בבית משפט השלום ברמלה יושבת שופטת איומה ומרשיענית בשם איילה אורן, שכמובן הייתה פרקליטה לשעבר. הביאו אליה איזה גרושה בשם לילך נתן סררו ששלחה מסרים מאיימים לגרוש על רקע הצורך שלה לסחוט מהבעל כתובה. לילך נתן סררו עבדה בפרקליטות במחלקת שיקום זונות וצייד סרסוריות (המאבק בסחר בני אדם). הנ"ל התחילה ללמוד משפטים ב 2019, אבל ב 2021 התחילה במסע הטרור שלה נגד בעלה והוגש נגדה כתב אישום.
ומה העונש? שהיא תחתום התחייבות שלא לאיים על גברים, ואם תאיים עוד פעם היא תשלם קנס של 1,000 ש"ח.
העונש ניתן ללא הרשעה, שבועיים לפני שעמדה להיות מוסמכת לעריכת דין, אחרי שכבר עשתה התמחות מלאה ועברה את המבחן, וחיכה לה ג'וב בפרקליטות. אם היתה מורשעת לא היתה יכולה לקבל את הג'וב בפרקליטות, וספק אם הלשכה היתה מסמיכה אותה בלי הליך לבירור קלונה.
בקיצור, קיבלה הנחת עונש כפולה ומכופלת, גם בגלל שהיא אישה (יש לה כוס), גם בגלל שהיא גרושה (ובישראל הגרושות הן פרה קדושה), וגם בגלל שהיא בשר מבשרה של הפרקליטות.
איזה בידור. מי שבעצמה באה במגע עם זונות במסגרת עבודתה, בעצמה דורשת מהגרוש שלה תלום תמורת שירותי המין שלה, הכתובה.
הסנגור גל וולף: הגברת מסכנה כי לא קיבלה כתובה
העו"ד שלה גל וולף טען שבעוד שבועיים הגברת צריכה לקבל רישיון לעריכת דין, וכבר מחכה לה ג'וב בפרקליטות. הדיון היה 17/1/2023, והטקס הסמכה שלה נקבע ל 31/1/2023. הוא בכה לשופטת שהלקוחה שלו היא "אם יחידנית", ושבגלל שלא קיבלה כתובה "נשארה בחוסר כל". ממש…. הוא רק שכח לציין שהגברת קנתה דירה מפוארת בפרוייקט בן שפרוט… ממש נשארה בחוסר כל…..
הפרקליטות שלחה לדיון צוות של 3 ווגינות לוודא שהכל זורם חלק, ושעסקת הטיעון "מחליקה לשופטת יפה בגרון". הגיעו לדיון עדי סעדיה, שיר זהבי ומורן נסרי. הרי הנאשמת היא חלק מהם. היא הרי בעצמה עבדה והתמחתה בפרקליטות..
אילה אורן: עבירת איומים לא צריכה להפריע לאישה להיות עו"ד
לשופטת איילה אורן לא רק שהחליק הסכם הטיעון יפה בגרון, היא הוסיפה משלה שהיא בכלל לא מבינה איך העבירה הזו של איומים אמורה להפריע לאישה לקבל רישיון לעריכת דין, שהרי איומים רק חלק בלתי נפרד מעבודת הפרקליטות…. כמובן..
והרי גם השופטת בעצמה עזבה את הפרקליטות במאי 2018.
ואנו שואלים 4 שאלות…
איך בכלל וועדת המתמחים של הלשכה אישרה לגברת הזו להתחיל התמחות כאשר יש לה כתב אישום על איומים תלוי ועומד???? הרי כלל בסיס של וועדת ההתמתחות הוא שמי שיש לו, או לה, כתב אישום לא יכול בכלל להתחיל להתמחות.
ואיך הדיינים בבית הדין פסקו לטובתה כתובה, אם היא אישה אלימה, והרי כלל בסיס הוא שנשים אלימות לא זכאיות לכתובה.
ומה עם עיקרון השוויון? אם זה היה גבר הוא היה יכול לחטוף מעל שנה בכלא על הדבר הזה, ואולי יותר. כאשר שופטים גוזרים עונש הם מצווים לפרט מה טווח העונש לעבירה של איומים, ולמקם את חומרת העבירה בתוך הטווח.
פה, לא רק שהשופטת אילה אורן לא פירטה מה טווח העונש, היא גם דאגה שגזר הדין לא יפורסם בשום מקום, כך ששופטים אחרים בעתיד לא יוכלו להשוות את המקרה בתוך טווח העונש שהם גוזרים, מה שהיה מוריד את ממוצע טווח העונש הארצי.
ואיך מי שעוסקת במיגור סחר בנשים סוחרת בכוס שלה תמורת כתובה?
ואיך בדיוק פיגור בתשלום כתובה משאיר אישה בחוסר כל? הרי כשאישה מתחתנת אין שום הבטחה שבסוף הנישואין תשולם הכתובה. לקבל כתובה זה כמו לסגות בהגרלה. או שכן או שלא. חוץ מזה, איזה תמורה היא נתנה עבור הכתובה? שירותי מין?
כתובה היא פיצוי לאישה עבור שירותי מין ופתיחת כוס. ההבדל בין לילך נתן סררו, והזונות שהיא פוגשת במסגרת עבודתה בפרקליטות, הוא שהזונה לוקחת כסף מראש עבור פתיחת כוס, ואילו אישה נשואה ממתינה לגביית שכר שירותי המין, עד אחרי הגירושין, בכפוף לאישור הדיינים, וגם זה לא תלוי בכלל באיכות הביצועים שלה במיטה.
להבדיל, הלקוחות שלה מקבלות דמי זונה גבוהים יותר על ביצועים טובים יותר, ואילו היא יכולה לשכב כמו קרפדה בלי לוז, ועדיין היא מקבלת מאות אלפי שקלים כתובה. אז מי הזונה האמיתית? מי שרוצה שישלמו לה בלי לתת תפוקה בכלל?
להלן גזר הדין של אילה אורן בענין לילך נתן סררו ת"פ 51302-04-21
מדי נ לילך נתן סררו גזר דין פלילי תפ 51302-04-21