על היחסים שבין האבות לעובדות הסוציאליות לחוק הנוער מעט מאוד ידוע, ומעט מאוד נכתב. הע”וסיות לחוק הנוער הן בדרך כלל אלה שמוציאות את הילדים למרכז חירום, ומשם לאומנה, פנימיות ואפילו אימוץ. הן כמעט תמיד מוציאות את הילדים ממשמורת של נשים מזניחות ומתעללות, ואם יש אבא בתמונה הן מתעלמות ממנו. כאילו הוא אוויר.
הנה מקרה מחריד מהשנים 2014-2016 שהתרחש בעיר לוד. האמא היא פאני וקנין, נרקומנית וזונה המכורה לקריסטל. לפאני היו 2 ילדים שכבר הרווחה הוציאה אותם ממנה. היא נכנסה למערכת יחסים עם גבר גרוש אייל פוזנר וממנו המליטה את הילד נדב פוזנר שהיה אז בן 5.5 שנים. פאני הייתה מאיימת על אייל שאם לא ייתן לה כסף למנות הקריסטל שלה, הוא לא יראה את הילד. הילד התדרדר בהתנהגותו ונכנסה לתמונה עו”ס ליאורה שרעבי, עו”ס לחוק נוער.
עו”ס ליאורה שרעבי לא חשבה אפילו לרגע אחד שבמקום להוציא את הילד (ל”אבחון” במרכז חירום) אפשר פשוט לשים אותו אצל האבא שלו. כל העו”סיות לחוק הנוער מונחות ל 2 אופציות בלבד: האמא מתחילה לעשות מה שהעו”ס רוצה מנה (השתתפות בטיפולים) או שהילד יוצא לפנימיות ו/או אומנה. האבא מבחינתם הוא זבל שאין להתייחס אליו.
וזה האבא אייל פוזנר:
האמא של הילד פאני וקנין הקימה מהומה ודרשה מהעו”סיות של עירית לוד להחזיר לה את הילד. בזכות הרעש שהקימה וגיוס תקשורת (מורן שכניק מערוץ 1) עירית לוד התקפלה, החזירו לה את הילד והיא המשיכה לנתק אותו מהאבא. למעשה היא התנתה מפגשים רק אם האבא יממן לה מנות של קריסטל. וכך עו”סיות לחוק נוער מעדיפות אמא מכורה לקריסטל על פני אבא נורמטיבי.
העו”ס ליאורה שרעבי והשופט צבי שרצקי מתעלמים מהאבא
ראו הפרוטוקול אצל “כבוד” השופט צבי שרצקי מבית משפט לנוער בתיק נזקקות שפתחה עו”ס ליאורה שרעבי נגד האבא אייל פוזנר, האמא פאני וקנין להוצאת הילד נדב פוזנר מהבית למרכז חירום. תיק צב”נ 27361-05-15 בתאריך 31/5/2015.
הפרוטוקול זמין לפרסום ואושר לפרסום ע”י הפרקליטה מירב גבע מפמת”א שהפיצה אותו לכל עבר בעקבות חקירה דבילית שניהלה.
שימו לב איך העו”ס ליאורה שרעבי מייחסת את כל הכשלים בהורות לפאני וקנין, והיא לא נותנת שום צ’אנס לאבא לגדל את הילד. גם השופט שרצקי מתייחס לאבא כאילו הוא יחידה אחת עם האמא ופשוט מתעלם ממנו ואינו מתייחס אפילו לאפשרות של העברת משמורת מהאבא לאבא.
פרוטוקול תיק נזקקות אצל צבי שרצקי עוס ליאורה שרעבי רווחה לוד נ אייל פוזנר פאני וקנין והילד נדב פוזנרבתמונה: עו”ס דליה לב שדה מי שניהלה את מערך חטפות הילדים למעונות חירום ב 2014-2016 וגם הופיעה בכתבה על פאני וקנין בערוץ 1 וטענה שהביטוי הורים שכולים לילדים חיים מאוד מקמם אותה.
עו”ס דליה לב שדה הינחתה את העו”סיות לחוק הנוער לא לנסות אפילו לשים את הילדים במשמורת האבא ומייד להוציא מהאם ישר למרכז חירום – כי אצלה אבא הוא כמובן זבל, טינופת, חרא וכו’ וכו’.
וקנין הנרקומנית עושה פרובוקציות
הנה כאן פאני וקנין מול בית שר הרווחה עושה פרובוקציות. הילד נדב הוחזר אליה רק בגלל שהצליחה להגיע לערוץ 1 והלכה לבית שר הרווחה (חיים כץ) אז וצרחה לו במגפון מתחת לבית:
ראו הכתבה שמורן שכניק עשתה לפאני וקנין בערוץ 1 1/8/2016:
ראו הכתבה שעשו לפאני וקנין בערוץ 1 אחרי שהשופט התקפל בגלל הפרסומים והחזיר לה את הילד, 8/8/2015.
גם גיא לרר לירלר ועשה פרסומת ויחסי ציבור לפאני וקנין:
וזו העו”ד של פאני וקנין. רמסה את הזכויות של האבא והכפישה אותו. עו”ד ורדה שטיינברג
ראו ערעור על הוצאת הילד נדב פוזנר למשמורת רווחה אצל דנה מרשק מרום
הילד התפרע בגן. העו”סיות רצו להציא את הילד לרווחה. לא עלה בדעתה של השופטת דנה מרשק מרום שאם האמא לא ראויה לגדל את הילד אז האבא יכול. האבא פשוט לא במשוואה. השופטת דנה מרשק מרום הבהירה לאבא בתחילת הדיון שאין סיכוי שהוא יקבל את הילד שלו.
בהמשך פתחה השופטת ג’ורה על פאני וקנין ומסרה את הילד לרווחה.
פרשה זו הפכה לחקירה משטרתית כאשר עו”ס ליאורה שרעבי הגישה תלונה במשטרה:
3420 ליאורה שרעבי מתלוננת על פאני וקנין מוטי לייבל ונחמה דרוגם עו”ס אבישי פליישמן התלונן במשטרה. לדבריו צילמו אותו בבית המשפט ולכן הוא מפחד. הוא יודע בדיוק איפה גרה פאני וקנין, אבל אין לו מושג איפה גר האבא כי הוא לא טרח לבקר שם לראות אם אפשר לשכן שם את הילד.
3421 עוס אבישי פליישמן מתלונן במשטרה שהוא מפחד כי צילמו אותוולבסוף הפרקליטה מירב גבע החליטה להגיש כתב אישום בענין זה על העלבת עובד ציבור של עו”ס ליאורה שרעבי:
3419 מזכר פרקליטות להכניס לכתב אישום תלונה של עוס ליאורה שרעבי חוטפת ילדים
2 Comments
לא יאומן פק”ס לס”ד , עו”ס , מגישה תלונה על “מטופלת” שלה. אבות גרושים “מטופלים” מגישים תלונות על פק”ס לס”ד ולצערם לא יכולים לתבוע כי יש להן חסינות.
אם אילו קשרי “מטפל-מטופל” נורמליים ?!
במשרד עם השם ההזוי “משרד הרווחה והבטחון החברתי” – חושבים שכן
מהכתבות והתחקירים עולה שקשרי “מטפל-מטופל” שמוגדרים במשרד “הרווחה” סביר יותר שקולים לקשרים בין הרופא ד”ר מנגלה למטופלים היהודים שלו באושוויץ.
אני דור שלישי לניצולי שואה וסבי וסבתי לא היו מגיעים כפליטים למקום הארור הזה שנשלט ע”י קלגסי משרד “עקיצות” והבטחון החברתי”, אם היו יודעים מה יהיה גורלו של נכדם. סביר היו מהגרים למקום אחר או לא מהגרים כלל.
הצרעות האילו מהרווח-רע יעשו הכל שהאבא לא יראה את ילדיו. אם נגמרו התירוצים והאמא לא מתפקדת, טובת הילד מחייבת פנימייה – רק לא אבא.
הפק”ס לס”ד זה כנופיה גזענית ששורצת בכל רחבי סדום. חובה לכל אזרח שומר חוק להתלונן ככל יכולתו עליהן בכל דבר ועניין אם עברו על חוק, תקנה , נוהל, ואף לתבוע בבחינת כל המרבה זה משובח.
התנהגותן של נשים אילו מעלה ספקות על יכולתן להיות אמא לילדיהם. שכניהם וכל מי שבע עימו במגע, צריך לראות שהן לא ממשיכות להתעלל בקטינים חסרי ישע בביתן. אם יש ספק, אין ספק לגביהן, חובה לדווח למשטרה ולבקש את הדחתן מתפקידן.