לפנינו תיק פשיטת רגל בו רוב החוב הוא חוב מזונות.  “לחייב חובות מאושרים בסכום של 285,815 ₪, ומתוכם סך של 225,550 ₪ הינם חובות מזונות בדין קדימה:  למוסד לביטוח לאומי – 83,753 ₪ ולגרושת החייב (להלן: “הנושה”) – 139,590 ₪”.

לנושה החמדנית קוראים יוליה רפין ולגרוש קוראים יבגני איגנטייב.  המנהלת המיוחדת היא עו”ד לנא מטר והיא פשוט מתגלית כמו ערפדה הנועצת שיניה בטרף עד לדימומו.  לנא רוצה שהליכי פשיטת הרגל יבוטלו והאיש יישאר חשוף למבול הטירלולים של הגרושה החמדנית.

הסיפור קצת קשה להבנה.  בגדול יש פה חובות מזונות של 11 שנים.  האיש פתח הליכי פשיטת רגל וקצבו לו קצבת מזונות בפשיטת הרגל שאותה הוא שילם באופן תדיר בלי להחמיץ אף חודש.

הגרושה הנבלה פתחה הליכים בהוצל”פ על חובות המזונות אבל גם הגישה למנהלת המיוחדת תביעת חוב, וגרמה לכפילות של חובות ככה שיצא שהיא קיבלה 10,000 ש”ח בעודף.  בנוסף היא מתעלמת מהליכי הפשט”ר מטמטמת את הגרוש בהגשת מבול של בקשות להגדלות קרן.

השופט הוציא צו נגד הגרושה שאוסר עליה לפנות להוצל”פ.

להלן פסק הדין:

1. בתיק זה התקיים דיון אחרון ביום 20.07.21 ולקראתו הוגשה הודעת המנהלת המיוחדת אשר הצביעה על כך שלחייב חובות מאושרים בסכום של 285,815 ₪, ומתוכם סך של 225,550 ₪ הינם חובות מזונות בדין קדימה: למוסד לביטוח לאומי – 83,753 ₪ ולגרושת החייב (להלן: “הנושה”) – 139,590 ₪, וחוב קטן נוסף למוסד לביטוח לאומי בגין גל”ש (גבייה לא שכירים).

2. בהודעה התייחסה המנהלת המיוחדת לבקשה שהגיש החייב לאשר לו לפנות ללשכת ההוצל”פ ולבקש פריסת חוב העבר של החייב למל”ל וטענה כי יש לדחות את הבקשה ועל החייב לפנות למל”ל להסדרת החוב כמקובל במסגרת הליך הפש”ר וכי החייב לא עשה דבר להסדרת החוב עד היום, וכך הם פני הדברים גם ביחס לחוב מזונות עבר של החייב לנושה. לאור התמשכות ההליכים בתיק ללא כל התקדמות טענה המנהלת המיוחדת כי יש להורות על ביטול ההליך.

3. בתגובה שהגיש החייב נטען כי אכן ההליך נמשך כבר 5 שנים אלא שאין זה באשמת החייב שמקפיד להגיש דוחות במועד ומשלם גם את התשלום הנדרש לקופת הכינוס וגם את תשלומי קציבת המזונות שנקבעו לו.

4. כמו כן טען החייב כי העיכוב בתיק נגרם כתוצאה מההליכים המשפטיים בינו ובין הנושה- גרושתו המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, ובנוסף הנושה הגישה 3 בקשות חדשות לתיק ההוצל”פ מזונות המתנהל כנגדו ובו ביקשה להגדיל את חיובי המזונות לשנים 2014 – 2018.

5. באשר לבקשות הנושה טען החייב כי דינן להתברר בפני בית המשפט לענייני משפחה ובכל מקרה החייב מחויב באופן מלא להליך והוא עושה מאמצים לעמוד בהוראותיו.

6. במקביל הוגשה מטעם הנושה תגובה ובה נטען כי החייב מתחמק באופן עקבי מתשלומי המזונות ולפיכך הוגשו הבקשות להגדלת קרן חוב המזונות לתיק ההוצל”פ. כמו כן נטען כי החייב ניסה להקטין את חיובי המזונות בבית המשפט לענייני  משפחה ובקשתו נדחתה ואף ערעור שהוגש על ידו נדחה אף הוא.

בהקשר זה יצוין כי כבר ביום 4.5.21 הגיש החייב הודעה אליה צירף את פסק דינו של בית המשפט המחוזי  בחיפה (רמ”ש 35391-12-20) שדחה את ערעור החייב על סכום המזונות והעמידו על סך של 2,000 ₪ כולל מדור והוצאות חריגות של בריאות וחינוך לעבר ולעתיד.

7. ביום 15.7.21 הוגשה בקשה נוספת מטעם הנושה לקבלת אישור בית משפט של פש”ר לניהול הליכי הגדלת חיובי המזונות בלשכת ההוצל”פ, זאת מאחר ורשמת ההוצל”פ דרשה לקבל את אישור בית המשפט. לבקשה זו הוגשה תגובת החייב אשר טען כי כל נושא המזונות צריך להתברר בבית המשפט לענייני משפחה.

8. להשלמת התמונה יצוין כי כבר ביום 31.10.18 ניתנה על ידי החלטה ובה הוריתי לחייב לשלם לנושה סך של 2,000 ₪ מידי חודש על חשבון חוב המזונות השוטף שנצבר מאז מועד צו הכינוס, וכן סך נוסף של 2,000 ₪ כקציבת מזונות זמניים, וביום 17.1.19 ניתנה על ידי החלטה נוספת ובה הועמד סכום קציבת המזונות על סך של 1,500 ₪ לחודש, כך שהחייב נדרש לשלם סך של 3,500 ₪ לחודש.

lawdata – דטהחוק9.       בדיון שהתקיים בפני התברר כי החייב סילק את חוב המזונות השוטפים ממועד צו הכינוס כבר בחודש ינואר 2021 אך המשיך לשלם לנושה סך של 3,500 ₪ לחודש באמצעות תיק ההוצל”פ.

10. לאור העובדה שהחייב אינו נדרש לשלם יותר סך של 2,000 ₪ לנושה על חשבון חוב העבר מאז מועד צו הכינוס, טענה המנהלת המיוחדת כי יש להעלות את סכום התשלום החודשי לקופת הכינוס מסך של 800 ₪ לסך של 2,800 ₪ לחודש.

בנוסף חזרה המנהלת המיוחדת על טענתה שלפיה החייב לא עשה דבר בכדי להסדיר את חוב מזונות עבר למל”ל, וכי לאור ההליכים המשפטיים בין החייב והנושה שאינם מאפשרים כל התקדמות יש להורות על ביטול ההליך וכך יוכלו החייב והנושה לנהל את ההליכים בינהם כרצונם.

11. כמו כן טענה המנהלת המיוחדת כי ככל שיש לנושה תביעות נוספות ביחס לחוב מזונות עבר היה עליה להגיש בקשה לתיקון תביעת החוב שלה ולא הייתה לה רשות לנקוט בהליכי הוצל”פ.

12. ב”כ החייב טען כי בבית המשפט לענייני משפחה תלויה תביעה שעניינה הסדרי ראיה בין החייב לבין בנו הקטין ונקבע מועד להוכחות. לטענת החייב להכרעה במחלוקת הסדרי הראייה עשויה להיות השפעה גם על חיוב המזונות השוטפים, וגם בעניין תביעת הנושה למזונות עבר בשנים 2014 – 2015. מדובר בתקופה שבה לחייב לא היה קשר עם הקטין, ובכל מקרה טען החייב כי בשל ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה מתעכב הליך הפש”ר.

13. כמו כן הסכים החייב להגדלת סכום התשלום החודשי אך ביקש להעמידו על סך של 2,000 ₪ ובסיכומו של דבר הוסכם בינו ובין המנהלת המיוחדת על סכום חודשי של 2,300 ₪.

14. בגמר הדיון ולאחר בירורים נוספים, ניתנה החלטתי, ובה הוריתי לחייב לשלם לנושה סך של 1,500 ₪ קציבת מזונות שוטפים החל מחודש יולי 2021 ובנוסף נדרשה ב”כ הנושה להגיש הודעה בה תנמק מדוע תביעותיה להגדלת קרן החוב בתיק ההוצל”פ לא הוגשו למנהלת המיוחדת כבקשה להגדלת תביעות החוב וכמו כן היא נדרשה לאשר האם נכון כי שולם לה בעודף סך של 10,000 ₪ במסגרת תיק ההוצל”פ.

כמו כן הוריתי על הגדלת סכום התשלום החודשי לסך של 2,300 ₪ לחודש.

15. בהתאם להחלטתי הוגשה תגובה מטעם הנושה ובה אישרה כי אכן היה מקום להגשת בקשותיה במסגרת הליך הפש”ר, אלא שהבקשות הוגשו בתום לב ללשכת ההוצל”פ בהמשך טבעי להליך הממושך המתנהל בהוצל”פ, וככל שאורה על כך היא תגיש את בקשותיה בהליך הפש”ר, אם כי התבקש על ידה לאשר לרשמת ההוצל”פ לדון בבקשות.

16. באשר לתשלום העודף טענה הגרושה כי אין זה באחריותה לוודא כי החייב משלם לתיק ההוצל”פ אך ורק את הסכום שבו הוא חויב, וככל שהוא בחר לשלם תשלומים עודפים אין היא אחראית על כך ובכל מקרה נטען כי הסך העודף ששולם לא כיסה את החוב בתיק ההוצל”פ העומד על סך 73,528 ₪.

17. בתגובה להודעת הנושה טען החייב כי בקשות דומות הוגשו בעבר בין הצדדים כולל טענת פרעתי שהגיש החייב אך בקשות אלו נזנחו ורק עכשיו חידשה הנושה את הדיון בהם. כמו כן נטען כי יש לדחות את שלוש הבקשות בשל העובדה שהנושה השתהתה בגביית המזונות בשל הסכמה קודמת בינה לבין החייב והיא לא קיבלה את אישור בית המשפט לגביית המזונות לאור הזמן שחלף כמתחייב מסעיף 11 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), ובנסיבות העניין נראה כי קיים סיכוי סביר שבית המשפט לענייני משפחה לא יתן את רשותו לגביית המזונות כיום לאחר 11 שנים, ולפיכך ביקש החייב כי הדיון בשלוש הבקשות יועבר לבית המשפט לענייני משפחה.

18. המנהלת המיוחדת טענה בתגובתה כי אין הסבר מטעם הנושה לריבוי ההליכים מטעמה ובכל מקרה באם ברצונה לתבוע מזונות לתקופה הקודמת לצו הכינוס עליה להגיש בקשה להגדלת תביעת החוב בצירוף בקשה להארכת מועד ונראה כי הנושה מבקשת לעקוף את הוראות ההליך. כמו כן נטען כי אין מקום לאפשר לנושה להגדיל את החוב בתיק ההוצל”פ בגין ההפרשים הנוצרים בין סכום קציבת המזונות לסכום החיוב הפסוק במזונות ולנושה אין כל זכויות לפעול לגביית הפרשים אלו כל עוד החייב בהליך ולפיכך דרשה המנהלת המיוחדת לדחות את בקשות הנושה ולפעול כנגד החייב במסגרת הליך ההוצל”פ, וכן התבקש להורות לנושה להשיב לקופת הכינוס סך של 10,000 ₪ ששולמו לה ביתר במסגרת תיק ההוצל”פ.

דיון והכרעה:

19. לאחר עיון במכלול טענות הצדדים אתייחס תחילה לעניינה של הנושה ואני מורה לה לחדול מניהול ההליכים כנגד החייב בלשכת ההוצל”פ, ולהגיש עד ליום 20.1.22 בקשה למחיקת כל בקשותיה להגדלת קרן החוב בתיק ההוצל”פ.

20. בכל הנוגע לחובות עבר של החייב בגין מזונות, עד ליום צו הכינוס 3.2.16, חובות שהינם “ברי תביעה”  בהליך הפש”ר ושבגינם אושר לחייבת חוב בדין קדימה בסך של 139,590 ₪, אף הנושה מודה כי היה עליה להגיש בקשה להגדלת תביעת החוב למנהלת המיוחדת.

בהתאם על החייבת למחוק את כל בקשותיה להגדלות קרן בהוצל”פ המתייחסות לחוב מזונות עד מועד צו הכינוס, דהיינו מלוא הבקשה להגדלת קרן חוב על סך 68,629 ₪ (בקשה 129), וחלקה היחסי של הבקשה להגדלת קרן חוב על סך 80,252 ₪ (בקשה 130) המתייחס  לחוב שנצבר עד למועד צו הכינוס.

ככל שהנושה מבקשת להגדיל את חוב העבר בגין מזונות עליה להגיש למנהלת המיוחדת בקשה להגדלת תביעת החוב בצירוף בקשה להארכת מועד, זאת לא יאוחר מיום 20.1.22, והמנהלת המיוחדת תכריע בתביעת החוב אך ורק לאחר שתינתן לחייב אפשרות תגובה לבקשת הנושה.

21. ביחס לתביעות הנושה שעניינם חוב מזונות ממועד צו הכינוס ואילך הדברים שונים במישור העקרוני אך במישור המעשי וכפי שיפורט להלן על החייבת למחוק גם את בקשותיה המתייחסות לחוב זה.

22. כפי שנקבע בסעיף 72(1) לפקודה, חוב מזונות לאחר מועד צו הכינוס אינו בר תביעה במסגרת הליך הפש”ר (ראו גם בע”מ 2255/19 פלוני נ’ פלוני (23.2.20), פסקה 8 לפסק דינו של השופט מינץ) (להלן-“ענין פלוני“). יותר מכך, כפי שנקבע ב”ענין פלוני”, לזכאי המזונות שמורה הזכות לגבות לאחר תום הליך הפש”ר את ההפרש שנצבר במהלך ההליך בין סכום קציבת המזונות שנקבע על פי סעיף 128 לפקודה (סך עדכני של 1,500 ₪ כפי שנקבע בהחלטתי מיום 17.1.19) לבין חיוב המזונות הפסוק (סך של 2,000 ₪ כפי שאושר בערעור החייב שנדחה).

23. לפיכך ביחס לסכום חוב זה אין מניעה עקרונית לפניית הנושה ללשכת ההוצל”פ אף תוך כדי ההליך, זאת בכפוף לכך שההליכים בתיק ההוצל”פ יעוכבו עד לסיום הליך הפש”ר (ראו “ענין פלוני” פסקה 40 לפסק דינה של השופטת י.וילנר).

24. ואולם במקרה שלפנינו אני מוצא פגם מהותי בתוכן בקשתה של הנושה בכל הנוגע לחוב המזונות השוטף (2,000 ₪ לחודש) ממועד צו הכינוס ועד לחודש ינואר 2019.

25. כמפורט לעיל, ב”כ הנושה טוען כי בקשותיו להגדלת קרן הוגשו עוד בחודש מאי 2018 אך מאחר ולא ניתנה בהם החלטה הוא “בסה”כ” ביקש לחדש בהן את הדיון בחודש מרץ 2021.

אלא שאף ב”כ הנושה הודה בדיון שהתקיים כי החייב סילק עד לחודש ינואר 2021 את מלוא החוב שנצבר לחובתו בגין מזונות ממועד צו הכינוס ואילך בהתאם להחלטתי מיום 31.10.18, ובנסיבות אלו נכון למועד ההגשה המחודשת של הבקשות, לא היה לחייב חוב כלשהו בגין מזונות שוטפים ממועד צו הכינוס ואילך.

26. לפיכך אני סבור כי הנושה לא הייתה זכאית להגיש כלל את בקשותיה בגין חוב שכבר סולק ובכל מקרה חלה עליה חובה לציין בבקשותיה את התשלומים ששילם החייב בהתאם להחלטתי ואסור היה לה להגיש מחדש וללא כל שינוי את בקשותיה הקודמות בהן נטען כי החייב לא שילם דבר מחיובי המזונות.

התנהלות הנושה בענין זה מעוררת חשד שמא ביקשה הנושה לייצר באופן מלאכותי חוב שישא הפרשי ריבית הוצל”פ וחיוב בהוצאות משפטיות, זאת למרות שבפועל בכל הנוגע לחיובי המזונות השוטפים ממועד צו הכינוס ועד ליום 1.1.19, החייב פעל על פי החלטתי וסילק חוב זה במלואו.

27. יותר מכך, כפי שעלה לא אחת במהלך ההליך, הנושה סירבה לקבל מהחייב תשלומים ישירות לחשבונה ועמדה על כך שכל תשלומי החייב ישולמו לתיק ההוצל”פ. אלא שכפי שמתברר כעת התעקשות זו של הנושה גרמה לעיוות נתוני חובו של החייב לנושה, ולזקיפת כספים בניגוד להוראות הליך הפש”ר.

28. ובמה דברים אמורים? כעולה מבקשות הנושה, החוב בתיק ההוצל”פ התייחס לחוב מזונות עבר לכל היותר עד לשנת 2014 !!!. וכל החוב הנ”ל נכלל בתביעת החוב שהגישה הנושה למנהלת המיוחדת.

29. התעקשות הנושה על כך שהחייב ישלם אך ורק לתיק ההוצל”פ , גרמה לכך שכל התשלומים ששילם החייב על חשבון חוב מזונות ממועד צו הכינוס או חיוב קציבת מזונות נזקפו ככיסוי חלקי של חובות עבר של החייב הנכללים בהליך הפש”ר כולל מרכיבי ריבית והפרשי הצמדה ושבהם הנושה לא הייתה רשאית לגבות תשלום כלשהו כל עוד ההליך מתנהל, זאת במקום שהם יזקפו ככיסוי מלא של החלטות בית המשפט במסגרת הליך הפש”ר בכל הנוגע לחיובי מזונות ממועד צו הכינוס ואילך.

30. בנסיבות אלו נוצר גם עודף כספים ששילם החייב לנושה במסגרת ההליך, ואינני מקבל את טיעונה של הנושה כאילו היא אינה נושאת באחריות לתשלומי היתר של החייב לתיק ההוצל”פ , זאת לאור התעקשותה על ביצוע התשלומים לתיק ההוצל”פ בלבד.

31. לפיכך ועל מנת לנסות וליצור סדר מחודש בתשלומי החייב ובהליכים אותן נוקטת הנושה במקביל להליך הפש”ר, אני מורה כאמור לנושה למחוק את כל בקשותיה בתיק ההוצל”פ, כולל בקשתה להגדלת קרן החוב בחיוב השוטף הפסוק שנקבע לחייב, וההליכים בתיק ההוצל”פ יוקפאו עד לגמר הליך הפש”ר.

32. בגמר הליך הפש”ר, תהיה הנושה רשאית לפעול לגביית ההפרש שנוצר בין חיוב המזונות הפסוק לבין חיוב המזונות הקצוב (הפרש של 500 ₪ לחודש), וכן תהיה זכאית לפעול לגביית כל יתרת חוב עבר שלא תפרע באמצעות הדיבידנד שתקבל הנושה בהליך הפש”ר, זאת כמובן ככל שלא יקבע כי צו ההפטר יחול גם על חוב מזונות עבר.

33. כמו כן ככל שהחייב לא ישלם את חיוב המזונות שנקצב , הנושה תוכל לעתור לבית המשפט בבקשה להפעלת הליכי הוצל”פ כנגד החייב גם תוך כדי ההליך (ראו רע”א 5106/09 אלברט סיסו נ’ כונס הנכסים הרשמי (6.10.09) פסקה 5 ).

34. בכל הנוגע לתשלומי היתר ששילם החייב על חשבון חוב המזונות השוטף, על אף הפגמים שמצאתי בהתנהלות הנושה, אינני מוצא מקום לחייבה להשיב כיום את הסכום האמור לקופת הכינוס. בשים לב לכך שעסקינן בסיכומו של דבר בחיובי מזונות שנדרש החייב לשלם ובשים לב להיקף תביעת חוב מזונות עבר שאושרה בדין קדימה לנושה והמשקפת חיוב בגין תשלומי מזונות שלא שולמו על ידי החייב במשך שנים, ובשים לב לכך שבסיכומו של דבר אכן החייב הוא שבחר לשלם תשלומים עודפים, אני מורה כי הסך של 10,000 ₪ יופחת מכל תשלום שישולם לנושה מקופת ההליך בעתיד כדיבידנד, לרבות במקרה של ביטול ההליך.

35. ומכאן לחייב, כאמור החייב משלם כיום סך של 2,300 ₪ לחודש לקופת הכינוס ובנוסף סך של 1,500 ₪ כקציבת מזונות ועל פי הנתונים שהוצגו בפני אין מקום לכאורה להתערב בתשלומים אלו.

36. מאידך קיים סימן שאלה של ממש ביחס לתועלת שבהמשך ההליך בשים לב להיקף חוב המזונות בדין קדימה אשר כעיקרון צו הפטר שינתן בהליך לא יחול עליו, אלא אם כן יעלה בידי החייב לשכנע כי התקיימו אותן נסיבות חריגות המצדיקות החלת צו הפטר גם על חוב מזונות.

37. לאור ההליכים המשפטיים המתמשכים בין החייב והנושה אינני רואה סיכוי להסדר בין שני צדדים אלו ואולם אני סבור כי לצורך קביעה ,אם בכלל, של תכנית פירעון בתיק יש מקום כי החייב יעשה כל מאמץ להגיע להסדר לכל הפחות עם המל”ל.

38. בנסיבות אלו אני מתיר לחייב לפנות בכתב למל”ל בבקשה לעריכת הסדר ביחס לחוב מזונות עבר של החייב, ואולם יודגש כי על החייב להביא לידיעת המל”ל כי בנוסף למל”ל גם הנושה הינה נושה מזונות בדין קדימה, ולפיכך לא ניתן יהיה לערוך הסדר עם המל”ל שלא יקח בחשבון גם את זכויות הנושה.  

39. החייב יתמיד בתשלומיו ובהגשת דוחות ויגיש עד ליום 1.4.22 הודעת עדכון ביחס למאמציו להגעה להסדר עם המל”ל ובהתאם להודעת החייב יקבע על ידי מועד לדיון סופי בתיק או ינתנו הוראות אחרות.

ניתנה היום, א’ שבט תשפ”ב, 03 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.

שמואל מנדלבום