פדיחה המתמחה יוסף סלע שיקר לשופט טל חבקין שהאבא הגרוש אמיר מלמד לא ננעל כאשר עוכב במשטרה בתא המתנה – 4,200 ש”ח פיצוי לאמיר אחרי שעידית בן דב ג’וליאן התלוננה

המתמחה יוסף סלע ייצג את מדינת ישראל בתביעות קטנות של אבא גרוש, אמיר מלמד, שהשופטת עידית דב ג’וליאן מתנכלת לו רק רקע מינו.  אמיר הוא גבר והשופטת עידית בן דב ג’וליאן סובלת משנאת גברים קלינית.

השופטת הנבלה עידית בן דב ג’וליאן החליטה שאיזה טקסט מסויים שאמיר כתב לה בתשובה “מאיים” עליה, והיא התלונה עליו במשטרה.  השוטרים באו לתפוס את אמיר מלמד בבית, ובהעדרו נכנסו פנימה לחפש אותו.

בתמונה:  עידית בן דב ג’וליאן בתמונה משופצת.  כך נראית הפנטזיה שלה שיהיה לה בודי וציצים כאלה.

עידית בן דב ג'וליאן הפנטזיה שלה לשפץ את הבודי ככה
עידית בן דב ג’וליאן הפנטזיה שלה לשפץ את הבודי ככה

והשוו למציאות:

עידית בן דב ג'וליאן כלבת השטן ציצים וכוס מקבלים שירות ויאייפי
עידית בן דב ג’וליאן כלבת השטן ציצים וכוס מקבלים שירות ויאייפי. מכוערת מבפנים הרבה יותר ממה שהיא מכוערת מבחוץ.

למחרת הלך אמיר מלמד למשטרה לראות מה הם רוצים ועל מה המהומה והוא “עוכב”.  ביקשו ממנו להיכנס לחדר המתנה שזה חדר מעצר עם סורגים שאמור להיות לא נעול.  אבל השוטרים כן נעלו את חדר ההמתנה, והמתחמה יוסי סלע שיקר בבית המשפט שהחדר המתנה היה פתוח ולא נעול.

אמיר מלמד טען שהעיכוב היה שלא כדין והשופט טל חבקין קיבל את טענתו ופסק לו פיצויים. 27841-11-21

בתמונה:  האבא הלוחם מראשי “אבות באדום”.  אישיות כריזמטית.  אדם משכמו ומעלה.  מזל שיש אבות כמוהו שלא מוותרים לקלגסי המדינה ולשופטות הפמינאציות שרוצות להכניע אותם, ומקוות שהגברים האלה פשוט ימותו.  הנה עידית ג’וליאן חטפה זין בענק מהשופט טל חבקין שפשוט לעג לה על תחושותיה המעורפלות שהיא “מאויימת”.

בתמונה:  השופט טל חבקין

השופט טל חבקין לפני 8 שנים ב 2014
השופט טל חבקין לפני 8 שנים ב 2014

זה איום????

ביום 27.4.2021 התובע הגיש בקשה במסגרת אותה התדיינות שבה כתב בין היתר כך:

“אני באמת מקווה שלא יהיה איזה אב מיואש שייקח את החוק לידיים ויגיע אלייך לבית, אני בטוח שרק על ידי תשלום מחיר אישי כבד את תחדלי מהפסיקות המפלות כנגד גברים ובניגוד לחוק.  כל עובד ציבור צריך לעשות את עבודתו נאמנה, במידה ולא תבטלי את ההחלטה תוך 3 ימים מהיום, ואת הפסיקה להוצאות של 1500  ש”ח, אצטרך לעשות מספר פעולות שאני לא מעוניין בהם, שבתוכם תלונה לנציב וליועץ המשפטי לממשלה שיבדקו את התנהלותך בתיקים שלי, כל החלטה מהיום שתלווה בהפליה מגדרית מצדך תשלח לבדיקה, אני בטוח שאת במקומי הייתה מגנה על הילדים שלך”.

השופטת הנבלה עידית בן דב ג’וליאן התלוננה במשטרה.  שוטרים (שיר בן גל והראל שורק) באו וראו את הבת הקטנה של אמיר וניצלו את היותה קטינה שלה ופשוט נכנסו לדירה בלי צו, וחיפשו את אמיר.

למחרת הוא ניגש למשטרה ו”אין חולק שהתובע עוכב בתחנת המשטרה; חפציו ניטלו ממנו; הוא הוכנס לתא המתנה ושהה בו לבד; בתא היו סורגים; ודלת התא נסגרה אחריו. שאלה מרכזית שבמחלוקת היא אם הדלת ננעלה או “רק” נסגרה בלא שננעלה. לאחר מכן הוא נחקר ושוחרר. לא הוגש נגדו כתב אישום.  התובע טוען שכאשר אמר לשוטרים שהתובעת 2, בתו, נמצאת בתחנת המשטרה, הם סירבו
שיהיה לידה, והכניסו אותו למעצר, ללא טלפון נייד ומיטלטליו, כאחד העבריינים”.

חבקין קבע שג’וליאן לא היתה זדונית

השופט טל חבקין קבע שלשופטת עצמה יש חסינות בגלל שזה קרה לה במהלך עבודתה כשופטת, ושהשופטת לא היתה זדונית.  לדעתנו השופטת כן היתה זדונית אבל במדינה שבה אסור לחקור שופטים אי אפשר להוכיח שהם זדוניים.  יש אפשרות לשלוח לשופט שאלות הבהרה, אבל נראה שאפיק זה לא נוצל, וגם השופט לא התריע בפני אמיר שקיימת אפשרות כזו לפני שהחליט שהיא לא שופטת זדונית.

מה ההבדל בין עיכוב למעצר? 

לפי השופט טל חבקין סלע המחלוקת על העיכוב הלא חוקי הוא האם השוטרים נעלו את הדלת על אמיר ב”תא ההמתנה” שזה תא עם סורגים.

“ההבדל בין עיכוב למעצר נדון בהמ’ 44/72 שמשי נ’ מדינת ישראל, פ”ד כו (1) 654 (1972).   באותה פרשה שוטר ניסה לעצור אישה שנחשדה בשוטטות בעת שהייתה ברכב עם שניים אחרים.  השוטר אמר לה שהוא עוצר אותה. אחר מהשניים הפריע לו בכך, והואשם בעברה של הכשלת שוטר במילוי תפקידו. הנאשם הורשע בבית משפט השלום, ובית המשפט המחוזי אישר את הרשעתו. בית המשפט העליון נתן רשות ערעור.

אותה עת סמכות העיכוב הייתה מעוגנת בסעיף 2 לפקודה (שבוטל מאז) אשר קבע: “היה לשוטר יסוד סביר להניח שאדם עבר עברה, רשאי הוא לדרוש ממנו שימסור לו שמו ומענו ורשאי לדרוש שיילווה אליו לתחנת משטרה”. סעיף 3 לפקודה בנוסחו דאז התיר לשוטר לעצור אדם בלא צו מעצר אם האדם סירב להילוות אליו לתחנת המשטרה לאחר שנדרש לכך לפי סעיף 2 לפקודה. מאחר שחשד בעברת שוטטות לא הקים עילת מעצר, היה באפשרות השוטר לדרוש מהאישה להילוות אליו לתחנת המשטרה, ורק אם לא תסכים – לעצור אותה. בית המשפט העליון מצא שהשוטר לא ביקש מהאישה להילוות אליו לתחנת המשטרה, אלא ישר הורה לה שהיא עצורה. בית המשפט העליון (הנשיאה ש’ אגרנט) קבע כי מקום שהשוטר עצר את האישה בלא סמכות חוקית לעשות כן (שכן לא ביקש ממנו להילוות אליו לתחנת המשטרה והיא סירבה), אין לראות בנאשם כמי שהכשיל את השוטר במילוי תפקידו. אגב ניתוח סמכות העיכוב קבע הנשיא אגרנט כי “השימוש בסמכות העיכוב אין בו, מנקודת ראותו של החשוד ובעיני הבריות בכללותן, אותה ה’סטיגמה’ הטמונה בשימוש כלפיו בסמכות המעצר” שם, בעמ’ 659. עוד קבע:

“במקום ששוטר מוסמך להפעיל, כלפי אדם הנחשד על-ידיו בביצוע עבירה, אך את סמכות העיכוב – להבדיל מסמכות המעצר – מחובתו
לפנות אליו בצורה שאינה מניחה מקום לספק, שרק דורש ממנו להילוות אליו לתחנת משטרה – ולא שהוא עוצר אותו”, שם, בעמ’ 660″.

מה זה נוהל חדר המתנה? 

נוהל אג”מ 220.005.07 “הפעלת תאי המתנה” (29.7.2021 ), שהוצג לצדדים בדיון ביוזמת בית המשפט, מתייחס לאופן שבו יש להפעיל תא המתנה. סעיף 1 לנוהל קובע כדלקמן:

1 . כללי
א. על מנת שמשטרת ישראל תוכל להשגיח ולפקח על אדם בסטטוס מעוכב / עצור המובא למתקניה, תוך שמירה על כבודו מצד אחד
ומניעת אפשרות כי יפגע בעצמו, באחר או ברכוש וכן כדי למנוע את בריחתו מהצד השני, הוקמו במרבית תחנות המשטרה תאי
המתנה.
ב. תאי ההמתנה נועדו לצמצם ולמנוע ככל הניתן אירועי אלימות, בריחת עצורים, גרימת נזק לרכוש, פגיעה עצמית וכיו”ב, ומהצד
השני להקנות למעוכב / עצור מקום ראוי לשהות בו בנפרד משאר האזרחים השוהים בתחנה, על לחקירתו וקבלת החלטה בעניינו.
ג. תא המתנה מאופיין ביכולת התאמה לסטטוס השוהים בו: עצורים ומעוכבים. מכאן עולה החובה בידי השוטרים לנהוג בתא
ההמתנה בהתאם לסטטוס החשוד המוחזק בו.
ד. מטרת נוהל זה ליצור אחידות ולהסדיר את הפעלתם של תאי ההמתנה בתחנות המשטרה וכן ליצור הבחנה ברורה בין ייעוד תא
המעצר במקום מעצר מוכרז, כהגדרתו בחוק )בו מותר להלין עצורים ולהחזיק בהם מעבר לשעות בודדות( לבין תא ההמתנה בו
מותר להחזיק עצור לזמן של עד מספר שעות עד חקירתו / העברתו לשב”ס וכן מעוכב בכפוף לתנאים ולסייגים שיפורטו בנוהל זה.

הנוהל מגדיר “מעוכב” כ”אדם שהוגבלה חירותו לנוע באופן חופשי, כאשר הגבלת החירות מסויגת מראש בזמן ובתכלית והחוק אוסר כליאתו מאחורי סורג ובריח” (סעיף 5) ב לנוהל.

סעיף 6 (ד) לנוהל קובע שבתא המתנה יש חובת שמירה על קשר עין של התורן או של שוטר אחר עם הנוכחים בתא באמצעות אחד מאלה: ראיית המעוכבים/עצורים על ידי התורן בלבד ללא אמצעי תיווך או צפייה של העצורים/מעוכבים באמצעות מצלמות על ידי התורן בלבד, כאשר התורן נמצא צמוד לתא ההמתנה וביכולתו לתת מענה לאירוע המתרחש בתא ההמתנה. עוד נקבע כי בתא המתנה שמותקנות בו מצלמות חובה להציב שלט בנוסח הבא: “לתשומת לבכם, המקום מצולם ומוקלט 24 שעות ביממה” (סעיף 6) (ה) לנוהל.

הנוהל מוסיף וקובע בין היתר שבעת קליטת מעוכב או עצור, “התורן יקבל / ידרוש מהמעוכב / עצור את כל החפצים שהחזקתם אסורה בתא ההמתנה לרבות כסף, תכשיטים וכדומה, וירשום אותם כפיקדון בטופס רכוש כלוא מ- 3103 כאמור בנוהל אג”ם 220.005.02 “טיפול בפקדונות”” (סעיף 6) (ו) 6 לנוהל.

סעיף 6 (ז) 1, שכותרתו “הוצאת מעוכב / עצור מתא המתנה ואחריות לשמירתו” קובע: “לא יוצא מעוכב/עצור מתא המתנה אלא אם יידרש לכך לצורכי חקירה, לטיפול רפואי, לשירותים/ עישון, למפגש עם עורך דין, להבאה בפני שופט או לפי הוראת השופט, לצורך שחרורו כחוק או לצורך העברתו למקום מעצר/מאסר”.

מסעיף זה אנו למדים כי בין אם מדובר בעצור או במעוכב, חל עליו איסור לצאת מתא ההמתנה אלא למטרות שמנויות בסעיף. לכאורה חובה להחזיק מעוכב בתא ההמתנה, וחל עליו איסור לצאת סעיף 6 (יב) לנוהל קובע עקרונות הפרדה בתא ההמתנה ובכלל זה שמעוכבים יופרדו מעצורים. סעיף 6 (יג) לנוהל, שכותרתו “נעילת תא ההמתנה”, קובע: 1. אם יש עצור בתא ההמתנה, ניתן לנעול את
דלת התא ובלבד שאין פגיעה בקשר העין. 2.  אם יש מעוכב בתא ההמתנה, יש להשאיר את הדלת פתוחה ואין לנעול אותה“.

האופן שבו סעיף 6 (יג) 2 לנוהל – העוסק בנעילת תא ההמתנה – מנוסח מעורר את השאלה אם הכוונה בתיבה “להשאיר את הדלת פתוחה” היא להותירה פתוחה לרווחה, כך שמי שנמצא בתא ההמתנה וחפץ לצאת ממנו יכול לעשות כן ללא קושי ובלא צורך לפתוח את הדלת, שמא הכוונה היא שמותר לסגור את הדלת אך אסור לנעול אותה, כפי שעולה לכאורה מהסיפה של הסעיף.

הלשון יכולה להתפרש לשני הכיוונים, ובמצב כזה יש לפנות לתכלית, שאף היא אינה ברורה מספיק מהנוהל עצמו. כך, סעיף 1 (ב) קובע שמטרת הנוהל היא בין היתר למנוע בריחת עצורים. הסעיף לא מזכיר שמטרתו למנוע בריחת מעוכבים, אך כן מציין שמטרתו להקנות למעוכב ולעצור כאחד מקום לשהות בו עד קבלת החלטה בענייננו. כלומר, הסעיף מתייחס לעצורים ומעוכבים גם יחד ביחס לחלק מהמטרות, ומתייחס רק לעצורים ביחס למטרה למנוע את בריחתם. לכאורה הנוהל אינו מציין שמטרתו למנוע בריחת מעוכבים.

ודוקו: אין ספק שהדרך הטובה ביותר למנוע בריחת מעוכבים היא לנעול אותם מאחורי סורג ובריח. אלא שהנוהל מגדיר במפורש שעיכוב מבוצע כאשר חל איסור לנעול את המעוכב מאחורי סורג ובריח. כלומר, נאמר לאדם שעוכב שהוא מעוכב ושאל לו לעזוב את תא ההמתנה, אך לא נשללת ממנו היכולת הפיזית לעשות זאת. נזכור כי אדם שעוכב אינו מוחזק במשמורת חוקית. על כן הנוהל אוסר לנעול את הדלת, ומוסיף וקובע שכשמדובר במעוכב, עליה להיוותר פתוחה”.

על סמך מה קבע חבקין שהמשטרה משקרת והדלת כן היתה נעולה? 

יוסי סלע סתם שיקר שהדלת היתה נעולה

“התובע העיד בדיון בתוקף שהדלת של התא שהוא הושם בו הייתה נעולה.  מנגד טען ב”כ הנתבעים שהדלת בוודאות לא הייתה נעולה. ברם לא הוברר מה מקור ידיעתו של ב”כ הנתבעים בעניין זה, ומקור הידיעה עצמו לא הובא לעדות. גרסת התובע לא נסתרה.
למעשה, לא הובאה כל גרסה עובדתית מטעם ההגנה של מאן דהוא האוחז בידיעה אישית”.

המשטרה לא הביאה צילומי וידאו

התובע עמד בתוקף על כך שיוצגו לבית המשפט המצלמות של התא שבו שהה כדי להוכיח את טענתו. הוא ביקש זאת פעמיים: פעם אחת לפני הדיון ופעם נוספת אחריו. על אף שהנושא היה מלכתחילה במחלוקת שהתובע עמד על בירורה, וחרף ההחלטה שקבעה שחזקה על
ההגנה שתביא את הראיות שיכולות לתמוך בגרסתה, ושאי-הצגת ראיה עלולה לפעול לחובתה במישור הראייתי – המשטרה לא ראתה לנכון להציג את הסרטון המבוקש בלא שנתנה כל טעם לכך.  המשטרה אף לא טענה שאין בנמצא סרטון של התא, וראינו שהנוהל מתייחס לאפשרות שתא כזה יצולם. חזקה אפוא שסרטון זה, אם היה מוצג, היה תומך בעמדת התובע.

המשטרה לא רשמה מזכר

שלישית, סעיף 74 לחוק קובע, כזכור, שבמקרה שאדם נחקר בתחנה או במקרה שהעיכוב ארוך מ- 20 דקות, יש לערוך דוח בעניין. סעיף 3 (ג) 4 (ד) לפקודת מטא”ר 14.01.34 “עיכוב, מעצר ושחרור” ( 8.10.2013 ) קובע שיש לערוך דוח במקרה של עיכוב בנסיבות אלו.

בענייננו שתי הנסיבות התקיימו: התובע נחקר במשטרה, וכן לפי הגרסה שבכתב ההגנה, הוא עוכב לפרק זמן העולה על 20
דקות משעה 18:15 עד 19:17 , שאז החלה חקירתו. לעומת זאת בטיעון המשלים נאמר שהוא עוכב משעה 17:51 , לא ברור איזו מהגרסות נכונה. בעניינו לא הוצג דוח כזה, שאולי היה שופך אור על נסיבות האירוע. עם זאת, מאחר שהסעיף בחוק קובע שבדוח יפורטו סיבת העיכוב ומשך העיכוב, ולכאורה אין חובה לציין נסיבות אחרות, איני מייחס משקל רב לשיקול זה”.

כל הכבוד לשופט טל חבקין שחקר את נהלי המשטרה על דעת עצמו ונתן פסק דין מבריק ומשכיל. הנתבעים ישלמו לאמיר מלמד 4,100 ש”ח. אמיר מלמד לימד את עידית בן דב ג’וליאן שלא כדאי לכלבות השטן להתעסק איתו. יפה.

אמיר מלמד ניצח את הפרקליטות וזכה בפיצוי על עיכוב שווא
אמיר מלמד ניצח את הפרקליטות וזכה בפיצוי על עיכוב שווא

אבל דבר אחד מכוער עשה השופט טל חבקין ועליו עדנה לא יכולה לעבור לסדר היום. הוא הציע לתובע להסיר את תביעתו כנגד הכונפה ג’וליאן. התובע התעקש לקבל פסק דין מנומק מדוע השופט מסרב לשמוע את העדים כנגד הכלבה הפמינאצית. השופט חבקין אמר שאם התובע מתעקש לקבל פסק דין מנומק בעניינה אז זה יגרור הוצאות לתובע בסך מאות שקלים בודדים אבל כשהגיע פסק הדין מסתבר שהשפן הקטן טל קנס את התובע ב 3,000 שקלים! בושה. עדנה חשבה שבגלל שטל הוא הומו הוא יצא גבר ובסוף עדנה גילתה שגם בטל מתחבא קוקסינל (בלשון העם, קוקסינלים הוכיחו עד כמה הם אמיצים) לא קטן.

להלן פסק הדין:

פסק דין אמיר מלמד תביעות קטנות 4-25-2022

להלו כתב התביעה:

כתב תביעה כולל המסמך שהכעיס את עידית בן דב

להלן כתב ההגנה שיוסף סלע בכובעו כ”מתמחה” הכין עבור המדינה.

פסק דין אמיר מלמד תביעות קטנות 4-25-2022

להלן בקשה לסילוק על הסף שהכין יוסף סלע עבור המדינה.  הבקשה נכשלה.

אמיר נ ג'וליאן בקשה סילוק על הסף חסינות לעידית בן דב ג'וליאן

להלן בקשה לקבלת הבהרות מהשופט טל חבקין מדוע הוא סטה בפסק הדין ממה שהתחייב בדיון.

בקשה לטל חבקין להסביר את הסטיה שלו בפסק הדין מהסיכום בדיון מיום 7.3.22

להלן התגובה המתחמקת של השופט טל חבקין המסרב לענות לבקשת התובע מדוע הוא סטה מההתחייבות שלו בדיון – בושה

ההתחמקות של טל חבקין ממבקשת התובע להבהרה מיום 7.3.22

להלן הקלטה של הפרקליט יוסף סלע המסרב לענות מדוע המדינה משלמת את הקנס שהושת על השוטרים העבריינים ולא תובעת כספים אלו מהשוטרים

3 thoughts on “פדיחה המתמחה יוסף סלע שיקר לשופט טל חבקין שהאבא הגרוש אמיר מלמד לא ננעל כאשר עוכב במשטרה בתא המתנה – 4,200 ש”ח פיצוי לאמיר אחרי שעידית בן דב ג’וליאן התלוננה

  1. פגשתי באקראי נותן שירות, אדם חביב שהתברר שהוא אבא גרוש בעצמו, החלפנו זכרונות “בטיפול” של מחלקת הרווחה לרבות פקידות הסעד לסדרי דין שמטפלות בענייני משמורת – הוא שאל אותי שתי שאלות

    “אם בשנה מתאבדים 300 גברים גרושים , מדוע לפחות הן לא “לוקחים” איתם 300 פקידות סעד לסדרי דין ?”

    “אם אבא גרוש אובחן כחולה סופני מדוע הוא לא נפרד מהעולם שהוא “לוקח” איתו כמה פקידות סעד לסדרי דין”

    הייתי מופתע משאלותיו אולם לא היה לי ספק שהאיש דיבר מדם ליבו. לא עניתי לו. זו היתה חוויה עוצמתית ואני רוצה לשתף. אני אישית נגד אלימות.

  2. אחלה כתבה עדנה.
    שבוע הבא מיךגש בחוף הילטון אפנק אותך בעיסקית וכמה דרינקים❤❤🍺🍺👊💃🌹

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Translate »