אתר משרד המשפטים נפרץ, וההאקרים הציגו לראווה את השלל.  5/4/2024.   ה”שלל” הוצג באתר של האקרים למען פלסטין הכבושה, ונגד המשטר הציוני של “רוצחי התינוקות”.  כך כתוב באתר “אנונימוספיל”.

כשזה קרה משרד המשפטים הוציא הודעת הרגעה, שקרתה תקלה קטנה, כל אתרי משרד המשפטים עובדים כרגיל, הכל בטיפול ואין מה לדאוג.  אוקיי.  שיהיה.

ואז עוברות 20 שעות מפרסום השלל בסוף יום שישי, וכבר בצאת השבת דובר משרד המשפטים יובל גורן מודיע שהשופט רועי פרי חתם על צו איסור פרסום.

מדובר במחדל ענק שמי שאחראי לו הוא גבי פורטנוי ראש מערך הסייבר הלאומי.  במקום להתמקד בהגנת מאגרי הסייבר, הוא השתמש ביכולות הסייבר להציק ולהתעלל באזרחי ישראל.  בגלל עיוורונו, השאיר פרצות במערך הסייבר, וכן דינו פיטורין ללא פנסיה.

הנה הצו:

מה יש לחקור פה?  הרי את ההאקר אי אפשר להסגיר לישראל

על איזה “חקירה” השופט רועי פרי מדבר?  מה יש לחקור?  הרי ברור שהפריצה בוצעה ע”י גורמים עוינים לישראל שחיים במדינות שעוינות למדינת ישראל.

100% סיכויים שאין שום אפשרות להגיע אליהם, ואין שום אפשרות לתפוס אותם.  אז איזה חקירה יש פה?  אין פה שום “חקירה”.

הרי גם מחלקת הסייבר הישראלית לא עד כדי כך סתומה שלהאמין שאפשר לשים ידיים על האקרים של מדינות עוינות, ו”למצות עימם את הדין”.

גם השופט לא סתום.  הוא יודע שזו לא באמת חקירה, ושפשוט מבקשים ממנו “עזרה” לייצר מסמך שיעזור למחלקת הסייבר למחוק את הקישורים שמובילים אל האתר של ההאקר, ולמחוק את הלינקים לפרסומים שמציגים לראווה את התוצרים.  כלומר זה פייק צו, פייק הליך שיפוטי ופייק חקירה.  והשופט יודע את זה.

שימו לב שאין בכלל מספר תיק.  זה אומר שהלכו אל השופט הביתה.  מחר בבוקר יום א’, השופט ייתן את זה למזכירות להדביק על הצו מספר תיק.

שימו לב שהנוסח נוסח ע”י המשטרה/פרקליטות, כי השופט מחק את המילה “פסיקתא זו” ורשם “צו זה”.  זה אומר שרצו לעשות מצג שווא כאילו התקיים הליך בפני השופט של הגשת בקשה, דיון עם טענות, והחלטה שעליה הוציא השופט פסיקתא.  פסיקתא מוציאים בתיק אזרחי.  לא בתיק פלילי.

שימו לב שבצו יש “מבקשת”, אבל אין משיב.  כלומר זה לא הליך אדברסרי.  זה לא הליך של “המדינה נגד החשוד”.  זה הליך פייק כדי שיהיה קל ליחידת הסייבר לפנות לאתרי האינטרנט ולטעון שהבקשה שלהם מגובה בהליך משפטי.

סעיפי החוק שהשופט נסמך עליהם בכלל לא רלבנטים לפריצה לאתר אינטרט

השופט כותב שהוא הוציא את הצו על סמך סעיפים 70 (ד) ו 70 (ה) לחוק בתי המשפט, אבל אלה בכלל לא רלבנטיים לפריצה לאתרי אינטרנט של רשות מנהלית (הפרקליטות, מח”ש, ומעט גם הסיוע המשפטי).

סע’ 70 (ד) מדבר על איסור פרסום מדיון של בית המשפט בדלתיים סגורות. “לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט”.

מה שהפצחן פרסם זה לא דיוני בית משפט.  הוא פרסם מיילים של רשות מנהלית ולא שיפוטית.

מדובר במיילים בין פרקליטים, תוצרים של הפעלת רוגלות על אזרחים (בעיקר על שוטרים כי נפרצו מיילים של מח”ש), מיילים של מיטל כץ ממחלקת חופש המידע, מיילים של הכנות לפעולה משפטית נגד הכרה במדינה הפלסטינית, ועוד כל מיני דברים.  אבל זה לא דיונים משפטיים.  התיקים שהפרקליטים דנים ביניהם הם בכלל פומביים, ולא מדלתיים סגורות.

סע’ 70 (ה) מדבר על איסור פרסום שמות חשודים בחקירה.  “בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל פי דין; אסר בית המשפט כאמור, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת”.

מה זה קשור בכלל לסוג של החומרים שפורסם?  ה”חשוד” שעליו מדבר סע’ 70 (ה) הוא מי שהצו מכוון נגדו, כלומר ההאקר.

אבל אולי ההאקר בכלל לא מעונין באיסור פרסום על שמו?  אולי הוא רוצה את התהילה?  ואם המשטרה חושדת במישהו ספציפי….  איך זה פוגע בו אם יפרסמו את שמו כשהוא בכלל לא ישראלי, לא גר בישראל, ולא אכפת לו מה מפרסמים בישראל בעברית (שפה שכנראה הוא לא מכיר)?

האם החוק הישראלי מאפשר הוצאת צו במעמד צד אחד לצמיתות?

שימו לב שזהו צו לצמיתות כי האיסור יפקע רק עם הגשת כתב אישום, אבל פה אין בכלל שום ציפיה להגיש כתב אישום.  הרי אם ההאקר גר באירן, עירק, קטאר, מי יודע איפה, לעולם לא יהיה פה כתב אישום, ולכן הצו לעולם לא יפוג……

לפי סע’ 70א (א) יש גם אפשרות לכל מי שבא לו (כלי תקשורת למשל) להגיש בקשה לבטל את הצו…..  ראו:  “בקשה לאסור פרסום שם חשוד לפי סעיף 70(ה) או (ה1) או להתיר פרסום שם חשוד לפי סעיף 70(ד1)(2) (בסימן זה – בקשה בעניין פרסום שם חשוד) תוגש לבית משפט שלום כמפורט להלן, לפי העניין, ותידון לפני דן יחיד”.

מה אם כן יעשה השופט רועי פרי אם תוגש לו בקשה לבטל את הצו, ואז הוא יצטרך להודות שאין בכלל חשוד, ושהצו ניתן למטרות פייק, למחיקת הפרסומים בלבד, ללא שום כוונה למצוא את ההאקר ולהביאו לדין?

ולסיום, המשטרה/פרקליטות ניסחו לשופט את הצו, והשופט חתם עליו כמו שהוא למעט שינוי אחד שעשה.  אבל הצו הוא טריטוריאלי למדינת ישראל.  הצו לא חל על המדינה שבה חי ההאקר או על כל מדינה שמחוץ למדינת ישראל.

צו שיש בו חשש לניצול לרעה

הצו עליו חתם השופט רועי פרי הוא כל כך גורף וגלובלי שבמשטרה יכולים להציג אוו לגוגל וטווייטר על כל פרסום וציוץ תחת השמש.  הרי אם מתפרסם משהו, מאיפה המשטרה יודעת לייחס אותו להדלפה?

כמוניות החומר המודלף הן כל כך גדולות שאי אפשר בכלל לדעת אם חומר כלשהן מקורו בהדלפה של ההאקר, או בהדלפה של אזרחים שלא קשורים?  אבל המשטרה יכולה לקחת את הצו, לטעון בפני גוגל שהפרסום הוא מההדלפה, ולכפות על גוגל מחיקת קישורים לכל דבר תחת השמש שלא מוצא חן בעייני המשטרה/הפרקליטות/ויסמונסקי.

גם אם השופט רועי פרי יודה בטעותו, יבטל את הצו השגוי, ויוציא צו חדש על סמך סעיף אחר בחוק שיותר מתאים, המינימום שבמינימום זה לדרוש מהמשטרה לתעד ב”לוג” כל פרסום שמבוקש להסיר אותו, לתעד למה ומה החשש שהוא מההדלפה, לתעד למי פנו ומתי פנו, ולהעביר את זה לביקורת שיפוטית (כפי שעשו בתיק אפי נוה שבו השופט סינן עבורם מה לחקור ומה לא לחקור).

כמו כן המינימום שבמינימום זה לקצוב מועד לפקיעת הצו, לקבוע דרכי המצאה של הצו ל”חשודים” (ההאקרים) על מנת שיוכלו לפנות לביהמ”ש לבקש את ביטול הצו, ולקבוע מועד לאמצעי תקשורת לדיון באפשרות לביטול הצו מחמת “זכות הציבור לדעת”.

האם החוק הישראלי מאפשר הוצאת צו במעמד צד אחד כשאין פלוני שהוא צד משיב?  

שימו לב שבראש הצו כתוב “במעמד צד אחד”, אבל אין בכלל פלוני שהוא צד שני.  מה עם זכויותיו של אותו פלוני????

מישהו צריך לטפל במייל הארצי של הפרקליטות  (בקשות להפיל מומחי הגנה ובקשות לפסקי דין מחמירים)

מתוך שלל המיילים התגלה שיש מייל ארצי של הפרקליטות שבו פרקליטים יכולים לבקש עזרה מכל הפרקליטים בארץ על חומרים כדי להפיל עדי הגנה (מומחים), וחומרים כדי לבקש דוגמאות של גזרי לדין מחמירים.

לסנגורים אין את הפריבילגיה הזו מכיון שהרבה פעמים השופטים לא רושמים את שמות המומחים בפסקי הדין, ואז לפי המאגרים הפומביים אי אפשר לדעת אם המומחה נפסל בתיקים קודמים, כי השופטים מגנים עליהם ומסתירים את השמות.

כעת מתברר שהפרקליטים עוזרים זה לזה להפיל מומחי הגנה, ואילו הסנגוריה מצידה לא עושה כלום כדי לסייע לסנגורים להפיל מומחי תביעה.

אותו דבר לגבי “פסקי דין מחמירים”.  בפרקליטות עוזרים זה לזה למצוא פסקי דין מחמירים כדי להגדיל את רף העונש, ואילו הסנגוריה לא עוזרת לסנגורים למצוא פסקי דין מזכים, או כאלה שרף העונש נמוך והם לא פורסמו.

למה גבי פורטנוי ראש מערך הסייבר לא מתפטר

למשרד המשפטים זו לו “פדיחה”.  זה אסון.  יש כתובת לאסון הזה.  גבי פורטנוי ראש מערך הסייבר.  גבי פורטנוי.  אנחנו היינו מעיפים אותו על טיל משירות המדינה.  הבטיח לישראל כיפת ברזל קיברנטית והביא כיפת מיקי מאוס קיברנטית במקום.