לפנינו סיפור על 2 בדואים שרצו לירות על תחנת המשטרה בבאר שבע והמקרה שלהם נחקר ע”י השב”כ ואפילו הוציאו צו שאסור להם להיוועץ עם עו”ד מכיון שזו חקירת שב”כ.

פתאום נכנסה לתיק עו”ד שרה חביב והחלה לעשות בו מהומות.  מדובר באחת שהיתה שופטת וגורשה מבית המשפט בנסיבות מביישות (הזדיינה עם רמי לוי בעודו צד מעורב בתיק!!!!).

כעת שרה חביב לקחה צוות יחצנ”ים והיא מחפשת כותרות.  היחצ”נים שלה פנו ל”עיתונאי” ביני אשכנזי שיעשה לה כתבת יחסי ציבור…..  והתוצאה לפניכם.

ביני אשכנזי:  כדי ליח”צן את שרה חביב הוא ממזער את מעשי הפושעים

שימו לב איך ביני אשכנזי ממעזר את מעשי הנאשמים הבדואים, כאילו מדובר בעוד תיק פשוט של החזקת נשק.  שימו לב איך הוא מציג את שרה חביב כאילו היא איזה ז’אן דארק שיש לה את האומץ לצאת נגד השופט אליהו ביתן ולבקש לפסול אותו.

ממש ביני אשכנזי עושה ממנה גיבורה רק בגלל שהגישה בקשת פסילה, דבר שקורה כל הזמן.

ועל מה כל הרעש?  הסנגורים לא הגיעו לדיון והשופט הזועם אליהו ביתן התחיל את שמיעת העדויות בלעדיהם.  אכן מה שעשה השופט אליהו ביתן הוא מעשה פסול, ואכן הוא באמת ראוי לפסול את עצמו.

אבל….. איפה בקשת הפסילה ששרה חביב הגישה?  לא רואים אותה באינטרנט ולא בשום מאגר.  כתוב שהיא “עתרה” לעליון (למרות שזה ערעור פסילה ולא עתירה) וגם זה לא מופיע בשום מקום.  אז מה יצא מכל הסיפור הזה חוץ מלעשות יחסי ציבור לשופטת בדימוס כושלת (שרה חביב)?

ולמה הכתבה לא עודכנה עם מספר תיק והתוצאה?  איך כל מה שביני אשכנזי מספר עליו בכתבה שלו לא מופיע בשום מקום ואי אפשר לנצוא אסמכתא לשום דבר????

כתבת ליקוק של ביני אשכנזי לעו”ד שרה חביב שהיתה שופטת בוואלה 10/7/2023

תמי אולמן מלשכת עורכי הדין ושופטת בדימוס שרה חביב דרשו לפסול שופט אליהו ביתן: “שמע עד מרכזי בלי נוכחות ההגנה”

השופט אליהו ביתן החליט לשמוע עדות מרכזית בהליך פלילי, על אף שהעד הוכרז כעוין – בלי נוכחות סנגורי הנאשם. עתה, הם עתרו לבית המשפט העליון בדרישה שהוא לא ידון בתיק. “התנהלות שמקימה חשש למשוא פנים”

לא בכל יום לשכת עורכי הדין מגישה ערר לבית המשפט העליון שבו היא מבקשת ששופט יפסול את עצמו מלדון בתיק. ובוודאי שלא בכל יום שופטת בדימוס מגישה ערעור כזה. השופטת בדימוס שרה חביב מבית המשפט השלום בבאר שבע, שכיום עובדת כעו”ד פרטית וצורפה במיוחד לתיק, עתרה בבקשה כזו לבית המשפט העליון.

המקרה עצמו, שפורסם באתר פוסטה, עוסק בתיק של עמאר אבו רקייק שהוגש נגדו כתב אישום לפני כשנה בגין סחר בנשק וירי חם. במסגרת הדיונים בתיק העיד אחד מעדי התביעה המרכזיים, מבלי שהסנגורים של אבו רקייק, עו”ד אסתר בר ציון, ועו”ד ויקטור אוזן נכחו באולם.

בנוסף, העד המרכזי הוכרז כעוין בלי נוכחות הסנגורים. בהקשר זה הסנגורים טוענים כי לפרוטוקול הדיון הוכנסו הודעות העד המהותי בשב”כ ובמשטרה, מבלי שיוכלו להגיב לכך, להתנגד ולנהל חקירה נגדית, בזמן שבית המשפט מתרשם מהעדות.

בעקבות כך, בחודש יוני האחרון הוגשה בקשה בפני השופט היושב בתיק, אליהו ביתן, לפסול את עצמו מלדון בתיק. הסנגורים טענו כי התנהלותו של בית המשפט מקימה עילת פסילה. הבקשה נדחתה ועתה עותרים הסנגורים לבית המשפט העליון.

הסיבה לכך שהשופט החליט לשמוע את העדות ללא הסנגורים הייתה שאיש מהם לא התייצב לדיון. הם מצידם טוענים שביקשו דחיית מועד לדיון. ואילו כאן ישנה מחלוקת פרוצדורלית האם הבקשה הוגשה כדין.

מכל מקום, ביום הדיון הצהיר התובע בתיק מטעם הפרקליטות כי הוא פגש את אחד הסנגורים לפני הדיון וזה אמר לו כי לא יגיע לדיון. בית המשפט נתן החלטה שנמסרה לסנגור על ידי התובע, ולפיה ימתין לסנגור לצורך תיאום שעת שמיעת העדות. למרות זאת לא התייצב הסנגור באולם בית המשפט. לפיכך בטרם תם צו המעצר של העד הורה בית המשפט על קיום הדיון ואיפשר לתובע חקירה ראשית של העד.

בבקשתה כותבת עו”ד שרה חביב: “ברי כי התנהלות זו של בית המשפט קמא מקימה חשש ממשי למשוא פנים או למצער פגיעה ברורה במראית פני הצדק”.

 

גם לשכת עוה”ד ביקשה להצטרף לערעור לפסילת הדיון. בבקשת הלשכה שנוסחה ע”י עו”ד תמי אולמן נכתב: “המשמעות הפרקטית של החלטת בית המשפט הינה שכל שופט יעשה באולם ביהמ”ש כבשלו, ללא שמירה על טיב ההליך המשפטי, ללא שמירה על ההליך הפלילי ללא הגנה על זכויות נאשם בהליך פלילי תוך רמיסת זכויות נאשמים להליך הוגן וראוי”.

בתמונה מימין תמי אולמן מגנת כל המחבלים במחוז צפון עם אהובת נפשה רוחמה עני (רומי קנבל)

 

 

שאלה נוספת שמתעוררת בעקבות הסיפור הזה הוא כיצד הפרקליטות, התובעת בתיק לא עצרה את הדיון ללא הסנגורים שהיו אמורים להיות באולם.

בשפ 217/22 מחמד אבו רקייק, עמאר אבו רקייק נ’ מדינת ישראל

ערר לפי סעיף 35(ה) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ”ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום  7.1.2022 (הנשיאה ר’ יפה-כץ).

1. העובדות הצריכות לעניין פורטו בהחלטתו של השופט נ’ סולברג מיום 6.1.2022 (בש”פ 96/22) ולא אחזור על הדברים. אציין כי העוררים נעצרו ביום 2.1.2022 בחשד לביצוע עבירות של נשיאת והובלת נשק שלא כדין, קשירת קשר לביצוע פשע וירי מנשק חם לעבר תחנת המשטרה בתל-שבע. מעצרם של העוררים הוארך עד ליום 12.1.2022, צו מניעת המפגש בעניינם הוארך עד ליום 10.1.2022 והמשיבה הצהירה כי בדעתה להמשיך ולהאריכו.

2. החקירה מתנהלת על ידי השב”כ, והעוררים חזרו והעלו גם בדיון שהתנהל לפניי את שאלת סמכות השב”כ להידרש לעבירות פליליות “רגילות” כגון דא, והביעו את חששם כי כל עבירת נשק וכל עבירה של ירי תטופל מכאן ואילך על ידי השב”כ. מאחר שטענת הסמכות כבר נדונה בערכאה קמא, במסגרת הליכי המעצר, אומר בקצרה כי סעיף 35(ב)(1) לחוק המעצרים, מגדיר כ”עבירות בטחון” גם עבירות בנשק. במקרה דנן, ענייננו בירי לעבר תחנת משטרה, סמל שלטון מובהק. סעיף 7 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס”ב-2002 (להלן: חוק השב”כ) קובע כלהלן:

ייעוד השירות ותפקידיו

(א)   השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה, וכן יפעל השירות לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה, והכל כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין.

(ב)   לענין סעיף קטן (א), ימלא השירות תפקידים אלה:

(1)     סיכול ומניעה של פעילות בלתי חוקית שמטרתה לפגוע בביטחון המדינה, בסדרי המשטר הדמוקרטי או במוסדותיו;

[…]

וסעיף 8 לחוק השב”כ קובע:

סמכויות כלליות של השירות

(א)   לצורך מילוי תפקידיו מוסמך השירות, באמצעות עובדיו –

(1)   לקבל ולאסוף מידע;

(2)   להעביר מידע לגופים אחרים בהתאם לכללים שייקבעו ובכפוף להוראות כל דין;

(3)   לחקור חשודים וחשדות בקשר לביצוע עבירות או לערוך חקירות לשם מניעת עבירות בתחומים המפורטים בסעיף 7(ב)(1), וכן בתחומים שקבעה הממשלה לפי סעיף 7(ב)(6);

[…]

כאמור, ירי על תחנת משטרה הוא פגיעה בסמל שלטוני מובהק, ומכאן סמכות השב”כ לטפל בפרשה. לטעמי, המעשה מעיד גם על עזות מצח ועל כך שאין על המעורבים במעשה מורא הדין ומורא רשויות אכיפת החוק.

3. אין צורך להכביר מילים על חשיבות זכות החשוד להיוועץ עם עורך דין. ברם, זכות זו אינה מוחלטת והמחוקק הכיר בחוק המעצרים באפשרות לדחות את המפגש עם עורך הדין בנסיבות מסוימות ובעבירות מסוימות המנויות בסעיף 35 לחוק המעצרים.

סעיף 35(ג) לחוק המעצרים קובע כי “דחיית פגישת עצור עם עורך דין לפי סעיף קטן (א) לא תעלה על 10 ימים והיא תהיה מטעמים שיירשמו…”. בשלב זה, נמצאים אנו במסגרת עשרת הימים. לאחר שעיינתי בחומר החסוי וקיבלתי הבהרות מגורמי הביטחון, מצאתי כי מניעת המפגש נדרשת לאור המטרות המנויות בסעיף 35(א) לחוק המעצרים, קרי, על מנת שלא לשבש או להפריע לחקירה ועל מנת שלא לשבש מעצרם של חשודים אחרים.

אשר על כן, הערר נדחה.

ניתנה היום, ט’ בשבט התשפ”ב (11.1.2022).

PDF