אדם רצח את אשתו. הוא נכנס לכלא והילדה לאומנה. הוא מבקש שישלחו לו תמונות של הילדה (תינוקת). השופט בן שלו קבע שעם הרצח נותקה האפוטרופסות באופן אבסולוטי, ולכן לא מגיע לו לראות תמונות.
לדבריו: “מדובר במעשה קשה וחמור מאין כמותו שתוצאתו על פי הוראות החוק דלעיל שלילת אפוטרופסות אינהרנטית של הורה כלפי ילדו…… הזיקה שבין התובע לקטינה כאפוטרופוס טבעי עבורה נותקה כליל. לא די שהתובע סבור שאין בבקשתו כדי לפגוע בקטינה או בשגרת יומה, וספק של ממש אם כך יהיו פני הדברים גם בראייה צופה פני עתיד, אלא שהתובע גם לא הניח כל תשתית לסבור שיהא בקבלת תמונות כדי לשמור על ענייניה של הקטינה. על שמירה על ענייניה של הקטינה ועל טובתה שלה בלבד אמון בית משפט”.
ואנו שואלים: ומה עם המזונות? האם “שלילת אפוטרופסות אינהרנטית” פירושה גם ביטול המזונות? האם האיש משלם להורי האומנה? או שהעיזבון של הנרצחת תובע אותו למזונות?
למה “שלילת אפוטרופסות אינהרנטית” קיימת רק במקרה של רצח ולא קיימת במקרה של ניכור הורי ומרדנות????
ולגבי התוצאה: השופט מחק את התביעה על הסף בלי ראיות ובלי תסקיר. אבל זה לא נכון שעם הרצח הילדה איבדה כל ענין בקשר עם האבא. ממש לא.
קודם כל הילדה זקוקה לתשובות מהאבא כי השאלה למה הוא עשה את זה מנקרת לה במוח ולא תרפה עד גיל 18 שאז היא יכולה לעשות מה שבא לה.
שנית, זה לא שתמיד אם הורה אחד רוצח וההורה השני נרצח, הילדים לוקחים צד לטובת מי שנרצח. לפעמים קורה דווקא ההיפך, והילדים מביעים אמפטיה דווקא למי שרצח מכל מיני סיבות. גם במקרה כזה הניתוק גורם ליותר נזק מאשר העמדה הפטרנליסטית שעדיף לילדה שלא תוכל לקבל תשובות מהאבא – ושכל מה שהיא תדע על המעשה שהפך אותה יתומה מהורים זה מה שהעו”סיות יספרו לה.
ואולי הילדה כן רוצה קשר? הוא שאל אותה בכלל?
בקיצור עוד שופט מטומטם שחושב שהוא מגן על הילדה מקשר עם רוצח, אבל הוא גורם לה נזק הרבה יותר גדול לשארית חייה.
אלה שינפלד (פמיניסטית קטלנית) ייצגה את הדודה ובעלה אשר הילדה גדלה אצלהם.
להלן פסק הדין:
| תמ”ש בית משפט לעניני משפחה קריית גת |
14937-07-20
15/02/2023 |
| בפני השופט: בן שלו |
|
| – נגד – | |
|---|---|
| תובע: ו’ (אסיר) XXX עו”ד דפנה יוליוס |
נתבעים: 1. משרד הרווחה – לשכה משפטית ירושלים 2. ר.י. ת”ז XXX 3. ר.א. ת”ז XXXנתבע 1 – באמצעות עו”ד שיר יאיר דוד נתבעים 2-3 – באמצעות עו”ד אלה שיינפלד |
| פסק דין | |
תביעה שהגיש אב הקטינה, במקורה לקביעת זמני שהות בינו לבין הקטינה בין כותלי בית הסוהר.
התובע מרצה עונש של מאסר עולם לאחר שהורשע ונגזר דינו בגין רצח רעייתו, אימה של הקטינה ז”ל.
הנתבעים 4-5 הינם דודתה של הקטינה ובעלה המשמשים כמשפחת אומנה לקטינה.
התובענה הועברה לטיפולי בחודש מרץ 2022.
- ביום 14.11.22 צורף לתיק פסק דינה של ערכאת ערעור בבית המשפט העליון במסגרתו נדחה ערעור האב על הכרעת הדין וגזר הדין ונתקבל ערעור המדינה באופן שבו חלף עונש המאסר שהושת עליו לריצוי בפועל ועל תנאי, נגזר עליו לרצות עונש של מאסר עולם.
- על פי הוראות סעיף 27 א(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ”ב-1962 (להלן: “חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות”):”הורה שהורשע בפסק דין חלוט בביצוע עבירה מהעבירות המנויות להלן, תישלל אפוטרופסותו על ילדו הקטין:
- עבירת רצח או ניסיון לרצח שביצע כלפי ההורה האחר של הקטין או כלפי אחד מילדיו שלו;
- ….”.
- בהחלטתי מיום 14.11.22 הוטל על התובע להבהיר האם ובאיזה אופן מבוקש על ידו להמשיך בבירור ההליך.
- התובע הבהיר כי מבוקשו עתה, במצב המשפטי הקיים, הינו בקביעת מתווה במסגרתו יוכל לקבל תמונה עדכנית של הקטינה מדי חצי שנה או כל תקופה אחרת שתיקבע.
- לטענת הנתבעים 2-3 אין בסיס משפטי לבקשתו של התובע לאור הוראות החוק דלעיל עת אפוטרופסותו כלפי הקטינה נשללה משפסק דינה של ערכאת הערעור הפך חלוט. הנתבעים מתנגדים לכל קשר בין התובע לקטין וטוענים כי הימשכות ההליך מהווה עינוי דין של ממש עבורם ועבור הקטינה.
- לעמדת האפוטרופא לדין, יש לדחות את בקשת התובע ואין מקום להיעתר לבקשה שמשמעותה חיוב הורי האומנה לשמור על קשר ישיר עם התובע.
- ב”כ היועמ”ש סבורה שיש לדחות הבקשה. לעמדתה, משנשללה אפוטרופסותו של התובע לא מוקנית לו זכות לקבל תמונות של הקטינה ולכל היותר יש לבחון בקשתו לאור הוראות סעיף 68 (א) לחוק הכשרות המשפטית. לשיטתה, על התובע היה להוכיח כי העברת התמונות לידיו נדרשת לשם שמירת ענייניה של הקטינה ולטובתה ונטל זה לא הורם.
- לאחר שעיינתי בעתירתו של התובע שצומצמה לכדי בקשתו לקבל תמונות מדי תקופה של הקטינה ולאחר שעיינתי בעמדות יתר הצדדים המתנגדים כולם לבקשה, לא מצאתי מקום לקבלה.
- נסיבות ניתוק הקשר שבין התובע לקטינה נכפו על הקטינה בעטיו של התובע שבמעשיו רצח את אמה של הקטינה בעת שהותה של הקטינה בבית. התובע הורשע בפסק דין חלוט.מדובר במעשה קשה וחמור מאין כמותו שתוצאתו על פי הוראות החוק דלעיל שלילת אפוטרופסות אינהרנטית של הורה כלפי ילדו.
- לא מצאתי שהתובע הניח כל הצדקה בנסיבות חמורות מעין אלה, לכפות קשר -גם אם עקיף- גם אם באמצעות תמונות- בינו לבין הורי האומנה והקטינה הנדרשים לתעצומות נפש ולליווי וטיפול תומך בהתמודדות יום יומית עם אירוע טראומטי של רצח אם הקטינה.
- הזיקה שבין התובע לקטינה כאפוטרופוס טבעי עבורה נותקה כליל. לא די שהתובע סבור שאין בבקשתו כדי לפגוע בקטינה או בשגרת יומה, וספק של ממש אם כך יהיו פני הדברים גם בראייה צופה פני עתיד, אלא שהתובע גם לא הניח כל תשתית לסבור שיהא בקבלת תמונות כדי לשמור על ענייניה של הקטינה. על שמירה על ענייניה של הקטינה ועל טובתה שלה בלבד אמון בית משפט.סופו של דבר, התביעה נדחית.
משלא נתבקשו הוצאות, איני עושה צו להוצאות.
המזכירות תמציא את פסק הדין לב”כ הצדדים ותסגור את התיק.
ניתן היום, כ”ד שבט תשפ”ג, 15 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.
פסד בן שלו מקרה רצח שלילת אפוטרופסות אינהרנטית לא יקבל תמונה של הבת
One Comment
מעניין אותי מדוע במקרים כאלו באופן קבוע, ילדי הנרצחת גדלים אצל הורי האם, מדוע מבודדים את הילדים ממשפחת הרוצח? יש סבא וסבתא, דודים אחינים…..מדוע לא מאפשרים להורי הרוצח לגדל, לבקר, לקחת חלק בחיי הילדים האלו, הרי הם לא פשעו, הם גם לא אחראים למעשה בנם, הסבא והסבתא הורי האבא לא הפסיקו לאהב את הנכדים, מדוע יש את הנהל המטופש הזה?! במקרה הזה ספציפית, אוי גם לא מאפשרים למשפחת הרוצח לשמור על קשר עם התינוקת אחרת לא היה צריך לבקש תמונה, הם כבר היו שולחים לו….