Tue, Jan 31, 2023
בית המשפט

שרה דותן הקשישה הגריאטרית: חוזה אחוזים משכר טרחה בין עו”ד ושמאי יכול להיות חוקי “כי אין החוטא נשכר”: עו”ד אלי וילצ’יק הבטיח 25% משכ”ט לשמאי דן לאופר

שרה דותן הקשישה הגריאטרית: חוזה אחוזים משכר טרחה בין עו”ד ושמאי יכול להיות חוקי “כי אין החוטא נשכר”: עו”ד אלי וילצ’יק הבטיח 25% משכ”ט לשמאי דן לאופר
  • Publishedינואר 17, 2023

לפנינו פסק דין מטומטם ברמות על שאפשר רק לשפשף את העיינים בתדהמה.  חתומה על פסק הדין בערעור היא הזקנה שרה דותן, בהמה גריאטרית שממשיכה לעבוד אחרי גיל 70 על תקן “שופטת עמיתה”.  לפנינו תיק עא 17636-10/21.

שמאי במקרקעין דן לאופר עשה הסכם לא חוקי עם עורכי דין (אלי וילצ’יק ממשרד “כהן וילצ’יק ושות’ משרד עורכי דין) שהם ישלמו לו 25% דמי הפניה מכל לקוח שהוא שולח אליהם.  ההסכם הזה הוא לא חוקי.  אסור לעורך דין להשתתף בשכר טרחה עם מי שהוא לא עו”ד.  זה כלל בסיס.  הפרת הכלל הזה יכולה להוביל להשעיית רישיון עריכת הדין.

בתמונה:  דן לאופר השמאי שרוצה את האחוזים הלא חוקיים שלו

דן לאופר שמאי עשה הסכם לא חוקי עם עורכי דין לקבל 25% מהפניית לקוחות
דן לאופר שמאי עשה הסכם לא חוקי עם עורכי דין לקבל 25% מהפניית לקוחות

בבימ”ש השלום השופט ויצנבלט מחק את התביעה, כי בית משפט לא יכול לתת ידו להסכם לא חוקי, ואי אפשר להורות לעורכי דין לשלם חלק מהשכר למי שאינו עורך דין.  ויצבלט צדק.

אבל אז השמאי דן לאופר ערער וקיבל את הבהמה הגריאטרית שרה דותן – שבכלל לא מזמינה אף אחד לאולמה.  ספק אם יש לבהמה הזו אולם בכלל.

ומה החליטה שרה דותן?  שאין שום בעיה עם חלוקת שכר טרחה של עורכי דין עם מי שהפנה לקוחות (במקרה זה השמאי).

הנה הנימוק:  למרות שההסכם לא חוקי על פי כללי האתיקה, “סעיף 31 לחוק החוזים נועד למנוע תוצאה בלתי צודקת, בה יצא החוטא נשכר” ולכן יש לקיים דיון הוכחות מי חייב מה למי.

עם פסק דין כזה היינו מאשפזים את שרה דותן במוסד לטיפול בדמנציות.

בתמונה:  אלי וילצ’יק העו”ד שלא שילם את מה שהבטיח לשמאי.

אלי וילצ'יק הבטיח 25% אחוזים מתיקים לשמאי ולא שילם
אלי וילצ’יק הבטיח 25% אחוזים מתיקים לשמאי ולא שילם

זקנה עם היסטוריה מ 1999 של מזג שיפוטי גרוע ממשיכה בתפקיד מעל גיל 70????

מי התחנך אצל שרה דותן???? אפי נוה!!!!  ב 1994 הוא עשה אצלה התמחות.

 

שרה דותן שופטת עמיתה קשישה וסנילית
שרה דותן שופטת עמיתה קשישה וסנילית

 

בתמונה שרה דותן כשהייתה סתם זונה פולניה מרושעת ב 2010

 

שרה דותן פליץ פלוצים מפולניה מפליצה גם בגיל 75
שרה דותן פליץ פלוצים מפולניה מפליצה גם בגיל 75

ב 1999 נכתב עליה בגלובס:  “שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, שרה דותן, אינה ידועה כבעלת מזג שיפוטי סבלני במיוחד. כך למשל, באחרונה, בדיון שהתקיים בפניה, היא הפסיקה דיון, לאחר שעד שהעיד בפניה העלה את חמתה.  לפני כשבוע, פסקה לצדדים תשלום הוצאות לאוצר המדינה, כיוון שלא הופיעה עדה שהוזמנה לאותו יום””” ודחתה את הדיון בשנה!

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=79242

ב 2008 נכתב עליה בגלובס שהתלונן נגדה יהושע ולדהורן שהפיצה דוא”ל בין שופטי השלום והמחוזי, בו הכפישה אותו והציגה אותו כשקרן בעיני שופטים שעשויים לדון בעניינו רק בגלל שביקש לפסול אותה בשל חברותה עם עו”ד ישי בית-און, שייצג את הצד שכנגד.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000323064

ראו גם בעדנה קרנבל:

השופטת שרה דותן לועגת לגבר גרוש עו”ד דורון אפיק שבנק לאומי הפר פרטיותו ונידב לגרושתו מידע בנקאי על חשבונות הוריו 5,000 ש”ח פיצוי

 

 

עמיר דרורי מייצג את השמאי דן לאופר שדורש אחוזים מעורכי הדין
עמיר דרורי מייצג את השמאי דן לאופר שדורש אחוזים מעורכי הדין

להלן החלטה בערכאה הראשונה לפני הערעור לשרה דותן 36593-02-19

פסד שמאי דן לאופר נ עוד אלי וילצ’יק 25% משכר טרחה חוזה לא חוקי אמיר ויצבלט 36593-02-19

 

להלן פסק הדין בערעור אצל שרה דותן – עא 17636-10/21:

 

עא 17636-10-21 דן לאופר נ’ אלי וילצ’יק, כהן וילצ’יק ושות’ משרד עורכי דין

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
   
ע”א 17636-10-21 לאופר נ’ וילצ’יק ואח’ 

 

לפני כבוד השופטת עמיתה  שרה דותן

 

 מערער  דן לאופר

ע”י ב”כ עו”ד עמיר דרורי

נגד
 משיבים  1.אלי וילצ’יק

2.כהן וילצ’יק ושות’ משרד עורכי דין

ע”י ב”כ עו”ד אבנר כהן או אורי רייכקינד

 

פסק דין

 

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה (כב’ השופט א’ ויצנבליט) מיום 27.6.2021 ב-ת”א (הרצ’) 36593-02-19, לפיו נדחתה על הסף תביעת המערער בשל אי חוקיות ההסכם שביסוד עילת התביעה.

 

הרקע העובדתי

המערער שמאי מקרקעין במקצועו, על פי הנטען בכתב התביעה, בינו לבין המשיבים נכרת הסכם, אשר לטענת המערער מזכה אתו ברבע משכר הטרחה שיגבו המשיבים מלקוחות שונים.

 

בטרם הוחל בבירור התביעה, העלה בית המשפט, ביזמתו, שאלה ביחס לחוקיות ההסכם. לאחר שנשמעו טענות הצדדים החליט כב’ השופט קמא, כי הסכם מושא התביעה בלתי חוקי. בהסתמך, בין היתר, על הוראת תקנה 1(4)) לתקנות שמאי המקרקעין (אתיקה), הקובעת כי עיסוק בשומת מקרקעין בשותפות עם אדם שאינו שמאי, מהווה התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, וכן על הוראת סעיף 58 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א-1961, הקובע:

“איסור שותפות

  1. עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין או עם אדם שאינו עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו – אם ברוטו ואם נטו – בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו”

 

כב’ השופט בחן ביסודיות את הוראת סעיף 30 לחוק החוזים, (חלק כללי) תשל”ג-1973 (להלן: “חוק החוזים“), וקבע, כי ההתקשרות בין הצדדים לוקה באי חוקית.

 

בית המשפט המשיך ובחן את האפשרות ליישומה של הוראת סעיף 31 לחוק החוזים הקובע:

31.  הוראות סעיפים 19 ו-21 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה, אולם בבטלות לפי סעיף 30 רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד מהחובה לפי סעיף 21, כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו לפי החוזה – לחייב את הצד השני בקיום החיוב שכנגד, כולו או מקצתו.”, והגיע למסקנה, כי בענייננו, השבה בעין אינה רלוונטית שכן, המערער העניק לדבריו שירותי שמאות ואלו אינם ניתנים להשבה בעין על פי טבעם.

 

אשר לתשלום השכר לו זכאי המערער, סבר כב’ השופט, כי ניתן לראות במתן הוראה לתשלום מתן הוראה לקיומו של חוזה בלתי חוקי.

 

עוד נקבע כי, על פי האמור בכתב התביעה, המערער הסביר לחלק מהלקוחות את הבעייתיות בהתקשרות עם המשיבים, ולכן הקשר בינו לבינם היה ישיר ומכאן הסיק בית המשפט, כי לא המשיבים הם שקיבלו את שירותי השמאות אלא הלקוחות.

לאור האמור לעיל, נדחתה התביעה.

 

הערעור – דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, החלטתי לקבל את הערעור.

 

אין חולק, כי בית המשפט מוסמך להעלות ביזמתו טענה של אי חוקיות, ואף ראוי שיעשה כן בהתחשב בעובדה כי במרבית המקרים, איש מהצדדים אינו מעונין להעלות טענה זו.

 

כמו כן, סבורה אני, כי בדין קבע בית המשפט כי מדובר בהתקשרות בלתי חוקית על פניה. יחד עם זאת, חוששני כי לא היה מקום לדחות התביעה על הסף מבלי שתישמענה ראיות לענין זכותו של המערער לחייב את המשיבים בקיום החיוב שכנגד, כולו או מקצתו, כלשון סעיף 31 לחוק החוזים.

 

סילוק תביעה על הסף הינו צעד מרחיק לכת וקיצוני, והשימוש בו יוגבל במקום בו מדובר בשאלה משפטית בלבד, כאשר העובדות אינן שנויות במחלוקת (רע”א 3196/18 אגודת מגן דוד אדום בישראל נ’ פלונית, ניתן ביום 6.8.2018) .כמו גם במקרים בהם, קיים חשש ממשי לניהול הליך סרק (רע”א 6794/18 איטח נ’ קימברלי קלארק ישראל שיווק בע”מ, ניתן ביום 26.11.18).

 

בענייננו, המשיבים עצמם מאשרים בסעיף 4 לכתב ההגנה כי, “אמת; לאופר אכן שיתף פעולה עם המשרד בתיקים מסוימים (אשר חלקם מוזכר בכתב התביעה), ואת שכרו בקשר לתיקים אלה הוא קיבל זה מכבר ו/או יקבל ככל שתתגבש זכותו לכך.” דהיינו,  המשיבים מאשרים כי המערער זכאי לקבל תמורה נוספת עבור שירותים אותם סיפק. משכך, ראוי היה כי בית המשפט יפעל על פי האמור ב-ע”א 6667/10 טנדלר נ’ קוזניצקי (ניתן ביום 13.9.2012), בו מנה בית המשפט העליון את השיקולים השונים ליישום הסעדים בסעיף 31 לחוק החוזים:

(-)      התנהגותו של כל אחד מהצדדים בקשר לביצוע ההסכם, בשים דגש על התנהגות בעל הדין שמבקש להתחמק מביצוע החוזה (עניין אדרעי, בעמ’ 293).

(-)        מידת האשמה של כל אחד מהצדדים באי חוקיות החוזה (עניין אדרעי, שם; עע”מ 5666/09 עירית פתח תקווה נ’ ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע”מ, בפסקה 17 לפסק דינו של המשנה לנשיאה א’ ריבלין והאסמכתאות שם (לא פורסם, 21.6.2011) (להלן: עניין איי.די.איי); עניין זגורי, בעמ’ 783; ע”א 141/80 גפני נ’ מאירוב, פ”ד לה(3) 813, 822 (1981) (להלן: עניין גפני).

(-)        הכלל לפיו ‘אין חוטא ייצא נשכר’, קרי, שהצד להסכם הבלתי חוקי לא יהנה בנוסף גם מאי קיום החוזה (עניין אדרעי, שם).

(-)        הבחנה בין מעשה אסור העומד בליבת ההתקשרות ומהווה את תכליתה או אלמנט חיוני להשגתה – כמו חוזה לביצוע שוד או חוזה שנועד לשמש בסיס להנפקת חשבוניות מס פיקטיביות – לבין אי חוקיות משנית, נלווית אף אגבית (אינצדנטלית) לחוזה, כמו חוזה למכירת מקרקעין שסכום התמורה הנקוב בו נמוך מהסכום האמיתי (עניין אדרעי, שם; והשוו: ע”א 379/69 מעודד נ’ דון, פ”ד כד(1) 283, 287 (1970); וראו ביקורת על פסקי הדין אצל בן פורת, ספר זוסמן, בעמ’ 180-182. חרף הביקורת שיקול זה היכה שורש בפסיקה, וראו לדוגמא בעניין רוזנבלום, בפסקה 29).”

 

עוד יש לבחון את מידת הביצוע של החוזה ומידת ההסתמכות של הצד השני לחוזה. על מנת לברר סוגיות אלה, חובה היה על בית המשפט לשמוע ראיות.

 

בית המשפט קמא מפנה ל-ע”א 581/89 אדרי נ’ רוזנברג, פ”ד מו(5) 679, אלא שבאותו ענין שנסיבותיו אכן דומות לענייננו, נדחתה התביעה לאחר שנשמעו ראיות לענין השקעותיה של המערערת בעסק, והשכר הראוי בשל עבודתה, ונקבע כי אלה לא הוכחו.

 

אשר למסקנה לפיה, בענייננו מדובר באכיפת ההסכם הפסול, אין אני תמימת דעים עם מסקנה זו. סעיף 31 לחוק החוזים נועד למנוע תוצאה בלתי צודקת, בה יצא החוטא נשכר, רק משום שבמועד פרוץ המחלוקת קיבל את חלקו על פי ההסכם בניגוד לאמור ב-דנ”א 4465/98 טבעול (1993) בע”מ נ’ שף הים (1994) בע”מ, פ”ד נו(1) 56 (2001). שם הסעיף אותו ביקשו לאכוף – אי תחרות במשך 5 שנים – היווה הסכם כובל.

המשיבים טענו כי בית המשפט סמך החלטתו גם על האמור בכתב התביעה ממנו משתמע, שהמערער קיבל את שכרו מהלקוחות, או זכאי לגבות מהם שכר, דין טענה זו להידחות ראשית מן הטעם שעל פי ההחלטה עצמה, מדובר בחלק מן הלקוחות. אולם, בעיקר בשל  העובדה שהמשיבים עצמם מאשרים שהמערער יהיה זכאי לשכר בבוא העת, משכך ראוי היה לברר גם נקודה זו לגופה.

 

לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל, והדיון מוחזר לבית משפט השלום על מנת שישמע ראיות בשאלת יישומו של סעיף 31 לחוק החוזים.

המשיבים ישלמו הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.

העירבון שהופקד, יוחזר למערער באמצעות בא כוחו.

 

ניתן בלשכתי היום,  כ”ג אייר תשפ”ב, 24 מאי 2022, בהעדר הצדדים.

 

PDF שרה דותן

 

פסד מחוזי שרה דותן ערעור דן לאופר נ אלי וילצי’ק על חוזה לא חוקי לשיתוף שכר טרחה עא 17636-10-21 לאופר נ וילצ’יק

יש גם ערעור אצל אלכסנדר שטיין בעליון רע”א 616/22

מי שערער הוא העו”ד אלי וילצ’יק אשר שרה דותן פסקה לרעתו, וקבעה כי גם אם ההסכןם להשתתפות בשכר טרחה של העו”ד לא חוקי עדיין צריך לנהל משפט כדי לראות אם ההסכם לא חוקי.

וילצ’יק קיבל השתנה בקשת ממר שטינה אלכס שטיין בעליון, וזה נפנף אותו כמו יתוש…. שטיין אפילו לא התייחס למקרה.  שטיין השתמש בתבנית מוכנה מראש לדחיית כל ערעור שלא מתחשק לו להשקיע יותר מ 2-3 דקות.

הנה:  “פסק הדין קמא נטוע בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינו מעורר שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור “בגלגול שלישי”. כמו כן, סבורני כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית משפט קמא איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין”.

 

 

להלן פסק הדין בעליון של השטינה המשטינה אלכס שטיין – רע”א 6166/22:

בבית המשפט העליון

 

רע”א  6166/22

 

לפני: כבוד השופט א’ שטיין

 

המבקשים: 1. כהן וילצ’יק ושות’ – עורכי דין
2. עו”ד אלי וילצ’יק
נ  ג  ד
המשיב: דן לאופר
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת ש’ דותן) שניתן ביום 24.5.2022 בע”א 17636-10-21
בשם המבקשים: עו”ד אבנר כהן; עו”ד אליסף מילר
החלטה
  1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת ש’ דותן) (להלן: בית משפט קמא) אשר ניתן ביום 24.5.2022 בע”א 17636-10-21, במסגרתו התקבל ערעורו של המשיב על פסק דינו של בית משפט השלום הרצליה (השופט א’ ויצנבליט), אשר ניתן ביום 27.6.2021 בת”א 36593-02-19, ואשר בגדרו סולקה על הסף תביעת המשיב מחמת אי-חוקיות ההסכם שבמרכז עילת התביעה.
  1. בית משפט קמא קבע כי מאחר והמבקשים אישרו שהמשיב זכאי לתמורה נוספת עבור השירותים שסיפק, ובשים לב לכך שיש מקום לבחון את מידת ביצוע החוזה והסתמכות הצדדים עליו בהתאם להוראת סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל”ג-1973 – ראוי כי בית משפט השלום ישמע את הראיות ויברר את הסוגיות לגופן.
  1. דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.
  1. מדובר בבקשת רשות ערעור “בגלגול שלישי” אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט-2018 (להלן: תקנה 148א).
  2. פסק הדין קמא נטוע בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינו מעורר שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור “בגלגול שלישי”. כמו כן, סבורני כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית משפט קמא איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.
  1. אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א.
  1. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

          ניתנה היום, ‏ד’ בתשרי התשפ”ג (‏29.9.2022).

PDF

רעא 6166-22 אלי וילצ’יק נ דן לאופר הסכם לא חוקי לאחוזים משכר טרחה כן יכול להיות חוקי

 

 

 

 

 

1 Comment

  • מתחילים את הבוקר כל יום עם עדנה איזה כיף שיש אתר עם פרשנות משפטית מהימנה ולא שופרות מטעם

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Translate »