתודעה הפנימית שלו. ב"הלכי הנפש", בתסמונות, ב"תסביכים", בהפרעות וכיוצא בכל אלו.לא בכדי נאמר בספר משלי יב י: "יודע צדיק נפש בהמתו".
אמור הקשה ושאל מעתה: מדוע רק "צדיק"? מדוע בכדי "לדעת נפש", יש בצריך להיות "צדיק" דווקא ולא סתם "אדם מן הישוב"? – השב ואמור מעתה: "צדיק" – ולא סתם בשר ודם "רגיל" – גם משום לאחוז תעודות והכשרות מתאימות לטיפולים/ לאבחנות שבנפש!!! בבחינת ייחודו של ה"צדיק" לאבחן אפילו את "בהמתו" – כל שכן אבחון "בשר ודם". רוצה לומר: "צדיק" במובן הייחודיות: "מומחה" של ממש. לאמור: בעל הכשרה מיוחדת בתחום הטיפול שבנפש. ברור על כן, מובן מאליו, כי איש מקרב "עמך ישראל" אינו יכול ואינו רשאי "לטפל" באף לא אחת מתורות הנפש, אלא, למעט פסיכולוג, פסיכולוג קליני, או פסיכיאטר. ונשאל את שלא שאל בכלל בית המשפט קמא, לא בדק, לא ברר, לא חקר, לא דרש, לא מיניה ולא מקצתיה: ומה למשיבה 1 ב"תחום הנפש"? ומה למשיבה 1 בתחום ה"ריפוי"? – האם יעמוד לה חופש העיסוק כסיסמא בעלמא – ומבלי הסמכה מקצועית?
על שניים אלו ממש, לא דן, לא בחן, לא בדק, לא חקר, לא דרש בית המשפט קמא, לא מיניה, לא מקצתיה. בית המשפט לא דן, לא חקר, לא בדק, לא דרש ומכאן שהשגגה יצאה תחת ידיו.
כל בר בי רב יבין כי זו אשר למדה "מדעי ההתנהגות" רשאית למשל, ללמד אותנו כיצד "להתנהג" ברבים, במסיבות, באירועים, בכנסים, בין חברים, ברחוב, בחנות, בין "קולגות", אפילו בבית המשפט… וכיו"ב. אבל: ברור ונהיר – כך יטען המערער – כי אין היא רשאית להתעסק בטיפול נפשי. לא בפסיכולוגיה, לא בפסיכיאטריה, לא בפסיכו ולא בתראפיה – לא ב"פסיכוטרפיה" ולא ליתן כל טיפול "פסיכותרפויטי" באשר הוא. כך מבין "האדם מן היישוב", לצד "האדם הסביר", יחד ולחוד.

אמור מעתה: זה אשר למד מדע המדינה – יתעסק במדע המדינה. זה אשר למד משפטים – יתעסק במשפטים. זה אשר למד ראיית חשבון – יתעסק ב"חשבון" / במאזנים / בדו"חות כספיים, בתמחור וכיו"ב. זה אשר למד רפואת שיניים – יתעסק נא ב… שיניים ולא ברחם של האישה, לא בשדיה של אישה, לא בעיניים, לא באוזניים, לא ברגליים, לא בידיים, וגם לא באף שלה. וכה הלאה וכה הלאה – עד לזו – המשיבה 1 – אשר למדה "מדעי ההתנהגות" – תתעסק היא ב"התנהגות" – ולא בנבכי הנפש, לא בפסיכולוגיה ולא בפסיכולוגיה התנהגותית. תלמדנו היא "להתנהג" – כיצד למשל "לומר שלום", "תודה", "בבקשה", "סליחה", תלמדנו כיצד להתנהג סביב שולחן, באולפן, בכנסת, בממשלה. מדעי ההתנהגות – זה תחומה. אלא, שתרחק היא כמאש, מכל עיסוק המתקרב לתחום הפסיכולוגיה / מתחום הטיפולים שבנפש. היא לא הוכשרה לכך, לא הוסמכה לכך, אין לה כל רקע, ניסיון, ידע, או מיומנות בתחום ה"ריפוי שבנפש", אין לה וגם לא היה לה – לא מיניה ולא מקצתיה. שהרי, נקשה: האם "חופש העיסוק" יקנה לרופא השיניים לעשות צנתור שבלב….?. האם תורת "חופש העיסוק" תושיב לנו מחר אינסטלטור חסר הכשרה והשכלה משפטית על כס השיפוט בבית המשפט כאן?.

פרק שביעי- עוד על פסה"ד נשוא הערעור כאן

שוגה בית המשפט קמא בכך שקובע בסעיף 25 לפסק הדין כי "מן המפורסמות" הוא שגם עובדים סוציאליים עוסקים בפועל בתחום. קביעה זו לא זו בלבד שנוגדת את הוראות החוק, אלא שאף אם היא נכונה, יש משום ה"קל וחומר" לעשות סוף לפארסה אשר זו, תוך התמודדות משפטית מעמיקה בסוגיה ולא להסתפק ב"קביעה" אשר כזו בהינף קולמוס ואגודל.

עוד קודם לכן, שוגה בית המשפט בפסה"ד – סע' 22 – 23 בכך שמוצא הוא קיומם של "יוצאים מן הכלל" – בעוד הכוונה אינה אלא לפסיכיאטרים – היחידים המוצאים מן הכלל – והמוסמכים ליתן טיפול מן הסוג בו עסקינן. גם המסקנה בסעיף 27 לפסה"ד על פיה "ראינו לעיל כי אחת משיטות הטיפול הנהוגות בעבודה סוציאלית הינה הפסיכותרפיה" אין בה כל ממש. יותר מכך: גם אם נכון יהיה לומר זאת, הרי המשיבה 1 אינה בכלל עובדת סוציאלית. גם בכך שגה בית המשפט קמא שגגה של ממש. שוגה בית המשפט קמא בעניין סע' 33 לפסה"ד. ההיפך בדיוק הוא הנכון. סעיף העונשין בא במטרה להרתיע את מי שאינו מוסמך ליתן טיפול בו עסקינן מלעסוק בו. האמור בסעיפים 37 – 38 לפסה"ד לא יעלו על הדעת. המסקנה של בית המשפט לפיה עובדים סוציאליים מוסמכים ליתן טיפול בו עסקינן אינה נסמכת לא על לשון החוק, לא על לשון פסיקת בית המשפט העליון [פרשת ליאורה ברק – שם] ולא על כוונת המחוק. ואם מצא בית המשפט קמא – כבסעיף 38 לפסה"ד שאוניברסיטה כלשהיא מלמדת "תוכנית" לעובדים סוציאליים ואח' – מה בין זה לבין החובה לציית לחוק. אמור מעתה:

זו – האוניברסיטה – יכולה ללמד ולגבות כספים בבחינת "כספי הרב" – ואלו – הלומדים – אסור להם לעסוק בתחום. ושוב: המשיבה 1 ממילא אינה עובדת סוציאלית – כך שאין בדוגמא של בית המשפט קמא כל רלוונטיות לעניין כאן ושוב שגה בית המשפט קמא.

פרק שמיני – עוד על פסיקה כ"קצה המזלג":

וכך נאמר בבג"צ 2074/95 [נג 3 451] אגודת טכנאי השיניים בישראל נגד המנהל הכללי של משרד הבריאות:

"חופש העיסוק, שהיה קיים כזכות יסוד בישראל מאז ומתמיד, עוגן בשנת תשנ"ב-1992, בחוק יסוד: חופש העיסוק. כמו כל זכות יסוד, גם חופש העיסוק אינו זכות מוחלטת. ניתן להגביל אותו, לפי סעיף 4 לחוק היסוד, בחוק או לפי חוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש". ועוד נאמר בו: "מהותית הדין לא השתנה: ברור שגם כיום מותר לפגוע בחופש העיסוק, ובין היתר מותר למנוע רישיון לעיסוק מסוים, אם הדבר דרוש כדי להגן על בריאות הציבור. ראו, לדוגמה, בג"ץ 6290/93 זילכה נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות [1], בעמ' 641. כך גם כאשר קיים ניגוד עניינים שיש בו כדי לסכן את בריאות הציבור: המניעה של ניגוד עניינים כזה, אף היא תכלית ראויה. השוו בג"ץ 1100/95 קאסוטו נ' ראש עיריית ירושלים , בעמ' 701 ובבג"צ 3930/94 [מה 4 778] זוהדי ג'זמאוי נ' שר הבריאות – נאמר: "חופש העיסוק"
אין צריך לומר, כי חופש העיסוק מהווה מימים ימימה זכות יסוד בשיטתנו המשפטית, והוא קיבל מעמד חוקתי מיוחס ומיוחד בחוק-יסוד: חופש העיסוק. כמו כן מקובל עליי כי הטלת הגבלות על כניסה לעיסוק או למקצוע מהווה הגבלה על חופש העיסוק. עמד על כך פרופ' ברק:
…"כל הסדר המטיל הגבלות על עצם הבחירה או הכניסה לעיסוק, מקצוע או משלח-יד, מהווה הסדר המגביל את חופש העיסוק. כך, למשל, תנאים מוקדמים סובייטיביים לכניסה למקצוע – התלויים באישיותו של הפרט – כגון גיל, בחינות או הכשרה מקצועית, מהווים הגבלה על חופש העיסוק" (א' ברק, "חוק יסוד: חופש העיסוק" משפט וממשל ב (תשנ"ד-נ"ה) 202 ,195).
אלא שכנגד חופש העיסוק "עומד העדר הזכות של המדינה ושל פרטים אחרים, בכפוף לאיזון הראוי בין זכויות מתנגשות, להפריע, להגביל או לשלול את העיסוק" (ברק, שם)
זאת ועוד, ההגנה על הזכות היא יחסית ומושתתת על איזון בין אינטרסים שונים הראויים אף הם להגנה :
"…המשפט אינו מגן על מלוא היקפו של חופש העיסוק. היקף החירות הוא עניין אחד, ההגנה הניתנת לה הוא עניין אחר … כנגד חופש העיסוק עומדים ערכים אחרים, אשר גם עליהם מבקש המשפט להגן.
ההגנה הניתנת על חופש העיסוק היא תוצאת האיזון הנובעת מהעימות שבין… חופש העיסוק לבין האינטרס הציבורי… (השופט ברק (כתוארו אז) בבג"צ1683/93 יבין פלסט נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח' בעמ '708). העיקרון, שלפיו הגבלות הקשורות בעיסוק במקצוע יסודן באינטרס ציבורי ובצורך להגן על הציבור הרחב הנזקק לשירותי העוסקים באותו מקצוע, עובר כחוט השני בפסיקת בית-משפט זה. ראה, למשל, ע"א 438/88 ברק נ' ועדת הרישום לפנקס הפסיכולוגים ואח' (להלן – עניין ברק)
וכך שומעים אנו מפי המשנה לנשיא, השופט אלון, בעניין ברק [2], בעמ'671-670 :
"כך הוא באשר לרשות מנהלית בכלל, ומכל שכן שכך הוא באשר לרשות אשר צריכה להפעיל את שיקול-דעתה המקצועי, כאמור בבג"צ 734/80 'כלל נקוט הוא בבית-משפט זה, כי מקום שמתעוררת שאלה, אם בעל דיפלומה מסוים הוא כשר להתעסק במקצוע עיוני בישראל אם לאו, ושאלה זו נמסרה לשיקול-דעתו המקצועי של בר סמכא לדבר, יחיד או ועדה, לא יתערב בית משפט זה במסקנתו, אם קבע שאין הוכחה מספקת על כשירות כזאת (בג"צ991 ,195/57;בג"צ 91/67 (המ' 285/67); בג"צ 155 ,20-16/77, בעמ' 540 . ואם כך הדבר לעניין רואה-חשבון, כשם שנדון בבג"צ 199 ,195/77 הנ"ל, על אחת כמה וכמה כשנושא הדיונים הוא בשטח הרפואה, שהמורשה לכך חייב לטפל בחולים (בג"צ 102/64). ובדומה לכך עניינו של רוקח, שגם בידו לעתים גורלות בני אדם, בעיקר מחמת רעלים וטוקסיקולוגיה שבתרופות והכנתן; כאן אין אף לבוא בטרוניה עם הרשות או הוועדה, שנקבעו לכך, גם אם קבעו לעצמן סטנדרטים גבוהים מתוך המגמה לשמור על רמה נאותה של אותו מקצוע, כמקובל במדינות מתקדמות, ולאו דווקא על-פי הממוצע במדינות נחשלות או מתפתחות. וגם בכך לא יתערב בית המשפט, משום שאין לו הידע המקצועי ואף לא הכלים הדרושים, ולא יחליף את שיקול הדעת של מי שנמצא כשיר לכך בשיקול-דעת משלו; כלל זה נתון לסייג, והוא, כי שיקול הדעת של מי שהוסמך לכך יופעל באורח משפטי, בתבונה ובסבירות, וכי לא תהא התחשבות בדברים, שהם זרים לעניין, כשם שלא תהא התעלות מאלה השייכים לו (בג"צ 242/68, בעמ' 791; ע"א 873-870 ,779 ,778 ,773 ,562-549/80, בעמ' 613; ע"א 224/79, בעמ' 436).
הנה כי כן, המשיבה 1 "התגלחה" לראשונה בחייה על "זקן" משפחת המערער . בבחינת היו "שפני ניסיון" בעיניה ובעיני המשיבים האחרים. אם "בעיניים" עסקינן, הרי בצע הכסף עיוור את עיני המשיבים כולם.
ועוד; סיפור המעשייה החדש ("הודעה לבית משפט" – בית המשפט קמא) עוד גורס כי המשיבה 1 מעולם לא נתנה טיפול פסיכותרפויטי למשפחת התובע/ המערער. שהרי, בכל פגישה עם הח"מ – ובכל ויכוח עימו – ובעשרות רבות עסקינן – עמדה היא על גירסתה – כצוק איתן – כסלע – כי היא נותנת לגרושת הח"מ טיפול פסיכותרפויטי !!!. יש גבול עד כמה ניתן לשקר ולכזב לכולי עלמא – בעיקר בפני בית משפט. עניין זה, נמוג כלא היה מעיני בית המשפט קמא.
לא זו אף זו; גם המשיב 2 ומנהלי המשיבים התהדרו והתפארו, בבחינת "התפארות" / "התנפחות" (הידועה לאלו העוסקים למשל ב"תורת העוולות המסחריות", למשל – ראה מאמריה של הד"ר פנינה פרידמן המלומדה) פעם אחר פעם, כי ניסיונה של המשיבה 1 רב הוא בתחום הטיפול הפסיכותרפויטי!. התהדרו המה בנוצות לא להם. כעת, בבית המשפט קמא, הם מבקשים להשיל הנוצות, בהתברר ערוותם כי רבה. התהדרו המה בנוצות לא להם. בית המשפט קמא שגה בכך שלא בחן את ההתנהגות המוזרה.
המשיבה 1 הציגה עצמה כ"מומחית גדולה בתום הטיפול הפסיכותרפויטי", "בעלת ניסיון רב ומצטבר, בעלת ידע רב, הכשרה, תעודות, השכלה, השתלמויות", "אשר שמה הולך לפניה בתחום זה ממש!!!". מילה על "טיפול משפחתי" לא הזכירה – מעולם. הנה, כעת, מתוך תצהירה מיום 28/10/2001, לשאלה 28, היא משיבה כי מעולם / מעודה לא נתנה טיפול פסיכותרפויטי באשר הוא לאף לא אחד. אמור מעתה: "התגלחה" היא, לראשונה בחייה, על בני משפחת המערער בבחינת המשל – "טיסת סולו"… מבלי כלל לעבור, קורס טייס – מבלי ניסיון – מבלי רקע. עוד התהדרו המשיבים בתעודות התלויות על קיר מכונם – ממשרד הבריאות – כמכון מוכר ב"פיקוח" – ואמרו: "אנו כמו בית חולים"!!!. "טיפול משפחתי" לא צריך ב"בית חולים". גם על כותרות בריישא החשבוניות התהדרו. ראה את תצלומי החשבוניות – על כותרתן בנספחי כתב התובענה. עוד הוסיפה המשיבה 1 כי גם דוקטוראט היא עושה בתחום זה ממש.
המשיבה 1 שלחה (רק בהתערבות הנתבע 2) את "תעודת הסמכתה" לתובע כדי לנסות ולשכנעו כי הינה מוסמכת ליתן טיפול פסיכותרפויטי – תוך מצג שווא, מירמה, תרמית, הטעייה.
בבית הדין הרבני בת"א – הוצגה העובדה כי המשיבה 1 נותנת טיפול פסיכותרפויטי, כפי שיפורט בהמשך כאן, ויוכח, בעליל, ועוד סבר בית הדין הרבני כי בטיפול פסיכותרפויטי – תרופתי – עסקינן!!! ללמד עד כמה חמור היה הדו"ח שקיבל בית הדין הרבני מד"ר אביגייל גולומב וד"ר אנייס ליאור – אודות מצבה הנפשי הקשה של גרושת התובע / המערער כאן. בית המשפט קמא התעלם לחלוטין מנקודה אקוטית אשר זו !!!.
בועדת התלונות של משרד הבריאות מעולם לא נטענה על ידי המשיבים הטענה ה"חדשה" על פיה מעולם לא נתנה למשפחת התובע / המערער כאן טיפול פסיכותרפויטי. ההיפך הוא הנכון; היפכא מסתברא; כאמור, גם בכתב ההגנה, טענו המשיבים למתן טיפול פסיכותרפויטי!. בכתב ההגנה המשיבים מעולם לא התכחשו למתן הטיפול הפסיכותרפויטי. גם בפני בית משפט קמא, בדיון עצמו, לא התכחשו לכך!. להיפך, הסכימו להגדרת הפלוגתא – כנוסחה ממש – באולם בית המשפט הנכבד – בנוכחות כב' השופט.
טענתם ה"חדשה", העורמתית יש לומר, של המשיבים, בהודעתם האחרונה לבית המשפט קמא, הודעה מיום 28/10/2001 דרך תחבולות וחתחתים, לא הועלתה, מעולם, גם לא במהלך הדיונים בבית המשפט לתביעות קטנות, כמו גם לא, כאמור, בפני בית משפט קמא. חורפים הרבה נמו להם המשיבים, לא טענו טענת סרק זו, והא לך הן הסכמה מכללא, הן הסכמה בכתב, הן הסכמה בהתנהגות, לומר להם: מושתקים אתם מלטעון.
ועוד; בית המשפט הנכבד מופנה גם למכלול הפרטיכלים וההחלטות של בית המשפט לתביעות קטנות, משם הועבר התיק לערכאת בית משפט קמא, המדברים בעד עצמם[1]. על החלטות בית המשפט לתביעות קטנות, לא הגישו הנתבעים כל ערעור, ללמד על הסכמתם המוחלטת , אם תרצה, כניעתם המוחלטת – להחלטות עד הנה.
התובע/ המערער כאן ידע כל העת, כי כך הוצג לו[2], שהוא משלם למשיבים מחצית מסכום עלות והוצאות הטיפול הפסיכותרפויטי אותו עוברת – במכונם – גרושתו. רק כעת, הוא שומע "אופרה" חדשה. אופרה כוזבת. שיקרית. לעולם נטען בפני התובע / המערער כי המשיבה 1 "מוסמכת", "מוכשרת", "בעלת ידע וניסיון מצטבר" ליתן את הטיפול הפסיכותרפויטי המיוחל – לגרושתו – אשר בעבורו הוא נושא כדי מחצית העלות. והנה, כעת, מתברר עוד – הכזב הגדול של הנתבעים, הקנונייה ממש. הם הרי טוענים כי לא זה הוא הטיפול אותו נתנו. גם מכך התעלם בית המשפט קמא.
שהרי, הגרושה הגיעה למכון המשיבים על מנת לקבל רק – ואך ורק – את אותו טיפול פסיכותרפויטי, מיוחל, כפי שפסק בית הדין הרבני בהתאם להמלצות ד"ר גולומב וד"ר ליאור. אמרנו – לא ליוד ופלסטר (אספלנית) ביקשה – אלא לטיפול שבנפש, נזקקה וזעקה, לאחר שנודעו תוצאי האיבחון, קרי ל"ניתוח" – לא ליוד. מה למשיבה 1 ולטיפול שבנפש?.

היא, גרושת התובע/ המערער כאן, לא הגיעה למכון לקבל לא כל טיפול משפחתי, לא כל טיפול קוסמטי, לא טיפולי שיער וציפורניים, גם לא טיפולי שורש בשיניים, ולא כל טיפול אחר, אלא ורק אלא משום לקבל טיפול פסיכותרפויטי – לו נצטרכה – על פי ממצאי חוו"ד של ד"ר גולומב וד"ר ליאור – הא ותו לאו.

לסיכום – בית המשפט הנכבד יתבקש על כן;

לקבוע בפסק דין ובאופן מפורש, כי המשיבה 1, תחת עבודתה במכון המשיבים, בהכשרתה כבוגרת וכמוסמכת ב"מדעי ההתנהגות" וכבעלת "תעודה" כ"מטפלת משפחתית מוסמכת" לא הייתה כלל רשאית, לא הייתה כלל מוסמכת, אינה כלל רשאית ואינה כלל מוסמכת, גם מבט צופה פני עתיד, ליתן כל "טיפול פסיכותרפויטי" – הוא טיפול שבנפש – לכל מאן דהוא.
להגדיר ולקבוע באופן ברור ומפורש מי מוסמך במדינת ישראל, על פי המצב היום, ליתן טיפול פסיכותרפויטי אשר זה או לחלופין מי אינו רשאי ליתן טיפול אשר זה.

מן הדין ומן הצדק לקבל את מכלול הערעור דלעיל, ערעור על החלטת בית המשפט קמא, ולהורות לנתבעים להשיב את מלוא כספו, בבחינת סעד ההשבה, לרבות הוצאותיו ויציאותיו כאמור בכתב התובענה, על בזבוז הזמן והבטלה, על שעות הנסיעה, על שעות ה"ייעוץ" בעניין לא להם, הכל, צמוד למדד, ובתוספת ריבית, וכן לפסוק הוצאות המשפט, על האגרה, לרבות הוצאות לדוגמא כנגד המשיבים בגין הליך "הודעתם" לשינוי הפלוגתא, הליך טרחני וטורדני, מיותר ועורמתי, ולשפותו בגין הזמן היקר אותו נאלץ התובע הוא המערער כאן להקדיש גם בגין הליך סרק זה, מחד, והוצאות המשפט כאן, בכלל .

מן הדין ומן הצדק לקבל את הערעור – כמפורט וכמנומק על הטיעונים והאסמכתאות ולפסוק כנגד המשיבים השבה מלאה, כמפורט בכתב התביעה, לרבות זמן נסיעות ועלותן, זמן בטלה, יחד עם כל ומכלול הוצאותיו ויציאותיו עד הנה, בתוספת ריבית והצמדה, יחד עם מכלול הוצאות המשפט [על כל הליכי הביניים הן בערכאה זו והן בערכאת בית המשפט לתביעות קטנות] לרבות החזר האגרה.

פנחס פישלר

_____________
היום 04/09/2005 המערער

[1] אמור מעתה: "ואידך פירושו – זיל גמור".
[2] ועל מצג שווא זה בדיוק נסבה התביעה.

 

 

 

 

 

Views: 327

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *