בשבוע שעבר פרסם הפייק-עיתונאי אבישי גרינצייג, הכתב המכונה “הדוס המנחוס“, או “גרינצי פיצקי” הפיץ פרסומי שיימינג נגד השופט חאלד כבוב מהעליון.

בהתחלה הוא פרסם שהבת של חאלד, מרים כבוב סיקסק תלתה תמונה של אבא שלה במשרד שלה.  התמונות האלה פורסמו בעדנה קרנבל לפני שנה, ואף אחד לא התרגש מזה.

וכשהסתיימה החגיגה על התמונות של האבא וביתו האוהבת מרים, גרינצי פיצקי פרסם על כבוב שהוא תומך ומעודד שחרור מחבלי נוחבה מהכלא הישראלי….

הבוקר אלי ציפורי פיצח את התעלומה.  האם באמת חאלד כבוב תמך במחבלי נוחבה ודרש לשחרר אותם לאיזוק אלקטרוני, ומי “משך בחוטים” של גרינצי, כלומר מי הפעיל אותו????

תקציר:  אבישי גרינצייג הוא אקדח להשכיר של הפרקליטות כשהיא מפסידה אצל שופט שלא רוקד לפי החליל של הפרקליטות.

כשהפרקליטות מפסידה השיטה היא לעשות שיימינג לשופט באמצעות שופרים

פיצוח התעלומה פשוט מדהים.  כבוב לא תמך במחבלי נוחבה, אלא פשוט אתגר את הפרקליטות על גרסה בלתי הגיונית ומסולפת שהציגו לו, העצור הוא לא מחבל נוחבה, ומפעילתו של גרינצי פיצקי היא הפרקליטה נגה בן סידי שפשוט הפסידה בדיון, ורצתה לנקום בשופט כבוב שהוא איננו סר למרותה, כבוב לא רוקד דרבוקה לצלילי התופים בהם היא מתופפת, גילה עצמאות ולא עשה מה שהיא דורשת.

מדובר באישום עם כ 6-7 נאשמים אלא שהמדינה בחרה לשחרר 3 בעסקת חטופים, והשאר יצאו למעצר בית, ונשאר רק אחד שאותו נגה בן סידי רצתה לתקוע במעצר עד תום ההליכים.  נגה בן סידי אמרה לאבישי גרינצייג להפיץ שחאלד כבוב אמר לה שיש לגזור גזירה שווה בין אלה ששוחררו בעסקת חטופים, לאלה שנשארו במעצר בישראל.

אבישי גרינצייג אקדח להשכיר בשירות הפרקליטה נגה בן סידי

וכך יצא שגרינצי פיצקי, אבישי גרינצייג, הצליח לרכוש אימון בציבור כמי שחושף שחיתויות של שופטים לא ראויים, כשבפועל הוא צבוע והיפוקריט, שכן כל מה שמעניין את גרינצי זה לשרת את אדוניו ומפעיליו מהפרקליטות….

כלומר לשמש אקדח יורה לכל הכיוונים בכל מטרה שהפרקליטות מסמנת…..

נציין שלפרקליטה של נגה בן סידי יש עבר של שקרים ומרמה, ואפילו נציב התלונות על מייצגים בערכאות מצא תלונה נגדה מטעמה של עיתונאית שנעצרה על לא עוול בכפה, כמוצדקת בתלונה מתאריך 26/11/2019, תלונה 487/19, וזה נדיר מאוד שהנת”ם מקבל תלונה מאזרחית על פרקליטה.

ועל זה נאמר:  וואו ושאפו לאלי ציפורי.

צפו כאן באבישי גרינצייג עושה לעצמו פייק פרסומת על הקטע שהודלף לו.

פורסם בבלוג אלי ציפורי 26/3/2024

פיצוח התעלומה:  למה אבישי גרינצייג מתנפל על חאלד כבוב ומי מפעיל אותו

המחדלים והטעויות של תאגיד השידור על חשבוננו, ושל אבישי גרינצייג ובעקיפין גם של קלמן ליבסקינד – בעניין שופט העליון ח’אלד כבוב.   גם פה הפרוטוקולים מדברים!

לאחרונה נראה כי אבישי גרינצייג, “כתב” המשפט של תאגיד השידור על חשבוננו, מנהל קמפיין נגד שופט העליון ח’אלד כבוב וגם נגד אורי שוהם, נציב התלונות על השופטים.
גרינצייג לא בוחל במילים, מציג את כבוב כשקרן, את שוהם כטייח וכד’.

קצת מביך שגרינצייג, באמצעות תאגיד השידור וחברו הטוב קלמן ליבסקינד, מציגים אחרים כ”טייחים”, כשהם בעצמם מטייחים את הגילויים והעבירות הקשות שנחשפים במסגרת תיקי נתניהו.

בפועל, תאגיד השידור מתעלם לחלוטין ממה שקורה בתיקי נתניהו, אחד המשפטים המשמעותיים מקום המדינה.
המשמעות היא שכסף ציבורי מסייע לתאגיד בצנזורת האמת לציבור על הקורה במשפט נתניהו.

במה עסקינן?

***

ב-18.3 פרסם גרינצייג את הדברים הבאים בציוץ בטוויטר ובמקביל אצל חברו קלמן ליבסקינד בתוכניתו ברשת ב’:

“ברייקינג: ח’אלד כבוב אמר בדיון לפרוטוקול ששחרור נאשמים בטרור במסגרת ‘עסקת חטופים’ צריך להוביל להקלה גם עם נאשמים בטרור שלא שוחררו במסגרת העסקה, מטעמי שוויון באכיפה.
באופן חריג, הפרקליטות התנערה לחלוטין מדבריו והגיבה שמדובר במסקנה מופרכת שמתבססת על טענה עובדתית משוללת יסוד”.

בנוסף כתב גרינצייג:

“פרסמתי אצל קלמן וליברמן – השופט ח’אלד כבוב דן בתיק הארכת מעצר של נאשם בעבירת טרור שהועמד לדין על הרכבת מטעני צינור מתוך כוונה לפגוע בשוטרים.
בדיון הוא אמר לפרוטוקול שמכיוון ששלושה מבין האנשים בפרשה שוחררו בעסקת החטופים, התביעה צריכה להתחשב בכך ולהסכים להקל בתנאי המעצר של הנאשם שלא שוחרר במסגרת העסקה.

“כבוב אמר לתביעה: מי שהחליט מי ישוחרר ומי לא, זו לא הממשלה אלא התביעה ולכן אתם צריכים להתחשב בזה ולהסכים לשחרורו לאיזוק אלקטרוני”.

המחדלים של גרינצייג

המחדל הראשון של גרינצייג – שהוא פשוט לא היה בדיון עצמו וכנראה ניזון מהדלפה ממי שנכח בדיון.
מי זה יכול להיות? או התביעה (הפרקליטות) או ההגנה (פרקליטי הנאשמים) או מי שהיה באולם הדיונים, אם היה.

אלו האפשרויות: מה הסיכויים שפרקליטי הנאשמים ידליפו את זה לגרינצייג? להערכתי סיכוי נמוך. מי שהדליף רצה להתנגח בכבוב ולפי הציטוט המחמיא לפרקליטות יש אפשרות שההדלפה באה משורותיה.

המחדל השני של גרינצייג – שהוא לא הציג את הפרוטוקול. הכי פשוט זה להציג לציבור את הפרוטוקול ולתת לדברים לדבר בשם עצמם, בלי פילטרים של מישהו שמעביר לו.

המחדל השלישי של גרינצייג – הוא העיתוי. הדיון נשוא הדיווח שלו התקיים ב-17.1.2024, אז למה גרינצייג ומי שהדליף לו נזכרו רק חודשיים אחרי, ב-18.3.2024, לדווח על כך?

מניסיוני בעיתונות אני מניח שזה התסריט: המדליף ניסה לרכב על גל הפרסומים של גרינצייג על כבוב (זוטי הזוטות של תמונות שלו תלויות במשרדה של בתו) וגרינצייג, להוט כנראה לפרסם עוד ועוד דברים שליליים על כבוב – קפץ על המציאה.

המחדל המהותי של גרינצייג, שהתיאור שלו וציטוטיו לא ממש תואמים את הפרוטוקול. גרינצייג הציג מן פרשנות שלו, קיצונית מאוד, אבל הדברים לא ממש משקפים את מה שקרה בדיון.

התגובה של השופט כבוב

השופט כבוב שלח תגובה מפורטת וטען שהפרסומים של גרינצייג ושל אחרים “בולטים לאור עוצמת החריגה שלהם מהאמת”.
זו פעם שנייה שהרשות השופטת תוך זמן קצר טוענת כי פרסומיו של גרינצייג אינם אמת. בפעם הראשונה זה היה בקשר למ”מ נשיא העליון עוזי פוגלמן והתערבות שלו לכאורה במינוי נשיא ביהמ”ש המחוזי בבאר שבע, שהרשות השופטת קבעה שמדובר ב”שקר גס”, ובפעם השנייה בעניין כבוב.

נכון הוא שלא צריך להיתלות בתגובות כלשהן ולכן כדי לשקף את מה שקרה באמת אני מביא את פרוטוקול הדיון האמור במלואו.

מי שייצגה את המבקשת (המדינה) זו עו”ד נגה בן סידי מהפרקליטות; מי שייצג את המשיב זה עו”ד פארס מוסטפא והמשיב, שימו לב, הוא “פלוני”.
הדיון הוא על הארכת מעצרו של “פלוני” החשוד בעבירות ביטחוניות (ייצור נשק בצוותא והחזקת נשא בצוותא – ולא פעולת טרור כפי שהציג גרינצייג) והוגש נגדו כתב אישום – כאשר הפרקליטות מבקשת להאריך את מעצרו עד תום ההליכים.

הפרוטוקול מעיד שגרינצייג לא שיקף את המציאות בשלמותה וזה בלשון המעטה.
מי שהעלה את נושא שחרור חלק משותפיו של “פלוני” כחלק מעסקת החטופים היא המדינה. השופט כבוב הקשה על הפרקליטות, די בצדק, מדוע 6 משותפיו של “פלוני” שוחררו בלי הגבלות (שניים בוטל חלקם בכתב האישום), בעוד הוא נותר במעצר ולכן המליץ למדינה לשחררו באיזוק אלקטרוני. או אז הפרקליטות העלתה את הנתון ש-3 מה-6 שוחררו בעסקת החטופים.

בעקבות הדברים של הפרקליטות אמר כבוב:

“החלטת הממשלה לא אמרה לשחרר את השלושה האלה, אתם מצאתם לנכון לשחרר את אלה, לבוא לשחרר את אלה ולטעון כ”כ מסוכן שלא ניתן לשחררו באיזוק זה קצת דיסוננס בין שתיהם וחבל שאכתוב. מבחינתי זה לכתוב שתי עמודים שאני לא מוצא לנכון, באמת. עמדת המדינה נוקשית אני אומר איזוק”.

כבוב התכוון לשלושת האחרים שהפרקליטות החליטה לשחרר, לבד מה-3 ששוחררו בעסקת החטופים, אבל גרינצייג בחר לעוות את הדברים.

יתר על כן, בניגוד לדברים שכתב גרינצייג אין בפרוטוקול זכר לכך ש:

“באופן חריג, הפרקליטות התנערה לחלוטין מדברי כבוב והגיבה שמדובר במסקנה מופרכת שמתבססת על טענה עובדתית משוללת יסוד”.

ייתכן שהדברים נאמרו מחוץ לפרוטוקול, מסופקני בכך, אבל אין להם שום תיעוד. ואם הדברים נאמרו כתגובה לגרינצייג בעקבות פנייתו, אז זה חמור עוד יותר, כי בפרקליטות עצמה לא הבינו את האירוע והתנפלו על לחינם על כבוב.

פרוטוקול הדיון המלא

עו”ד נגה בן סידי: אני חוזרת על נימוקי הבקשה. בכל הנוגע לקצב התקדמות ההליך ב-21.5.23 נמסר מענה לאישום, מאז התקיימו שתי ישיבות הוכחות ב-7.9 וב-4.12 שבמהלכם נשמע עד תביעה אחד מפליל שהוא המרכזי, לעת הזו קבוע לנו מועד אחד נוסף ל4.3 במסגרת הארכת המעצר המבוקשת.
בכל הנוגע לעילת המעצר ואפשרות שחרור ממעצר, המעשים שמיוחסים למשיב מעידים על מסוכנות גבוהה ביותר.

כבוד השופט ח’ כבוב:  אף אחד לא עצור חוץ ממנו? כשבחנתי את כתב האישום ראיתי מבחינת האירועים נשוא כתב האישום הוא בעצם ברמה הנמוכה ביותר. מה שעומד לו לרועץ זה עברו הפלילי.

עו”ד בן סידי: כן וחומרת העבירות.

כב’ השופט ח’ כבוב:  באותו ביקור בבית הקברות שהראו את הצינור זה האירוע, היה לו שותף שזרק את ה”מטען” שוחרר. השאלה שלי 29 עדים יש בכתב האישום, 1 העיד. הצפי שבהארכה הנוכחית הבאה המשפט לא יסתיים.

עו”ד בן סידי: בתיק לא התקיים דיון לפי 144. ביקשנו כמה פעמים והדיון לא התקיים כך שאין לי תמונת מצב.

כב’ השופט ח’ כבוב:  מדוע לא התעקשתם על 144?

עו”ד בן סידי: כן התעקשנו. עדיין לא נאמר אם הוא עומד על חלק מהעדים או מוותר. יש לנו מועד אחד ואנו מקווים שהתיק יתקדם בו ושייקבעו מועדי הוכחות נוספים.
אנו מדברים על עבירות בטחון, המסוכנות מובהקת, הפוטנציאל של עבירות אלה לגוף לנפש ולרכוש עצום, עבירות שבוצעו על רקע כוונה לפגוע באנשי אכיפת החוק.

כב’ השופט ח’ כבוב:  עמדתכם לגבי אפשרות איזוק אלקטרוני?

עו”ד בן סידי: עמדתנו בתיק הזה היא מעצר עד תום הליכים, אנו מדברים על נאשם בגיר שמיוחסות עבירות בטחון חמורות ביותר, עבר פלילי, שתי הרשעות קודמות בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה במזיד ברכב, קשירת קשר לפשע מ2014 ו2017. וההתרשמות של שירות המבחן ממנו, שתי תסקירים הוגשו בתיק הזה, שירות המבחן מעריך רמת סיכון גבוהה, הוא לא ממליץ על מעצר באיזוק בפרט לא בצור באהר, הם מדברים על כך שהוא עלול לפעול באלימות כלפי גורמי אכיפת החוק ומתקשה לווסת דחפים. יש מעמד חד צדדי מצד המאשימה לקדם את התקדמות התיק הזה.

כב’ השופט ח’ כבוב:  אנו בהארכה שניה ונגיע לשלישית כאשר שתיים שוחררו, חלקם בוטל בכתב האישום. שאמרתי פיקוח באיזוק להבדיל מאחרים ששוחררו בלי מגבלות למרות שחלקו הכי פחות מבין האחרים וזאת בהינתן עברו הפלילי והיותו בגיר, אם הנוסחה לא מקובלת אז אכתוב החלטה שחבל שאכתוב אותה שמתוך 7 אחד נותר וכולם משוחררים בלי הגבלות.

עו”ד בן סידי: בתיק הזה בעצם חברי הגיש בקשה לעיון חוזר לבחון חלופה ובימ”ש בסופו של דבר אמר שהבקשה מוצתה.

כב’ השופט ח’ כבוב:  אני מורה לבית משפט לבחון אפשרות של שחרור מעצר באיזוק.

עו”ד בן סידי: זה נבחן. לנקודה השנייה, זה לא תיק שאפשר לומר יש שישה שכולם משוחררים והוא היחיד שבמעצר, יש שלושה ששוחררו במסגרת החלטת ממשלה במסגרת מתווה לעסקה עם החמאס.

כב’ השופט ח’ כבוב:  החלטת הממשלה לא אמרה לשחרר את השלושה האלה, אתם מצאתם לנכון לשחרר את אלה, לבוא לשחרר את אלה ולטעון כ”כ מסוכן שלא ניתן לשחררו באיזוק זה קצת דיסוננס בין שתיהם וחבל שאכתוב. מבחינתי זה לכתוב שתי עמודים שאני לא מוצא לנכון, באמת. עמדת המדינה נוקשית אני אומר איזוק.

עו”ד מוסטפא: המתווה שמציע בימ”ש למדינה נבחן על ידי בימ”ש המחוזי בהחלטה מנומקת וניתנה החלטה ורק  החלק הטכני של שחרור בפועל נמצא בבית היחידי בצור באהר אין קליטה סלולרית ולהציע כתובת אחרת ביוני בהעדר יכולת שתהיה ישימה מבחינת הפיקוח הבקשה לעיון חוזר מוצדק.
אני מציע לשחרר אותו לאיזוק בבית הוריו בצור באהר במקום מרוחק ממקום ביצוע העבירות, ההחלטה המקורית שקובעת ראיות לכאורה, קובעת שישנו כרסום.

כב’ השופט ח’ כבוב:  אדוני אם רוצה לטעון כרסום יטען בבית משפט המחוזי.

עו”ד בן סידי: לא נקבע כרסום.

עו”ד מוסטפא: מפנה להחלטת בימ”ש סעיף 14, החלטה מה22.5.23. זה מצוטט בסעיף 4 לבקשה.
אני חושב שהפער ואפילו הפער המתון שיש בין שתי ההפללות היחידות שעומדות כל הדברים הללו קיבלו ביטוי בהחלטה. עמדנו לפני כמה חודשים בצומת לשחרר למעצר באיזוק בהעדר יכולת להציע מקום שיש קליטה, במזרח י-ם אין קליטה סלולרית. הצענו חלופה נוספת בבית אחותו והמפקחים אושרו. לעניין התסקיר הראשון הוא המליץ על שחרור.

כב’ השופט ח’ כבוב:  ושירות המבחן חזר בו ואמר לא ראיתי את סעיפי האישום.

עו”ד מוסטפא: לכן אני חושב שמשך שנה שמענו עד אחד, ההגנה לא תרמה כלום לדחיית המשפט, סעיף 144 אני אומר למה לא התקיים.
בפועל היו 8 נאשמים, היום יש בקשה לתיקון כתב אישום, להוספת עדים, חלק מהנאשמים חיכו שיוסיפו אותם לעדי תביעה והרשימה לא באמת מגובשת.
בדיון הקודם הסכמנו להארכה מתוך התחשבות בסדר הדיונים, לאחר שנה אני חושב שיש מקום לשחרר את המשיב באיזוק בבית הוריו, החלופה שהצענו רחוקה כמעט ק”מ אז זה לא משמעותי בחלוף הזמן. אנו מדברים על מי שעצור מעבר לשנה.

עו”ד בן סידי: אני מפנה להחלטה של בימ”ש קמא מה22.5.23, בימ”ש קמא אמר למשיב שפתוחה בפניו הדרך להציע חלופה מרוחקת יותר ולהתייחס לכך שזה לא מקרה שמצדיק לסטות מעמדת שירות המבחן שהעריך רמת סיכון גבוהה וצורך בריחוק מביצוע העבירות.

ההחלטה

יממה לאחר הדיון נתן השופט כבוב החלטה שמקבלת את בקשת המדינה להריך את מעצרו של “פלוני” ב-90 יום תוך שהורה לבחון את האפשרות של מעצר באיזוק אלקטרוני.

ההחלטה, שגם אותה אני מביא, מחדדת את המחדלים של גרינצייג ותאגיד השידור על חשבוננו.

לפניי בקשה שנייה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ”ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, החל מיום 23.01.2024 או עד למתן פסק דין בת”פ 62221-01-23 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

הרקע לבקשה והבקשה

1. עניינה של הפרשה בהפרות סדר בצור באהר ובאירועי אלימות שונים שהופנו למרכז השירות המשולב שהוקם שם, ובקשר עימה הועמדו לדין גם שמונה מעורבים נוספים. בכתב האישום שיוחס למשיב הועמדו חמישה מעורבים נוספים, אשר פרט למשיב כולם קטינים; ושלושה מעורבים נוספים הועמדו לדין בנפרד.
מבלי להרחיב מעבר לצורך יצוין, כי לחלק מהנאשמים הנוספים בפרשה מיוחסות עבירות חמורות של הצתה, ניסיון תקיפת שוטרים, היזק בזדון, התפרעות ועוד.

2. על-פי עובדות האישום החמישי המיוחס למשיב, במהלך חודש נובמבר 2022 הוא ונאשם 1 נפגשו עם שני נאשמים נוספים שהועמדו לדין בנפרד, והחליטו להרכיב מטעני צינור באמצעות אביזרים שהביאו המשיב ונאשם 1, זאת תוך שדנו ביניהם באפשרות לפגוע בשוטרים. בהמשך, הכינו הארבעה את מטעני הצינור והשליכו אותם בבית קברות בקרבת מקום – ואלו התפוצצו תוך השמעת קול פיצוץ חזק.

3. שני תסקירי מעצר מטעם שירות המבחן הוגשו בעניינו של המשיב – תסקיר, ותסקיר משלים שהוגש נוכח העובדה ששירות המבחן אחז בטעות, במסגרת התסקיר הראשון, בכל הנוגע לעבירות המיוחסות למשיב. הגם ששירות המבחן קבע, בשני התסקירים, כי רמת הסיכון הנשקפת מהמשיב גבוהה – בתסקיר הראשון עמד שירות המבחן על כך שככל שתוצע על-ידי המשיב חלופת מעצר אחרת מזו שהוצעה, מרוחקת מירושלים באופן משמעותי, בפיקוח המפקחים שהוצעו על-ידו – יהיה בה כדי לתת מענה לסיכון הנשקף ממנו. ברם, החלופה שהוצעה במסגרת התסקיר המשלים, בבית הוריו, אף היא לא נמצאה ככזו שיש בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב.

4. ביום 22.05.2023 הורה בית משפט קמא על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, בהתאם לבקשת המבקשת. נקבע, בין היתר, כי המעשים המיוחסים למשיב מלמדים על מסוכנותו, אך כי יש לתת משקל לכך שמיוחס למשיב אישום אחד, שהוא בעל אופי שונה מיתר האירועים המתוארים בכתב האישום. יתרה מכך, צוין כי יש לקחת בחשבון את הפער בגרסאות המפלילות הקיימות בהליך, המשליך במידה מסוימת על עוצמת הראיות.
לפיכך, נקבע כי היה נכון לבחון את אפשרות מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני במיקום רחוק מאזור מגוריו, או באזור מתאים אחר בירושלים, בפיקוח המפקחים שנמצאו זה מכבר מתאימים על-ידי שירות המבחן. ברם, הוטעם כי המשיב לא הציע אפשרות כזו, אלא עותר לאפשר לו לשהות באזור מגוריו, וכי לא נמצא טעם לסטות מהמלצתו השלילית של שירות המבחן ביחס לחלופת המעצר שהוצעה.

5. ביום 05.06.2023 ביקש המשיב לשהות בפיקוח אלקטרוני בשכונת דיר אלעמוד בירושלים, אליה שוחרר אחד מהמעורבים האחרים בפרשה (נאשם 3). בתום דיון שהתקיים ביום 11.06.2023 במסגרתו בחן בית משפט קמא את המפקחים המוצעים – הורה בית המשפט על עריכת חוות דעת היתכנות של פיקוח אלקטרוני בחלופה המוצעת.
בעקבות חוות דעת ההיתכנות, לפיה הפיקוח האלקטרוני אינו ישים בחלופה המוצעת, מבחינה טכנולוגית – קבע בית המשפט ביום 25.06.2023, כי בחינת החלופה מוצתה.

6. ביום 22.10.2023 הוארך מעצרו של המשיב לראשונה בתשעים ימים, בהסכמת המשיב (בש”פ 7463/23).

7. למען שלמות התמונה יצוין, כי ביני לביני, נאשמים 1, 2, ו-5 בכתב האישום, שהינם קטינים, שוחררו בעקבות החלטת הממשלה “שחרור אסירים מטעמים של ניהול יחסי החוץ של המדינה ובטחונה” מיום 27.11.2023, וההליכים הופסקו נגדם. וכן, כי נאשמים 3 ו-6 בכתב האישום, קטינים במועד הגשתו, נעדרי עבר פלילי, שוחררו ממעצר – משיב 3, שוחרר תחילה לחלופה בפיקוח אלקטרוני ובהמשך הפיקוח האמור הוסר; ומשיב 6 שוחרר גם הוא לחלופה בפיקוח אלקטרוני, ובשל תקלה בגינה לא התבקשה הארכת הפיקוח האלקטרוני בבית המשפט העליון – הוסר הפיקוח האלקטרוני והוא נתון כיום במעצר בית מלא.

8. משלא הסתיים משפטו של המשיב, הוגשה הבקשה שלפניי. בעיקרו של דבר, המבקשת טענה למסוכנות המשיב; לעברו הפלילי המכביד; וכן לתסקירי שירות המבחן אשר מצאו את מסוכנותו של המשיב גבוהה ואת היעדר החלופה לשחרורו.
אשר לקצב התקדמות ההליך נטען, כי הגם שהמבקשת ערה לכך שנשמעה עד כה חקירתו של עד אחד בלבד; הרי שמדובר בעד מרכזי, ויש לקוות כי משפטו של המשיב יתקדם באופן משמעותי בתקופת הארכה המבוקשת.

9. בדיון שנערך לפניי ביום 17.01.2024, שבה המבקשת וחזרה על עיקר טענותיה שבכתב. מן העבר השני, טען בא-כוח המשיב לכך שיש מקום לבחון שוב חלופת מעצר בדרך של איזוק אלקטרוני – בפרט בשים לב לעמדת שירות המבחן שמצא את המפקחים כמתאימים, ובהתחשב בשחרור יתר הנאשמים בכתב האישום, בחלוף הזמן, בחולשה שעמד עליה בית המשפט ביחס למסד הראייתי, וכן בחלקו המצומצם של המשיב בכתב האישום, ביחס לנאשמים האחרים.

דיון והכרעה

10. לאחר עיון ושמיעת טענות הצדדים לפניי, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל. זאת, בשים לב לנימוקים המפורטים בבקשה – וביניהם, חומרת העבירות המיוחסות למשיב, כמו גם עברו הפלילי המכביד.
לצד זאת, מצאתי לנכון לציין כי לטעמי יש מקום לשוב ולשקול בשנית את אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בדרך של פיקוח באיזוק אלקטרוני; אך זאת, בכפוף לחוות דעת הגורמים הממונים על האיזוק האלקטרוני, ותחת ערבויות מתאימות שתקבענה על-ידי בית משפט קמא – והכל בהתאם לשיקול דעתו.

11. החלטתי זו נסמכת, בפרט, על קביעתו של בית משפט קמא בדבר קשיים מסוימים בתשתית הראייתית; על שחרורם של חלק מהנאשמים האחרים בכתב האישום, כמו גם חלקו של המשיב במעשים ביחס אליהם; וכן על ממצאיו של שירות המבחן, שמצא את המפקחים שהוצעו על-ידי המשיב כאמור, מתאימים לפיקוח.
יתרה מכך, אף בית משפט קמא מצא לנכון לבחון חלופת מעצר בדרך של פיקוח באיזוק אלקטרוני, אולם זו לא התממשה בעטיין של בעיות טכנולוגיות.

12. לכל האמור יש להוסיף כי כתב האישום כולל 29 עדים, ונכון למועד כתיבת שורות אלו הועד עד אחד בלבד, וקבוע מועד הוכחות יחיד בחודש מרץ שנה זו – כך שהדעת נותנת שבסבירות גבוהה, אפילו מאוד, ההליך המשפטי לא יסתיים במסגרת הארכה המבוקשת.

13. אמנם, עברו הפלילי של המשיב מכביד ביחס למעורבים אחרים, וניתן להבין את עמדת באת-כוח המבקשת שטוענת כי יש ברכיב זה, כמו גם העובדה שהינו בגיר, כדי לבדל את עניינו של המשיב מעניינם של האחרים.
ברם, והגם שאני נוטה לקבל עמדה זו – יש לבחון טיעון זה ולשקול אותו בהלימה למצבם של שאר המעורבים בהליך, ותוך שקלול הנתונים שנימנו דלעיל. בשקלול האמור, מצאתי כי נקודת האיזון נוטה עתה לעבר בחינת שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בדרך של פיקוח אלקטרוני.

14. סוף דבר: אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 23.01.2024, או עד למתן פסק דין בת”פ 62221-01-23 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.
יחד עם זאת, נוכח כוונת המשיב להגיש לבית משפט קמא בקשה לצורך בחינה חוזרת לשחרורו לחלופת מעצר, וככל שזו תוגש – ראוי שזו תבחן על-ידי בית משפט קמא תוך שקילת האמור לעיל ובשים לב לשינוי נקודת האיזון האמורה. לאחר קבלת חוות דעת מטעם גורמי האיזוק האלקטרוני בדבר היתכנותה; כמו גם בחינת הערבים המוצעים – בית המשפט יכריע בה כחוכמתו.

סיכום

המסקנה שלי מכל האירוע הזה היא הרבה יותר משמעותית מהסיפור הנקודתי והיא נוגעת, תתפלאו, גם לשופטי נתניהו וגם לשופט אשר קולה במשפט זדורוב.
בשני המקרים היה אפשר למצוא את טביעות האצבע של הפרקליטות במתקפה שלוחת רסן על השופטים, רק בגלל שלא אימצו את עמדת הפרקליטות.

הפרקליטות התרגלה לאורך השנים שהשופטים נמצאים בכיסה ונענים לכל גחמותיה. לאט-לאט, וצריך לעודד את המגמה המבורכת הזו, יותר ויותר שופטים לא מיישרים קו עם כל בקשה וגחמה של הפרקליטות. או אז נפתחים עליהם שערי הגיהנום, במתקפות פרועות וארסיות מצד “כתבי” המשפט.

זו תופעה חמורה מאוד ואנטי דמוקרטית. גם עצוב מאוד וחמור מאוד שדווקא הפרקליטות, זו שמקוננת השכם והערב על הביקורת נגדה, רוצה לסתום את הפה גם למבקרים שלה ברשות השופטת.

https://elizipori.co.il/facebook/dailylog-240326/