מעטים יודעים שהעו”ד יוסי כהן, מי שמייצג את ביבי ושרה נתניהו נאמנה הוא הגרוש של השופטת איריס עבודי לושי. יוסי כהן הגיש נגדה תלונה במשטרה על זיופים וגניבת אשראי. כמובן שבגלל מעמדה המיוחס לא נעשה דבר עם התלונה, והיא טויחה. בינתיים השופטת עושה חיל וממנה כל מיני מקורבים לתפקידי כינוס נכסים. השופטת שמצפצפת על נוהלי המינוי בתיקי פירוק.
שופטת זו היתה מהלקקנים האובססיבים לאפי נוה ואף צולמה ע”י אילנה דיין מלקקת לאפי נוה בפומבי. “אני אף פעם לא אומרת לא לאפי”. כיום מלקקת לאבי חימי במוצהר.
בכתבה מתאריך 3/8/2020 של אפרת נוימן, אפרת כתבה עליה: ” לושי־עבודי, הגיעה לרשות השופטת לפני עשרים שנה לאחר שהיתה עוזרת משפטית של שופט העליון יעקב קדמי. היא מונתה למחוזי ב–2014 אחרי שהיתה שופטת שלום ורשמת, וכיום היא שופטת במחלקת הפירוקים. בין השאר, היא מטפלת בתיק של חברת הבנייה של עמוס לוזון שקרסה, דורי בניה. היא נחשבת לשופטת עניינית ויעילה (לדברי אפרת נוימן. אין לזה בסיס או ראיה).
לפי אפרת נוימן: “ב–2017 שודרה בתוכנית התחקירים עובדה סצינה מביכה מבחינתה — שהמחישה את הרצון שהיה לשופטים לשאת חן בעיני יו״ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, שהיה בעל כוח רב ובעל יכולת השפעה לקדמם. באותה סצינה היא ניגשה לנוה ואמרה לו שגם כשהיא עמוסה ומבקשים ממנה להרצות בימי עיון של הלשכה, מילת הקסם היא “אפי ביקש” והיא מגיעה. נוה היה זה שתמך בבחירתו של אורנשטיין לנשיא ב–2016 והקשר בין השניים — כפי שהתברר בדיעבד — העלה סימני שאלה גם בנוגע לנסיבות פרישתו של אורנשטיין. בדצמבר פורסמה התכתבות בין אורנשטיין לנוה, בתקופה שבה ניסה השופט להיבחר לנשיא. נוה כתב לאורנשטיין, בין היתר, שהוא מגיע לוועדת האיתור בנושא המינוי, והשופט כתב לו: “שמור עליי” ו”סומך עליך”.
אפי נוה כתב לאורנשטיין גם: “אתה תצטרך רק לקיים את ההתחייבות היחידה שסיכמנו לטובת ציבור הנזיקיסטים“.
ביוני הודיע אורנשטיין על פרישה מוקדמת בגיל 64, כשהנימוק היה שחיקה אחרי תקופת כהונה מאומצת. חודש לאחר מכן פורסמה ההחלטה של נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אורי שהם, כי החליט לנזוף באורנשטיין בשל הקשר שניהל עם נוה באותם ימים לפני שמונה לתפקידו. שהם קבע כי התלונות נגד אורנשטיין מוצדקות, אך אין בהן היבטים פליליים. סמיכות האירועים מעוררת תהיות בנוגע לנסיבות הפרישה”.
נציין רק שהציבור כן רואה בהבטים של פרשת אורנשטיין פליליים ביותר והנציב שהם הוא סתם טייחן תלונות עלוב.
איריס עבודי לושי נכשלה בקמפיין לנשיאות מוזי ת”א אחרי שאיתן אורנשטיין נזרק מהשפיטה. מי שזכה הוא הפוץ הנשי גלעד נויטל.
העבר המזוהם של איריס עבודי לושי (2002)
תלונה הוגשה למשטרה נגד השופטת איריס לושי-עבודי, ע”י הגרוש שלה, עו”ד יוסי כהן, בגין זיוף פס”ד ושימוש בכרטיס אשראי של אחר שלא כדין… התיק הועבר לפרקליטות עם המלצה להעמידה לדין – 2002
פורסם לראשונה: השארת תגובה
מידע אישי על השופטת איריס לושי-עבודי באתר הרשות השופטת
עו”ד יוסי כהן, המיוצג ע”י עו”ד דניאל אשכר, עתר כנגד החלטתו של היוהמ”ש רובינשטיין, שלא להעמיד לדין את איריס עבודי, גרושתו, רשמת בימ”ש פ”ת, חרף קביעתו, כי עבודי זייפה פסק דין של בית הדין הרבני והגישה אותו לביצוע בלשכת ההוצל”פ, וכן, חרף קביעתו, כי היו בפניו מסמכים וראיות המוכיחים בעליל כי עבודי נטלה ממנו כספים באמצעות כרטיס האשראי שלו.
****
עו”ד יוסי כהן, טען, כי לאחר שנפרד מאיריס עבודי, היא השתמשה שלא כדין, במספר כרטיס האשראי שלו, שנמסר לה לצורך ביצוע תשלום לגן עבור בתם, וערכה “חגיגת קניות” באמצעות הטלפון, ורכשה מוצרי מותרות בסכום של כ-6,700 שקל. כהן טוען, כי הגיש על כך תביעה אזרחית, ואז החזירה לו עבודי את הסכום.
על שני סעיפים אלה: הזיוף והשימוש בכרטיס האשראי, הגיש כהן תלונה למשטרה, והתיק הועבר לפרקליטות עם המלצה להעמדה לדין.
אולם, הפרקליטות החליטה להימנע מהגשת כתב אישום, ועל כך ערר כהן ליוהמ”ש רובינשטיין, אשר קבע, כי רוב הרכישות בכרטיס האשראי נעשו כל עוד עבודי הייתה בעלים במשותף בחשבון, וכל עוד בני הזוג היו נשואים, ולכן, לא היה ניתן לבסס באופן מלא את האשמה הפלילית. כן הוסיף, כי יש לנהוג זהירות בפתיחת הליכים פליליים, בתלונות המצויות גם במכלול של סכסוך אזרחי בין בני זוג בתהליך פרידה, ולבדוק בקפידה רבה אם המקרה מתאים להליכים פליליים, וקבע, כי המקרה האמור אינו כזה. לגבי זיוף פסק הדין, קבע היוהמ”ש כי לא הוכחה כוונה פלילית.
מנימוקים אלה דחה רובינשטיין את הערר שהגיש עו”ד כהן, אך יחד עם זאת, שיגר לעבודי “אזהרה צופה פני עתיד”.
במסגרת עתירה קודמת שהגיש נגדה הגרוש שלה, יוסי כהן, שהסכים למשוך אותה, מכיוון שטרם מוצו אז ההליכים אצל היוהמ”ש, מסרה איריס עבודי, תצהיר, בו טענה כלהלן:
כדי להשיג את הגט מבעלה יוסי כהן ולאור לחציו, היא ויתרה בהסכם הגירושים על כל תביעה לעצמה ועל כל הרכוש הרב שצברה ביחד עם כהן במהלך 10 שנות חייהם המשותפות – רכוש המוערך בשווי של מיליונים רבים של דולרים. תחת זאת דרשה רק התחייבויות בסיסיות כלפי בתם המשותפת, כמו רכישת דירה עבורה ותשלום מזונות צנוע של 1,000 שקל (בערכי 96′) וכיסוי הוצאות מיוחדות.
עו”ד יוסי כהן טען, כי החלטתו של היוהמ”ש מפלה לטובה את עבודי לעומת פשוטי העם, והוסיף, כי זה מקום שבו נדרשת הקפדה יתירה, גם בשל העובדה שעד למינויה כרשמת, שימשה עבודי, עוזרת משפטית בבימ”ש העליון, האמור להכריע בעניינה.
בסוף ינואר 2002 אמור היה בג”ץ לקיים דיון בעתירה שהגיש עו”ד יוסי כהן, כנגד: היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, פרקליטות המדינה, וגרושתו, איריס עבודי, אז רשמת בית משפט השלום בפתח תקווה.
קישורים: עו”ד יוסי כהן נגד גרושתו הרשמת איריס עבודי, בבימ”ש השלום בפתח תקווה – גלובס, הדס מגן, 14.1.2002
