הפרקליטה מירב גבע חקרה את עו”ד ברק לייזר יועמ”ש הנהלת בתי המשפט במהלך חודש מרץ 2017 בחשד שהדליף חומרים חסויים לעיתונאית לורי שם טוב, כדי להשתמש בה לפרסומים נגד כל מיני גורמים שהנהלת בתי המשפט חפצה להוציא עליהם פרסומים לא נעימים בלשון המעטה. בין שלל הפרסומים שברק לייזר נחשד בהפצתם היה כתב האישום נגד רב ליטאי מירושלים בגין 20,000 מעשי אונס באשתו (שאחר כך חזרה בה והודתה ששיקרה), ועוד כל מיני גורמים שתבעו את הנהלת בתי המשפט (למשל פרשת האונס בגן העיר). ברק לייזר טען שהוא נסחט ע”י לורי שם טוב, ומירב גבע האמינה לו והחליטה לא להגיש נגדו כתב אישום – למרות שמדובר בשקר מוחלט. את ההחלטה הזו גיבה שי ניצן בכבודו ובעצמו. אלא מאי? מירב גבע שלחה אל ברק לייזר שוטרי סייבר מתל אביב להעתיק את הטלפון גלקסי של ברק לייזר ואת האייפד שלו.

הגלקסי והאייפד הכילו אין ספור טלפונים של שופטים והמיילים שלהם, וכל מיני התכתביויות אישיות של שופטים המבקשים טובות הנאה (יוסף אלרון למשל), בישול מינויים לעליון יחד עם אפי נוה, בדיקות של חשדות להטרדה מינית ע”י שופטים שביצעה עינת רון, טיפול אישי בטרפוד המינוי של דוד האן לבית משפט מחוזי בחיפה, ועוד כל מיני תופינים ומגדניות. למשל עובדת הנהלת בתי המשפט שלי רוזמן פרקש נכשלה בקורס שופטים והתחננה לברק לייזר שיחזיר אותה לעבודה. אחרי שנתיים סידרו לה עבודה כרשמת משפחה, ועוד ועוד.

מירב גבע סברה שנפל לידיה תיק לוהט של קשירת קשר בין ברק לייזר לבין בלוגרים שמפרסמים ביקורת על שופטים, ולכן היא הפיצה את כל התכנים של הגלקסי והאייד של ברק לייזר לכל עבר על גבי 2 דיסקים (ממתכת). היא מסרה את הדיסקים (ממתכת) שהכילו את כל המידע הדיגיטלי של ברק לייזר. גבע הפיצה את 2 הדיסקים לכל מיני עורכי דין, ללא תנאים ומבלי לדעת אפילו למי היא מוסרת ומתי נמסרו הדיסקים וכל זה קרה ביוני 2017.

אחרי שלוש שנים כשהתברר גודל הפדיחה שמירב גבע שחררה אין ספור מספרי טלפונים אישיים של שופטים, ומיילים אישיים של שופטים, כולל תכתובות סמס ווצאפ – במקום לפטר את מירב גבע לאלתר הבוסית שלה, אושרה גז,, הורתה לה להגיש בקשה לדרוש את הדיסקים בחזרה בטענה ש”נפלה שגגה” ושהדיסקים לא מהווים חומרי חקירה ושנמסרו בטעות.

מי שפוצץ למירב גבע המטומטמת את הבלון היה דווקא יוני קפאח, המתגורר בקלפורניה ולוחם משם את מלחמת האזרחים העשוקים בישראל נגד שופטי ופרקליטי המשטר הציוני שמתעללים באזרחים. מסתבר שהדיסקים המבוקשים ע”י מירב גבע הגיעו אליו ללוס אנג’לס והוא אבטח אותם באמצעות קליפס בתוך קופסת ביסקוויטים בקלפורניה. כפי שניתן לראות קפאח מזמין את מירב גבע לבוא לקליפורניה ולקחת את הדיסקים מקופסת הביסקוויטים באמצעות הוצאת צו שיפוטי מבית משפט מוסמך בקליפורניה.

אנו לא מצליחים להבין כיצד פרקליטה שעשתה פדיחה כל כך איומה, הפרה פרטיות של שופטים ועובדי הנהלת בתי המשפט, עדיין מועסקת בפרקליטות ומרשים לה לשקר במצח נחושה ש”חלה טעות” ושברק לייזר בכלל לא היה חשוד. אבל מה שהכי מצחיק זה רמת הדביליות של אותה פרקליטה שחושבת שאם היא תבקש את הדיסקים בחזרה, יסלחו לה בפרקליטות על המחדל. מה היא בדיוק תעשה עם 2 הדיסקים האלה? תייצר מעמד לפמוטי שבת???? הרי הדיסקים הועתקו ונמסרו לעיתונאים כמו רביב דרוקר, גור מגידו, גיא פלג ואביעד גליקמן. הם גם הפליגו דרך האוקיינוס האטלנטי והגיעו לקליפורניה. בצדק שואל יוני קפאח איזו מן איוולת זו לדרוש החזרת דיסקים פיסית, כאשר התוכן שלהם כבר שוכפל והועתק והופץ לכל עבר? איך הפרקליטה מירב גבע לא מתביישת לטעון טיעון כל כך דבילי ואידיוטי?

יצוין שעו”ד ברק לייזר לא טרח לפנות לבית המשפט לדרוש את הדיסקים שלו, והוא מעולם לא טען שמירב גבע הפרה את הפרטיות שלו ושל המכותבים עמם התכתב, שאותם היא הפיצה. ברק לייזר טען שהוא פחד כי יפורסם שהוא לא שילם מזונות לאשתו הראשונה מירב גבע ממנה התגרש. הוא היה חייב לה 8,000 ש”ח מזונות ל 2 ילדים, והסכום הצטבר. בינתיים הוא פגש את דוברת בתי המשפט אילת פילו והחל לקיים איתה יחסי מין תחת מרות בעודו משמש הבוס שלה. הגרושה קינאה והתעצבנה ורצה להוצל”פ להטיל עיקולים על ברק לייזר, על אילת פילו ועל הנהלת בתי המשפט. כדי להציל את עורו החליטו בהנהלת בתי המשפט להכפיל לו את השכר מ 12,000 ש”ח לחודש ל 24,000 ש”לח לחודש, כדי לסתום לגרושתו את הפה. זה מה שברק לייזר טען שהוא פחד שיפורסם ושבגלל זה הוא נסחט- ומירב גבע האמינה לו וסגרה לו את התיק.

להלן בקשתה של מירב גבע מהשופט אברהם הימן להורות על החזרת הדיסקים של ברק לייזר:

ולהלן תשובתו הבמוחצת של יוני ‘פאח למירב גבע כפי שהוגשה לשופט אברהם הימן: