לפנינו עורך דין בשם טל טוביה שמחי עם חובות בהוצל”פ. רוב החובות הם לגרושתו יפעת קוטלר ולעורכת דין שלו עינת טירר. הוא נמצא באיחוד תיקים בהוצל”פ כשנקבע לו לשלם כל חודש 350 ש”ח. רער”צ 5111-09-23 .
באוגוסט 2016 החוב היה 442,000 ש”ח וכיום זה כבר 1,000,000. רשמת ההוצל”פ החליטה לזרוק אותו מההוצל”פ ולשלוח אותו להליך של חדל”פ. אלא מאי? בחדל”פ רישיון עריכת העו”ד שלו יפקע.
העו”ד מתחנן על נפשו אצל השופטת מירב כפיר שלא תזרוק אותו מאיחוד התיקים בהוצל”פ לחדות פירעון, והשופטת אומרת לו שזה לא מענין לה את הביצית השמאלית.
ראו מה אמרה מירב כפיר: “אמנם החייב הוא עו”ד והליך חדלות פירעון יכול ויפגע בהשתכרותו מכך, אולם העובדה שהחייב הוא עו”ד אינה מונעת ממנו יכולת השתכרות אחרת. גם עיון בחוות הדעת המוצגת ע”י החייב אינה קובעת כי יכולת ההשתכרות של החייב כרוכה בתפקודו כעו”ד בלבד. זאת ועוד, החייב אישר כי הוא גם מהנדס ואזי פתוחה בפניו הדרך למצות יכולת השתכרות גם בתפקידו זה. חשוב להבהיר כי אין בהפניית החייב להליך חדלות פירעון משום אקט עונשי, אלא משום ניסיון לפעול לשיקומו הכלכלי של החייב וזאת אף בדרך של שיקום ומתן הפטר”.
אז בנשימה אחת השופטת אומרת שיש לו אופציה לשיקום כליכלי לפי חוק החדל”פ החדש, ובאותה נשימה היא אומרת לו שהוא צריך לוותר על רישיון עריכת הדין שלו.
משהו מאוד מוזר מופיע בפסק הדין בסע’ 23 “ביעת כב’ הרשמת כי נוצר הרושם שהחייב מתכחש לחובותיו מבוססת על דברי החייב לפיהם התייחס לחוב של הנושה טירר כחוב פיקטיבי”. מה זה אומר? שטירר עשתה איתו קומבינה של חוב פיקטיבי בהוצל”פ? היא חברה שלו? מה זה צריך להביע?
נציין שכל חוק החדל”פ שבא להחליף את חוק פשיטת הרגל ונולד ברעש גדול וקול תרועה כאילו הוא יעשה מהפכה, לא שינה הרבה. להיפך, כיום לקבל הפטר נהיה עוד יותר קשה. היחידים שחוגגים הם הנאמנים והכונסים…..
להלן פסק הדין של השופטת מירב כפיר:
| בית משפט השלום בפתח תקווה | |
| רער”צ 5111-09-23 שמחי נ’ מל”ל מסלול מזונות ואח’
תיק חיצוני: 522918-08-16 |
|
| לפני | כבוד השופטת מירב כפיר | |
| המערער | טל טוביה שמחי | |
| נגד | ||
| המשיבים | 1. מל”ל מסלול מזונות
2. יפעת קוטלר 3. גל זנדני 4. עו”ד א. טירר 5. בנק הפועלים |
|
| פסק דין |
בקשת רשות ערעור על החלטת כב’ הרשמת מיכל שכנר מיום 13.8.23 במסגרתה נקבע כי על המערער (להלן: “החייב“) לפנות להליך חדלות פירעון, וככל שלא יציג אסמכתא על פניה כזו, יפוזר תיק האיחוד.
עובדות
- כנגד החייב תלויים ועומדים מספר תיקי הוצל”פ אשר אוחדו לתיק איחוד 522918-08-16 (להלן: “תיק האיחוד”).
- תיק האיחוד נפתח לאחר שהתקבלה בקשתו של החייב בשנת 2016 להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים (נספח 2 לתגובת הזוכה א. טירר בע”מ (להלן: “טירר“))
- סכום חובות הקרן בתיק האיחוד בעת פתיחתו עמד על סך של כ-442,000 ₪ וכיום עומד היקף חובותיו על סך של קרוב למיליון ₪ (נספח 3 לתגובת טירר).
- במסגרת תיק האיחוד משלם החייב צו תשלומים של 350 ₪.
- ביום 13.8.23 התקיימה חקירת יכולת של החייב לבקשת הנושה טירר. לדיון התייצבו שניים מהנושים. עו”ד א. טירר וגרושתו של החייב (המשיבה 2).
- במסגרת החלטתה קבעה כב’ הרשמת כי החייב מציג יכולת כלכלית של 2,000 ₪ בחודש ומציג מסמכים כי יכולת ההשתכרות שלו מוגבלת ועל כן בנסיבות אלה אין תוחלת ותכלית בקיומו של תיק זה בהוצל”פ ועל החייב לפנות להליך חדלות פירעון. כיוון שכך הורתה כב’ הרשמת כי תיק האיחוד יישאר פתוח עד ליום 15.11.23 בכדי לאפשר לחייב לפתוח תיק חדל”פ וככל שלא יציג אישור על כך, יפוזר תיק האיחוד. על החלטה זו הוגשה הבר”ע לפני.
טענות הצדדים
- החייב טוען כי כב’ הרשמת חרצה את גורלו, ללא ששמעה אותו בנפש חפצה והורתה לו לפנות להליך חדלות פירעון למרות שטען שבכוונתו לפרוע את החוב.
- החייב מלין על כך שכב’ הרשמת התבססה על תחושת בטן סובייקטיבית כי אין בכוונתו לפרוע את חובותיו.
- החייב מעלה תמיהות שונות ביחס להתנהלות הנושה טירר, בין היתר ביחס לאופן ניסוח הבקשה, לכך שלא התייצב לדיון קודם, לכך שלטענתו הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ללא שהיה שינוי בנסיבותיו של החייב וטענות נוספות.
- אשר להיבט המשפטי טוען החייב כי הסיבה הנפוצה ביותר לפיזור תיק איחוד היא אי עמידה בצו התשלומים, כאשר הוא עמד בצו התשלומים. כמו כן טוען החייב כי אמנם מנגנון ההוצאה לפועל מטרתו לגבות את החובות אולם תכלית נוספת היא הגנה על חייבים שמצבם הכלכלי אינו מאפשר להם פירעון חובות ועל מנת שלא יפלו לנטל על כתפי החברה.
- לעניינינו טוען החייב כי מטרת תיק האיחוד היא לאפשר לחייב לפרוע את חובותיו בדרך של גביה קולקטיבית על פי יכולתו האמיתית ללא לחץ מנושיו בתיקים שונים. לטענתו שיתף פעולה עם ההליך וביצע כל הנדרש ממנו. החייב טוען כי בשל מצבו הנפשי עקב גירושין קשים הוא נפגע קשות ואינו יכול לחזור ולתפקד כפי שהיה רגיל. החייב הוא עו”ד פעיל ומכיוון שכך הפנייתו לתיק חדל”פ תביא לשלילת רישיונו וייגרם לו לנזק בלתי הפיך בניגוד למטרת חוק חדלות פירעון המבוסס על גישת השיקום של החייב.
- הנושה טירר מבקש לדחות את הבר”ע, שכן לטענתו אין בה נימוק המצדיק התערבות של ביהמ”ש.
- גרושתו של החייב טוענת אף היא כי ההליך הנכון לחייב הוא פשיטת רגל.
- הנושה גל זנדני, מצטרף לבקשת החייב לביטול ההחלטה. לטענתו מתן הפטר לחייב יפגע בו כנושה ועל כן היה מקום לקבל את תגובתו טרם פיזור תיק האיחוד והפניית החייב להליך חדל”פ. הוא מאמין שפוטנציאל ההשתכרות של החייב עצום אותו יממש באחד הימים ויפרע את חובותיו. כמו כן לטענתו החייב לא מתחמק מתשלום חובותיו.
דיון והכרעה
- לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתגובות שהוגשו ובהחלטת כב’ הרשמת החלטתי לדון בבקשה כבערעור ולדחות את הערעור.
- ראשית יצוין כי הבקשה אינה מציינת טעות משפטית של כב’ הרשמת בהחלטתה ולא בכדי.
- בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז-1967 (להלן: “החוק“) רשאי רשם ההוצאה לפועל מיוזמתו לבטל את תיק האיחוד ועל כן לא יכול להיות חולק שכב’ הרשמת פעלה בהתאם לסמכות הנתונה לה.
- הסמכות הוגדרה בסעיף 74 ט”ו לחוק אשר קובע כדלקמן:
“רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לבטל צו איחוד או לשנות תנאים הכלולים בו, בין היתר מטעמים אלה:
(2) החייב לא מילא תנאי מתנאי הצו, לרבות לענין תשלום בסדר, בשיעור ובמועד נקבעו, או פעל בדרך אחרת שלא על פי תנאי הצו, או שלא באמצעות הממונה;
…
(4) רשם ההוצאה לפועל נוכח כי נשתנו הנסיבות והחייב לא יוכל עוד לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן הקבועים בסעיף 74ט;
…” (ההדגשות אינן במקור. מ.כ.).
- בהתאם להוראות החוק, אי קיום אחר צו התשלומים אינה העילה היחידה לפיזור תיק האיחוד. אלא אחת העילות בלבד ועל כן אין מקום לקבל את טענתו של החייב כי כיוון שהוא עומד בצו התשלומים שנקבע לו, לא היה מקום להפנותו להליך חדל”פ.
- זאת ועוד, הנימוקים האמורים בסעיף 74 לחוק, אינם רשימה סגורה וכך צוין במפורש, כאשר המחוקק נקט בלשון “בין היתר”.
- אם לא די בכך, הרי שבעניינינו מתעלם החייב מכך שהנסיבות השתנו וב-15.9.19 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח-2018 (להלן: “חוק חדלות פירעון“).
- במסגרתו של חוק חדלות פירעון נעשו תיקונים בחוק ובהתאם לכך בוטלה האפשרות להכריז על חייב כחייב מוגבל באמצעים, כמו כן נקבע שלא יינתן צו איחוד תיקים אם החייב אינו יכול לעמוד בתשלום החוב הפסוק במשך תקופה מוגדרת בחוק. לעניינינו ביחס לחוב העולה על 100,000 ₪, תקופה של 4 שנים בלבד.
- הנה כי כן לו היה פונה החייב כעת בבקשה לאיחוד תיקים בקשתו הייתה נדחית שכן הוא אינו יכול, לשיטתו, לפרוע את החוב העומד על כמיליון ₪ במשך 4 שנים.
- ודוק, במשך ניהול תיק האיחוד, כאשר החייב משלם כאמור 350 ₪ לחודש בלבד, החייב מנציח את החוב ללא צפי לפירעונו.
- תכלית פירעון החוב אינה מושגת בתיק האיחוד והחייב אינו טוען כי יש ביכולתו לפרוע את החוב אלא מציג תקווה בלבד ששכרו יגדל והוא יפרע את חובותיו. לתקווה זו אין כל סימוכין ובמיוחד בהתחשב בכך שהתיק פתוח כבר למעלה משש שנים וגובה החוב רק עולה.
- כיום, עומדות בפני החייב אפשרויות נוספות שיאפשרו שיקום כלכלי של החייב בדרך חוקית שלא הייתה קודם לכן וזאת בהתאם להוראות חוק חדלות פירעון.
- כיוון שכך משהשתנו הנסיבות בעקבות חקיקתו של חוק חדלות פירעון ומשקבעה כב’ הרשמת כי החייב מבקש לשלם 350 ₪ בלבד, הרי שצדקה כב’ הרשמת כי אין תוחלת בהותרתו של תיק האיחוד ועל החייב לפנות להליך חדלות פירעון.
- אמנם החייב הוא עו”ד והליך חדלות פירעון יכול ויפגע בהשתכרותו מכך, אולם העובדה שהחייב הוא עו”ד אינה מונעת ממנו יכולת השתכרות אחרת. גם עיון בחוות הדעת המוצגת ע”י החייב אינה קובעת כי יכולת ההשתכרות של החייב כרוכה בתפקודו כעו”ד בלבד.
- זאת ועוד, החייב אישר כי הוא גם מהנדס ואזי פתוחה בפניו הדרך למצות יכולת השתכרות גם בתפקידו זה.
- חשוב להבהיר כי אין בהפניית החייב להליך חדלות פירעון משום אקט עונשי, אלא משום ניסיון לפעול לשיקומו הכלכלי של החייב וזאת אף בדרך של שיקום ומתן הפטר.
- אשר ליתר טענותיו של החייב כלפי כב’ הרשמת והערותיה במהלך הדיון יצוין כי מעיון בפרוטוקול עולה כי קביעותיה של כב’ הרשמת ביחס ליכולת ההשתכרות הנמוכה של החייב מבוססת על תשובותיו של החייב עצמו.
- גם קביעת כב’ הרשמת כי נוצר הרושם שהחייב מתכחש לחובותיו מבוססת על דברי החייב לפיהם התייחס לחוב של הנושה טירר כחוב פיקטיבי.
- הנה כי כן מעבר לכך שטענות החייב כלפי אופן התנהלות הדיון וקביעותיה של כב’ הרשמת, אשר לטענתו חרצה את דינו ללא ששמעה את דבריו, אינם מהווים לכשעצמם עילה לקבלת הערעור על ההחלטה, שהרי מדובר בהחלטה שניתנה בסמכות ובהתאם להוראות הדין, הרי שגם אין בטענות אלה כל ממש, כאשר עולה כי קביעותיה של כב’ הרשמת מבוססות על דברי החייב והנתונים שבפניה.
- בשולי החלטתי אציין כי אין משמעות לתמיהות שמעלה החייב כנגד הנושה טירר וזאת בהתחשב בכך שמדובר בחוב פסוק המקים חזקה של חדלות פרעון. לנושה קיימת זכות לזמן את החייב לחקירת יכולת וממילא התמיהות המועלות ע”י החייב בבקשתו אינן רלוונטיות להכרעת כב’ הרשמת ביחס לפיזור תיק האיחוד.
- מעבר לצורך ייאמר גם כי החלטת כב’ הרשמת היא החלטה מידתית כאשר לא פיזרה את תיק האיחוד לאלתר אלא נתנה לחייב האפשרות לפנות להליך המתאים תוך מתן פרק זמן סביר.
- לא נעלמו מעיני טענות נוספות של החייב ביחס להחלטת כב’ הרשמת, אולם לא מדובר בשגיאות בהחלטת כב’ הרשמת ועל כן לא מצאתי להתייחס אליהן.
- מכל האמור לא מצאתי להתערב בהחלטתה של כב’ הרשמת ועל כן מורה על דחיית הערעור.
- בנסיבות העניין נוכח היקף חובות החייב ומשלא התקיים דיון, לא מצאתי לפסוק הוצאות לחובתו של החייב.
ניתן היום, כ”ב שבט תשפ”ד, 01 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.
מירב כפיר
