לפנינו פסק דין מחפיר של השופט גיא הימן מהשלום תל אביב.  80 תובעים תבעו את מדינת ישראל בתביעה אחת קולקטיבית (תביעה קיבוצית) על זה שבזמן הקורונה קיבלו הודעה להיכנס לבידוד בגלל חשיפה לחולה מאומת, למרות שהם בכלל לא היו חולים.  כולם ספגו נזקים והם תובעים ביחד על הנזק.

השופט גיא הימן דחה את התביעה בטענה שזה לא חסכוני ולא יעיל לנהל תביעה של 80 איש ואישה עם אותה עילת תביעה בתביעה אחת, ולטעמו כל אחד צריך להגיש תביעה אישית בסדר דין מהיר – ולזה הוא קורה הליך חסכוני ויעיל…..  זה היגיון של שופטים.  אם לציבור ההיגיון אומר א’ – לשופטים ההיגיון אומר בדיוק ההיפך:  ז’.  ז’ במובן זין בעין לאזרחים.  המדינה תמיד מנצחת.  משחק מכור.

עדנה קרנבל שואלת…  באמת גיא הימן?  לפתוח 80 תביעות נפרדות זה יותר חסכוני ויעיל מאשר לנהל את כל התביעו בתביעה אחת?  בא כוח התובעים נשאל על זה וענה שבתצהירי עדות ראשית כל תובע יפרט בדיוק איזה נזק נגרם לו – אבל שאלת האחריות היא משותפת.

זו התשובה הנכונה והיא בול על המטרה.  אבל זה לא שכנע את גיא הימן.  יש לשופט הזה כמה החלטות מוזרות שכבר סוקרו ע”י עדנה קרנבל, גיא הימן (ת”א) בשירות חברות השוק האפור: מלווים בריבית קצוצה זכאים שמי שתובע אותם יפקיד לפחות 10,000 ש”ח ערובה להוצאותן

את התביעה הגיש עו”ד איוונה טופצ’שווילי (זה זכר, לא נקבה) שקיבל רישיון ב 24/8/2021 יחד עם דוד מנע וחיה מנע.

את המדינה ייצגו התופרות רחל אללוף ודקלה בללתי    Dikla Balilti.  דיק-לה בללתי היא מי שהגישה תביעת לשון הרע נגד יוספה ברק על הכפשת דוקטורית הקורונה שרון אלרועי פרייס.

זו רחל אללוף ממתפרת התיקים של הפרקליטות:

וזו דיק-לה בללתי ממתפרת התיקים של הפרקליטות:

מה זה הפלצפנות הזו על תקיפה ידשירה ועל תקיפה ישירה?

בפסק הדין תוכלו לקרוא עמודים על גב עמודים של פלצף על השאלה האם ניתן לתקוף החלטה מזיקה של רשות מרשויות המדינה בתקיפה ישירה או עקיפה ומה זה תקיפה עקיפה בתחפושת של תקיפה ישירה ולהיפך.

הציבור קורא את החירטוטים האלה ופשוט לא מבין על מה מבזבז השופט זמן שיפוטי יקר.  מה זה החירטוטים האלה?  מבחינתנו נורא פשוט:  אם אתה רוצה לבטל מעשה מזיק של רשות מרשויות המדינה אתה הולך לעתירה מנהלית או בגץ ומבקש שהמעשה המזיק יופסק.  זה נקרא תקיפה ישירה.  אם אתה רוצה פיצוי על נזק שכבר נגרם לך – אתה תובע תביעה אזרחית רגילה כמו כל אחד שתובע בבית משפט השלום.  זה נקרא תקיפה עקיפה.

ההגיון הפשוט שהאזרח הוא בעל הבחירה אם לתבוע על סעד של הפסקת המעשה או לתבוע על נזק כספי.  אבל ההיגיון הזה לא תופס בבתי משפט ישראלים כי שם רק ההיגיון המעוות של סדום תופס.

מסתבר שהשופטים המציאו הלכה משלהם – משהו שהוא לא בחוקים ואיזה שופט עם מוח חולני המציא את זה, ולפי ההלכה מתחילים בפרקליטות לחרטט לשופט את המוח עם תביע ישירה ותביעה עקיפה ותביעהה בתחפושת, ומרוב בלגן השופט כבר לא יודע מה לעשות ומאבד את הצפון.  מה שהפרקליטות אומרת שמי שסובל נזק ממעשה מזיק של המדינה שקודם יילך לבגץ בעתירה ואירי שיזכב שיבוא לתבוע על הנזקים.

הוצאות של 240,000 ש”ח על תביעה מחוקה?  לא התחפף לשופט גיא הימן המוח? 

תחת הכותרת סוף דבר גיא הימן כותב “שתי התביעות מסולקות על הסף. הסילוק הוא במחיקה, כסמכותי שבתקנה 41 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט- 2018 , שכן עילתו הנזיקית של כל אחד מהתובעים לא נתבררה לגופה. אין מקום לסתום את הגולל על זכות-היסוד של כל אחד מהתובעים להניח לפניהן של ערכאות את ענינו הפרטי ובלבד שהדבר ייעשה באורח ההולם את הדין. בתוך 15 ימים מיום, שקיבל לידיו פסק-דין זה ישלם כל אחד מהתובעים, בכל אחד מהתיקים שבכותרת, לאוצר- המדינה הוצאות-משפט בסך של 3,000 ש”ח. איחור יוסיף הפרשי-הצמדה ורבית לפי הדין עד למועד-התשלום בפועל”.

למה?  מה כבר קרה?  אנשים באמת סבלו בבידוד ולא צריך להרחיב עד כמה הסבל רב, ומה רבו הנזקים בעבודה ובשגרת החיים והמשפחה.  המדינה הכניסה את האינשים האלה ללא סיבה לבידוד ולא היה שום מנגנון ליציאה מבידוד.  לא היה עם מי לדבר ורכגיל במוסות המדינה אין למי לצלצל ואף אחד לא עונה.  אז הם הגישו תביעה קולקטיבית.  השופט חשב שכל אחד צריך לתבוע לבד.  אוקיי, ולמה המדינה צריכה לךהרוויח 240,000 ש”ח על הסיפור הזה?

האם המטרה של הטלת ההוצאות הכאלה היא לא להפחיד את התובעים שלא יעיזו לגשת שוב פעם לבית המשפט – כי רק זין בתחת הם יקבלו מהשופטים הישראלים??????

קבלו את פסק הדין:  ת”א 3946-08-20 ארז אגסי נ’ מדינת ישראל, השלום תל אביב 15/2/2022.