הנה לפנינו עוד גרושה מהגהנום חגית לוי מפ”ת, שמעלילה על הגרוש שלה דניאל לוי שהוא מחייג אליה ומפר צווי הגנה.  פעם אחת התלוננה שחייג אליה 7 פעמים ופעם שניה התלוננה שדפק על הדלת ושפך יין בכניסה. יש להם 3 ילדים.

העילה להגשת כתב האישום היא שחגית לוי יזמה הליכי הטרדה מאיימת כדי לסלק את בעלה מהבית לפני 10 שנים.  לא היו לה הוכחות לאלימות ולכן שופטת המשפחה בפ”ת המליצה להם שהיא תוציא צו הגנה הדדי במסגרת פסק דין שניתן בתיק ה”ט 1804-01-18 אשר נתן תוקף להסכמות בין חגית והגרוש “לפיהן נאסר עליהם ליצור קשר זה עם זו או להגיע האחד לשנייה באופן קבוע וללא מגבלת זמן”.  לשניים יש 3 ילדים כך שהם חייבים לתאם ביניהם מועדי החלפת משמורת.

התובע המשטרתי גל גבאי העניש את דניאל בכתב אישוב כי סירב לחתום על הסדר מותנה

התובע המשטרתי גל גבאי גנז את התלונות של דניאל נגד חגית שהיא הפרה את הצו ההדדי ללא הסדר מותנה, וכשדניאל ביקש שיסגרו גם לו באותו אופן גל גבאי התעקש שהוא יחתום על הסדר מותנה.

כשדניאל לא הסכים וטען שזה לא הוגן, גל גבאי דפק לו כתב אישום כנקמה.

אסור לשופט משפחה להוציא צו הגנה בלי לקצוב זמן

אלא מאי שבדיון בבית משפט למשפחה, באת כוח הגרוש הסכימה להסכמה הדדית להימנע מיצירת קשר, אבל לא הסכימה שזה יהיה בצו של בית משפט.  “הגם שהנאשם הסכים להצהיר לפרוטוקול להימנע מהטרדתה של המתלוננת הרי שהוא לא הסכים למתן צו שיפוטי:  “אין מניעה מאתנו שתהיה הסכמה שהוא לא ידבר איתה ולא עם בעלה, אבל לא צו“, עמ’ 4 , 16 שורה 8 לפרוטוקול”.

התובע המשטרתי בפ”ת גל גבאי החליט להעמיד לדין את הגרוש דניאל לוי, ודניאל לוי הגיש בקשה לביטול כתב האישום מחמת הגנת הצדק.

השופט עודד מורנו אכן ביטל את כתב האישום.

תראו את מי משגל התובע גל גבאי?  רוסיה שהיהדות שלה מוטלת בספק פלילי.  האם יוליה חולצה באחת ממשימות הפשיטה שלו על מכונים?

עו”ד רועי לנג שייצג את הגרוש הסתמך על תקדים של בני שגיא לפיו אסור לשופט להוציא צו הגנה מבלי לקצוב זמן פקיעה של הצו.  מדובר בהחלטת כב’ השופט בני שגיא בת”פ 586-03-13 מדינת ישראל נ’ עזרא עסאר 30.5.13, בו פירט שגיא שלושה המסלולים בהם ניתן ליתן צו הגנה, כאשר עמד על כך שבמקרה זה מדובר בצו הגנה מכוח חוק למניעת אלימות במשפחה הוא חייב להיות מוגבל בזמן. בהמשך לכך טען הסנגור רועי לנג כי צו ההגנה שניתן כאמור ללא מגבלת זמן- הינו מעשה פסול ומנוגד להוראות החוק למניעת אלימות במשפחה, ועל כן לא ניתן לאוכפו בדין הפלילי.

“בנוסף ולחילופין, טען הסנגור כי יש לבטל את כתב האישום מכוח סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי, שכן במצב דברים שבו בני זוג בהליך גירושין מקבלים הוראה מבית המשפט שאינה ספציפית, שתחזיק לעולמי עד, הרי שהדבר מהווה פגיעה קשה בזכויות היסוד של הנאשם, והגשת כתב אישום במקרה זה עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית” .

השופט עודד מורנו קיבל את הדברים תוך שמתח ביקורת נוקבת נגד המשטרה על זה שהם מביאים לו תיקי משפחה בלי שהוא מכיר את הרקע המשפטי מבקשים ממנו לתפור תיק פלילי לגבר.  עוד מורנו קבע שמי שצריך לטפל בתיקי הפרת צו הגנה במשפחה אלו שופטי המשפחה.

השופט מורנו העביר ביקורת על התובעת המשטרתית שהתעלמה מהלכות ידועות משנת 2003!!!!   נקבע אז שצו הגנה שהוכרז כ”קבוע” נעשה בחריגה מסמכות, אינו מידתית ואינו יכול לעמוד בכפוף לדין ולפסיקה….”הסוגייה האם צו מניעה הניתן בבית משפט לענייני משפחה הוא מוגבל בזמן או שמא יש לפרשו כלשונו “קבוע”, התבררה בת.פ.ח 933/02 (ב”ש) מדינת ישראל נ’ פלוני, 25.11.03.

לדברי השופט “אף שבית המשפט לענייני משפחה נקט בלשון “צו קבוע”, הרי שהיה עליו לקצוב את התקופה האמורה, ומשלא עשה כן, הרי שפעל בחריגה מסמכות וכתוצאה מכך ישנה פגיעה בזכויות הנאשם בצורה לא מידתית, וכיוצא בזה, לאחר שחלפה תקופה של למעלה משנה, לא ניתן לראותו כבסיס ראוי לאכיפה פלילית, באופן שיהווה “הוראה חוקית” לצורך הרשעה בעבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין”.

ולסיום קבע השופט מורנו: אין להגיש כתב אישום על הפרת צו ללא אלימות

ראו דברי השופט עודד מורנו:

“צפה ועולה השאלה האם הגשת כתב אישום המייחס עבירה של הפרת הוראה חוקית בלבד בתיקים כגון דא, לבית המשפט הדן בהליכים פליליים שזו מומחיותו, ולא לבית המשפט לענייני משפחה, הוא ההליך הנכון בנסיבות העניין. דומני כי יש להפריד בין עבירות אלימות במשפחה חמורות אשר בעניינן אין כל חולק שיש מקום לדון בערכאות הדיוניות המשפטיות בשלום ובמחוזי. מנגד, עת עסקינן בעבירות של הפרת צו בלבד לפי חוק למניעת אלימות במשפחה סבורני כי נכון וצודק יותר שבית המשפט לענייני משפחה ישב על המדוכה. תיקים רבים כדוגמת התיק הנוכחי באים בפניי מידי יום ביומו. פעמים רבות נטען על ידי ההגנה שחומר הראיות דל ורחוק מלהקיף את המציאות הכוללת והשתלשלות הדברים וההיסטוריה האישית של בני הזוג. לעיתים, מותב זה חש כי התביעה מבקשת ממנו לראות דרך חור של מנעול דלת את 2 הר האוורסט של היחסים האישים בין בני הזוג.

ושוב, כפי שניתן לראות, ההפרות הנטענות בתיק זה, נמצאות במדרג חומרה נמוך, ללא עבירות נלוות. הדברים נאמרים גם בשים לב לטענות ההגנה לפיהן הנאשם והמתלוננת נמצאים במאבקים בלתי פוסקים בבית המשפט לענייני משפחה והגישו תלונות הדדיות במשטרה בעבירות בעלות אופי דומה לתיק זה.

בעוד שהתיקים כנגד המתלוננת (חגית לוי) נסגרו בגניזה ללא הסדר מותנה, לנאשם הוצע לסיים את עניינו בהסדר מותנה והוא סרב שכן ביקש גזירה שווה.

איני יודע האם היה מקום לגזירה שווה או לאו. יחד עם זאת, ומה שברור בתיקים מסוג זה, שהפריזמה של בית המשפט הדן בפלילים צרה ביותר ואין ביכולתו לראות לא פעם את התמונה בכללותה.

תמונה רחבה שכזו נמצאת בבית המשפט לענייני משפחה המכיר את ההיסטוריה הארוכה של היחסים בין בני הזוג, האם היו הפרות צווים של צד אחד בלבד או שהמדובר הוא על התנהלות הדדית של שני הצדדים.

. הניסיון השיפוטי במטריה הנוכחית מלמד כי אחת השאלות החשובות הינה מה היא זיקת העיתוי להגשת הבקשה הראשונה להוצאת צו ההגנה ומה עמד מאחוריה. כפי שנטען לא פעם, בתי המשפט לענייני משפחה עושים שימוש רב, ולעיתים רב מידי בחוק למניעת אלימות במשפחה שביסוד הבקשות עומד הרצון להרחקת הבעל מן הדירה עקב טענה לאלימות פיזית או נפשית (דרורי, בעמ’ 168).

דומני כי יש מקום לפיו המחוקק יבחן סוגיה זו מאחר והמשך ניהול ההליכים במתכונתו הנוכחית, מציבה מכשול גם בפני התביעה הכללית המבקשת ליתן מענה לתלונות חוזרות ונשנות אך לא פעם בוחנת כל תיק לגופו מבלי לראות את התמונה הכוללת שלא נמצאת למולה ועת מעורבים בעניין בני זוג גרושים עם ילדים קטינים, הדבר קרוב למשימה בלתי אפשרית”.

השופט עודד מורנו הוא יעד מתקפה של עיתונאיות פמיניסטיות בידיעות אחרונות

לא פחות משלושה עיתונאיות זבל פמינאציות בידיעות הפכו את השופט עודד מורנו יעד לחיסול קריירה בגלל שלדעתן הוא “מרחם על גברים אלימים”.  מדובר בנבלות קורין אלבז-אלוש, אילנה קוריאל, יעל פרידסון.

שלישית ה”עיתונאיות” זבל יושבת לשופט עודד מורנו על הוריד וכל פעם שהוא כותב משהו שלא מתאים לאג’נדה הפמינאצית הן מוציאות עליו כתבת שיימינג תחת הכותרת “פרויקט מיוחד”.

להלן פסק הדין: ת”פ 24515-01-20 מדינת ישראל נ’ דניאל לוי.