דוד זיני ראש השב"כ מתמוגג מאושר יצחק עמית החליט שכל מי שפונה לבימ"ש ומסרב להזדהות ייקנס ב 5,000 ש"ח

יצחק עמית הוציא החלטה שמי שפונה לבית משפט ומסרב להזדהות ייקנס ב 5,000 ש"ח.  החלטה זו יכולה לשרת היטב את דוד זיני ראש השב"כ, אשר משתוקק לדעת מי הם 188 בכירי שב"כ בהווה ובעבר שעתרו נגד המינוי שלו בטענה שהוא משיחי, ימני ואיש רע.

ההחלטה היא במסגרת פניה של עדנה קרנבל לעיון בתיק שבו פלונית התלוננה נגד המשטרה מדוע אינה פועלת לסגירת אתר עדנה קרנבל.  אלא מאי?  העותרת היא בכלל עותר.  זה לא גברת, זה אדון.  מדובר בעו"ד שני רופא הקוקסינלית ששמה בישראל אהוד רופא, ובניגוד למשחקים שלה כאישה, היא מעולם לא חתכה את הזין.  כלומר מסתובבת עם פאה וליפסטיק וכולם מחמיאים לה שהניתוח (שלא היה) היה מוצלח…..

בתגובה יצחק עמית ביקש שעדנה קרנבל תספר לו באיזו מדינה היא מאוגדת.  התעוורה סקרנותו של הגולדפריינד כי היה כתוב בכותרת LLC.

 

 

עדנה קרנבל ענתה לו שהיא לא צריכה לספק את יצר הסקרנות שלו, כי עדנה זו עדנה, ושקודם יסביר איך הוא נהיה נשיא, בלי שיריב לוין כינס וועדה, ומדוע בכתב האישום על המבנה המסכן אנשים בתל אביב, הוא הזדהה כגולדפריינד, ונתן לאח שלו לחתום בשמו… \ב\ יצחק גולדפריינד.  בתגובה כתבה עדנה שאחרי שהוא יענה, עדנה תשקול אם לענות לו.   

חחח, גולדפריינד הזועם הוציא החלטה שעדנה מסרבת להזדהות, למרות שעדנה לא סירבה להזדהות.  "נשקול אם לענות" זה לא סירוב, וקנס את עדנה ב 5,000 ש"ח. 

עכשיו כל מה שזיני צריך לעשות זה לבקש מיצחק עמית להטיל 5,000 ש"ח קנס על כל מי שעתר נגדו.   איזה קטע? 

 

 

 

להלן תגובתה של עדנה קרנבל ליצחק עמית

 

בבית משפט עליון                                                                       בג"ץ  2685/22

בירושלים

 

המבקשת:         עדנה קרנבל מיזמי תקשורת LLC

באמצעות יו"ר יהונתן קפאח ת"ז  024173544

שלמה המלך 9 כפר סבא  דוא"ל [email protected]

בתיק

 

העותרת:           אהוד רופא (A/K/A  שני רופא)

 

נגד

 

המשיבה:          1. השר לביטחון פנים ע"י עו"ד מיכל דניאלי; עו"ד דניאל מארקס

2. משטרת ישראל

 

מועד חתימה:  8/1/2026

 

תשובת המבקשת לסקרנותו של ה"נשיא"

 

1. המבקשת לא צריכה לענות על שאלות שכל מטרתן סיפוק יצרי הסקרנות של השופט.
2. המבקשת היא ישות במדינה המקנה אנונימיות.
3. אםכבר מפשפשים בציציות בעלי הדין, האם בדק בית המשפט אם פלונית היא באמת פלונית, ולא פלוני שהוא סתם גבר מתחזה עם שיער, ליפסטיק ואיבר מין זכרי פעיל? עד כמה שידוע עו"ד אהוד רופא מעולם לא עבר ניתוח מין, והשם החדש "שני" הוא סתם כינוי חיבה כשהוא מופיע בפרהסיה בתחפושת דראג.
4. ואם כבר פישפשנו, בואו נפשפש בעברו של ה"נשיא", האם אי פעם נזכה לדעת מה היו הנסיבות האמיתיות של כינוס הוועדה, ששר המשפטים יריב לוין סירב לכנס אותה, שבסיומה חש "כבודו" שהוא יכול להכתיר לעצמו כתר של "נשיא"?
5. ומה עם זדורוב? האם התנצלת פומבית בפניו על הדברים האיומים שכתבת עליו, והסתבר שטעית, והסתבר שיש לכך FETISH להרשיע כל גבר?
6. ומה עם "גולדפריינד"? האם אתה עדיין מתחזה להיות גולדפריינד בכתבי אישום, כמו שעשית בכתב האישום שעיריית תל אביב הגישה נגדך?
7. לאחר שנראה מנין סמכותך לספק את סקרנותך, נשקול אם לענות לך.

יהונתן קפאח

 

 

 

להלן ההחלטה של יצחק עמית וכנופייתו

 

 

בג"ץ 2685/22

"מי שמביט בי מאחור

לא יודע מי אני […]

מי שמביט בי מאחור

לא יכול לשאול אותי

שאלות ששואלים מלפנים […]"

(מתוך השיר "מי שמביט" מאת יהונתן גפן)

 האם יש להידרש לבקשה שהוגשה בהליך מטעם "עדנה קרנבל מיזמי תקשורת LLC", אף שהמבקשת סירבה לספק אמצעי לווידוא האישיות המשפטית שלה? זו השאלה העומדת בפנינו.

רקע הדברים

1. בעתירה שבכותרת, אשר הוגשה באפריל 2022, העלתה העותרת טענות בנוגע לאתר אינטרנט הידוע בשם "עדנה קרנבל". ביום 24.4.2022, מיד לאחר הגשת העתירה, נתן השופט ע' גרוסקופף החלטה המורה כי "בשלב זה, ייאסר פרסום שמה של העותרת". בהמשך הועברה העתירה לדיון בפני מותב תלתא, וביום 21.7.2022 התקיים דיון בדלתיים סגורות. בסמוך לאחר הדיון הורינו פה אחד על דחיית העתירה, אך בפסק הדין צוין כי "קשה לחלוק על כך שהפרסומים באתר 'עדנה קרנבל' פוגעים בעותרת, כמו ברבים אחרים שנפלו קרבן לפרסומים באתר זה".

2. ביום 29.6.2026, כארבע שנים לאחר מתן פסק הדין, הוגשה בהליך בקשה לפרסום שמה של העותרת ולמתן היתר לעיון, להעתקה ולצילום של חומרים מהתיק. במעטפת הבקשה צוין כי המבקשת היא "עדנה קרנבל מיזמי תקשורת LLC", ועל הבקשה חתום מר יהונתן קפאח, שהזדהה בתור יו"ר המבקשת. הבקשה הוגשה ללא פרט מזהה כלשהו בנוגע למבקשת עצמה (כגון מספר ח.פ.). בהחלטת הנשיא י' עמית מיום 20.7.2026 נקבע כי טרם הטיפול בבקשה לגופה, המבקשת תבהיר אם היא חֶברה שרשומה במדינה כלשהי, ואם כן מהו מספרה המזהה.

3. ביום 2.8.2026 הוגשה תגובה מטעם המבקשת (באמצעות מר קפאח), אשר ציינה כי היא "ישות במדינה המקנה אנונימיות"; כי היא "לא צריכה לענות על שאלות שכל מטרתן סיפוק יצרי הסקרנות של השופט"; וכי "לאחר שנראה מנין סמכותך לספק את סקרנותך, נשקול אם לענות לך". עוד העלתה המבקשת טענות נוספות בלשון מבזה ומשתלחת.

 הלשון הבוטה שבה נוסחה תגובת המבקשת הייתה עשויה להצדיק את מחיקתה מטעם זה בלבד (בג"ץ 2859/24 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ראש הממשלה (החלטה מיום 6.8.2025); בג"ץ 7039/07 שדה נ' המרכז האקדמי רופין עמק חפר (4.11.2009)). עם זאת, לנוכח הסוגיה הכללית-רוחבית שמתעוררת עקב סירובה של המבקשת להזדהות, מצאנו שלא להסתפק בכך, אלא להעיר מספר הערות במבט צופה פני עתיד.

דרישת האישיות המשפטית ויישומה

4. מושכלות יסוד בשיטתנו הן שההליך המשפטי מתנהל בין בעלי דין ספציפיים ומוגדרים (אנשים בשר ודם או תאגידים). כפי שצוין בפסיקה זה מכבר, "אין זה אלא צורך אלמנטרי, כי זהותו של בעל-דין לא תהא מוטלת בספק ולא תהא ענין לפירושים ולניחושים" (דברי השופט י' זוסמן בע"א 620/61 עובדיה והקטין יחזקאל נ' יחזקאל, פ"ד טז 1177, 1184 (1962)). ובמקרה אחר נקבע:

"תנאי-בלעדיו-אין לניהול תקין של הליך משפטי הוא, שיעמדו זה מול זה שני בעלי-הדין שבריבם נדרש בית-המשפט לפסוק. מקום שאין לך תובע, אין לך תובענה, ומקום שאין לך תובענה, אין בית-המשפט רשאי לפסוק, ואם פסק, לא קם מעשה-בית-דין. לפיכך חייב בית-המשפט להפסיק הליך ואף לבטלו, אם נוכח לדעת, שאין לפניו תובע או נתבע, כגון שחבר בני-אדם שתבע או נתבע, חסר ישות משפטית ועל-כן אין החוק מכיר בקיומו […]

נוכח הצורך בקיומו של תובע, שבהעדרו אין תובענה בפני בית-המשפט, רשאי בית-המשפט לחקור ולדרוש, אם אמנם נתאגד חבר בני אדם שתבע […] על כרחך אתה אומר, שהתובע חייב להמציא לבית-המשפט את המידע הדרוש לעריכת החקירה" (ע"א 207/74 The Russian Ecclesiastical Mission In Jerusalem נ' מדינת ישראל, פ"ד כט(1) 836, 839 (1975) (להלן: ע"א 207/74)).

5. כלל זה הגיונו בצדו. הדרישה כי המעורבים בהליך יזוהו כאישיות משפטית, הכשירה לתבוע ולהיתבע, מאפשרת לוודא שההליך מתנהל בין הצדדים שאכן נוגעים בדבר ואף מונעת מורכבויות ביישום ההחלטות שניתנות בהליך (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי כרך א 145 (מהדורה שלוש-עשרה 2020)). ודוק: הדברים נכונים הן ביחס לבעלי דין מן המניין (תובעים, נתבעים, עותרים, משיבים וכיוצ"ב), הן ביחס לצדדים שלישיים אשר מגישים בקשה למתן סעד נקודתי בזיקה להליך, כפי שאירע בענייננו.

 טלו למשל – וכבר היו דברים מעולם – הליך שמתנהל כנגד "ציבור מתפללי בית כנסת פלוני"; כאשר יינתן בהליך פסק דין, כלפי מי ייווצר מעשה בית דין? כאשר מוגשת עתירה בשם בעל החיים "הצבי הישראלי", כנגד מי ניתן יהיה לפסוק הוצאות וכיצד ניתן יהיה לאכוף חיוב זה? אם קמה עילה ליתן צו חוסם כנגד בעל דין טרדן, שאינו מזדהה כאישיות משפטית מוכרת, כנגד מי יינתן הצו וכיצד ניתן יהיה לאוכפו? [ראו, בהתאמה: רע"א 2735/99 עמותת בית הכנסת לספרדים בשכונת אבו תור בירושלים נ' אורנשטיין, פ"ד נה(3) 433, 440 ו-442 (2001); בג"ץ 466/05 רייז נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה – הועדה לתכנון ובניה לנושאים תכנוניים עקרוניים, פסקה ב(1) (החלטה מיום 23.2.2005); ולעניין האפשרות ליתן צו חוסם: ע"א 1062/20 מדינת ישראל נ' סימון (פסק דין מיום 11.11.2021 והחלטה מיום 31.5.2022).]

6. בהתאם, לאורך השנים דחו בתי המשפט ניסיונות לנהל הליכים בעניינם של גורמים שנקבע כי אינם נחשבים כאישיות משפטית – למשל בית ספר, מותג מסחרי, בית חולים, קבוצת ספורט, בית מדרש וקהילה רוחנית, ומסקנה דומה נקבעה גם לגבי אתר אינטרנט (ראו, בהתאמה: ע"א 572/77 ירון (מבורך) נ' בי"ס תיכון מקצועי עירוני דתי (תורה ומקצוע), פ"ד לג(1) 365, 366 (1979); ת"א (שלום י-ם) 959-03-16 פלוני נ' יששכר, פסקאות 15-14 (החלטה מיום 9.10.2018); ת"א (שלום רמ') 6811-12-10 צרור נ' בית חולים "לניאדו", פסקה 6 (החלטה מיום 9.1.2012); ס"ע (אזורי ב"ש) 29318-02-11 אלחרר – קבוצת הכדורסל אליצור מכבי עירוני אשקלון, פסקה 27 (17.8.2014); סע"ש (אזורי י-ם) 2956-01-22 Tesfay Abal Kobrom – בית מדרש אש קלמן, פסקה 1 (11.8.2022); בש"א (מחוזי ב"ש) 5916/01‏ בן ישראל נ' טמיר, פסקה 6 (החלטה מיום 20.5.2002); ע"א 5739/18 מפעילי האתר www.oligarchescorts.com נ' מדינת ישראל, פסקה 22 (15.10.2018); וראו גם: יצחק אנגלרד חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 20 (מהדורה שלישית 2023)). בהקשר זה נוסיף כי עיזבון אף הוא איננו אישיות משפטית עצמאית – ולכן, חרף הפרקטיקה השגורה, עיזבון אינו יכול לשמש כבעל דין או כחליף לבעל דין שנפטר (רע"א 6590/10 עזבון המנוח אשתייה נ' משרד הביטחון, פסקאות 6-5 (28.5.2012); ע"א 4923/09 ערפאת נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 3 (החלטה מיום 12.10.2010)).

 ברוח זו נמחקו גם הליכים שהגישו גורמים אשר הזדהו כ"ארגונים" או "התארגנויות" מסוגים שונים, אך לא צירפו אסמכתא להיותם אישיות משפטית מוכרת (ראו למשל: ת"א (מחוזי ת"א) 40635-05-25 דקל חץ-דוד עוזר – ברית שבט אברהם נ' אינטרקיור בע"מ (7.12.2025); ה"פ (מחוזי ת"א) 56154-12-15 באים לבנקים נ' Facebook Inc (18.7.2016)).

 [במאמר מוסגר: השאלה אם בעל דין מסוים הוא אישיות משפטית מזוהה, היא שונה ומובחנת מהשאלה אם יש לחשוף או לחסות את זהותו מפני הציבור או מפני יתר בעלי הדין (לעניין זה ראו, למשל: בג"ץ 427-10-25 התנועה למען איכות השלטון בישראל (ע"ר) נ' ממשלת ישראל, פסקאות 68-67 לפסק דינו של המשנה לנשיא נ' סולברג (28.12.2025); ע"א 7876/17 הכונסת הרשמית נ' עו"ד קוטלר, נאמן לנכסי החייב, פסקאות 14-12 לפסק דינו של השופט י' עמית (18.2.2018); ע"א 9183/09‏The Football Association Premier League Limited‏ נ' פלוני, פ"ד סה(3) 521, 562-554 (2012)).]

7. אם כן, בבוא בית המשפט לדון בעניינו של גורם מסוים, ככלל יש לברר אם מדובר בגורם מהסוג שהדין מכיר בו כאישיות משפטית (ע"א 207/74, בעמ' 839; וראו גם רע"א 46/94 זקס אברמוב נ' הממונה על מרשם המקרקעין, פ"ד נ(2) 202, 207-205 (1996)). בתוך כך יש לוודא גם את זהותו ואת זיהויו של אותו גורם. לרוב נעשה הזיהוי באמצעות מספר מזהה ייעודי, כגון מספר תעודת זהות או מספר ח.פ. (ראו למשל תקנה 2 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984, הקובעת כי "העתירה תפרט את פרטיו האישיים של העותר […]"; תקנות 10(2) ו-10(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שלפיהן כתב תביעה צריך שיכלול את מספרי הזהות של התובע ושל הנתבע, כאשר "מספר זהות" מוגדר בתקנה 6 באופן שונה לגבי יחיד ולגבי תאגיד; כן ראו יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 114-113 (מהדורה שלישית 2025)).

 כל זאת, כאמור, במטרה לאפשר את ניהולו התקין של ההליך המשפטי ואת יישומן ואכיפתן של ההחלטות השיפוטיות שניתנות בו.

 [במאמר מוסגר יוער כי הפסיקה לא סתמה לחלוטין את הגולל על האפשרות להכיר בגורם שאינו אישיות משפטית לצורך ניהול הליך משפטי לגביו – אך זאת במקרים חריגים ביותר שבהם "הצורך המעשי מחייב זאת" (ראו: ע"א 272/81 הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית של ירושלים נ' עירית רמלה, פ"ד לו(3) 670, 674 (1982); כן ראו והשוו: סע"ש (אזורי ת"א) 10444-11-19‏ משרד האוצר – ועד העובדים הארצי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, ‏פסקאות 19-23 (30.4.2020); ע"ב (אזורי י-ם) 1984/07 מגן דוד אדום בישראל – ברגשטיין‏, פסקה 6 (22.3.2009)). במקרה דנן אין צורך לקבוע מסמרות בנושא, שכן כפי שיפורט בהמשך, ענייננו רחוק מרחק שנות-אור מאותם חריגים.]

מן הכלל אל הפרט המזהה

8. במקרה שלפנינו, המבקשת – "עדנה קרנבל מיזמי תקשורת LLC" – מעוניינת לעיין בתיק שבכותרת וכן לחשוף פרטים ומסמכים מתוכו. אולם, המבקשת לא צירפה פרט מזהה לאימות אישיותה המשפטית, גם לאחר מתן ההחלטה מיום 20.7.2026 (ויוער כי הצירוף LLC מתייחס, בשיח השגור, לחברה בע"מ (Limited Liability Company), אך בנסיבות העניין ניתן לתהות לגבי משמעותו בשמה של המבקשת). למעשה, לבקשה לא צורפו תימוכין כלשהם באשר לזהוּתה של המבקשת או לזהוּת הגורמים שעומדים מאחוריה, פרט למר קפאח – שהזדהה כאמור כיו"ר המבקשת, אך גם זאת מבלי לצרף אסמכתא מתאימה לסטטוס זה ולמשמעותו. כל זאת, לאחר שבהזדמנויות קודמות כבר הועלו ספקות לגבי אישיותה המשפטית של המבקשת (בג"ץ 6509/23 ארגמן נ' ראש הממשלה, פסקה 1 (החלטה מיום 9.8.2025); ע"א 5025/24 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 11.7.2024)).

9. במצב דברים זה לא ניתן לקבוע שהמבקשת היא אישיות משפטית הכשירה להגיש בקשות בהליכים משפטיים. לעיל עמדנו על הבעייתיות בהידרשות לבקשות מטעם מי שאינו אישיות משפטית, וקושי זה אך מתחדד במקרה שלפנינו, העוסק בין היתר בבקשה לעיון – שבמסגרתה נדרש המבקש להציג הנמקה, בין היתר, בעניין הקֶשֶר שלו לתיק (ראו תקנה 4(ג) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, וטופס 2 שבתוספת). על אף שהרף להוכחת עילה לעיון בתיק ככלל אינו גבוה (ראו למשל: רע"א 63848-04-26 ‏Google LLC‏ נ' זילברג, פסקה 7 (16.8.2026)), קשה לדון בבקשה דנן בהיעדר אפשרות לוודא את היותה של המבקשת אישיות משפטית בעלת כשרות לתבוע ולהיתבע, ולדעת אם היא-היא הגורם שמאחורי האתר שבעניינו הוגשה העתירה.

 לכך מצטרפת ההתנהלות הדיונית הבעייתית של הגורם או הגורמים שעומדים מאחורי המבקשת, אשר חותרים כאמור לחשיפת זהותה של העותרת בהליך (ששמה הוגדר כחסוי מתוקף החלטה שיפוטית מפורשת) – בו בזמן שהם עצמם פועלים מאחורי ישות עלומה ומסרבים לספק אמצעי לזיהויה.

10. בנסיבות אלו, ומשלא הוצגה הצדקה כלשהי להידרשות לבקשה חרף סירובה של המבקשת להזדהות – מן הדין להורות על מחיקת הבקשה מיום 29.6.2026.

11. בשים לב למכלול נסיבות העניין ולהתנהלותם הדיונית של המבקשת ומר קפאח, מצאנו כי ראוי לחייב את המבקשת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ש"ח (על אף הקושי שעשוי להתעורר, כאמור לעיל, באכיפת חיוב זה). ככל שהמבקשת או מר קפאח יבחרו להגיש בקשה חדשה בהליך (שאליה יצורפו פרטים מזהים כנדרש), הבקשה תידון בכפוף לתשלום ההוצאות שנפסקו בהחלטה זו.

ניתנה היום, כ"א אלול תשפ"ו (03 ספטמבר 2026).