מה עושה בעל דין כאשר הצד שכנגד משקרת לגבי הכתובת שלה והמגורים שלה בבית משפט ודורשת למחוק את ההליך בטענה שהיא בכלל לא מתגוררת והיא אינה תושבת באותו בית משפט?
זה מה שקרה למר שגיא גנגר בארה”ב שאחותו אורלי גנגר ובעלה אריק הרשמן הגישו לבתי משפט בניו יורק ובטקסס תצהירים סותרים ושקריים על מקום מגוריהם הקבוע, וביקשו למחוק את הליכים מחמת מסירת כתבי בית דין בכתובת שאינה קבועה, והעדר סמכות (diversity). אריה גנגר שהיה חבר של אריק שרון הוא האבא של אורלי גנגר ושגיא גנגר.
מדובר באישה שחייבת לאחיה 3 מיליון דולר, הגישה הליך פיקטיבי לפשיטת רגל כדי להתחמק מתשלום והגישה מספר תצהירי שקר על כתובותיה ומקומות מגוריה.
כאשר חוקר פרטי ששי מתיתיהו חשף את השקרים שלה, היא תבעה אותו בישראל על הפרת פרטיות וזכתה ב 37,000 ש”ח.
תצהירי השקר של אורלי גנגר בניו יורק
אורלי גנגר חייבת לאחיה שגיא גנגר $3,000,000 לפי פסק דין ועל מנת שלא לשלם הגישה הליך לפשיטת רגל בניו יורק. האח שכר את שירותי עו”ד דוד פרנס מישראל כדי להתמודד עם הטענות של אורלי שהיא בכלל תושבת ישראל (טענה שקרית לחלוטין) ולכן האח לא יכול להגיש נגדה את ההליכים בניו יורק, וכן שהמסירה שבוצעה לה בדירתה הרשומה במשרד הפנים בירושלים היא פסולה כי היא גרה בתל אביב.
עו”ד דוד פרנס שכר חוקר פרטי ששון מתיתיהו ש”השיג” דו”ח כניסות ויציאות לישראל על אורלי ועל בעלה מר הרשמן. כמו כן הוא “השיג” מידע שיש לה חשבון סודי בבנק הפועלים (מידע זה התברר כשגוי ומיושן).
את הדו”ח הסודי נגד אורלי הוא הגיש לשופט בניו יורק שקבע כי אכן אורלי גנר שקרנית מדופלמת והגישה תצהירים כוזבים לגבי מקומות המגורים שלה. את הדו”ח על בעלה מר הרשמן שגיא גנגר לא הגיש לבית המשפט, והרשמן דרש בגילוי מסמכים לכפות על שגיא גנגר לגלות את הדו”ח הבלשי של ששון מתיתיהו.
השופט בניו יורק קבע שהדו”ח הבלשי נעשה במסגרת של חיסיון של מסמך שהוכן במסגרת הליך משפטי ולכן אין לגלות אותו או למסור אותו. כמו כן הוא דחה את טענותיו של הרשמן שבגלל שהמידע הושג בדרך של עבירת פשע פלילי חמורה (הפרת פרטיות), החיסיון מתבטל.
לצורך הוכחת טענותיו של הרשמן שבישראל אסור להוציא מידע ממשרד הפנים על כניסות ויציאות, הרשמן הביא לשופט הניו יורקי את תקדים שופטת המשפחה אסנת אלון לאופר שהורשעה בהפרת פרטיות של המאהב שלה. אולם השופט בניו יורק לא התרשם מזה וטען שאין להשוות בין שני המקרים כי אין כל ראיה כיצד החוקר השיג את פירוט הכניסות והיציאות.
קראו אצלנו את פסק הדין מניו יורק המראה כמה שקרים אורלי גנגר ובעלה כתבו לבית המשפט על מקומות המגורים שלהם בניסיון להתחמק מההליך, ולגרום לביטול ההליך “בהעדר סמכות”.
בישראל הנוכלת שהגישה תצהירי שקר תובעת על “הפרת פרטיות”
בינתיים בישראל אורלי גנגר שהיא בכלל תושבת ארה”ב שרק מבקרת בארץ הגישה תביעת ענק נגד הבלש ששון מתיתיהו וטענה כי ששון מתיתיהו פגע בפרטיות שלה בכך שהצליח להשיג מידע שאינו זמין לציבור (הכניסות והיציאות).
בל נשכח שהמידע הזה הוכיח כי היא משקרת בניו יורק לגבי מקום מגוריה כך שאורלי גנגר לא יכלה לטעון שנגרם לה נזק – כי היא זו השקרנית שניצלה את טענת הפרטיות לשקר לבית המשפט בניו יורק.
השופט אביים ברקאי פסק לטובת אורלי גנגר 37,000 ש”ח (שזה סכום שהיא יכלה לתבוע בתביעות קטנות). הוא גם התייחס להכרעת השופט מניו יורק שזה מסמך חסוי בשל הכנתו לצרכים משפטיים: “הערה ביחס לכך שהדו”ח הוכן לצורך הגשתו בהליך משפטי – הנתבע מפנה לכך שסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות מקים הגנה במקרה בו “הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ”ה- 1965 “. לדברי הנתבע, מכיוון שהדו”ח נדרש לצורך הליך משפטי, כאמור בסעף 13 ( 5 ) קיימת הגנה ל”פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור”. אין לקבל טענה זו. ככל שנקבל את הטענה, נאלץ לומר שיש לבטל את החיסיון על פי דין הניתן מכח חוק מרשם האוכלוסין, בכל פעם שבעל דין שכנגד מעונין לחקור ואולי גם לפגוע בפרטיות שלא כדין. ויודגש – אין מדובר בפגיעה בעלמא בפרטיות התובעת, אלא בפגיעה בניגוד לחוק, ופגיעה כזו לא מוכשרת לא על ידי תום לב, וגם לא על ידי הצגתו בבית משפט של תוצר הפעולות הפוגעניות בבית המשפט, קרי הצגת הדו”ח שהפיק הנתבע”.
הפרת פרטיות בישראל – עוולה לנשים בלבד
שימו לב כיצד השופט אביים ברקאי יוצא מגדרו כדי להגן על “הפרת הפרטיות” של אורלי גנגר רק בגלל שהיא אישה. גבר לעומת זאת לא היה מקבל אפילו שקל אחד אצל אביים ברקאי.
כיום בישראל הפרת הפרטיות הפכה חרב ביד נשים להסתיר את כל המעשים המכוערים שלהן: אישה שבוגדת מצליחה בבית דין רבני למנוע הגשת ראיות של בגידה בטענה שהצילומים הפרו את הפרטיות שלה. היא זוכה במאות אלפי שקלים “כתובה”. נשים מגישות תלונות שווא נגד הבעלים שלהם על אונס ואלימות. כאשר מתברר שהגבר צילם את המעשה והן האלימות והשקרניות, הן טוענות שהפרטיות שלהן הופרה. אלה רק 2 דוגמאות קלסיות.
אבל כאשר אישה פוגעת בפרטיות של גבר בישראל, אז הכל מותר. ראו פסק דין של המכשפה הזנותית אספרנצה אלון אשר הכשירה חיטוט בטלפון של הבעל” בטענה שכאשר המתלונן הוא זכר, לא עומדת לו הזכות להפרת פרטיות….
איך מוכיחים שאורלי גנגר שיקרה על מקום מגוריה?
המידע הזה שהשופט אביים ברקאי נחרד כל כך שהופרה הפרטיות של אורלי גנגר, הוא מידע שבישראל בתי משפט למשפחה מוציאים צווים לרשות האוכלוסין כל הזמן למסור את תדפיסי הכניסות והיציאות.
הסיכויים להתנגד להוצאה של צו כזה לרשות האוכלוסין הם אפסיים. לכאורה האח שגיא גנגר היה צריך לבקש מהשופט בניו יורק להוציא בקשה לשיתוף פעולה בינלאומי דרך משרד המשפטים האמריקאי על גבי טופס סטנדרטי למדינת ישראל לפתוח הליך בישראל ודרכו להוציא את המידע. אולם הליך כזה היה לוקח שנה.
הפעלת חוקר פרטי בנסיבות כאלה קורית כל הזמן בישראל. כולם יודעים שהחוקר משלם למישהו ברשות האוכלוסין “מתחת לשולחן” שיבדוק וישלוף את המידע, וכולם מעלימים מזה עין. לכן לא ברור מדוע דווקא אביים ברקאי החליט להתלבש דווקא על החוקר ששון מתיתיהו.
אז איך המשטרה לא הצליחה לגלות מי הדליף לחוקרים את המידע?
אורלי גנגר והרשמן בעלה הגישו תלונה במשטרה ואצל מבקרת הפנים של רשות האוכלוסין. מבקרת הפנים בדקה לוגים של צפיות במידע וגילתה כי 4 עובדים צפו במידע ללא הסבר.
אף אחד מהם לא נחקר מדוע הוא צפה במידע. כמו כן: “הגופים החיצוניים שנכנסו לרשומות של בני הזוג היו משרד החוץ, הנהלת בתי המשפט ועיריית תל אביב. גם שם, אף שבדיקת הלוגים הראתה שארבעה עובדי הרשות נכנסו לרשומות ללא סיבה, היא טענה כי “אם היה דלף של מידע, הרי שגם מגורמים אלה ייתכן שהדלף בוצע”.
פרטים נוספים בכתבה של תומר גנון התותח בכלכליסט 3/4/2022:
למרות החשד להעברת מידע רגיש לחוקרים פרטיים: התיק נגד עובדי רשות האוכלוסין נסגר
סכסוך משפחתי אמוציונלי בין שגיא גנגר לאחותו אורלי ובן זוגה, שהוא גם עורך דינו של טראמפ, הוליד דו”ח של חוקר פרטי ובו מידע חסוי על כניסות ויציאות של השניים מישראל; תלונת הזוג במשטרה גררה בדיקה ברשות האוכלוסין, שגילתה כי 4 עובדים ניגשו לנתונים של השניים ללא סיבה; אף שהמידע התגלגל לחוקר פרטי, העובדים לא נחקרו והתיק נסגר
בדיקה טכנולוגית של מבקרת הפנים ברשות האוכלוסין וההגירה העלתה כי ארבעה עובדים צפו במידע פרטי רגיש של שני אזרחים ללא סיבה מוצדקת, ועלה החשד כי העובדים היו מעורבים לכאורה בהעברת המידע החסוי לחוקרים פרטיים. למרות זאת, התיק בחשד לגילוי מידע חסוי ללא היתר נסגר מבלי שארבעת העובדים נחקרו – כך עולה מתיק החקירה במשטרה שהגיע לידי “כלכליסט”. בפרקליטות סגרו את התיק מבלי לבקש מהמשטרה השלמת חקירה, גביית עדות או חקירה באזהרה של עובדי הרשות.
הבדיקה ברשות האוכלוסין נולדה בעקבות תלונה שהגישו למשטרה אורלי גנגר ובן זוגה אריק הרשמן. גנגר היא בתו של איש העסקים אריה גנגר, ואילו הרשמן הוא יועץ בכיר לנשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ ועורך דינו בהווה, ויועץ בכיר לשגריר ארצות הברית בישראל לשעבר דיוויד פרידמן.
השניים התלוננו במשטרה נגד שני חוקרים פרטיים, וטענו שהחוקרים קיבלו לידיהם מידע חסוי על כניסותיהם ויציאותיהם מישראל, למרות שגישה למידע כזה מותרת רק לעובדי מדינה מורשים.
תלונת הזוג גנגר־הרשמן הובילה לכך שהמשטרה ביקשה מרשות האוכלוסין לבדוק מי נכנסו לרשומות של הזוג וצפו במידע הפרטי אודותיהם. בדיקת הלוגים במערכת הממוחשבת – המזהים כניסה של עובד לרשומות – העלתה שארבעה עובדי רשות האוכלוסין וההגירה צפו במידע במנותק מעבודתם. בהמשך המידע הזה התגלגל לידי החוקרים הפרטיים, ללא כל סיבה מקצועית. אף על פי כן התיק נסגר, ומתיק החקירה שבפרקליטות עולה שגם נגד שני החוקרים הפרטיים, שנחקרו בחשד לקבלת דבר במרמה ושימוש במידע החסוי, הוחלט לא להגיש כתב אישום. על ההחלטה לסגור את התיק נגד עובדי הרשות הגישו בני הזוג ערר לפרקליטות, והוא עדיין נבחן.
כתבה של זיבה קריסטל ב”פוסטה” 29/3/2022:
חוקר פרטי ישלם לאמנית אורלי גנגר פיצוי על פגיעה בפרטיות
בית משפט השלום בתל אביב קבע כי החוקר הפרטי ששון (ששי) מתתיהו ישלם פיצויים בסך 30 אלף שקל לאמנית אורלי גנגר, בתו של איש העסקים אריה גנגר ואשתו של עו”ד אריק הרשמן אשר שימש כיועץ בכיר לנשיא ארה”ב לשעבר דונאלד טראמפ.
בפסק הדין נקבע כי מתתיהו, בעל משרד החקירות ברישיון “גילוי נאות”, ביצע עוולה אזרחית של פגיעה בפרטיות כנגד גנגר, עקב חדירה בלתי חוקית למאגר המידע של רשות האוכלוסין והוצאת מידע על כניסותיה ויציאותיה של אורלי גנגר מישראל. תביעה דומה נגד מתתיהו הוגשה גם על ידי אריק הרשמן, בעלה של גנגר, עקב חדירה למידע פרטי לכאורה אודות חשבונות בנק וטיסות, ותביעה זו עדיין מתבררת בבית משפט.
את החוקר הפרטי מתתיהו הפעיל על פי דבריו שגיא גנגר – אחיה של אורלי אשר מסוכסך איתה ומנהל נגדה קרבות משפטיים ארוכי שנים על מניות הירושה והנכסים המשפחתיים.
ההליכים בין אורלי לאחיה שגיא מתנהלים בבית משפט בניו יורק, מקום מגוריהם. על פי פרסום מ”כלכליסט” לפני שנה, שגיא מסוכסך גם עם אביו אריה גנגר, אשר איבד לפני שנים את השליטה בחברת כימיקלים ישראל. מקום מושבו של האב אריה כיום הוא במיאמי.
על אף שהסכסוכים המשפחתיים מתבררים בארה”ב, המאבקים אשר כללו לכאורה גם מעקבים זלגו לישראל. החוקר הפרטי מתתיהו טען בכתב ההגנה שהגיש לתביעתה של אורלי גנגר, כי אחיה שגיא פנה אליו לאחר שבית המשפט בניו יורק הטיל עליה חיובי עתק, ואילו היא נקטה בהליכי חדלות פירעון כדי להתגונן.
שגיא גנגר ביקש מהחוקר לכאורה להשיג מידע פיננסי, כמו גם על נסיעותיהם לישראל (כניסות ויציאות) של אורלי ובעלה אריק הרשמן, אשר בנוסף לקרבתו לטראמפ שימש גם כיועץ מיוחד לשגריר ארה”ב בישראל מטעם טראמפ, דיויד פרידמן.
דוח החקירה של מתתיהו בהזמנת שגיא גנגר, אמור היה לדברי החוקר להיות פומבי. שגיא ביקש להציגו בבית המשפט בניו יורק במסגרת ההליכים שהוא מנהל נגד אחותו. מתתיהו טען, באמצעות עו”ד מרדכי וחדי, כי הוא לא פגע בפרטיות של אורלי גנגר, וכי כל המידע שמסר לאחיה והציג בדו”ח – כניסותיה ויציאותיה מישראל, ופרטי סניף בנק (שגויים) – הושג בדרכים חוקיות, אך חסויות כ”סוד מסחרי”.
אורלי גנגר טענה בתביעתה, באמצעות עו”ד יובל נחמני ועו”ד מיכל ירמי, כי פרטים אלה לא יכולים היו להגיע לידיעתו של החוקר מתתיהו, “אלא על ידי ביצוע עבירות פליליות על חוק הגנת הפרטיות ועל חוק המחשבים”, לכאורה, ותוך ביצוע עוולות אזרחיות. גנגר תבעה ממתתיהו לא פחות מחצי מיליון שקל.
השופט אביים ברקאי דחה בפסק הדין שניתן לאחרונה את גרסת החוקר מתתיהו, לפיה “קבלני משנה” עלומים שהוא מפעיל השיגו את המידע על כניסותיה ויציאותיה של אורלי גנגר מישראל “באופן חוקי לחלוטין”. השופט כתב כי מתתיהו התחמק ממתן תשובות, מיהם אותם “קבלנים” וכיצד הגיע אליו המידע, שלא באמצעות חדירה בלתי חוקית אל המאגר החסוי של רשות האוכלוסין. בעניין זה העיד גם ראש אגף הסייבר ואבטחת מידע ברשות האוכלוסין, עידו תלמי, כי פירוט כניסות ויציאות מישראל עדיין לא דלף לרשת יחד עם פרטי מאגרים אחרים שדלפו זה מכבר.
מתתיהו ציין כי בשל תלונתה של גנגר, הוא גם נחקר במשטרה בחשד לפלילים עקב פגיעה בפרטיות, אולם התיק נגדו נסגר. על כך העיר השופט כי הדבר לא רלוונטי. “העובדה שהרשות החליטה, משיקוליה שלה, לא להגיש כתב אישום – אין בה כדי ללמד שלא נעשתה עוולה (אזרחית)”.
חוק הגנת הפרטיות קובע פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של עד 50 אלף שקל. השופט ברקאי החליט להעמיד את סכום הפיצוי לאורלי גנגר על 30 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט של 7,000 שקל.
ששי מתתיהו מסר בתגובה: “מדובר בתביעה שנדחתה ברובה המוחץ ואושרה בסך של פחות מעשירית מסכום התביעה. דבר המעיד כי בית המשפט הנכבד קיבל את רוב טענותיי. אף על פי כן, נראה כי פסק הדין אינו מתייחס לטענות מהותיות שעלו מצדי, ועל כן, למרות העובדה כי רובה של התביעה נדחתה, כמו גם החיוב בסכום נמוך משמעותית מסכום התביעה, אני עדיין שוקל הגשת ערעור”.
כתבה בישראל היום של אבי כהן:
חוקר פרטי פגע בפרטיות ויפצה אישה באלפי שקלים
החוקר הוציא מידע ממרשם האוכלוסין לטובת לקוח • הוא טען: “לא הפרתי את החוק” • ביהמ”ש: “גם כשלא מוגש כתב אישום – אין בכך כדי ללמד שלא נעשתה עוולה”
חוקר פרטי, שהעביר לאדם דו”ח ובו פרטים אישיים של אחותו במהלך משפט המתנהל ביניהם בארה”ב, יפצה את האישה ב־37 אלף שקלים בגין פגיעה בפרטיותה – כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בתל אביב.
בתביעה שהגישה נגד החוקר הפרטי, טענה האישה כי הוא סיפק לאחיה, תמורת תשלום, מידע אישי עליה תוך ביצוע עבירות פליליות על חוק הגנת הפרטיות ועל חוק המחשבים. מדובר ברשומה עם פרטי הכניסות והיציאות שלה מישראל, כמו גם מידע על חשבונותיה בבנק, שאותם לטענתה הוציא הנתבע ממאגר מידע בעצמו או ביחד עם אחרים.
מנגד, טען החוקר כי האישה מנהלת זה שנים סכסוך משפטי משפחתי מול אחיה, שבמסגרתו הושתו עליה חיובים בסכומי עתק ובתגובה היא פתחה בארה”ב בהליך של חדלות פירעון. לדבריו, במסגרת הסכסוך המשפטי ביקש ממנו אחיה את דו”ח החקירה, ובעקבות הצגת הדו”ח בביהמ”ש ניסו עורכי דינה של האחות “להפחידו ולהדיח אותו מלתת עדותו או להשלים את החקירה בעניינה, לטעמו של החוקר”.
עוד טען החוקר בביהמ”ש כי באותה עת הוא היה נתון למעקב, וכי “התביעה אינה אלא שלב נוסף במערכה המתנהלת כנגדי, בניסיון להלך עלי אימים כדי לשבש את הליכי המשפט המתנהלים בארה”ב. לא פגעתי בפרטיות התובעת, לא גרמתי לה עוול, לא הפרתי את הוראות חוק הגנת הפרטיות, ודו”ח החקירה הושג בדרכים חוקיות וללא כל כוונה לפגוע”.
אלא שהשופט, אביים ברקאי, חשב אחרת וקבע כי במסירת המידע על הכניסות והיציאות של התובעת מישראל, החוקר הפרטי אכן פגע בפרטיותה. “אף שלחוקר פרטי מותר לפעמים, על פי החוק, לפגוע בפרטיותו של אדם”, נימק השופט בפסק הדין, “פירוט כניסות ויציאות מישראל הוא בגדר מידע חסוי על פי דין, ובכל מקרה אסור לחוקר פרטי לחדור למאגרי מרשם האוכלוסין ולקבל מידע ביחס לאזרחים שונים”.
“תום הלב אינו מכשיר את הפעולות”
השופט גם דחה את טענת הנתבע להגנת תום לב, וקבע כי “תום הלב אינו מכשיר ואינו מתיר פעולות שאסורות על פי דין”.
על טענת החוקר הפרטי, שלפיה סגירת התיק הפלילי נגדו במשטרה מעידה כי לא עבר על החוק, כתב השופט ברקאי בפסק דינו כי “במלוא הכבוד, אין בכך דבר. העובדה שהרשות החליטה, משיקוליה שלה, לא להגיש כתב אישום – אין בה כדי ללמד שלא נעשתה עוולה. יתרה מכך, לעיתים אפילו האישום מסתיים בזיכוי, ועדיין אירועי כתב האישום יכולים להצמיח טענות לעוולה שעוול הנאשם שזוכה”.
https://www.israelhayom.co.il/news/crime/article/10108785
הנה פסק הדין מניו יורק בתיק פשיטת הרגל של אורלי גנגר.
פסק דין מניו יוקק בהליכי פשיטת רגל של אורלי גנגר השופט אוסר גילוי מסמכים של דוח החוקר מתיתיהווהנה פסק הדין מישראל נגד החוקר הפרטי:
אורלי גנגר נ חוקר פרטי ששון מתיתיהו פגיעה בפרטיות