נציב תלונות הציבור דוד רוזן פרסם ממצאים לפיהם נקבע שהפרקליטה שוש שמואלי מפרקליטות המדינה, הטעתה את בג”ץ בנושא פרופ’ טליה איינהורן (17/8/2020). טליה איינהורן היא אשת ימין, שהציגה מועמדות למשרה בכירה בשירות הציבורי, בתמיכתו של יריב לוין. המועמדות שלה לא באה בטוב לכנופיות השמאלנים, כולל פרקליטות המדינה. דינה זילבר החליטה לצלוב את איינהורן והפקידה את שוש שמואלי על המשימה כי הוגש בג”ץ לטרפד את המינוי. איינהורן התלוננה על כך שבמסגרת העתירה שהוגשה לבג”ץ נגד מינויה לתפקיד, שוש שמואלי כתבה בכחש לבית המשפט העליון שאיינהורן קראה לכוחות הביטחון לסרב פקודה. בנוסף אסתר חיות דרשה להדיח את איינהורן מהוועדה לבדיקת תקנות סדר הדין החדשות כי עמנדתה היא שלא לתת לשופטים יד חופשית להתעלל בציבור – בניגוד לעמדתה של החיה אסתר חיות.
באחת התלונות המוצדקות נגד הפרקליטות בדוח 2019 נמצאה הפרקליטות כמטעה את בג”ץ. פרופ’ טליה איינהורן שהציגה מועמדות למשרה בכירה בשירות הציבורי, התלוננה על כך שבמסגרת עתירה שהוגשה לבג”ץ נגד מינויה לתפקיד, נכתב שקראה לכוחות הביטחון לסרב פקודה. לפי התלונה, תשובת הפרקליטות לעתירה מפיה של שוש שמואלי חטאה לאמת והציגה מצג שווא, לפיו אכן השמיעה בעבר קריאות מסוג זה.
הנציב קבע שתשובת הפרקליטות לעתירה שהוגשה לבג”ץ ע”י שוש שמואלי “הציגה תמונת דברים שהיה בה כדי להטעות”. מקריאת המסמכים עליהם חתמה איינהורן, ברור כי מדובר בקריאה לממשלה שלא להוציא תחת ידיה הוראה בלתי חוקית שאסור לתיתה ושאסור לבצעה. “לא ראוי לסווג קריאה לגיטימית לממשלה במשטר דמוקרטי ככוללת בתוכה קריאה לחיילים לסרב פקודה, שהינה פסולה ואסורה”, קבע נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן. הנציב קבע שתשובת הפרקליטות לעתירה שהוגשה לבג”ץ “הציגה תמונת דברים שהיה בה כדי להטעות”. מקריאת המסמכים עליהם חתמה איינהורן, ברור כי מדובר בקריאה לממשלה שלא להוציא תחת ידיה הוראה בלתי חוקית שאסור לתיתה ושאסור לבצעה. “לא ראוי לסווג קריאה לגיטימית לממשלה במשטר דמוקרטי ככוללת בתוכה קריאה לחיילים לסרב פקודה, שהינה פסולה ואסורה”, קבע נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן.
את העתירה נגד איינהורן הגיש עו”ד רפי נץ-צנגוט והיא נדונה בפני עוזי פוגלמן, בג”ץ 7333/18. מי שהופיעה אצל פוגלמן הייתה שוש שמואלי, סגנית מנהל מחלקת הבג”צים בפרקליטות המדינה (משרד המשפטים). שוש מואלי ידועה כמורעלת פרקליטות, אחת שמגיעה לבית משפט עליון ונובחת בשצף קצף, משקרת, מסלפת נתונים, עושה כל מה שהיא יכולה כדי לנצח בדגש על שקרים וסילוף האמת ולא נותנת לאף אחד לדבר. אפילו את השופטים היא קוטעת כאילו האולם הוא הממלכה הפרטית שלה ועל פיה יישק דבר. כולם יודעים את זה אבל אין מה לעשות נגדה כי היא פרקליטה, וכל הבג”ץ מהווה עדר בובות על חוט של הפרקליטות.
על פי כתבה של יהודה יפרח במקור ראשון, נגד טליה איינהורן נפתחו שתי חזיתות: האחת, סדרת פרסומים של טלי חרותי־סובר ב’הארץ’, שטענה כי הדוקטורט והפרופסורה שלה אינם מוכרים בישראל. גם רביב דרוקר התגייס למשימה להכפיש את איינהורן. השנייה, עתירה לבג”ץ נגד מינויה בהתבסס על המאמרים הנ”ל ועל טענה נוספת, שלפיה היא קראה לסירוב פקודה בתקופת הגירוש מגוש קטיף. הטענות הראשונות בהארץ התבררו מהר כפייק גמור. הדוקטורט של איינהורן הוא מאוניברסיטת המבורג בגרמניה. היא נחשבת לא רק לאשת אקדמיה פורייה במיוחד, אלא גם לאחת החוקרות הבולטות בתחום המשפט הבינלאומי הפרטי, המשפט הפרטי ההשוואתי ומשפט הסחר הבינלאומי. צריך לפנות זמן רק כדי לקרוא את קורות החיים שלה ואת רשימת הפרסומים האקדמיים הארוכה. אבל מה שמעניין הוא גלגולי העתירה לבג”ץ שהוגשה על ידי עו”ד רפי נץ־צנגוט.
ב־15 באוקטובר 2018, בעקבות פניות של ח”כ תמר זנדברג ושל עו”ד נץ־צנגוט בעניין תאריה של איינהורן, פנו אליה המשנה ליועמ”ש דינה זילבר והיועמ”ש של משרד התיירות (השר יריב לוין הוא שהציע למנות את איינהורן), וביקשו את תגובתה. כבר למחרת, ב־16 באוקטובר, הציגה איינהורן בפניהם את שני המסמכים היחידים שעליהם חתמה ב־2004, כחברה בהנהלת חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. המסמכים הוכיחו שלא דובים ולא יער: הם הכילו קריאה לממשלת ישראל שלא תיתן לצבא פקודות לעקירת יישובים יהודיים. אף לא אחד מהם כוון לחיילים בשטח. דינה זילבר טיפלה בנושא יחד עם עו”ד שוש שמואלי ממחלקת הבג”צים. לאחר סיום איסוף החומר הודיעו דינה זילבר ושוש מואלי לאיינהורן שמכאן ואילך הקשר בינה ובין הפרקליטות ניתק, מאחר שהיא, טליה איינהורן, נציגת ציבור אך לא עובדת מדינה, ועל כן הפרקליטות מנועה מלייצג אותה. לדברי יהודה יפרח שוש שמואלי הגישה ב־25 לאוקטובר 2018 תגובה “מדהימה” לבג”ץ. בתגובה כתבה שוש במפורש כי איינהורן אכן חתמה על קריאה לסירוב פקודה, אלא שמאז חלף זמן רב והעניין אינו רלוונטי. השופט פוגלמן הבחין בתשובה ושאל בהחלטה שכתב: האם בעת המינוי ידעה הממשלה שאיינהורן קראה לסירוב פקודה ודנה בזה?
איינהורן זעמה, ושלחה את המסמכים מה־16.10 בתפוצת נאט”ו לשרים וליועמ”ש. מילא לא לייצג, אבל גם לא לשתף פעולה איתה כדי להגיש נתונים מוסמכים לבית המשפט? שוש שמואלי הציעה לה לשכור עורך דין ולייצג את עצמה, איינהורן סירבה. אם המדינה תגיד X ועורך דין פרטי מטעמה יגיד Y, השופטים יאמינו למדינה ולא לאזרח פרטי. ככה זנ עובד.
שוש שמואלי רמזה לאיינהורן כשהסבירה לה שהיא לא רוצה לשנות את תגובת המדינה, וזאת כדי לקבל מבג”ץ הכרעה עקרונית. איזו הכרעה עקרונית? משראתה שוש שמואלי שמהלך שחמט נוסח בית הקלפים לא ילך פה, נשברה והודיעה לאיינהורן שהיא יכולה לכתוב תצהיר, והפרקליטות תגיש אותו בשמה. איינהורן לא התקשתה לנסח את המכתב ולהגישו במהירות. בשורה התחתונה, העתירה נדחתה והמינוי אושר. אלא שהסוגיה העקרונית שנחשפה פה מטרידה מאוד: דמיינו איש ציבור שאיננו עורך דין שנקלע למשחקי הרעב של מחלקת הבג”צים. בשביל לצלוח אותם הוא צריך לשכור ייצוג משפטי יקר רק כדי להוכיח שאין לו אחות. יותר מדי אנשים טובים לא מוכנים להיכנס לריאליטי הביזארי הזה, והציבור מפסיד את שירותיהם. שני המקרים הללו הם הוכחה לשידוד המערכות העמוק שהפרקליטות צריכה לעבור.
תגובת הפרקליטות: “העמדה העקבית של היועץ המשפטי לממשלה היא כי בתיקי מינויים הפרקליטות מייצגת את הגורם הממנה, ואילו הגורם שמונה מייצג את עצמו באופן עצמאי, וכך הוסבר לגב׳ איינהורן מספר פעמים. הכתבה כוללת שורת עובדות שאינן נכונות ואינן מדויקות, וממילא למסקנות ולרמיזות המיוחסות בה לפרקליטות אין כל יסוד”.
כאמור, ב 17/8/2020 קבע דוד רוזן ששוש שמואלי היא פרקליטה נוכלת ושקררנית מדופלמת!!!! לדעתנו בזכות קביעה זו יש לשוש שמואלי סיכויים לקידום מהיר ומזהיר בפרקליטות, כי מי שמקבלת נזיפות כאלה, מעמדה עולה בפרקליטות והיא נחשבת אחת שמוכנה לשכב על הגדר (באמצעות שקריה הרעילים) לטובת החונטה.
נציין שב 30/4/2020 התבטאה איינהורן נגד בג”ץ, ומייד החל קמפיין חדש להדיח אותה. עו”ד שחר בן מאיר פנה באפריל 2020 ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בדרישה כי הממשלה תדון מחדש בחברותה של פרופ’ טליה איינהורן בוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, וזאת בשל התבטאויותיה של איינהורן נגד בית משפט העליון. בן מאיר הוסיף כי במידה ומנדלבליט לא יורה לממשלה לעשות זאת, יגיש עתירה בנושא לבית המשפט העליון. בפנייתו ציין בן מאיר כי איינהורן: “הביעה לאחרונה באופן מפורש את דעתה, כי אין לציית (באופן קבוע) לפסקי דין של בית המשפט העליון, וכי פסק דין מסוים של בית המשפט העליון הוא בגדר פסק דין ש”דגל שחור” מתנוסס עליו”. בן מאיר טען כי אמירה זו כוונה לעבר פסיקת בג”צ נגד יולי אדלשטיין עת כיהן כיו”ר הכנסת, בה נפסק כי עליו לכנס את הכנסת להצבעה על יו”ר קבוע. בן מאיר בן מאיר טוען כי למרות שאיינהורן זכאית לחופש הביטוי והדעה, נוכח ביטוי דעה מפורשת זו, היא פסולה לחלוטין למלא תפקיד בוועדה המייעצת: “כיצד תוכל למלא גב’ איינהורן את תפקידה אם וכאשר יופיע מועמד לתפקיד מפכ”ל המשטרה בפני הוועדה, ואותו מועמד יצהיר בריש גלי, כי לדעתו אין חובה (במקרים מיוחדים) כי משטרת ישראל תקיים את פסקי הדין של בית המשפט העליון? הרי היא אוחזת באותה עמדה”.
טליה איינהורן היא מבקרת חריפה של שיטת המשפט הישראלית ובפרט של הליכי בג”ץ בבית המשפט העליון[35][36][37]. לדבריה, להליך בג”ץ הישראלי מספר מאפיינים ייחודיים רעים ומקולקלים מהיסוד: היותו של בג”ץ ערכאה ראשונה ואחרונה ללא ערכאה דיונית המבררת את העובדות ואת הסוגיות המשפטיות על פי סדרי דין ודיני ראיות מתוקנים; העובדה שבוטלו דרישות הסף לזכות עמידה ונתפחו שערי בג”ץ לשורת עותרים “ציבוריים” מטעם עצמם שרוצים להשליט את האג’נדה האישית שלהם על כל המדינה, המצב בו בפועל כל נושא הוא שפיט, בין אם מדובר בשאלות פוליטיות מובהקות, נושאים כלכליים, ביטחון המדינה וכיוצא בזה[38]; האימוץ של עילות עמומות כסבירות ומידתיות שהן בעין המתבונן במקום עילות תביעה מוגדרות כגון חריגה מסמכות, שיקולים זרים, וכיוצא בזה; המרת שיקול הדעת של הרשות בשיקול הדעת של בית המשפט אף שאין לבית המשפט הכלים והמומחיות להכריע במכלול הבעיות שסוגיות אלה מעוררות. בנוסף על כל אלה – הסמכות שיש לנשיא בית המשפט העליון לקבוע את הרכב השופטים שידון בתיק נחשבת במדינות אחרות כהפרת הזכות היסודית של מתדיין להופיע בפני בית משפט נייטרלי שהרכבו נקבע באופן אקראי.
עקב עמדתה הביקורתית על הרפורמה בסדר הדין האזרחי שתחילתה מתוכננת לספטמבר 2020[39][40] מונתה ב-2019 על ידי שר המשפטים אמיר אוחנה ב-2019 כחברה בוועדה שתבחן את הרפורמה לצד עו”ד ד”ר אסף פוזנר. לאחר שלוש ישיבות שקיימה הוועדה, דרשה נשיאת נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות מיושב ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי להחליף את איינהורן ואת ד”ר אסף פוזנר מהוועדה לבחינת תקנות סדר הדין האזרחי, בשל “התנהגות לעומתית”[41]. איינהורן העבירה גם ביקורת על סדר הדין הפלילי בישראל שלדבריה אינו תואם את הסטנדרטים המקובלים בדמוקרטיות מערביות[42]. איינהורן מבקרת גם את המצב בו, לטענתה, היועץ המשפטי לממשלה הפך, על פי פסיקת בג”ץ, לרשות רביעית, המחייבת את הממשלה ולא רק מייעצת לה. כך נוצר מצב אנומלי שהיועץ המשפטי, המיוצג על ידי פרקליטות המדינה, מוסמך לייצג עמדה עצמאית, לעומתית, שאיננה מבטאת את עמדת ראש הממשלה, השר או הממשלה, ואף יכולה לחבור לעמדת העותרים לבג”ץ, בניגוד לעמדת הממשלה, דבר המביא לכך שאין הממשלה מקבלת את יומה בבית המשפט. לפי איינהורן אין למצב זה אח ורע בדמוקרטיות מערביות[43]. (https://טליה איינהורן – ויקיפדיה).
https://www.makorrishon.co.il/opinion/92315/
https://www.makorrishon.co.il/opinion/92315/
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3845368,00.html