איזה גבר גרוש לא מקווה ומייחל שיפול טיל על בית המשפט למשפחה ועל לשכת ההוצל”פ, בית הדין הרבני ועל העו”ס שמטפלת לו בתיק?   זו הרי שאיפה ותקווה לגיטימית…..

אז דמיינו לכם שערבי אומר שהוא מייחל ומקווה שיפו טיל על מוסדות המדינה….  על השאיפה והייחולים שלו צריך לשים אותו בכלא????  הנתל”ש אורי שהם אומר שכן.

מתי כבר מחליפים את הנתל”ש המפגר אורי שהם שהרבני?  האוכל טביט המפגר הזה, זה שמטייח כל תלונה על שופטי המשפחה והנוער, מחפש צומי כאילו הוא באמת עושה משהו להצדיק את המיליון ש”ח משכורת שהוא גוזל מהמדינה…..

עכשיו המפגר הזה, אורי שהם שהרבני החליט להתנפל על השופטת שרון לארי בבלי, בגלל ששחררה ערבי ממעצר על “הבעת תקווה וייחולים” שהטילים של החמאס יפגעו באופן מדויק יותר במוסדות המדינה…. מ”י 30408-05-23: מדינת ישראל נ’ וסים עסילי.

הערבי וסים עסילי פרסם בטיק טוק שהוא מקווה שהטילים של החמאס יפגעו במטרות.  משטרת ירושלים עצרה אותו והביאה אותו להארכת מעצר.  השופטת שרון לארי בבלי שחררה אותו כי על “הבעת תקווה וייחולים” לא מחזיקים אנשים במעצר.  יפה עשתה השופטת והיא צודקת 100%.

תקווה וייחולים זה מחשבות ועל מחשבות אין מה לפתוח תיק פלילי.  זכותו של הערבי לחשוב מה שהוא רוצה.  בדיוק כמו שלארי בבלי אמרה.

המדינה ערעורה והשופטת ענת זינגר החליטה כן לעצור את וסים.  עמ”י 30757-05-23

רק בדיק-טטורה עוצרים על הבעת תקווה וייחולים

מעצר זה לצרכי חקירה.  מעצר זה לא בשביל להעניש וללמד לקח.  איזה צורך היה להחזיק אותו במעצר, אם הטיק טוק כבר פורסם?  מה יש לחקור?  מה הוא יכול לשבש?  למחוק את הטיק טוק?

ואם וסים רק הביע “תקווה וייחולים” אז ההחזקה שלו במעצר היא אך ורק מטעמי “משטרת המחשבות”.

ואנו אומרים:  זכותו של כל אדם לחשוב מה שהוא רוצה וגם להביע את מה שבא לו.  ואם מישהו רוצה שיפלו טילים, אין מה לעשות, זכותו לחשוב ככה, לקוות ככה ולייחל לכך.  על מחשבות, שאיפות, תקוות וייחולים בכלל לא צריך להיפתח תיק פלילי או חקירה פלילית.

כמה אבות גרושים מקווים ומייחלים שיפול טיל על בית המשפט העליון?

תשאלו כל גבר גרוש בישראל האם יש לו התנגדות אם יפול טיל על בית המשפט למשפחה שבו מתנהל התיק שלו, והוא יגיד שהוא ישמח לתת לחמאס את הקואורדינטות.

בתי המשפט למשפחה בישראל מחוללים הרבה יותר מוות ושכול מכל מה שהחמאס אי פעם הצליח לגרום.

איזה גבר גרוש יגיד שהוא לא שואף שיפול טיל על בית המשפט העליון או על הבית של אסתר חיות בצהלה???

כולם רוצים את זה ומייחלים לזה.  השנאה לאסתי חיות ו 14 נחשי הצפע תחת הנהגתה היא כל כך גדולה שאין אף גבר גרוש שיתנגד אם יפלו טילים על בית המשפט העליון, על כל בתי המשפט המחוזי, על כל בתי המשפט למשפחה, על הבית של אסתר חיות, על הבית של דוד לאו ועל כל מוסדות הרבנות ובתי הדין הרבניים הישראל.

וגם עדנה קרנבל אומרת:  אמן כן יירבו טילים.  חבל שהחמאס לא מצליחים להפיל את ויצמן 1 בתל אביב…..

ראו את כתבת ליקוקי התחת של לירן תמרי מווינט לאורי שהם שהרבני.  כתבה מגעילה ודוחה.  פורסם 13/6/2023.

נזיפה לשופטת ששחררה חשוד שעודד ירי רקטות, ונימקה: “זכותו לקוות לכך”

פרסום ראשון: שופטת בית משפט השלום שרון לארי-בבלי ננזפה ע”י נציב תלונות הציבור בשל נימוקה החריג לשחרור תושב מזרח ירושלים, כפי שנחשף ב-ynet. הנציב: “ציון זכותו של אדם לקוות שיישלחו טילים מעזה, בעת מערכה צבאית – כמו מתן לגיטימציה”. היא ננזפה בעבר לאחר שאמרה לרב ברלנד “שייקח מנטוס”

פרסום ראשון: נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אורי שהם, נזף באופן חריג בשופטת הבכירה שרון לארי-בבלי מבית משפט השלום בירושלים. כפי שנחשף ב-ynet, השופטת הורתה לשחרר חשוד תושב מזרח ירושלים, שעודד ירי רקטה לעיר בעיצומו של מבצע “מגן וחץ” – ונימקה: “זכותו של אדם לקוות שכך יהיה (גם אם חבל)”.

לאחר שדבריה של השופטת פורסמו לראשונה ב-ynet, שיגר מנכ”ל הארגון “בצלמו” תלונה לנציב פניית הציבור לשופטים, ולאחר בירור זו נמצאה צודקת. עם פניית הנציב לשופטת לארי-בבלי לבירור התלונה, היא טענה כי אין זה מסמכותו של הנציב לדון בתלונה זו.

 

בהחלטה ציין הנציב: “דבריה של השופטת בדבר זכותו של אדם לקוות שיישלחו טילים מעזה, ובפרט בעת קיומה של מערכה צבאית, מעוררת אי-נוחות, בלשון המעטה. אמירה זו יכולה להתפרש באופן מוטעה, יש לומר, כמתן לגיטימציה להתבטאות שיש בה משום תמיכה בפעילות עוינת מצד האויב כלפי מדינת ישראל ואזרחיה”.

עוד הוסיף הנציב כי זו לא הפעם הראשונה שבה השופטת “מועדת בלשונה”, והזכיר את המקרה שבו לארי-בבלי ננזפה על כך שאמרה לרב אליעזר ברלנד “שייקח מנטוס”. הוא כתב בהחלטה: “חובת הריסון והאיפוק העצמית של שופט היא אחת החובות הבסיסיות המייחדות את מלאכת השפיטה. יש להצר על כך שחובה זו טרם הופנמה כנדרש על ידי השופטת. לאור האמור לעיל, התלונה נמצאה מוצדקת”.

שי גליק, מנכ”לית “בצלמו” אמרה: “אני שמח שהנציב קיבל במאה אחוז את התלונה שהגשנו ומתח עליה ביקורת חריפה. החלטתה של השופטת לא להגיב בכלל לתלונה ודבריה הנוכחיים וקודמיהם מוכיחים שאיננה ראויה לשיפוט. נפעל להדחתה בהקדם האפשרי. מי שמכיל טרור בכל צורה שהיא, אין מקומו בכס השיפוט”.

חוקרי המשטרה זיהו בחודש שעבר את השידור החי שערך החשוד בטיקטוק, שבו גם צילם אתרים בעיר. הוא נעצר והובא לדיון בבית משפט השלום בירושלים בחשד להתנהגות העלולה להפר את שלום הציבור, ובמשטרה אף המתינו לקבלת אישור מהפרקליטות לחקור אותו אף בחשד להסתה. במשטרה ציינו במהלך הדיון כי התנהגותו בעת הנוכחית – כלומר בעיצומו של מבצע “מגן וחץ” – היא התנהגות מסיתה, שמסכנת את שלום הציבור.

עם זאת, כאמור, השופטת לארי-בבלי הורתה לשחררו אף ללא תנאים מגבילים. על החלטה זו הגישה משטרת ירושלים ערר לבית המשפט המחוזי, והשופטת ענת זינגר הפכה את ההחלטה והורתה להותירו במעצר מספר ימים נוספים.

מהרשות השופטת נמסר בתגובה: “החלטת הנציב התקבלה רק היום ותילמד. יצוין כי בעבר השופטת זומנה לנשיאת בית המשפט העליון לשיחת בירור”.

https://www.ynet.co.il/news/article/rkwpbabdh

אריאל עטרי תומך בדעות עדנה קרנבל על אורי שהם

שבוע אחרי שאנחנו פרסמנו מה דעתנו על החלטת הקוקוריקו של אורי שהם, פתאום עו”ד אריאל עטרי כתב מאמר בויינט המשבח את השופטת (כדעתנו) ונוזף בקוקוריקו אורי שהם.

מאמר הדעה של אריאל עטרי, וויינט פורסם 18/6/2023

כן, ייחול לירי טיל הוא חלק מחופש הביטוי

זה לא שונה מהקריאה “שיישרף לכם הכפר”. מקומם, מכוער, אבל מחיר שצריך לשלם. אלא שלאחרונה למדנו שתדמית בתי המשפט חשובה מחופש הביטוי

לפני כחודש ביקשה משטרת ישראל מבית משפט השלום בירושלים להאריך את מעצרו של איאד עסילי ממזרח ירושלים בנימוק כי במהלך מבצע “מגן וחץ” ענה ברשת החברתית במילה “אינשאללה” לגולש שייחל לירי טילים מעזה. השופטת שרון לארי-בבלי דחתה את בקשת המשטרה וכתבה: “לא מצאתי בדברים אלה ולו חשד סביר לביצוע עבירה של הסתה או איום או פגיעה. את עניין הטילים פרסם הג’יהאד האיסלמי (עוד לפני כן, א”ע) וזכותו של אדם לקוות שכך יהיה (גם אם חבל)”.

ימים לאחר מתן ההחלטה הוגשה תלונה נגד השופטת לנציב תלונות הציבור על שופטים, שופט העליון בדימוס אורי שהם, שקבע שהתלונה מוצדקת מאחר שעל שופט להימנע “מהתבטאויות פוגעניות, מיותרות ובלתי רלוונטיות… שימוש במילים מיותרות שעלולות לפגוע ברגשותיו של הציבור (או חלקו) עלול לגרום נזק לדימויה של מערכת המשפט”.

שהם הוסיף שדבריה של השופטת לארי-בבלי, בעיתוי שנאמרו, “מעוררים אי נוחות, בלשון המעטה. אמירה זו יכולה להתפרש, באופן מוטעה יש לומר, כמתן לגיטימציה להתבטאות שיש בה משום תמיכה בפעילות האויב כלפי מדינת ישראל ואזרחיה”. לסיכום, לדעת שהם, על שופט להימנע מאמירות שעלולות לגרום אי נוחות לשומע, מאחר שהדבר עלול לפגוע בתדמית של בתי המשפט.

החלטתו של שהם חייבת להדיר שינה מעיני כולנו. בשם דאגה ליחסי הציבור של מערכת המשפט, הוא מבקש לחנך שופטים, מחדש, איך לחשוב. איאד עסילי לא ירה טילים, לא הניח פצצות וגם לא יידה אבנים. הוא הביע דעה מקוממת ומעוררת שאט נפש. כשאחר כתב שיישלחו טילים מעזה הגיב במילה אחת “אינשאללה”, שמשמעותה “בעזרת ה'” או “הלוואי”. ואולם, למרבה הצער, הבעת תקווה לפגיעה באנשים הינה דבר נפוץ, ועם זאת, היא מתקבלת כחלק מחופש הביטוי. בקרו מדי פעם במגרשי כדורגל שבהם צועקים אוהדים יהודים לעבר ערבים “שיישרף לכם הכפר”.

בעבר כתב העליון כי “אם כל פגיעה ברגשות תאפשר הגבלת חופש הביטוי, כי אז לא יהא קיום לחופש הביטוי. מטבעו של ביטוי הוא פוגע ברגשות, ואם כל פגיעה ברגשות תאפשר פגיעה בחופש הביטוי, סופנו שלא נכיר בחופש הביטוי כלל”.

כאשר אישרו את הקרנת הסרט “ג’נין ג’נין” כתבו שופטי העליון כי “חברה דמוקרטית פתוחה… מוכנה לשאת בשם הביטוי החופשי פגיעה, ואפילו פגיעה ניכרת, ברגשות הציבור”. כשאישרו את הקרנת הסרט “ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה” על רצח רבין כתבו השופטים: “כפי שהודגש לא פעם, חופש הביטוי נועד להגן, לא רק על דעות מקובלות ואהודות, המושמעות בתנאים של שלווה וביישוב הדעת, אלא גם – ובכך עיקר מבחנו של חופש הביטוי – על דעות חריגות, מקוממות ומכעיסות, המושמעות על רקע מאורעות מסעירים ובסגנון בוטה וצורם”.

פרשת לארי-בבלי מלמדת שיש מי שמאמין שתדמית בתי המשפט חשובה מחופש הביטוי. בדיוני מעצר שופטים לא כותבים דיסרטציות-משפטיות. לארי-בבלי תמצתה במילים ספורות את לב-ליבו של הרעיון שעומד מאחורי חופש הביטוי. בין אם הייתה החלטתה צודקת ובין אם לאו – הכול יסכימו שההחלטה הייתה לגיטימית במישור המשפטי. באופן פרדוקסלי, במקום שבו ביקשה השופטת להגן על חופש הביטוי – החלטתו של הנציב שהם פוגעת בו אנושות וחותרת תחת חופש המחשבה והעצמאות השיפוטית.

בחברה דמוקרטית, לעולם עלולה דעתו של אחד לקומם את האחר. במשטר דמוקרטי קיימת חשיבות עצומה לאפשר לשופט לבטא רעיונות, באופן חופשי, בלי לחשוש מדעת ההמון. אנו עדים מדי שבוע לסיקור מוטה של החלטות שיפוטיות ולהפגנות מטעם נגד החלטות אחרות, שמטרתן להשפיע על בתי המשפט. שופטים חייבים לפסוק לפי צו מצפונם ולפי תפיסתם בלי לחשוש מהפגיעה ב”תדמית” מערכת המשפט.

“חינוך” של שופטים למצוא חן הוא הסכנה הגדולה ביותר לחופש המחשבה ולחופש הביטוי והוא מסכן את העצמאות המהותית של מערכת המשפט. פרשה עגומה זו מספקת הזדמנות פז לראשי מערכת המשפט להעביר מסר ברור לשופטים ולשופטות שלפיו בהחלטותיהם הם לא רק רשאים, אלא גם חייבים לבטא את דעתם באופן חופשי, ללא חשש מפגיעה בתדמית בתי המשפט בעיני הציבור, וודאי ללא מורא מביקורת של הנציב.

https://www.ynet.co.il/news/article/bjnlhmhd3