הבהרה חשובה לפני קריאה. כותב המאמר רואה במדינת ישראל אסון לעם היהודי. מדינת ישראל הוקמה במרמה כאילו היא בית לעם היהודי שעה שהיא בית לעם אחר שאינו יהודי והמתקרא “ציוני”. כל קשר בין ציונות ליהדות מוכחש לחלוטין. כותב המאמר היה אסיר בציון 20 שנים. כיום כותב המאמר מתגורר בחו”ל וויתר על אזרחותו בסדום (ישרהל).  הכותב רואה במדינת ישראל מדינת אוייב, שלא בוחלת בלפגוע בזכרים יהודים. כותב המאמר נלחם נגד מדינת ישראל באו”ם וקורא להעמדה לדין של שופטים ציוניים לדין בשל פשעים שבוצעו על ידם המוגדרים כפשעים בינ”ל הכוללים פשעי שנאה, פשעי עבדות ומניעת זכויות אדם מאבות יהודים בישראל (אך לא רק). כותב המאמר מניח כי במידה ואלו יועמדו לדין הם יורשעו ודינם אחד הוא. 

אציג בפניכם כיצד לנתח את פסקי הדין של בית המשפט הציונאצי. הכותב סבור כי צריך לצאת לרחובות ולהלחם נגד הצורר הציוני. למען הסר ספק יובהר כי זו משימת חיו להביא להעמדתם לדין של השופטים הציונאצים בשל פשעי השנאה שהם מבצעים בבתי המשפט.

לפנינו החלטה של השופטת הפמינאצית שלי אייזנברג מחיפה.  תיקים קשורים 41368-02-20, 41398-02-20, 17207-08-20, 44030-05-20

מדובר בתיק מבית משפט לעניני משפחה בחיפה.  השופטת היא שלי אייזנברג ומדובר בהחלטה בעניין שינוי מזונות זמניים. את האם/התובעת מייצג עו”ד יניב ערבה ואת האב/הנתבע מייצגת עו”ד עידית גור אריה.

ראשית ההליכים בין הצדדים בבקשה לישוב סכסוך, שנדונה בבית המשפט למשפחה בחדרה כבוד השופטת גולדקורן. ביום – 8.2.20 פסקה השופטת גולדקורן מזונות זמניים בסך של 1,100 ₪ לכל אחד מהקטינים וקבעה כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בעלויות מסגרות החינוך של הקטינים ובתשלומי המשכנתא והביטוח בגין דירת המגורים של הצדדים. באותה עת, התגוררו הקטינים והתובעת בדירת המגורים של הצדדים, והנתבע התגורר בבית אמו.  פירושו של דבר שהגברת העלילה על הבעל תלונת שווא באמעות בא כוחה יניב ערבה וגרמה לסילוקו מהבית.  אחרת מדוע שהאבא “יתגורר בבית אימו”?  שימו לב לדיווח היבש של שלי אייזנברג כאילו זה בסדר שלאישה יש איפה לגור, והבעל…  אצל האמא הזקנה שלו על ספה….  

לטענת האב לאחר מתן ההחלטה הזמנית חל שינוי נסיבות, האם עברה להתגורר בישוב (השופטת לא רוצה לספר איפה) ביחד עם בן זוג, ובנוסף מלאו לאחד מהקטינים 6 שנים, ובהתאם יש לעדכן את ההחלטה הזמנית להלכה שנפסקה בבע”מ 919/15. 

הצדדים נישאו ביום 17.7.2013 ולהם 2 קטינים, קטין יליד 5.5.2014 כבן 6.5 , וקטין יליד 12.9.18 כבן שנתיים.   להלן: “הקטינים”.  הצדדים נפרדו בחודש 10/2019 אחרי 6 שנים . האישה נותנת לאבא הסדרי ראיה רק בימים ב’ ו ד’ לרבות לינה ובכל סוף שבוע שני.

טענות הצדדים

האישה טוענת שהיא נושאת לבדה במספר הלוואות: שתי הלוואת משתלמות משכרה בסך של 664 ,₪ הלוואה נוספת בכרטיס האשראי אשר החזרה החודשי עומד על 474 ₪, הלוואה בחשבון הבנק אשר החזרה החודשי עומד על 1,930 ₪. בסך הכל נושאת האם בהחזר הלוואות משותפות בסך של 3,068 ₪ בחודש. לטענתה, האב סמוך על שולחנה של אמו ומתגורר ביחידת דיור ליד ביתה ללא הוצאות מדור.  עת הגישה האם את תביעתה, הקטינים היו מתחת לגיל 6, ומשכך עתרה המבקשת לחייב את המשיב בהוצאות מדור בסך כולל של 3,260 ₪, ובהוצאות הקטינים: סך של 1,450 ₪ עבור הקטין ל’ ו – 1,400 ₪ עבור הקטין א’.

בדיון אישרה האם, כי לאור גילו של הקטין ל’ שהינו מעל גיל 6, יש לעדכן את ההחלטה הזמנית. האם פרטה כי היא מתגוררת עם בן זוגה בדירה שכורה בישוב – – – בעלות — 3,000 ₪ לחודש, כאשר הינה נושאת במחצית העלות 1,500 ₪ . לטענתה יש לחייב את האב בחלקו של הקטין א’ בהוצאת המדור בסך של 500 ₪. עוד טענה כי יש להעמיד את דמי מזונות הקטין ל’ בסך של 600 ₪ כאשר האם תהא אחראית לרכישת ביגוד וכיו “ב.

האב טען שבנסיבות בהן מתקיימת חלוקת זמני שהות הקרובה למשמורת משותפת, שעה שהשתכרות האם מעבודתה ב – – – גבוהה משל האב, המועסק כ… בחברת ” – – -“. יש לקבוע פערי — — השתכרות בין הצדדים 40% – 60% לטובת האם.  לטענת האב, הוא נושא בתשלום שכר דירה בסך של 2,500 ₪ לאמו ובהחזר הלוואה בסך של 1,000 ₪ בגין רכב המצוי בשימושה הבלעדי של האם. לאב הוצאות דלק בסך של 500 ₪ והוצאותיו האישיות מסתכמות בסך של 2,000 ₪. בנוסף משלם את חלקו בסך של 2,800 ₪ בגין מחצית המשכנתא וביטוחי חיים לדירה המשותפת.  לאור כל הוצאותיו של האב, נותרת לו הכנסה פנויה בסך של 700 ₪ לפני תשלום המזונות, ולפני תשלום מחצית מגן פרטי לא’ בסך של 1,250  ₪.  האם מתגוררת עם בן זוגה, לטענת האב, עיון בדפי העו”ש שצירפה האם מלמד כי היא לא נושאת בדמי שכירות ובתשלום הוצאות אחזקת מדור.  לטענת האב, לאור כלל הנסיבות, אין מקום לחייב האב במזונות הקטין ל’, ויש להורות על ביטול החיוב במזונותיו, חיוב אשר הוטל עת הקטין היה מתחת לגיל 6.  

השופטת שלי אייזנברג פותחת ואומרת שלפי הדין החל בהתאם להוראת סעיף 3 (א) לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי”ט- 1959 להלן: “חוק המזונות”, אב חייב במזונות ילדיו הקטינים על פי הוראות הדין האישי החל עליו.  אלא שבאותו חוק כתוב שאם הדין הדתי פוטר הורה מחובת מזונות, הוא יהיה חייב במזונות לפי הדין האזרחי.  את זה השופטת לא מציינת.  נוח לה להפיל את כל חובת המזונות על האב.  לפי החחוק בגלל שהיהדות פוטרת נשים ממזונות, אז הן חייבות מזונות לפי הדין האזרחי.  בכלל במדינה חילונית בבית משפט חילוני אימוץ הלכות דתיות נועד רק כדי לשמר את האפליה הדתית לטובת נשים. זה הצידוק שבשמו פועלות השופטות הפמינאציות האלה.  גם אם היה צריך לשפוט לפי הדין הדתי, זהו מעולם לא היה הדין היהודי. 

לדבריה של השופטת שלי אייזנברג, “על פי הדין העברי, אב יהודי חב באופן בלעדי”.  אלא שגם זה לא נכון.  ביהדות האב חייב מדין צדקה – רוצה נותן לא רוצה לא נותן.  הפרשנות של הפמינאציות היא פרשנות שקרית ומעווצתת של היהדות.  בציונאצים שלא ברור כיצד הינם מפרשי הלכה ביהדות) בסיפוק המזונות ההכרחיים של ילדיו מלידתם ועד הגיעם לגיל 15.  היא מצטטת את ע”א 210/82  גלבר נ’ גלב ר פד”י לח (2) 1, ע”א 591/81 פורטוגז נ’ פורטוגז פד”י לו (3) 449.  לדבריה “ההלכה חילקה את גדר החיוב לגילאים 0-6 , שאז האם פטורה כליל מסיפוק מזונות הקטינים (גם לפי היהדות האב והאם אחראים למזונות ילדיהם משם צדקה), בעוד שעל האב מוטלת חובה אבסולוטית. בהתייחס לקבוצת הגיל 6 15 שנים, האריכו תקנת תקנת אושא ותקנת הרבנות הראשית משנת תש”ד (אין שום קשר בין תקנות אושא שהוסמכו לתקן תקנות, לתקנות של הרבנות שהוסמכו על ידי הציונאצים לתקן תקנות), תוקף חיוב אבסולוטי זה עד מלאת לקטין 15 שנים. כך ההלכה הנוהגת הייתה בעניין מזונותיהם ההכרחיים של קטינים בגילאי 15 0 עד לאחרונה”.

לדבריה של שלי אייזנברג: “ההלכה התחדשה בבע”מ 919/15 פלוני נ’ פלונית אשר ניתן ביום 19.7.17 ופורסם בנבו. בית המשפט העליון פסק פה אחד בהרכב של שבעה שופטים, מפי השופט פוגלמן, כי קיימת אפשרות חלופית לפרשנות תקנת תש”ד, שתיטיב להלום את ערכי היסוד של שיטתנו המשפטית ותחתור לחלוקת נטל הוגנת ושוויונית יותר בין ההורים, תוך הבטחת טובת הקטין. פרשנות זו תביא לכך שגם על פי הדין העברי, יראו בשני ההורים כחייבים במזונות ילדיהם בגילאי 6-15 מדין צדקה. חלוקת החיוב בין ההורים תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בהתחשב בהסדר המשמורת שנקבע בפועל ויתר הנסיבות הצריכות לעניין” .

ומן הכלל אל הפרט  קובעת שלי אייזנברג כך:

הכנסות הצדדים: מתלושי השכר שהציגו הצדדים עולה כי לאב הכנסה ממוצעת בסך של 9,823 ₪ לאחר ניכויי חובה. לאם הכנסה ממוצעת מעבודתה בסך של 13,434 ₪ לאחר ניכויי חובה. לאור הנתונים האמורים, אני קובעת כי יחסי ההשתכרות הינם 40% : 60%.     

הוצאות המדור: לאחר שמיעת הצדדים והאסמכתאות שהניחו בפניי ברי כי לשני הצדדים הוצאות מדור. האב משלם דמי שכירות לאמו בסך של 2,500 ₪ הוגשו אסמכתאות. כן הדגיש האב כי טרם המעבר שלו ליחידת – הדיור בבית אמו, היה ביחידה דייר שהוצא מהדירה על מנת לאפשר לו לעבור להתגורר בה, כאשר אמו גמלאית הזקוקה לדמי השכירות לקיומה. מאידך האם צירפה הסכם שכירות עליו חתומה עם בן זוגה החדש, אך מדפי הבנק שצרפה לא עלה שהיא נושאת בתשלום דמי השכירות ואחזקת הדירה.  שימו לב: לאם מותר לשקר בבית משפט ולשופטת שלי אייזנברג אין שום בעיה עם זה שהיא תפסה את האישה בשקר….

לדברי השופטת:  אשר על כן, בהתחשב בדין האישי החל על הצדדים , בשים לב לגילאי הקטינים, כמו גם בזהירות הרבה בה מחויב בית המשפט לנהוג בשלב של פסיקת מזונות זמניים אשר הינו שלב מוקדם במסגרתו טרם נשמעו ראיות, אני פוסקת כדלקמן:

האב ישלם לידי האם בגין מזונות הקטין ל’ (שהוא מעל גיל 6) סך של 550 ₪.  
האב ישלם לידי האם בגין מזונות הקטין א’ (שהוא פחות מגיל 6) סך של 1,600 ₪.  להלן: “דמי המזונות הזמניים” .

מדוע האם לא משלמת לאב דמי זונות לאבא אם היא מרויחה יותר כסף ממנו והם שניהם במשמורת כמעט משותפת? מדוע השופטת לא מאפשרת לאב להוסיף עוד לילה לינה כדי להיות במשמורת משותפת שווה וכך להיפטר כליל מחובת המזונות?  מדוע השופטת לא משקללת את העובדה שהאישה גירשה את הבעל מהבית בעלילות שווא והתגוררה בדירה השותפת בחינם מבלי לשלם שכר דירה?  כך זה בבית המשפט הציוני.  הצדק שם נלקח מתרבות הצדק הנאצית במאה הקודמת.  אז הקבוצה הנדרדפת היו היהודים.  בישראל הקבוצה הנרדפת היא אבות גרושים.  הנשים כמובן הן בתפקיד הגזע הארי שמותר לו הכל.  

שימו לב עובר להחלטה זו האב שילם 2,200 ש”ח דמי זונות וכעת הוא משלם 2,150 ש”ח דמי זונות. כל פסק הדין הזה הוא חרטא ברטא. כל שעשתה השופטת הנבלה העלתה לו את המשכנתא על הבן הצעיר והקטינה את המשכנתא על הבן שחצה את גיל 6.

המסקנה:  בית המשפט למשפחה בציון הוא בית זונות לכל דבר ועניין, ושלי אייזנברג היא סרסורית נשים מדופלמת לדמי זונות.   

לדברי השופטת “דמי המזונות הזמניים ישולמו החל מיום 1.12.2020 ועד להחלטה אחרת בכל חמישי לחודש, בעבור אותו החודש ויהיו צמודים למדד המחירים לצרכן, ויעודכנו אחת לשלושה חודשים ללא חיובים רטרואקטיביים”.  ואנו שואלים מדוע דמי ה(מ)זונות מוצמדים למדד כאשר משכורת האב לא מוצמדת למדד? התשובה טמונה בשאלה….  בגלל שבית המשפט הפמינאצי-ציונאצי מרשה לעצמו להשתין  מהמקפצה…..

זמני שהות וחלוקת המשמורת

לגבי קביעת קביעת זמני שהות אמרה השופטת שלי אייזנברג ש”שני הצדדים הגישו תביעות למשמורת. האם מבקשת לקבוע את משמורת הקטינים בידיה. האב מבקש לקבוע משמורת משותפת.  בתקציר – לאחר ששקלתי טענות הצדדים והתרשמתי מהם בדיון שהיה בפני, שוכנעתי שיש לקבע את המצב הקיים על פיו התנהלו הצדדים בחצי שנה האחרונה. איני רואה בשלב זה מניעה להמשך לינת הקטינים אצל האב, כאשר אין פסול בהסתייעותו באימו בשעות הבוקר על מנת לאפשר לו לצאת לעבודה בזמן. סבורני כי לו היו הנסיבות הפוכות והאם היתה נאלצת לצאת לעבודתה בשעות הבוקר המוקדמות לא היה מקום לטעון כי האם אינה ראויה להלין את הקטינים בביתה, שעה שהיא נעזרת בצד ג’ להבאת הקטינים למסגרות. כן איני רואה לתלות את הלינה בהגשת תסקיר. שעה שהקטינים לנים אצל האב בסופי שבוע והאם אינה סבורה כי הם מצויים בסכנה, הרי שאין לקטינים כל סיכון גם בלינה באמצע השבוע כאשר מחובתו של האב לדאוג לצורכיהם של הקטינים ולבטחונם. האב ידאג כי בעת שהוא יוצא לעבודתו בשעות הבוקר המוקדמות, אימו תהא זמינה לקטינים בביתה ככל והקטיני ם לנים בביתה, או ביחידת הדיור ככל והקטינים לנים ביחידת הדיור. כן ימציא האב אישור מהרופא הפסיכיאטר המטפל אודות מצבו הבריאותי ומהות הטיפול”.

ואנו שואלים, מה זה הבלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה הזה????? מה קשה לקבוע שהמדשמורת משותפת כי שני ההורים שווים זה לזה ולחלק את זמני השהות שווה בשווה?  נו מה אפשר לצפות משופטת פמינאצית….

ועל כל זה יש לנו להעיר:

בישראל כל שופטת תמיד תמצא לאב את הגיבנת.  תמיד הילדים ישארו אצל האימא כברירת מחדל ותמיד האב יצטרך להתחנן להרחבת זמני שהות. תמיד האב יצטרך להוכיח כי הוא ראוי להיות אב ותמיד האם לא צריכה להוכיח דבר. מדובר במשחק מכור.

נסיים עם הדגל כל כת הפמינאציה שהשופטת שלי אייזנברג סוגדת לו:  

ולשופטת שלי אייזנברג…. אם נעלבת ממני, אשמח לשמוע, קנית את זה “ביושר” 

שלי אייזנברג שינוי מזונות זמניים