Connect with us

Hi, what are you looking for?

בית המשפט

על רקע גל טרור דאעש בגצ תומך בעתירת הפמיניסטיות לצמצם הזכות להחזיק נשקים במרחב הציבורי “האקדח על שולחן המטבח” בג”צ 8451/18

ציפי חוטובלי בהמת מגדר תומכת נלהבת של האקדח על שולחן המטבח
ציפי חוטובלי בהמת מגדר תומכת נלהבת של האקדח על שולחן המטבח

נכון להיום לקראת פסח 2022 כבר היו 3 פיגועי דאעש ע”י אזרחים ישרלים ערביים עם ת”ז ישראלית בבני ברק, באר שבע וחדרה.  11 נרצים והיד נטויה.  מי שחיסל את המפגעים היו גברים נושאי נשק, ובכל המקרים זה היה פשוט מזל שבמקרה עבר שם גבר עם נשק שחיסל את המחבלים הערביים.  זוהי תחילתו של טרור דאעש איסלמי.

אבל…  בישראל מתחולל טרור דאעש פמיניסטי כל יום.  קורבנותיו של טרור דאעש הפמיניסטי לא נספרים, לא מתועדים ולא מדווחים.  הם קופצים מגשר בלינסון אחרי שהם יוצאים מדיון של השופטות אליה נוס או רבקה מקייס מפתח תקוה.  הם קופצים  מגגות הבתים של ההורים שלהם אחרי שהמשטרה זורקת אותם מהבית עם תחתונים.  הם תולים עצמם על עצים, או נכנסים לים ומטביעים את עצמם.  ולא רק שלבית המשפט העליון לא אכפת.  בית המשפט העליון מעודד את זה.

הטרור הפמיניסטי גובה יותר קורבנות מאשר הטרור האיסלמי.  כ 400 מתאבדים בשנה, כל שנה, אלפי גברים מרוששים הופכים הומלסים ועשרות אלפי גברים מאבדים את הילדים שלהם.  אבות שכולים לילדים חיים, והכל בעידוד אסתר חיות נשיאת בית המשפט העליון, הסוגדת לכת הפמיניזם הרדיקלי.

שופטי העליון בעד צמצום החזקת הנשק במרחב הציבורי

בג”ץ 8451/18.  תלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון עתירה של קואליציית בהמות מגדר פמיניסטיות ערביות (“אישה לאישה חיפה” ו”איתך-מעכי”) המאוגדת תחת הסלוגן “האקדח על שולחן המטבח” שהוגשה ב 2018 ולפי הטענה בג”ץ צריך להוציא צו קבוע נגד השר לבטחון פנים והמשטרה לצמצם את יכולת האחזקה בנשק חם של מאבטחים, חיילים ושוטרים מחוץ לשעות העבודה.

על פי התיאוריה שהוצגה לעליון אם יהיו בידי האזרחים נשקים הם ישתמשו בהם כדי לרצוח נשים.  לפי התיאוריה כל הגברים הישראלים הם אלימים ורק רוצים לרצוח נשים, ואם רק תהיה הזדמנות לגבר היהודי לרצוח, הוא לא יהסס לרצוח את אשתו.  לכן לטענתם צריך להגביל את אחזקת נשקים בידי גברים אזרחים.

השופטים נועם סולברג, יעל וילנר ומני מזוז בלעו את הטיעונים בשקיקה והוציאו צו על תנאי.  טרם ניתן פסק דין.

ארבע נבלות מארגון איתך מעכי שרוצות לצמצם החזקת נשק עי גברים יהודיים

ארבע נבלות מארגון איתך מעכי שרוצות לצמצם החזקת נשק עי גברים יהודיים

בית המשפט העליון כבר קבע שאלו סוגיות כבדות משקל, וקבע שלכל הארגוני הפמיניסטים שעתרו יש זכות עמידה, וכבר הורה לשר לבטחון פנים לקדם שינויי חקיקה ותקנות כדי להתאים אותן לעידן המודרני בו הסכנה הגדולה ביותר שנשקפת לבנות ישראל הם הגברים היהודיים שרק רוצים לרצוח את הנשים היהודיות…..

נטע לוי בהמת מגדר בראש הקואליציה לאקדח על שולחן המטבח

נטע לוי בהמת מגדר בראש הקואליציה לאקדח על שולחן המטבח

ענת טהון אשכנזי כלבה פמיניסטית שדואגת להחליש את הביטחון של אזרחי ישראל

ענת טהון אשכנזי כלבה פמיניסטית שדואגת להחליש את הביטחון של אזרחי ישראל

גאדיר האני פעילה פמייסטית באיתך מעכי

גאדיר האני פעילה פמייסטית באיתך מעכי

ציפי חוטובלי בהמת מגדר תומכת נלהבת של האקדח על שולחן המטבח

ציפי חוטובלי בהמת מגדר תומכת נלהבת של האקדח על שולחן המטבח

קרן ברק בהמת מגדר חולת מין תומכת נלהבת של האקדח על שולחן המטבח

קרן ברק בהמת מגדר חולת מין תומכת נלהבת של האקדח על שולחן המטבח

אמיר אוחנה מי שהיה השר לבטחון פנים שלח לבית משפט עליון תגובה משלו – שלא דרך פרקליטות המדינה שנשלטת ע”י פמינאציות, אולם שופטי העליון זרקו אותו וקבעו שהוא אינו יכול להופיע בפני בגץ בלי להיות מיוצג ע”י הפקליטות שתגיב בשמו….

גם התנועה למען איכות השפיטה ביקשה להצטרף ולהוות משקל נגד לארגוני הפמינאציות ושדולות הווגינה למינן, אולם הרשמת שרית עבדיאן קבעה כי לגברים אין מה לתרום בעתירה שכזו, והבקשה להצטרף נדחתה.

נו…  מה יש לומר???  אם בגץ ובית משפט עליון כזה שסוגד לשדולת הפמינאציות, ומוכן לדון בעתירות סרק (שהועתקו מעתירות דומות בארה”ב) ולקדם את האג’נדה שהגברים היהודיים אלימים ורק רוצים לרצוח יחליט שבאמת אין צורך בנשקים במרחב הציבורי כי זה יעודד רצח נשים ע”י המאבטחים והחיילים ..  מי יגן על הנשים הישראליות כאשר תומכי דאעש בעלי תעוזת זהות כחולה יורים ברחובות????

ואלה שופטי הפמינאציה שתומכים בצמצום החזקת נשקים ע”י גברים יהודיים:

נעם סולברג הקוקסינל עם שפתיים של מוצץ

נעם סולברג הקוקסינל עם שפתיים של מוצץ

בתמונה:  יעכל ילנר פמינאצית בחסד עליון. מייחלת להקמת קרמטוריום לגברים גרושים בבתי המשפט למשפחה

מני מזוז – נבלה מטונפת שלמד משפטים אצל סאדאם חוסיין בבית ספרו

כתבה בגלובס של לקקן החונטה והפמיניסט הדגול משה גורלי, 21/2/2021:

האקדח על שולחן בג”ץ: צו על תנאי בעתירה לצמצום כלי נשק

רציחתה של דיאנה רז בידי בעלה השוטר נתנה זריקת זירוז לבג״ץ, שרק עכשיו נזכר לקיים דיון רציני בעתירה שהוגשה לפני שנתיים נגד השר לביטחון פנים, שריכך את הקריטריונים לנשיאת נשק במרחב האזרחי: “ככל שיותר כלי נשק מסתובבים בחוץ, סיכוי גבוה יותר שייעשה בהם שימוש לא ראוי״

 
שבועיים אחרי רציחתה של דיאנה רז בידי בעלה השוטר, הוציא בג”ץ צו על תנאי בעתירה הדורשת לצמצם את כלי הנשק ברישיון במרחב הציבורי. “ככל שיש יותר כלי נשק שמסתובבים בחוץ, יש סיכוי גבוה יותר שייעשה בהם שימוש לא ראוי”, אמר השופט מני מזוז. את העתירה הגישה קואליציית “האקדח על שולחן המטבח”, שכוללת שבע עמותות ובהן האגודה לזכויות האזרח, שדולת הנשים וארגון משפחות נרצחים ונרצחות. העתירה הוגשה בנובמבר 2018 על ידי עורכות הדין אן סוצ’יו, ענת טהון אשכנזי, סמדר בן נתן ונטע לוי. ורק עכשיו, אחרי שנתיים וחצי, הוצא הצו.
 
 
אן סוצ'יו בהמת מגדר קלינית טוענת שכל גבר רוצה לרצוח את אשתו כל הגברים אנסים ורוצחים

אן סוצ’יו בהמת מגדר קלינית טוענת שכל גבר רוצה לרצוח את אשתו כל הגברים אנסים ורוצחים

 
 

העתירה תוקפת את מדיניות השר לביטחון פנים, “המרחיבה באופן קיצוני את הנגישות לכלי ירייה אזרחיים ואת נוכחותם במרחב הציבורי והפרטי. מדיניות זו מתבטאת בפרסום המשיב מאוגוסט 2018 של ‘תבחינים’ חדשים, המרחיבים באופן חסר תקדים ובלתי סביר את המספר הפוטנציאלי של בעלי רישיון לכלי ירייה אזרחיים ב־600 אלף איש נוספים”.

 

כפי שבתאטרון “אקדח שמופיע במערכה הראשונה יירה במערכה השלישית”, ניתן לומר שככל שיותר אקדחים “מסתובבים בחוץ”, בלשונו של מזוז, גדל הסיכוי שחלק מהם גם יירו בסוף. והקורבנות כאן נמנים עם כמה קבוצות. העתירה מתמקדת בשתיים: נשים ומתאבדים. נשים שנרצחו בידי בעלים או בני משפחה וחיילים שלקחו נשק הביתה והתאבדו. ולפני הדיון העקרוני, חשוב לציין שאין הסכמה על הנתונים המספריים, לא בין העותרים למדינה וגם לא בין מחקרים ניטראליים. במעקב “הארץ” פורסם שב־2020 נרצחו 16 נשים, ואילו בדו”ח התצפית הישראלית על רצח נשים, גוף שהוקם באוניברסיטה העברית בירושלים, נמצא ש־25 נשים נרצחו ב־2020. והמחלוקת המשפטית אינה רק על המספרים, אלא על ההיגיון, התכלית ומידת הסיכון שבהפצת הנשק במרחב הפרטי.

דם חם, נשק חם

עקרון היסוד הוא שאין בישראל זכות מוקנית לשאת נשק, ונשק ניתן רק לאוכלוסיות שיש להן צורך ספציפי בכך על בסיס עילות מוגדרות. למשל אנשים המתגוררים ביישובים המוגדרים “זכאים” עקב רמת איום על היישוב. בסוף שנות ה־90 עלתה דרישה מצד צה”ל להרחיב את התבחינים המאפשרים נשיאת נשק כדי לאפשר לקצינים להמשיך ולהחזיקו ברישיון גם לאחר שחרורם מהצבא. דרישה זו הביאה ב־2001, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, להקמת ועדה ממשלתית שהרחיבה את התבחינים וכללה בהם “אדם שהשתחרר מצה”ל בדרגת סרן ומעלה” וכן “קצין ולוחם ביחידות מיוחדות בצה”ל”.

בשנים 2013-2012, לאחר גל קשה של אירועי רצח והתאבדות, פרסם המשרד לביטחון פנים דו”ח “מדד אלימות לאומי 2014”, שקבע כי שיעור מקרי הרצח בנשק חם גבוה בישראל באופן משמעותי מהממוצע במדינות ה־OECD. המגזר הערבי תרם את חלקו למגמה בנדיבות העולה על חלקו באוכלוסייה. עיקר הנשק הבלתי חוקי מגיע לחברה הערבית באמצעות גניבות מצה”ל, הברחות מירדן וייצור בגדה המערבית, אולם גם מגניבות מבתים ומכלי רכב. במקביל התגבשה ההבנה שהנשק הארגוני המצוי בידי מאבטחים במסגרת עבודתם מציב סיכון משמעותי לביטחון האישי. במשך שנים ארוכות נהגו מאבטחים לקחת את נשקם לביתם בסיום יום העבודה, וזאת בין היתר בהיעדר מקום לאחסון הנשק במקום העבודה. ב־2013 נרצחו שמונה בני אדם בנשק שנשאו מאבטחים מחוץ לשעות העבודה. בדצמבר 2013 הפכה הממשלה כיוון והחליטה על “הקטנת נגישות לאמצעים קטלניים”.

והנה, נכתב בעתירה, שנתיים לאחר מכן, בין 2014 ל־2016, “לא נרצח ולו אדם אחד נוסף בנשק אבטחה במרחב הביתי, וזאת לאחר שנים רבות שממוצע הרציחות בנשק אבטחה עמד על לפחות שלושה אנשים בשנה. נתונים אלה מהווים עדות מובהקת לקשר שבין תפוצת נשק לבין אלימות במשפחה ורצח חפים מפשע”.

ירידה נרשמה גם בכמות התאבדויות החיילים. ירייה היא דרך ההתאבדות הנפוצה ביותר בקרב חיילי צה”ל, וכמחצית מההתאבדויות מתרחשות מחוץ לבסיס. לכן גיבש הצבא כבר ב־2006 מדיניות של צמצום מספר החיילים שמורשים לצאת עם נשק לחופשת סוף השבוע. החלטה זו הביאה לירידה של 40% במספר ההתאבדויות בצבא.

גלנט מתנגד לארדן

ב־2015 התהפכו שוב המגמה והמדיניות. על השינוי חתום הפעם השר לביטחון פנים דאז גלעד ארדן. “אזרחים מיומנים המחזיקים בכלי ירייה במרחב הציבורי תורמים לתחושת הביטחון, מהווים קו הגנה חשוב בפני פיגועי יחידים, ומשמשים למעשה כמכפילי כוח מזדמנים, וכך מחזקים את ביטחון הציבור”, מסרה הודעת הדוברות באוגוסט 2018. אבל כבר מ־2015 החל ריכוך הקריטריונים לנשיאת נשק.

רפורמת הנשק של ארדן כללה בין היתר זכאות לרישיון לנשק לכל בוגרי הכשרת רובאי 07 (כל בוגרי יחידות החי”ר) ומעלה, אפילו אם עברו 50 שנים מאז סיום השירות. הנימוק המרכזי של ארדן היה שריבוי אקדוחנים אזרחים יסייע לסכל פגועים.

פיני שיף, יו”ר ארגון חברות האבטחה, התנגד למהלך: “אני לא מבין בשביל מה לחמש 600 אלף מאזרחי ישראל בנשק ולהפוך אותנו לאיזה מין מיליציה אזרחית חמושה. אנחנו נשב מחר במסעדה ולמישהו ידמה ששמע קול נפץ כי משהו נפל על הרצפה ו־20 אזרחים ישלפו נשק. נשק ייגנב ונשק ילך לאיבוד ויהיו פריצות לבתים רק בגלל שאולי יש שם נשק ואפשר לקחת אותו”. עמדה דומה נשמעה על ידי השר יואב גלנט: “כאשר אתה משתמש בנשק בידי אנשים לא מיומנים, בעיקר אקדחים, אתה יכול להגיע לתוצאות מאוד בעייתיות של קטל של אנשים שלא היו מעורבים”.

לצורך נימוקים משפטיים, גייסה העתירה את הבג”ץ שביטל את הפרטת בתי הסוהר, וגזרה ממנו את הנימוק נגד הפרטת הכוח השלטוני שאמון על הביטחון הציבורי והפקדתו בידי אזרחים חמושים. “לאורך השנים”, נכתב בעתירה, “‘נזרקו’ שוב ושוב על ידי המשיב (השר לביטחון פנים – מ.ג.) אמירות בלתי מגובות באשר לריבוי המקרים שבהם אזרחים היו מעורבים בסיכול אירועי טרור. מדובר במקרים ספורים שרובם ככולם התרחשו בשטחים שבהם הזכאות לרישיון נשק קיימת לכלל התושבים זה שנים ארוכות ואין כל צורך בהרחבת התבחינים”.

המדינה לבג”ץ: אל תתערב

בתשובה לעתירה, באמצעות עו”ד רועי שויקה, מסכימה המדינה ש”תבחין רובאי 07 הוסיף פוטנציאל של מאות אלפי מבקשי רישיון, אבל בפועל מספר הבקשות קטן. מטרת הרחבת התבחינים”, נכתב, “היא לאפשר לאזרחים מיומנים בעלי הכשרה איכותית, המחזיקים בכלי ירייה במרחב הציבורי, לתרום לתחושת הביטחון האישי וכן להוות קו הגנה חשוב מפני פיגועי יחידים”.

בנוגע לרצח נשים, השיבה כי היו “שלושה מקרים של רצח מנשק פרטי ברישיון בשנים 2018-2015, כולם מקרים שלא היו תלונות קודמות בין בני הזוג על אלימות”.

ומלבד המחלוקת על הנתונים, מזכירה המדינה לעותרים שבסופו של יום הסמכות היא של השר, ומוטב שבית המשפט לא יתערב בה.

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3894853,00.html

ראו גם כתבה אוהדת של ענת יורובסקי בביטאון ההסתדרות “דבר”

כתבה של ענת יורובסקי לצמצום אחזקת נשק עי גברים יהודים כדי למנוע רצח נשים

כתבה של ענת יורובסקי לצמצום אחזקת נשק עי גברים יהודים כדי למנוע רצח נשים

https://www.davar1.co.il/161761/

וזו העתירה של קואליציית “האקדח על שולחן המטבח”:

בגץ האקדח על השולחן העתירה 8451-18

קודם כל הוציאו השופטים צו על תנאי

זה מה שכתבו הפמינאציות של אתך מעכי בפיסבוק שלהן ב 14/2/2021:

“כשנכנסנו לבית המשפט העליון, המאבטחים בכניסה שאלו אותנו על מה הדיון. הסברנו להם, שמדובר בעתירה כנגד נשיאת נשק אבטחה במרחב האזרחי והם אמרו “ברור – אסור שניקח את הנשק הביתה!”

מדהים שאת מה שמבינים כבר נושאי הנשק בעצמם, עוד לא מבינים במשרד לביטחון פנים, שפעם אחר פעם מבקשים לחדש את הוראת השעה שמאפשרת נשיאת נשק הביתה בשל המצב הבטחוני.

היום בבית המשפט אמר השופט מזוז “ברירת המחדל מיצתה את עצמה מזמן והיא לא קשורה למציאות היום… יש אקסיומה שככל שיש יותר נשק בציבור – השימוש לרעה בו גובר. המדינה משכה את הזמן ולא ברור מאיזו סיבה”.

לדברי עו”ד אן סוצ’יו, מהאגודה לזכויות האזרח, המייצגת את קואליצית האקדח על שולחן המטבח יחד עם עו”ד נטע לוי מאיתך מעכי: “התקדמנו היום צעד חשוב לקראת מציאות שבה כלי נשק לא יילקחו עוד הביתה. כלי ירייה בבתים הם סכנה לנשים, לילדים ולמאבטחים עצמם. הנתונים הכואבים מלמדים על עלייה ברצח ובהתאבדויות בנשק מורשה, ועל אווירת טרור בבתים רבים שבהם יש נשק. בית המשפט הזכיר לממשלה שעוד ב2016 הכנסת קבעה שככלל כלי נשק לא ילקחו הביתה. הגיעה השעה ליישם זאת”.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג”ץ 8451/18
לפני: כבוד השופט נ’ סולברג
  כבוד השופט מ’ מזוז
  כבוד השופטת י’ וילנר

העותרים: האקדח על שולחן המטבח – אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה ו-9 אח’

 

  נ  ג  ד

 

המשיבים: 1. השר לביטחון פנים
  2. משרד הבריאות
  3. משרד הרווחה

עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה: ב’ באדר התשפ”א (14.2.2021)

בשם העותרים: עו”ד אן סוצ’יו; עו”ד נטע לוי; עו”ד עודד פלר  
  בשם המשיבים: עו”ד רועי שויקה; עו”ד יעל יקו-אל
         

החלטה

           ניתן בזאת צו על תנאי, המורה למשיב 1 – השר לביטחון הפנים – להתייצב וליתן טעם: (א) מדוע לא יעוגנו התבחינים למתן רישיון לנשיאת נשק אזרחי, פרטי וארגוני בחקיקת משנה (תקנות), חלף הנחיות מינהליות; (ב) מדוע לא תבוטל, ולא תוארך עוד, הוראת שעה שהוארכה על-ידו לאחרונה ביום 27.10.2020, מכוח הסמכות הנתונה לו בסעיף 10ג(ה) לחוק כלי היריה, התש”ט-1949, שלפיה מועסקים בארגון לשירותי שמירה יהיו רשאים לשאת את כלי הנשק שניתן להם ברישיון מאת הארגון (ובלבד שמדובר באקדח בלבד), בכל שטח המדינה, גם שלא במקום השמירה, או בפרק הזמן שבו מתבצעת השמירה, למעט חריג מסוים שפורט באותה הוראה.

           תצהיר תשובה יוגש בתוך 60 ימים.

           רשמנו לפנינו כי היועץ המשפטי לממשלה הציע לשר לביטחון הפנים כי עמדתו החולקת תוצג במסגרת תגובת המדינה.

           ניתנה היום, ג’ באדר התשפ”א (15.2.2021).

ש ו פ ט      ש ו פ ט ש ו פ ט ת

בג”צ בית המשפט העליון 8451/18 האקדח על שולחן המטבח – אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה ו-9 אח’ נ’ השר לביטחון פנים, משרד הבריאות, משרד הרווחה (פורסם ב-LawDataֽ 15/02/2021)

מה אמר בגץ לאמיר אוחנה שהגיש תגובתו שלא דרך הפרקליטות?

 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג”ץ 8451/18

 

לפני: כבוד השופט ע’ פוגלמן
  כבוד השופט נ’ סולברג
  כבוד השופט מ’ מזוז

 

העותרים: 1. האקדח  על  שולחן המטבח – אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה
  2. איתך-מעכי משפטניות למען צדק חברתי
  3. האגודה לזכויות האזרח בישראל
  4. שדולת הנשים בישראל
  5. כולן – קידום השיח והעשייה הפמיניסטית בישראל
  6. פרופיל חדש
  7. רופאים לזכויות אדם
  8. ארגון משפחות נרצחים ונרצחות
  9. נע”ם – נשים ערביות במרכז
  10. נשים נגד אלימות

  נ  ג  ד

המשיבים: 1. השר לביטחון פנים
  2. משרד הבריאות
  3. משרד הרווחה

הודעת עדכון מטעם המשיב 1; הודעת עדכון מטעם המשיבים

בשם המשיב 1: בעצמו

בשם המשיבים: עו”ד רועי שויקה; עו”ד יעל מורג יקו-אל

החלטה

ההודעה מטעם המשיב 1 מיום 1.10.2020, הוגשה שלא באמצעות היועץ המשפטי לממשלה ולא על דעתו.

כפי שנפסק בבג”ץ 5124/18 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע”מ נ’ שר האוצר, פסקאות 7-6 לחוות דעתו של השופט  מ’ מזוז (4.3.2019):

“[…] משגיבש היועץ את עמדתו המשפטית בסוגיה מושא ההליך המשפטי שהמדינה צד לו, ממילא זו העמדה שתוצג לפני בית המשפט, גם אם לנושא משרה זה או אחר ברשות יש השקפה אחרת באותה סוגיה.

  1. אכן, קיימים מקרים, חריגים ונדירים, בהם היועץ המשפטי לממשלה עצמו מחליט, לרוב לבקשת הרשות, כי תובא בפני בית המשפט גם עמדה אחרת, באופן שקבע היועץ. לענין זה המליצה ועדת שמגר (דו”ח הועדה הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה ונושאים הקשורים לכהונתו, 1999 […]) כי במקרים מתאימים ישקול היועץ המשפטי לממשלה אם לאפשר לרשות להציג באופן נפרד עמדה שונה מעמדת היועץ (שם בעמ’ 77-72)”.

כל עוד לא הושגה לעניין זה הסכמה של היועץ המשפטי לממשלה, לא ניתן היה להגיש את ההודעה האמורה, ואנו מורים על הוצאתה מהתיק.

העתירה תקבע להמשך דיון לפני ההרכב.

          ניתנה היום, ל’ בתשרי התשפ”א (18.10.2020).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט


בג”צ בית המשפט העליון 8451/18 האקדח על שולחן המטבח אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה, איתך-מעכי משפטניות למען צדק חברתי, האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח’ נ’ השר לביטחון פנים, משרד הבריאות, משרד הרווחה (פורסם ב-LawDataֽ 18/10/2020)

מה אמר בגץ לתנועה למען איכות השפיטה שביקשה להצטרף ולהשמיע קול מאזן?

וזו הרשמת שרית עבדיאן שדחתה את בקשת ההצטרפות של התנועה למען איכות השפיטה ולמעשה אמרה שלגברים אין מה לתרום לבגץ, ושבגץ מוכן לשמוע אך ורק את ייללות הבכי של שדולת הפמינאציות והערבושיות של איתך מעכי:

שרית עבדיאן רשמת מטורללת בבית משפט עליון פוגעת ומזיקה לאזרחים

שרית עבדיאן רשמת מטורללת בבית משפט עליון פוגעת ומזיקה לאזרחים

העמותה למען איכות השפיטה בישראל כתבה בבקשת ההצטרפות שלה כדלקמן:

התנועה למען איכות השפיטה מתכבדת לבקש להצטרף לעתירה זו שכן אין מי שיופיע בעתירה זו וייצג את קולם של הגברים.  מדובר בעתירה בקליקה סגורה שבה שדולת נשים פמיניסטיות רדיקליות מבקשות להשפיע על הנרטיב הציבורי באמצעות יצירת פסקי דין שבהם אין מי שיתנגד להן, היות וגם פרקליטות המדינה מאוישת ע”י פמיניסטיות רדיקליות.

להלן נימוקי הבקשה:

  1. התנועה למען איכות השפיטה בישראל הוקמה בהשראתו של אליעד שרגא, “כוכב משפטי” אשר יצר לעצמו שם ציבורי בזכות השם הקליט של תנועתו “למען איכות השלטון”.  כפי שיש מקום לשרגא ולעתירותיו בשם איכות השלטון, כך גם יש מקום לתנועה למען איכות השפיטה.  התנועה בהליכי רישום ברשם העמותות וכבר נרשמה באו”ם בוועדה לזכויות אזרח במרשם התנועות הציבוריות היועצות לאו”ם כ Civil Society.
  2. במקרה דנן, חבורה של נשים פמיניסטיות רדיקליות אשר לוקות בשנאת גברים קלינית ומיזנדריה כרונית, מבקשת להשפיע על הנרטיב הציבורי, ולהציג גברים כאילו הם אלימים, ויש לרסן אותם, וכל זאת ללא נתונים, ע”י הפרכת סיסמאות באוויר, והרבה הבלים שאין להם כל בסיס או תשתית.
  3. מישהו צריך להתייצב כנגד הנשים הללו ולהביע את עמדת הצד שכנגד. העתירה עלולה לפגוע בעבודתם של גברים העלולים לאבד את פרסתם, ומפליא שבית המשפט העליון לא סבר שיש לזמן לעתירה זו את אלו שעלולים להיפגע במידה והעתירה תתקבל.  ברור שאם שדולת הנשים מתייצבת בבית משפט, אזי לפחות על מנת לשוות מראית עיין של “משחק הוגן” יש להזמין מישהו מטעם שדולת הגברים.  אנו ננסה להיות להם שופר בבקשה זו.
  4. ייאמר כבר עכשיו כי יותר אזרחים בישראל מתים בשנה מפמיניזם רדיקלי מאשר בנות זוג של מאבטחים אשר הורגים אותן באמצעות נשק. מעל 200 גברים מתאבדים בשנה בשל ההפליה המגדרית נגד גברים, אם בשל תלונות השווא אשר גורמות להם לכתם, גורמות לניתוק מהילדים, ואם בשל סכומי המזונות השערורייתיים המוטלים בישראל רק על גברים (שזו לכשעצמה הפליה מובהקת), כאשר בישראל מוטלים המזונות הכי גבוהים בעולם.
  5. בפתח העתירה טוענות הרדיקליות כי כל בר דעת מבין שצריך לצמצם את הבעלות של אזרחים פרטיים על נשקים. וטענה זו משכפלת טענות המועלות בארה”ב שם החוקה עצמה קובעת שמותר לאזרחים לשאת נשק, ובמדינות רבות אפשר להיכנס לחנות נשק ולקנות רובים, אקדחים וכדורים מכל הבא ליד.  אבל אין זה המצב בישראל.  בישראל אין חנויות נשק ולא ניתן לקנות נשק בחופשיות כמו בארה”ב.
  6. בהמשך טוענות הרדיקליות כי מאבטחים עלולים לירות בנשותיהם בגלל שמותר להם לקחת את הנשק הביתה. אם זו הלוגיקה אז הסעד האמיתי צריך להיות לאסור על כל המאבטחים לקבל נשק בכלל.  אין שום בעיה עם זה שכל המאבטחים בארץ לא יוכלו לשאת נשק.  אבל אם הטענה היא שצריך להפקיד את הנשק אצל המעסיק כדי לא לקחת אותו הביתה, הרי שזו טענה מטומטמת לכל הדעות.
  7. הרי אם המאבטח חושק לרצוח את אשתו, הוא יגיע לעבודה ייקח את הנשק וילך אל אשתו וירצח אותה. הוא לא צריך לחכות עד תום המשמרת שכן הנחת היסוד (הפמיניסטית) היא שהוא באובססיה לרצוח.  לכן מדוע שיחכה עד תום המשמרת?
  8. כאן מתעוררת שאלה אחרת. מדוע שהמאבטח ירצח את האישה דווקא באמצעות נשק?  הרי הוא יכול לחנוק אותה עם כרית, לשסף אותה עם סכין מטבח, וגם לשים לה רעל בכוס התה.  לכן כל הרעיון שיש לצמצם את נשיאת הנשקים כדי למנוע או לצמצם רציחות הוא מופרך ודי ילדותי.
  9. הטענה ש”מדיניות צמצום הנגישות לנשק נשאה פרי והובילה בשנים האחרונות להפחתת היקף כלי הירייה המורשים הנמצאים במרחב הציבורי והפרטי וכתוצאה מכך לירידה משמעותית במספר ההתאבדויות באמצעות נשק ולירידה במספר הנשים שנרצחו בנשק אבטחה” גם היא דמגוגית. מי שרוצה להתאבד ואין לו נשק, יקפוץ מקומה גבוהה או ייכנס לים ויטביע את עצמו.  מי שרוצה לרצוח בת זוג, יעשה זאת גם באין ספור דרכים אחרות.  לא הובאו שום נתונים כיצד המספר האבסולוטי של התאבדויות ורציחות ירד בגלל “מדיניות צמצום גישה לנשק”.
  10. העותרות הפמיניסטיות רדיקליות מייצרות מצג שווא כאילו הנשקים הללו מהווים סכנה לחברה הישראלית. הן שוכחות שאלו הנשקים שעוצרים מחבלים וטרוריסטים מלבצע את זממם בבני ישראל ובנשות ישראל על רקע “ההתנגדות לכיבוש”.  לכן באותה נימה דמגוגית ניתן לטעון שאם יתאפשר ליותר אזרחים לשאת נשק ניתן יהיה לעצור ולסכל יותר פיגוי התאבדות של מחבלים פלסטינים.
  11. גם הטענה שצמצום נשיאת הנשקים יתרום להקטנת רצח הנשים בחברה הערבית (כנראה על רקע כבוד המשפחה) היא דמגוגית, שכן הערבים הרוצחים את נשותיהם או אחיותיהם לא משרתים בצבא, והם אינם עובדים כמאבטחים.
  12. עד כמה זוטרה התופעה בממדיה ניתן לראות בגרף בפסקה 40, שם רואים גרף שעולה ויורד, וזה נראה מרשים, אך כשמסתכלים על המספרים מדובר ב 0 עד 6 מקרים בשנה, כאשר הממוצע הוא 3 מקרים בשנה. אם כך על זה כל המהומה?  על 3 מקרים במוצע בשנה?  על פי הגרף בשנים 2014-2016 מספר המקרים היה 0 – אפס. אבל אם באותם שנים הו רציחות באמצעות נשק של מאבטחים אז מה התועלת בגרף?   מה הועילו חכמות בתקנתן?
  13. ולמה העותרות אינן אוספות נתונים ומראות כמה מאבטחים שהיו בדרכם לעבודה, נתקלו במחבל וירו בו, ובכך סיכלו פיגוע חבלני?
  14. למה דומה העתירה? למישהו המתלונן על יותר מידי תאונות דרכים והפתרון שלו הוא להוריד את כל המכוניות מהכביש, כדי שלא ימותו אנשים באמצעות מכוניות.  האם זה ראלי?  בוודאי שלא.  תמיד היו תאונות דרכים ותמיד יהיו תאונות דרכים, אבל המכונית היא לא מה שקוטל אנשים בכבישים.
  15. כך גם לגבי הנשק של המאבטחים. אם מתבצעות רציחות באמצעות נשק, זה לא בגלל זמינות הנשק.
  16. דומה שהעותרות שהן חלק מקואליציה בינלאומית בהשראה אמריקאית מבקשות לשכפל מאבקים אמריקאים נגד הזכות להחזיק נשק. אבל שם קורים מקרים איומים כגון הרצח בקולומביין, ופיגועי ירי חסרי אבחנה בבתי ספר, מוסדות חינוך, מועדונים, בתי תפילה, וכו’.  שם הנשק הזמין בחנויות לרכישה משמש למגה פיגועי ירי רבי קורבנות, אבל מאבטחים הם לא אלו שמבצעים את הפיגועים.  להבדיל, בישראל לא קיימות תופעות שכאלה, שמאבטח קם בבוקר ומחליט לירות צרורות של כדורי ירי ללא אבחנה לכל עבר.
  17. מדובר בעתירת סרק שנועדה לרשם “וי” על עוד אג’נדה פמיניסטית רדיקלית מובהקת באמצעות נתונים מסולפים, חיבורים מלאכותיים בין פתיתי מידע שאין להם קשר, והכל חסר לוגיקה בכל משפט ובכל פסקה.
  18. כאמור, לו ביקשו העותרות לאסור על כל המאבטחים לשאת נשק, ייתכן וניתן היה למצוא היגיון (מעוות ככל שיהיה) באיכות הטיעון, אבל סתם כך לטעון שנים נרצחות רק בגלל שנשק זמין למאבטחים זו טענה דמגוגית שנולדה רק בגלל המיזדריה המאפיינת את כל העותרות.

מבוקש להטיל על העותרות הוצאות כבדות למען יראו וייראו.

על החתום:  יוני קפאח

יהונתן קפאח בוועדת האום לזכויות כלכליות סוציאליות ותרבותיות בזנבה 2019

יהונתן קפאח בוועדת האום לזכויות כלכליות סוציאליות ותרבותיות בזנבה 2019

וזו החלטתה של שרית עבדיאן – גברים לא צריכים לטרוח להשמיע קולם בבית משפט עליון….. הם לא “תורמים”.  :

בבית המשפט העליון

 

בג”ץ 8451/18 – י”ב

 

לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן

 

המבקשת להצטרף לעתירה: התנועה למען איכות השפיטה בישראל

העותרים: 1. האקדח  על  שולחן המטבח – אשה לאשה מרכז פמיניסטי חי
  2. איתך- מעכי משפטניות למען לצדק חברתי
  3. האגודה לזכויות האזרח בישראל
  4. שדולת הנשים בישראל
  5. כולן- קידום השיח והעשייה הפמיניסטית בישראל
  6. פרופיל חדש
  7. רופאים לזכויות אדם
  8. ארגון משפחות נרצחים ונרצחות
  9. נע”ם- נשים ערביות במרכז
  10. נשים נגד אלימות

  נ  ג  ד

המשיבים: 1. השר לביטחון פנים
  2. משרד הבריאות
  3. משרד הרווחה

בקשה להצטרף כמשיבה לעתירה

החלטה

           לפני בקשה להצטרף כמשיבה לעתירה שבכותרת.

           לא ראיתי להיעתר לבקשה כבר בשל השלב שבו הוגשה – כשנה וחצי לאחר פתיחת ההליך ולאחר שהתקיים דיון בפני הרכב. עוד אוסיף כי עיון בטענות המבקשת מעלה ספק באשר לאפשרותה לתרום לסוגיה המתבררת בפני בית המשפט (ראו: בג”ץ 5368/96 פנחסי נ’ היועץ המשפטי לממשלה, פ”ד נ(4) 364, 374-373 (1996); בג”ץ 6438/07 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ’ שר המשפטים (5.8.2007)).

           הבקשה נדחית אפוא.

           ניתנה היום, כ”ה באייר התש”ף (19.5.2020).

    שרית עבדיאן
    ר ש מ ת


בג”צ בית המשפט העליון 8451/18 התנועה למען איכות השפיטה בישראל, האקדח על שולחן המטבח – אשה לאשה מרכז פמיניסטי חי, איתך- מעכי משפטניות למען לצדק חברתי, האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח’ נ’ השר לביטחון פנים, משרד הבריאות, משרד הרווחה (פורסם ב-LawDataֽ 19/05/2020)

עבדיאן דוחה הצטרפות תנועה למען איכות השפיטה אקדח על שולחן 19-5-2020

עדכון: בתאריך 31/3/2022 הגישה התנועה למען איכות השפיטה בקשה למתן פסק דין בתיק זה למען יוכל הציבור לראות עד כמה מטורלל בית המשפט העליון הסוגד לכת הפמיניזם הרדיקלי: 

אקדח-על-השולחן-בקשה-של-השפיטה-למתן-פסד-31-3-2022

Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe

You May Also Like

Translate »