לפנינו החלטה מחפירה של השופט המחוזי איל באומגרט. לפני שניגש לדון בהחלטתו בענין האבא הגרוש יעקב בוסירה, נזכיר לכם מי הוא אותו איל באומגרט.

איל באומגרט היה נשוי לבת האמצעית של עדנה ארבל, הפמינאצית הכי מזעזעת שאי פעם כיהנה כשופטת. ב 2004 הוא היה רשם הוצאה לפועל והיא הייתה יועמ”שית לממשלה (אותו תפקיד שממלא מנדלבליט כעת).

באומגרט רצה לזרוק את הבת השמנדוזה של עדנה ארבל, וזו הלכה למשטרה העלילה עליו שהוא פדופיל ושהוא ממשמש את הנכדות שלה באופן מיני, נוגע בנכדות שלה באופן מיני ומחדיר להם כל מיני אצבעות בכל מיני חורים.

עדנה ארבל גם כתבה מכתבים לועדה למינוי שופטים וניסתה לטרפד את המינוי של איל באומגרט לשופט בראשון לציון.  (כיום הוא במחוזי בחיפה). 

עדנה ארבל גם ניסחה נוהל יועמ”ש 2.5 לפיו נשים שמשקרות במשטרה ומעלילות על הבעלים שלהן מקבלות פטור מהעמדה לדין על ידיעות כוזבות. כמובן שהפטור לנשים נוסח באופן שהוא יחול על עצמה והיא תהיה פטורה מכל עלילות הפדופיליה שהעלילה על איל באומגט. אלי ציפורי: השופטים הם הרגולטורים של עצמם | הטור המלא | מעריב

 

איכשהוא איל באומגרט הצליח להתמנות לשופט חרף העלילות, אולם במקרים כאלה שופט שנכנס לחונטה על רקע בעייתי, הופך מייד לפודל צייתן של החונטה. משתמשים בו להעביר לו תיקים תפורים מראש, כדי שהוא יקח את החוט והמחט ויתחיל לתפור תיקים בשירות החונטה. אגב אותו דבר קרה גם לשופט רפי ארניה שהפליק פליקים חינוכיים לילדים הטורקיים שלו. אותו הישעו לשנה ואחר כך קיבלו אותו בחזרה בתנאי שיהפוך כלבלב צייתן של החונטה ויתפור תיקים – וכך הוא עושה עד היום.

בגלל זה גם לא העמידו לדין את אשתו סוזי עוזסיני ארניה ששכבה משכבי סדום עם אפי נוה כדי לקדם את בעלה לבית משפט מחוזי.

 

 

רבקה מקייס התעללה באבא גרוש יעקב בוסירה ואיל באומגרט צחק ולעג

ולמה כל זה קשור לענייננו?

לפנינו גבר גרוש שהחונטה הפמיניסטית תפרה אותו היטב, יעקב בוסירה. רוששו אותו, ניתקו אותו מהילדים והעלילו עליו עלילות שווא. מי שהתחילה את מסכת ההתעללות הייתה לא אחרת מאשר כוכבת הפמינאציה רבקה מקייס.

בוסירה פנה לסיוע המשפטי בחיפה כדי שייצגו אותו אבל גם הסיוע המשפטי נשלט ע”י בהמות מגדר פמינאציות, והן זרקו אותו לכל הרוחות. בוסירה לא ויתר, והגיש עתירה לבית המשפט המחוזי לכפות על נשות הפמינאציה מהסיוע המשפטי לייצג אותו. הוא טען שעילות התביעה שלו הן הפלייה נגד גברים בבתי המשפט ובמערכת הרווחה שסוחרים בילדים ושהם מושחתים ורקובים.

ומה ענה לו השופט איל באומגרט?

“עיון בבקשה לפטור מאגרה ובהודעת הערעור מעלה כי גם בחינה לכאורית מלמדת שלהליך אין סיכוי ולו קלוש נוכח הטענות כי מערכת בתי המשפט ורשויות הרווחה קשרו קשר על מנת לסחור בילדים תוך הטחת האשמות שגופים אלה מושחתים. לא זו אף זו, דרישת המבקש כי לשכת הסיוע המשפטי ו/או ב”כ יקראו 20,000 עמודי פרוטוקול , להם יש לצרף ראיות ומסמכים נוספים (סעיף 4 להודעת הערעור), אף היא מלמדת על סיכוי קלוש ביותר לערעור”. ראו:

אנחנו מתפלאים על אייל באומגרט. דווקא מי שהיה קורבן בעצמו למערכת המשומנת של סחר בילדים בתיקי גירושין, ושל שימוש בילדים לנקמות ולסחיטות כספיות וסחיטות על רקע קריירה, היה צריך להיזהר בדבריו. הרי הוא עצמו נכווה מידיה ופיה של צוררת הגברים מספר אחת בישראל, עדנה ארבל!!!!

 

הרי ברור שאם האבא הוא אבא נורמטיבי וטוב, כמו יעקב בוסירה, והעו”סיות ממליצות להוציא את הילדים מהאמא ולהעביר אותם למוסדות הרווחה במקום למסור אותם לאבא, ומוסדות הרווחה גובים 17,000 ש”ל לכל ילד, שזה סחר בילדים לכל דבר וענין!!!!

מה שמכעיס בדבריו של השופט באומגרט זה שלטענתו מי שחוטפים לו את הילדים לרווחה, וסוחרים בהם תמורת 17,000 ש”ח לחודש, אסור לו בכלל לטעון שנגרם לו עוול, ובמשתמע השופט איל באומגרט מצפה מהאבא הזה שינשק את ידיה של העו”ס שחטפה לו את הילדים, יגיש לה את הלחי השניה, וישבח ויהלל אותה על חטיפת ילדיו.

הטרנספורטים של אושוויץ

זה מזכיר את הטרנספורטים לאושוויץ בהם נדרשו היהודים לשלוח גלויות ליקירהם שנשארו מאחור ולכתוב להם כמה טוב להם במחנה החדש, ושה SS הם אנשים נפלאים ומדהימים. שימו לב: SS בישראל זה SOCIAL SERVICES – כלומר: רווחה!!!!

ככה עובדת החונטה המשפטית בישראל: מדיניות של סתימת פיות והתעללויות כאשר מי שמתעללים בו נדרש לבלוע את הצפרדע ואם לא יעשה כן יבוא שופט כמו איל באומגרט שיכניס לו באבי אביו. אלה השיטות של גרמניה הנאצית המיושמות בישראל בשקיקה, ועל זה נאמר: השואה לא נגמרה באושוויץ, היא ממשיכה פה בישראל.

נציין רק שקדמה להחלטה דנן עוד החלטה נוספת בה כותב באומגרט שהוא לא מבין מדוע בוסירה מתלונן שכן הסיוע כן הסכים לתת יצוג משפטי, אבל הגביל אותו רק לתיק הנוער (כלומר לתיק חטיפת הילדים למוסדות), ולא לתיק הגירושין, ואסר על עורכי הדין לטעון טענות בנוגע להליכים שקדמו ליום המינוי וגם אסרו על עורכי הדין לטעון טענות על כל מה שהיה בעבר. באומגרט חושב שההגבלות האלה הן בסדר.

 

אנחנו לא מבינים איך שופט בישראל חושב שזה בסדר למנות עורך דין, אבל להגביל אותו בסוג הטענות שהוא יכול לטעון. נותנים עורך דין בעוואנטה, וקוצצים לו את הכנפיים. איפה נשמע כזה דבר שאוסרים על עו”ד לייצג את הלקוח שלו בכל מה שהוא צריך ייצוג? מי הנבלה בסיוע המשפטי בחיפה שאחראי לביזיון הזה?

בתמונה:  עדנה ארבל זאת שהשופט איל באומגרט התחתן עם הבת שלה….

 

בתמונה למטה:  אחת הבנות של עדנה ארבל עו”ד קרן ארבל אברמסון

מי שייצגה את הסיוע המשפטי נגד יעקב בוסירה היא אילה פיליס שרון, פרקליטה רעילה במיוחד. בכל מקום בישראל שבו תזרוק אבן תיתקל בעוד פמינאצית רעילה. ככה היא נראית:

 

 

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עש”א 56034-02-19

בפני: כבוד ה שופט איל באומגרט

המבקש: יעקב בוסירה

נגד

המשיב: הסיוע המשפטי – מחוז חיפה

החלטה

1. לפניי בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרה.

2. המבקש הגיש ערעור על החלטת לשכת הסיוע המשפטי. במסגרת הערעור עותר המבקש לפסול את כל שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה, תוך שהוא טוען שהם חסרי ידע משפטי וחסרי יושרה. אשר על כן, עותר המבקש, בגדרי הערעור להעביר את המשפט לבית דין בינלאומי.

3. עוד טוען המבקש כי הוא מגיש ערעור על החלטת לשכת הסיוע המשפטי למנות עורך דין “שבמקום לטפל בתיק, למעשה מטרתו לשבש המשפט ולפעול בניגוד לצורך האמתי בתיק, במינוי בניהול תיק נוער שלמעשה מוכיח באופן חד משמעי סחר בילדים וקנוניה שלמה שבה שותפים שופטים, רווחה וגם הסיוע המשפטי עצמו ובקשה למתן צווי עשה המכוונים אל המשיבים, לפיהם מתבקש בית המשפט להורות למשיבים כדלקמן:

1. לפעול לאלתר למינוי חובותיהם הקבועות בדין:
א. לבטל את הוראות הסיוע המשפטי שלא לפעול בתיק באופן על פי שיקול דעתו, אלה (כך במקור) על פי הוראות מוכתבות מראש וזאת בזמן שהם עצמם מסרבים לשבת עם המערער לשמוע את טענותיו ובו בזמן גם מסרבים לעיין בפרוטוקולי התיק – כך שלמעשה הם מנהלים תיק מבלי לדעת מה קורה בו והרי כל מטרת היא לשבש את מהלכי המשפט ולהגן על מערכת הכוללת בתוכה שופטים מושחטים (כך במקור) ועובדי רווחה אשר יחד חברו לסחור בילדיו של המערער.
ב. לעניין סעיף א חשוב לציין כי חובה על אותו עורך דין לפעול על פי שיקול מצפונו וללא התערבות גורמי הסיוע וייצוג הח”מ על פי הנחיות הח”מ אך זה יתבצע אך ורק אחר לימוד התיק על בוריו והכנתו כתיק משפטי על כל רבדיו ופגישות ככל שיזדקק להן לצורך לימוד התיק.
ג. כאשר מבלי לקרוא את התיק ניתנים הוראות לעורך הדין ובכך חוסמים אותו מלנהל את התיק כפי שחובה לנהל אותו כמו למשל: ביטול פסק דין שמוכיח שבית המשפט למעשה חצה את הקווים והפך לארגון פשיעה של ממש בשיתוף הרווחה והסיוע המשפטי עוד כאשר התארגנו כולם ובניגוד לחוק שיבשו את מהלכי המשפט (או יותר נכון ביצעו הצגה של משפט) והכל במטרה אחת להפוך את ילדיו של המערער לסחורה.”

4. בהחלטה מיום 24.2.2019 נקבע על ידי בית המשפט כי הבקשה לפטור מאגרה מונה, ללא נספחים, 28 עמודים וכל אשר ניתן לדלות ממנה הוא האשמות נגד לשכת הסיוע המשפטי ומערכת בתי המשפט. עוד צוין בהחלטה כי עולה מהודעת לשכת הסיוע המשפטי מיום 12.2.2019 כי זו החליטה ליתן למבקש סיוע משפטי בסייגים הכוללים הגבלה כי מינוי עורך הדין בתיק הנוער המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, עורך הדין יהיה כפוף להנחיות לשכת הסיוע המשפטי וטיעוניו יהיו אך ורק בגין הליכים מיום המינוי ואילך תוך שעורך הדין לא יטען טענות בגין הליכים שהתנהלו עד ליום 12.2.2019 ואיסור על המבקש לפנות ישירות לבית המשפט.

בית המשפט ביקש הבהרות מהמבקש תוך שהוא מורה לו כל ההבהרות תוגשנה בהיקף של עד שלושה עמודים.

המבקש הגיש מסמך הבהרות המונה שמונה עמודים תוך שהוא חוזר על מרבית טענותיו נגד מערכת המשפט ורשויות הרווחה.

5. בבשג”ץ 4934/14 גורנשטיין נ. כנסת ישראל (פורסם במאגרים) (להלן: ” עניין גורנשטיין”) נקבע כי מטרת תשלום האגרה היא, בין היתר, “נשיאת החלק היחסי של ניהול ההליך על ידי המתדיין שמבקש לפתוח אותו וכן מניעת פתיחת של הליכי סרק” (סעיף 4). על כן, נקבע בעניין גורנשטיין כי על המבקש פטור מאגרה להוכיח חסרון כיס וכי ההליך שהגיש מגלה עילה.

עוד נקבע בעניין גורנשטיין כי בכל הקשור להיעדר מסוגלות כלכלית, על המבקש להגיש תיעוד של תדפיסי חשבון בנק, הכנסות ותצהיר.

בכל הנוגע לשאלה באם ההליך מגלה עילה, נקבע בעניין גורנשטיין כי בשלב זה על בית המשפט לבחון האם עילת ההליך אינה קלושה. הוסיף בית המשפט בעניין גורנשטיין כי “מדובר ברף שאינו גבוה, ועניינו בבחינה לכאורית של העילה, כדי לוודא שאין מדובר בהליך חסר סיכוי ממש.” (סעיף 6).

עוד ראו רע”א 7659/14 מדינת ישראל נ. רופל (פורסם במאגרים) (להלן: ” עניין רופל”), שם נקבע כי רציונל מרכזי בתשלום אגרה הינו מניעת פתיחתם של הליכי סרק (סעיף 4). עוד הוסיף בית המשפט בעניין רופל כי כאשר הוא בוחן את שאלת עילת ההליך ” אין בית המשפט נכנס לעומקם של דברים והבחינה היא לכאורית על מנת לוודא כי אין מדובר בהליך חסר סיכוי.”

6. בית המשפט מוכן לצאת מנקודת הנחה כי המבקש הוכיח את התנאי הראשון והוא היעדר מסוגלות כלכלית.

עם זאת, עיון בבקשה לפטור מאגרה ובהודעת הערעור מעלה כי גם בחינה לכאורית מלמדת שלהליך אין סיכוי ולו קלוש נוכח הטענות כי מערכת בתי המשפט ורשויות הרווחה קשרו קשר על מנת לסחור בילדים תוך הטחת האשמות שגופים אלה מושחתים.

לא זו אף זו, דרישת המבקש כי לשכת הסיוע המשפטי ו/או ב”כ יקראו 20,000 עמודי פרוטוקול , להם יש לצרף ראיות ומסמכים נוספים (סעיף 4 להודעת הערעור), אף היא מלמדת על סיכוי קלוש ביותר לערעור.

7. משכך, הבקשה לפטור מתשלום אגרה נדחית.

ככל שלא תשולם האגרה עד ליום 28.03.2019, יימחק ההליך.

באשר לבקשה לפסול את כל שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה – בקשה זו אינה בסמכות שופט של בית משפט מחוזי. לעניין זה מופנה המבקש לסעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד -1984.

ההחלטה בנושא תשלום האגרה ניתנה בסמכותי כרשם.

המזכירות תמציא ההחלטה למבקש ותעבירה לעיונה של כב’ השופטת ורבנר

ניתנה היום, כ”ט אדר א’ תשע”ט, 06 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.

שימו לב להחלטה הראשונה של באומגרט בתיק זה: