EDNA LOGO 1

אביים ברקאי: הפרת פרטיות זו עוולה שרק נשים יכולות להנות ממנה. חוקר פרטי ששלף כניסות ויציאות על הנוכלת אורלי גנגר (ביתו של אריה גנגר) יפצה 37,000 ש”ח. אורלי חייבת לאחיה שגיא גנגר 3,000,000 דולר שגנבה מאחיה

אורלי גנגר זכתה בפיצויים רק בגלל שהיא אישה על הפרת פרטיות

מה עושה בעל דין כאשר הצד שכנגד משקרת לגבי הכתובת שלה והמגורים שלה בבית משפט ודורשת למחוק את ההליך בטענה שהיא בכלל לא מתגוררת והיא אינה תושבת באותו בית משפט?

זה מה שקרה למר שגיא גנגר בארה”ב שאחותו אורלי גנגר ובעלה אריק הרשמן הגישו לבתי משפט בניו יורק ובטקסס תצהירים סותרים ושקריים על מקום מגוריהם הקבוע, וביקשו למחוק את הליכים מחמת מסירת כתבי בית דין בכתובת שאינה קבועה, והעדר סמכות (diversity).  אריה גנגר שהיה חבר של אריק שרון הוא האבא של אורלי גנגר ושגיא גנגר.

מדובר באישה שחייבת לאחיה 3 מיליון דולר, הגישה הליך פיקטיבי לפשיטת רגל כדי להתחמק מתשלום והגישה מספר תצהירי שקר על כתובותיה ומקומות מגוריה.

כאשר חוקר פרטי ששי מתיתיהו חשף את השקרים שלה, היא תבעה אותו בישראל על הפרת פרטיות וזכתה ב 37,000 ש”ח.

אורלי גנגר זכתה בפיצויים רק בגלל שהיא אישה על הפרת פרטיות
אורלי גנגר זכתה בפיצויים רק בגלל שהיא אישה על הפרת פרטיות

תצהירי השקר של אורלי גנגר בניו יורק

אורלי גנגר חייבת לאחיה שגיא גנגר  $3,000,000 לפי פסק דין ועל מנת שלא לשלם הגישה הליך לפשיטת רגל בניו יורק.  האח שכר את שירותי עו”ד דוד פרנס מישראל כדי להתמודד עם הטענות של אורלי שהיא בכלל תושבת ישראל (טענה שקרית לחלוטין) ולכן האח לא יכול להגיש נגדה את ההליכים בניו יורק, וכן שהמסירה שבוצעה לה בדירתה הרשומה במשרד הפנים בירושלים היא פסולה כי היא גרה בתל אביב.

עו”ד דוד פרנס שכר חוקר פרטי ששון מתיתיהו ש”השיג” דו”ח כניסות ויציאות לישראל על אורלי ועל בעלה מר הרשמן.  כמו כן הוא “השיג” מידע שיש לה חשבון סודי בבנק הפועלים (מידע זה התברר כשגוי ומיושן).

את הדו”ח הסודי נגד אורלי הוא הגיש לשופט בניו יורק שקבע כי אכן אורלי גנר שקרנית מדופלמת והגישה תצהירים כוזבים לגבי מקומות המגורים שלה.  את הדו”ח על בעלה מר הרשמן שגיא גנגר לא הגיש לבית המשפט, והרשמן דרש בגילוי מסמכים לכפות על שגיא גנגר לגלות את הדו”ח הבלשי של ששון מתיתיהו.

השופט בניו יורק קבע שהדו”ח הבלשי נעשה במסגרת של חיסיון של מסמך שהוכן במסגרת הליך משפטי ולכן אין לגלות אותו או למסור אותו.  כמו כן הוא דחה את טענותיו של הרשמן שבגלל שהמידע הושג בדרך של עבירת פשע פלילי חמורה (הפרת פרטיות), החיסיון מתבטל.

לצורך הוכחת טענותיו של הרשמן שבישראל אסור להוציא מידע ממשרד הפנים על כניסות ויציאות, הרשמן הביא לשופט הניו יורקי את תקדים שופטת המשפחה אסנת אלון לאופר שהורשעה בהפרת פרטיות של המאהב שלה.  אולם השופט בניו יורק לא התרשם מזה וטען שאין להשוות בין שני המקרים כי אין כל ראיה כיצד החוקר השיג את פירוט הכניסות והיציאות.

קראו אצלנו את פסק הדין מניו יורק המראה כמה שקרים אורלי גנגר ובעלה כתבו לבית המשפט על מקומות המגורים שלהם בניסיון להתחמק מההליך, ולגרום לביטול ההליך “בהעדר סמכות”.

בישראל הנוכלת שהגישה תצהירי שקר תובעת על “הפרת פרטיות”

בינתיים בישראל אורלי גנגר שהיא בכלל תושבת ארה”ב שרק מבקרת בארץ הגישה תביעת ענק נגד הבלש ששון מתיתיהו וטענה כי ששון מתיתיהו פגע בפרטיות שלה בכך שהצליח להשיג מידע שאינו זמין לציבור (הכניסות והיציאות).

בל נשכח שהמידע הזה הוכיח כי היא משקרת בניו יורק לגבי מקום מגוריה כך שאורלי גנגר לא יכלה לטעון שנגרם לה נזק – כי היא זו השקרנית שניצלה את טענת הפרטיות לשקר לבית המשפט בניו יורק.

השופט אביים ברקאי פסק לטובת אורלי גנגר 37,000 ש”ח (שזה סכום שהיא יכלה לתבוע בתביעות קטנות).  הוא גם התייחס להכרעת השופט מניו יורק שזה מסמך חסוי בשל הכנתו לצרכים משפטיים:  “הערה ביחס לכך שהדו”ח הוכן לצורך הגשתו בהליך משפטי – הנתבע מפנה לכך שסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות מקים הגנה במקרה בו “הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ”ה- 1965 “. לדברי הנתבע, מכיוון שהדו”ח נדרש לצורך הליך משפטי, כאמור בסעף 13 ( 5 ) קיימת הגנה ל”פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור”. אין לקבל טענה זו. ככל שנקבל את הטענה, נאלץ לומר שיש לבטל את החיסיון על פי דין הניתן מכח חוק מרשם האוכלוסין, בכל פעם שבעל דין שכנגד מעונין לחקור ואולי גם לפגוע בפרטיות שלא כדין. ויודגש – אין מדובר בפגיעה בעלמא בפרטיות התובעת, אלא בפגיעה בניגוד לחוק, ופגיעה כזו לא מוכשרת לא על ידי תום לב, וגם לא על ידי הצגתו בבית משפט של תוצר הפעולות הפוגעניות בבית המשפט, קרי הצגת הדו”ח שהפיק הנתבע”.

הפרת פרטיות בישראל – עוולה לנשים בלבד

שימו לב כיצד השופט אביים ברקאי יוצא מגדרו כדי להגן על “הפרת הפרטיות” של אורלי גנגר רק בגלל שהיא אישה.  גבר לעומת זאת לא היה מקבל אפילו שקל אחד אצל אביים ברקאי.

כיום בישראל הפרת הפרטיות הפכה חרב ביד נשים להסתיר את כל המעשים המכוערים שלהן:  אישה שבוגדת מצליחה בבית דין רבני למנוע הגשת ראיות של בגידה בטענה שהצילומים הפרו את הפרטיות שלה.  היא זוכה במאות אלפי שקלים “כתובה”.  נשים מגישות תלונות שווא נגד הבעלים שלהם על אונס ואלימות.  כאשר מתברר שהגבר צילם את המעשה והן האלימות והשקרניות, הן טוענות שהפרטיות שלהן הופרה.  אלה רק 2 דוגמאות קלסיות.

אבל כאשר אישה פוגעת בפרטיות של גבר בישראל, אז הכל מותר.  ראו פסק דין של המכשפה הזנותית אספרנצה אלון אשר הכשירה חיטוט בטלפון של הבעל” בטענה שכאשר המתלונן הוא זכר, לא עומדת לו הזכות להפרת פרטיות….

ראו:  גרושה מהגהנום אסתר בן איון שידלה הבת לגנוב לאבא טלפון ופרצה אותו. הנבלה אספרצה אלון: לגבר אין זכות לפרטיות ומותר לפרוץ טלפונים של גברים. אסף לאור ייצג את העבריינית אסתר בן איון

איך מוכיחים שאורלי גנגר שיקרה על מקום מגוריה?

המידע הזה שהשופט אביים ברקאי נחרד כל כך שהופרה הפרטיות של אורלי גנגר, הוא מידע שבישראל בתי משפט למשפחה מוציאים צווים לרשות האוכלוסין כל הזמן למסור את תדפיסי הכניסות והיציאות.

הסיכויים להתנגד להוצאה של צו כזה לרשות האוכלוסין הם אפסיים. לכאורה האח שגיא  גנגר היה צריך לבקש מהשופט בניו יורק להוציא בקשה לשיתוף פעולה בינלאומי דרך משרד המשפטים האמריקאי על גבי טופס סטנדרטי למדינת ישראל לפתוח הליך בישראל ודרכו להוציא את המידע.  אולם הליך כזה היה לוקח שנה.

הפעלת חוקר פרטי בנסיבות כאלה קורית כל הזמן בישראל.  כולם יודעים שהחוקר משלם למישהו ברשות האוכלוסין “מתחת לשולחן” שיבדוק וישלוף את המידע, וכולם מעלימים מזה עין.  לכן לא ברור מדוע דווקא אביים ברקאי החליט להתלבש דווקא על החוקר ששון מתיתיהו.

אז איך המשטרה לא הצליחה לגלות מי הדליף לחוקרים את המידע?

אורלי גנגר והרשמן בעלה הגישו תלונה במשטרה ואצל מבקרת הפנים של רשות האוכלוסין.  מבקרת הפנים בדקה לוגים של צפיות במידע וגילתה כי 4 עובדים צפו במידע ללא הסבר.

אף אחד מהם לא נחקר מדוע הוא צפה במידע. כמו כן:  “הגופים החיצוניים שנכנסו לרשומות של בני הזוג היו משרד החוץ, הנהלת בתי המשפט ועיריית תל אביב.  גם שם, אף שבדיקת הלוגים הראתה שארבעה עובדי הרשות נכנסו לרשומות ללא סיבה, היא טענה כי “אם היה דלף של מידע, הרי שגם מגורמים אלה ייתכן שהדלף בוצע”.

פרטים נוספים בכתבה של תומר גנון התותח בכלכליסט 3/4/2022:

למרות החשד להעברת מידע רגיש לחוקרים פרטיים: התיק נגד עובדי רשות האוכלוסין נסגר 

סכסוך משפחתי אמוציונלי בין שגיא גנגר לאחותו אורלי ובן זוגה, שהוא גם עורך דינו של טראמפ, הוליד דו”ח של חוקר פרטי ובו מידע חסוי על כניסות ויציאות של השניים מישראל; תלונת הזוג במשטרה גררה בדיקה ברשות האוכלוסין, שגילתה כי 4 עובדים ניגשו לנתונים של השניים ללא סיבה; אף שהמידע התגלגל לחוקר פרטי, העובדים לא נחקרו והתיק נסגר

בדיקה טכנולוגית של מבקרת הפנים ברשות האוכלוסין וההגירה העלתה כי ארבעה עובדים צפו במידע פרטי רגיש של שני אזרחים ללא סיבה מוצדקת, ועלה החשד כי העובדים היו מעורבים לכאורה בהעברת המידע החסוי לחוקרים פרטיים. למרות זאת, התיק בחשד לגילוי מידע חסוי ללא היתר נסגר מבלי שארבעת העובדים נחקרו – כך עולה מתיק החקירה במשטרה שהגיע לידי “כלכליסט”. בפרקליטות סגרו את התיק מבלי לבקש מהמשטרה השלמת חקירה, גביית עדות או חקירה באזהרה של עובדי הרשות.

הבדיקה ברשות האוכלוסין נולדה בעקבות תלונה שהגישו למשטרה אורלי גנגר ובן זוגה אריק הרשמן.   גנגר היא בתו של איש העסקים אריה גנגר, ואילו הרשמן הוא יועץ בכיר לנשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ ועורך דינו בהווה, ויועץ בכיר לשגריר ארצות הברית בישראל לשעבר דיוויד פרידמן.

השניים התלוננו במשטרה נגד שני חוקרים פרטיים, וטענו שהחוקרים קיבלו לידיהם מידע חסוי על כניסותיהם ויציאותיהם מישראל, למרות שגישה למידע כזה מותרת רק לעובדי מדינה מורשים.

אריה גנגר הבת שלו אורלי גנגר סוחטת את אחיה שגיא
אריה גנגר הבת שלו אורלי גנגר סוחטת את אחיה שגיא

תלונת הזוג גנגר־הרשמן הובילה לכך שהמשטרה ביקשה מרשות האוכלוסין לבדוק מי נכנסו לרשומות של הזוג וצפו במידע הפרטי אודותיהם. בדיקת הלוגים במערכת הממוחשבת – המזהים כניסה של עובד לרשומות – העלתה שארבעה עובדי רשות האוכלוסין וההגירה צפו במידע במנותק מעבודתם. בהמשך המידע הזה התגלגל לידי החוקרים הפרטיים, ללא כל סיבה מקצועית. אף על פי כן התיק נסגר, ומתיק החקירה שבפרקליטות עולה שגם נגד שני החוקרים הפרטיים, שנחקרו בחשד לקבלת דבר במרמה ושימוש במידע החסוי, הוחלט לא להגיש כתב אישום. על ההחלטה לסגור את התיק נגד עובדי הרשות הגישו בני הזוג ערר לפרקליטות, והוא עדיין נבחן.

“צפייה המנותקת מעבודת המשרד”
את הדו”ח שהכינו החוקרים הפרטיים על הזוג גנגר־הרשמן, שהוליד את הבדיקה והחקירה המשטרתית, הזמין אחיה של אורלי גנגר, שגיא גנגר, באמצעות עורכי דינו. הדו”ח הוזמן במסגרת סכסוך כספי־משפחתי אמוציונלי על עשרות מיליוני דולרים שמנהל שגיא גנגר בארצות הברית נגד אחותו ובן זוגה, שנחשף בעבר ב”מוסף כלכליסט”.
בספטמבר 2019 הגישה אורלי גנגר תביעה אזרחית נגד אחד החוקרים הפרטיים שבלשו אחריה, ששון מתתיהו. בשבוע שעבר פסק בית משפט השלום בת”א שמתתיהו ישלם לגנגר פיצוי של 37 אלף שקל על פגיעה בפרטיות של בני הזוג. הפגיעה נבעה משימוש בפלט היציאות והכניסות מהארץ של בני הזוג, שהושג ממחשבי רשות האוכלוסין וההגירה. השופט בתיק, אביים ברקאי, ציין כי החלטת הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום בעבירות שנחקרו אינה רלבנטית לעובדה שהחוקר הפרטי מתתיהו פגע בפרטיות הזוג, ועל כן עליו לפצותם כספית.
הרשמן, המחזיק באזרחות ישראלית ואמריקאית, הגיש באוקטובר 2019 תלונה למפלג ההונאה של מחוז ירושלים במשטרה נגד החוקר הפרטי מתתיהו. בעקבות התלונה נפתחה חקירה פלילית, ובמפלג ההונאה פנו למבקרת הפנים של רשות האוכלוסין וההגירה, נירית גור־אריה אלקלעי, וביקשו שתערוך בדיקת לוגים במערכות הרשות – בחינת הרישום ההיסטורי של פעולות שבוצעו במערכת, ומי ביצע אותן, כולל תאריכים ושעות. זאת כדי לברר האם בוצעו כניסות לא מורשות שלא לצורכי תפקיד על ידי מי מהעובדים, לגבי הרשמן וגנגר.
מבקרת הפנים אלקלעי, כך עולה מתיק החקירה, העידה במשטרה במאי 2020 אחרי הבדיקה הטכנולוגית שביצעה. “(לגבי) השמות הבאים לא מצאתי כל סיבה לכניסתם למערכת ולצפייה ברשומות כנגד שני האזרחים”, אמרה לחוקר ופירטה: “סיגל שליסלברג, יוסף שטרית ויצחק מוריה – אין כל אזכור במערכת לפעולה שנעשתה על ידיהם או סיבה לצפיה בנתוני האזרחים.
גם לגבי עובד רביעי התעוררו סימני שאלה. “דוד עצמון, עובד בלשכת האוכלוסין ברמת גן, נכנס לשתי רשומות ב־8.9.19 בשעה 07:49 לכאורה ללא סיבה. שעתיים לאחר מכן ביצעה עובדת מרכז מידע הנפקת תיעוד של איתור מען – פעולה חוקית לכל דבר ועניין הנובעת מהגשת בקשה. אני לא יכולה למצוא סיבה מקצועית עניינית לקשור, ואם יש בכלל מקום לקשור, את פעולות הצפייה ברשומות של דוד עצמון לפעולה במרכז המידע”.
מבקרת הפנים הוסיפה עוד סימני שאלה. “עצמון עובד בלשכה ברמת גן והפעולה הנוספת בוצעה על ידי עובדת מרכז מידע. לא יכולה להיות סיטואציה שבה עצמון יקבל פנייה ידנית ויעביר לביצוע מרכז המידע. הפעולה שנעשתה על ידיו נכון לרגע זה היא ללא כל הסבר”.
גם לגבי עובד נוסף היו סימני השאלה. “יוסף שטרית נכנס ב־17.7.19 לרשומות אורלי גנגר וב־15.9.19, חודשיים לאחר מכן, לרשומות אריק הרשמן – ללא כל סיבה מוצדקת בשני המקרים. הסבירות ששני האזרחים (גנגר והרשמן), כל אחד בתאריך נפרד, הגיעו לאותו עובד שביצע צפייה ללא כל פעולה נראית לי אקראית מדי. כך גם המקרה של עצמון”.
מבקרת הפנים טענה בהמשך עדותה כי אף שזוהו בבדיקה הפנימית צפיות לא מורשות של עובדים, היא אינה יכולה לקשור זאת בוודאות להדלפת המידע. “ניתן לראות (ברשומות) שגופים אחרים מורשים נכנסו וביצעו בדיקות ברשומות לגבי שני האזרחים, וייתכן כי אם בוצע דלף מידע לא חוקי, הדבר נעשה שלא על ידי עובדי הרשות כי אם על ידי מי מעובדי הגופים האחרים”.
ממזכר של שיחת טלפון שביצעה אלקלעי עם חוקר המשטרה כמה ימים לפני עדותה, עולה כי היא ציינה כי הגופים החיצוניים שנכנסו לרשומות של בני הזוג היו משרד החוץ, הנהלת בתי המשפט ועיריית תל אביב. גם שם, אף שבדיקת הלוגים הראתה שארבעה עובדי הרשות נכנסו לרשומות ללא סיבה, היא טענה כי “אם היה דלף של מידע, הרי שגם מגורמים אלה ייתכן שהדלף בוצע”.
אף שהלוגים במערכת העלו שארבעת העובדים נכנסו ללא סיבה למערכת לצפות ברשומות של הזוג, מה שלכאורה עשוי להעיד כי היו מעורבים בהוצאת מידע שלא כדין – הם לא נחקרו במשטרה. בפרקליטות מחוז ירושלים שליוותה את התיק לא ביקשו לבצע השלמות חקירה בטרם סגירתו.
החוקר הפרטי מתתיהו, שנחקר באזהרה, לא סיפק הסבר כיצד ניתן להשיג את המידע בדרכים חוקיות, וטען כי הסתייע בקבלן משנה, חוקר פרטי בשם חגי תאומים, שהשיג עבורו את המידע מבלי שידוע לו כיצד הגיע אליו המידע. את העבודה הזמינה ממנו, כך העיד, עורכת דין בשם ג’ין אלטשולר, שאיתרה אותו לבקשת קולגה שלה, דוד פרנס, המייצג את שגיא גנגר בתביעות שהוא מנהל בארה”ב נגד אחותו ובן זוגה.
“תסביר לי איך בצורה חוקית חוקר פרטי יכול לקבל פרטי מעברים של אדם שאינו הוא מרשות האוכלוסין וההגירה?”, שאל החוקר. “אין לי מושג”, השיב מתתיהו.
החוקר: “תן לי דרך חוקית אחת שבה ניתן לקבל את נתוני הכניסה והיציאה המדויקים של אדם מישראל והחוצה ממנה”.
מתתיהו: “רשתות חברתיות, שיחות בכיסוי, שכנים, מכרים”.
החוקר: “אני טוען שאתה משקר. אתה לא נקטת בשום דרך שכזו ולא הפעלת כל קבלן משנה לשם קבלת הנתונים. כלל הנתונים נאספו והושגו על ידיך ואתה העברת אותם לאחיה של אורלי גנגר באמצעות באי כוחה”.
מתתיהו: “אין מצב שכזה”.
החוקר לא הרפה. “אם לא תוכל להמציא את השמות, מי שביצע את הבדיקות, ואת הדרך החוקית, שבה הבדיקות נעשו, ניתן יהיה להסיק כי אתה ביצעת אותן והן בוצעו בדרך לא חוקית?”. החוקר הפרטי מתתיהו השיב: “לא נכון. תוכל להסיק שאני לא רוצה לעמוד במצב לא נעים שבעתיד אף קבלן פרטי לא ירצה לעבוד איתי”.
למשטרה זומן לחקירה באזהרה גם קבלן המשנה לכאורה, חגי תאומים, אבל גם הוא לא פיזר את הערפל. בחקירה טען שהוא מצליח להמציא נתונים על כניסות ויציאות ב”שיחות בכיסוי לאובייקט”.
חוקר: “ומי הגורם שיכול לדעת את זה?”
תאומים: “אני מעדיף שלא לענות על זה. בתחקורים סמויים וכל מקרה לגופו”.
חוקר: “למה אתה מתכוון בכל מקרה לגופו?”.
החשוד שותק ומסרב לענות.
חוקר: “פרט איך אתה מקבל מידע על מעברי אדם במעברי גבול של ישראל שלא באמצעות האנשים עצמם?”.
תאומים: “אני את שלי אמרתי”.
אף שהתיק הפלילי נגד מתתיהו ותאומים נסגר, במקביל אליו התנהלה תביעה אזרחית של אורלי גנגר נגד החוקר הפרטי מתתיהו. גם שם, במהלך החקירה הנגדית לעורך דינה, מתתיהו לא סיפק תשובה מהיכן הגיע המידע הסודי.
“הנתבע המשיך בגרסה, אשר במלוא הכבוד כללה יותר מדי התפתלויות”, כתב השופט ברקאי בפסק הדין בשבוע שעבר. “הוא ציין שהוא צריך לבדוק מי היו אנשי המקצוע שעמם עבד בתקופה הרלבנטית. ומיד לאחר מכן אמר היפוכו של דבר שלפיו אינו יכול לבדוק דבר וכלשונו: ‘אין לי איפה להסתכל'”.
“במלוא הכבוד”, הוסיף השופט, “קשה לקבל את גרסת החוקר הפרטי שלפיה קבלנים עצמאים עלומים שאינו יודע מי הם, השיגו את המידע באופן חוקי לחלוטין”. השופט הוסיף כי “ההתחמקות העקבית של הנתבע ממתן תשובה שתאשש את גרסתו, מחזקת דווקא את ההנחה שהמידע אכן הושג על ידי גישה ישירה למאגרי מידע”. בפסק הדין נקבע כי על מתתיהו לשלם לגנגר פיצוי של 37 אלף שקל, אל מול תביעה בסכום גבוה משמעותית שהגישה – חצי מיליון שקל.
אביים ברקאי:  “אין בכך דבר שהתיק הפלילי נסגר”
השופט ברקאי קבע בפסק הדין כי החלטת הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום נגד החוקר הפרטי אינה רלבנטית לפיצוי הכספי על העוול שנגרם לאזרח שפרטיותו נפגעה: “מתתיהו מציין שזומן לחקירה פלילית וזו לא הבשילה לכתב אישום, ותיק החקירה נסגר. במלוא הכבוד אין בכך דבר. העובדה שרשות החליטה, משיקוליה שלה, לא להגיש כתב אישום, אין בה ללמד שלא נעוולה עוולה. יותר מכך, לעתים אפילו מוגש כתב אישום המסתיים בזיכוי – עדיין אירועי כתב האישום יכולים להצמיח טענות לעוולה שעוול הנאשם שזוכה”.
מפרקליטות מחוז ירושלים נמסר בתגובה לשאלות מדוע סגרה את תיק החקירה מבלי שנחקרו עובדי רשות האוכלוסין, שהתגלה בבדיקה טכנולוגית כי צפו במידע ללא קשר לעבודתם, וכן מדוע לא הגישה כתב אישום נגד החוקרים הפרטיים, כי: “לאחר בחינת התיק הוחלט כי המסגרת המתאימה לבירור הטענות אינה במסגרת ההליך הפלילי. לאחרונה הוגש ערר על ההחלטה והוא יבחן כמקובל”.
מהמשטרה נמסרה בתגובה לשאלה מדוע לא נחקרו עובדי רשות האוכלוסין וההגירה כי “החקירה התנהלה במשטרה ובמסגרתה בוצעו מגוון פעולות חקירה במטרה להגיע לחקר האמת. עם סיום החקירה הועבר תיק החקירה לעיון והחלטת הפרקליטות. לפרטים נוספים יש לפנות לפרקליטות”.
מרשות ההגירה והאוכלוסין נמסר בתגובה לשאלה האם ננקטו צעדים משמעתיים מול העובדים שצפו במידע ללא קשר לעבודתם, כי “עדות המבקרת הפנימית נמסרה במסגרת עדותה במשטרה ועל פי בקשה. עד כה לא התקבלה ברשות הודעה בדבר סיום החקירה הפלילית ולכן לא ניתן לבצע הליך מקביל”. נציין כי אף ש”כלכליסט” הציג לרשות את פסק דינו של השופט ברקאי שבו ציין כי התיק הפלילי נסגר, וכן שהוגש ערעור על החלטת הסגירה של התיק הפלילי על ידי הרשמן וגנגר, ברשות בחרו לא לשנות את תגובתם.
מששון מתתיהו נמסר: “מדובר בתביעה שנדחתה ברובה המוחץ ואושרה בסך של פחות מעשירית מסכום התביעה. דבר המעיד כי ביהמ”ש הנכבד קיבל את רוב טענותיי. אף על פי כן, נראה כי פסה”ד אינו מתייחס לטענות מהותיות שעלו מצדי, ולכן, למרות שרוב התביעה נדחתה, אני עדיין שוקל הגשת ערעור”. מתתיהו בחר לא להתייחס לחקירה הפלילית.
מטעמם של אורלי גנגר ואריק הרשמן נמסר: “רק חוקר פרטי שנשכר על ידי שגיא גנגר יכול לטעון שהעובדה שפסק דין שקבע שהפר את חוק הגנת הפרטיות, השיג וסחר במידע פרטי תוך חדירה אסורה למאגר מידע ממשלתי, והעיד באופן בלתי אמין, הוא הצלחה. בית המשפט הוסיף וקבע בפסק הדין שחלק מהמידע הבנקאי שבו סחר ששון מתתיהו, והציג כעדכני, היה מיושן וחסר כל רלוונטיות. עניין זה יתברר בהמשך ההליכים”.
ראש אגף הסייבר: “יש 2–3 אירועים בחודש של מסירת מידע שלא כדין”
הדלפת מידע חסוי מרשות האוכלוסין וההגירה, שמוצא את דרכו לא פעם לידי חוקרים פרטיים שנשכרים למשל במסגרת סכסוכים משפטיים, היא תופעה שבשירות המדינה מתקשים לעקור מהשורש. כך, למשל, במהלך עדות שמסר בחודש אוקטובר בבית משפט השלום בתל אביב ראש אגף סייבר ואבטחת מידע ברשות האוכלוסין וההגירה, עידו תלמי, הוא אמר כי “אני מתעסק בלפחות 3-2 אירועים בחודש שבהם חלה איזושהי מסירה של מידע שלא כדין”.
תלמי אמר את הדברים במסגרת תביעת הפיצויים שהגישה גנגר נגד החוקר הפרטי מתתיהו. כאשר נשאל ראש אגף הסייבר ואבטחת המידע על ידי השופט ברקאי האם נערכות חקירות במשרד הפנים בנושאים כאלה הוא השיב: “עושים. המבקרת הפנימית. אני חוקר משמעתי, אני מעמיד לדין בתוך המשרד גורמים שמבצעים עבירה ואני בקשר מתמיד עם יחידה להב 433 במשטרה וגם שם אני מוסר עדות לצערי”.
תלמי טען בעדותו שמאגר המידע על כניסות ויציאות, בדומה לתוכנת אגרון (תוכנת מידע על תושבים) שדלפה לדבריו בעבר ממשרד הרווחה, לא דלף לאינטרנט, ולכן רק לעובדי מדינה ורשויות יש גישה למידע. “במהלך שנותיי ברשות, אני משנת 2013 שם, לא נתקלנו במאגר מידע שבו הכניסות והיציאות מהארץ דלפו לאינטרנט. ככל שאנחנו מכירים, זה מידע שנמצא רק ברשות האוכלוסין וההגירה”.

כתבה של זיבה קריסטל ב”פוסטה” 29/3/2022:

חוקר פרטי ישלם לאמנית אורלי גנגר פיצוי על פגיעה בפרטיות

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי החוקר הפרטי ששון (ששי) מתתיהו ישלם פיצויים בסך 30 אלף שקל לאמנית אורלי גנגר, בתו של איש העסקים אריה גנגר ואשתו של עו”ד אריק הרשמן אשר שימש כיועץ בכיר לנשיא ארה”ב לשעבר דונאלד טראמפ.

ששי מתיתיהו חוקר פרטי משרד גילוי נאות
ששי מתיתיהו חוקר פרטי משרד גילוי נאות

בפסק הדין נקבע כי מתתיהו, בעל משרד החקירות ברישיון “גילוי נאות”, ביצע עוולה אזרחית של פגיעה בפרטיות כנגד גנגר, עקב חדירה בלתי חוקית למאגר המידע של רשות האוכלוסין והוצאת מידע על כניסותיה ויציאותיה של אורלי גנגר מישראל. תביעה דומה נגד מתתיהו הוגשה גם על ידי אריק הרשמן, בעלה של גנגר, עקב חדירה למידע פרטי לכאורה אודות חשבונות בנק וטיסות, ותביעה זו עדיין מתבררת בבית משפט.

את החוקר הפרטי מתתיהו הפעיל על פי דבריו שגיא גנגר – אחיה של אורלי אשר מסוכסך איתה ומנהל נגדה קרבות משפטיים ארוכי שנים על מניות הירושה והנכסים המשפחתיים.

ההליכים בין אורלי לאחיה שגיא מתנהלים בבית משפט בניו יורק, מקום מגוריהם. על פי פרסום מ”כלכליסט” לפני שנה, שגיא מסוכסך גם עם אביו אריה גנגר, אשר איבד לפני שנים את השליטה בחברת כימיקלים ישראל. מקום מושבו של האב אריה כיום הוא במיאמי.

על אף שהסכסוכים המשפחתיים מתבררים בארה”ב, המאבקים אשר כללו לכאורה גם מעקבים זלגו לישראל. החוקר הפרטי מתתיהו טען בכתב ההגנה שהגיש לתביעתה של אורלי גנגר, כי אחיה שגיא פנה אליו לאחר שבית המשפט בניו יורק הטיל עליה חיובי עתק, ואילו היא נקטה בהליכי חדלות פירעון כדי להתגונן.

שגיא גנגר ביקש מהחוקר לכאורה להשיג מידע פיננסי, כמו גם על נסיעותיהם לישראל (כניסות ויציאות) של אורלי ובעלה אריק הרשמן, אשר בנוסף לקרבתו לטראמפ שימש גם כיועץ מיוחד לשגריר ארה”ב בישראל מטעם טראמפ, דיויד פרידמן.

דוח החקירה של מתתיהו בהזמנת שגיא גנגר, אמור היה לדברי החוקר להיות פומבי. שגיא ביקש להציגו בבית המשפט בניו יורק במסגרת ההליכים שהוא מנהל נגד אחותו. מתתיהו טען, באמצעות עו”ד מרדכי וחדי, כי הוא לא פגע בפרטיות של אורלי גנגר, וכי כל המידע שמסר לאחיה והציג בדו”ח – כניסותיה ויציאותיה מישראל, ופרטי סניף בנק (שגויים) – הושג בדרכים חוקיות, אך חסויות כ”סוד מסחרי”.

אורלי גנגר טענה בתביעתה, באמצעות עו”ד יובל נחמני ועו”ד מיכל ירמי, כי פרטים אלה לא יכולים היו להגיע לידיעתו של החוקר מתתיהו, “אלא על ידי ביצוע עבירות פליליות על חוק הגנת הפרטיות ועל חוק המחשבים”, לכאורה, ותוך ביצוע עוולות אזרחיות. גנגר תבעה ממתתיהו לא פחות מחצי מיליון שקל.

השופט אביים ברקאי דחה בפסק הדין שניתן לאחרונה את גרסת החוקר מתתיהו, לפיה “קבלני משנה” עלומים שהוא מפעיל השיגו את המידע על כניסותיה ויציאותיה של אורלי גנגר מישראל “באופן חוקי לחלוטין”. השופט כתב כי מתתיהו התחמק ממתן תשובות, מיהם אותם “קבלנים” וכיצד הגיע אליו המידע, שלא באמצעות חדירה בלתי חוקית אל המאגר החסוי של רשות האוכלוסין. בעניין זה העיד גם ראש אגף הסייבר ואבטחת מידע ברשות האוכלוסין, עידו תלמי, כי פירוט כניסות ויציאות מישראל עדיין לא דלף לרשת יחד עם פרטי מאגרים אחרים שדלפו זה מכבר.

מתתיהו ציין כי בשל תלונתה של גנגר, הוא גם נחקר במשטרה בחשד לפלילים עקב פגיעה בפרטיות, אולם התיק נגדו נסגר. על כך העיר השופט כי הדבר לא רלוונטי. “העובדה שהרשות החליטה, משיקוליה שלה, לא להגיש כתב אישום – אין בה כדי ללמד שלא נעשתה עוולה (אזרחית)”.
חוק הגנת הפרטיות קובע פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של עד 50 אלף שקל. השופט ברקאי החליט להעמיד את סכום הפיצוי לאורלי גנגר על 30 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט של 7,000 שקל.

ששי מתתיהו מסר בתגובה: “מדובר בתביעה שנדחתה ברובה המוחץ ואושרה בסך של פחות מעשירית מסכום התביעה. דבר המעיד כי בית המשפט הנכבד קיבל את רוב טענותיי. אף על פי כן, נראה כי פסק הדין אינו מתייחס לטענות מהותיות שעלו מצדי, ועל כן, למרות העובדה כי רובה של התביעה נדחתה, כמו גם החיוב בסכום נמוך משמעותית מסכום התביעה, אני עדיין שוקל הגשת ערעור”.

https://posta.co.il/article/67778-5/

כתבה בישראל היום של אבי כהן:

חוקר פרטי פגע בפרטיות ויפצה אישה באלפי שקלים

החוקר הוציא מידע ממרשם האוכלוסין לטובת לקוח • הוא טען: “לא הפרתי את החוק” • ביהמ”ש: “גם כשלא מוגש כתב אישום – אין בכך כדי ללמד שלא נעשתה עוולה”

חוקר פרטי, שהעביר לאדם דו”ח ובו פרטים אישיים של אחותו במהלך משפט המתנהל ביניהם בארה”ב, יפצה את האישה ב־37 אלף שקלים בגין פגיעה בפרטיותה – כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בתל אביב.

בתביעה שהגישה נגד החוקר הפרטי, טענה האישה כי הוא סיפק לאחיה, תמורת תשלום, מידע אישי עליה תוך ביצוע עבירות פליליות על חוק הגנת הפרטיות ועל חוק המחשבים. מדובר ברשומה עם פרטי הכניסות והיציאות שלה מישראל, כמו גם מידע על חשבונותיה בבנק, שאותם לטענתה הוציא הנתבע ממאגר מידע בעצמו או ביחד עם אחרים.

מנגד, טען החוקר כי האישה מנהלת זה שנים סכסוך משפטי משפחתי מול אחיה, שבמסגרתו הושתו עליה חיובים בסכומי עתק ובתגובה היא פתחה בארה”ב בהליך של חדלות פירעון. לדבריו, במסגרת הסכסוך המשפטי ביקש ממנו אחיה את דו”ח החקירה, ובעקבות הצגת הדו”ח בביהמ”ש ניסו עורכי דינה של האחות “להפחידו ולהדיח אותו מלתת עדותו או להשלים את החקירה בעניינה, לטעמו של החוקר”.

עוד טען החוקר בביהמ”ש כי באותה עת הוא היה נתון למעקב, וכי “התביעה אינה אלא שלב נוסף במערכה המתנהלת כנגדי, בניסיון להלך עלי אימים כדי לשבש את הליכי המשפט המתנהלים בארה”ב. לא פגעתי בפרטיות התובעת, לא גרמתי לה עוול, לא הפרתי את הוראות חוק הגנת הפרטיות, ודו”ח החקירה הושג בדרכים חוקיות וללא כל כוונה לפגוע”.

אלא שהשופט, אביים ברקאי, חשב אחרת וקבע כי במסירת המידע על הכניסות והיציאות של התובעת מישראל, החוקר הפרטי אכן פגע בפרטיותה. “אף שלחוקר פרטי מותר לפעמים, על פי החוק, לפגוע בפרטיותו של אדם”, נימק השופט בפסק הדין, “פירוט כניסות ויציאות מישראל הוא בגדר מידע חסוי על פי דין, ובכל מקרה אסור לחוקר פרטי לחדור למאגרי מרשם האוכלוסין ולקבל מידע ביחס לאזרחים שונים”.

“תום הלב אינו מכשיר את הפעולות”

השופט גם דחה את טענת הנתבע להגנת תום לב, וקבע כי “תום הלב אינו מכשיר ואינו מתיר פעולות שאסורות על פי דין”.

על טענת החוקר הפרטי, שלפיה סגירת התיק הפלילי נגדו במשטרה מעידה כי לא עבר על החוק, כתב השופט ברקאי בפסק דינו כי “במלוא הכבוד, אין בכך דבר. העובדה שהרשות החליטה, משיקוליה שלה, לא להגיש כתב אישום – אין בה כדי ללמד שלא נעשתה עוולה. יתרה מכך, לעיתים אפילו האישום מסתיים בזיכוי, ועדיין אירועי כתב האישום יכולים להצמיח טענות לעוולה שעוול הנאשם שזוכה”.

https://www.israelhayom.co.il/news/crime/article/10108785

הנה פסק הדין מניו יורק בתיק פשיטת הרגל של אורלי גנגר.

פסק דין מניו יוקק בהליכי פשיטת רגל של אורלי גנגר השופט אוסר גילוי מסמכים של דוח החוקר מתיתיהו

והנה פסק הדין מישראל נגד החוקר הפרטי: 

אורלי גנגר נ חוקר פרטי ששון מתיתיהו פגיעה בפרטיות
Views: 47

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי מכיר את האישה הזאת?




This will close in 25 seconds