מזה 20 שנים שהאפוטרופוס הראשי המפקח על מינויים של אפוטרופסים לזקנים ומוגבלי שכל מעלים עין מהגניבות של הקרן לניהול נכסי חבויים, "שי אפוטרופסות וטיפול בחסויים בע"מ" שגונבת מהחסויים שלה על ימין ועל שמאל. במשך שנים הקרן הזו נוהלה ע"י הגנבת מרגלית נח, ועכשיו הבת שלה הגנבת עו"ד ליאת נח, שהיא גם עו"ס, גונבת וגונבת על ימין ועל שמאל. "שי" אפוטרופסות וטיפול בחסויים בע"מ.
בן ציון פיגלסון הוא האפוטרופוס הכללי והוא אחראי לפיקוח על הקרנות האלה. הוא מנחה את הממונים במחלקות שלו לתמוך תמיד באפוטרופסים ולהתנגד לכל מה שהחסוי מבקש. בהנחייתו הם מאשרים לקרנות האלה שכר כפול ומכופל, תוספת מאמצים, הוצאות חריגות ופיקטיביות, ומה לא.
גם השופטת הכלבה תמר זנונית פורר אוהבת למנות את ליאת נח אפוטרופות על זקנים. ראו למשל א"פ 29998-03-23 המבקשת נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'.
בתמונה הכלבה הפמיניסטית תמר זנונית פורר שמאוהבת בליאת נח ותאגיד האפוטרופות שלה, שי אפוטרופסות.
להלן תלונה שהגישה ח"כ מירב כהן למי שהיה שר המשפטים אבי ניסנקורן על קרן הגנבים הזו. ומה עשה אבי ניסנקורן? צחק עליה.
נציין שאותה גנבת ליאת נח מקבלת הרבה מינויים באופן חריג משופטת המשפחה הילה מלר שלו.
להלן ריכוז תלונות של מירב כהן על "שי אפוטרופסות" של ליאת נח
21.07.2020 כ"ט בתמוז תש"פ
לכבוד,
שר המשפטים, ח"כ אבי ניסנקורן
הנדון: דו"ח סיכום תלונות בעניין תאגיד שי אפוטרופסות ובעליו מרגלית וליאת נח
אל הח"מ הגיעו תלונות באשר לתאגיד האפוטרופסות ״שי אפוטרופסות״ ובעליו עורכות הדין מרגלית נח וליאת נח ("האפוטרופסיות"), כך לפי המתלוננים.
באופן כללי אציין כי על פי העדויות, לכאורה האפוטרופסיות לא מבצעות את תפקידן כראוי, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם חובתן על פי דין. מהתלונות השונות עולה לכאורה התנהלות החוזרת על עצמה כי האפוטרופסיות לא מאפשרות טיפולים רפואיים, גונבות כספים מחסויים ומחסרי ישע ואף מרחיבות סכסוכים משפחתיים, אשר בגינן מינה האפוטרופוס הכללי מלכתחילה את התאגיד.
. . .
להלן בתמצית עדויות המתלוננים:
- סיכום עדותה של מירה מאיר, בתה של פרידה מאיר ז"ל (מכתבה של מירה מאיר מצ"ב בנספח א'):
עם מינוי חב' שי כאפוטרופוס של אמה, התחילה מסכת ההתעללויות בשורדת שואה חסרת ישע, . .
- יעקוב ארני ז"ל:
. . .
- אילנה אלהרר בתה של נעמה ולדמן ז"ל (מכתבה של אילנה אלהרר מצ"ב כנספח ב'):
עו"ד מרגלית נוח מונתה ע"י בית המשפט כאפוטרופוס לגוף של אימה. מאחר וביתה אילנה שהתה בביתה של של נעמה ולדמן ז"ל, היא מחזיקה בידיעה אישית על אופן טיפולה של עו"ד נוח כאפוטרופוס לגופה של החסויה.
בדו"ח הפעולות שצורף לבקשתה של עו"ד נוח לשכר אפוטרופוס, ציינה כי: "בתקופה זאת ביקרתי את המנוחה אחת לחודש". התלונה היא כי גרסתה זו של עו"ד נוח הינה משוללת כל יסוד עובדתי. עו"ד נוח מעולם לא ביקרה את החסוייה בדירתה.
מאידך, מישהי מטעמה היתה מבקרת את החסוייה בבית הקשיש במשך דקות ספורות בלבד, מבלי להתעניין בחסויה באופן אישי אלא רק על מנת להפגין נוכחות.
נטען כי עו"ד נוח לא התעניינה במצבה הבריאותי והרפואי של החסויה, לא לקחה אותה בעת הצורך (והיו מקרים רבים של צורך כזה) לטיפולים במרפאה או ביקורים אצל רופא ובבית חולים, מעולם לא רכשה תרופות עבורה ואף לא גילתה עניין במצבה הרפואי.
אילנה היא זו אשר דאגה לבריאותה ולשלומה של החסוייה, בכל הקשור להסעתה הלוך ושוב לבית הקשיש, הסעתה למרפאות, רכישת תרופותיה, ביקורי רופאים וביקורים בבית החולים. כך היה פעמים רבות בתקופתה של עו"ד נח כאחראית על החסויה.
נטען כי האפוטרופסית גרמה נזק לרכוש החסוייה, שכלל כספים, חשבון בנק ודירת מגורים.
למנוחה דירה בבעלותה בעיר נהריה. המנוחה עזבה את דירתה ועברה להתגורר אצל אילנה בנתניה בחודש 09/13, _ _
בתאריך 8.1.18 התקיים דיון בבית המשפט ובדיון זה ניתנה החלטה בקשר לדירת המנוחה
(התכוונו לכך שבימש החליט שיש להשכיר את הדירה)
ובכל זאת פנתה לצורך מכירת הדירה על ידה ולא לצורך השכרתה.
עקב אי השכרת הדירה ע"י גב' נוח , הצטברו חובות על הדירה לטובת עיריית נהריה (חובות ארנונה) בסך של 3,000 ₪. גב' נוח, לא רק שלא דאגה לרכוש החסויה, אלא גרמה לחסויה חובות אשר אותם אילנה שילמה מכספה הפרטי בסך 500₪ כל חודש לעיריית נהריה כדי שלא יוטל עיקול על דירת המנוחה.
במכתב מיום 19.10.14 ששלחה עו"ד נוח לעו"ד סיגלית ישעיהו שייצגה את אילנה ציינה עו"ד ישעיהו מפורשות כי גב' עדנה לביא (בתה של המנוחה – ואחותה של אילנה) מחזיקה בסך של 300,000₪ מכספי המנוחה.
עו"ד נוח, מתוקף היותה אפוטרופוס לרכוש, חייבת היתה לכאורה לדרוש כספים אלה מגב' עדנה באשר הם כספי החסויה.
אילנה פנתה אין ספור פעמים לעו"ד נוח לקבלת מידע אודות כספים אלה, אך זו טענה כי עדנה שילמה מכספים אלה לכל מיני גורמים ומטרות ונמנעה במתכוון מלהוציא קבלות על תשלומים אלה. למרות בקשותיה החוזרות והנשנות של אילנה – עד היום לא הוצגו בפניה הקבלות המבוקשות.
בדו"ח סוציאלי המצוי בתיק בית המשפט מיום 30.8.17, צויין במפורש כי בחשבון העו"ש של החסוייה קיימת יתרת זכות בסך של 109,000 ₪.
במכתב של עו"ד נוח מיום 1.4.18 ומיום 2.4.18 עולה כי חשבון העו"ש של החסויה עומד על סך של 919.65₪ בלבד.
מתוך דברים אלו, עולה חשש על התנהלות כספית בלתי תקינה, של עו"ד נוח בכספי החסויה, עו"ד נוח לא הגיבה לטענות בעניין זה.
עו"ד נוח הציגה בבקשתה לשכר אפוטרופוס דיווח בקשר להוצאות המשפטיות שהוציאה המנוחה, אשר הוכתרו במילים "הוצאות משפטיות – נעמה", בסך של 125,000₪.
אילנה פנתה לעו"ד נוח פעמים רבות כי תוציא קבלות לגבי הוצאות אלה – אך עו"ד נוח לא הציגה קבלות על הוצאות אלה.
למנוחה היה חשבון בבנק הבינלאומי בנהריה.
לימים הצטרפה בתה עדנה לביא לחשבון זה, אשר כל כולו הכנסות החסויה בלבד. התברר כי עדנה ביצעה לכאורה משיכות רבות אישיות שלה והעברות כספים מהחשבון הנ"ל של המנוחה לחשבון המשותף לה ולבעלה. כך, לטענתה של אילנה, בוצעו העברות כספים מחשבון הבנק של המנוחה בסך כולל של כ- 250,000₪ ובכלל זה העברת כספים בסך של 66,00₪ בתאריך 31.1.2011 (בדרך של משיכת שיק מהחשבון) שקיבלה המנוחה מתגמולי משרד האוצר.
מדו"ח רו"ח אשר צורף לבקשתה של גב' נוח לשכר אפוטרופסות עולה כי עו"ד נוח משכה מחשבון המנוחה סך של 35,559₪ אשר הוגדר על ידה כשכר טירחת אפוטרופוס.
לכאורה, משיכת כספים אלה נעשתה שלא כדין, ללא קבלת אישור מבית המשפט ומהאפוטרופוס הכללי ומבלי מתן דין וחשבון על פעולות האפוטרופוס לשכר טירחה זה.
עוד עלה כי עו"ד נוח משכה מחשבון המנוחה סך של 37,148₪ אשר הוגדר על ידה כ-"הוצאות משפטיות". לא ברור מה טיבו של סכום זה ומהן הפעולות המשפטיות שבגינן משכה עו"ד נוח סכום כה גדול ובפרט שמשיכתה זו נעשתה ללא אישור בית המשפט.
- סמדר אונה, בתו של יהשוע טז ז"ל:
- עופר אלוני בנו של ראובן אלוני ז"ל:
- אורית גבריאל אחיינת של יעקוב שבתאי (מכתבה של אורית גבריאל מצ"ב כנספח ה')
נספח א' – מכתבה של מירה מאיר.
נספח ב' – מכתבה של אילנה אלהרר.
בברכה,
השרה לשוויון חברתי
ח"כ מירב כהן.
נספח ב' – מכתבה של אילנה אלהרר:
להלן כתבה מאתר שומרים על עושק הזקנים בקרנות לאפוטרופסות פורסם 29/9/2021
כל אחד יכול: העולם הפרוץ של האפוטרופסות בישראל
כל מה שאפוטרופוסים שמונו לנהל את חייהם של מבוגרים מוגבלים צריכים לעשות זה להמציא דרישת תשלום – ולמשוך את הכסף מהחשבונות. מה עוצר את מי שמבקשים לגנוב מקשישים ומחסרי ישע? כרגע אף אחד, כי אין כוח אדם ואין כסף, ותוחלת החיים רק עולה. "הבעיה המרכזית היא משאבים", מגיבה האופוטרופוס הכללי עו"ד סיגל יעקבי
שיטה שנגללת לאורך 180 העמודים של הכרעת הדין של שופטת בית המשפט המחוזי מיכל ברק-נבו, היא פשוטה למדי. כמו הקשישים והקשישות, ששכבו חסרי דעת וצלילות במיטותיהם, נתונים לחסדי אחרים, כך שכב הכסף שלהם בבנק, נתון לשליטתם של אחרים. האפוטרופוסים שמונו לנהל את חייהם של הישראלים האלה, ברובם אנשים מבוגרים מאוד, הבינו מהר מאוד שכל שעליהם לעשות הוא להמציא את החשבוניות הנכונות כדרישת תשלום – ולמשוך את הכסף מהחשבונות.
זה מה שעשה השיפוצניק אמיל חנן, שפתח ב-2006 חברה המספקת ״שירותים שונים״ לעמותת "קרן דורי דורות". העמותה הזו נתנה שירותי אפוטרופסות ומונתה לייצג לא פחות מ-250 מוגבלים ומוגבלות, כשהיא פועלת תחת האפוטרופוס הכללי ומקבלת את מינויה מבתי הדין למשפחה. השיטה שלה הייתה פשוטה: החסויים (השם המשפטי של מוגבלים ומוגבלות שממנים להם אפוטרופוס) מממנים לעצמם שירותים שונים. רק שלא הם מחליטים מה יהיו השירותים הללו ומה לעשות עם כספם, אלא האפוטרופוס שלהם. החברה של חנן סיפקה שירותי חונכות (אנשים שיישבו עם המוגבלים) ודאגה גם לטיפולי שיניים, לרכישת חלקות קבר וכמובן לשיפוצים. את החשבוניות הוא העביר לעמותת ״קרן דורי דורות״ וזו שילמה בעבורן, כלומר משכה כסף מחשבונות הבנק של החסויים תמורת החשבוניות.
בכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד יפעת גדנקן ועו"ד ניר מסורי מפרקליטות מיסוי וכלכלה, נטען כי יותר מ-880 אלף שקלים הוצאו במרמה בשיטה הזו, מבלי שמישהו בודק מה החשבוניות של חנן כיסו. כך, למשל, עשרות ומאות אלפי שקלים שולמו על שעות חונכות שלא התקיימו, או שהתקיימו חלקית, או שלא היה ברור מה בכלל נעשה במהלכן. 117 אלף שקל נמשכו מהחשבון של ק״א, אישה בשנות ה-90 לחייה, בין השאר בעבור רכישת חלקת קבר ב-25 אלף שקלים, כשהסכום האמיתי היה 12 אלף שקלים בלבד. החשבונית זויפה כאילו ניתנה לק״א, אלא שהקברן של חברה קדישא אמר: "זה לא מסתדר שאדם אחרי שהוא מת משלם צ'ק, אלא אם יש תחיית המתים". 81 אלף שקל נשאבו מחשבונה של ש״ק שהייתה בשנות ה-80 לחייה, ועוד ועוד.
אמיל חנן הורשע באוגוסט האחרון במשיכת כספים בסך 250 אלף שקל (אלה הסכומים שאפשר היה להוכיח כ"ניפוח"), אך ההרשעה הגיעה מאוחר מדי בעבור כל הקורבנות, שהלכו לעולמם בזה אחר זה.
65 אלף ישראלים עם אפוטרופוס
אם מחליט בית המשפט כי אדם מוגבל או חסר ישע אינו יכול לקבל החלטות עצמאיות ואם אין לו משפחה קרובה, המדינה ממנה לו תאגיד מסחרי שהוא אינו מכיר, המנהל בשבילו את כל חייו – חשבונותיו, החלטותיו הרפואיות, ולמעשה כל היבט שקובע בית המשפט. כ-65 אלף ישראלים נתונים תחת אפוטרופוס, ומדי שנה ממונים כ-10,000 אפוטרופוסים חדשים. 15% מהמינויים הם של תאגידים מסחריים-פרטיים. לא פעם זה קורה מעל ראשו של האדם מבלי שהוא נשאל לדעתו, כפי שסקרנו בתחקיר שומרים בחודש שעבר.
רוני ברט: ״בתהליך של 20 דקות קיבלתי צו אפוטרופסות לשנה על אמא. השופט קרא את הניירת ובלי לדבר איתי, על בסיס ניירת בלבד, נתן את הצו. באופן אגואיסטי שמחתי, אבל נחרדתי מהמחשבה כמה קל לשלול את חירותו של אדם, וחשבתי על כך שכעת יכולתי להחליט על אמי כל מה שארצה״
15 שנים, כמעט באדישות מוחלטת והרחק מסיקור תקשורתי, נמרח הדיון על אמיל חנן ועמותת ״קרן דורי דורות״ בבית המשפט. החסויים לא זכו לראות את הצדק נעשה עם חנן, כפי שלא זכו לשמוע ביולי 2015 על הרשעתה של אתי לוי, מנהלת עמותת קרן דורי דורות שהעסיקה אותו. לוי הודתה והורשעה בהפרת אמונים, ונגזרו עליה ארבעה חודשי עבודות שירות וקנס.
ללוי היה מודל ניהולי ללמוד ממנו, כלומר ממנה. הייתה זו המנהלת הקודמת של הקרן, עו״ד ירדנה נילמן, שביצעה מעשים חמורים פי כמה, מעשים שהגיעו לחדרי החקירות של המשטרה והובילו להרשעה בבית המשפט. ב-2008 עמדה הקרן במרכזה של פרשת המעילה הגדולה ביותר שנחשפה בתחום האפוטרופסות: גניבה של יותר מ-7 מיליון שקלים מכספי האנשים שהקרן שימשה להם כאפוטרופוסית.
נילמן הורשעה בגניבה ונשלחה לתשע שנות מאסר בבית הכלא, והמחליפה שלה בתפקיד התבררה בדיעבד כחוליה נוספת בשרשרת. חשיפת השערורייה הפלילית לא גרמה לעמותת דורי דורות לעלות על פסים של מינהל תקין, וכך היא המשיכה להתנהל ברשלנות במקרה המקל, ובמשיכת כספים מכוונת במקרה המחמיר, מבלי שאיש במנגנון אפוטרופוס הכללי יפקח, ישאל שאלות ויעצור זאת.
ההרשעה של לוי אינה רק מאוחרת מדי מבחינת האנשים שכספם נגנב, אלא גם לא מסתמנת כנקודת מפנה בתחום הפרוץ שנקרא אפוטרופסות בישראל. על פניו, ברור שיש כאן כישלון של האפוטרופוס הכללי, הגוף המפקח על העמותה, שחייבים לברר בחקירה. למשטרת ישראל זה לא היה ברור בכלל. להיפך, היא החליטה להיעזר באנשי האפוטרופוס הכללי לניהול החקירה, ובמקום לתשאל אותם כדי להבין כיצד התרשלו בתפקידם, נתנו החוקרים לנציג האפוטרופוס הכללי לעבור על הניירת ולהחליט מה רלוונטי למשפט ומה לא.
"זה מקרה מאוד לא ׳סקסי׳, אף אחד לא ממש התעניין בו, אפילו לא המשטרה״, אומר גורם חקירתי המעורב בפרטי התיק. ״זה מקרה שיש בו המון ניירות ומסמכים ואנשים שקשה לחקור, עד כדי כך שהמשטרה נעזרה בנציגה של האפוטרופוס הכללי, נציגת גוף שהתרשל בעצמו בפיקוח על לוי וחנן, ודווקא היא זו שעברה על החומרים וסיננה לחוקרים במה כדאי להתמקד ומה לא". מיותר לציין שתיק החקירה לא התמקד בכשל הפיקוח של האפוטרופוס הכללי.
כמחצית לא מגישים דוחות שנתיים
המחדל הנקודתי שנחשף בבית המשפט מאיר בעיה אחת, מני רבות, שצצות במנגנון ניהול האפוטרופסות בישראל. התחום הזה פרוץ כמו מסננת ישנה, בלתי מפוקח ובלתי יעיל בהתאם.
גם אחרי עבודת חקיקה משמעותית שנעשתה ב-2016, לראשונה מאז קום המדינה, וגם אחרי שורה של ועדות, דוחות והצעות למכביר, מדובר בתחום בעייתי לכל אורך הדרך. כל אדם או תאגיד הממונה כאפוטרופוס מחויב להגיש דוח פעילות (אם האחריות היא על כספי החסוי, יש להגיש גם דוח כספי שנתי), והאפוטרופוס הכללי אמור לפקוח עין בשם המדינה ולוודא שאין ניצול לרעה של חסרי הישע.
המציאות עגומה, והיא שורטטה בהרחבה בדוח מבקר המדינה לשנת 2012. הוא גילה כי לפחות כמחצית מהאפוטרופסים לא טרחו להגיש דוחות שנתיים, והזהיר: "מצב שבו (…) האפוטרופוס הכללי מפקח חלקית בלבד על האפוטרופוסים אינו תקין והוא בבחינת כר פורה לגורמים המבקשים לנצל חסויים ורכושם תוך הפקרתם על ידי המדינה".
מה קרה בתשע השנים שחלפו מאז פרסום הדוח? מעט. בדיוק לפני שנה, בספטמבר אשתקד, ערכה הוועדה לביקורת המדינה בכנסת דיון מעקב אחר יישום הדוח, ביוזמתה של ח"כ קרן ברק (הליכוד). בדיון חזרה מנהלת הביקורת במשרד מבקר המדינה, אסנת וישניצר, על הנתונים והוסיפה כי לא רק שלא נבדקו דוחות, אלא שלעתים גם לא ממונים אפוטרופוסים במקום אלה מתו, לא נבדקה התאמה לתפקיד, ולא נדרש מהם לחתום על התחייבות לפעול בהתאם לחוק.
117 אלף שקל נמשכו מהחשבון של ק״א, אשה בשנות ה-90 לחייה, בין השאר בעבור רכישת חלקת קבר ב-25 אלף שקלים. הסכום האמיתי היה 12 אלף שקלים בלבד. החשבונית זויפה כאילו ניתנה לק״א. הקברן של חברה קדישא אמר: "זה לא מסתדר שאדם מת משלם צ'ק, אלא אם יש תחיית המתים"
"דוח המבקר מתאר מצב הרחוק מלהשביע רצון", השיבה לוועדה עו"ד סיגל יעקבי, ראש האפוטרופוס הכללי, והבטיחה להדק את הפיקוח. במציאות, אגף הפיקוח של האפוטרופוס הכללי מורכב מכוח אדם מצומצם, שמתקשה לתת מענה לציבור התופח של מינויי אפוטרופוסים, פרטיים ותאגידים כאחד.
ארבע שנים – ואף נציג מהמדינה לא בא לפקח על הבן
רוני ברט חווה את זה על בשרו. אמו הדמנטית הלכה לעולמה בשנה שעברה, אחרי כמה שנים שבהן אושפזה במוסד גריאטרי. "המוסד דרש אפוטרופוס עבורה״, הוא מספר לשומרים, ״ואני לקחתי את זה על עצמי. בתהליך קצר של 20 דקות קיבלתי צו אפוטרופסות לשנה על אמא. השופט קרא את הניירת ובלי לדבר איתי, על בסיס ניירת בלבד, נתן את הצו. אמנם באופן אגואיסטי שמחתי על התהליך הקצר, אבל אני מודה שנחרדתי מהמחשבה כמה קל לשלול את חירותו של אדם, וחשבתי על כך שכעת יכולתי להחליט על אמי כל מה שארצה".
צו האפוטרופסות הראשון הוא זמני. במרוצת השנה הראשונה אמור נציג האפוטרופסות לבקר את חסר הישע, ולראות במו עיניו כי מדובר במקרה מוצדק שמטופל כראוי. "המטרה היא שיהיה פיקוח למקרה שבו, למשל, שמים את הקשישה במעון הזול ביותר שיש ואז לוקחים את יתר הכסף", מסביר ברט.
"דוח המבקר מתאר מצב הרחוק מלהשביע רצון", השיבה לוועדת הביקורת של הכנסת עו"ד סיגל יעקבי, ראש האפוטרופוס הכללי, והבטיחה להדק את הפיקוח. במציאות, אגף הפיקוח מורכב מכוח אדם מצומצם, שמתקשה לתת מענה לציבור התופח של מינויי אפוטרופוסים, פרטיים ותאגידים כאחד
ארבע שנים אושפזה אמו במוסד, ומעולם לא הגיע נציג המדינה לבקר אותה, לפקח פיזית על המתרחש ולוודא שהאפוטרופוס לא מנצל אותה לרעה. אפילו הדוחות הכספיים שברט שלח, כפי שהחוק מורה לאפוטרופוס לעשות, לא זכו לדבריו לכל התייחסות. "אני קצין בצבא לשעבר, מאוד קפדן״, הוא מעיד על עצמו, ״ובשנה הראשונה פירטתי כל דבר ושלחתי, אבל לא שמעתי מעולם מהאפוטרופוס הכללי. בהמשך הפסקתי למלא את הדוח השנתי מסיבות טכניות (ברט רצה לבטל את האפוטרופסות וביקש להתנהל עם ייפוי כוח אך לא קיבל מענה, ר״ז), ובמשך שלוש השנים הבאות איש לא שאל אותי מה עם הדוחות ומה עשיתי עם הכסף״.
״באחת הפעמים, כשלא הצלחתי להשיג מענה מהאפוטרופוס הכללי, נסעתי לשם. אני זוכר שהלכתי במסדרונות, וכל הבניין מלא ערימות של תיקים עם ניירת והכל מעלה אבק. הרגשתי ממש שהכל כורע תחת הנטל, והבנתי למה לא ענו לי ולמה לא באו לבדוק מה עם אמא שלי״, נזכר ברט. ״למעשה, מרגע שמוניתי כאפוטרופוס שלה ועד שמתה, איש לא שאל אותי דבר ולא בדקו אותי".
״נטען שהכסף הגיע אלי – ובפועל לא קיבלתי דבר״
בעקבות הכתבה שפרסמנו בשומרים באוגוסט החולף על נפגעי האפוטרופוסות, הגיעו למערכת פניות מצד ישראלים שהוגדרו כ"חסויים" ומונה להם אפוטרופוס, לצד פניות מבני משפחה – כל אחד והסיפור שלו על המנגנון המורכב שבו הם מתנהלים מול המדינה.
קשה במיוחד נשמע סיפורה של ה', ניצולת שואה לדבריה, המאושפזת בשנים האחרונות במוסד במרכז הארץ. היא אשה ערירית ומבוגרת, אך מדגישה כי צלילותה איתנה (דיקלמה בשיחה עם שומרים מספרי טלפון, כולל זה של הכתבת שעמה שוחחה, והסבירה ש"איני כותבת דבר, הכל בראש"). ועדיין, מונתה לה אפוטרופסית השולטת על חשבון הבנק שלה ומקציבה לה תקציב זעום מדי חודש. "אני בקושי מצליחה לקנות לאכול", מתלוננת ה׳. עקב חשדנותה, היא סירבה למסור לנו פרטים נוספים שעשויים לוודא את מצבה ולשפרו.
גורמים המכירים את פעילות האפוטרופוס הכללי מצביעים על בעיה אחרת, והיא היעדר קריטריונים לתאגיד אפוטרופוסות: "עקרונית, אין תנאים ואמות מידה שצריך לעמוד בהם. על פניו, כל אחד יכול לנהל תאגיד".
יקיר נוב השתתף בדיון שהתקיים לפני שנה בכנסת. הוא צעיר, רק בשנות ה-20 לחייו, אך את ילדותו ונעוריו מגיל שבע ועד 18 העביר בפנימייה, ששימשה גם כאפוטרופוס שלו. "אחרי שעזבתי ביקשתי לדעת איך נוהל הכסף שלי״, מספר נוב. ״היו קצבאות שהגיעו אליי ונוהלו, אבל לא קיבלתי תשובות ורק נזרקתי מאחד לשני. לבסוף, במסגרת תביעה שהגשתי, עורך הדין שלי ראה מסמכים שבהם נטען שהכסף הגיע אליי ובאמצעותו קנו לי ביגוד וטלפון, אבל בפועל לא קנו לי דבר"
יקיר נוב השתתף בדיון שהתקיים לפני שנה בכנסת. הוא צעיר, רק בשנות ה-20 לחייו, אך את ילדותו ונעוריו מגיל שבע ועד 18 העביר בפנימייה, ששימשה גם כאפוטרופוס שלו. "אחרי שעזבתי ביקשתי לדעת איך נוהל הכסף שלי״, מספר נוב. ״היו קצבאות שהגיעו אליי ונוהלו, אבל לא קיבלתי תשובות ורק נזרקתי מאחד לשני. לבסוף, במסגרת תביעה שהגשתי, עורך הדין שלי ראה מסמכים שבהם נטען שהכסף הגיע אליי ובאמצעותו קנו לי ביגוד וטלפון, אבל בפועל לא קנו לי דבר".
"חסויים במדינת ישראל הם הפקר. אין כוח אדם בריאותי ואין כוח אדם משפטי", טוענת עורכת דין העוסקת בתיקים מול האפוטרופוס הכללי. כמו גורמים נוספים שאיתם שוחחנו, היא מבקשת לשמור על אלמוניותה בגלל עבודתה הצמודה מול אנשי האפוטרופוס. "זה לא בהכרח כוונה רעה״, היא סבורה, ״אלא שירות גרוע לאזרח. אנשים יכולים לעשות מה שהם רוצים עם כסף של חסוי, ועד שהטיפול יגיע לעבריין השנים יעברו".
היא נזכרת בסכסוך משפחתי שהתגלע, כאשר אב הלך לעולמו והשאיר את קרובת משפחתו הסובלת מפיגור שכלי כבעלת זכות הנאה בחשבון, שהיה אמור להיות חשבון אפוטרופסות בבעלות בני משפחה אחרים. כשנה לאחר מותו התברר, כי גורם במשפחה משך לעצמו מעל מיליון שקלים מהחשבון. "לא היה ויכוח שנמשך כסף שלא כדין״, אומרת עורכת הדין,״ אבל המשטרה הפנתה את המתלוננים לאפוטרופוס, שהוא גוף עם סמכויות חקירה שאמור לטפל במקרה. יש שם שני עורכי דין שלא מצליחים להגיע לטפל בתיק, ולכן האפוטרופוס הכללי עובדים גם עם משרדים חיצוניים. במקרה שלנו, אפילו בית המשפט כבר קבע שיש מקום להחזיר את הכסף, ועדיין האפוטרופוס הכללי לא עושה כלום, אפילו לא הגיבו לבית המשפט להחלטותיו. בית המשפט מינה מנהלת עזבון, שפנתה לפיקוח של האפוטרופוס, וגם לה לא עונים לטלפון, לא קובעים פגישות, לא עונים למיילים. זה גוף לא מתפקד, ממש רעה חולה".
האפוטרופוס הכללי: אין משאבים
הטענות אינן זרות לעו"ד סיגל יעקבי, המכהנת כאפוטרופוס הכללי מאז 2017. כשהיא מקשיבה לתלונות השונות על מצב הפיקוח במוסד שהיא מנהלת, היא משיבה בכנות: "אני לא אחלוק משמעותית על התובנות".
בשיחה עם שומרים היא אומרת, כי "הבעיה המרכזית היא בעיית משאבים. האפוטרופוס הכללי לא קיבל משאבים בסדרי גודל שהוא באמת צריך. זה לא עניין של אשמה כזו או אחרת, אלא תולדה של שנים ארוכות. היקף הבקשות למינוי אפוטרופסים בישראל הולך וגדל והוא מהגבוהים בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה, ועל כל אלה האפוטרופוס הכללי נאלץ לפקח, כשלמעט תקנים בודדים שנוספו עם השנים נותרנו בערך עם אותם התקנים. האנשים כאן ובשטח הם מסורים, אכפתיים ומלאי דאגה, אבל המשאבים מוגבלים".
לדבריה, המצב הוביל אותה ליזום רפורמה, שתיחשף בקרוב אחרי עבודה שנמשכה שנתיים. מאחר שכוח האדם אינו מאפשר לפקח על האפוטרופסים, הוחלט כי הפיקוח על בני משפחה ואפוטרופוסים פרטיים יופחת. "המשפחה לא תידרש לבירוקרטיה הקיימת היום״, מצהירה יעקבי, ״ואם מדובר בדוחות כספיים הם לא יוגשו כל שנה". כוח האדם המפקח יופנה לטיפול בתאגידים המסחריים, "שם אכן זיהינו כי הבעיה גדולה יותר".
האפוטרופוס הכללי מסכימה, כי בעיה אחרת שלא קיבלה כאן מענה היא שאין קריטריונים אחידים לרישוי אדם כתאגיד אפוטרופוס. "אנחנו מודעים לזה ומקיימים דיונים למציאת מודל הסדרה", אומרת יעקבי. כשהיא נשאלת על הקושי בהתנהלות מול המוסד שהיא עומדת בראשו, ושומעת על המקרה של רוני ברט, היא מסכימה ש"עד לפני שנתיים המצב באמת היה כזה, אבל אנחנו מנסים להשתפר ומכניסים שינויים, והיום יותר קל להשיג אותנו טלפונית".
יעקבי עצמה ליוותה את התיקים של נילמן ואתי לוי, ולטענתה "מקרים כאלה נחשפו רק בזכות עבודה טובה של פיקוח האפוטרופוס הכללי. גם הטענה כאילו המשטרה הייתה צריכה לחקור את האפוטרופוס היא מגוחכת, כיוון שאנחנו מפקחים על דוחות, ואם יש התאמה בינם לחשבוניות אז לא נראה את הבעיה. הבעיה היא שמישהו נתן חשבוניות שאין מאחוריהן כלום, ומרגע שעולה החשד, אנחנו אלה שהתלוננו".
עו"ד סיגל יעקבי: "היקף הבקשות למינוי אפוטרופסים בישראל הולך וגדל והוא מהגבוהים בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה, ועל כל אלה האפוטרופוס הכללי נאלץ לפקח, כשלמעט תקנים בודדים שנוספו עם השנים נותרנו בערך עם אותם התקנים. האנשים כאן ובשטח הם מסורים, אכפתיים ומלאי דאגה, אבל המשאבים מוגבלים"
אם צלחתם את הכתבה עד כאן, הרי שגיליתם בנושא האפרורי אך החשוב הזה עניין רב מהמקובל אצל רשויות האכיפה. כמעט כל המרואיינים הזכירו בשיחות איתם את ״חוסר הסקסיות״ ו״האפרוריות״ של הנושא, שכנראה משעמם גם את המשטרה, בתי המשפט, המחוקק, נותני התקציבים וגם את התקשורת. חסרי הישע לא יכולים לזעוק לעזרה, הפיקוח על מי שאחראי עליהם נמוך, והשילוב מבטיח קלות בלתי נסבלת של משיכת כספים שיטתית מחשבונותיהם של קשישים או מוגבלים, שעצמאותם נשללה מהם על ידי אפוטרופוס.
להלן פס"ד בו הזונה תמר זנונית פורר ממנה את ליאת נח
שימו לב. אין שום סיבה למנות תאגיד אפוטרופות כמו זה של ליאת נח. לא התקיים דיון עם חקירות הנגדיות ואף עו"ס לא נחקרה. הזקנה בכלל לא הגיעה לדיון שלה. הכל על סמך מכתבים שונים באופן שזנונית יכולה לשחק עם המידע והעובדות.
| לפני כבוד השופטת תמר סנונית פורר | |||
|
בעניין:
המבקשת: |
*** (הממנה) ת"ז *** באמצעות האפוט' לדין עו"ד אורמן מטעם הסיוע המשפטי
המבקשת ע"י ב"כ עו"ד ברזיק
|
||
|
נגד
|
|||
|
המשיבות: |
1. המשיבה 1 2. המשיבה 2 ע"י ב"כ עו"ד ברדס רוקח ועו"ד נחום
|
||
<#5#>
פסק דין
- ביום 14.3.23 הגישה התובעת בקשה לביטול יפוי כח מתמשך שנתנה הממנה למשיבות.
- במסגרת הבקשה צויין על ידי התובעת מספר פעמים כי האם כשירה להחליט בענייניה, המשיבות החליטו לאשפז את האם מטעמים אנוכיים, הממנה אינה זקוקה לאפוט' ואין הצדקה ליפוי כח מתמשך שנחתם בניגוד לרצונה מתוך הפעלת לחץ והשפעה בלתי הוגנת.
- המשיבות הגישו תגובה מפורטות והן עותרות לדחיית הבקשה. הן מפרטות ארוכות התנהלות שהייתה בחודשים האחרונים של ניצולה של האם וכן הליכים קודמים שהתנהלו עד אשר האם חתמה על יפוי כח מתמשך בו מינתה את שתיהן. המשיבות מסתמכות על חוות דעת שנערכה על ידי ד"ר גרינבלט ביום 22.11.22.
- במסגרת הליך זה מונה האפוט' לדין מטעם הסיוע המשפטי אשר הגישה התרשמות ראשונית בכתב הבוקר וכן השלימה טענותיה בעל פה בהרחבה בדיון.
- בנוסף לבקשת התובעת נעתרתי להזמנת עו"ס לחוק חוסים אשר הייתה מעורבת בהליכים שנגעו לממנה בבית משפט שלום.
- יאמר כבר בראשית הדברים שהתנהלות כל בנותיה של הממנה, אין לקבלה.
- התובעת טוענת טענות סותרות וקשה להבין מה מטרתה הסופית בסופו של יום. התובעת עותרת לביטול יפוי הכח המתמשך וטוענת כי האם מחד כשירה מצד שני הנימוק לביטול יפוי הכח המתמשך היא חוו"ד רפואית מחודש 5/22 שם צויין כי לממנה יש דמנציה ויש ליקוי חמור בהתמצאות.
- הנתבעות גם הן טוענות טענות סותרות גם הן. עם זאת, עמדתן ברורה הן חפצות להיות בסופו של יום אפוט' של הממנה ללא שיתופה של התובעת. מחד הנתבעות הגישו הליך אפוט' שיפורט להלן בו עתרו למינוי אפוט' לאם. מאידך לאחר מכן, הן מסתמכות על חוות דעת מיום 22.11.22 כי האם הייתה כשירה לחתום על יפוי כח מתמשך.
- בתווך ניצבת האם במצב קשה ומצער, אשר אין לי אלא להצטרף לדברים הנכוחים אשר צויינו על ידי האפוט' לדין כי בוודאי לא הייתה חפצה להתנהלות זו וכי כך יוכרעו ענייניה.
- לבית המשפט יש שיקול דעת נרחב במסגרת חוק הכשרות המשפטית והאפוט' להורות על סעדים זמניים והוראות לצורך הגנת שלומו וטובתו של אדם שנזקק לכך.
- למרות שניתן היה להורות על דחיית התביעה לאור הטענות הסותרות של התובעת סברתי לאור תמונת המצב שהתבררה בפני ביהמ"ש, כי יש הצדקה לתת את הסעד שהתבקש אך לא מנימוקי התובעת.
- סעיף 32 כ"ט(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוט' מקנה לביהמ"ש שיקול דעת בביטול יפוי כח מתמשך או מינוי על פיו. בסעיף קטן(3) ניתנת סמכות לביהמ"ש להורות כי לשם שמירת ענייניו של הממנה אין די ביפוי הכח ויש למנות לו אפוט' שידאג לענייניו כולם או חלקם. בסעיף קטן(2) לבית משפט יש סמכות להורות על ביטול יפוי הכח המתמשך ככל ששוכנע שהוא ניתן בעת שהממנה לא היה בעל כשרות.
- ביום 15.5.22 ניתן סיכום ביקור בקופת חולים כללית של מומחה לגריאטריה. סיכום ביקור זה הוגש על ידי המשיבות במסגרת תיק האפוט' 29392-10-22. במסגרת סיכום ביקור זה צויינו הדברים הבאים: "מדובר במטופלת בת 83 מתגוררת בגפה בבני ברק… זקוקה להשגחה ובקרה בנטילת תרופות (מתבלבלת לעיתים קרובות). נמצאת במעקב במרפאה גריאטרית בשל דמנציה… מוגבלת בתפקוד עקב דמנציה ככל הנראה מסוג אלצהיימר בדרגת חומרה בינונית…. ותובנה חלקית".
- חוו"ד הנוספת עליה הסתמכו לאחר מכן, המשיבות, ניתנה ביום 22.11.22 וצורפו על ידן במסגרת תמ"ש 70519-01-23 לצורך אישור יפוי הכח המתמשך. יצויין כי בקשתה נדחתה והן הופנו בהתאם לחוק לאפוט' הכללי, עם זאת חוות הדעת נמצאת בפני ביהמ"ש והוגשה ביום 29.1.23. בחוות דעת זו, צויין כי הממנה עצמאית בתפקודה. צויין כי היא מתמצאת הייטב בזמן, במרחב, בסובבים אותה, ובמצבה עם פגיעה קלה בזיכרון. צויין כי היא מבינה את התהליך של יפוי כח מתמשך וצויין כי היא גם נימקה את החלטתה.
- רק בבחינת שתי חוות דעת אלה עולה כי יש להעדיף בצורה נחרצת את חוות הדעת מיום 15.5.2022 שנערכה בקופת החולים. חוות הדעת מפורטת, ברור גם מה נבדק וברור מה מצבה של הממנה. לעומת זאת, חוות הדעת מיום 22.11.22 לקונית. לא ברור כלל איזה מידע היה בפני הרופא שבדק את הממנה. מה תמונת המצב שקיבל מאחרים וממנה ישירות.
- להשלמת התמונה עו"ס לחוק חוסים הייתה מעורבת בעניינה של הממנה בחודש ינואר בהליך שנפתח בבית משפט השלום בשל חשש מוצק לניצול מחפיר של הקשישה. שרק הוא כשלעצמו היה צריך לגרום לבנותיה להתאחד על מנת לסייע לאמן. בעקבות ניהול ההליך על פי חוק החוסים ובהתאם להחלטת בית משפט שלום פנו הנתבעות בהליך ליפוי הכח המתמשך לבית משפט זה ובהמשך פנו לאפוט' הכללי כאמור לעיל.
- הרווחה אשר המשיכה במעורבות בעניינה של הממנה נתנה תמונת מצב רחבה לגבי מצבה של הממנה הן בחודש ינואר והן היום. במסגרת הדיון הציגה העו"ס חוו"ד מבית האבות מיום 17.5.23 בה צויין בין היתר לגבי הממנה: "מדובר בדיירת בת 84 דמנטית,… ירידה קוגניטיבית משמעותית במשך 3 שנים… שוכחת שמות, מילים, חוזרת לאותם סיפורים ושאלות. נבדקה מספר פעמים על ידי גריאטר, הוגדרה כתשושת נפש".
- על אף שאינני נדרשת להכריע באירועים שהובילו למעברה של הממנה לסידור מוסדי מהבית, אציין כי ההתרשמות אשר פורטה על ידי הרווחה בזמן אמת עת הופעל חוק החוסים לרבות בתיאור המפורט שהיה בדיון היום, מעלה כי היה צורך בהתערבות מידית של הרווחה וכי כיום המצב השתפר. יהיה צורך לבחון האם הסידור הנוכחי הולם את צרכיה וטובתה של הממנה אולם הדברים לא ייבחנו במסגרת הליך זה.
- בתמונה הכוללת אשר התבררה לביהמ"ש כפי שפורטה לעיל לגבי חוו"ד לגבי מצבה של הממנה וכן מהתמונה הנרחבת שהוצגה על ידי הרווחה שוכנעתי כי יפוי הכח ניתן בעת שהממנה לא הייתה בעלת כשרות לערוך אותו. אשר על כן, אני מורה על ביטול יפוי הכח המתמשך.
- מכח סמכותי לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוט' ועל מנת שלא יהיה מצב שבו האם נשארת ללא מענה אני מורה כי עד להחלטה אחרת תישאר האם בסידור המוסדי הקיים. ככל שהתובעת מבקשת לשנות מצב זה יהיה עליה להגיש הליך מתאים ובמסגרת זו ייבחנו הדברים.
- אני מורה כי לא יעשה כל שינוי ברכושה של האם עד להחלטה אחרת.
- שוכנעתי כי בעת הזאת קיימות ראיות רבות לכך שיש צורך למנות לאם אפוט'. המצב בין בנותיה של האם אינו מאפשר התנהלות תקינה לטובתה של האם. ההתנהלות שפורטה של שלושתן הנוגעת לסתירות לגבי מצבה של האם בעת הזאת בטרם שטרם שתהיה העמקה בדברים בהליך מתאים שיוגש, שכנעני כי אין מקום למינוי אף אחת מבנותיה של האם בעת הזו כאפוט' לא לגופה ולא לרכושה. יש צורך לקבל דיווח אובייקטיבי על מצבה של האם וקבלת תמונת מצב שאינה קשורה לסכסוך בין הבנות. כמו כן, הסתירות וההתנהלות של הבנות מעלות כי ספק אם טובתה של האם דווקא עומדת לנגד עיניהן.
- יצויין כי לו היה הדבר נתון לשיקול דעתו של ביהמ"ש, הייתי מורה על מינוייה של האפוט' לדין כאפוט' באופן זמני לגופה ולרכושה של האם. אולם, בשל הנחיות הסיוע המשפטי (שאני שבה ומציינת שייתכן ובשלו התנאים להתאים אותם למקרים מתאימים כגון זה), אינני מורה על מינוי זה. עם זאת, יצויין כי מעורבותה המהירה של עו"ד אורמן ונוכחותה בדיון היום היו בעלות ערך מוסף ניכר. כמו כן, עו"ד אורמן תמשיך בתפקידה בעת הזאת עד החלטה אחרת ותעביר את המידע גם לאפוט' שימונה כעת על ידי.
- אני מורה על מינוייה של עו"ד ליאת נח לצורך מינוי זמני לגוף ולרכוש וזאת לפרק זמן של 4 חודשים, בכפוף לקבלת הסכמתה בכתב בתוך 7 ימים. פרק זמן זה יאפשר לכל אחת מהצדדים לנקוט בהליך מתאים בעניין האפוט' ולגבי הוראות לגבי המשך שהותה של האם במסגרת הסידור המוסדי.
- האפוט' לדין תמציא לעו"ד נח העתק פרוטוקול דיון זה ותואיל גם לקבל מרשויות הרווחה את חוו"ד שהוצגה במהלך הדיון ולסרוק אותה לתיק.
- אני תקווה כי טרם יחל סבב נוסף של הליכים משפטיים בין הצדדים בעניינה של האם, יישקלו כל אחת מבנותיה של האם מה הדרך המיטבית שתסייע לאמן.
- המזכירות תסגור את התיק.
ניתנה והודעה היום ט' סיוון תשפ"ג, 29/05/2023 במעמד הנוכחים.
| תמר סנונית פורר, שופטת |
פסק הדין הותר לפרסום בהחלטה מיום 20.10.23.
כמו כן תוקנו 3 טעויות הקלדה בפסק הדין.
פס"ד הש' יפעת שקדי שץ: מינוי עמותת אפוטרופסות לאישה צלולה ללא צורך
| בית משפט לעניני משפחה בחדרה | ||
| החלטה מינוי אפוטרופוס כשקיים ייפוי כוח מתמשך שלא הופעל | 11 אוק 2023 16852-09-21 |
|
| השופטת | יפעת שקדי שץ | |
| מבקשת | פלונית | |
| – נגד – | ||
| משיבים | 1. אלמונית (אדם שמונה לו אפוטרופוס) ת"ז ——- 2. ע.ק. ת"ז —— 3. ל.ג. ת"ז —— 4. היועץ המשפטי לממשלה-משרד הרווחה והשירותים החברתיים חיפה 5. האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון 6. המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים |
|
בעניין אלמונית, ת"ז ———
החלטה
החלטה זו מכריעה במספר סוגיות שהועלו במסגרת ההליך שלפניי:
(1) סמכות בית המשפט למנות אפוטרופוס שעה שקיים ייפוי כוח מתמשך שלא הופעל.
(2) ביטול יפוי כוח מתמשך שלא הופעל בטענה שהממונה לא פועלת לטובת הממנה.
(3) בקשת האפוטרופוס הזמני להורות על הוצאתה של האישה בעניינה ניתן המינוי ממקום מגוריה הנוכחי לסידור מוסדי.
לאור המורכבות והרגישות של ההליך, אפרט בפתח ההחלטה את השתלשלות העניינים, עיקרי ההליך והחלטות מהותיות. לאחר מכן אדון בכל אחד מהעניינים האמורים כסדרם.
- רקע, השתלשלות העניינים, עיקרי הדברים והחלטות מהותיות.
- תחילתו של ההליך בהגשת בקשה על ידי פלונית ("פלונית") למינוי אפוטרופוס לגופה ולרכושה של אמה, גב' אלמונית ("אלמונית" או "האֵם").
בבקשה נטען, כי אחותה של פלונית, גב' ע.ק ("ע'"), אשר בביתה מתגוררת האֵם, מונעת מפלונית ואחותה, גב' ל.ג. ("ל'"), כל קשר עם האֵם וכי ע' מונעת ביצוע בדיקה רפואית נדרשת לאלמונית.
- הבקשה הוגשה בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ובהחלטה מיום 12.9.2021 הועברה לבית המשפט בחדרה.
- בדיווח שהוגש ביום 30.11.2021 ("הדיווח הראשון") על ידי עובדת סוציאליות מאגף הרווחה בעיריית —– הוסבר הרקע להגשת הבקשה למינוי אפוטרופוס לאלמונית – בחודש יוני 2019 התקבל דיווח במחלקת הרווחה של עיריית —– מאת פסיכולוגית ממשרד הביטחון בעניינה של אלמונית.
בדיווח שהוגש צוין, כי מתקיים יסוד סביר לחשוב כי נעברת עבירה של הפרת זכויות כלפי חסר ישע ובכלל כך בידודה של אלמונית והגבלת תנועתה.
על רק הדיווח הגיעה עובדת סוציאלית לביקור בביתה של ע' ופגשה את ע' ואלמונית. בביקור נצפה כי אלמונית מתגוררת עם ע' בתנאים חיים הולמים ונמסר כי אלמונית אינה מעוניינת להיפגש עם ל' ופלונית על רקע כספי. בעקבות הביקור הוצע לפלונית ול' לפנות לבית המשפט ועל כן הוגשה הבקשה למינוי אפוטרופוס לאלמונית.
- בעקבות הבקשה והחלטה שניתנה ביום 14.9.2023 ניסתה עובדת סוציאלית מעיריית —- לערוך תסקיר אולם נמנעה ממנה פגישה עם אלמונית ולא הועברה לה תעודת רופא ועל כן לא נערך תסקיר ולא הוגשו המלצות בענין המינוי.
- לאחר שהוגשה תגובת ב"כ היועמ"ש (תגובה מיום 16.12.2021) ולאחר שניתנה החלטה ביום 10.2.2022 הוגש דיווח נוסף מאת העו"ס ("הדיווח השני").
העו"ס ציינה כי נעשו נסיונות ליצירת קשר טלפוני עם ע' אך לא היה מענה ועל כן נערך ביקור פתע בביתה של ע' אך ע' סירבה לפתוח את דלת הבית והתעלמה מהפניות. על רקע הסירוב לשתף פעולה עם גורמי הרווחה ולאחר שהתקבלה תגובת ב"כ היועמ"ש נקבע דיון במעמד הצדדים ובנוכוחות אלמונית ביום 9.3.2022.
ע' ואלמונית לא התייצבו לדיון ול' טענה כי אלמונית נחטפה על ידי ע' (עמ' 2, ש' 8). העו"ס ציינה, כי בעקבות הדיווח של גורמי טיפול במשרד הביטחון למחלקת הרווחה ב—–, יש דאגה למצבה של אלמונית (עמ' 2, ש' 22-17).
בתום הדיון הראשון ניתנה החלטה בענין שיתוף פעולה עם גורמי רווחה לשם עריכת תסקיר.
עוד נקבע, כי ככל שלא יעשה כן, יוצא צו הבאה נגד ע' אשר מחויבת לדאוג להתייצבותה של אלמונית לדיון.
- ביום 20.3.2022 הוגש דיווח על ידי העו"ס ("הדיווח השלישי") וצוין, כי ע' עמדה על סירובה לשתף פעולה וביקשה לכבד את רצונה של אלמונית שלא לגלות מעורבות בענייניה. בעקבות הדיווח ולאור העדר שיתוף הפעולה והסירוב לשוחח עם גורמי רווחה, ביום 22.3.2022 הוצא צו הבאה נגד ע' ונקבע כי עליה לוודא התייצבותה של אלמונית לדיון.
- הדיון מיום 13.4.2022:
ביום 13.4.2022 התקיים דיון בנוכוחות הצדדים ובני משפחה נוספים. הדיון היה סוער והתנהל בנוכוחות המשמר.
בעקבות ההתנהלות ובהמשך לאופן בו נוהל הדיון וההתרשמות ממצבה של אלמונית ביקשה ב"כ היועמ"ש שאלמונית תשמע על ידי בית המשפט וכי הפרוטוקול יהיה חסוי מפני הצדדים.
בית המשפט הסביר לאלמונית את מהלך הדברים (עמ' 9, ש' 30-29)) ואלמונית נתנה הסכמתה (עמ' 9, ש' 33).
אלמונית נשמעה על ידי בית המשפט, בנוכוחות עובדות סוציאליות ובהתייחס לשאלות שנשאלו על ידי ב"כ היועמ"ש (פרוטוקול חסוי עמ' 13-11).
לאחר שנשמעה אלמונית שבו כל בני המשפחה, לרבות ע', לאולם וע' הציגה את עמדתה בפני בית המשפט (עמ' 10, ש' 30 – עמ' 12, ש' 8). על אף שע' דיברה באריכות והתייחסה לרצונה של אלמונית, לא ציינה כי נערך יפוי כוח על ידי אלמונית.
בתום הדיון, לאחר שבית המשפט הסביר את הצורך בעריכת תסקיר והחשיבות של בחינת צרכיה וטובתה של אלמונית הוסכם על שיתוף פעולה לעריכת התסקיר ותואם מועד (עמ' 12,ש' 8 – ע' 13, ש' 13).
- תסקיר בענין מינוי אפוטרופוס
ביום 6.7.2022 הוגש תסקיר בענין מינוי אפוטרופוס ("התסקיר"). העובדת הסוציאלית תיארה אירוע טראגי של התאבדותו של י' ז"ל, בנה של אביה ואחיהן של ע', ל' ופלונית, לעיניה של אלמונית. בעקבות אירוע זה תיארו פלונית ול' שינויים בהתנהגותה של אלמונית.
נטען, כי לאחר שהייה בסוף שבוע בביתה של ע' לא שבה אלמונית לביתה, המנעול בביתה הוחלף והיא לא הגיעה לבדיקת רופא שנקבעה לה.
ע' טענה, כי אלמונית מטופלת על ידיה, כי עניינה הכלכליים מוסדרים שכן היא מיופת כוח וההוצאות הן לצרכיה של אלמונית בלבד.
פורט, כי אין תיעוד רפואי עדכני מספק אך יש תיעוד של רופא משפחה המתייחס לאירוע של נטילת יתר של כדורים, ירידה בתפקוד על רקע מצב נפשי וסירוב למסגרת טיפולית של בריאות הנפש.
העובדת הסוציאלית פרטה את עיקרי הדיווח הראשון שנשלח בעניינה של אלמונית בחודש יוני 2019 על ידי פסיכולוגית מהמכון לטפול ושיקולם פסיכולוגי של משרד הביטחון (בשל מצבו של י' ז"ל והאירוע הטראגי שצוין לעיל).
העובדת הסוציאלית תיארה את המפגש שלה עם אלמונית וציינה כי אלמונית לא זכרה פרטים בסיסיים מחייה, התקשתה לתאר את שגרת חייה וההתרשמות היתה של בלבול, דיבור לא לענין, חוסר ריכוז וניתוק.
העובדת הסוציאלית התרשמה מתפקוד אינסטרומנטלי פגום במידה נכרת וקושי לבצע פעולות בסיסיות. צוין, כי לא ניתן לבחון טענות לגבי ניצול כלכלי של אלמונית מאחר ולא הועברו מסמכים מבוססים בענין זה.
לאחר סקירת הנתונים וההתרשמות, הומלץ על מינוי זמני למשך שנה של אפוטרופוס חיצוני.
- בהעדר התנגדות להמלצות התסקיר, ביום 12.9.2022, ניתן צו מינוי זמני למשך 12 חודשים ("צו המינוי הזמני") לעמותה.
- מדיווח שהגישה העמותה ביום 25.10.2022 עלה סירוב של ע' לשתף פעולה עם העמותה ומניעת כניסה של נציגי העמותה לבקר את אלמונית.
- בעקבות הדיווח ביקש ב"כ היועמ"ש מהעמותה להבהיר מהן הפעולות בהן הוא מבקש לנקוט בכדי למלא את תפקידו על פי צו המינוי; הוגשה תגובה מטעם אחיותיה של ע' לגבי מניעת קשר עם אלמונית ונקבע דיון נוסף ליום 28.12.2022.
ע' לא התייצבה לדיון זה.
כמפורט בפרוטוקול, כל הנוכחים הביעו דאגה למצבה של אלמונית והתנהל דיון לגבי דרך הפעולה הנדרשת כעת.
בתום הדיון ניתנו הוראות ביחס להמשך הפעולות על ידי העמותה, הגשת תסקיר נוסף על ידי העו"ס (לענין הסדרי ביקור, שינוי מקום מגוריה של אלמונית, כפיית טיפול רפואי או הסדרה של כל ענין אחר בסיוע גורמי אכיפה) והוצא צו הבאה נגד ע'.
- ביום 12.1.2023, כשנה ושלושה חודשים לאחר פתיחת ההליך, לאחר מספר דיונים ודיווחים רבים, הוגשה מטעמה של ע' בקשה לביטול צו המינוי הזמני מאחר ואלמונית חתמה על יפוי כוח מתמשך ביום 12.6.2019, זו הבקשה הראשונה אשר תידון ותוכרע במסגרת החלטה זו.
- הדיון מיום 1.2.2023:
ביום 1.2.2023 התקיים דיון אליו לא התייצבו העובדות הסוציאליות המלוות את ההליך בשל אי הבנה ביחס לצורך בהתייצבותן. בדיון זה היתה ע' מיוצגת.
לאחר שהוצגו הטענות בענין קיומו של ייפוי הכוח המתמשך, המשמעות של אי ההפעלה שלו, ההתנהלות עד לנקודה זו והאינדיקציות למצבה של אלמונית – הוסכם על ידי כל הנוכחים כי ימונה מומחה שיעריך את מצבה וכשירותה של אלמונית לעת הזו ובמועד החתימה על ייפוי הכוח המתמשך (עמ' 23, ש' 18 – עמ' 24, ש' 25).
יצוין, כי הסכמתה של ע' ניתנה לאחר הפסקה במהלכה התייעצה עם עורכת הדין. בנוסף גובשה הסכמה על מועדי ביקורים של האחיות ל' ופלונית את אמן.
בתום הדיון מונה מומחה פסיכוגריאטר ("המומחה"), נקבע כי יחתם צו גילוי מסמכים המופנה לכל מסגרת רפואית, נקבע מועד לביקור של העמותה בביתה של ע', נקבע כי יוגש דיווח בדבר ביצוע הבדיקות הרפואיות עליהן המליצו גורמי הטיפול בעת אשפוזה של אלמונית ונקבע כי תוגש התייחסות של אלמונית למידע שהגיע לידי העמותה בדבר רכישת רכב מכוח זכאות המוקנית לאלמונית על ידי משרד הביטחון וקבלת כספים.
- המלצות לגבי אופן קיום מפגשים בין אלמונית ובנותיה הוגשו ביום 5.2.2023 והחלטה בענין ניתנה ביום 6.2.2023.
- ביום 27.2.2023 ביקש המומחה מסמכים ומידע ולמחרת ניתנה החלטה המורה על העברת המידע וניתנו הוראות נוספות לענין איתורו.
- ביום 26.3.2023 הוגש דיווח עו"ס ("הדיווח הרביעי") ותואר הקושי בתיאום ובאופן קיום מפגשים עם אלמונית. כן תואר מצבה הרגשי של אלמונית והתרשמות ממצוקה מהלחץ שהופעל עליה.
- על אף מספר החלטות בענין זה, לא הוגשה תגובתה של ע' ומפניות נוספות של המומחה עולה, כי לא הועברו לידיו המסמכים הנדרשים באופן שמאפשר הערכת מצבה של אלמונית. בין לבין, באי כוחה של ע' ביקשו להשתחרר מהייצוג.
- ביום 26.6.2023 הוגש עדכון מטעמה של פלונית בדבר מניעת המפגשים משך זמן ממושך והתבקשה הוצאתה של אלמונית ממגורים אצל ע', זו הבקשה השניה שתידון במסגרת החלטה זו.
- בנקודה זו, לאור העדר שיתוף הפעולה, מאחר ולא הועברו מסמכים למומחה ולא תואם מועד לבדיקה, מאחר ונמנעו מפגשים עם אלמונית ולאור הדאגה למצבה נקבע דיון נוסף ליום 6.9.2023.
- פלונית הגישה בקשה להקדמת הדיון וביקשה להורות על הוצאתה של אלמונית למוסד התואם את צרכיה.
- תסקיר משלים מיום 8.8.2023
תסקיר משלים המתייחס לבקשה להוציא את אלמונית ממגורים אצל ע' הוגש ביום 8.8.2023.
העו"ס סקרה את המצב הנוכחי, את השיקולים השונים ואת הקושי הכרוך בהחלטה וסיכמה כי ההתרשמות היא שאלמונית מטופלת "אך המענה בהיבט הפיסי הוא חלקי בלבד ואין בו להבטיח את שלומה ובטחונה באופן מוחלט" וכי "העברתה למסגרת תאפשר את צרכיה הטיפוליים והחברתיים הכוללים של ——".
העו"ס המליצה על הוצאה של אלמונית לסידור מוסדי כאשר יש לשקול הוצאה זמנית.
- הדיון מיום 6.9.2023
לדיון שהתקיים ביום 6.9.2023 ע' לא התייצבה. מר ק', בעלה של ע', הגיע לדיון וציין, כי ע' לא יכלה להתייצב כי היא חלתה וכי אלמונית זקוקה להשגחה.
מר ק' לא ידע לומר מדוע לא התקיימה בדיקה אצל המומחה (עמ' 31, ש' 28-24).
התקיים דיון בהתייחס לבקשת פלונית להוצאת אלמונית לסידור מוסדי, נבחנה המשמעות של אישור פעולה עבור אדם שמונה לו אפוטרופוס במסגרת ההליך הנוכחי, שבה ונדונה הסוגיה של המינוי בנסיבות בהן קיים יפוי כוח מתמשך ונדונו סוגיות הנוגעות למגורים אצל ע', לרבות סוגיית מימון הוצאותיה.
על אף העדר שיתוף הפעולה עם כל הגורמים, על אף התעלמות מהחלטות שיפוטיות ועל אף ההתנהלות שהקשתה על בירור ענייני של הטענות – בכדי להימנע מפגיעה בזכויותיה של ע' ניתנה לה בתום הדיון שהות להגיש התייחסותה לנושאים שעלו בדיון ועומדים כעת להכרעה.
בנוסף התבקש תסקיר נוסף ביחס להתאמת מסגרת מוסדית לאלמונית, לצרכיה ולקיום קשר עם בנותיה.
עד למועד זה ע' לא הגישה ע' התייחסותה לסוגיות התלויות ועומדות להכרעה.
- ביום 14.9.2023 הוארך צו המינוי הזמני עד להחלטה אחרת.
- תסקיר נוסף הוגש ביום 14.9.2023, במסגרתו המליצה העו"ס על השמתה של אלמונית בבית אבות פרטי ב—– המפוקח על ידי משרד הבריאות.
ההמלצה ניתנה לאחר שסקרה העו"ס את שיקוליה ובכלל כך שיקולים רפואיים, שיקול גאוגרפי והצורך בתמיכה לאור אופן ביצוע המעבר.
- מינוי אפוטרופוס שעה שקיים ייפוי כוח מתמשך שלא הופעל / ביטול ייפוי הכוח אשר לא הופעל שעה שמתקיימות הנסיבות המצדיקות זאת ושעה שיש ספק לגבי אופן פעולתה של הממונה
- כאמור בפרק א' לעיל, תלויה ועומדת בקשתה של ע' לבטל את צו המינוי הזמני בשל קיומו של ייפוי הכוח המתמשך ובקשתה של ב"כ היועמ"ש לבטל את יפוי הכוח המתמשך לאור התנהלותה של ע'. בפתח פרק זה אסקור בקצרה את טענות הצדדים, לאחר מכן אסקור את הוראות החוק הרלבנטיות ולאחר מכן אתייחס לנסיבות שלפניי בהתבסס על המידע הקיים לעת הזו.
ב.1. הגשת הבקשה לביטול צו המינוי הזמני; טענות הצדדים בענין משמעות קיומו של ייפוי הכוח המתמשך והטענה בדבר הצדקת ביטולו
- כאמור, ההליך נפתח בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. מסיבה שלא התבררה בעת העברת ההליך לבית משפט זה לא הובא המידע בדבר הפקדת ייפוי כוח מתמשך לידיעת בית המשפט.
משך כל שלבי ההליך, לרבות במהלך הדיון שהתקיים ביום 13.4.2021 ובעת הצגת הדברים בפני בית המשפט לא ציינה ע' את עצם קיומו של ייפוי הכוח המתמשך.
בעת הפגישה עם העו"ס אמרה ע', כי ענייניה הכלכליים של אלמונית מוסדרים וכי היא מיופת כוח בחשבון אולם לא הובהר, כי קיים יפוי כוח מתמשך וכי בעצם קיומו יש כדי להשפיע על ההליך כאן.
כאשר התבקשו הצדדים להגיש התייחסותם להמלצות התסקיר הראשון בענין מינוי העמותה באופן זמני לא הגישה ע' תגובה ולא ציינה כי קיים יפוי כוח מתמשך ועל כן, בהעדר התנגדות ניתן צו המינוי הזמני.
- ביום 12.1.2023 (כשנה וארבעה חודשים לאחר שהחל ההליך) הגישה ע' "בקשה בהולה לביטול צו מינוי אפוטרופוס זמני בזיקה להחלטה מיום 12.9.2022".
לטענתה, ביום 4.6.2020 הופקד יפוי כוח מתמשך במשרד האפוטרופוס הכללי במסגרתו מינתה אלמונית את ע' לדאוג לכל ענייניה הרכושיים והגופניים. ע' טענה, כי בנסיבות בהן הופקד יפוי כוח מתמשך, יפי הכוח גובר על בקשה למינוי אפוטרופוס.
לבקשה צורף מכתב שנכתב, כך נטען, על ידי אלמונית ביום 10.2.2022 בו צוין, כי אלמונית גרה אצל ע' והיא אינה רוצה קשר עם פלונית ול' והיא רוצה להמשיך ולחיות עם ע' (נספח 3); הערכה גריאטרית מיום 31.5.2022 בה ציין הרופא כי הוא מוצא את אלמונית "צלולה בדעתה וביכולתה לבחור מי יסיע לה בניהול ענייניה" (נספח 4) ויפוי הכוח המתמשך שנחתם ביום 12.6.2019 ואישור על הפקדתו ביום 4.6.2020.
- לאור מועד הגשת הבקשה והסמיכות לדיון, המשיבים התייחסו לבקשה במעמד הדיון.
ב"כ היועמ"ש ציינה, כי אין בידיה מידע מדוע לא התקבל המידע בדבר הפקדת ייפוי הכוח ברגע שנפתח התיק וכי עצם ניהול ההליך משנת 2021 מבלי לציין את עצם קיומו של ייפוי הכוח המתמשך הוא חוסר תום לב (עמ' 21, ש' 3-1).
עוד טענה ב"כ היועמ"ש שכל זמן שיפוי הכוח לא הופעל, מוסמך בית המשפט לבטלו (עמ' 21, ש' 18-16).
ב"כ של פלונית טענה, כי יש בידיה ראיות להעדר כשירות במועד החתימה על ייפוי הכוח המתמשך (עמ' 21, ש' 28 – עמ' 22, ש' 9 ועמ' 23, ש' 1).
כאמור, במסגרת הדיון הוסכם על מינוי מומחה לבדיקת כשירותה של אלמונית בעת הזו ובעת החתימה על ייפוי הכוח המתמשך (עמ' 24, ש' 24-16).
- בהודעה שהגישה ב"כ היועמ"ש ביום 1.2.2023 הובאה התייחסות נוספת לסוגיית ההסתמכות על ייפוי הכוח המתמשך נטען, כי בתסקיר שהוגש במסגרת הליך זה תוארה ירידה קוגנטיבית של אלמונית ולא ברור האם מדובר בהתדרדרות בסמוך להפקדת ייפוי הכוח המתמשך וכי יש להבהיר מה היה מצבה של אלמונית בעת עריכתו. עוד צוין בהודעה, כי על ע' להסביר מדוע לא הופעל יפוי הכוח ומדוע לא הודיעה לבית המשפט על הפקדתו.
לא הוגש דבר מטעמה של ע' בהתייחס לטענות שהועלו בהודעה האמורה ולא הובאה התייחסות במענה לטענות בענין אי כשירותה של אלמונית במועד החתימה על ייפוי הכוח והטעמים לכך שייפוי הכוח לא הופעל עד עתה.
- על אף ששכר טרחת המומחה שולם (הודעה מיום 16.3.2023), על אף הגשת מספר בקשות על ידי המומחה בדבר תיאום פגישה עמו ובדבר השלמת המידע הנדרש לו, על אף מספר החלטות בהן התבקשה ע' להגיב לבקשות המומחה – לא נעשה דבר בכדי לקדם את ביצוע הבדיקה והגשת חוות הדעת.
משכך, בהעדר התייחסות ובהעדר שיתוף פעולה – נקבע דיון נוסף אליו ע' לא התייצבה.
- בדיון שהתקיים ביום 6.9.2023 (אליו, כאמור, ע' לא התייצבה) נדונה סוגיית מינוי העמותה שעה שהופקד ייפוי כוח מתמשך:
ב"כ היועמ"ש – האפוט' הכללי טענה, כי תיאור המצב בתסקיר מיום 8.8.2023 מצדיק ביטול ייפוי הכוח המתמשך וכי לעובדה שייפוי הכוח לא הופעל יש משמעות.
עוד טענה ב"כ היועמ"ש – האפוט' הכללי כי במועד החתימה על ייפוי הכוח היתה אלמונית כבר מוכרת לרווחה ובכך עולה ספק לגבי כשירותה (עמ' 33, ש' 24-15).
ב"כ היועמ"ש – רווחה טענה, כי יש צורך במינוי אפוטרופוס שכן אלמונית אינה יכולה לטפל בענייניה ועל כן קיימת עילה להפעלת ייפוי הכוח אשר לא מופעל. בנסיבות אלה, לבית המשפט יש סמכות למנות כאשר הממונה לא פועל לטובת האדם הנדרש לסיוע.
עוד נטען, כי אין שיתוף פעולה בין ע' ובין כל הגורמים משך זמן ממושך וכי ע' מנעה מאלמונית את ביצוע הבדיקה שנקבעה בהחלטה שיפוטית (עמ' 33, ש' 27 – עמ' 33, ש' 14).
- על אף שע' התעלמה מרצף החלטות; הפרה את ההחלטה בדבר ביצוע הבדיקה של האֵם (החלטה שהתקבלה בהסכמתה, כאמור) ולא התייצבה לדיון מבלי שיש החלטה המתירה זאת – כאמור, ניתנה לה שהות להגיב ביחס לסוגיית המינוי שעה שהופקד ייפוי כוח אולם היא בחרה שלא לעשות כן.
ב.2. התנאים להפעלת ייפוי כוח מתמשך, סמכויות ועקרונות פעולה של ממונה וסמכויות בית המשפט לבטל או להגביל יפוי כוח מתמשך וכן למנות אפוטרופוס במקביל או במקום ממונה
- סעיף 32 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 ("החוק") קובע, כי אדם בגיר בעל כשירות רשאי למנות אדם אחר שיהיה מוסמך לפעול בשמו בעניינים שונים המפורטים בחוק.
סעיף 32יט.(א)(1) לחוק האמור קובע, כי "ייפוי כוח מתמשך ייכנס לתוקף במועד בו חדל הממנה להיות מסוגל להבין בדבר בענין שלגביו ניתן ייפוי הכוח המתמשך ובכלל זה לקבל החלטות בקשר אליו ובלבד שמיופה הכוח מסר לאפוטרופוס הכללי הצהרה כי התקיימו התנאים לכניסת ייפוי הכוח לתוקף, כולו או חלקו וכי קוימו חובות היידוע"… ככל שנקבע תנאי לכניסה לתוקף הגשת חוות דעת (כפי שנקבע בעניינינו) – תצורף להצהרה חוות דעת רפואית.
סעיף קטן (2) קובע, כי לאחר שתתקבל הצהרה בדבר התקיימות התנאים לכניסת ייפוי הכוח לתוקף, ימסור האפוטרופוס הכללי למיופה הכוח אישור כי ייפוי הכוח נכנס לתוקף וישלח הודעה על כך לממנה ולאדם המיודע.
- סעיף 32.ח לחוק קובע את העקרונות לדרך פעולתו של הממונה – בסעיף קטן (1) נקבע, כי על הממונה "לפעול תוך שמירה על כבודו של הממנה, בדרך שתגביל את זכויותיו וחירותו במידה הפחותה ביותר".
סעיף קטן (3) קובע שיש "לפעול בדרך שתאפשר לממנה לממש את יכולותיו ולשמור על מירב עצמאותו האפשרית בהתאם ליכולותיו".
- בסימן ה' לפרק שני1 לחוק מוסדרות סמכויותיו של בית המשפט ביחס לייפוי כוח מתמשך:
נקבע, כי בית המשפט רשאי לתת הוראות בכל ענין הנוגע להפעלת סמכויותיו של מיופה כוח (סעיף 32כז.(א)) וכן להגביל את העניינים בייפוי הכוח שלגביהם יוסמך מיופה הכוח לפעול או לקבוע תנאים לפעולותיו כתנאי להמשך הפעילות.
עוד נקבע, כי בנסיבות בהן הגביל בית המשפט את העניינים שבהם מוסמך מיופה הכוח לפעול ואין מיופה כוח מחליף רשאי בית המשפט למנות אפוטרופוס לממנה בהתאם לסמכותו על פי סעיף 68 (סעיף 32.כוח(א)) וכן רשאי בית המשפט למנות אפוטרופוס נוסף על ממונה הכוח (ס"ק (ב)).
בנוסף נקבע, כי בית המשפט רשאי לבטל ייפוי כוח מתמשך בנסיבות בהן מיופה הכוח לא הפעיל את הסמכויות שבייפוי הכוח כראוי וכתוצאה מכך נגרמת לממנה פגיעה של ממש (סעיף 32כט.(א)) וכן כאשר מתרשם בית המשפט כי לשם שמירת ענייניו של הממנה אין די בייפוי הכוח ויש למנות לו אפוטרופוס שידאג לענייניו (ס"ק (3)).
בעת הפעלת סמכויות בית המשפט לבטל יפוי כוח יש לשקול אפשרות של הגבלת ייפוי הכוח, קביעת תנאים או מינוי נוסף תחת ביטול ייפוי הכוח ותוך צמצום ההתערבות בייפוי הכוח (סעיף 32כט.(ל)).
- כלומר, בית המשפט רשאי לבטל, לצמצם ולהגביל ייפוי כוח מתמשך וכן למנות אפוטרופוס לממנה תחת הממונה או יחד עמו.
ב.3. העדר כל פעולה ביחס לייפוי הכוח, בנסיבות בהן נזקקת אלמונית למינוי, מצדיקה מינוי אפוטרופוס
- כאמור, בענייננו לא נמסרה ההצהרה הנדרשת לשם הפעלת ייפוי הכוח; לא ניתנה הודעה בדבר כניסת ייפוי הכוח לתוקף; צו המינוי הזמני ניתן בהעדר התנגדות; ועל אף ניהול ההליך משך כשנתיים – לא בוצעה כל פעולה בכדי להסדיר את המינוי על פי ייפוי הכוח המתמשך.
- מעיון ביפוי הכוח המתמשך עולה, כי מועד כניסת יפוי הכוח לתוקף הוגדר במועד בו תחדל אלמונית להבין בעניינים בהם ניתן ייפוי הכוח וכי הקביעה בדבר היעדר היכולת תהיה על פי חוות דעת מומחה לפי החוק. ביחס לעניינים הרכושיים נקבע מועד הכניסה לתוקף במועד החתימה על ייפוי הכוח המתמשך.
- על אף התיעוד הרפואי המועט שנאסף במסגרת הליך זה ועל אף הקשיים שהוערמו על קבלת מידע רפואי מקיף, מהחומר הקיים עולה, כי אלמונית נעדרת יכולת להבין בעניינים לשם ניתן ייפוי הכוח, כך שהתקיימו התנאים להפעלתו.
אפרט:
בתסקיר שהוגש ביום 6.7.2022 צוין, כי על אף הקשיים שהוערמו באיתור מידע רפואי, מעיון במסמכים הרפואיים שניתן היה עלה תיעוד של ירידה בתפקוד לאחר מותו של י' ז"ל על רקע נפשי; תועד מצב של דכאון ואירוע של נטילת יתר של כדורים.
בנוסף ציטטה העו"ס מתוך בדו"ח פסיכולוגי שנערך ביום 4.6.2019 ואשר הועבר לעיונה.
בדו"ח האמור צוינו "סימנים רבים של קשיי זיכרון והתארגנות"… "התרשמות של מצב אורגני הבא לידי ביטוי בנסיגה חברתית, ירידה משמעותית בזיכרון לכל הטווחים ללא ירידה ברמת ההכרה, מצב של בלבול, קושי בהתארגנות, התנהגות דיסמולטיבית, דיסאוריינטציה המרחב הביתי, מצב רוח לבילי, אפקט חרדתי תואם ולעיתים הבעות פנים אטומות. ניכרת האטה בקצב החשיבה ומחשבות פרנואידיות המתרכזות בביתה —- אשר גורמת לה להיות עוינת כלפיה…" (עמ' 5).
עוד צוין בדו"ח האמור, כי ע' מתנגדת שאלמונית תעבור בדיקה פסיכוגריאטרית נחוצה להערכת מצבה המנטלי של אלמונית ולמתן הטיפול הנחוץ וכי ע' "לקחה על עצמה את ניהול חשבונות הבנק והכספים של —– מבלי לדווח לאחיותיה ומאידך משפיעה ומלבה את החשיבה הפרנואידית של —- נגד אחיותיה". עוד צוין, כי ע' מנעה מהפסיכולוגית ביקורים אצל אלמונית.
בסיכום הדו"ח צוין, כי "מדובר באישה בגל השלישי הסובלת מסממנים של ירידה מנטלית מתקדמת הגורמת לתפקוד ירוד מאד, חוסר יכולת לנהל את חייה ולטפל בעצמה ותלויה בעזרת האחרים. בנותיה אינן מצליחות לשת"פ ביניהן על מנת לטפל בה וכתוצאה מכך הטיפולים הרפואיים הנחוצים לה – מוזנחים… הקשר בינה ובין ביתה הבכורה מהווה גורם מסכן עבור בריאותה הגופנית, הנפשית, המנטלית וגם בהיבט הכלכלי עקב ההתנהלות התוקפנית והרכושנית של הבת כלפי האם. בשבועות האחרונים —–מנותקת מיתר המשפחה ולא מקבלת את הטיפול והשמירה הנחוצים לה. דבר זה חושף אותה למצבים מסוכנים עקב מצבה – בלבול, חוסר אונים, חוסר יכולת להתארגן וחוסר יכולת לקבל החלטות עצמאיות. מכל האמור, קיים יסוד סביר לחשוב שנעברת עבירה של הפרת זכויות כלפי חסר ישע".
- לאחר התיאור של המידע העולה מהחומר שהועבר לעיון העו"ס, תיארה העו"ס את המפגש שלה עם אלמונית, כך: "— אישה נעימה לשיחה, שת"פ באופן מלא ויצרה קשר עין. —– לא זכרה פרטים בסיסיים מחייה, למשל תאריך לידה, גילה (רק עכשיו מתחילה לחיות… בת 25, כלשונה), שכרה שיש לה 4 ילדים אך כאשר נשאלה על שמותיהם ענתה: "י', ע', י'… יוצא שזה כאילו"… שכרה שגרה עם — ב—–… אבל לא זכרה את הכתובת".
עוד תיארה העו"ס תגובה בקול רם ובלתי מותאם וכן חוסר התמצאות ביחס לפרטים הקשורים בע' ותשובה שאינה תואמת את הנשאל בענין זה, חוסר התמצאות (לא זכרה היכן התגוררה קודם לכן, מהו היום בשבוע, שמות ילדיה של ע', טעתה לחשוב שנכדתה היא בתה) (עמ' 6-7).
העו"ס התרשמה, כי לא ניתן לתקשר עם אלמונית כאשר השאלות לא היו "שאלות סגורות" וכי התשובות היו "לקוניות ובכל מהלך הביקור היה קושי לנהל שיחה קוהרנטית בשל בלבול, דיבור לא לענין, חוסר ריכוז וניתוק. עוד נראה כי איטית מבחינה קוגניטיבית, משת"פ אך לא מרוכזת. ניכר היה, כי ההבנה את מצבה באה לידי ביטוי בחוסר נוחות, בתסכול ובמבוכה שהשיחה עוררה בה אשר בעקבותיה הרבתה לצחוק מחד אך נראתה דרוכה וחרדתית מאידך. נראה, כי תפקודה האינסטרומנטאלי פגום במידה ניכרת ואינה מסוגלת לביצוע פעולות בסיסיות… עוד נראה כי מצבה הקוגניטיבי והירידה ביכולת התקשורת מבוטאת בין היתר בקושי לשלוף מילים או שמות של אנשים מוכרים. ניכר כי אנה מודעת למצבה הרפואי ולמשמעות המינוי וניכרת פגיעה בשיפוט ובתובנה".
- בתסקיר המשלים שהוגש ביום 14.9.2023 צוין, כי לא ניתן לשאול את דעתה של אלמונית ולבחון את רצונה על רקע מצבה הקוגניטיבי.
- אציין, כי עוד טרם הגשת התסקירים, במעמד הדיון שהתקיים בחודש אפריל 2022 – לבקשת ב"כ היועמ"ש ובשל דאגה למצבה של אלמונית לאחר שנמנע ממנה להיפגש עם העו"ס – נשמעה אלמונית על ידי בית המשפט בנוכחות העו"ס וב"כ היועמ"ש וההתרשמות היתה של העדר התמצאות וחוסר הבנה.
- אם כן, בנסיבות בהן אלמונית אינה יכולה לדאוג לענייניה, שעה שהיא זקוקה לסיוע ונדמה שיש ספק לגבי מיצוי זכויותיה (שכן נמנעו הפגישות עם 'מכון —' מטעם משרדה הביטחון, יש ספק לגבי הפעולות שבוצעו מול משרד הביטחון והשימוש בהטבות המגיעות לה והיות ולא מוצו הליכי הטיפול במסגרת בריאות הנפש) – מצופה היה שתבוצע פעולה להפעלת ייפוי הכוח לטובתה של אלמונית.
- אי הפעלת סמכויות בייפוי כוח באופן שגורם לפגיעה בממנה – אלמונית מהווה כשלעצמו עילה לביטול ייפוי הכוח בהתאם להוראות סעיף 32כט.(א) לחוק, לצמצום הוראותיו או למינוי חלופי.
על כן, במקרה שלפניי בשל העדר פעולה להפעלת יפוי הכוח, במצב בו הגורם הממנה נזקק לסיוע ולביצוע פעולות עבורו; במצב בו הממנה – —-, נעדרת יכולת לפעול עבור עצמה; בנסיבות בהן המצב הרגשי, קוגניטיבי וגופני מחייב ביצוע שורת פעולות אשר אינן מבוצעות בשל העדר ההפעלה – יש הצדקה למינוי אפוטרופוס לכל העניינים הנדרשים ואין מקום לביטול המינוי הזמני שניתן במסגרת ההליך כאן.
ב.4. התנהלותה של ע', הממונה בהתאם ליפוי הכוח המתמשך, אינה בהתאם לעקרונות הקבועים בחוק ואינה לטובתה של אלמונית, הממנה.
- כאמור, החוק קובע, כי פעולותיו של הממונה יהיו, בין היתר, "בדרך שתגביל את זכויותיו וחירותו של הממנה במידה הפחותה ביותר" וכן נקבע, כי על הממונה "לפעול בדרך שתאפשר לממנה לממש את יכולותיו ולשמור על מירב עצמאותו האפשרית בהתאם ליכולותיו".
- מדיווחי העו"ס, מדיווחי העמותה ומההתנהלות בהליך ביחס למניעה של ביקורי פלונית ול' את אלמונית עולה, כי חירותה של אלמונית מוגבלת ונמנעת ממנה גישה לגורמי טיפול ולבני משפחה כאשר יש ספק בענין רצונה בהקשר זה.
בנוסף, כאמור, מפניית הפסיכולוגית שליוותה את אלמונית עולה כי נמנעו מאלמונית המפגשים עם מרכז השיקום ובמסגרת ההליך כאן נמנעה מאלמונית הבדיקה על ידי המומחה.
ועוד – העו"ס הדגישה, כי חרף מצבה של אלמונית, לא הוגשה בקשה חוק סיעוד ולא נעשה לאלמונית אבחון גריאטרי.
- על כן שוכנעתי, כי לשם שמירת ענייניה של אלמונית אין די בייפוי הכוח (אשר כאמור, ממילא לא הופעל).
כן שוכנעתי, כי פעולותיה של ע' אינן בהתאם לעקרונות הקבועים בחוק ואינן בהתאם לדרך הפעולה הנדרשת מגורם ממונה. על כן, גם בהתבסס על טעם זה אני סבורה שיש הצדקה במינוי אפוטרופוס ואין מקום, בנסיבות, לבטל את צו המינוי הזמני שניתן.
ב.5. תנאים והגבלות ביחס לייפוי הכוח המתמשך
- כאמור, בעת הפעלת סמכויותיו, על בית המשפט לשקול אפשרות של מינוי נוסף (כפי שנעשה בהליך כאן) או קביעת תנאים תחת ביטול ייפוי הכוח. המחוקק מורה לבחון אפשרויות שפוגעות ברצונו, לכאורה, של הממנה בצורה מופחתת; כאשר מוגדר בחוק טווח רחב של אפשרויות להסדרת הענין (החל מהגבלת הוראות ייפוי הכוח או צמצומן, מינוי מקביל, מינוי חלופי או ביטול גורף) (ראו לשם ההשוואה בענין היקף הבירור ונסיבות המצדיקות ביטול – א"פ (ירושלים) 22318-01-20‏ ‏ מ' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים משרדי ממשלה (20.6.22) וכן עמ"ש (מרכז) עמש (מרכז) 52103-10-22 ש.א נ' ל.ו (28.5.2023)).
- בשלב זה, מאחר וניתן להסדיר את ענייניה של אלמונית באמצעות צו המינוי הזמני; מאחר וניתן לשמור על זכויותיה ולפעול לטובתה באמצעי שהתערבותו ברצונה, לכאורה, פחותה ביחס לאפשרות של ביטול המינוי; והיות ולא מוצה הבירור ביחס לנסיבות החתימה על יפוי הכוח וכשירותה של אלמונית באותה העת – איני מורה על ביטול ייפוי הכוח בשלב זה אולם אני קובעת, במסגרת סמכויותיי להגביל ולקבוע תנאים להפעלתו, כי היה ותוגש הודעה בדבר התקיימות התנאים להפעלת ייפוי הכוח, יובא הדבר להכרעת בית המשפט בכדי שתיבחן טובתה של אלמונית ובכדי שיועמק הבירור ביחס לטענות העדר הכשירות ונסיבות החתימה.
הערה על תנאים והגבלות אלה תירשם במשרדי האפוטרופוס הכללי באופן המאפשר מעקב אחר האמור וביצוע החלטה זו.
ב.6. לסיכום
- לסיכום נקודה זו –
מאחר ושוכנעתי שע' לא הפעילה את הסמכויות שהוקנו לה כראוי ובעצם אי הפעלת ייפוי כוח פעלה ע' שלא לטובתה של אלמונית; ומאחר ושוכנעתי שע' לא פעלה בהתאם לעקרונות החוק ביחס לאופן פעולתו של ממונה, בודדה את אלמונית מבני משפחה, הגבילה את חירותה ומנעה ממנה מיצוי זכויות, ליווי של גורמי טיפול ובירור צרכיה בצורה מקצועית – אני דוחה את הבקשה לביטול צו המינוי הזמני בשל קיומו של יפוי כוח.
איני נעתרת, בשלב זה, לבקשת ב"כ היועמ"ש (כפי שהועלתה בדיון מיום 6.9.2023) לבטל את ייפוי הכוח שכן מינוי העמותה כאפוטרופוס מאפשר שמירה על זכויותיה וטובתה של אלמונית, אולם נקבעו הגבלות ותנאים לאופן ההפעלה.
- הוצאת אלמונית ממגורים אצל ע' לסידור מוסדי
ג.1. אופן בירור הבקשה, טענות הצדדים ופירוט המלצות העו"ס
- במסגרת "עדכון דחוף מטעם המבקשת" שהגישה פלונית ביום 26.6.2023 ובו התייחסה למניעת מפגשים של אלמונית עם בנותיה ביקשה פלונית להורות על העברתה של אלמונית למוסד התואם את צריכה הפיזיים והרגשיים לאלתר מחשש ממשי למצבה הפיזי והרגשי.
בתגובה שהגישה פלונית ביום 18.7.2023 הודגש, כי אלמונית כלואה, נמנעת מהעמותה כניסה לבית המגורים ויש חשש ממשי למצבה.
- על אף החלטה המורה לעשות כן – ע' לא הגישה התייחסותה לבקשה.
- ב"כ היועמ"ש סברה שיש לבחון את הענין על ידי גורמי הטיפול.
- העובדת הסוציאלית הגישה תסקיר משלים (8.8.2023) וציינה כי לא ניתן לבדוק ולהעריך את הטיפול באלמונית במסגרת הבית והקהילה בהעדר שיתוף פעולה של ע' עם העמותה ועם הגורמים המטפלים בקהילה. צוין, כי יש התכנות סכנה הנשקפת לחיי אלמונית "בהעדר מידע על מידת הסכנה וחומרתה, האם קיימת סכנה, איזו התדרדרות צפויה ותוך איזה פרק זמן".
עוד צוין, כי "המענה בהיבט הפיסי הוא חלקי ואין בו כדי להבטיח את שלומה ובטחונה של —- באופן מוחלט או לכל הפחות באופן אופטימאלי".
העו"ס סברה, כי "העברתה למסגרת תאפשר את צרכיה הטיפוליים והחברתיים הכוללים של —- תוך סיפוק רשת בטחון אך מאידך כמו בכל מעבר למסגרת מוסדית – תאלץ לעבור מסביבתה המוכרת למקום בו תאלץ, ודאי, לחלוק חדר עם דיירת נוספת, לשנות אורחות חייה, ולהידרש לתהליך הסתגלותי. בהוצאה הנעשית בכפיה, שהינה צעד קיצוני ומשמעותי, ישנה התכנות לפגיעה רגשית שעשויה להוביל להחמרת מצבה הנפשי ואולי אף להגביר את הבלבול והירידה הקוגניטיבית ולהעלות את רמת הפגיעות לו ממלא נתונה".
בסיכום הדברים ציינה העו"ס, כי "בהעדר שיתוף פעולה של ע' ולאחר ניסיונות חוזרים ונשנים אין אנו מוצאות דרך אחרת להבטיח את שלומה ובטחונה של —– אלא בהעברתה לסידור מוסדי כאשר החלטת כבודה על מינוי הקט"ח תמשיך להתקיים באופן קבוע על רק מערכת היחסים הקונפליקטואלית העמוקה בין שלוש בבנותיה של —- והעדר הסמכות על אופן הטיפול בה".
- בדיון שהתקיים ביום 6.9.2023 (אליו ע' לא התייצבה) נדונו המלצות העו"ס.
ב"כ היועמ"ש – רווחה תמכה בהמלצה להוציא את אלמונית מבית המגורים מאחר שמינוי העמותה לא מתממש, בשל הספק ביחס לתפקוד של ע', בשל הפרת ההחלטה בענין קיום המפגשים של אלמונית עם בנותיה ובשל מניעת הגישה של כל גורם טיפולי או רפואי (עמ' 34, ש' 14-1).
העו"ס הסבירה את השיקולים שהנחו אותה, תארה חוסר מידע לגבי הטיפול באלמונית ודאגה לגבי היכולת לתת מענה לצרכיה של אלמונית (עמ' 36, ש' 19-9).
- ביום 14.9.2023 הוגש תסקיר נוסף ביחס לסוגיית הוצאתה של אלמונית למסגרת חיצונית. העו"ס שקלה שיקולים גאוגרפיים ושיקולים רפואיים והמלציה על מסגרת ב—.
ג.2. דיון והכרעה חלקית
- ההמלצה של העו"ס על הוצאתה של אלמונית מהבית מבוססת על החשש מאופן הטיפול בה ועל הספק אם צרכיה של אלמונית מקבלים מענה.
עמדת הצדדים התומכים בהוצאה מבוססת על הבידוד של אלמונית ועל החשש שנמנע ממנה טיפול מיטיב.
- למעשה, משך כל ההליך, לא ניתן היה להשיג מידע רפואי לגבי מצבה של אלמונית ואין לבית המשפט תמונה עדכנית ומדויקת לגבי מצבה הקוגניטיבי והפיזי. העו"ס עשתה כמיטב יכולתה להעריך את הסיכון שבהוצאתה של אלמונית בכפיה מהבית אולם בהעדר מידע רפואי ובנסיבות בהן נמנעה גישה אל אלמונית משך זמן ממושך, לא ניתן באמת לדעת האם הוצאה בכפיה תפגע באלמונית במידה העולה על הנזק הנגרם לה כעת (יש לציין, כי מהמידע החלקי שקיים ההתרשמות היא לבלבול וחוסר התמצאות).
- אציין, כי טרם מתן החלטה זו הושקע זמן רב והיו לבטים רבים – מצב בו אישה קשישה מבודדת מבני משפחתה ומהעולם החיצון, מצב בו נמנעת מאנשי טיפול גישה, מצב בו הטיפול הרפואי שניתן הוא מצומצם (לכל הפחות על פי התיעוד שהוגש לבית המשפט), מצב בו מסוכלת בדיקה על ידי פסיכוגריאטר ומצב בו החלטות שיפוטיות מופרות ויש התעלמות קיצונית מהליך משפטי – אינו מצב שיכול להיוותר ללא מענה מתאים ומיידי.
עם זאת, קיים חשש ממשי ומשמעותי מהפגיעה באלמונית ומההשלכות של הניתוק שלה מהסביבה המוכרת לה, כאשר חשש זה מתעצם בשל ההערכה שיהיה צורך בהפעלת כוח ועירוב גורמי אכיפה לשם ביצוע ההחלטה.
על כן, לאחר לבטים קשים, לאחר השקעת מחשבה מרובה, תוך הבנת המצוקה של פלונית ול' – אשר משך זמן ממושך נמנע מהן הקשר עם אמן – אני סבורה שיש להשהות את ההכרעה בענין ההוצאה בכפיה בכדי לאפשר קבלת מידע נוסף נדרש ולהעמיק את הבירור בשאלת טובתה של אלמונית בכל הנוגע למקום המגורים והוצאתה בכוח ממקומה הנוכחי והמוכר.
עם זאת, כאמור, לא ניתן להמשיך ולהתנהל במצב הנוכחי ועל כן, בכדי לאפשר בירור מעמיק יותר של מצבה של אלמונית; בכדי לאפשר לעמותה לבצע את תפקידה ובכדי לוודא קיום מפגשים של אלמונית עם הבנות תינתנה הוראות מדויקות במסגרת החלטה זו. הפרה של ההחלטות תגרור את הסנקציות שיקבעו בהחלטה.
בהתאם, נקבע כדלקמן:
- אני מורה על מינוי אפוטרופוס לדין לאלמונית. זהות האפוטרופוס לדין תקבע על ידי ראש הלשכה לסיוע משפטי.
בתוך 7 ימים מהמינוי יגיש האפוטרופוס לדין הממונה עמדה ביחס לסוגיות העומדות להכרעה כעת ובכלל כך לסוגיית קביעת מינוי העמותה למינוי קבוע, ביחס לצרכיה וטובתה של אלמונית, ביחס לטיפול לו היא נדרשת כעת וביצוע פעולות על ידי העמותה וביחס לאופן הקשר עם בנותיה. כן תובא התייחסות לשאלה האם מצויה אלמונית בסיכון והאם יש צורך בביצוע פעולה דחופה בשלב זה ועוד טרם השלמת הבירור.
היה ותימנע פגישה וימנע קשר ישיר של האפוטרופוס לדין עם אלמונית אשקול מתן הוראה על סיוע של גורמי אכיפה וליווי משטרתי של האפוטרופוס לדין.
בנוסף, מניעת אפשרות מהאפוטרופוס לדין לבצע את תפקידו בהתאם להחלטה זו תגרור הטלת סנקציות בהתאם לסמכותי על פי סעיף 6 לפי פקודת בזיון בית המשפט.
- המפגשים של אלמונית עם פלונית ול' יתקיימו בהתאם להמלצות העו"ס כפי שניתנו במסגרת הליך זה. המפגשים יתקיימו מידי שבוע, במידת האפשר מחוץ לביתה של ע'.
ככל שמצבה של אלמונית לא מאפשר זאת, המפגש יהיה בביתה של ע' כאשר ע' לא תשהה בחדר בו מתקיים המפגש.
המפגש הראשון יתקיים ביום 17.10.2023 או במועד אחר שתקבע העו"ס.
לא יתקיים המפגש – תוגש הודעה דחופה ובית המשפט יעשה שימוש בסמכויותיו לאכוף ביצוע החלטה שיפוטית לרבות הטלת סנקציות על פי סעיף 6 לפי פקודת בזיון בית המשפט מבלי להמתין שהות נוספת ומבלי לאפשר טיעון נוסף בענין.
היה ויוערמו קשיים על עריכת המפגשים, ישקול בית המשפט מתן הוראה על סיוע משטרתי בקיום המפגש.
- עד ליום 17.10.2023 תתאם העמותה מועד לפגישה של אלמונית עם המומחה. נציגי העמותה מוסמכים לקחת את אלמונית לפגישה עם המומחה בכל דרך שיבחרו תוך התאמת האמצעים למצבה של אלמונית ובהתאם לשיקול דעתה של העמותה. ככל שתסוכל הפגישה עם המומחה, מסיבה כלשהי, תוגש הודעה בענין ובית המשפט ינקוט בצעדים אשר יבטיחו את ביצוע האמור כמפורט לעיל, לרבות סיוע של גורמי אכיפה.
- עד למועד האמור תגיש העמותה הודעה בדבר רשימת הפעולות שהיא נדרשת לבצע כעת ונמנע ממנה וכן מועדים בהם היא מבקשת לאפשר לנציגיה להיפגש עם אלמונית. הערמת קשיים על ביצוע פעולות על ידי העמותה תגרור הטלת סנקציות – כאמור.
- קביעת מינוי העמותה כקבוע ישוב ויבחן בהתאם להתפתחויות ועל פי הנסיבות ובכל מקרה לא יאוחר מיום 11.2.2024 (מתוך מחשבה שעד למועד זה יהיה בפני בית המשפט כל המידע הנדרש באמצעות חוות הדעת, עמדת האפוטרופוס לדין ותהיה הכרעה ביחס למקום המגורים).
- באופן הזה מוודא בית המשפט כי מתקיים הטיפול הנדרש, כי מתקיים הקשר עם ל' ופלונית, כי נמנע הבידוד הכפוי וכי מתאפשרת הבדיקה על ידי המומחה. סוגיית הוצאתה של אלמונית מהבית תשוב ותישקל עם הצטברות המידע הנוסף.
- אבקש לשוב ולהדגיש, כי דחיית ההכרעה בענין ההוצאה מהבית נעשתה בלב כבד, תוך הבנה של המצוקה, של התסכול ושל לוחות הזמנים הדחוקים; אולם היא מבוססת על ההבנה שיש צורך לקבל החלטה כזו כאשר יש בידי בית המשפט מידע של גורם מקצועי לגבי מצבה הרפואי של אלמונית וכאשר בית המשפט משוכנע כי המידע שבפניו מאפשר לקבל החלטה מבוססת בדבר טובתה של אלמונית.
בנקודת זמן זו המידע המצוי בפניי אינו מאפשר בחינה עניינית של הדברים ולא ניתן לקבוע האם ההוצאה מהבית בהכרח או באופן קרוב לוודאי תיטיב עם אלמונית יותר מהמצב הנוכחי ואף לא מהו הנזק שיכול להיגרם לאלמונית במצבה כתוצאה מהניתוק בכוח מהסביבה המוכרת.
- לאחר ששקלתי את אופן ההתנהלות, את העדר ההתייצבות לדיון, את העדר הגשת התגובות לבקשה, את העדר שיתוף הפעולה עם המומחה, את דחיית הבקשה שהגישה ע' לביטול המינוי הזמני, את ההוצאות בהן נשאו פלונית ול', את הוצאות הקופה הציבורית והמשאבים הציבוריים המושקעים בתיק זה בשל העדר שיתוף הפעולה אני מחייבת את ע' בהוצאותיה של פלונית בסך 3,500 ש"ח (כאשר נלקחו בחשבון עלויות הייצוג בדיון והגשת התגובות); בהוצאותיה של ל' בסך 850 ש"ח; ובהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,500 ש"ח (תוך הדגשה שמדובר בהוצאות על הצד הנמוך לאור רמת המעורבות של העובדות הסוציאליות וכמות העבודה שהושקעה בהגשת תסקירים ודיווחים).
- אני מתירה פרסום החלטה זו בהשמטת פרטים מזהים.
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים, לעו"ס, לעמותה וללשכה לסיוע משפטי. בנוסף תקבע המזכירות תזכורת עוד 10 ימים לשם מעקב אחר הגשת עמדת האפוטרופוס לדין וביום 18.10.2023 לשם מעקב אחר קיום המפגש של אלמונית עם בנותיה/מתן החלטה והטלת סנקציות ככל שלא יתקיים המפגש וכן לשם מעקב אחר הודעת העמותה ביחס לפגישה עם המומחה וביחס לביצוע הפעולות הנדרשות על ידיה.
תזכורת נוספת לשם החלטה בדבר מתן צו מינוי קבוע – ביום 13.2.2024.
ניתנה היום, כ"ו תשרי תשפ"ד, 11 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים
ראו הנחיות לאפוטרופסים לעניינים אישיים סל טיפול בחסויים
ראו הסדר שכר טרחה לתאגידי אפוטרופסות
1 מחשבה על “עושק האפוטרופסות 1: בן ציון פיגלסון מפקיר חסויים לציפורני הגנבת עו"ד ליאת נח מתאגיד "שי אפוטרופסות וטיפול בחסויים בע"מ"”
עדנה אנחנו שנים רודפים אחרי הגברת בשביל להשכיר נכס של לקוחה שלה שהיא האפוטרופוס שלה
הערת מערכת:
יש לך תמונה של הכלבה?