העובדה שגור פינקלשטיין חתם על עסקת עד מדינה כדי להעיד נגד גל הירש נחשפה לראשונה אצל עדנה קרנבל.  כעת אנו חושפות את התביעה שהגיש גור פינקלשטין נגד מדינת ישראל על אישומי שווא וכליאת שווא. 61703-02-18.  תביעה על סך 10,000,000 ש"ח.

לפי התביעה הוא רוצה החזר שכר הטרחה ששילם לאבי חימי בשווי 2,000,000 ש"ח, ותשלום 350,000 ש"ח לכיסוי טיפולים פסיכיאטריים שהוא זקוק להם בהמלצת פסיכיאטר שקבע שלו יש נכות פסיכיאטרית של 50%…  וזה הולך להיות עד מדינה?

לפחות בתור גיבוי הפרקליטות הצטיידה בעוד עד מדינה.. יוסי לירן….הבעלים של JOSEPH LEERAN (Y.L.) LTD. למיטב ידיעתנו החל מ 14/10/2024 יוסי לירן יכול להעיד רק באמצעות "וידאו הקדוש ברוך הוא" דרך חברא קדישא.

 

 

 

לטענתו היה עו"ד משגשג עם הכנסות של מיליון ש"ח בשנה.  הוא ייזם את הפיכת תיאטרון אלהמברה ביפו למרכז סיינטולוגיה.  פתאום צצו לו מבול של אישומים:  הצתות המבנה ע"י ערבושקלך, תקיפה של דניאל כהן, גרימת חבלות לאחד בשם שוטה חובל, קשירת קשר לרצוח את גרושתו, ועוד כל מייני אישומים שיוחסו לו בזמן שהיה עצור.

מי שניסח את כתב התביעה הירבה מלל, ולא הצלחנו להבין אם הוא יצא זכהפרופיל של גל הירש באתר דיפנסיב שילדפרופיאי לגמרי או זכאי למחצה.  גם אין שמות של האחראים לכל מחדל ומחדל.  בכל מקרה הוא טוען שתפרו לו תיק, התעללו בו בכלא, תקעו אותו בחללית, כל הזמן הדביקו לו מדובבים שלא נתנו לו מנוח, והטענות הרגילות, ג'וקים, פשפשים, אוכל רקוב, איזוקים מכאיבים..   וכו'.

הוא טוען שנגרמו לו אובדן הכנסות של 18,500,000 ש"ח.

הוא טוען ששילם לאבי חימי 1,850,000 ש"ח שכר טרחה.

הוא טוען שלפי המלצת פסיכיאטר הוא זקוק לטיפולים פסיכיאטרים בסך 350,000 ש"ח כי פליישמן קבע לו 50% נכות פסיכיאטרית.  אם הוא זקוק לכל כך הרבה טיפולים פסיכיאטרים עם נכות 50% איך הוא כשיר להיות עד מדינה נגד גל הירש????

 

ועל מה גבה אבי חימי כמעט 2,000,000 ש"ח שכר טרחה???????

 

אומרים שחימי היה ימני ופתאום שבר שמאלה והזדהה עם החונטה והופיע בכנסים של שקמות וקפלנוחבות.  או אז פתחה עליו איילה חסון עם הסיפור על הפילגש הילה יחזקאל והמציצות בארומה ראל"צ, והקריירה שלו התרסקה.

עכשיו אנחנו מבינים איך היה להילה יחזקאל איבזור של ג'וצי ודיור…..  במקום לפנק את אשתו העו"סית חנה חימי, הוא פינק את הילה בג'וצי ודיור.

 

בתמונה:  אבי חימי עם מיוזזת.

 להלן כתב התביעה

 

PDF

 

 

גור פינקלשטיין נ מדי כתב תביעה נגד המדינה אישומי שווא וכלית שווא 61703-02-18

 

להלן כתב ההגנה של הפרקליטות

 

 

בבית משפט המחוזי מרכז

ת"א 61703-02-18 לפני כבוד השופט א' סטולר

 

התובע:		גור פינקלשטיין, ת"ז 027860972
		ע"י ב"כ עו"ד נחמן גולדברג
		מרח' צייטלין 1, תל-אביב 6495601
		טל': 03-6964818; פקס: 03-6914231 דוא"ל: [email protected]

 

–  נ  ג  ד  –

 

הנתבעת:		מדינת ישראל (משטרת ישראל, פרקליטות מחוז ת"א (פלילי), שירות בתי הסוהר)
		ע"י ב"כ עו"ד מפרקליטות מחוז מרכז- אזרחי
		מדרך מנחם בגין 154 (בית קרדן), תל-אביב 6492107
		טל': 073-3736262; פקס: 02-6468017

 

כתב הגנה מטעם המדינה

הנתבעת (להלן גם: "המדינה" ו/או "המשטרה" ו/או "הפרקליטות") תהא מיוצגת על ידי פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), שמענה להמצאת כתבי בי-דין הוא כמפורט בכותרת כתב הגנה זה.

ענייננו בתביעה כנגד המדינה לפיה המדינה בכובעה כמאשימה הלכה כ"עיוורת" אחר עד תביעה (רמזי בכר), מבלי לבדוק ומבלי לחקור, והגישה כתב אישום כנגד התובע והמעורבים הנוספים בפרשות מושא כתב האישום אשר הוגש כנגד התובע אך על בסיס עדותו של רמזי בכר בתיק.

ברם, טענות התובע אינן משקפות המציאות ואינן עולות בקנה אחד עם טיב הראיות והטיעון כפי שהוצג לפני בית המשפט הפלילי.

כפי שיפורט בכתב ההגנה דנא להלן, החלטת הנתבעת להעמיד לדין את התובע הינה החלטה שלטונית ולמאשימה נתון שיקול דעת רחב מאוד בהערכה המקצועית של דיות הראיות.

השאלה המשפטית שעומדת לפתח בית המשפט הנכבד הינה האם חרגה המדינה ממתחם הסבירות בעת קבלת ההחלטה על הגשת כתב אישום נגד התובע. שהרי, חזקה היא שבית המשפט הנכבד לא נדרש להחליף את שיקול דעת הרשות המבצעת בשיקול דעת שלו, וכי אינו בודק ככלל את תבונתה או יעילותה של ההחלטה השלטונית.

התובע מבקש, הלכה למעשה, מבית המשפט הנכבד לקבוע כי סופה של הפרשה מעיד על ראשיתה. הוא מבקש כי בית המשפט הנכבד יתעלם מעובדות ומהשתלשלות הפרשה, יתעלם מהראיות, העדויות ומהמועדים השונים בהם נחשפו, מקביעות בתי המשפט בערכאות השונות, ויראה לנגד עיניו את הזיכוי (מחמת הספק) בלבד, ועל בסיסו יקבע את רשלנותה המוכחשת של הנתבעת.

נזכיר, כי על פי פסיקת בית המשפט העליון, זיכוי מחמת הספק משמעותו כי בית המשפט מצא ראיות כבדות משקל הקושרות ומסבכות את הנאשם בביצוע העבירות המיוחסות לו, אך חרף אלו, נותר בלבו ספק באשמת הנאשם(!).

 

התובע הורשע בבית המשפט המחוזי בדעת רוב בפרשת דניאל כהן (אשר תפורט בהמשך), ודעת הרוב מצאה, לאחר שמיעת הראיות וטענות התובע בדבר מחדלי החקירה הנטענים, כי יש להרשיע התובע.

מחומר החקירה שנאסף והיה בפני המדינה נוצרה תמונה כוללת, באשר לפוטנציאל הראייתי אשר היה טמון בחומר החקירה ואשר היה בו כדי לבסס קיומו של סיכוי סביר להרשעת התובע, ולראיה – התובע אכן הורשע בדעת רוב באישומים 4-6 בערכאה הדיונית בבית המשפט המחוזי.

יוטעם בהקשר זה, כי בית המשפט העליון זיכה את התובע בדעת רוב אך מחמת הספק. במצב דברים זה, דומה כי לא יכולה להישמע כל טענה מצד התובע כי לא היה כל מקום להגשת כתב אישום כנגדו מלכתחילה. יתרה מכך, הפוך והפוך את פסק דינו של בית המשפט העליון הנכבד, ולא תמצא בהכרעת הדין כל ביקורת על התנהלות המשטרה או הפרקליטות, והנה כיום מבקש התובע להטיל אחריות בנזיקין על הנתבעת.

זיכוי מחמת הספק אינו מהווה ראיה לכך שלא היה מקום להגיש כתב אישום מלכתחילה, ואין בו כל קביעה פוזיטיבית שהתובע לא ביצע את המעשים המיוחסים לו כולם או מקצתם.

ההפך הוא הנכון. דעת הרוב בבית המשפט העליון עמדה על כך כי החשדות כנגד התובע הינם כבדים, וכי הספק אשר נותר בליבם הינו עמוס חשדות (ר' דבריי כבוד השופט רובינשטיין בעמ' 91 לפסק דינו של בית המשפט העליון הנכבד).

כבוד השופט מזוז, בדעת מיעוט, מצא כי קביעת דעת הרוב בבית המשפט המחוזי מבוססת היטב בראיות ובעלות משקל משכנע לאחר שהתרשם מחומר הראיות, וסבר כי אין כל מקום להתערב בהרשעת התובע בפרשת דניאל כהן בנוסף להרשעתו בפרשת ייעוץ זוגי (אשר תפורט בהמשך).

גם כבוד השופט י' עמית אשר נמנה על דעת הרוב ומצא כי יש לזכות את התובע מחמת הספק עמד במסגרת פסק דינו על שאלת הסבירות ומצא כי מסקנה מרשיעה היא אפשרית, הגיונית וסבירה, כדלהלן:

"ולבסוף, אחזור ואדגיש כי המסקנה המרשיעה אליה הגיע חברי היא אפשרית, הגיונית וסבירה, והיא מתיישבת עם חומר הראיות. אך עדין אין בכך כדי לשלול קיומה של אפשרות סבירה אחרת…" (ההדגשות  אינן במקור – הח"מ).

(ר' סעיף 89 לפסק דינו של כבוד השופט יצחק עמית בעמ' 74 לפסק הדין בע"פ7253/14 ו-7314/14 בעניינו של התובע).

דברים אלו כמו גם הרשעת התובע מדברים בעד עצמם ומלמדים שהגשת כתב האישום כנגד התובע הייתה ראויה, סבירה ומתחייבת לאור הרף הראייתי הנדרש להגשת כתב אישום על ידי המדינה (ר' לעניין זה גם בג"ץ 2534/97 ח"כ יהב ואח' נ' פרקליטות המדינה , פ"ד נא (3)).

בית המשפט העליון הנכבד קבע במסגרת ע"א 3580/06 ו-ע"א 3726/06 ע.מ. חגי יוסף ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל (מיום 21/03/11, פורסם באתר הרשות השופטת) כי לא התוצאה וקיום נזק צריכים להשפיע על שאלת קביעת האחריות, וכי אין לראות את הדברים ב"חכמה בדיעבד".

בענייננו, לא זו בלבד שדין התביעה להידחות מחמת היעדר אחריות המדינה אלא גם מחמת העדר יכולת התובע להוכיח את רכיב הנזק (הנטען והמוכחש כשלעצמו) מקום בו הנזק הנטען בכתב התביעה נובע מכך שלחובת התובע עומדת הרשעה חלוטה פה אחד בפרשת ייעוץ זוגי (אישומים 13-15) בגינה ריצה מאסר 66 חודשי מאסר ובגינה אף נשלל רישיון עורך הדין שלו.

לא למותר לציין, כי טענת התובע לפיה לא היה מבצע את העבירות בגינן הורשע בפרשת ייעוץ זוגי אלמלא ההתרשלות הנטענת והמוכחשת של הנתבעת דינן להידחות על אתר.

התובע לא רק שהורשע  כדין בביצוע עבירות חמורות באורח מופלג שעניינן קשירת קשר לרצח ובניסיון לשידול לרצח עדי תביעה (כולל של רמזי בכר), שידול לחבלה חמורה (בדניאל כהן), שיבוש מהלכי משפט, עבירות נשק והטרדת עדים אלא גם לנוכח הקביעה הפוזיטיבית והחלוטה של בית המשפט הפלילי אודות נחישות התובע לבצע עבירות אלו ודחיית הטענה בדבר הדחת סוכן.

בית המשפט הנכבד מופנה בהקשר זה לאמור בסעיף 294 להכרעת הדין של כבוד השופטת שרה דותן  בעמוד 120 להכרעת הדין, כדלהלן:

"…לבסוף, מן הראיות שהוצגו לפני בית המשפט הנאשם אינו מצטייר כמי שמובל, משודל או נגרר לביצוע העבירות כאמור, אלא כמזמין עבירה: הנאשם עומד מפורשות על האופן שבו ירצח עד התביעה – באמצעות מנת יתר של סם; מתעניין במועד הביצוע כמי שהזמן דוחק בו והוא מצפה כבר להשלמת המעשה; מבקש לוודא שלא יוותרו ראיות שיצביעו על כך שנרצח, כאחרון העבריינים וכמובן משלם למי שהוא מקווה שיבצע את הרצח, באמצעות אביו. זאת ועוד, הנאשם עצמו מודה כי בעניין רציחתו של עד המדינה פנה לרובינוב ל-ג.א. ולנוספים שאת שמם לא ציין ולמעשה שינה את מטרת הפגיעה רק עם התבהרות תמונת הראיות נגדו. יש בכך כדי ללמד על נחישותו לקטול את מי שסבר כי עלולים להעיד נגדו ולפיכך, לולא ג.א, יתכן שהיה מוצא אסיר אחר שבעזרתו היה משיג את מבוקשו. הנה כי כן מצאתי שיש לדחות את טענת ההדחה מיניה וביה"

א.  כללי

1. א.     כל הטענות המשפטיות בכתב הגנה זה הנן משלימות זו את זו או חלופיות זו לזו, הכל לפי הדבק

הדברים והקשרם.

ב.    כל הטענות העובדתיות בכתב הגנה זה נטענות במצטבר ובאופן משלים, הכל לפי הדבק הדברים  והקשרם.

ג.      טענות עובדתיות חלופיות נטענות אך במקום בו אין העובדות כהוויתן ידועות לנתבעת.

ד.      מוכחשת כל טענה ועובדה בכתב התביעה למעט מה שהנתבעת תודה בו להלן במפורש.

ה.     הנתבעת אינה נוטלת על עצמה את עול הראיה ו/או נטל ההוכחה מקום שעול זה ו/או נטל זה אינו מוטל עליה מפורשות על פי הדין.

ו.      אין בטענה כלשהי מטענות המדינה בכתב הגנה זה משום ויתור על טענה ו/או פגיעה בטענה כזו.

ז.      שום דבר מן האמור בכתב הגנה זה, אין לראות בו משום אישור ו/או אישרור ו/או נטילת חבות ישירה ו/או שילוחית ו/או הצדקה למעשים ו/או מחדלים (אם נעשו שלא כדין) ו/או משום הודאה בביצוע המעשים והמחדלים הנטענים ו/או הנזקים הנטענים.

ח.     הנתבעת שומרת על זכותה לתקן ו/או להוסיף לכתב הגנתה, היה שיתבררו עובדות נוספות הרלוונטיות לכתב הגנתה.

ט.     מוכחשים תוכנם וקבילותם של המסמכים שצורפו לכתב התביעה. הנתבעת טוענת כבר עתה כי מסמכים אלה אינם מהווים ראיה לתוכנם, וכי על התובע להוכיח תוכנם. התובע יידרש להשמעת עדות ו/או מסמכים קבילים. בנוסף, הנתבעת מודיעה כבר עתה כי היא מתנגדת להגשת כל המסמכים שצורפו לכתב התביעה שלא באמצעות עורכיהם, אם וככל שהתובע יבקש להסתמך עליהם, וכן שומרת על זכותה לחקור עורכי המסמך בחקירה נגדית.

ב.  תמצית השתלשלות ההליכים

2. בטרם תפרט המדינה את תמצית ההליכים שקדמו להגשת התביעה, מבקשת המדינה להדגיש, כי תמצית זו נערכה לנוחות ולמיקוד הסכסוך בלבד. אין בתמצית זו כדי לגרוע באופן כלשהו מהטענות המפורטות בכתב ההגנה ומהמסכת העובדתית שבכוונת הנתבעת להוכיח בהתאם למהלך האירועים וחומר החקירה הרלוונטי לתביעה, מסכת שמטבע הדברים, מוכחת בעת ניהול ההוכחות והגשת התצהירים, ומשכך, ככל שטענה עובדתית או משפטית כלשהי לא נטענה בתמצית זו, אין בכך משום ויתור עליה.
3. בתאריך 19.5.11 הוגש נגד גור פינקלשטיין (להלן גם: "התובע"), ניזאר בכר (להלן גם: "ניזאר") ויוסף בכר (להלן גם:"יוסף"), כתב אישום בתפ"ח 34337-05-11. בתאריך 12.9.11 אוחד כתב אישום זה עם כתב האישום בתפ"ח 49121-07-11 אשר הוגש נגד התובע ואביו יצחק פינקלשטיין (להלן גם: "יצחק") ביום 28.7.11.

כתב האישום המאוחד כלל חמישה עשר אישומים, שמתוכם שלושה עשר יוחסו לתובע.

4. לשם נוחיות בית המשפט הנכבד יוצגו להלן בקצרה הנפשות הפועלות:

התובע, שהיה עו"ד והבעלים של משרד בתל-אביב (להלן:"המשרד"), הועסק כיזם שיפוץ מבנה בשדרות ירושלים ביפו, המשמש כיום מרכז לימוד כת הסיינטולוגיה (להלן: "מבנה הסיינטולוגיה"). התובע קיבל עמלה על כל עסקה הקשורה בשיפוץ. בין התובע לרמזי בכר (להלן גם: "רמזי") והנאשמים 2 ו-3 (ניזאר ויוסף) התקיימו קשרים עסקיים, קשרי חברות ועבודה.

בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, העסיק התובע את רמזי ויוסף (נאשם 3) כעובדים במבנה הסיינטולוגיה. בשלב מסוים פוטר רמזי מעבודתו במבנה הסינטולוגייה והתובע המשיך להעסיקו כשומר במשרד.

ניזאר (נאשם 2) הינו אביהם של יוסף ורמזי. עבדאללה בכר (להלן גם: "עבדי") ומוחמד יוסף בכר (להלן גם: "בינקי") הינם אחייניו של ניזאר. א.א. (להלן גם: "א.א." ו/או "עד המדינה") הינו מכר של עבדי ובינקי, שהכירו בינו לבין יוסף ורמזי. רמזי, עבדי, בינקי ו-א.א. יקראו להלן: "הקושרים".

5. באותו יום, 19.5.11, הוגשו שני כתבי אישום נוספים בפרשה; האחד נגד עד המדינה, המכונה א.א. (תפ"ח 34341-05-11). השני, בתפ"ח 34398-05-11 נגד עבדאללה (עבדי) בכר, רמזי (רן) בכר ו-מוחמד יוסף (בינקי) בכר.

בהמשך, הוגשו 3 כתבי אישום נוספים נגד 5 מעורבים אחרים בפרשה.

סך הכל הוגשו בפרשה 7 כתבי אישום (שניים מהם אוחדו) נגד 13 נאשמים. מרבית התיקים הסתיימו בהסדרי טיעון.

כתבי האישום כללו אישומים רבים בעבירות חמורות – ניסיונות רצח, הצתות, היזק בחומר נפיץ, סחר בנשק ועוד, איש איש על פי חלקו. לימים תוקנות חלק מכתבי האישום.

 

 

6. כתב האישום המתוקן והמאוחד ייחס לתובע מעורבות בחמש פרשיות שונות, כדלהלן:
   • פרשת הפגיעה בשוטה חובל (להלן גם: "חובל") המפורטת באישומים 1-2. במסגרת פרשה זו יוחסה לתובע מעורבות בשני אירועים שכללו פגיעה בשוטה חובל, מנהל אגף רישוי ופיקוח על הבניה בעיריית תל-אביב יפו.

 

אירוע אחד עסק בתקיפה של חובל באמצעות מכות וחפץ כהה, תוך שהפוגעים מתחזים לשוטרים. אירוע שני, כלל הטמנת מטען נפץ ברכבו של שוטה חובל, שהתפוצץ כאשר חובל ישב בתוך רכבו. על פי עובדות כתב האישום, הרקע לפגיעות בחובל היה צו הפסקת עבודה שהוציא שוטה חובל למבנה הסיינטולוגיה, שעל שיפוצו היה אמון התובע.

 

הראיות אשר היו בידי הנתבעת לימדו כי התובע הוא זה שהזמין את הפגיעות בשוטה חובל, בתגובה להוצאת צו הפסקת עבודה למבנה הסיינטולוגיה.

 

• פרשת הפגיעה בדניאל כהן (להלן גם:"דניאל") הכוללת את אישומים 3-6 לכתב האישום. במסגרת פרשה זו, יוחסו לתובע ארבעה אישומים המפרטים פגיעות וניסיונות פגיעה בדניאל כהן, בן זוגה של גרושת התובע. האירועים המתוארים באישומים אלה, כוללים ניסיונות לפגוע בדניאל כהן באמצעות סכין וחומצה, מעקבים רבים אחריו והטמנת מטען חבלה מתחת לרכבו, שהופעל כאשר דניאל כהן עמד בסמוך לרכב וביתו הפעוטה בת השלוש ישבה בתוך הרכב.

 

עניינו של האישום השלישי, בתקיפת דניאל כהן, בן הזוג של גרושתו של התובע בערב ראש השנה, ספטמבר 2010. עובדות אישום זה היו רלבנטיות גם לאישומים 4-6, שכן בעקבות תקיפה זו חש דניאל כהן מאוים ואף התקין מצלמות אבטחה, אשר סייעו בפענוח זהות המבצעים באישומים 4-6.

 

אישומים 4-6 נסבו על אירועים שהתרחשו בחודשים אוקטובר – נובמבר 2010. על פי הראיות אשר עמדו ביסוד כתב האישום הזמין התובע מהקושרים פגיעה בדניאל כהן, בעקבות סכסוך משמורת בנו. הקושרים הגיעו פעמים רבות לחיפה, סמוך לביתו של דניאל כהן, במטרה לפגוע בו בדרכים שונות, בין היתר באמצעות התזת חומצה ודקירה בסכין – אולם כל מאמציהם עלו בתוהו. לבסוף הטמינו ב- 21.11.10 מטען חבלה רב עוצמה מתחת לרכבו של דניאל כהן. המטען הופעל בעת שביתו בת ה- שלוש ישבה ברכב מאחור ודניאל כהן עמד לידו. דניאל כהן נפצע קשה ובתו נפצעה קל.

 

• קשירת קשר לרצוח את ע.ש. המפורט באישום 7. התובע הואשם שקשר קשר עם אחר לרצוח את ע.ש. – גרושת התובע ובת זוגו של דניאל כהן.

 

• הצתות מבנה הסיינטולוגיה – אירועים המפורטים באישומים 8-9 לכתב האישום. התובע הואשם שקשר קשר עם אחרים להצית את מבנה הסיינטולוגיה. כתב האישום מפרט שני אירועי הצתה חמורים, שכללו תכנון מפורט ושימוש באמצעים מתוחכמים. בפברואר 2011, ניסו הקושרים להצית ולפוצץ את מבנה הסיינטולוגיה. בפעם הראשונה באמצעות משאית תופת ובפעם השנייה על ידי העברת דלק וגז שפוזרו במבנה הענק על ידי אחמד עבד אל רחמן. ניסיונות אלו, חרף פוטנציאל הנזק הרב שנשקף מהם והתכנון המוקפד – לא נשאו פרי, למזלם הרב של העוברים והשבים באזור. התובע מסר בחקירותיו במשטרה כי היה לו המניע לבצע פגיעות אלו, שכן נהנה הן מכספי הנאמנות והן מהעמלות שקיבל מקבלן השיפוצים – נאיף סלטי (להלן : "סלטי"), המסתכמות בכ- 4 מיליון ₪.

 

• אישומים עשירי ואחד עשר – לא יוחסו לתובע, אלא רק לניזאר וליוסף, מי שהיו שותפיו לכתב האישום. להשלמת התמונה יצוין, כי באישומים אלו הקושרים ביקשו לפגוע ביריב עסקי של ניזאר – אליא זקאק (להלן: "זקאק"), תחילה באמצעות רימון ובהמשך באמצעות מטען חבלה שהטמינו תחת רכבו של זקאק. בתאריך 16.3.11 נפגע אחד מבניו מהתפוצצות המטען.

 

• אישום שניים עשר – גם אישום זה לא יוחס לתובע, אלא רק ליוסף ועניינו ניסיון יוסף ואחרים לרכוש במרץ 2011 רימונים עבור בינקי מאבו שוקרי ואבו ג'מאל.

פרשות הפגיעה בשוטה חובל, דניאל כהן, ע.ש. והסיינטולוגיה יוחסו לתובע בתפ"ח 34337-05-11 ונקראו במסגרת ההליך הפלילי "פרשת זר סיגליות".

 

• פרשת השיבוש שפורטה באישומים 13-15 לכתב האישום כונתה במסגרת ההליך הפלילי "פרשת ייעוץ זוגי". במסגרת פרשה זו, יוחסו לתובע עבירות שבוצעו בעודו עצור בגין האירועים המפורטים בפרשות "זר סיגליות" המתוארות לעיל ובין היתר:
  • הזמנת רצח של עד מרכזי בתיק והזמנת פגיעה נוספת בדניאל כהן.
  • קשירת קשר לרכוש כלי נשק, להטמינם בחצר ביתם של מעורבים אחרים בתיק, כשמטרתו של התובע היא למסור את מיקום הנשק למשטרה, וכך לזכות להקלה בעונש ובתנאי השחרור.
  • קשירת קשר להדיח עדי תביעה נוספים ולהטרידם במטרה לפגוע ולהכשיל את ההליך המשפטי.

בעת מעצרו, ביקש התובע לשבש משפטו בדרכים שונות: תחילה ביקש מעבריין להטריד ולהדיח את עד התביעה סלטי (אישום 15), בהמשך ביקש לרכוש מעבריין אחר כלי נשק ולהטמינם בחצר ביתו של ניזאר, כדי להשיג הקלות במשפטו (אישום 14). לבסוף ניסה התובע לשדל לרצוח עד תביעה מרכזי במשפטו – רמזי, באופן שיצטייר כאילו רמזי לקח מנת יתר של סמים. הרצח סוכל הודות להפעלת שני סוכנים: עבריין בין כותלי הכלא ושוטר, שהתחזה לרוצח השכיר, מחוץ לכלא. שותפו של התובע לעבירות היה אביו. בנוסף ניסה לשדל עבריין אחר לרצוח את עד המדינה באמצעות רעל מסוג ציאניד (אך חזר בו מהזמנה זו, עת נוכח לדעת כי עד התביעה העיקרי נגדו הנו רמזי ולא עד המדינה) וכן ניסה לשדל לפגוע שוב בדניאל כהן.

אישומים 13-15 ב"פרשת ייעוץ זוגי" כללו הזמנת רצח עד התביעה רמזי, הזמנת פגיעה בדניאל כהן, עבירות נשק ועבירות נוספות – הכל במטרה לפגוע ולשבש את משפטו של התובע בפרשת "זר סיגליות".

7. כתב האישום המתוקן והמאוחד, ייחס לתובע עבירות של נסיון לרצח, עבירה לפי סעיפים 305 ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן גם: "חוק העונשין"); קשירת קשר לפשע (שתים עשרה עבירות, לרבות קשירת קשר לרצח באישומים 7 ו-13), עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; חבלה בכוונה מחמירה (בארבעה אישומים שונים לרבות "ריבוי עבירות" באישומים 4 ו-6), עבירה לפי סעיפים 329(א)(1), 329(א)(2), 329(א)(3), 329(א)(5) ו-29 לחוק העונשין; נסיון לשידול לרצח (ריבוי עבירות באישום 13), עבירה לפי סעיפים 33(1), 300 ו-29 לחוק העונשין; נסיון לחבלה בכוונה מחמירה (שתי עבירות), עבירה לפי סעיפים 329(א)(6), 25 ו-29 לחוק העונשין; תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 379, 382 ו-29 לחוק העונשין, שיבוש מהלכי משפט (שתי עבירות), עבירה לפי סעיפים 244 ו-29 לחוק העונשין;

הדחה בעדות בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 246(ב), 249א ו-29 לחוק העונשין; נסיון להטרדת עד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 249, 249א(5), 25 ו-29 לחוק העונשין; היזק בחומר נפיץ (ארבע עבירות), עבירה לפי סעיפים 452, 454 ו-29 לחוק העונשין; חבלה במזיד ברכב (ריבוי עבירות באישומים 1 ו-6), עבירה לפי סעיפים 413ה ו-29 לחוק העונשין; הצתה (שתי עבירות), עבירה לפי סעיפים 448 רישא ו-29 לחוק העונשין; התפרצות, עבירה לפי סעיפים 407(ב) ו-29 לחוק העונשין; עבירות בנשק (עסקה אחרת), עבירה לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין.

8. לאחר ניהול הוכחות, בית המשפט המחוזי בהכרעת הדין מיום 19.6.2014 הרשיע את התובע ברוב דעות בשלושה מארבעת האישומים בפרשת הפגיעה בדניאל כהן (אישומים 4-6)[1] , וכן הרשיע את התובע פה אחד בשלושת האישומים בפרשת ייעוץ זוגי (אישומים 13-15)[2].

התובע זוכה מחמת הספק משבעה אישומים, שעניינם פרשת הפגיעה בשוטה חובל, פרשת קשירת הקשר לפגוע ב-ע.ש. ופרשת הפגיעה במבנה הסינטולוגייה.

התובע הורשע בעבירות:

חבלה בכוונה מחמירה (ריבוי עבירות, בשלושה אישומים שונים), קשירת קשר לפשע (שש עבירות לרבות קשירת קשר לרצח), ניסיון לשידול לרצח, ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, ניסיון לשידול לחבלה בכוונה מחמירה, שיבוש מהלכי משפט (שתי עבירות), עבירות בנשק (עסקה אחרת), ניסיון להטרדת עד והדחה בעדות.

התובע זוכה מעבירות:

חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לפשע (חמש עבירות), הצתה (שתי עבירות), היזק בחומר נפיץ (שתי עבירות), חבלה במזיד ברכב (שתי עבירות) והתפרצות. באישום השישי המייחס למשיב פגיעה בדניאל כהן, זוכה התובע מעבירה של ניסיון רצח והורשע בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה בגין אותם האירועים.

9. ביום 14.9.2014 בית המשפט המחוזי גזר על התובע את העונשים הבאים:

• 8 שנות מאסר מיום מעצרו.
• 18 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה מהעבירות בהן הורשע, או עבירת אלימות מסוג פשע.
• פיצוי לדניאל כהן בסכום של 100,000 ₪.

10. ביום 28.10.2014 הוגשה הודעת ערעור מטעם המדינה לבית המשפט העליון (ע"פ 7314/14), וביום 29.10.14 הוגשה הודעת ערעור מטעם התובע לבית המשפט העליון (ע"פ 7253/14).

ערעור המדינה כוון כנגד זיכויו של התובע מאישומים 1, 2 ו-7 המתארים את פרשת הפגיעה בשוטה חובל וקשירת קשר של התובע לפגוע בגרושתו ע.ש. וכנגד העונש שנגזר על התובע בגין העבירות בהן הורשע.

ערעורו של התובע הופנה כנגד הרשעתו באישומים 4-6 ולחילופין כנגד חומרת העונש שנגזר עליו.

11. ביום 16.11.2015 ניתן פסק דין בע"פ 7314/14 ו-ע"פ 7253/14 במסגרתו נקבע ברוב דעות כי יש לזכות את התובע מחמת הספק מאישומים 4-6,זיכויו מאישומים 1-2 ו-7 מחמת הספק יישאר על כנו, וכן הוחלט פה אחד כי יש להחמיר את עונש המאסר בפועל שהושת על התובע בגין אישומים 13-15 באורח שעונש המאסר יעמוד על 66 חודשים חלף 24 חודשים שנגזרו על ידי בית המשפט המחוזי.

עוד יצוין בהקשר זה, כי בהחלטת בית המשפט העליון הנכבד מיום 7.12.2015 נקבע כי סכום הפיצוי למתלונן דניאל כהן יעמוד על סך 50,000 ₪ חלף הסכום של 100,000 ₪ שנפסק בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

12. להשלמת התמונה יצוין, כי כתב האישום המתוקן והמאוחד כנגד התובע כלל שלושה נאשמים נוספים. עניינו של נאשם 2, ניזאר בכר, הסתיים במחיקת כתב האישום בהסכמה, לאור קשיים ראייתים אשר התגלו במהלך ניהול התיק.
13. עניינו של הנאשם 3, יוסף בן ניזאר בכר, הסתיים בהסדר טיעון, במסגרתו תוקן כתב האישום ונגזר על הנאשם 3 עונש מאסר בפועל של ארבע שנות מאסר, כאשר כתב האישום המתוקן בעניינו, כלל הרשעה בהצתות מבנה הסיינטולוגיה מהן זוכה התובע, פגיעה בשוטה חובל באמצעות שוקר ועבירות נשק, המתוארות באישומים 11-12 לכתב האישום, אשר לא יוחסו לתובע.
14. עוד יצוין לשם השלמת התמונה, כי ביום 17/11/13 ו- 26/1/14 הורשעו רמזי, עבדי ובינקי על פי הודאתם בכתב האישום המתוקן במסגרת תפ"ח 34398-05-11 המייחס לכל אחד מהם חמישה אישומים (מתוכם 3 אישומים הרלבנטיים לתביעה בפנינו), וזאת על פי הסדר טיעון שחתמו המאשימה והקושרים ביום 26.11.13.

העתק הסדר הטיעון מצ"ב ומסומן כנספח "1" לכתב ההגנה דנא.

15. בהכרעת הדין כבוד בית המשפט קבע, כי כל האישומים נסבו על פעולות אלימות ועבירות נלוות שביצעו הקושרים, מרביתן ביוזמת גור פינקלשטיין שמימן את ביצוע העבירות שיזם. עניינם של האישומים נסב על פרשת הפגיעה בשוטה חובל, פרשת הפגיעה בדניאל כהן, פרשת הצתת מבנה הסיינטולוגיה, פרשת הפגיעה באליא זקאק ופרשת רכישת הרימונים.

העתק הכרעת הדין והכרעת הדין המשלימה מצ"ב ומסומנים כנספחים "2" ו-"3" בהתאמה  לכתב ההגנה דנא.

הליכי המעצר

16. התובע היה עצור החל מיום 13.4.2011 ועד ליום 14.9.2014. יוטעם, כי ביום 19.5.11 יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 21(א) לחוק הסדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996.

יצוין, כי בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו -1996 הוארך מעצר הימים של התובע מעבר ל-30 ימים לאחר קבלת אישור המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) אשר לו הואצלה הסמכות המוקנית ליועץ המשפטי לממשלה.

17. ביום 19.7.11 ניתנה החלטה בבקשה למעצר עד תום ההליכים, לאחר שמיעת טיעוני הצדדים הן בתמצית טיעונים בכתב והן בעל פה בדיון אשר התקיים ביום 12.7.11 ביחס לפרשות שוטה חובל ודניאל כהן בלבד.

כבוד השופט ציון קאפח קבע במסגרת ההחלטה, בין היתר, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית נגד התובע ומסוכנותו עולה וזועקת מכל תג ותג בכתב האישום. כבוד השופט קאפח הורה בהחלטה זו על מעצרו של התובע עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

יצוין, כי עובר למתן ההחלטה המנומקת בדבר מעצר התובע עד תום ההליכים ב"פרשת זר סיגליות" מסרו באי כוחו של התובע בהליך הפלילי כי הם מסכימים לבקשת המעצר עד תום ההליכים בעניינו של התובע ב"פרשת זר סיגליות"

 

מצ"ב כנספח "4" העתק ההחלטה מיום 19.7.11 במ"ת 34210-05-11 המורה על מעצר התובע עד תום ההליכים המשפטיים נגדו ב"פרשת זר סיגליות", וכנספח "5" העתק פרוטוקול הדיון מיום 19.7.11 והחלטת כבוד השופט קאפח אשר דוחה את בקשת הסנגורים שלא ליתן החלטה מנומקת בעניין הבקשה למעצר עד תום ההליכים.

18. עוד יצוין, כי ביום 16.7.2011 נעצר התובע גם בגין פרשת ייעוץ זוגי. ביום 17.7.11 הובא התובע בפני שופט במסגרת תיק מ"י 26623-07-11 אשר הורו על מעצר ימים בהחלטות שונות עד ליום 28.7.11 המועד בו נעצר התובע עד תום ההליכים בגין פרשת ייעוץ זוגי. ההחלטה בעניין ניתנה על ידי כבוד השופטת דניה קרת-מאיר ביום 28.7.11 במסגרת תיק מ"ת 49100-07-11.

כל החלטות המעצר בעניינו של התובע בפרשת ייעוץ זוגי היו בהסכמת באי כוחו לרבות הסכמה לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר.

19. התובע שוחרר ממאסר ביום 02.10.16, והלכה למעשה, ריצה מאסר בפועל בגין הרשעתו באישומים 13-15 מיום מעצרו ביום 13.4.11.

ג.   טענות הנתבעת בתמצית

20. בידי משטרת ישראל נאספו ראיות שהעלו חשד מבוסס כי התובע ביצע את העבירות אשר יוחס לו בכתב האישום אשר הוגש כנגדו.
21. בהתאם לכך, נדרשו רשויות התביעה לבחינת התיק, ביקשו מהמשטרה להשלים מספר פעולות חקירה נוספות, בחנו את החומר שהיה בפניהם באותו שלב, ומצאו כי אכן, על בסיס הראיות הללו, יש חובה כאמור ברישא כתב ההגנה להגיש כתב אישום כנגד התובע והמעורבים הנוספים בפרשות, והבאת עניינם להכרעת כבוד בית המשפט.
22. לאחר שקלול מכלול הנסיבות – הן במישור הראייתי והן במישור העניין לציבור – הגיעה המאשימה למסקנה, כי חובתה המקצועית והחוקית היא להביא את הדברים להכרעתו של בית המשפט המוסמך, כאמור בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי) הקובע:

"ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט עניין לציבור".

בידי המדינה היו ראיות מספיקות להעמיד לדין את התובע כמו גם את הנאשמים האחרים בפרשה.

הראיות שהיו בידי המדינה עמדו למבחן שיפוטי, בית המשפט המחוזי קבע במהלך ההליך כי היה יסוד לאשמה, ובהכרעת הדין בבית המשפט המחוזי הורשע התובע ברוב דעות בפרשת דניאל כהן           (אישומים 4-6) וכן הורשע פה אחד בפרשת ייעוץ זוגי. התובע זוכה מיתר האישומים מחמת הספק בלבד.

הנתבעת לא התרשלה כלפי התובע, ובטענות התובע בכתב התביעה אין כדי להצביע על רשלנות כלשהי מצד הנתבעת.

23. החלטת המאשימה האם להעמיד לדין חשוד היא החלטה שלטונית ולמאשימה נתון שיקול דעת רחב מאוד בהערכה המקצועית של דיות הראיות.

לטענת הנתבעת, די היה בראיות הקיימות אשר היו בתיק החקירה לצורך הגשת כתב אישום נגד התובע והיא פעלה במסגרת החוק, הדין והפסיקה, באורח סביר, מקובל, מיומן ומקצועי והפעילה שיקול דעתה באורח סביר ופעלה כפי שרשות סבירה אמורה היתה לפעול בנסיבות המקרה.

לענין זה יפים דבריו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בענין 2534/97 ח"כ יהב ואח' נ' פרקליטות המדינה , פ"ד נא (3) :

"כתב אישום אמור להיות מוגש באותם המקרים בהם שוכנע התובע כי קיים סיכוי סביר להרשעה…את המסקנה כי קיים סיכוי סביר להרשעה, בידי התובע לקבל על פי בחינה כפולה של חומר הראיות הגולמי והערכת סיכויי ההרשעה על פיו. כפי שציין הנשיא ברק בבש"פ 8087/95 זאדה נגד מדינת ישראל פ"ד נ(2) 133: ראיה לכאורה היא מטבעה ראיה גולמית. היא טרם עברה את כור ההיתוך של ההליך הפלילי. אין כל אפשרות להכריע על פיה את אשמתו או חפותו של נאשם … "ראיה לכאורה" היא איפוא ראיה אשר טמון בה פוטנציאל ראיתי, אשר יוצר מהכוח אל הפועל בעתיד, בסיום ההליך השיפוטי. והדברים שנאמרו בהמשך לגבי שיקולו של השופט בדונו בבקשה למעצר עד תום ההליכים , יפים בהתאמה גם לגבי תובע:

"בית המשפט בוחן את השאלה אם מתוך מכלול חומר החקירה, ניתן יהיה לשלוף בסוף ההליך השיפוטי תשתית עובדתית מרשיעה… מכל אלה יוצר לעצמו בית המשפט תמונה כוללת באשר לפוטנציאל הראיתי הטמון בחומר החקירה כלומר, אם קיים סיכוי סביר שמחומר חקירה זה תצמחנה בסוף המשפט ראיות אשר תבססנה את אשמת הנאשם".

24. עמדת המדינה היא, כי יש לבחון את פעולותיה ואת ההחלטות שקיבלה על פי הנתונים שהיו בידיה בזמן אמת, לאור חומר הראיות הגולמי שהונח לפניה בעת הרלוונטית.
25. עמדת המדינה היא, כי הפעלת ביקורת שיפוטית על ידי הערכאה האזרחית, בדיעבד, על שיקול דעתה המקצועי של המאשימה בשקילת דיות הראיות בעת הגשת כתב האישום אינה מתיישבת עם הלכה אשר נקבעה בבית המשפט העליון. גבולות הביקורת השיפוטית האזרחית על התנהלות הרשויות צריכה להתמצות בבחינה האם נשקל שיקול פסול או בלתי ענייני בהעמדה לדין או האם נעלם מעיני הרשויות שיקול רלוונטי והאם מצויה ההחלטה שהתקבלה במתחם הסבירות.
26. לאחר שקילת מכלול השיקולים, מצאו רשויות התביעה כי בהתחשב בראיות שנאספו ולאור מהות המעשים וחומרת העבירות, עומדים הם בסף הראייתי הנדרש במשפט פלילי לצורך הגשת כתב אישום, ומשכך לא יכולה להיות מחלוקת כי חובה היה על רשויות התביעה להגיש את כתב האישום.

מעצרו של התובע נבחן על ידי בתי המשפט, כאשר סוגיית מעצרו נדונה בבית המשפט, שסברו שיש לעוצרו עד תום ההליכים המשפטיים בענייננו. בתי המשפט, בזמן אמת, לא ראו לנכון לבקר את עצם הגשת כתב האישום, ההפך הוא הנכון. החלטות אלה הנחו את המדינה בפעולתה ועמדו לנגד עיניה בזמן אמת.

יוטעם, כי הדבר אף בא לידי ביטוי בהכרעת הדין המרשיעה אשר ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי, וכן בהחלטות בית המשפט, במועדים שונים, אשר מצאו אף הן ראיות לכאורה והאריכו בהתאם את מעצרו של התובע.

27. הנתבעת טוענת כי התובע מבקש, למעשה, מכבוד בית המשפט לקבוע כי סופן של חלק מן הפרשות שעמדו בבסיס כתב האישום, זיכוי מחמת הספק בערכאת הערעור בדעת רוב, מעיד על ראשיתה, ולא כך הדבר.
28. כמו-כן, מבקש התובע, הלכה למעשה, כי בית המשפט הנכבד יתעלם מהשתלשלות הפרשה ומהכרסום שחל בראיות התביעה רק במהלך שמעית העדויות ואשר לא ניתן היה לצפותן קודם לכן, כרסום אשר הביא לכך שהמדינה ביקשה לזכות את התובע מחלק מן האישומים אשר יוחסו לו בכתב האישום. התובע מבקש להסתמך על כך שזוכה בסופו של יום על ידי שופטי הרוב, מחמת הספק, על מנת לטעון כי הנתבעת התרשלה בתפקידה ופעלה שלא בסבירות כאשר קיבלה את ההחלטה בדבר הגשת כתב האישום – טענה זו דינה להידחות.

בית המשפט הנכבד מופנה בעניין זה לדבריה של כבוד השופטת חיות בפסק הדין העקרוני המהווה הלכה מחייבת, אשר ניתן בע"א 3580/06 ע.מ. חגי יוסף ואח' נ' מדינת ישראל (פורסם באתר בתי המשפט, ניתן ביום 21/03/11), ואשר יפים לענייננו:

"ככל שבסבירות התנהלותם של גורמי החקירה עסקינן, יש לבחון את הדברים תוך מתן הדעת על כך שבמקרים רבים דומה מלאכתם של גורמים אלה להילוכו של אדם המגשש את דרכו באפילה והמחפש אחר נקודות אחיזה ראיתיות שיאירו את תמונת המצב ויאפשרו להביא את האשמים לדין. לא כל טעות הנעשית במהלך חקירה ובזמן אמת מהווה על כן הפרה של חובת הזהירות והתרשלות צד גורמי החקירה. אכן חוכמה "קטנה" בהקשר זה היא "החוכמה שלאחר מעשה", אותה מציג מי שהתמונה הניצבת בפניו כבר מוארת, בהעלותו כנגד גורמי החקירה טרוניה על כך שלא הבחינו או לא ייחסו חשיבות לרסיס מידע כזה או אחר. לטעמי, בחינת הסבירות של התנהלות גורמי החקירה בהקשר זה ראוי לה כי תיבחן בהתחשב במכלול הנתונים שנגלו או שיכולים היו להתגלות בזמן אמת".

29. כפי שיוצג להלן, המכלול הראייתי שעמד לנגד עיני המאשימה ערב הגשת כתב האישום חייב, לדעת הגורמים המקצועיים המוסמכים, הגשת כתב אישום. לאחר שנשקלו מכלול הנסיבות הוחלט, כי המאשימה תחטא לתפקידה אם תגנוז את התיק במקרה זה וכי חובתה להביאו להכרעה בפני המותב הפלילי.

על מנת שלא להעמיס על בית המשפט הנכבד לא מצורפים כבר בשלב זה כל המסמכים נשוא ההליך הפלילי, ואלו יוגשו במרוצת שמיעת הראיות ולחילופין כתיק מוצגים עובר לכן, ככל שיורה על כך בית המשפט הנכבד.

ג.1.    לשם המחשה בלבד, תפורט להלן תמצית התשתית הראייתית אשר עמדה בפני המאשימה ערב הגשת כתב האישום:

30. בקליפת האגוז, המדובר בפרשה יוצאת דופן בהיקפה, במורכבותה ובחומרתה, במרכזה עמד על פי הראיות שהיו בידי המאשימה עו"ד גור פינקלשטיין – הוא התובע בענייננו (להלן גם: "גור").

האירועים במסגרת פרשת "זר סיגליות" נמשכו כשנה, במסגרתם ביצעו הקושרים עבירות פליליות, מהחמורות בספר החוקים כפי שפורט לעיל, ועל פי הראיות שהיו בידי המאשימה ערב הגשת כתב האישום חלקן נעשו בשליחות התובע וחלקן באופן עצמאי.

31. כעולה מהבקשה למעצר עד תום ההליכים הראיות לכאורה אשר היו למאשימה ערב הגשת כתב האישום הן, בין היתר, עדות עד המדינה; עדות רמזי (שהיה שותף למרבית העבירות שיוחסו לתובע ובוצעו על ידי הקושרים); עדות עבדי (שהיה שותף למרבית העבירות שיוחסו לתובע ובוצעו על ידי הקושרים); הצבעות שביצעו עד המדינה, רמזי ועבדי על מקומות הנוגעים לפרטים הרלוונטיים לכתב האישום; אמרו שמסרו עד המדינה, רמזי ועבדי במהלך העימותים שבוצעו ביניהם ובינם לבין הנאשמים 1 -3 בכתב האישום אשר הוגש כנגד התובע; אמרות שמסרו התובע ונאשמים 2 ו-3 במהלך עימותים עם יתר המעורבים; הודאה שמסר רמזי בפני מדובב; הודעה שמסר בינקי בפני מדובב; אמרות שמסרו עד המדינה ורמזי במהלך תרגיל הפגשה ביניהם בבית המעצר; אמרות שמסרו עד המדינה ובינקי במהלך תרגיל הפגשה ביניהם בבית המעצר; הודאות שמסרו הנאשמים 1-3 בכתב האישום אשר הוגש כנגד התובע אשר מסבכות אותם וקושרות אותם לחלק מהעבירות; מחקרי תקשורת; האזנות סתר; חוות דעת מעבדת חבלה באשר למטענים שהופעלו; חוות דעת חוקר שריפות באשר להצתות; חוות דעת מעבדה ביולוגית באשר לדגימת DNA; דו"חות פעולה ומזכרים של שוטרים; דיווחי מרד"מ; עדויות קורבנות עבירה ועדי ראייה; עדות הקבלן ששיפץ את מבנה הסיינטולוגיה ועובדים במבנה; הודעות ומסמכים נוספים.
32. המסד הראייתי אשר עמד בפני המאשימה ביחס לאישומים 1-9 הינו זהה כאשר על מסד זה נוספו בכל אישום ראיות הרלוונטיות לאישום הספציפי. נפרט להלן בתמצית את המסד הראייתי הזהה לכל האישומים:
    • הודעות רמזי: רמזי היה מקורב לתובע ואיש סודו. על פי הודעות רמזי התובע הזמין ביצוע כל העבירות מרמזי – לו מסר את המניע לביצוע העבירות, את המידע הרלבנטי לביצוען ואת התשלום עבור הביצוע. רמזי הוא גם זה שספג את מורת רוחו של התובע בכל פעם שהקושרים לא הצליחו לבצע את משימתם.

 

רמזי שימש כאיש הקשר בין התובע לבין שאר הקושרים. בהודעה ראשונה שמסר רמזי במשטרה, הכחיש קשר למיוחס לו ולאחר מכן שמר על זכות השתיקה במשך למעלה מחודש. ביום 30.4.11 לאחר שהושמע לו תרגיל קישון (על כך יפורט בהמשך), הודה רמזי בחלק מהמיוחס לו.

 

בהודעה זו מיום 30.4.11 קשר רמזי את התובע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום בפרשות אשר פורטו לעיל. רמזי סיפר כי התובע מסר לו את המניע לביצוע העבירות, את המידע הרלבנטי לביצוען ושילם לו עבור הביצוע. רמזי שב ומסר פרטים המפלילים את התובע בהודעות מאוחרות שמסר.

 

רמזי סיפר, שסיכם עם עבדי, כי לא יחשפו בפני עד המדינה את זהות התובע אלא יציגו בפניו מידע כוזב על מנת שלא ידע שהתובע קשור בהזמנת העבודות.

 

• תרגיל קישון: תרגיל חקירה משטרתי, שנערך ביום 21.4.11 בבית מעצר קישון, בין רמזי וא.א. (במסגרת הסכם עד המדינה של א.א.). תרגיל החקירה נערך כאשר רמזי ידע שיש עד מדינה בתיק, אך לא ידע את זהותו.

 

השניים הוקלטו כשהם משוחחים על העבירות שביצעו לאורך כל התקופה וביניהן הפרשות השונות המיוחסות לתובע בכתב האישום; על קיומו של עד מדינה ועל שאלת זהותו.

 

במהלך השיחה הביע א.א. חשש, כי התובע הוא עד המדינה בתיק ורמזי ניסה לשכנעו, שלאור היות התובע המזמין והמממן של העבירות, לא ייתכן שהוא יפלילם.

 

רמזי לא ידע שא.א. הינו עד המדינה וכי שיחתם מוקלטת והשיחה התבצעה בטרם החל רמזי לשתף פעולה עם חוקריו, ולכן השיח על פי תומו, עם שותפו לעבירות.

 

לשם המחשה בלבד יובאו להלן חלק מאמרותיו של רמזי במסגרת תרגיל קישון:

• בעת שעד המדינה מעלה חשש שהתובע מפליל אותם, השיב רמזי כי התובע לא ידבר, שכן: "… הכל נופל נגדו, כל הסעיפים יהיו נגדו" (עמ' 3 לתרגיל קישון בש' 55-68).
• על הקשר שבין התובע להטמנת המטען לדניאל כהן אמר רמזי :"זה הוא, זה הוא ששלח… לא יכול שהוא ידבר … " (עמ' 4 לתרגיל קישון בש' 90- 98).
• כשנשאל עד המדינה: "אתה בטוח הוא גור… אתה סגור שהוא זה ששילם את הכסף… " השיב רמזי: "סגור … מה הוא מפגר שידבר ? …"
• עד המדינה מקשה :"יכול הוא לדבר על מנת שיוצאי/יזכה את עצמו ואנחנו… " רמזי משיב:"איך הוא יזכה את עצמו אם זה קשור אליו יגיד שהם עשו את הזה והוא ילך הביתה. אין דבר כזה …" (עמ' 5 לתרגיל קישון בש' 113- 116).
• לשאלת עד המדינה אם התובע קשור גם לסיינטולוגיה השיב רמזי: "כן… הוא… 11 סעיפים עליו" (עמ' 5 לתרגיל קישון בש' 126-130).
• בהמשך מנסה עד המדינה לברר איזה מהאירועים קשור התובע, ורמזי מבהיר כי הנאשם קשור לאירועים שהיו בחיפה, מבנה הסיינטולוגיה ולשוטה חובל – אולם לא קשור לפגיעות בזקאק: "חיפה (לא ברור) מה תגיד (לא ברור) זקאק לא קשור" עד המדינה שואל: "(לא ברור) אתה מתכוון של שוטה ?" ורמזי משיב: "כן … הוא לא קשור לזקאק …" (עמ' 6 לתרגיל קישון בש' 131 – 136).
• עד המדינה מנסה לברר האם יתכן שהיתה האזנה לשיחות בין התובע לרמזי: "(לא ברור) יכול להיות שאתה לקחת מגור כסף ודיברת" ורמזי משיב: "אין טלפונים בינינו". עד המדינה תוהה :"אז איך אתה מדבר איתו ?… בארבע עיניים". רמזי משיב :"בבית, במשרד" (עמ' 12 לתרגיל קישון בש' 295- 300).

 

• הודעות עבדי: עבדי היה איש הקשר בין רמזי לעד המדינה ויצר בפני האחרון מצג כוזב לפיו הוא בקשר ישיר עם המזמין. עבדי הודה בחלקו בביצוע העבירות והפליל את האחרים יומיים לפני הודאתו הראשונה של רמזי, בעת שהשניים שהו בהפרדה מוחלטת. עבדי סיפר על דברים ששמע מפי רמזי, במהלך מימוש הקשר הפלילי ביניהם, עבדי מסר כי ציין בפני עד המדינה שהוא עצמו בעל המניע לפגוע בשוטה חובל וזאת בשל צו הריסה שהוצא לבית משפחתו, והודה ששיקר לעד המדינה באשר למניע לביצוע כל העבירות, לבקשת רמזי, על מנת להגן על התובע ולהרחיקו.

 

עבדי מסר בהודעותיו על הקשרים הקרובים שהיו בין התובע ורמזי ועל כך שהתובע ביקש מרמזי לפגוע בשוטה חבול משום שהאחרון הוציא צו הפסקת עבודה למבנה הסיינטולוגיה. עבדי אף ידע לתאר את כעסו של התובע – על שוטה חובל בעקבות הצו, ועל רמזי – בעקבות כישלון התפוצצות מטען החבלה.

 

עוד ידע עבדי לספר לא רק שהתובע הזמין את הפגיעות בדניאל כהן, אלא גם שהתובע מסר פרטים על דניאל כהן ואף את המניע לפגיעה בדניאל כהן ורצונו של התובע להעביר את בנו לחזקתו.

עבדי גם מסר שהתובע ביקש לפגוע בע.ש. (גרושת התובע), הן בשל המאבק על בנם המשותף והן משום שהיא מאשימה את התובע בכל מה שקרה.

 

עבדי תיאר בהודעותיו את כעסו של התובע על רמזי בכל פעם שכשלו בביצוע העבירות ואף את העובדה, כי לאחר שדניאל כהן התאושש מפציעותיו ממטען החבלה  – מיהר התובע להגיש לבית משפט לענייני משפחה בקשה להורות על העברת המשמורת של בנו אליו, לבקשה צורפו קטעי עיתונות בדבר ניסיונות ההתנקשות בחייו של דניאל כהן.

 

• הודעות עד המדינה: מהראיות עלה כי עד המדינה היה בתחתית ההיררכיה העבריינית ופעל על פי הנחיותיהם של עבדי ורמזי. עד המדינה בחר לשתף פעולה עם חוקריו מיום מעצרו וקשר בין כל הפרשות והאירועים – אולם עד המדינה ניזון מהדברים ששמע מפי עבדי אשר שיקר באשר לזהות מזמין העבירות והמניע לביצוען. חרף המידור שביקשו רמזי ועבדי לקיים, הרי על פי הראיות אשר עמדו בפני המאשימה הייתה זליגת מידע לעד המדינה בין בעת שביצעו חלק מהעבירות ובין בשיחות בינו לבין רמזי במסגרת מימוש הקשר.

 

• האזנות סתר: במשך כחודש לפני מעצרם בוצעו האזנות סתר לתובע, לניזאר ויוסף בכר, לעבדי רמזי ובינקי, לעד המדינה ולאחרים. האזנות הסתר לימדו על מערכת היחסים בין התובע לבין רמזי וניזאר בכר, ובין עבדי לבין רמזי, יוסף, בינקי ו-א.א., באופן העולה בקנה אחד עם הודעות המעורבים, באשר למערכות היחסים ביניהם. כמו כן, האזנות סתר לימדו גם על התכנון והביצוע של חלק מהעבירות בהן הואשמו בני משפחת בכר ואחרים.

 

• מחקרי תקשורת: מחקרי התקשורת לימדו על קשרים הדוקים בין התובע לרמזי וניזאר ובין בני משפחת בכר לעד המדינה. מחקר תקשורת לנייד של רמזי הראה קיומו של קשר אינטנסיבי בינו לבין התובע : מספר רב של התקשרויות ביניהם, 4 מתוכן ב- 22.11.10 – יום לאחר פיצוץ המטען ברכבו של דניאל כהן.

33. כבוד השופט מזוז, בדעת מיעוט, סבר כי אין כל עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי בנוגע לאישומים 4-6, וכי יש לדחות את ערעור התובע על כך. כבוד השופט מזוז עומד על כך שפסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוסס היטב וכי הראיות הנסיבתיות בהן מצא בית המשפט חיזוק לגרסת רמזי במשקלן המצטבר הן בעלות משקל משכנע ושאף ניתן להוסיף עליהן.

יוטעם בהקשר זה, כי כבוד השופט יצחק עמית, אשר נמנה על שופטי הרוב בע"פ 7253/14 ו-7314/14, עמד בסעיפים 86 (פסקה שלישית) ו- 89 לפסק דינו על כך שמסקנה מרשיעה הינה אפשרית וסבירה אשר מתיישבת עם חומר הראיות, כדלהלן:

"בתחילת דרכנו עמדנו על כך שהראיות לחובתו של המערער באישומים 4-6 אכן מתיישבות עם גרסתו של רמזי ועם הכרעת הרוב…ולבסוף, אחזור ואדגיש כי המסקנה המרשיעה אליה הגיע חברי היא אפשרית, הגיונית וסבירה, והיא מתיישבת עם חומר הראיות. אך עדין אין בכך כדי לשלול קיומה של אפשרות סבירה אחרת…" (ההדגשה אינה במקור – הח"מ).

34. ברי, כי התמונה העולה מן המפורט לעיל כמו גם מחומר החקירה בתיק המשטרה אינם עולים בקנה אחד עם טענות התובע. ההפך הוא הנכון. לאור המפורט לעיל, ניתן להתרשם כבר עתה כי דין התובענה להידחות תוך חיוב התובע בהוצאות.
35. בנוסף לכך, המאשימה בחנה את התיק בכל שלב ושלב במהלך ניהול ההליך הפלילי, ואף חזרה בה מחלק מהאישומים הן כלפי התובע והן כלפי הנאשם מס' 2 (ניזאר בכר) במקרים בהם התברר כי הראיות אשר היו בידיה בנוגע לאישום מסוים לא עמדו בכור ההיתוך המשפטי בעת שמיעת העדויות.
36. כך, למשל, ביקשה המאשימה לזכות את התובע כבר בשלב הגשת הסיכומים מן העבירות אשר יוחסו לו באישום השלישי בכתב האישום המתוקן והמאוחד.

למותר לציין, כי בכל חקירת משטרה באשר היא ניתן לבצע עוד ועוד פעולות, ועד אין סוף בדיקות אולם די לה לחקירת המשטרה שנאספות בה ראיות מספיקות לאישום, וכך היה במקרה נשוא התובענה שבכותרת.

37. מכל מקום, השתלשלות העניינים במקרה זה מלמדת על התנהלות מקצועית וסבירה מצד כל גורמי המדינה. משמעות הטלת אחריות בנזיקין על המדינה במקרה זה היא, כי בכל מקרה בו בית המשפט הפלילי אינו מקבל את עמדת המאשימה במלואה, או שהסיכוי הסביר להרשעה אינו מיתרגם בסוף ההליך לאשמה מעבר לכל ספק סביר, יש לחייב את רשויות האכיפה בנזיקין.

ולא היא!

זיכוי בפלילים, כשלעצמו, אינו מקים עילת תביעה נגד המדינה והאפשרות כי הליך פלילי יסתיים בזיכוי הינה אפשרות טבועה בשיטתנו המשפטית.

38. עמדת הנתבעת היא כי לא היה כל מקום להגשת התובענה שבכותרת מלכתחילה.

ד.  טענות מקדמיות

39. הנתבעת טוענת כי דין התביעה להידחות, וזאת בין היתר מן הטעמים כדלקמן:
    • הנתבעת טוענת כי לא התרשלה כנטען על ידי התובע וכי לנתבעת קיימת הגנה ו/או לא מוטלת עליה כל אחריות בהתאם לדין, לרבות בהתאם לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 ו/או פקודת סדר הדין הפלילי ו/או בהתאם לאמור בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשל"א-1971 ו/או בהתאם לאמור בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב – 1952.
    • הנתבעת פעלה כדין וכראוי בתום לב ו/או במיומנות ובסבירות ו/או בתחום הרשאה חוקית ו/או בזהירות ובשיקול דעת.
    • אין קשר סיבתי עובדתי ו/או משפטי בין מעשיה ו/או מחדליה הנטענים והמוכחשים של הנתבעת לבין הנזקים הנטענים והמוכחשים של התובע.
    • למדינה פטור מאחריות בשל פעולה בהרשאה חוקית ובתום לב, כאמור בסעיף 3 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב – 1952, אשר קובע כדלהלן:

"אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה בתחום הרשאה חוקית, מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית; אולם אחראית היא על רשלנות שבמעשה".

הנתבעת טוענת, כי לאורך כל ההליכים החקירתיים והמשפטיים בעניינו של התובע, פעלו הגורמים מטעמה בתחום הרשאה חוקית, בסבירות, במיומנות, במקצועיות ולחילופין בתום לב מתוך אמונה סבירה, לאור מכלול המידע וחומר החקירה אשר נאסף והיה בפניהם אותה עת, ואשר יצר בזמן אמת תמונה כוללת שחייבה את הפעולות שנעשו, ואשר העלתה את החשד הסביר כי התובע מעורב בביצוע העבירות שבגינן הוגש כנגדו כתב אישום, ולכן אינה חבה בנזיקין בפרשה זו.

• ייחוס אחריות נזיקית למשטרה ולפרקליטות בנסיבות המקרה, ירתיע את רשויות החוק מלבצע את תפקידם.
• מדיניות משפטית נכונה וראויה מחייבת להימנע מקביעת אחריות בנזיקין במקרים שכאלו.
• הנתבעת טוענת כי נזקי התובע נובעים, אם בכלל, ממעשיו ומחדליו שלו. מעשיי ומחדליי התובע ניתקו כל קשר סיבתי עובדתי ו/או משפטי בין המיוחס לנתבעת לבין הנזקים המוכחשים של התובע.
• הנתבעת טוענת כי בנסיבות הפרשה, עומדת לה חזקת התקינות.

40. הנתבעת טוענת כי פעלה במסגרת החוק, הדין והפסיקה ובהתאם לכך באורח סביר, מקובל, מיומן ומקצועי, וכי המדינה ו/או מי מטעמה הפעילו שיקול דעתם באורח סביר, ופעלה כפי שרשות סבירה אמורה הייתה לפעול בנסיבות המקרה.
41. הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי:

• פעלה בהתאם לסמכותה וחובתה על פי דין וכי לא היה במעשיה ו/או בהתנהגותה משום עוולה נזיקית בכלל ועוולת רשלנות.
• הנתבעת ו/או מי מטעמה פעלו בתחום סמכותם ו/או סברו בתום לב כי הם פועלים בתחום סמכותם ולא חלה עליהם אחריות לפצות את התובע כנדרש בכתב התביעה.
• הנתבעת טוענת כי פעולותיה התחייבו מהמידע שהיה בפניה ומחומר החקירה שנאסף בגדר חקירה משטרתית, וכי נהגה כמתחייב על פי דין.
• נוכח החומר שנאסף בחקירת המשטרה, היה לנתבעת יסוד סביר לחשוד במעשיו של התובע, ומכאן חובתה להביא הדברים להכרעת בית המשפט.

42. הנתבעת ו/או מי מטעמה לא התרשלו ו/או ביצעו עוולה אחרת כלפי התובע, ובטענות התובע בכתב התביעה אין כדי להצביע על רשלנות או ביצוע עוולה אחרת מצד הנתבעת.
43. אין לרפות את ידי המשטרה והפרקליטות במלחמתם בפשיעה ואין לפגוע באינטרס הציבורי בהעמדתם של עבריינים לדין. המדיניות השיפוטית הנכונה מחייבת את בית המשפט הנכבד להימנע מלקבוע אחריות בנזיקין במקרה הנדון.
44. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי אין כל קשר סיבתי בין העוולות הנטענות (והמוכחשות) לבין האירוע נשוא כתב התביעה ו/או הנזקים הנטענים.
45. הנתבעת טוענת, כי מחומר החקירה שנאסף והיה בפני הנתבעת נוצרה תמונה כוללת, באשר לפוטנציאל הראייתי אשר היה טמון בחומר החקירה ואשר היה בו כדי לבסס קיומו של סיכוי סביר להרשעת התובע, ולראיה – התובע אכן הורשע בדעת רוב באישומים 4-6 בערכאה הדיונית בבית המשפט המחוזי.

יוטעם בהקשר זה, כי בית המשפט העליון זיכה את התובע בדעת רוב אך מחמת הספק. במצב דברים זה, דומה כי לא יכולה להישמע כל טענה מצד התובע כי לא היה כל מקום להגשת כתב אישום כנגדו מלכתחילה. יתרה מכך, הפוך והפוך את פסק דינו של בית המשפט העליון הנכבד, ולא תמצא בהכרעת הדין כל ביקורת על התנהלות המשטרה או הפרקליטות, והנה כיום מבקש התובע להטיל אחריות בנזיקין על הנתבעת.

46. יוטעם, זיכוי מחמת הספק אינו מהווה ראיה לכך שלא היה מקום להגיש כתב אישום מלכתחילה, ואין בו כל קביעה פוזיטיבית שהתובע לא ביצע את המעשים המיוחסים לו כולם או מקצתם.

ההפך הוא הנכון. דעת הרוב בבית המשפט העליון עמדה על כך כי החשדות כנגד התובע הינם כבדים, וכי הספק אשר נותר בליבם הינו עמוס חשדות (ר' דבריי כבוד השופט רובינשטיין בעמ' 91 לפסק דינו של בית המשפט העליון הנכבד).

ה.  לתובענה גופא

47. מוכחש האמור והנטען בסעיפים 1 ו-2 לכתב התביעה, על כל פרטיהם. מבלי לגרוע מכלליות ההכחשה מוסיפה הנתבעת וטוענת כי בנסיבות הפרשה חקירת המשטרה הייתה יסודית וממצה, ולא היה כל מנוס אלא להגיש כתב אישום כנגד המעורבים בפרשה לרבות התובע.

התנהלות רשויות התביעה והחקירה הייתה מקצועית ומיומנת, ולולא הייתה נערכת חקירת משטרה ומוגש כתב אישום בהתאם לחומר הראיות אשר נאסף בנסיבות האירועים היו חוטאות הרשויות לתפקידן ולאינטרס הציבורי.

יוטעם בהקשר זה, כי במקומות בהן התברר כי יש התפתחות ראייתי אשר אינה מצדיקה הרשעה, ביקשה המאשימה לחזור מאישומים ספציפיים בכתב האישום. כך נעשה לגבי התובע, עת עתרה הנתבעת, במסגרת סיכומיה בהליך הפלילי לחזור בה מן האישומים המיוחסים לו במסגרת האישום השלישי, וכן כנגד נאשם מס' 2 (ניזאר בכר).

48. האמור והנטען בסעיף 3 לכתב התביעה איננו מוכחש.
49. האמור והנטען בסעיף 4 לכתב התביעה איננו מוכחש.
50. האמור והנטען בסעיפים 5-8 לכתב התביעה אינם מוכחשים ובלבד שהמועדים הנקובים בהם עולים בקנה אחד עם כתב האישום המתוקן והמאוחד ושאין באמור בהם כדי להטיל אחריות או חבות כלשהי על הנתבעת.
51. מוכחש האמור והנטען בסעיף 9 לכתב התביעה, למעט כי על פי מחקרי התקשורת החל מיום 20.10.10 לא תועדו שיחות טלפוניות בין התובע לרמזי בטלפונים המוכרים.
52. מוכחש האמור והנטען בסעיף 10 לכתב התביעה, על כל פרטיו. מבלי לפגוע בכלליות ההכחשה מוסיפה הנתבעת וטוענת כי ערב הגשת כתב האישום תחילת האירועים סביב תקיפת דניאל כהן החלו עוד עובר לכן, כפי שהדבר עולה גם מן המתואר בכתב האישום המתוקן והמאוחד.
53. מוכחש האמור והנטען בסעיף 11 לכתב התביעה.
54. האמור בסעיף 12 לכתב התביעה איננו מוכחש, ובלבד שאין בו כדי להטיל אחריות או חבות כלשהי על הנתבעת. מבלי לפגוע באמור, מוסיפה הנתבעת לשם השלמת התמונה כי כעולה מן המפורט באישומים מס' 3 ו-4 בכתב האישום המאוחד והמתוקן עובר לכן התרחשו מספר אירועים נוספים אשר נועדו להביא לפגיעה בדניאל כהן.
55. מוכחש האמור והנטען בסעיף 13 לכתב התביעה למעט כי ביום 21.11.10 הונח מטען ברכבו של דניאל כהן. מבלי לגרוע מכלליות ההכחשה, מוסיפה הנתבעת וטוענת כי בהתאם למפורט באישום מס' 7 לכתב האישום המאוחד והמתוקן יוחס לתובע עבירה של קשירת קשר לרצוח את גרושתו ע.ש. אשר התרחשה על פי כתב האישום המאוחד והמתוקן לאחר ה-21.11.10 ועובר ליום 24.3.11.
56. האמור והנטען בסעיף 14 לכתב התביעה איננו מוכחש ובלבד שאין בו כדי להטיל חבות ו/או אחריות כלשהי על הנתבעת.
57. האמור בסעיפים 15 ו-16 לכתב התביעה איננו מוכחש, ובלבד שהללו עולים בקנה אחד עם המועדים המפורטים בכתב האישום המאוחד והמתוקן ואין בהם כדי להטיל אחריות או חבות כלשהי על הנתבעת.
58. האמור בסעיפים 17-19 לכתב התביעה איננו מוכחש, ובלבד שהללו עולים בקנה אחד עם המועדים המפורטים בכתב האישום המאוחד והמתוקן ואין בהם כדי להטיל אחריות או חבות כלשהי על הנתבעת.
59. המועדים האמורים והנטענים בסעיפים 20-28 לכתב התביעה אינם מוכחשים, בשים לב לכך שהעובדות בסדר הכרונולוגי המוצג בכתב התביעה הינן חסרות ונעדרות פירוט של האירועים מושא אישומים מס' 13-15 לכתב האישום המאוחד והמתוקן.
60. האמור והנטען בסעיף 29 לכתב התביעה איננו מוכחש ככל שאין בו כדי להטיל אחריות ו/או חבות כלשהי על הנתבעת ולמעט טענת התובע לפיה זוכה מכל העבירות בהן הואשם, דבר שאיננו עולה בקנה אחד עם הרשעתו המפורטת לעיל באישומים 13-15 לכתב האישום המאוחד והמתוקן.

מבלי לגרוע מכלליות ההכחשה, מוסיפה הנתבעת וטוענת כי התובע נעצר כדין בהתאם להחלטות שיפוטיות הן של שופט מעצר ימים והן של השופט בבקשת מעצר עד תום ההליכים, אשר לא נתקפו על ידו, ולחלקן אף הסכים התובע לקיומן של ראיות לכאורה כנגדו.

למען שלמות התמונה יפורטו להלן החלטות המעצר:

• התובע היה עצור החל מיום 13.4.2011 ועד ליום 14.9.2014. מלוא תקופת המעצר באה במניין ימי המאסר שנגזרו על התובע כדין.
• ביום 14.4.11 הובא התובע בפני שופט מעצרים, כבוד השופט עידו דרויאן, במסגרת מ"י 47692-03-11 אשר קבע בעניינו של התובע, כדלקמן:

"לגבי החשוד 6 (התובע בענייננו – הח"מ), ענייננו בבקשת מעצר ראשונה. חומר החקירה בענייננו אף הוא מסבך אותו באופן ממשי במיוחס לו, באופן המצדיק המשך מעצרו, לנוכח אפשרות חמורה לשיבוש, ומסוכנות גבוהה ביותר."

מעצרו של התובע הוארך בהתאם להחלטה עד ליום 24.4.11.

מצ"ב העתק ההחלטה מיום 14.4.11 כנספח "6" לכתב ההגנה דנא.

• ביום 24.4.11 ניתנה החלטה נוספת בעניינו של התובע על ידי כבוד השופט דרויאן במסגרת מ"י 47692-03-11 במסגרתה נקבע, בין היתר, כי קיימת הצדקה להאריך את מעצר הימים של התובע, כדלקמן:

"אשוב ואומר:

 כנגד כל אחד מן החשודים, נושא עמו החומר שהתחדש מאז הארכה קודמת, אופי מפליל, המעמיק מעורבותו באירוע.

בפרט, בעניין של החשוד 6 (התובע בענייננו – הח"מ), אפנה למסמך עד/2 מתאריך היום. מסמך זה בעיני, משליך גם על מעורבותם של החשודים האחרים."

מעצר הימים של התובע הוארך בהתאם להחלטה עד ליום 2.5.11.

מצ"ב העתק ההחלטה מיום 24.4.11 כנספח "7" לכתב ההגנה דנא.

• ביום 2.5.11 הובא התובע פעם נוספת בפני כבוד השופט ע' דרויאן במסגרת מ"י 47692-03-11 אשר קבע בהחלטתו כי: "לאחר שעיינתי בחומר הנוגע לחשוד 6 (התובע בענייננו – הח"מ), ומצאתי כי אכן הקרקע להמשך מעצרו מוצקה, אני מורה על המשך מעצרו של החשוד 6 עד ליום 8.5.11 בשעה 13:00, שאז יובא בפני שופט אם לא ישוחרר קודם לכן בתחנת המשטרה".

יוטעם, כי בדיון זה היה התובע מיוצג על ידי עוה"ד אשר ייצגו את התובע במסגרת ההליך הפלילי מושא תביעה זו, ואלו נתנו הסכמתם להארכת מעצרו של התובע עד ליום 08.05.11.

מצ"ב העתק ההחלטה מיום 2.5.11 כנספח "8" לכתב ההגנה דנא.

ב-8.5.11 וב-11.5.11 התקיימו דיונים נוספים במסגרת מ"י 47692-03-11 אשר הורו על הארכת מעצרו של התובע.

ביום 15.5.11 ניתנה הצהרת תובע בחתימת פרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי) דאז, גב' אריאלה סגל אנטלר ז"ל, בעניינם של כל החשודים המעורבים בפרשות אשר נחקרו אותה עת, לרבות כנגד התובע שבכותרת, ובהתאם להסכמת באי כוחו – הוארך מעצרו עד ליום 19.5.11.

מצ"ב העתק הצהרת תובע מיום 15.5.11 כנספח "9" לכתב ההגנה דנא.

• ביום 19.5.11 הוגש כתב אישום כנגד התובע יחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 21(א) לחוק הסדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996. בדיון אשר התקיים בבקשה למעצר עד תום ההליכים מאותו מועד בפני כבוד השופט ציון קפאח במסגרת מ"ת (מחוזי ת"א) 34210-05-11 מסרו באי כוחו של התובע כי מסכימים הם לצורך ישיבה זו לקיומן של ראיות לכאורה, והתובע נעצר בהתאם עד להחלטה אחרת.

 

• ביום 19.7.11 לאחר שמיעת טיעוני הצדדים הן בתמצית טיעונים בכתב והן בעל פה בדיון אשר התקיים ביום 12.7.11 ביחס לפרשות שוטה חובל ודניאל כהן בלבד, ניתנה החלטת כבוד השופט ציון קאפח אשר במסגרתה נקבע, בין היתר, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית נגד התובע ומסוכנותו עולה וזועקת מכל תג ותג בכתב האישום. כבוד השופט קאפח הורה בהחלטה זו על מעצרו של התובע עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

 

יצוין, כי עובר למתן ההחלטה המנומקת בדבר מעצר התובע עד תום ההליכים ב"פרשת זר סיגליות" מסרו באי כוחו של התובע בהליך הפלילי כי הם מסכימים לבקשת המעצר עד תום ההליכים בעניינו של התובע ב"פרשת זר סיגליות".

 

החלטת כבוד השופט קאפח מיום 19.7.18 צורפה כנספח 4 לכתב ההגנה דנא.

• עוד יצוין, כי ביום 16.7.2011 נעצר התובע גם בגין פרשת ייעוץ זוגי. ביום 17.7.11 הובא התובע בפני שופט במסגרת תיק מ"י 26623-07-11 אשר הורו על מעצר ימים בהחלטות שונות עד ליום 28.7.11 המועד בו נעצר התובע עד תום ההליכים בגין פרשת ייעוץ זוגי. ההחלטה בעניין ניתנה על ידי כבוד השופטת דניה קרת-מאיר ביום 28.7.11 במסגרת תיק מ"ת 49100-07-11.

כל החלטות המעצר בעניינו של התובע בפרשת ייעוץ זוגי היו בהסכמת באי כוחו לרבות הסכמה לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר.

• התובע שוחרר ממאסר ביום 02.10.16, והלכה למעשה, ריצה מאסר בפועל בגין הרשעתו באישומים 13-15 מיום מעצרו ביום 13.4.11.

61. האמור והנטען בסעיפים 30-38 לכתב התביעה אינו מוכחש, ובלבד שאין בהם כדי להטיל אחריות או חבות כלשהי על הנתבעת.
62. האמור והנטען בסעיף 39 לכתב התביעה איננו מוכחש.
63. מוכחש האמור והנטען בסעיף 40 לכתב התביעה למעט הציטוטים המובאים בו כל עוד שצוטטו כלשונם ופירוט סיום ההליכים ביחס לנאשמים 3 ו-4.

מבלי לגרוע מכלליות ההכחשה מוסיפה הנתבעת וטוענת כי אין המדובר במחדלי חקירה ולחילופין אין במחדלים הנטענים, אם וככל שיוכחו, כדי להשמיט את הבסיס הראייתי הלכאורי שהיה כנגד התובע ערב הגשת כתב האישום ואין הם עולים כדי התרשלות המקימה זכות לפיצוי כספי כלשהו.

 

זאת ועוד, חלק מן הציטוטים נאמרים מחוץ להקשרם ואין בהם כדי ללמד על מחדלי חקירה כלשהם.

יוטעם בהקשר זה, כי אין בפסקי הדין של בית המשפט המחוזי והעליון ולו אמירה אחת המייחסת מחדלים ו/או רשלנות כלשהי למשטרה ו/או לרשויות התביעה, הגם שהתובע העלה טענותיו בפניהם, אך ללא הועיל.

כבוד השופטת שרה דותן אף ייחדה לכך את סעיף 315 בהכרעת דינה במסגרתו דחתה את טענות התובע בהקשר זה, כדלהלן:

"בסיכומיו (עמ'77) טוען ב"כ הנאשם כי החוקרים נמנעו מבחינת כיווני חקירה שיכלו סייע לנאשם בהגנתו ובד בבד חדלו מביצוע פעולות חקירה בכך שלא מיצו את כל כיווני החקירה בתשאולו של רמזי.

באשר לטענה הראשונה, אין אני סבורה כי היו למשטרה כיווני חקירה נוספים באשר לזהות מזמין וממן הפגיעות בכהן  ומי עמד מאחורי מעשים אלה, אשר אין חולק כי בוצעו בידי רמזי עבדי וא.א., כיווני חקירה כאלה גם לא הוצגו למשטרה או לבית המשפט.

באשר לאישומים המתייחסים לפגיעות בחובל ובמבנה הסיינטולוגיה מכלול האפשרויות האלטרנטיביות נבחן בחוות דעתי, ולנוכח התוצאה אין לי צורך לשוב ולהתייחס לסוגיה זו.

באשר לשאלות שניתן היה לשאול את רמזי בחקירותיו, מדובר בחכמה שלאחר מעשה, לאור העובדה שבשלב החקירה איש לא צפה שרמזי יבחר בשתיקה וימנע ממתן תשובות לשאלות אלה ואחרות…"

64. האמור בסעיף 41 לכתב התביעה איננו מוכחש, ובלבד שאין בו כדי להטיל אחריות או חבות כלשהי על הנתבעת.
65. מוכחש האמור והנטען בסעיפים 42-43 לכתב התביעה למעט הציטוטים המובאים בהם כל עוד שצוטטו כלשונם, וכן מוכחש כי המדובר במחדלי חקירה ולחילופין מוכחש כל קשר סיבתי בינם לבין הנזקים הנטענים והמוכחשים.
66. האמור והנטען בסעיפים 44-48 לכתב התביעה איננו מוכחש. למען הסדר הטוב יובהר כי זיכויו של התובע בעבירות אשר יוחסו לו הוא מחמת הספק בלבד.
67. האמור והנטען בסעיף 49 לכתב התביעה אינו מוכחש ובלבד שהציטוטים המובאים בו צוטטו כלשונם, וכי אין באמור בסעיף זה כדי להטיל אחריות ו/או חבות כלשהי על הנתבעת.
68. מוכחש האמור והנטען בסעיף 50 לכתב התביעה. מבלי לגרוע מכלליות ההכחשה מוסיפה הנתבעת וטוענת כי המדובר בטענה משפטית לגיטימית, אשר אין כל מניעה להעלותה בכל שלב, ואשר נסמכה על הלכה קיימת של בית המשפט העליון.
69. האמור והנטען בסעיף 51.א. לכתב התביעה איננו מוכחש, והנתבעת מוסיפה וטוענת כי כך פעלה אף במקרה דנא עת הגישה את כתבי האישום כנגד התובע.
70. מוכחש האמור והנטען בסעיפים 51.ב. ו-51.ג. על סעיפי המשנה שלו. מבלי לגרוע מכלליות ההכחשה שבה הנתבעת וטוענת כי השתלשלות הדברים בתיק מלמדת על התנהלות מקצועית נכונה וסבירה, וכי המדובר במקרה בו הייתה חובה על המאשימה על בסיס התשתית שנפרשה בפניה לפעול להגשת כתב אישום והבאת העניין להכרעת בית המשפט.
71. מוכחש האמור והנטען בסעיף 52 לכתב התביעה, על כל פרטיו, למעט כי ביום 17.5.11 הועבר התובע לאגף טעוני הגנה בימ"ר קישון. כמו-כן, מוכחש קשר סיבתי עובדתי ו/או משפטי בין המעשים ו/או המחדלים הנטענים (והמוכחשים כשלעצמם) המיוחסים לנתבעת לבין הנזקים הנטענים על ידי התובע.

למעלה מן הנדרש, מוסיפה הנתבעת וטוענת כי כל פעולותיה בזמן מעצרו של התובע היו ראויות וזהירות בנסיבות העניין, וכי לא נפל כל פגם בהחלטה בדבר שיבוצו באגף הנ"ל.

ממילא, התובע לא הצביע על נפקות דופי ולו לכאורה בהחלטות בדבר שיבוץ אסירים ואף לא טענו לקיומו של קשר סיבתי כלשהו בין השיבוץ לבין מצבו הנטען והמוכחש של התובע.

עוד מוסיפה הנתבעת וטוענת למעלה מן הנדרש, כי טענותיו של התובע בהקשר זה אינן עולות בקנה אחד עם הבקשה אשר הפנה בא כוחו במסגרת ההליך הפלילי לבית המשפט, בבחינת שלוחו של אדם כמותו, כי ינתנו הוראות מצילות חיים בעניינו של התובע, כדלהלן:

"עו"ד חימי:…אבקש את בית המשפט ליתן הוראה ספציפית לשב"ס לקחת אותו לבד, ולהשימו בתא מוגן, 24 שעות ביממה, הוא לא יכול לבוא בהסעות הרגילות של האסירים כפי שהובא היום. אם היה לו יד ורגל בענין זה, אולי זה חלק מהמחיר, אך מאחר ולא כך, אבקש ליתן הוראות מצילות חיים בענין זה."

וכפי שעולה מהחלטת בית המשפט הנכבד במועד  הדיון נמסר עדכון כי כבר ננקטו צעדים לשמירת בטחונו האישי של התובע.

ר' פרוטוקול הדיון וההחלטה מיום 19.5.11 במסגרת מ"ת (מחוזי ת"א) 34210-05-11 לפני כבוד השופט ציון קאפח המצ"ב ומסומן כנספח "10" לכתב ההגנה דנא.

72. מוכחש האמור והנטען בסעיף 53 לכתב התביעה למעט כי ביום 12.5.11 אישר רמזי כי כספי העמלות אשר שולמו על ידי הקבלן סלטי חולקו בין התובע לאחרים והוא ביניהם. הנתבעת מוסיפה וטוענת בהקשר זה, כי התובע הודה במסגרת חקירותיו במשטרה כי יש לו אינטרס כלכלי במבנה הסיינטולוגיה, שכן היה מקבל "ריטיינר" בסך 20,000 ₪ בחודש במשך תקופת שיפוץ המבנה, וכן היה מקבל עמלה מהקבלן אשר ביצע את השיפוץ – דבר אשר עלה גם בקנה אחד גם עם ראיות נוספות אשר היו בידי המאשימה ערב הגשת כתב האישום.
73. מוכחש האמור והנטען בסעיף 54 לכתב התביעה, על כל פרטיו. מבלי לגרוע מכלליות ההכחשה מוסיפה הנתבעת וטוענת כי לא בכדי לא פירט התובע באיזה עניין ביקש לכאורה לבצע עימות עם הקבלן סלטי ואף לא הפנה היכן התבקש הדבר.

עימות איננו בגדר זכות מוקנית ואין ממש בטענות התובע אשר נטענו בעלמא כי מדובר במחדל חקירה. בית המשפט הנכבד מופנה בהקשר זה גם לפסק דינו של בית המשפט העליון הנכבד בע"פ 6359/12 יעקב בלוי נ' מדינת ישראל (פורסם באתר הרשות השופטת, 2013) אשר קובע כי משנחקרו כל המעורבים אין באי עריכת עימות משום מחדל חקירה.

גם הדברים המיוחסים לראש המחלק באבאי במהלך עדותו בבית המשפט לא נאמרו בהקשר זה.

עוד יובהר, כי במהלך אחת מחקירותיו במשטרה הטיח התובע בחוקר כי על המשטרה לחקור את הקבלן ולברר עמו מי "הביא אותו" ו"מי מרויח פה את הכסף?" המשטרה ביצעה את מבוקשו של התובע וחקרה את הקבלן ביום 17.5.11 וזה האחרון מסר כי התובע הוא זה שקיבל את הכסף מידיו.

74. מוכחש האמור והנטען בסעיף 55 לכתב התביעה, על כל פרטיו. מבלי לגרוע מכלליות ההכחשה מוסיפה הנתבעת וטוענת כי ננקטו פעולות החקירה הנדרשות בכל הנוגע לצו הפסקת העבודה.
75. מוכחש האמור והנטען בסעיף 56 לכתב התביעה. מבלי לגרוע מכלליות ההכחשה מוסיפה הנתבעת וטוענת כי ננקטו פעולות החקירה הנדרשות.
76. מוכחש האמור והנטען בסעיף 57 לכתב התביעה. מבלי לגרוע מכלליות ההכחשה מוסיפה הנתבעת וטוענת כי עצם קיומו של נתק תקשורתי על פי מחקרי התקשורת לא לימד אודות נתק מוחלט, כפי שהדבר קיבל גם ביטוי במסגרת תרגיל קישון בו מסר רמזי כי לא היו טלפונים בינו לבין התובע וכי היו מתקשרים באמצעות פגישות בבית או במשרד.
77. האמור והנטען בסעיף 58 לכתב התביעה איננו מוכחש אך מוכחש כי המדובר במחדל חקירה וכן מוכחש כל קשר סיבתי עובדתי או משפטי בין המיוחס לנתבעת לבין מי מנזקי התובע הנטענים והמוכחשים כשלעצמם, וממילא נהג המונית נחקר במסגרת ההליך הפלילי.
78. מוכחש האמור והנטען בסעיף 59 לכתב התביעה על כל פרטיו, למעט כי האסיר ג.א. הופעל על ידי גורמי הנתבעת לאחר שמסר מידע רלבנטי בעניינו של התובע.

כעולה מהכרעת הדין הנוגעת לאישומים 13-14 בבית המשפט המחוזי הרשעתו של התובע באישומים אלו התבססה על הנתונים הבאים כפי שמפורטים בסעיף 285 להכרעת הדין בעמודים 116-117, כדלהלן:

"…סבורה אני כי בבחינה מדוקדקת זו, הודאותיו המפורשות של הנאשם בעבירות, תוך תיאור חיובי של יחסיו עם ג.א. באותה העת, מעורבותו בתכנון אופן הקטילה ואי הסתייגותו מהתוכנית להמית את עד התביעה, אף שהסוכן המשטרתי אפשר לו לעשות כן, מאיינות כל ספק בדבר שידולו, על אף בעיית האמינות של הסוכן. דברים אלה מקבלים משנה תוקף לנוכח העובדה שהנאשם ביקש גם מראובינוף לבצע רצח של עד תביעה, מבלי שנטען כי הודח על ידו, ושעה שסבר כי לא יפיק תועלת מן הרצח, חזר בו מן ההצעה למרות ניסיונות הסחיטה כלפיו.

יתר על כן, הנאשם העלה את טענת השידול רק בבית המשפט ואין לה סימן וזכר בהודעתו. עוד יצוין בעניין זה, כי לג.א. לא היה כל מידע קודם ביחס למעורבים בפרשה ונשאלת השאלה כיצד יכול היה לשדל את הנאשם לרצוח עד שעל קיומו לא ידע או לפגוע בדניאל כהן תוך שימוש במילים הזהות לאלה של הנאשם."

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי התובע מנוע מלהעלות את הטענות המפורטות בסעיף 59 לכתב התביעה נוכח הוראת סעיף 42א לפקודת הראיות משעה שעסקינן בטענות שנדונו והוכרעו על ידי בית המשפט בהליך הפלילי ביחס לעבירות בהן הורשע התובע. טענותיו אלו של התובע נדונו לפני הרכב השופטים הפלילי אשר דחה אותן פה אחד תוך שעמד על כך שמהראיות שעמדו בפניו התאיין כל ספק בדבר שידולו הנטען והמוכחש של התובע.

79. מוכחש האמור והנטען בסעיף 60 לכתב התביעה, על כל פרטיו. מבלי לפגוע בכלליות ההכחשה מוסיפה הנתבעת וטוענת כי מוטב לו התובע היה מציג את הדברים כפי שהיו לאשורם, שכן כעולה מהודעת רמזי במשטרה מיום 30.4.11 הוא החל לשתף פעולה אך לאחר שזיהה את קולו בהקלטה של "תרגיל קישון" שם במסגרת היותו משיח על פי תומו מסר ל-א.א. אודות מעורבות התובע באירועים מושא כתב האישום.

למעלה מן הנדרש מוסיפה הנתבעת וטוענת כי ממילא מדובר בתרגיל חקירה לגיטימי.

80. מוכחש האמור והנטען בסעיפים 61-63 לכתב התביעה, על כל פרטיהם.

מבלי לפגוע בכלליות ההכחשה מוסיפה הנתבעת וטוענת כי כתבי אישום מוגשים מקום בו יש ראיות מספיקות לאישום – משמע שקיים חומר ראיות שיכול להביא להרשעת אדם בעבירה, וכך גם נעשה בעניינו של התובע.

יוטעם כי גם אם עולות תמיהות מסוימות מחומר הראיות, אין בכך בכדי לשלול הגשת כתב אישום ובלבד שיש בכלל חומר הראיות תשתית לכאורית המצדיקה הגשת כתב אישום. [i]

כמו-כן, בהתאם להלכה הפסוקה, לרשויות התביעה שיקול דעת רחב בקבלת ההחלטה בדבר העמדת אדם לדין. קיום שיקול דעת רחב מלמדנו שעל התובע להראות אי סבירות בולטת וברורה בהגשת כתב האישום כנגדו, דבר אשר אף איננו עולה מנוסח כתב התביעה.

81. התובע מנוע מלהעלות את הטענות המוכחשות המפורטות בסעיף 64 לכתב התביעה נוכח הוראת סעיף 42א לפקודת הראיות משעה שעסקינן בטענות שנדונו והוכרעו על ידי בית המשפט בהליך הפלילי ביחס לעבירות בהן הורשע התובע. טענותיו אלו של התובע נדונו לפני הרכב השופטים הפלילי אשר דחה אותן פה אחד תוך שעמד על כך שמהראיות שעמדו בפניו התאיין כל ספק בדבר שידולו הנטען והמוכחש של התובע.
82. מוכחש המחדל המיוחס לנתבעת בסעיף 65 לכתב התביעה. מבלי לגרוע מכלליות ההכחשה מוסיפה הנתבעת וטוענת כי שיהוי בהעברת מסמך כלשהו, ככל שהיה, לא היה בו כדי לפגוע בחקירת המשטרה ובוודאי שלא בחקירת התובע.
83. מבלי לפגוע באמור לעיל, הנתבעת מוסיפה וטוענת כי לא הייתה כל התרשלות בהתנהלות רשויות התביעה והחקירה, ודין תביעתו של התובע להידחות על הסף תוך חיובו בהוצאות משפט ריאליות.

הנתבעת שבה וטוענת שהשתלשלות בתיק מלמדת על התנהלות מקצועית, נכונה וסבירה מצד כל הגורמים. השאלה שבית המשפט הנכבד צריך לראות לנגד עיניו אינה מה לא נעשה בחקירה פלילית, אלא האם ניתן היה, בזמן אמת, לסבור שדי במה שנעשה והיה סיכוי סביר להרשעה. במקרה דנא, ברי הוא כי חובה הייתה להגיש כתב אישום ולהביא את העניין להכרעת בית המשפט הנכבד.

טענת התובע לפיה זיכוי מחמת הספק מהווה ראיה לרשלנות הנתבעת וחובתה לפצות לא זו בלבד אשר הינה מופרכת ואינה עולה בקנה אחד עם הראיות בתיק, אלא אף נוגדת את הוראות הדין וההלכה הפסוקה.

משמעות קבלת טענה זו מצד התובע הינה כי חובה על רשויות התביעה או החקירה לפצות נאשמים אך מעצם זיכויים. הדין אינו מכיר בחבות מעין זו.

המבחן בתביעות נזיקין איננו מבחן התוצאה.

חומר החקירה אשר היה בתיק זה, די היה בו כדי לבסס ראיות לכאורה לביצוע העבירות בגינן הוגש כתב האישום.

עובדת קיומן של ראיות לכאורה נבדקה ואושרה מספר פעמים במהלך ההליך על ידי גורמים שונים.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי בסיום ראיות התביעה לא נטען על ידי מי מסניגורי הנאשמים ובכלל זה גם ב"כ התובע כי אין להשיב לאשמה.

המשטרה והפרקליטות ניהלו את החקירה ואת התיק הפלילי באופן מקצועי, זהיר והגון. הפעלת שיקול הדעת התבצע בזהירות רבה ואף למעלה מכך.

העובדה שהתובע זוכה מחמת הספק אינה מלמדת שמי מטעם הנתבעת נהג שלא כדין.

84. הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי:
    • החקירה בפרשה נשוא התובענה נערכה במקצועיות, במיומנות ובסבירות.
    • מוכחש כי לא ננקטו פעולות חקירה חיוניות.
    • בנסיבות תיק זה, לא רק שהיו ראיות מספיקות לאישום, אלא שהייתה מסכת ראיות לכאורה שביססה יסוד סביר להרשעה ובהתאם לכך הוגש כתב האישום, ואף בית משפט מחוזי בדעת רוב הרשיע בפועל את התובע באישומים 4-6 בשבתו כערכאה דיונית.
    • כאמור לעיל, התיק נוהל בשיקול דעת, במיומנות ובמקצועיות, ודין כל טענות התובע להידחות.
    • הנתבעת מוסיפה וטוענת כי לא הייתה שום נקודת מוצא שהנתבעת הלכה שבי אחרי דבריו של רמזי בלבד. לעמדת הנתבעת, גרסתו של רמזי מצאה תימוכין הן על ידי ראיות חיצוניות ואובייקטיביות והן על ידי המעורבים בפרשה עצמם.
85. לחלופין ובכפוף לנטען בכתב ההגנה, טוענת הנתבעת מבלי לפגוע בטענותיה כי הנזקים הנטענים והמוכחשים של התובע הם כתוצאה ממעשיו הפליליים בהם הורשע בהתאם להודאתו ו/או מרשלנותו הבלעדית ו/או הניכרת ו/או התורמת, ו/או מחוסר זהירותו, אשר התבטאו, בין היתר, במעשים ו/או במחדלים הבאים:
    • לא נהג כפי שאדם זהיר ו/או סביר ו/או בר דעת ו/או תם לב היה נוהג בנסיבות העניין ו/או לא נקט בכל האמצעים שהיה חייב ו/או יכול לנקוט בנסיבות המקרה; ו/או
    • לא נקטו אמצעי זהירות כנדרש ו/או לא עשה את כל שביכולתו ו/או חייב הוא לעשות למניעת הפגיעה ו/או הנזק הנטענים והמוכחשים;
86. מבלי לפגוע באמור בכתב ההגנה דנא, הנתבעת מוסיפה וטוענת, במצטבר ו/או לחילופין ו/או בהשלמה כי:
    • פעולות הנתבעת היו תקינות, סבירות וראויות ונועדו לשם קיום החוק, הסדר הציבורי והביטחון; ו/או
    • הנתבעת פעלה בזהירות, בשיקול דעת, במידת הסבירות הראויה תוך נקיטת האמצעים הנדרשים ובאופן מיומן על ידי בעלי תפקיד מיומנים; ו/או
    • לנתבעת היה חשש אמיתי ו/או האמינה באופן סביר כי התובע ביצע את המעשים שיוחסו לו; ו/או
    • הנתבעת הפעילה שיקול דעת באורח סביר, מקובל, מיומן ומקצועי ונסמכה על שיקולים שבדין ובפסיקה, תוך הפעלת שיקול דעת סביר וזהיר וכפי שרשות סבירה וזהירה הייתה מפעילה, ו/או;
    • פעולות הנתבעת ו/או פעולות מי מטעמה נעשו בתחום סמכותן כדין בתחום ההרשאה החוקית ותוך אי חריגה מן החוק, הדין, ההוראות והנהלים ו/או בתום לב בסוברן שהן פועלות בתחום סמכותן כדין; ו/או
    • פעולות הנתבעת לא חרגו ממידת הנחיצות הסבירה לאותן מטרות והיחס בין הנזק שנגרם, אם בכלל, ובין הנזק שביקשו למנוע היה סביר; ו/או
    • הנזקים הנטענים, אם נגרמו ו/או החמירו, היה זה עקב נסיבות שאינן נעוצות בנתבעת ו/או שאינה אחראית בגינם ו/או קשורים בבית המשפט ובהחלטותיו; ו/או
    • הנתבעת לא התרשלה במעשה ו/או במחדל, לא עצמה עיניים, ולא הפרה כל חובה שבדין ו/או;
    • המעשים ו/או המחדלים הנטענים והמוכחשים של הנתבעת במהלך ניהול התיק הפלילי נעשו תוך שיקול דעת תקין וראוי, לחלופין אין המעשים ו/או המחדלים המיוחסים לנתבעת עולים כדי רשלנות; ו/או
    • אם נפגע התובע, דבר המוכחש כשלעצמו, הרי שנפגע עקב מעשה אסור ו/או בלתי חוקי שלו; ו/או
    • אשמם (המוכחש) של הנתבעת ו/או של מי מטעמם נגרם עקב התנהגות התובע ו/או אחרים; ו/או
    • המעשים / המחדלים ו/או הנזקים הנטענים בכתב התביעה (מוכחשים), היו בלתי צפויים ו/או בלתי נמנעים בנסיבות העניין ולנתבעת לא הייתה שליטה לגביהם ו/או;
    • מעשים / מחדלים של אחרים, שהנתבעת אינה נושאות אחריות בגינם הם שגרמו ו/או החמירו את הנזקים הנטענים אם היו כאלה וכי הדבר מנתק את הקשר הסיבתי בין כל מעשה ו/או מחדל של הנתבעת ו/או מי מטעמה אם נעשו לבין הנזקים ו/או;
    • הנזקים הנטענים, אם נגרמו ו/או החמירו, היה זה עקב סיבות שאינם נעוצות בנתבעת, ו/או שאינם אחראית להם ו/או;
    • הנתבעת טוענת, כי במקרה זה חלים הוראות סעיף 64 (2) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) וכל דין אחר אשר לפיו אין לראות במעשי הנתבעת כל אשם.
    • מבלי לפגוע בכלליות ההכחשה מוסיפה הנתבעת וטוענת כי ההליכים כנגד התובע התנהלו במקצועיות תוך רגישות לזכויותיו ולחירותו.
87. מוכחש האמור והנטען בסעיפים 66-68 לכתב התביעה, על כל פרטיהם. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי על התובע מוטל נטל ההוכחה והבאת הראיות להוכחת כל טענותיו, בבחינת "המוציא מחברו ועליו הראיה".
88. מוכחש האמור והנטען בסעיפים 69-71 לכתב התביעה, על כל פרטיהם לרבות הנספחים המאוזכרים בו. מוכחשים הנזקים הנטענים וכן מוכחש קשר סיבתי עובדתי ו/או משפטי בין המעשים ו/או המחדלים הנטענים והמוכחשים המיוחסים לנתבעת לבין הנזקים הנ"ל.

הנזקים הנטענים, אם היו, נגרמו ו/או החמירו עקב סיבות שאינן נעוצות בנתבעת ו/או שהנתבעת אינה אחראית להן ו/או מקורן במעשי ו/או מחדלי התובע עצמו.

89. מוכחש האמור והנטען בסעיף 72 לכתב התביעה, על כל פרטיו. מבלי לפגוע בכלליות ההכחשה ולמעלה מן הנדרש מוסיפה הנתבעת וטוענת כי כל פרסום, ככל שיוכח, נעשה בהתאם להוראות הדין, גם בהתחשב בכללי פומביות הדיון ופרסומים שנעשו במסגרת הליך משפטי, אם וככל שיוכחו.
90. מוכחש האמור והנטען בסעיפים 73-74 לכתב התביעה. מוכחשים שיעור הנזקים, הטיפולים, ההפסדים, ההוצאות, שיעור הנכויות הרפואיות ולבטח התפקודיות, ומוכחש כל קשר סיבתי בינם לבין הנתבעת. מוכחשת קבילות הנספחים בסעיפים אלו ולחילופין מוכחש משקלם. התובע יידרש להגיש כל מסמך בהתאם לדיני הראיות ולכלל הראיה הטובה ביותר.

המדינה מוסיפה וטוענת, כדלהלן:

• מוכחש תוכנן, קבילותן וממצאיהן של חוות הדעת שצורפו לכתב התביעה ולחילופין מוכחש משקלן.
• היה ויבקש התובע להסתמך על חוות הדעת שצורפו לכתב התביעה ונערכו כדין יידרשו עורכי חוות הדעת להתייצב בבית המשפט לחקירה.
• הנתבעת עומדת על זכותה להעמיד את התובע לבדיקה של מומחה רפואי מטעמה והתובע מתבקש לשתף פעולה באורח מלא.
• מוכחש כי המדינה חבה בנזקי התובע כמפורט לעיל ומוכחש כי קיים קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים ובין מעשי או מחדלי מי מטעם המדינה (המוכחשים כשלעצמם).
• מוכחש כי לתובע נגרמו הנזקים ו/או ההוצאות ו/או ההפסדים המפורטים בשיעורים המפורטים, ומוכחש כל קשר בין הנטען ובין המדינה בנסיבות המקרה.
• אין כל קשר סיבתי בין האירוע לבין נזקי התובע כולם או מקצתם לבין מעשי ו/או מחדלי מי מטעם הנתבעת (המוכחשים לכשעצמם), ולחילופין הקשר הסיבתי רחוק מכדי להקים עילת תביעה בגינו.
• מוכחשת הפגיעה הנטענת בתפקוד ו/או בכושר ההשתכרות ו/או פגיעה במהלך ההתפתחות הכלכלית המסתברת ו/או כל פגיעה אחרת. מוכחשות הבעיות ו/או הליקויים ו/או הנכויות ו/או הקשיים. מוכחשות הפגיעות ומוכחשים ההפסדים וההוצאות. כן מוכחש הקשר הסיבתי בין הנטען ובין המדינה.

91. מוכחש האמור והנטען בסעיפים 75-79 לכתב התביעה, על כל ראשי הנזק המפורטים בהם ועל כל נספחיהם. הנתבעת טוענת כי אינה חייבת מאומה לתובע ומוסיפה כדלקמן:

א.     מוכחשים כל הסכומים והנזקים המפורטים בכתב התביעה, ומוכחשת דרך חישובם. הנזק הנטען הינו מוגזם ומופרך ומעבר לכל הוצאה סבירה.

ב.     לחלופין מוכחש קשר סיבתי, עובדתי ו/או משפטי, ישיר ו/או עקיף, בין הנזקים הנטענים לבין מעשי ו/או מחדלי הנתבעת ו/או מי שהנתבעת חבה בגינו.

ג.      מוכחשות ההוצאות הנטענות של התובע ו/או של מי מטעמו ומוכחש שיעורם.

ד.     לחילופין, מוכחש הקשר הסיבתי העובדתי ו/או המשפטי ישיר ו/או עקיף בין הנזקים הנטענים, אם וככל שישנם כאלה, ובין הארוע המוכחש נשוא התביעה.

ה.     מוכחשים כל נזקיהם הנטענים של התובע ומוכחש הקשר הסיבתי העובדתי ו/או המשפטי ישיר ו/או עקיף בין נזקים כאמור, אם וככל שישנם, לבין האירוע מושא התביעה.

ו.      הנזקים הנטענים והמוכחשים הינם מוגזמים ומופרכים ואין להם כל אחיזה במציאות ו/או בדין.

ז.      הנתבעת מוסיפה וטוענת כי נזקי התובע הנטענים והמוכחשים, אם וככל שיוכחו,  הינם תולדה של מעשיו הפליליים בגינם הורשע וריצה עונש מאסר כדין.

ח.     מוכחש כי התובע קיים חובתו להקטין את נזקיו הנטענים. הנתבעת טוענת כי אם אכן יתברר כי התובע לא מילא אחר חובתו להקטין נזקיו – יהיה על בית המשפט הנכבד להתחשב בכך בעת שומת הנזק המוכחש, אם וככל שיוכח.

ט.     הנתבעת טוענת כי אם יתברר שהתובע קיבל ו/או יקבל ו/או זכאי לקבל ו/או היה זכאי לקבל סכומים כלשהם ו/או טובות הנאה אחרות מכל גוף ו/או מקור כלשהו כתוצאה מהאירוע, יהיה על בית המשפט הנכבד לקחת זאת בחשבון בעת שומת הנזק המוכחש, אם יוכח.

י.      הנתבעת טוענת כי אם יתברר שהוצאותיו של התובע, כולם או חלקן, מומנו על ידי מיטיבים/גורמים אחרים כלשהם, יהיה על בית המשפט הנכבד לקחת זאת בחשבון בעת שומת הנזק המוכחש, אם יוכח.

יא.    מוכחש כי לתובעים נגרם ו/או יגרם הפסד השתכרות ו/או אובדן כושר השתכרות ו/או אובדן הכנסות.

יב.    מוכחשת זכותו של התובע לפיצוי בגין כאב וסבל.

יג.     מוכחש בסיס השכר הנטען על ידי התובע כמו גם ההפסדים הנטענים של התובע.

92. מוכחש האמור והנטען בסעיף 80 לכתב התביעה לרבות זכותו של התובע להעלות טענות עובדתיות חלופיות. מקום בו נטענו טענות עובדתיות חלופיות בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על מחיקתן מכתב התביעה.
93. הנתבעת מודה בסמכות בית המשפט הנכבד לדון בתובענה, ולדחותה.
94. מוכחש האמור והנטען בסעיף 82 לכתב התביעה על כל סעיפי המשנה שבו. הנתבעת מפנה בהקשר זה גם למפורט בסעיף 91 לכתב ההגנה דנא (בהתייחס לסעיפים 75-79 לכתב התביעה).
95. מוכחש האמור והנטען בסעיף 83 לכתב התביעה לרבות הכחשת זכותו הקנויה כביכול של התובע לטענתו לתקן את כתב טענותיו ולהגדיל את סכום התביעה.

הנתבעת תתנגד לכל פעולה שכזאת מטעם התובע ללא נטילת רשות מבית המשפט הנכבד ומבלי שתינתן לנתבעת הזדמנות להשמיע טענותיה בעניין, לאחר שהתובע יפעל להגיש בקשות מסודרות ומגובות בתצהירים ערוכים ומאומתים כדין.

96. מוכחש האמור והנטען בסעיף 84 לכתב התביעה, על כל פרטיו.

מבלי לגרוע מכלליות ההכחשה, מוסיפה הנתבעת וטוענת כי אינה חבה לתובע מאומה, ודין התובענה כנגדה להידחות תוך חיובו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

97. שום דבר מן האמור בכתב ההגנה דנא אין בו משום ויתור על כל טענה אחרת אשר עומדת לנתבעת על פי דין.

אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את התביעה כנגד הנתבעת על הסף, ולחילופין בלבד – לגופו של ענין, ולחייב את התובע בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד כדין בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

 

 

____________________________                                                   ____________________________

               סימה אזולאי, עו"ד                                                                                        עודי מנסור, עו"ד

     פרקליטות מחוז מרכז – אזרחי                                                                פרקליטות מחוז מרכז – אזרחי

                  ב"כ המדינה                                                                                                     ב"כ המדינה

פמ"מ  53/00000614/18; 303476/2018

 

[1] המדינה הודיעה בסיכומיה כי אינה מבקשת להרשיע את התובע באישום השלישי. באישום השישי הורשע התובע על ידי בית המשפט המחוזי בעבירת חבלה בכוונה מחמירה, חלף עבירת נסיון לרצח בה הואשם.

[2] באישום השלושה עשר זוכה התובע על ידי בית המשפט המחוזי מעבירת נסיון שידול לרצח עד המדינה. באישום החמישה עשר הורשע  התובע בעבירות ניסיון להטרדת עד והדחה, שלא בנסיבות מחמירות, כפי שיוחס לו בכתב האישום.

[i]    קדמי, על סדר הדין הפלילי(2008), עמ'  847 המפנה אל בש"פ 2181/94.

 

PDF

 

ההערות בצד הן של הפרקליטה אמי וולף, היום עובדת אצל גורניצקי.

 

כתב הגנה של הפרקליטות בתביעת גל הירש לפיצויי מעצר שווא 61703-02-18

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

להלן הכתבה שפורסמה על נסיבות הסכמתו של גור פינקלשטיין להעיד נגד גל הירש

 

הפרקליטות מתנגדת לבקשתו של גל הירש ולבקשת עיתון הארץ לבטל את צו איסור הפרסום על שמו של עד המדינה נגד גל הירש.  אבל הזהות שלו ידועה היטב.  עד המדינה הוא עו"ד גור פינקלשטיין שישב בכלא על הזמנת רצח על רקע גירושין ומעשי מרמה פיננסים, ומי שסידר לו את הדיל הוא העו"ד שלו אבי חימי המשמש, לא פחות ולא יותר ראש לשכת עורכי הדין.

סנגורים פליליים עם כבוד עצמי לא מוכנים לייצג נאשמים בעסקאות של עד מדינה.  זה נחשב מלוכלך, בוגדני ופשוט מטונף.  מי שיש לו כבוד נותן ל"ברארה" לעשות את זה.  ה"ברארה" פה זה ראש הלשכה בעצמו….  עשה עסקה עם שי ניצן וליאת בן ארי.

 

 

הנה פה ב 1/6/2022 איילה חסון משדרת כתבה על איסור הפרסום המטופש הזה שעליו חתום השופט שאול אבינור.

הפרקליטות טוענת שחשיפת שמו של גור פינקלשטיין עלולה להבהיל אותו ולגרום לו לפחד לבוא ולהעיד. כותרת הכתבה היא "קרב חייו | שערוריית עד המדינה: הקרב על הסרת החיסיון על זהות עד המדינה בפרשת גל הירש".

האמת היא שזה סתם תירוץ מכובס והפרקליטות פשוט מפחדת מהביקורת שתגיע כאשר ייוודע לציבור זהות השטינקר.

 

 

להלן בקשת גל הירש להסיר את הצאפ על שמו של גור אדלשטיין

 

הוץ ע"י אבישי גרינצייג, גריצי פיצקי.

PDF

בקשת גל הירש להסיר צאפ על שם עד המדינה גור אדלשטיין 60319-11-18

 

אז במה בכלל מדובר?

גל הירש היה מועמד להיות מפכ"ל המשטרה.  לטענתו בגלל שהוא מזוהה עם הליכוד שי ניצן וליאת בן ארי תפרו לו תיק של העלמת רווחים מעסקאות בגרוזיה וקזחסטן בשיתוף פעולה עם יניב אדם האבא של הזמר עומר אדם.

נטען שבמקום להביא את הרווחים והמשכורות לישראל ולשלם עליהם מס, החביאו את הכסף בפנמה ובשוויץ.  מי שהיה דירקטוריון בחברה לפני שהסתבך ונכנס לכלא היה עו"ד גור פינקלשטיין על רקע גירושיו.

לרוע מזלו של גל הירש היתה דליפה ענקית של חשבונות שהעלימו מס וכיבסו הון בפנמה והשם של גל הירש היה בניהם.  קו ההגנה של גיא הירש הוא שמנהלים נגדו מסע רדיפה בגלל שהוא ימני ומזוהה עם הליכוד, ושברגע שהציבור ישמע שגור פינקלשטיין הוא השטינקר שגייסו שי ניצן וליאת בן ארי בתיווכו הנאמן של אבי חימי, אז יאמינו לו שזו תפירת תיק, והוא יזוכה.

אנחנו לא קונים פה לא את הסיפור של גל הירש ולא את הטענות של הפרקליטות.  אם היה לגיא הירש חשבון בפנמה אז מבחינתנו זה אקדח מעשן לכך שהעלים כספים. 

אבל זה שהפרקליטות פשוט אוהבת לנהל תיקים בשושו תחת מעטה עלטה, להסתיר שמות מעורבים, לשקר לבית המשפט בכל מיני תירוצים, ועל אוטומט לרוץ להוציא צא"פ בכל תיק – זה מתועב ממש. 

אז מי זה גור פינקלשטיין?

נגד גור פינקלשטיין התנהל משפט פלילי, במסגרתו הוא נאשם כי יחד עם חמישה מבני משפחת בכר מיפו, ניסו לפגוע בשורה של אנשים, בהם בכיר בעיריית תל אביב, שוטה חובל, בן זוגה של גרושתו של פינקלשטיין, דניאל כהן, וכן ניסיון לרצוח אדם בשם אליא זקאק. פינקלשטיין עצמו מואשם בניסיון רצח אחד – של דניאל כהן.

לטענת הפרקליטות, פינקלשטיין ניסה לפגוע בחובל לאחר שזה הוציא צו הפסקת עבודה למבנה הסיינטולוגיה שבבעלות פינקלשטיין. פינקלשטיין והנאשמים האחרים הטמינו מטען חבלה שייצרו מתחת לרכבו של חובל. מהפיצוץ נגרם נזק לרכב ולכלי רכב שחנו בסמוך, אולם חובל עצמו לא נפגע. לאחר שניסיון החיסול כשל, ניגש אחד הנאשמים (יוסף בכר) אל חובל סמוך למקום עבודתו בעירייה, הציג עצמו כשוטר וביקש ממנו לעצור את הרכב ולצאת ממנו ואז תקף אותו באמצעות שוקר חשמלי והיכה אותו בפניו. כתוצאה מכך נגרמו לחובל חבלות בשפתו, לסתו ושיניו.

על פי הנטען בכתב האישום, חבר פינקלשטיין לעבדללה (עבדי) בכר, רמזי בכר, יוסף (בינקי) בכר ולא.א, אשר הפך במהלך החקירה לעד מדינה, לביצוען של העבירות. נגד שלושת שותפיו של פינקלשטיין, הוגש כתב אישום בנפרד, במסגרתו הגיעו הצדדים להסדר טיעון, הורשעו ונגזרו עליהם עונשים של בין 8 ל- 12 שנות מאסר בפועל.

בית המשפט העליון זיכה את עו"ד גור פינקלשטיין מעבירה של ניסיון רצח בן זוגה של זוגתו לשעבר. גור פינקלשטיין הוא עורך דין, שבעבר ניהל משרד עורכי דין בתל אביב ופעל כיזם של פרוייקט שיפוץ מבנה "אלהמברה" ביפו, שהפך למרכז לימוד של ארגון הסיינטולוגיה.

בגזר הדין שניתן בשנת 2014 בבית המשפט המחוזי תל אביב, נכתב לגבי פינקלשטיין כי הוא ״אדם חסר עכבות שלא שקט על שמריו בזמן מעצר, הוא הביא על עצמו את התוצאה הקשה והיה הרוח החיה מאחורי העבירות שבוצעו כלפי דניאל כהן״. שופטי בית המשפט המחוזי, שרה דותן, ד"ר דפנה אבניאלי ושאול שוחט הרשיעו את פינקלשטיין בשורה של עבירות אלימות כלפי בן זוגה של גרושתו ובעבירות של שיבוש מהלכי משפט, על ידי נסיונות לפגוע בעדי תביעה פוטנציאליים, באמצעות אחרים.

על פי פסק הדין, העבירות בוצעו על רקע סכסוך משפטי בין פינקלשטיין לגרושתו. פינקלשטיין חבר לרמזי, עבדי וא.א. במטרה לפגוע בבן זוגה של גרושתו, דניאל כהן, ולגרום לו חבלה חמורה, על ידי התזת חומצה או פציעה באמצעות סכין. רמזי, עבדי וא.א. ארבו לדניאל כהן סמוך לביתו, במשך כשלושה שבועות ועקבו אחריו.

בשלב מסוים הם התקשרו לביתו של כהן וניסו לגרום לו לצאת מהבית בתואנות שווא, גרמו לתקר בגלגל מכוניתו וחסמו את אחת הכניסות לבית, על מנת לאלצו להכנס בדרך הגישה השנייה. ההתנכלויות לכהן הגיעו לשיאן ב- 21.11.10, בפיצוץ מטען חבלה מתחת למכוניתו. כתוצאה מהפיצוץ נחבל כהן קשות, נותח ואושפז במשך שבוע בבית חולים. בתו הפעוטה, שהיתה עמו ברכב, נפגעה פגיעת הלם.

פינקלשטיין הועמד לדין על ניסיון לרצח ושלל עבירות, כולל עבירות שיבוש שביצע בזמן שהותו במעצר.  בבית משפט עליון אבי חימי הצליח לזכות אותו מניסיון לרצח של בן הזוג של גרושתו, אבל השופטים החמירו את עונשו של פינקלשטיין בגין עבירות אלימות שביצע בזמן שהותו בכלא והאריכו את מעצרו ל-5.5 שנות מאסר.

עם זאת, סנגורו עו"ד אבי חימי מסר: "היום יום חג למערכת המשפט. עו"ד פינקלשטיין זוכה מכל הפרשה הקשה והחמורה והיום אנחנו יודעים שמעצרו היה לשווא"….

חחח.  מצחיק מאוד…  הלקוח של אבי חימי יושב בכלא 5.5 שנים והוא אומר לתקשורת שזה "יום חג".

אם שמתם לב גם את ההרשעה נגד פינקלשטיין השיגה המשטרה באמצעות עדי מדינה ובסוף פינקלשטיין הפך עד מדינה בעצמו….

 

ראו כתבה בניוז ז', 21/10/2021.

גל הירש מואשם בהעלמת 6.1 מיליון שקל מגאורגיה

המדינה: הירש העלים את הכנסותיו מפעילותה של חברת דיפנסיב שילד במדינה עודד עכנאי ומיכאל בנימיני מואשמים בהעלמת 19.5 מיליון שקל ו-13.5 מיליון שקל מאותה פעילות הסניגורים: יש ראיות ברורות לחפותם

תת-אלוף (מיל.) גל הירש מואשם בהעלמת הכנסות בסך 6.1 מיליון שקל מפעילותה בגאורגיה בשנת 2008 של חברת הייעוץ הביטחוני דיפנסיב שילד בה היה שותף. עודד שכנאי ומיכאל בנימיני מואשמים בהעלמת 19.5 מיליון שקל ו-13.5 מיליון שקל (בהתאמה).

החקירה בענייניה של דיפנסיב שילד הייתה הגורם שמנע את מינויו של הירש למפכ"ל המשטרה לפני חמש שנים. בסופה של החקירה, נותרו אישומי המס, כאשר המדינה מייחסת לשכנאי והירש את העבירות החמורות ביותר שבפקודת מס הכנסה, שהעונש המירבי עליהן הוא שבע שנות מאסר. מדובר בהשמטת הכנסה מן הדוחות השנתיים, מסירת אמרה כוזבת במזיד כדי להתחמק מתשלום מס, השבה במזיד של תשובה כוזבת כדי להתחמק ממס, ושימוש במרמה עורמה ותחבולה במזיד כדי להתחמק מתשלום מס. בנימיני מואשם רק בשימוש במרמה עורמה ותחבולה.

על-פי כתב האישום, גל הירש היה בעל השליטה בדיפנסיב שילד (55%) והיו"ר שלה, שכנאי החזיק ב-4% ממניותיה והיתרה הייתה בידי יניב אדם – שחתם על הסדר טיעון (21%) – ועד המדינה י"ל (18%). שכנאי והירש היו הבעלים בחלקים שווים של דיפנסיב שילד גאורגיה, ועל-פי כתב האישום הם ניהלו יחדיו את הפעילות במדינה מול משרד ההגנה. "על-מנת להתחמק מתשלום מס קיבלו הנאשמים את חלקם ברווחי השותפות לחשבונות בנק בחו"ל הרשומים על שמם ו/או על שמות בני משפחתם, וכן לחשבונות בנק בחו"ל הרשומים על שם חברות זרות בשליטתם", טוענים אתי בן-דור, טל תבור וטליה נעים מהפרקליטות.

 

 

יניב אדם צפוי להודות בכך שלא דיווח לרשות המיסים על הכנסות בסך 3.7 מיליון שקל שהיו לו מן הפעילות בגאורגיה. הוא מואשם בעבירה קלה יחסית של עריכת דוח לא נכון ומסירת ידיעות לא נכונות ללא הצדק סביר.

כתבי האישום הוגשו באמצעות עוה"ד אתי בן-דור, טל תבור וטליה נעים.

זו הפרקליטה תופרת התיקים אתי בן דור:

 

 

 

תגובות הסניגורים
סניגוריו של הירש – עוה"ד נבות תל-צור, גיורא אדרת וטל שפירא – אומרים בתגובה: "עם קריסת תיקי השוחד שהובילו שלא בצדק לסיכול מינויו של הירש לתפקיד המפכ"ל, נותרנו עם כתב אישום רעוע בחשד לעבירת מס בקשר עם אירועים שהתרחשו לפני לא פחות מ-14 שנה. בשימוע הצגנו בפני הפרקליטות ראיות חד-משמעיות לכך שכל דיווחיו של הירש נעשו כדין וכי שולם מס מלא בגין הכנסותיו. אנו מופתעים ומאוכזבים מהגשת כתב האישום, ומאמינים שבית המשפט יזכה את הירש, והניסיון להצדיק בדיעבד את הפרשה החמורה של סיכול מינויו למפכ"ל לא יצלח".

סניגוריו של שכנאי – עוה"ד ז'ק חן, משה מזרחי, שי אילון ואלדד נח – אומרים בתגובה, כי כתב האישום הוגש 6.5 שנים לאחר שנפתחה נגד מרשם חקירה בחשדות שהופרכו כליל, ולאחר שנתיים בהן שהה התיק בפרקליטות. "לא ניתן שלא להתקומם על הקשחת הלב נוכח עינוי הדין הנורא, והבחירה להגיש בכל זאת כתב אישום בעבירות מס, תוך התעלמות מוחלטת מטענות הגנה מוצקות המגובות בראיות, לפיהן בתקופה המדוברת היה שכנאי תושב חוץ, שבאמתחתו גם חוות דעת מתאימה, שעלתה בקנה אחד עם קביעותיהם של מספר פקידי שומה בעינינו. אנו סמוכים ובטוחים שבית המשפט יזכה את שכנאי מכל אשמה".

סניגוריו של יניב אדם (אבא של עומר אדם) – עוה"ד מיכל רוזן-עוזר, משה מזרחי ואלדד – אומרים: "לאחר שנים ארוכות הוסכם, כי ניתן לייחס לאדם עבירת מס שהיא ברף הנמוך של רשלנות. הסכמתו של אדם להסכם מבטאת לקיחת אחריות על אירוע מלפני 14 שנים ואת רצונו לשים את האירוע מאחוריו".

סניגוריו של בנימיני – עוה"ד עמית חדד, רצון דרחי ונועה מילשטיין – אומרים: "מינויו של הירש למפכ"ל עבר 'סיכול ממוקד' והתברר ששוחד מעולם לא היה. במקום להסיק את המסקנה המתבקשת ולסגור את התיק, פעלה משטרת ישראל בכל מאודה לנסות ולאתר ספק עבירת מס משנת 2008 כדי לכסות על ההתנהלות השערורייתית. בנימיני, תושב ואזרח גאורגיה, נקלע שלא בטובתו לאירוע לא-לו, ואין לנו ספק שבית המשפט יקבע שלא היה מקום להגיש כתכ אישום נגדו".

https://m.news1.co.il/Archive/001-D-446236-00.html

 

אבל כבר ב 2015 פרסם ג'וש בריינר את זהותו של גור פינקלשטיין כעד מדינה:

צפו כאן בדו"ח סודי שהגישה המשטרה בזמן המעצר: 

 

 

13.1.19

 

דוח סודי פל"א 346940/2015

לעיון בית המשפט בלבד

החשודים

מס'	שם ומשפחה	ת.ז.	תאריך לידה	כתובת
1.	גל הירש	58875907	1964	הפעמון 25 ראש העין
2.	עודד שכנאי	31406168	1978	התומר 13, אבן יהודה
3.	דרור שכנאי	053911046	1955	חמנית 12, אבן יהודה
4.	מיכאל בנימיני	311653117	1975	ישראל גלילי 18 ד' 24, חולון
5.	יניב אדם	22644686	1970	יצחק קורדובה 58, משמר השבעה
6.	גור פינקלשטיין	027860972	1970	עד מדינה
7.	יוסי לירן	000164855	1947	עד מדינה
8.	תומר אורבך	033020603	1976	בויאר אברהם 4, ת"א
9.	מעיין גבע	038332433	1976	שטנר 17, ת"א
10.	ניר שאול	023045354	1968	עלומים 4, סביון

 

החשדות

1. שוחד לעובד ציבור זר – עבירה לפי סע' 291א לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
2. תיווך לשוחד לעובד ציבור זר- עבירה לפי סעיף 295 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.
3. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות– עבירה לפי סע' 415 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
4. עבירות על חוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000.
5. עבירות על פקודת מס הכנסה.

 

 

 

הרקע לפתיחה בחקירה

 

1. ביום 14.5.14 נשלחה לישראל בקשה לחיקור דין מגאורגיה שעניינה טענה כי שר ההגנה הגיאורגי דאז, דוד קזראשוילי, הנחה בינואר 2008, לחתום עם חברת Girwood Business Corp. הנמנית על קבוצת דפנסיב שילד (להלן: "גירווד"), על הסכם לאימון כוחות הצבא בגיאורגיה. על פי החשד העולה מהבקשה, גירווד לא סיפקה בפועל אימונים לצבא גיאורגיה, כפי שהתחייבה בהסכם ולפיכך קיבלה את התמורה בסך 5,685,000 אירו במרמה.
2. הבקשה הועברה לביצוע יאח"ה ביום 7.15 וביום 6.8.15 נפתח תיק פל"א ביאח"ה.
3. ביום 8.15 פורסמה החלטת שר הבט"פ בדבר מינויו של תא"ל במיל' גל הירש למפכ"ל. לאור הבקשה האמורה ומידע שהיה קיים בהקשרו של הירש החליט היועץ המשפטי לממשלה על מינוי צוות בדיקה שלא כלל את נציגי המשטרה.
4. בהקשר זה ייאמר כי בנוסף לבקשה האמורה, התקבל מידע שהועבר מהרשות לאיסור הלבנת הון המצביע על תסמיני הלבנת הון וכן חומר מודיעיני שהתקבל במשטרה בסוף שנת 2012 מה – FBI, אשר כלל הקלטות של מספר שיחות, שביצע מקור מודיעיני אמריקאי עם ישראלים בין השנים 2008-2009 והעלה את החשד לפיו, קבוצת דפנסיב שילד באמצעות עודד שכנאי נתנה שוחד לקזראשוילי.

מצורף  "נספח א'" מסמך וועדת הבדיקה בדבר מועמדות גל הירש למפכ"ל המשטרה- מסקנות ביניים.

5. רק לאחר תום הבדיקה, בראשית אוקטובר 2015, כאשר מועמדותו של גל הירש לתפקיד המפכ"ל ירדה מן הפרק (לאחר שהסיר מועמדותו), הוחלט על פתיחה בחקירה פלילית, בהנחיית פרקליט המדינה, בחשד לביצוע עבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות מס לגבי פעילות חברת דפנסיב שילד אחזקות 2008 בע"מ וחברות הקשורות אליה (להלן: "קבוצת דפנסיב שילד") בגיאורגיה בין השנים 2007-2009.
6. למען הסדר הטוב יצוין כי במקביל לפרשה הנדונה הנוגעת לפעילות קבוצת דיפנסיב שילד בגיאורגיה, נחקר ביאח"ה תיק נוסף הקשור לקבוצה שעניינו פרויקט 'פינוי הנפלים' בחוף הים בראשון לציון. במסגרת תיק זה נחקרו חשודים שונים, אשר חלקם נחקרו גם בפרשת גיאורגיה, ובהם גל הירש (הנ"ל נחקר בפרשה זו ביום 11.4.16). תיק פינוי הנפלים הועבר לפני כשנה וחצי לבחינת הפרקליטות (בעניינו של הירש לא התגבשה תשתית ראייתית) ולפני מס' חודשים נשלחו על ידי הפרקליטות מכתבי שימוע לשני חשודים, בעוד שהתיק נגד גל הירש וחשודים אחרים נסגר.
7. לעומת זאת, תיק החקירה בפרשה הנדונה- דיפנסיב שילד גאורגיה המשיך להתנהל ומראשיתו נחקר באופן משותף עם רשות המסים ובליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה.

 

עיקרי מהלכי החקירה

8. החקירה בעניין החשדות הקשורים לפעילות קבוצת דיפנסיב שילד בגיאורגיה, אשר גל הירש נמנה על חברי הקבוצה, עוסקת בחשד לביצוע עבירות שוחד והלבנת הון כמו גם עבירות לפי פקודת מס הכנסה. מדובר בחקירה מסועפת ומורכבת, בעלת היבטים בינלאומיים משמעותיים. מלאכת איסוף הראיות כוללת פניה לרשויות זרות, וזאת בשל מערך חברות וחשבונות בנק מורכב ומסועף שהקימו החשודים בתיק, ובכלל זאת גל הירש. מלאכה זו תלויה בשיתוף פעולה של רשויות זרות, כמו גם בשיתוף הפעולה של החשודים בתיק, אשר גל הירש הינו רק אחד מהם. בתיק זה נחקרו חשודים רבים נוספים, ובהם, עודד שכנאי, דרור שכנאי, יוסי לירן (בהמשך החקירה קיבל מעמד של עד מדינה), יניב אדם, גור פינקלשטיין (בהמשך החקירה קיבל מעמד של עד מדינה).
9. החל מאוקטובר 2015 הוצאו צווים בתיק.
10. ביום 9.11.15 החלה החקירה הגלויה במסגרתה נערכו חיפושים במשרדי חברת דפנסיב שילד ובמשרדיו של ניר שאול מחברת נירטל ונגבתה עדות מניר שאול.
11. בהמשך נחקרו אנשים שונים אשר עבדו עבור דפנסיב שילד במסגרת ההתקשרות של חברת דפנסיב שילד בגאורגיה וכן ביום 1.12.15 נחקר תחת אזהרה גור פינקלשטיין. מראשית הדרך הביע פינקלשטיין נכונות לשתף פעולה. פעולות חקירה מורכבות ורגישות נדרשו על מנת לאמת את גרסתו, ומשכך חלפו חודשים עד שלבסוף בספטמבר 2016 בשלה העת לחתום עמו על הסכם עד מדינה.
12. ביום 5.16, לאחר שכבר נאספו חומרי חקירה לביסוס החשדות בתיק, נחקרו לראשונה באזהרה, לאחר שהוזמנו טלפונית, גל הירש, עודד שכנאי, יניב אדם, יוסי לירן (שהפך לעד מדינה) ומיכאל בנימיני.
13. לאורך כל תקופת החקירה, ועד היום בוצעו עשרות חקירות ומאות פעולות חקירה בפרשה. הוכנו והוגשו בקשות לעזרה משפטית לגיאורגיה, גרנזי, שוויץ, ארה"ב וג'רזי. התקיימו שיחות ומפגשי עבודה בין הרשויות בישראל לרשויות הזרות. חלק מהבקשות זכו לשיתוף פעולה (ארה"ב, גרנזי) וחלק מהבקשות נותרו ללא מענה (גיאורגיה). כפי שיפורט להלן, לאחרונה חלה התפתחות משמעותית בכל הקשור לקידום ביצוע הבקשה לחיקור דין לשוויץ.

מצורף "נספח ב" , מסמך פנימי הכולל השתלשלות פעולות בטרם החקירה הגיעה ליאח"ה וגם פעולות שבוצעו במסגרת חקירת תיק זה, לרבות פעולות מקדימות ואחרות שבוצעו על ידי רשויות אחרות.

מצורף  "נספח  ב1"-  מקבץ תכתובות עם באי כח הירש.

לאור האמור ונוכח הפעולות שבוצעו בתיק, עולה מסקנה ברורה לפיה טענות המבקש כנגד הלגיטימיות של החקירה חסרות שחר. המשטרה ורשות המסים התנהלו לאורך כל התקופה ללא משוא פנים, במקצועיות מתוך תכלית להגיע לחקר האמת, וכאשר כל העת לא נזנחה עבודת החקירה בתיק ומבוצעות פעולות חקירה.

 

 

 

חיפושים/תפיסות

14. במהלך החקירה בוצעו תפיסות מסמכים אצל רו"ח יהודה ארליך בתאריך 3.5.16, רו"ח הולצמן בתאריך 15.5.16, חיפוש אצל גל הירש וחב' די.גי. אגי'ליטי קונספט בע"מ בתאריך 31.5.16 ותפיסות אצל עו"ד דרור ברוטפלד בתאריכים  6.17,26.6.17. החיפושים והתפיסות בוצעו כדין.

מצורף  "נספח ג" הכולל העתק צווי החיפוש ודוחות התפיסה.

15. יודגש כי המשטרה נענתה באופן מידי לבקשת הירש לקבל לידיו העתק החומרים ב- 3 פרטי המחשב שנתפסו בביתו בסמוך לאחר תפיסתם, כך שכבר ביוני שנת 2016 קיבל לידיו את כלל התכנים ואינו נפגע ממש מהמשך תפיסתם.

מצורף "נספח ג1 "- מזכר מתאריך 5.6.16 המתאר העתקת פרטי המחשב של גל הירש והעברתם לידיו.

 

במהלך החקירה נחתמו 2 הסכמי עד מדינה

16. הסכם עם החשוד פינקלשטיין– שימש כעו"ד של עודד שכנאי, גל הירש ואנשי דיפנסיב שילד. בעדויותיו מסר כי ההסכמים בגיאורגיה נחתמו לאור קשריו האישיים של החשוד מישקה בנימיני עם שר ההגנה דאז דוד קזראשוילי ובתמורה לתשלום שוחד לקזראשוילי. לדבריו הכסף עבר באמצעות חשבונות בשוויץ. כן מסר מס' מיילים בינו לבין עודד שכנאי, שמשתמע מהם שמועבר כסף ל'חבר', אשר על פי עדותו הכוונה היא לדוד קזראשווילי.
17. בסוגיית המס, פינקלשטיין מהווה דמות מפתח- פתח עבור המעורבים בפרשה, בין היתר, חברות זרות בפנמה וחשבונות בנק בשוויץ אשר לא דווחו לרשויות המס, לשם זרמו כספים אשר לא דווחו כהכנסה בישראל. חלק מהוראות העברת הכסף בין המעורבים בפרשה עברו דרכו, והוא המציא מסמכים לכך. בנוסף, הוא ומי ממשרדו, יצרו הסכמים למראית עין עבור גל הירש לצורך הונאת רשות המיסים.
18. בהמשך לעדותו של פינקלשטיין ומסמכים שנתפסו עלה כי לחברת גירווד נפתח חשבון בבנק פורטיס בגרנזי, באמצעות חברת השקעות סטנהאם. החשוד עודד שכנאי, שותפו של הירש, היה הנהנה היחיד בחשבון. במסמכי פתיחת החשבון בסטנהאם ציינו שכנאי ופינקלשטיין במפורש כי עיסוק חברת גירווד והכנסותיה מקורם בעסקי נדל"ן וזאת בשעה שהכסף שנכנס לחשבון גירווד בבנק פורטיס הועבר במסגרת עסקאות ביטחוניות: מינואר ועד מאי 2008 הועברו לבנק פורטיס תשלומים בסך 5,060,000 אירו ממשרד ההגנה הגיאורגי בגין חוזה ביטחוני עם גירווד. בנוסף הועברו תשלומים נוספים עבור עסקאות ביטחוניות של גירווד עם חברת דפנסיב שילד גאורגיה וכן עם החברות הביטחוניות הישראליות סימיגון והרוניס. ביחס לכלל העסקאות הועלתה טענה כוזבת בפני הרשויות לפיה מדובר בעסקאות נדל"ן.
19. במסגרת חיקור דין בגרנזי, במהלכו נחקרו 7 עובדים מחב' סטנהאם ובנק פורטיס, עלה לדבריהם כי הוצג להם מצג שווא על ידי עודד שכנאי ופינקלשטיין כאילו חב' גירווד עיסוקה בנדל"ן וכך גם העסקאות. לדבריהם, הם רומו ואילו ידעו מה העסקה האמיתית, לא היו מאשרים את העברות הכספיות. בכך התבססו עבירות מרמה והלבנת הון של עודד שכנאי.

מצורף  "נספח ד" הכולל סיכום פעילות חיקור דין גרנזי.

 

20. הסכם עד מדינה עם החשוד יוסי לירן– בעניינו חשדות לעבירות מס. יועץ ארגוני שסייע בהדרכות בגאורגיה וכד' (אימון הצבא הגאורגי), נחשב כשותף עסקי של גל הירש ומקורבו מאז שירותם הצבאי יחד. העיד כי בשלהי 2007, תחילת 2008 לאחר שחשב ששכרו נמוך ביחס לעשייה שביצע והעלה את העניין בפני יניב אדם, קבלן משנה בפרויקט, אדם סיפר לו כי עודד מפריש למישקה כסף בגלל שהוא מקורב לשר ומישקה מעביר את הכסף לשר. יניב אדם היה חבר של עודד. עוד סיפר לירן כי בראשית שנת 2008 בתוך ויכוח על שכרו עם עודד שכנאי, אמר לו שכנאי שקיבלו את הפרויקטים לא בגלל העיניים היפות של עודד או בגלל הכישורים של גל, אלא שמישקה היה מקורב לשר ועודד העביר כספים למישקה כספים שהועברו לשר ההגנה. לירן ביסס למעשה בחקירתו, תוך הבאת מסמכים, את סכומי התקבולים שקיבל ובשילוב עם חומרי החקירה האחרים, הצלחנו לבסס גם על בסיס חקירתו את עבירות המס ואת סכומי ההכנסות שלא דווחו כדין לרשויות המס בישראל.

 

התנהלות החשוד הירש בנוגע לחסיונות

21. במהלך החקירה נתפסו מוצגים רבים כולל מוצגי מחשב בחברת דפנסיב שילד ובביתו של החשוד גל הירש עצמו. בסמוך לתפיסה הודיע ב"כ של הירש כי בחומרי המחשב ישנם חומרים חסויים טענת החיסיון הייתה בקשר ל-27 כתובות מייל של עורכי דין. בנוגע לעיון במסמכים ועל מנת לייעל את ההליך ולחסוך מזמנו היקר של בית המשפט, הייתה הסכמה כי ייערך "עץ" של התיקיות אשר על בסיסו אפשר יהיה להגיע להסכמות על אופן החיפוש, תחת טענת החיסיון.
22. לאור זה התנהל מו"מ ממושך עד לאחרונה שתכליתו הייתה להגיע להסכמות בקשר למיון החומרים לגביהם נטען החיסיון ולייתר הליך בבית המשפט בסוגית החסיונות. סופו של דבר, המו"מ לא צלח, לא הבשיל להסכמות עם ב"כ של הירש.

מצורף  "נספח ה"-  אסופת מכתבים בנוגע למו"מ עם ב"כ של הירש.

23. לאור העובדה כי המו"מ לגיבוש הסכמות בנושא החיסיון הגיע למבוי סתום, לא מוצה החיפוש במוצגים אלה, שהארכתם מתבקשת.

 

התנהלות החשוד בחקירה

24. גל הירש נחקר בתיק גאורגיה 6 פעמים בתאריכים: 3-5.16, 8-9.5.16, 22.5.16.   יוני 2017?
25. במהלך כל חקירותיו עולה כי לא מסר אף מסמך לידי החוקרים. כשנתבקש להעביר חומרים מסר כי יתייעץ בנושא עם עורכי דינו מאחר והוא מעונין לקדם את החקירה, אבל בסופו של דבר נמנע מהעברת מסמכים.
26. להלן אמירותיו בנושא זה בחקירות השונות:

 

בתאריך 4.5.16 נשאל היכן נמצאים החומרים של דפנסיב שילד גאורגיה וטען כי מסר את כל החומרים שיש ברשותו לידי הפרקליטות במסגרת צוות הבדיקה.

"שאלה: אני מניחה שכל התהליכים האלה מלווים במסמכים. היכן נמצאים המסמכים של דפנסיב שילד גאורגיה?

תשובה: אני לא יודע.

שאלה: אני מניחה שכבר הגית בשאלה הזו כי כבר נדרשת לחומרים האלה לפני כן.

תשובה: בשנים האחרונות נדרשנו לחומרים שונים מתקופת הפעילות בגאורגיה לשתי תכליות: האחת לצורך סיוע לצוותי ההגנה השונים של דוד בפרשת גירווד, שפעלנו לאתר דוקומנטציה על תקופת הפעילות . המקרה השני היה סביב המינוי למפכ"ל, על מנת להעביר לפרקליטות מירב חומרים , עסקנו בכך ימים ארוכים במאמץ למצוא חומר רלוונטי. כל החומר להבנתי נמצא בידיכם וכל השאר, אני לא יודע איפה הוא.

שאלה: בחיפושיכם אחר החומרים של דפנסיב שילד גאורגיה, מה היו הממצאים? היכן מצאתם את החומרים ומה מסקנתכם לגבי היכן מסמכי דפנסיב שילד גאורגיה?

תשובה: במהלך תקופת המפכל"ות פניתי בבקשות לעודד שניהל את דפנסיב שילד גאורגיה על מנת לאתר חומרים שונים ומה שהצליח לאתר מסר לי והעברתי. "

 

בחקירתו בתאריך 8.5.16 התבקש גל הירש להעביר לידינו את פרטי החשבונות של דרייפר וטמפלטון. מסר כי    יתייעץ ויחזור אלינו עם תשובה:

"שאלה: מסרת כי אין לך את פרטי החשבונות של חברת טמפלטון ודרייפר. האם יש באפשרותך לפנות לבנק בשוויץ ולבקש את פרטי החשבונות של דרייפר וטמפלטון?

תשובה: אני מעונין לסייע ככל הנדרש. אני אבדוק את זה. אתייעץ ואבחן את הנושא ואחזור אליכם עם תשובה.

 

             בחקירתו ב- 9.5.16-

 

שאלה: על איזה סכום יצאו חשבוניות מגל הירש בע"מ וכמה כסף נשאר בטמפלטון עבור אביך?

תשובה: אינני זוכר את הסכומים . כשאוכל להגיע אל הניירת של אותה תקופה ולסכם את הנתונים אפשר שתהיה לי היכולת להעריך את הדברים בצורה בדוקה יותר."

 

בחקירתו מיום 22.5.16-

 

"שאלה: החוקרים מבקשים ממך להמציא את כל האסמכתאות שברשותך לגבי חברת טמפלטון ולגבי חברת דרייפר. תגובתך.

תשובה: אני משיב שאני הרי רוצה לסייע ולקדם ולהאיץ את החקירה הזו . יש לי כוונה לעזור כמיטב יכולתי ואני אתייעץ בעניין הזה עם עורכי הדין והמומחים שלצידי.

שאלה: החוקרים מבקשים ממך שתמציא לנו את כל החשבונות הזרים ודפי החשבון הזרים של חברות בבעלותך ושלך מיום שפתחת אותם עד היום. אתה מתבקש להעביר גם את דפי חשבון של חברת טמפלטון ודרייפר מיום הקמתם עד היום או עד סגירתן.

תשובה: אני אבדוק את הנושא הזה עם עורכי הדין שלי ותקבלו את כל התשובות הנדרשות מהם."

 

מצורף  "נספח ו"-  אמירות הירש בחקירותיו.

27. לבסוף העלה באמצעות עורכי דין טענות סרק לפיהן כאילו החקירה כלפיו הייתה בלתי הוגנת, דבר שאין לו אחיזה במציאות.

מצורף "נספח ז" מכתב מטעם גל הירש מיום 27.6.17, מענה לו וכן התכתבויות רלוונטיות נוספות.

 

ממצאי חקירת רשות המסים

28. חקירת רשות המסים נמצאת בשלביה הסופיים, נכתבה טיוטת דו"ח גמר חקירה, ועל פי ממצאיה נמצאה תשתית לביצוע עבירות מס מתוחכמות ונרחבות היקף נגד החשודים גל הירש, עודד שכנאי ואח'. גל הירש ביצע עבירות מס במיליוני ₪.
29. במסגרת חיפוש במחשבו של גל הירש, אשר נעשה רק בתכתובות מייל שלגביהן לא נטענה טענת חיסיון עורך דין – לקוח, אותר מייל משנת 2009 בין גל הירש לעודד שכנאי אליו צורפה טיוטת חוזה עבודה בין גל הירש בע"מ לחב' גירווד. הטיוטה על פניו היא משנת 2009 ונוצרה לראשונה במשרדו של עו"ד פינקלשטיין. לעומת זאת, החוזה החתום שמצוי בחומר החקירה הינו לכאורה מתאריך 11.5.08. עולה אפוא כי מדובר בחוזה עם תאריך פיקטיבי ובנוסף, עולה חשד כי הינו למראית עין (לאור הממצאים המפורטים בטיוטת דו"ח גמר החקירה מאוגוסט 2018, בנוגע לעבירות המס). פעולה זו נעשתה על פי החשד לצורך התחמקות ממס. חומר זה דרוש גם לצורך חשיפת חומר הקשור לפינקלשטיין שמשרדו יצר את החוזה, המצוי במחשבו של הירש, שלגביו טוען האחרון קיומו של חיסיון. עצם ביצוע החיפוש ודרך ביצועו יהיה בהליך שייפתח בבית המשפט המחוזי בלוד, ככול שיוחלט לנקוט בו. לפיכך, מובהרת החשיבות בהחזקת החומר המקורי. יודגש כי המידע שאותר במחשבו של גל הירש טרם הוצג לנחקרים.

מצורף  "נספח ז1"-  תוצר החיפוש המתואר.

30. יצוין, כי עיקר פרשת המס עוסקת בשנים 2007 – 2009 וכוללת העלמת הכנסות תוך שימוש בחברות זרות וחשבונות זרים, בין היתר, תוך שימוש בחשבון UBP בשוויץ של חברת פנמית בשם טמפלטון. כספים אלה עוברים לדברי הירש לחברה זרות בשם דרייפר ודיר, להערכתנו בשנים 2010 – 2012.
31. בנוסף, במחשבו של גל הירש אותר מסמך משנת 2011 אשר עניינו קבלת כספים בחשבון זר של חברה בשם דרייפר. מכאן עולה חשד להעלמת הכנסות לפחות עד שנת 2011. אין בידינו, בשלב זה, את חשבונות הבנק של טמפלטון, דרייפר ודיר שנמצאים בהישג ידו של גל הירש. כך שאין באפשרותנו לגלות את מלוא היקף עבירות המס לשנים 2007 – 2009 והאם בוצעה העלמת הכנסות בשנים לאחר מכן.

מצורף "נספח ח" מסמך ממחשבו של גל הירש.

 

32. בהקשר לחשבונות הבנק הזרים יודגש, כי הוצאו צווים בבית המשפט השלום בת"א כנגד החשודים בפרשה להמצאת חשבונות בנק זרים הקשורים אליהם. גל הירש הגיש התנגדות לצו ובימים אלו ממש מתנהל ההליך בבית המשפט השלום בת"א.
33. יצוין כי עם עודד שכנאי, חשוד מרכזי בתיק, שותפו המרכזי של הירש ומי שהיה אחראי להעברת כספים לגל הירש, גובשה לאחרונה הסכמה בדבר המצאת פלטי בנק זרים לשנים 2007 – 2009. במידה ויומצא החומר על ידו, סביר כי שיכלול מסמכים הנוגעים לחקירת הירש. להערכתנו מדובר בפעולות בודדות בסכומים גדולים לחברת טמפלטון או לחשבון אישי זר של הירש, לא דבר שיימשך זמן ניכר או ניתוח מורכב.
34. כאמור, נמצאה תשתית ראייתית לעבירות מס בהיקף מיליוני ₪ כנגד גל הירש. כך שלמעשה לצורך חקירת עבירות המס הסתיימו פעולות החקירה (בכפוף להחלטה בהליך הארכת המסמכים), למעט 2 פעולות, אשר עצם ביצוען ואופן ביצוען ייקבע על ידי בתי משפט אחרים:
    • א. הליך המתנהל בבית המשפט השלום בת"א (מקום השיפוט של פקיד שומה חקירות ת"א, יאח"ה אינם חלק מההליך) הנוגע לצו 43 בנוגע לחשבונות בנק זרים הקשורים לגל הירש- דיון בעניינו נקבע ליום 17.1.19 – בעניין זה החשוד הירש התנגד למלא אחר צו המצאת מסמכים שהוצג לו על ידי רשות המסים.

מצורפים כ"נספח ט " מסמך התנגדות הירש והתייחסות רשות המסים להתנגדותו.

• ב. יתכן ויפתח הליך בבית המשפט המחוזי בלוד להתרת עיון במסמכים לגביהם נטען חיסיון בעניין מסמכי גל הירש, בדגש על המחשב הנייד של הירש והמסמכים הנכללים בו והקשורים לנספח ה1 שמבטא תיארוך רטרואקטיבי שביצע החשוד עם משרד עו"ד גור פינקלשטיין, עד המדינה. ועיון בשלושת פריטי המחשב על מנת למצוא ראיות הקשורות לפרשה מטיוטת דוח גמר החקירה ובחינת טענות הגנה.

מצורף "נספח י" טיוטת סיכום חקירה שנערכה על ידי רשות המיסים מיום 30.7.18.

בית המשפט הנכבד מופנה לצורך פרטים נוספים לדו"ח הסודי של רשות המסים.

 

תפיסת ניירות עבודה של רואי חשבון והנהלת חשבונות

35. כאמור, במסגרת החקירה נתפסו ניירות עבודה של רו"ח ארליך והולצמן. מרביתם אינם קשורים כלל להירש ואלו שכן קשורים להירש הינם בבעלות רואי החשבון. על רואי חשבון מוטלת אחריות אזרחית ופלילית במהלך תפקידם בהכנת דוחות בכלל ולרשויות המס בפרט. לכן הם מחויבים, בין היתר, בניהול ובשמירת ניירות העבודה. ניירות העבודה הללו מתעדים את עבודת רו"ח הפנימית הכוללים את ראיות הביקורת ותיעוד עבודת הביקורת שעל פי חוקים וכללים חלים על רואי החשבון- כול אלו הינם חומרים שבבעלותם ולא בבעלות המשיב הירש. על פי אותם חוקים וכללים לא רק שלהירש אין זכות לקבלם, אף חלק מהמסמכים ראוי שרו"ח יימנע ממסירת העתק מהם ללקוח. דברים אלו אף נקבעו בפסיקת בית המשפט העליון ע"א 8548/06 פרמייר קלאב בע"מ.
36. רואי החשבון נחקרו והוצגו להם מסמכים מתוך ניירות העבודה. חקירתם מפריכה טענות הגנה והסתמכות של הירש ואחרים. מכאן החשיבות בהמשך החזקת ניירות העבודה המקוריים בתיק לצורך העברתם לפרקליטות.
37. כן נתפסו מסמכים מרו"ח ארליך האחראי על הנהלת חשבונות של חב' די.גיי.אגיליטי שמתגובת ארליך אנו למדים שהינה בבעלותו של גל הירש. חומר זה נשמר ונערך על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה ותקנותיה, על מנת שישמש לביקורת. חומר זה הינו הניירת שעל בסיסה נרשמת הנהלת החשבונות הממוחשבת. חומרים מתוך הנהלת החשבונות הממוחשבת והניירת הוצגו בחקירת תיק זה ובפרט הוצגו להירש. יצוין כי אותרו בהנהלת החשבונות סכומים מסוימים שהתקבלו מחשבונות הבנק הזרים שהירש קשור אליהם ומכאן חשיבותה של הניירת, הצורך בהמשך החזקתה והצורך בהעברתה לפרקליטות לבחינת הראיות שנאספו ולגיבוש עמדה.

 

ניר לא מצרפים כלום?

תפיסת חומר ממשרדו של עו"ד ברוטפלד

38. במסגרת החקירה נתפס חומר במשרדו של עו"ד ברוטפלד. על מסמכים אלו נוהל הליך הסרת חיסיון כאשר באי כוחו של הירש ואח' מיינו את החומר. בחומר נמצאו 2 מסמכים מהותיים בחשיבותם:

• מסמך 1 – חוזה מיום…. עם חתימות מקוריות של החשודים גל הירש ועודד שכנאי. חוזה זה על פי החשד, התווה את הפעילות המשותפת של גל הירש (באמצעות חברה בבעלותו) לבין עודד. מכאן החשיבות לשמור את המסמך, לצורך העברתו לפרקליטות בעניין עבירות המס.
• מסמך 2 – מייל מיום…..ששלח גל הירש לחברי דיפנסיב שילד ועניינו מינויים ובעלי תפקידים בחברה". גל מציג עצמו כיו"ר ומנכ"ל "דפנסיבשילד ישראל" ובהמשך מפרט תפקידים של אחרים, לרבות- "מישקה- מנהל פרוייקט 'מישקה'!" – כתיבת תפקידו של מישקה לבדה מהווה אינדיקציה למודעותו של הירש לערפול העסקת מישקה ותכליתה. קיימת חשיבות לשמור המסמך לצורך התשתית הקשורה לעבירות השוחד

39. שאר החומר מוין ונמצאו בתוכו חומרים רלוונטיים הדרושים להעברתם לפרקליטות בכלל העבירות ולהמשך ההליכים בתיק השוחד.
40. על חומרים רבים נטען חיסיון והם מוחזקים בקרגלים ומעטפות. לאור טענת החיסיון, איננו מעוניינים בהחזקתם למעט מעטפה עם השם דוד קזרשווילי לצורך עבירת השוחד – לסגור מול הפרקליטות
41. כלומר את יתרת החומר, מרבית החומר התפוס, ניתן להחזיר.

מצורף  "נספח יא'"-  התנהלות בקשר לחיסיון ותוצר החיפוש המתואר.

 

 

ממצאי חקירת המשטרה

42. חקירת המשטרה לקראת סיומה וממתינה למעשה למענה לחיקור דין משוויץ (רשות המיסים אינה חלק מהליך זה), שהינו תנאי הכרחי לסיום החקירה בנוגע לעבירות השוחד.
43. במסגרת החיקור ביקשנו לגבות הודעות מעובדי בנק UBP וקבלת פרטי חשבונות של החשודים והחברות הנוגעות וכד'. במהלך התקופה מאז, השיבו השוויצרים כי אינם מסייעים בנושא עבירות מס. ביחס לעבירות השחיתות, רשויות שוויץ העבירו שאלות שנענו.

מצורף "נספח יב" – בקשה לחיקור דין בשוויץ.

44. לאחרונה ממש, התקבלה פנייה מנציג התביעה השוויצרי צ'רלס נברו שמסר כי נאספו חומרים על ידי הרשויות בשוויץ במענה לבקשה לחיקור דין. בעקבות פנייה זו, נערכה שיחת ויעוד ולאחריה פגישה בשוויץ בין התובע השוויצרי נברו לבין נציגי הפרקליטות ומשטרת ישראל – בתאריכים 11-12.12.18. הפגישה התקיימה תוך התחייבות שלא לעשות שימוש במידע שהוצג שם- אפילו לא מודיעני. יצוין כי בהמשך לאותו מפגש, התבקש התובע השוויצרי על ידי המח' הבינלאומית של פרקליטות המדינה להמשיך בהליך למימוש חיקור הדין והעברת החומרים לישראל.

מצורף "נספח יג'"- העתק מייל ותרשומת פנימית בנושא .

45. אף שטרם התקבל חומר משוויץ, התגבשה כבר עתה תשתית לביצוע עבירות הפליליות של חלק מהחשודים.

מצורף "נספח יד"– טיוטת סיכום המשטרה של חומר הראיות בחקירה זו עד כה.

46. מחומר החקירה שנאסף עד כה נמצאה תשתית ראייתית לביצוע עבירות מס נרחבות על ידי החשוד גל הירש ואח'. כמו כן  עולה חשד לביצוע עבירות שוחד לעובד ציבור זר או לחילופין תיווך לשוחד לעובד ציבור זר והלבנת הון. בשלב זה, בהמתנה למענה לחיקור דין משוויץ, לא ניתן להצביע על העברות הכסף לקזרשוילי מחשבונות הבנק השוויצרים של חברי קבוצת דפנסיב שילד. על מנת לגבש ראיות אלה יש לקבל מסמכים מהבנקים השוויצרים וכן מהרשויות בג'רזי המעידים על העברות אלה.
47. בנוסף, התבססו החשדות כנגד עודד שכנאי (יחד עם עד המדינה פינקשלטיין) על כך שהלבינו הון בהעברת כספי העסקאות עם גאורגיה, דרך חב' סטנהאם ובנק פורטיס במצג שווא של עסקאות נדל"ן וקיבלו דבר במרמה תוך שימוש במסמך מזויף.
48. לאור כל זאת, מתבקש בית המשפט הנכבד להאריך את החזקת התפוסים בתיק.

 

 

ניר מקלר,    רו"ח                              סנ"צ לילית ניצן טייבר, עו"ד                רפ"ק                יניב שמול,

מנהל תחום מבצעי                              ר' מפלג חקירות,   יאח"ה                        ר' מחלק חקירות, יאח"ה        פ"ש, חקירות ת"א                                        להב 433 משטרת ישראל                     להב 433,    משטרת ישראל

רשות        המסים

 

להורדה בוורד:

דוח סודי גל הירש חתומים ניר מקלר לילית ניצן טייבר ויניב שמול 7-1-2019

PDF

 

 

דוח סודי גל הירש הוגש במעצר חתומים ניר מקלר לילית ניצן טייבר ויניב שמול 7-1-2019

הסכם עד המדינה של גור פינקלשטיין נגד גל הירש

 

הסכם עד מדינה

שנערך ונחתם  ביום ___  בחודש _________  ביחידת להב 433/יאח"ה

 

 בין:                  גור בן יצחק פינקלשטיין ת.ז. 027860972 (להלן: "העד")

מצד אחד;

 

לבין:                 1. להב 433/היחידה הארצית לחקירות הונאה (להלן: "המשטרה") באמצעות         תנ"צ כורש ברנור

2. פקיד שומה חקירות תל אביב באמצעות מר דרור דניאל

(שתיהן ביחד להלן: "רשויות החקירה")           

                                                                                                                        מצד שני;

 

הסכם זה הינו על דעת פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), הגב' ליאת בן-ארי שווקי, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), תנ"צ כורש ברנור, ופקיד שומה חקירות תל אביב, מר דרור דניאל.

 

הואיל: וביחידה הארצית לחקירות הונאה מתנהלת חקירה בעניין פעילות קבוצת 'דיפנסיב שילד' בחשד לביצוע עבירות, ובהן עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד לעובד ציבור זר, עבירות הלבנת הון ועבירות מס (להלן: "הפרשה");

 

והואיל: והעד יודע על ביצוע העבירות, ואף היה מעורב או נטל חלק בביצוע חלק מהעבירות הנחקרות על ידי רשויות החקירה;

 

והואיל: והעד מצהיר, כי העובדות ידועות לו באופן ישיר מפי המעורבים וכן עקב מעורבותו האישית בביצוען;

 

והואיל: והעד הביע נכונות לשמש כעד מדינה, ולסייע לרשויות החקירה באיסוף ראיות, ולמסור בהודעות אמת את כל הידוע לו בעניין הפרשה, העבירות והמעורבים השונים;

 

והואיל: והעד מצהיר, כי הוא לא היה היוזם של ביצוע העבירות השונות, וכי הוא אינו העבריין העיקרי בביצוע העבירות, וחלקו בביצוע העבירות הוא משני;

 

והואיל: ופרקליט המדינה אישר מתן מעמד של עד מדינה לעד, העד יקבל את מעמד עד המדינה בכפוף למילוי התנאים הכלולים בהסכם זה;

 

אי לכך הוסכם בין הצדדים כדלקמן:

 

1. המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד מההסכם.
2. העד מתחייב למסור לרשויות החקירה הודעות אמת וראיות לגבי הפרשה כדלקמן:

• א. העד מתחייב למסור הודעות אמת מלאות ומפורטות, במסגרת ימסור את כל הידוע לו ואת כל הראיות הקשורות לפרשה. ההודעות תתייחסנה לכל ההתרחשויות בזמן הפרשה, לפניה ואחריה ותכלולנה מעשי אנשים אחרים ומעשיו הוא, לרבות עבירות שביצע, ו/או היה אמור לבצע, עבירות שביצע במהלך החקירה, ו/או עבירות הקשורות בחקירה, בין בעצמו ובין ביחד עם אחרים או בשליחותם, לרבות מידת מעורבותם וחלקם של כל אחד מהמעורבים, השיטות שננקטו, דרכי ההתקשרות, העברות כספים, לרבות פירוט חשבונות הבנק שלו בארץ ובחו"ל, וכל פרט אחר שידוע לו ו/או שיידרש על ידי רשויות החקירה.
• ב. העד ימציא לרשויות החקירה כל מסמך ו/או ראיה, אשר נמצאים ברשותו ו/או שביכולתו להשיגם, לרבות מחשב, חומר מחשב ודבר המגלם חומר מחשב, מסמכים, תרשומות והודעות, שהועברו בכל מדיה שהיא, לרבות הודעות טקסט ודואר אלקטרוני ואסמכתאות בנקאיות, וכל פרט אחר שידוע לו ו/או שיידרש על ידי רשויות החקירה.
• ג. העד יצביע על מקום ביצוע ההתרחשויות, מקום הימצאם של מסמכים וראיות, הקשורים לפרשה, ויעזור באיתור מסמכים וראיות או אמצעים אחרים כלשהם שיש להם נגיעה לפרשה.
• ד. העד יבצע כל פעולה הנדרשת לצורך זיהוי המעורבים, לרבות מסדרי זיהוי והצבעות, יושיט כל עזרה אפשרית לרשויות החקירה בביצוע פעולות החקירה, ישתף פעולה בכל פעילות מבצעית, ויבצע כל מעשה שיידרש לצורך השגת ראיות או מידע, לפי שיקול דעת רשויות החקירה, לרבות ביצוע הקלטות סמויות, עריכת שיחות, מפגשים ועימותים עם כל מי שיידרש.
• ה. העד יקליט, בכל מקום ובכל עת, ככל שיידרש, שיחות בינו לבין מעורבים בפרשה ובעבירות הנוספות, לפי דרישת רשויות החקירה, במהלכן ידובב העד את המעורבים בכל הנוגע לפרשה, לעבירות נוספות ולעבירות שאמורות להתבצע בעתיד, במידה ויהיו כאלה.
• ו. הדיבוב וההקלטות האמורות יבוצעו בכל מקום ובכל עת על פי דרישת רשויות החקירה, ואך ורק באישורן ועל פי הנחיותיהן. העד מסכים לכך, כי בעת פעילותו במסגרת יישומו של הסכם זה, רשויות החקירה תהיינה רשאיות להקליט את כל שיחותיו ולתעדן בכל דרך, לפי שיקול דעתה הבלעדי.
• ז. העד יבצע כל פעולה אחרת, אשר תידרש על ידי רשויות החקירה.
• ח. העד ימסור, קודם למשפט, ועל פי דרישת רשויות החקירה ו/או התביעה, פרטים והסברים מלאים לכל אשר יעלה בחקירה, בהודעות אותן מסר לרשויות החקירה, ובכתב האישום.
• ט. העד ו/או מי מטעמו לא ייצור קשר, ולא ייפגש עם המעורבים בפרשה ו/או שליחיהם בין במישרין ובין בעקיפין, בלא אישורן של רשויות החקירה מראש.
• י. העד מתחייב לדווח מיידית ובזמן אמת על כל קשר ו/או מפגש אקראי ו/או כל שיחה שהתקיימו עם המעורבים בפרשה, בין אם באישור רשויות החקירה ובין אם ללא אישור מוקדם של רשויות החקירה, וכן על זהותם המלאה של הנוכחים ועל תוכן השיחות או המפגשים או המסרים שהועברו.
• יא. העד מצהיר בזאת, כי הוא מסכים, שרשויות החקירה תקבלנה מבנקים בארץ ובחו"ל את כל הפרטים, מידע, מסמכים ואסמכתאות, שתבקשנה ביחס לחשבונות הבנק שלו ו/או חשבונות בנק, שבהם הוא בעל זכות כלשהי, וכי לא יתנגד לכל בקשה כזו של רשויות החקירה בכל הליך שיתקיים בארץ ובחו"ל.
• יב. העד מתחייב לשמור בסודיות מוחלטת את דבר קיומו של הסכם זה ואת שיתוף הפעולה שלו עם רשויות החקירה, לא להתראיין באמצעי התקשורת בנוגע להסכם זה ולשיתוף הפעולה שלו עם רשויות החקירה ולא להעביר, במישרין או בעקיפין ו/או באמצעות מי מטעמו, מידע כלשהו לכל גורם, לרבות כלי תקשורת ועיתונאים, על הסכם זה ופעילותו על פי הסכם זה, אלא אם יקבל אישור בכתב מרשויות החקירה לנהוג אחרת. חובת שמירת הסודיות כאמור לעיל הינה ללא הגבלת זמן ו/או עד לקבלת אישור בכתב מרשויות החקירה כאמור.
• יג. העד מתחייב להודיע לרשויות החקירה ולתביעה את כתובתו המעודכנת עד לסיום כל התחייבויותיו לפי הסכם זה ולהתייצב לחקירה ולמשפט בכל עת שיידרש לכך.
• יד. מובהר בזאת לעד, כי כל חומר חקירה, אשר נאסף טרם החתימה על הסכם זה, לרבות המו"מ שניהל העד עם רשויות החקירה ותיעוד שיחותיו עם רשויות החקירה, תכניו של החומר שהועבר לרשויות החקירה על ידו, לרבות מסמכים, חומר מחשב וכיו"ב, בטרם נגבתה הודעתו ובמועד מוקדם יותר להסכם זה, לרבות כל הודעותיו, הסכם זה וכן כל החומר שייאסף באמצעותו לאחר חתימת הסכם זה, יוכנסו לתיק החקירה ו/ או ישמשו כראיות בכל הליך משפטי ו/או חקירתי לרבות במדינות זרות, ויועברו במידת הצורך, על פי שיקול דעתן הבלעדי של רשויות החקירה והתביעה, כחומר חקירה גלוי לצדדים מעורבים, בכל הליך משפטי או הליך אחר, שייגזר מהסכם זה או בכל תיק אחר הקיים או שייפתח בעתיד, אם יוחלט שהחומרים הללו מהווים "חומר חקירה", וזאת גם אם לא יוגש כתב אישום בפרשה הנוכחית. מבלי לגרוע מהאמור בסעיף זה, רשויות החקירה והתביעה יעבירו חומרי חקירה מתיק זה למדינה זרה, ככל שהן מחויבות לעשות כן על פי דין או אמנה, או במידה ותוגש בקשה של מדינה זרה לעזרה משפטית.
• טו. העד מצהיר, כי הובהר לו, שלוחות הזמנים בכל הקשור להסכם זה ייקבעו על ידי נציגי רשויות החקירה והתביעה. העד יידרש לפעול בהתאם ללוחות הזמנים הללו, הן בשלבי החקירה והן בשלבי ניהול התיק בבית המשפט עד סיום ההליכים.
• טז. העד מתחייב בזאת, שלא לבצע כל פעולה שהיא, בין במעשה ובין במחדל, שיש בה כדי לפגוע באמינות הודעותיו בפני רשויות החקירה ועדותו בבית המשפט ובמהימנותן, ובכלל זה להטעות את רשויות החקירה במהלכיהן ו/או לסכל בדרך אחרת את החקירה בכלל, ואת איסוף הראיות באמצעותו, בפרט, לפני ו/או אחרי מתן ההודעות ועדותו בבית המשפט, לרבות שלא לבצע כל עבירה פלילית מכל סוג שהוא.
• יז. העד מתחייב להעיד בבית המשפט עדות מלאה ואמיתית, ככל שיידרש לעשות זאת בקשר עם הפרשה, וביחס לכל העבירות אודותיהן ימסור הודעות ובקשר לכל פעולה, אשר יבצע על פי הסכם זה.
• יח. העד ישתף פעולה עם רשויות החקירה והתביעה בכל עת שיידרש לכך, ככל שיידרש, בקשר למתן הודעותיו בפני רשויות החקירה ובקשר למתן עדות בבית המשפט, לרבות פגישות טרם עדותו בבית המשפט. במהלך תקופת מאסרו העד מתחייב לשתף פעולה עם רשויות החקירה לצורך התייצבותו ללא דיחוי במשרדי רשויות החקירה לפי דרישתן, ולאחר שחרורו ממאסר העד מתחייב להתייצב במשרדי רשויות החקירה והתביעה בתוך זמן סביר מיום שיזומן.

3. מובהר בזאת, כי שיתוף פעולה מלא של העד בפרשה מהווה תנאי לתוקף הסכם זה.
4. מוסכם בזאת, כי אם העד יקיים את כל תנאי הסכם זה להנחת דעתן של רשויות החקירה והתביעה, העד לא יועמד לדין בשל העבירות, שביצע במסגרת הפרשה.
5. העד מביע את הסכמתו, כי מייד לאחר שחרורו מהכלא הוא יפקיד את דרכונו במשטרת ישראל והוא מתחייב שלא לצאת מן הארץ עד לתום ההליכים המשפטיים בפרשה זו.
6. מוסכם בזאת, כי רשויות החקירה ו/או התביעה יגישו בקשה לבית המשפט לאסור את פרסום שמו של העד ו/או כל פרט אחר, אשר עלול לזהותו לרבות מקום מגוריו עד לתום החקירה, ובתום החקירה תשקול התביעה המשך הארכת צו איסור הפרסום. מובהר בזאת, כי החלטה זו נתונה לשיקולו הבלעדי של בית המשפט.
7. העד מצהיר, כי ידוע לו, שאם רשויות החקירה ו/או התביעה ימצאו, כי בניגוד להצהרותיו של העד כפי שבאו לידי ביטוי בהסכם זה, הוא העבריין העיקרי, באופן שאינו מאפשר חתימה על הסכם עד מדינה עמו, ו/או הוא הפר אחת או יותר מהתחייבויותיו והצהרותיו על פי הסכם זה, או שיתברר, כי מסר הודעות כוזבות בפרשה, שיקר ו/או הטעה את רשויות החקירה ו/או התביעה או מסר הודעות חלקיות, תהא המדינה משוחררת מהתחייבויותיה על פי הסכם זה, ההסכם יבוטל, והמדינה תהא חופשית להעמידו לדין בגין עבירות, אודותיהן מסר מידע על פי הסכם זה ו/או בגין כל עבירה אחרת שתתגלה מההודעות או העדויות שימסור או מראיות אחרות שנאספו בחקירה.
8. העד מצהיר בזה שידוע לו כי אם הפר הסכם זה, תהא המדינה רשאית לעשות שימוש בכל ראיה שנאספה טרם חתימת הסכם זה, לאחריו או כתוצאה ממנו ובכלל זה – הודעותיו ואמרותיו של העד עצמו כנגדו וכנגד אחרים וכן מסמכים שמסר.
9. עוד מובהר לעד כי במקרה כזה תהא המדינה רשאית לתבוע ממנו את ההוצאות שנבעו מהקשר עמו על פי הסכם זה ו/או בעקבות ביטול הסכם זה.
10. העד מצהיר בחתימתו על הסכם זה, כי לאחר שקרא את ההסכם מובן לו, שאין לרשויות החקירה והתביעה כל התחייבויות כלפיו מלבד אלו הכלולות בהסכם זה. מודגש בזאת כי אין למדינה ולא תהיה לה כל אחריות לחובות של העד, במידה ויש או יהיו כאלה, ופרט לאמור בהסכם זה לא יינתן לו כל טובת הנאה נוספת או גמול נוסף בשום דרך.
11. למען הסר ספק מובהר בזאת, כי החסינות מפני העמדה לדין מוגבלת למעשים ולעבירות הנוגעות לפרשה, ואם יתברר, שהעד היה מעורב ו/או יהיה מעורב בביצוע עבירות ומעשים פליליים אחרים, שאינם מפורטים בהסכם זה, הוא יועמד לדין בגין אותם מעשים.
12. העד מאשר, כי בחתימתו על הסכם זה הוא מביע את הסכמתו לכך, שהעובדה, כי שיתף פעולה עם רשויות החקירה תיחשף לצדדים המעורבים בכל הליך משפטי או אחר, שייגזר מהסכם זה לרבות במדינות הזרות.
13. העד מצהיר כי לא יהיה זכאי לכל שיפוי, פיצוי, השתתפות או סיוע של רשויות החקירה או התביעה במקרה שתוגש נגדו תביעה אזרחית ו/או קובלנה פלילית על ידי אחד המעורבים בפרשה.
14. פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), או מי שימונה על ידה, תקבע, על פי שיקול דעתה הבלעדי, אם העד עמד בתנאי ההסכם ובהתחייבויותיו או שהיתה מצדו הפרה של ההסכם או תנאי מתנאיו, ותוכל להחליט באופן בלעדי על ביטול ההסכם.
15. העד מצהיר בזאת, כי הובהרה לו זכותו להיוועץ עם עורך דין, וכי נועץ עם עורך דין מטעמו בטרם החתימה על הסכם זה.
16. העד מאשר ומסכים בזאת כי חתם על הסכם זה מרצונו החופשי, לאחר שקרא אותו והבין את תוכנו, משמעויותיו והשלכותיו.

 

לראיה באו הצדדים על החתום:

היום                            

חתימת נציג המשטרה (שם וחתימה)			חתימת נציג רשות המיסים (שם וחתימה)

________________

חתימת גור פינקלשטיין

אישור עו"ד

אני הח"מ, עו"ד יניב שגב, מאשר כי העד, גור פינקלשטיין, חתם על הסכם זה לאחר שקרא אותו בקפידה והבין את כל האמור בו, וזאת לאחר שהסברתי לו את תכנו ואת המשמעויות העולות ממנו.

_______________

יניב שגב, עו"ד

PDF

טיוטת הסכם עד מדינה גור פינקלשטיין נגד גל הירש הכין אביעד ברגמן

 

דו"ח משטרה על הידיעות של גור פינקלשטיין

 

אל: תיק החקירה                                                                                   תאריך: 10/03/2019

 

הנדון: מעורבותו של עו"ד גור פינקלשטיין

1. עו"ד גור פינקלשטיין (להלן: "גור") שימש כעורך הדין של קבוצת דיפנסיב שילד משנת 2007 עד שנת 2011.[1]
2. גור פתח חברות זרות לחברי הקבוצה וכן התעסק בפתיחת חשבונות בנק זרים לחברי הקבוצה וניהולם.[2]
3. גור היה שותף והוציא לפועל את רצון חברי הקבוצה להתחמקות ממס על ידי פתיחת החברות הזרות, חשבונות הבנק הזרים והצגת מצגי שווא לבנקים.[3]
4. החשבונות שנפתחו בבנק UBP בשוויץ, נפתחו בצורה כזו העוקפת את הצורך בסניף הישראלי של הבנק על מנת שהלקוחות לא יהיו רשומים בבנק בארץ, הסודיות הבנקאית תישמר יחד עם אפשרות של אי דיווח על אותם כספים הנמצאים בחשבונות אלה.[4]
5. גור מפרט שמטרת פתיחת החשבונות הזרים באמצעות חברות זרות במקלטי מס, כאשר העלות של הקמה חברה כזו היא פי 5 או 6 מעלות הקמת חברה זרה במדינה כמו אנגליה למשל, נועדה על מנת לדווח על חלק מסויים מהפעילות בחו"ל וליצור בלבול אשר יאפשר להם להימנע מתשלום מס.[5]
6. גירווד הוקמה על ידי גור, כחברת מדף ומטרתה היתה פעילות בנדל"ן, לאחר שהגיעו כספים ממשרד ההגנה הגיאורגי, הבנק סירב לקבל כספים אלו ועל כן גור כתב מכתב שקרי לבנק בו הוא מצהיר שההסכם בין גירווד למשרד ההגנה הגיאורגי יבוטל וייחתם מול חברה אחרת, דבר אשר לא קרה בפועל.[6]
7. בנוסף לכך, לאחר תשלום נוסף ממשרד ההגנה הגיאורגי, דווח לבנק כי מדובר בעסקאות נדל"ן, ושוב היה צורך לספק הסברים מניחים את הדעת על מנת שהבנק ישחרר את הכספים. לצורך זאת, מציגים לבנק מספר מסמכים המעידים על עסקת נדל"ן שככל הנראה לא היתה, וזאת במטרה לשחרר את הכסף, בסופו של דבר הכסף עובר לישראל ומשם לחשבונות בנק הזרים של חברי הקבוצה.[7]
8. בנוסף לפעילותו של גור בנושאי הכספים, פתיחת החשבונות וביצוע ההעברות, התעסק גור גם בעריכת הסכמים שונים לטובת חברי הקבוצה, להלן אתאר מספר הסכמים המעידים על שותפותו של גור לעבירות שביצעו לכאורה חברי הקבוצה.

הסכם מתוארך לאחור בין גל הירש בע"מ לגירווד

9. בחומרי החקירה נמצא הסכם בין גירווד לבין גל הירש בע"מ, נושא את התאריך 11/05/2008. גל הירש מסביר את ההסכם כהסכם מסגרת על מנת להסדיר את היחסים בינו ובין גירווד. בהסכם לא מפורטים סכומים, ולמעשה ההסכם מבטא את ההתקשרות של גל הירש בע"מ כספק של גירווד.[8]
10. בנוסף, נתפסו אצל גל הירש פריטי מחשב אשר בהם נמצא מייל מתאריך 15/10/2009 ששלח גל הירש לעודד שכנאי אשר צורף לו ככל הנראה טיוטה של אותו הסכם שנחתם כביכול ביום 11/05/2008. בדיקת חוקר מחשב מיומן העלתה כי הקובץ של ההסכם נערך ביום 15/10/2009, מחבר הקובץ הוא עידו לשם והקובץ נשמר לאחרונה על ידי אהרון (עובדים ממשרדו של גור), דבר המראה כי הסכם זה תוארך לאחור.[9]
11. ניתן לראות כי בטבלה שנשלחה על ידי מיצגיו של גל הירש בהליך החיסיון, כי יש התכתבויות בסמוך ליום 15.10.09 (לפני ואחרי) בנוגע להסכם. אנו סבורים שבהתכתבויות אלו נוכל להראות את התיארוך לאחור של ההסכם.

עריכת הסכם הלוואה בין גל הירש לדרייפר לצורך הצגת מצג שווא

12. גור הכין הסכם הלוואה עבור גל הירש, לצורך הצגת מצג שווא שגל הירש העביר כספים לדרייפר (חברה שלטענת גל הירש שייכת לאביו), על מנת שאחרי מות אביו יוכל לקחת בחזרה את הכספים האלה ולא יהיו חלק מהירושה, ומדובר בכספים שהגיעו מהבנק בשוויץ מהפעילות הביטחונית בגיאורגיה. ההסכם מדבר על הלוואה בסכום לא ידוע מגל הירש לדרייפר לצורך רכישת חווה בסקוטלנד, בנוסף סוכם שהחברה תפתח חשבון בנק וגל הירש יהיה מורשה החתימה היחיד בו, וכן מצורף נספח א לצורך תיעוד הלוואות עתידיות ומופיעות שם שתי חתימות ללא סכומים.[10]
13. גל הירש מנסה להסביר את עריכת ההסכם כהסכם צופה פני עתיד של פעילות מתמשכת בינו לבין אביו אך לא מצליח להסביר מדוע אביו חתם מראש בנספח כאשר לא מופיעים סכומים ליד חתימתו.[11]
14. עצם הכנת הסכם הלוואה פתוח, ללא סכומים, כאשר לגל הירש יש את היכולת בכל רגע למלא סכום ככל שיחפוץ וישמש עבורו הסבר כמקור כספי לגיטימי, מראה את היסוד הנפשי והתכנון של ביצוע עבירות המס, כל זאת בסיועו של גור.

עריכת הסכמי הלוואה בין גל הירש לאביו ואמו לצורך הצגת מצג שווא

15. בנוסף, גור מספר על שני הסכמי הלוואה בין גל הירש לאביו ובין גל הירש לאמו, אשר נערכו על ידי משרדו של גור, לצורך הצגת מצג שווא בהצהרת ההון של גל הירש שאביו ואימו חייבים לו כספים שכביכול הלווה להם במהלך שירותו הצבאי בסכום כולל של 180,000 דולר. לדברי גור מקור כספים אלו מהפעילות הביטחונית בגיאורגיה והסכמים אלו נועדו על מנת לקבל את הכספים בחזרה ללא מאבקי ירושה, אך גם ללא חבות מס ולכן הוצהר בהסכם שהכסף הולווה להורים של גל הירש כביכול במהלך שירותו הצבאי.[12]
16. גל הירש טוען כי הסכמים אלו נעשו לבקשת רואי החשבון שלו ועורך דינו גור וזה אכן היה נראה לו מוזר לחתום על הסכמים אלה.[13]
17. שוב, גם הסכם זה מצביע על היסוד הנפשי והתכנון, אשר גור וגל הירש היו שותפים לביצוע אותן מצגי שווא על מנת שגל הירש יתחמק ממס.

טמפלטון ודרייפר

18. גור פתח את חברת טמפלטון עבור גל הירש, דבר זה בא לידי ביטוי גם במסמך שנערך במשרדו של גור בזמן אמת בו מפורטת רשימת חשבונות בנק[14] וליד חשבון חברת טמפלטון מצויין בסוגריים גל הירש, דבר המראה את הקשר של גל הירש לחשבון טמפלטון.
19. דרייפר הוקמה באמצע שנת 2009 והחליפה את חברת טמפלטון, הכספים שגל הירש הכניס לטמפלטון וטוען שהם שייכים לאביו עברו מטמפלטון לדרייפר.[15]
20. גל הירש לא יודע להגיד בוודאות האם נכנסו לדרייפר רק כספי הפעילות מגיאוראגיה, או שמא נכנסו עוד הכנסות ממקורות אחרים שלו או של אביו.[16]
21. טמפלטון ודרייפר נפתחו עבור גל הירש ושימשו לצרכיו באמצעות השירות שהעניק גור לגל הירש ולחברי הקבוצה אשר כלל פתיחת חברות, פתיחת חשבונות בנק וטיפול בהעברות כספים.
22. לאחרונה הצלחנו להשיג אסמכתאות בנקאיות המראות כי בשנת 2008 הועבר לטמפלטון סכום של כ- 1,950,000 דולר. אציין כי בשנת 2008 לא דווחה כל הכנסה מטמפלטון בגל הירש בע"מ.
23. בשנת 2009 דווחה הכנסה בסכום של 3,364,660 ₪ בגל הירש בע"מ שמקורה מטמפלטון אך אין כל דבר המקשר את אותה הכנסה לפעילות בשנת 2008, ובכל מקרה הסכום שידוע לנו כי התקבל בטמפלטון בשנת 2008 עולה על הסכום המדווח בשנת 2009.
24. גל הירש מנסה להרחיק את עצמו מטמפלטון בטענה כי חברה זו שייכת לאביו אך כפי שפירטנו, מחומרי החקירה עולה כי טמפלטון שימשה את גל הירש לצרכי פעילותו בגיאורגיה ובעצם שימשה כמקום להסתרת כספים.
25. בנוסף לאמור, מכתבת רשל"ה מיום 01/12/2016, אשר רק לאחרונה ניתנה לרשות המיסים האפשרות לעיין באותה כתבה, עולה כי גל הירש הינו BO – beneficial owner"" בחברת טמפלטון. נתון זה מצביע על הקשר של גל הירש לחברת טמפלטון וסותר את טענתו שטמפלטון כביכול שייכת לאביו.

טענת גל להסתמכות

26. בתחילת חקירותיו טען גל הירש להסתמכות על אנשי מקצוע שונים ולא פירט, רק לאחר שנחתם הסכם עד מדינה עם גור והוצגו בפני גל הירש שאלות על גור, טען גל הירש כי הסתמך על גור.
27. גור עצמו מסרב להעיד על עצמו שהינו מומחה לענייני מיסוי, מחומרי החקירה הגלויים בפנינו ההעברות לטמפלטון בוצעו החל מיוני 2008 בעוד שגל הירש קיים התייעצות ביום 11/05/2008 עם משרד יהודה ארליך, שבה נכח גם שותף המיסים נחשון סובול ובפגישה זו עלו הנושאים של אופן וצורת הדיווח וענייני מיסוי של פעילות ביטחונית בחו"ל. דבר זה מראה כי גל הירש התייעץ בענייני מיסים עם משרד רואה החשבון שלו כבר במאי 2008 בעוד שהעברות לטמפלטון בוצעו רק בחודש שלאחר ההתייעצות ואין לראות בהתייעצויות עם גור הסתמכות לענייני מיסוי.
28. בנוסף לכך, דעתנו היא כי פעולותיו של גור לטובת גל הירש לא חוסות תחת חיסיון היות ומדובר בפעילות של פתיחת חברות זרות, פתיחת חשבונות בנק זרים וטיפול בהעברות כספים, פעילויות שמעצם טיבן אינן שירות מקצועי שנותן עורך דין בתחום המשפט והינן פעולות המערבות מספר גורמים חיצוניים ואף כוללות מסמכים בנקאיים ומסמכים רשמיים של רישום חברות זרות.
29. בעימות בין גל הירש לגור פינקלשטיין מעיד גור כי אבא של גל הירש לא היה במעמד פתיחת חברת טמפלטון, והנהנה הסופי בחשבון הבנק של טמפלטון הוא גל הירש.[17] בהמשך העימות כשנשאל גור מדוע פתח את החברות הזרות ענה שהמטרה היתה להרחיק את הכסף מישראל ולהעלים מס.[18]

סיכום

30. לאור כל האמור, נראה כי גור לקח חלק פעיל, והיה שותף בביצוע העבירות אשר בהם נחשדים חברי הקבוצה, על ידי ייעוץ, פתיחת חברות זרות, פתיחת חשבונות בנק זרים, טיפול בהעברות כספים בין חברי הקבוצה וכן עריכת הסכמים המציגים מצגי שווא או/ו מתוארכים לאחור.
31. אם כן, מחומר החקירה עולה כי הקשר בין גור לבין גל הירש נעשה לצורך ביצוע עבירה. מנגד, גל הירש טוען להסתמכות על גור. בנסיבות העניין, אנו סבורים כי אין להחיל את החיסיון בין גל הירש לגור.

 

 

אמוץ רז שגב, רו"ח

מפקח חוקר

פקיד שומה חקירות ת"א

[1] ר' חקירת גור מיום 01/12/2015 שורות 15 – 17.

[2] ר' חקירת גור מיום 13/12/2015 שורות 11 – 19.

[3] ר' חקירת גור מיום 29/06/2016 שורות 172 – 202.

[4] ר' חקירת גור מיום 13/12/2015 שורות 53 – 111.

[5] ר' חקירת גור מיום 13/12/2015 שורות 220 – 233.

[6] ר' חקירת גור מיום 01/12/2015 שורות 341 – 373.

[7] ר' חקירת גור מיום 23/02/2016 שורות 65 – 164.

[8] ר' חקירת גל הירש מיום 05/05/2016 שורות 268 – 293.

[9] תרשומת של אודי יצחקי מיום 03/12/2018.

[10] ר' חקירת גור מיום 30/06/2016 שורות 129 – 147, 208 – 308.

[11] ר' חקירת גל הירש מיום 22/05/2016 שורות 891 – 994.

[12] ר' חקירת גור מיום 30/06/2016 שורות 181 – 207, 315 – 334.

[13] ר' חקירת גל הירש מיום 22/05/2016 שורות 862 – 874.

[14] צורף כנספח.

[15] ר' חקירת גל הירש מיום 05/05/2016 שורות 456 – 460.

[16] ר' חקירת גל הירש מיום 04/05/2016 שורות 1036 – 1039, וכן חקירת גל הירש מיום 05/05/2016 שורות 482 – 484, 537 – 542.

[17] ר' עימות בין גל הירש לגור מיום 25/06/2017 שורות 34 – 63.

[18] ר' עימות בין גל הירש לגור מיום 25/06/2017 שורות 110 – 127.

 

PDF

                          

דוח משטרה על המעורבות של גור פינקלשטין בפרשת גל הירש מאת אמוץ שגב 10-3-2019               

 

 

יהושע בריינר, כתב לענייני משפט, וואלה! NEWS  27/08/2015

עו"ד עבריין ועסקים עם הקומנדו של קזחסטן: החברה של הירש

 

מסמכי החברה שבבעלות המפכ"ל המיועד, שנחשפים כאן לראשונה, מגלים כי עו"ד גור פינקלשטיין, שהורשע בניסיון לשידול לרצח, פעל בה בתחילת דרכה. המסמכים חושפים גם עסקאות של החברה עם סוכנות הביון הקזחית. דיווח לאולפן וואלה! NEWS