הניבזויות של קרן בר מנחם 1: נטפלת לשוטרים זוטרים לייצר מראית עין של נפח: השוטר יעקב סמה השתכר במועדון תקף שוטרים וחטף 120 שעות של”צ

למי נטפלת מח”ש והעומדת בראשה קרן בר מנחם?  מזה זמן אנו טוענים שקרן בר מנחם העומדת בראש מח”ש נטפלת בכוונה לכל מיני שוטרים זוטרים על כל מיני עבירות זניחות, ואת השוטרים הבכירים שמעלימים ראיות, בודים ראיות, תופרים תיקים, פועלים בשליחות פוליטית,  אלה לא נחקרים או שיד נעלמה סוגרת להם את התיקים.

 

הנה דוגמא לבחור שהיה בן 22 יעקב סמה, שוטר במשטרת ישראל בשירות סדיר במשמר הגבול שיצא למועדון בוגרשוב בחיפה, השתכר דחף אנשים, הזמינו לו משטרה והוא תקף את השוטרים החברים שלו שבאו להרגיע אותו, בהזמנת המועדון.

על זה העמידו אותו במח”ש לדין בעבירות של תקיפת שוטר ע”י שוטר – עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין, התשל”ז – 1977 והפרעה של שוטר לשוטר בעת מילוי תפקידו – עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

השופט שלמה בנג’ו כתב גזר דין ארוך ומפורט שגזל ממנו כמה שעות טובות על השטות הזו.  אנו אומרים שזו שטות שכן אין לבחור עבר פלילי והוא סטודנט שנה שנייה בטכניון לקראת תואר הנדסאי במגמת בניין.

זה דבר שהיה צריך לסגור בלי להגיע לבית משפט בכלל. קרה.  הבחור השתכר.  זה לא סוף העולם.  אף אחד לא מת.  מה רוצים ממר סמה?  התשובה:  סטטיסטיקה למראית עין של פעילות ו”נפח”.

בשביל כזה דבר לא צריך את מח”ש.  גם הפרקליטות הרגילה יכולה להגיש אישום כזה.  מח”ש נועדה לפצח את הפשיעה, השוחד והעבריינות בקרב השוטרים אשר מחפים זה על זה ב”קוד כחול” של שתיקה ולכן צריך את המומחיות של מח”ש לפצח את זה.  על שוטר שיכור שמצולם במועדון לא צריך את ה”מומחיות” של קרן בר מנחם.

זו בדיוק שיטת הטיוח, נטפלת לזוטרים ולמסכנים ועושה עליהם רעש וכותרות.

 

העונש:   120  שעות של”צ אשר יבוצעו במסגרת מרכז הילדים והנוער ” אמונה” בעפולה.

אבל קרן בר מנחם צריכה להראות פעילות ולכן היא מחפשת בנרות דווקא את התיקים הזוטרים והלא מעניינים כדי להפעיל את הצוות שלה.

 

אותנו מענין דבר אחר פה. למה בעבירה של תקיפת שוטרים (והתוקף הוא שוטר כך שזו נסיבה מחמירה) מקבלים 120 שעות במרכז נוער, ויש עדים וראיות ומצלמות מפה ועד להודעה חדשה, אבל אם אישה בגירושין טוענת שהבעל שלה תקף אותה (עיקם לה את היד, משך בשערות) ואין לזה שום ראיה, לא מצולמת, ולא רפואית, הבעל עלול לחטוף 6 עד 9 חודשים בכלא?  מה זו הפמינאציה הזו?????

בתמונה באת כוח השוטר השיכור מורן גרוס תמונה מ 2012 – נכשלה ולא קיבלה אי הרשעה

 

להלן פסק הדין:

בית משפט השלום בחיפה ת”פ 47501-03-18

בפני  כבוד ה שופט שלמה בנג’ו

בעניין:  המאשימה מדינת ישראל, באמצעות המחלקה לחקירות שוטרים

נגד

הנאשם, יעקב סמה, באמצעות באת כוחו עו”ד הגב’ מורן גרוס

גזר דין

כתב האישום המתוקן:
הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של תקיפת שוטר – עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין, התשל”ז – 1977 והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו – עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

לפי עובדות כתב האישום המתוקן, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שירת הנאשם כשוטר במשטרת ישראל בשירות סדיר במשמר הגבול.
ביום 30/6/2017, בשעה 02:34 או בסמוך לכך, שהה הנאשם במועדון ה”בוגרשוב” בחיפה (להלן: “המועדון”).

במהלך שהותו במועדון, שתה הנאשם אלכוהול, ובהיותו בגילופין דחף אנשים במועדון. בתגובה, הוציאו המאבטחים את הנאשם מן המועדון, תוך שהוא מנסה להתנגד לכך.

עקב האמור, הגיעו למועדון השוטרים ניסן לוי (להלן: “השוטר ניסן”) והשוטר עידן בן עוזיאל (להלן: “השוטר עידן”) אשר ניסו להרגיע את הנאשם. בתגובה הנאשם הדף את ידו של השוטר ניסן, וקילל.

למקום הגיע שוטר נוסף בשם מנסור עבדאל לטיף (להלן: “השוטר מנסור”) וכאשר ניסה השוטר מנסור להרגיע את הנאשם, הניף הנאשם את ידיו והיכה בפניו.

במעשיו המתוארים לעיל, עשה הנאשם מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו בחוק או להכשילו בכך וכן תקף שוטר.

תסקיר שירות המבחן
הנאשם בן 22, מתגורר עם הוריו ושני אחיו ובמצב בריאותי תקין. הנאשם סיים 12 שנות לימוד וכיום הינו סטודנט שנה שנייה בטכניון לקראת תואר הנדסאי במגמת בניין. הנאשם מסר כי החל את שירותו הצבאי בשנת 2015 במשמר הגבול ובמהלך שירותו יצא לקורס מפקדים וסיימו בהצלחה. בשנה האחרונה לשירותו ביצע את העבירה דנן ונאלץ לעזוב את שירותו במג”ב ולעבור לשרת בחיל הים. הנאשם תיאר בפני שירות המבחן קושי גדול שחווה כאשר נאלץ לעזוב את שירותו במג”ב שם חלם מאז ומתמיד לשרת.

מעיון ברישום הפלילי של הנאשם עולה כי מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי. הנאשם קיבל אחריות לביצוע העבירה והביע חרטה. בהתייחסו לעבירה, מסר כי טרם ביצוע העבירה שתה 3 כוסות אלכוהול, והכחיש את האמור בכתב האישום בכך שדחף אנשים במועדון, עוד טען כי כאשר אחד השוטרים אחז בידו הוא הניף את ידו השנייה וכתוצאה מכך היכה את פניו של השוטר וכי אירוע זה נעשה בשגגה. יצוין כי, במהלך הדיון בבית המשפט, בעקבות אמירות אלו, שאל בית המשפט את הנאשם האם ברצונו לחזור בו מהודאתו, אך הנאשם מסר כי הוא מקבל אחריות מלאה לאירוע, ללא סייג ותנאי, וחוזר ומודה בעובדות כתב האישום המתוקן בלב שלם.
שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם שמנהל אורח חיים יציב ומבטא הכרה בחשיבות מחויבותו למסגרת לימודית ותעסוקתית בחייו. עוד התרשם, כי הנאשם מכיר באחריותו למעשיו. מאידך, התרשם שירות המבחן כי קיימת בעיה בוויסות דחפיו, בעיקר כאשר נתון תחת השפעת אלכוהול, אך לצד זאת לא מצא שירות המבחן כי ישנה נזקקות טיפולית בתחום זה כיום. שירות המבחן העריך כי הנאשם הפיק את הלקח ממעורבותו בעבירה והעריך כי קיים סיכון נמוך להישנות העבירה.

לעניין סוגיית ההרשעה, המליץ שירות המבחן על הימנעות מהרשעה וזאת לאור העובדה כי מדובר בנאשם צעיר אשר זו הסתבכותו הראשונה בפלילים ואשר עד לביצוע העבירה התנהל באופן נורמטיבי ותקין במסגרות השונות. כמו כן, ציין שירות המבחן כי הנאשם לקח אחריותו והרשעתו עלולה לחסום בפניו אפשרויות תעסוקתיות בעתיד לאחר לימודיו.

אשר לעונש, המליץ שירות המבחן על הטלת צו של”צ בהיקף של 120 שעות במרכז הילדים והנוער ” אמונה” בעפולה בתפקידי אחזקה והדרכה, וכן התחייבות להימנע מעבירות דומות בעתיד.

ראיות לעונש
ההגנה ביקשה להעיד את אביו של הנאשם כעד אופי. בעדותו, תיאר האב כיצד האירוע גרם למשפחה להלם מוחלט. העד תיאר כיצד הנאשם שאף להיות כמו אחיו שהמשרת כקצין במג”ב, עוד מסר כי הנאשם קיבל המלצות והיה אמור להתחיל קורס קצינים במג”ב וכל כך ציפה לכך. אשר לאופיו של הנאשם, מסר העד כי הנאשם תמיד יעזור למי שיבקש במשפחה, תמיד מתנדב לסייע בכל דבר. עוד מסר כי מדובר בפעם ראשונה בה המשפחה בבית המשפט. אשר לאירוע, מסר כי הנאשם אינו נוהג לשתות ומלבד עבודה וצבא מתעניין בלמידת אדריכלות בניין.

טענות הצדדים:
ב”כ המאשימה טוענת לעונש:
המאשימה חזרה על עובדות כתב האישום המתוקן בו הורשע הנאשם וציינה את הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו והם, פגיעה בשלמות גופו, נפשו וכבודו של השוטר שהותקף וכן בעבירת ההפרעה לשוטר במילוי תפקידו, פגיעה בציבור כפועל יוצא ממעשי ההפרעה לביצוע תפקידי השוטרים של הגנה על שלום הציבור ועל ביטחונו. עוד הדגישה את החומרה שבמעשי אלימות נגד שוטרים, והחומרה היתרה בכך שהמעשים בוצעו על ידי שוטר, במסגרת אזרחית, ובכך למעשה פגע הנאשם בשמה הטוב של המשטרה, בתדמיתה בעיני הציבור ובאמון הציבור בה.

עוד ציינה המאשימה בטיעוניה, כי על אך שהנאשם היה תחת השפעת אלכוהול בעת ביצוע העבירה, רמת האלכוהול בדמו לא מנעה ממנו לשלוט במעשיו ולהבין את החומרה בכך שתקף את השוטרים. לפיכך, עתרה המאשימה לקביעת מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד לשנת מאסר בפועל.

אשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, ציינה המאשימה את היעדר עברו הפלילי של הנאשם והעובדה שהודה במעשים וחסך זמן שיפוטי יקר. עוד צוין, כי על פי תסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו, עד ביצוע העבירה ניהל הנאשם אורח חיים נורמטיבי, פעיל ועתיר שבחים, כאשר עצם ביצוע העבירה הביא לסיום תפקידו במשמר הגבול וסיום שירותו הסדיר בחיל הים. כיום הנאשם לומד בטכניון ונראה כי מדובר במעידה חד פעמית. עוד נטען כי יש לקחת בחשבון את שיקול הרתעת הרבים והוקעת מעשי פגיעה בנציגי ציבור אשר כל חטאם הוא מילוי תפקידם.

בסוגיית ההרשעה, נטען כי לא הוכחה פגיעה קונקרטית בשיקומו ובתעסוקתו של הנאשם, כמו כן נטען, המקרה אינו עונה על תנאי הלכת כתב והמקרים החריגים בהם יבטל בית המשפט את הרשעתו של אדם שביצע עבירה.

לאור האמור, עתרה המאשימה לקביעת עונשו של הנאשם באמצע המתחם, והטל מאסר בפועל שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי.

טיעוני ההגנה:

ב”כ הנאשם ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהורות על ביטול הרשעתו של הנאשם, לצד ענישה של של”צ ורכיב כספי לשיקול דעת בית המשפט. אשר לנסיבות ביצוע העבירה, טענה ב”כ הנאשם כי מדובר בתקיפה סתם של שוטר ולא תקיפה שהביאה לחבלה או נעשתה באגרופים או מכות קשות, אלא מדובר על הנפות ידיים שנבעו ממצב של שכרות והשתוללות של הנאשם בעת האירוע. עוד נטען, כי המעשים לא נעשו בעת שהנאשם היה במסגרת תפקידו. ב”כ הנאשם הפנתה לכך שהנאשם נטל אחריות מהרגע הראשון, והדגישה כי מדובר באדם שלא נוהג לשתות לשוכרה ולאחר שהתפכח הבין את הטעות שעשה.

אשר למתחם העונש ההולם, הוגשה פסיקה של עבירות תקיפה סתם אותן ביצעו שוטרים, בהם העונשים נעים בין מאסר על תנאי ועד למספר מועט של חודשי עבודות שירות, כאשר יש מקרים בודדים של אי הרשעות. ב”כ הנאשם הפנתה לתסקיר שירות המבחן, לכך שהנאשם ניהל אורח חיים נורמטיבי עד האירוע, לרמת הסיכון הנמוכה להישנות עבירות בעתיד ולהיעדר נזקקות טיפולית, שכן נראה כי מדובר באירוע חד פעמי.

לאור דברים אלו, סבורה ההגנה כי ישנה הצדקה לחריגה ממתחם הענישה ולביטול הרשעתו של הנאשם. כאשר במקרה זה מדובר בנאשם צעיר, בן 22, שכל עתידו לפניו, ואשר החל בקריירה חדשה בתחום הנדסת הבניין, כאשר הוא מתכנן לעבוד בעתיד במסגרות ממשלתיות ולא כעצמאי, ועל כן הרשעה תחסום בפניו את הדרך למקומות אלה. עוד ציינה ההגנה, כי יש לקחת בחשבון את העובדה כי הנאשם הודח מתפקידו וסיים את הקריירה הצבאית שלו ויש לראות בכך אלמנט נוסף של ענישה והרתעה.

לאור האמור, עתרה ב”כ הנאשם לאי הרשעתו של הנאשם ואימוץ המלצות שירות המבחן.

דבר הנאשם בטרם מתן גזר הדין:

הנאשם מסר כי מעשיו היו טעות גדולה והביע חרטה בפני בית המשפט. הנאשם מסר כי הוא עוזר ומתנדב בהרבה מקומות, ובעל נכונות לתת מעצמו ולתרום בכל מקום בו ניתן לעשות כן.

דיון והכרעה עונשית:

בטרם אפנה לקביעת עונשו של הנאשם, אפנה לבחון את שאלת ביטול הרשעתו .

סעיף 192 א לחוק סדר הדין הפלילי מקנה לבית המשפט סמכות לבטל הרשעה בפלילים, ולהטיל על הנאשם צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה. סמכות זהה קיימת גם מכוח הוראותיו של סעיף 71 א ( ב) לחוק העונשין התשל”ז 1977.
ההלכה הפסוקה קבעה כי הימנעות מהרשעה אפשרית, בהתקיים שני גורמים מצטברים: התנאי הראשון הוא כי השלכותיה של ההרשעה הן כה חמורות, עד כדי פגיעה בשיקומו של הנאשם וקיומו של יחס בלתי פרופורציונלי בין אותה פגיעה לבין מעשה העבירה, והתנאי השני הוא כי סוג העבירה מאפשר בנסיבות העניין להימנע מהרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים:
“הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל” (דברי כב’ השופטת דורנר בע”פ 2083/96 תמר כתב נ’ מדינת ישראל, פ”ד נב (3), 337, להלן: עניין כתב, וראו גם מהעת האחרונה: רע”פ 619/18 משה בזיזינסקי נ’ מדינת ישראל (01.03.18); רע”פ 8215/16 אברהם יצחק נ’ מדינת ישראל (29.3.2017);   רע”פ 1949/15 תקרורי נ’ מדינת ישראל (2.4.15);  ע”פ 8528/12 אלירן ציפורה נ’ מדינת ישראל (3.3.13);

התנאי הראשון, האם ההרשעה עלולה לפגוע פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם –
כעולה מתסקיר שירות המבחן, מדובר בנאשם צעיר, בן 22, אשר עד לביצוע העבירה היה במסגרת צבאית של שירות במשמר הגבול, אך שירות זה הסתיים בעקבות העבירות אותן עבר הנאשם. הואיל והנאשם כבר הודח מתפקידו, והמשיך לאפיק לימודי ולכיוון שונה בחיים, אין בהרשעתו כדי לגרום לנזק קונקרטי במישור זה.
אשר לטענה כי הנאשם לומד כיום הנדסת בניין וכי הרשעתו בדין עלולה לחסום בפניו אופקים תעסוקתיים עתידיים, אין מדובר בנזק קונקרטי שהוכח, ברמה המספיקה כדי לענות על תנאי זה של פגיעה בשיקומו של הנאשם. הפסיקה הדגישה, חזור והדגש, כי נזק ערטילאי, איננו ממלא אחר דרישת הדין.
זאת ועוד, גם אם אצא מנקודת הנחה, כי אכן ייגרם לנאשם נזק בכך שלא יוכל לעבוד במסגרות ציבוריות, הרי שאין בכך כדי למנוע ממנו תעסוקה במקצוע אותו הוא לומד, או לגרוע מיכולתו להתפתח לתחומים רבים ואחרים, ועתידו עוד לפניו.

אדגיש כי, הימנעות מהרשעות מהווה החריג שבחריגים, ובעניין זה על הנאשם להוכיח נזק קונקרטי ממשי שעלול להיגרם לו, ופגיעה חמורה בשיקומו, כתנאי הכרחי, אך לא בלעדי, על מנת שהדבר ישקל. בנסיבות שבפני, לא מצאתי כי מתקיים בעניינו של הנאשם התנאי האמור, ואף אינני סבור כי יש מקום לוותר בנסיבות העניין על הרשעה, ומכאן אני עובר לדון בתנאי זה.

התנאי השני, האם סוג העבירות בהן הורשע הנאשם מאפשר ומצדיק בנסיבות העניין את ביטולה של ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים –
מדובר בנאשם אשר שימש כשוטר בעת ביצוע העבירות וביצע עבירות של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. כידוע, חריגים המקרים בהם בית המשפט יאפשר ביטולה של הרשעה כאשר מדובר בעבירות אלימות, ומקרה זה אינו מהווה חריג.

בענייננו, קיימת חומרה יתרה כפולה ומכופלת. הנאשם הוא שוטר בעצמו, ועל אף שהעבירות לא בוצעו במסגרת תפקידו, הן משקפות התנהגות אלימה ולא ראויה, בלשון המעטה, מצד שוטר במשטרת ישראל, תוך פגיעה באמון הציבור בשוטרים, לבל יסטו מהשורה, פגיעה בתדמיתה וערכיה של משטרת ישראל, וכן פגיעה במתלוננים שהם למעשה עמיתיו של הנאשם, שכל חטאם היה במילוי תפקידם.

נוכח דברים אלו, לא נמצא כי יש מקום לבטל הרשעתו של הנאשם. ההיפך מכך , יש לשלוח מסר ברור לפיו בתי המשפט לא יסבלו פגיעה בשוטרים, העושים ימים כלילות לביטחון הציבור, וכן כי יש להוקיע שוטר אשר נוקט בהתנהגות אלימה ומשולחת רסן כלפי כל אדם, וקל וחומר כלפי אוכפי החוק ומשרתי ציבור.

עוד בעניין זה, אפנה להחלטת בית המשפט המחוזי דכאן , מהעת האחרונה ( ערעור על מותב זה) בעניין ע”פ 57884-01-19 מדינת ישראל נגד עלימי (21.2.2019). בית המשפט המחוזי ביטל את החלטת אי ההרשעה בעניינו של הנאשם, והרשיעו. באותו מקרה, דובר על נאשם ששירת כשוטר ותקף את המתלונן באמצעות אלה וגרם לו לחבלות. מדבריו של בית המשפט המחוזי, יש להסיק לענייננו, שכאשר מדובר בשוטר שהתנהג באופן אלים כלפי אדם אחר, קל וחומר שוטרים, במהלך ביצוע תפקידם, לא תוכל מדיניות הענישה הראויה לסבול את אי הרשעתו בדין.
בנסיבות אלה, הרשעתו בפלילים מוצדקת ומתחייבת מנסיבות ביצוע העבירות אותן עבר הנאשם, ועולה בקנה אחד עם שיקולי הענישה.

הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו ( סעיף 40 ג ( א) לחוק העונשין):

מעשיו של הנאשם פגעו בשורה של ערכים מוגנים ובעיקר בכבודם ושלמות גופם של עמיתי למשטרה שנפגעו כתוצאה ממעשיו. התנהגותו בגילופין במועדות הומה אדם אשר חייבה מאבטחים ושוטרים להידרש לה, לא רק שאינה יאה לכל אדם היא במיוחד לא ראויה לשוטר . בהתייחס לעבירה של תקיפת שוטרים נקבע בפסיקה כי:

“העבירה של תקיפת שוטרים והעלבתם הינה עבירה חמורה הפוגעת באושיות שלטון החוק. השוטרים עמלים יומם ולילה להבטיח את הסדר הציבורי ואת בטחון הציבור ושלומו. הם חשופים לפגיעה מצד עבריינים והם יותר מכל בעל תפקיד אחר, זקוקים להגנתו של בית המשפט בכך שיכביד את ידו על מי שפוגע בהם ומעליב אותם.” (ע”פ ( מחוזי חיפה) 15150-11-08 אבו שקארה נ’ מדינת ישראל 22/1/2009) .

מדיניות הענישה ( סעיף 40 ג ( א) לחוק העונשין):

מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים מתחילה ממאסרים מותנים, עוברת דרך מאסר בפועל של מספר חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות וכלה בעונשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח , בצירוף מאסר על תנאי, קנס התחייבות ופיצוי :

רע”פ 1860/07 נחמני נ’ מדינת ישראל – נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בעבירות של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר. הנאשם הפריע לשוטרים בכך שסרב לפנות את רכבו, סרב להזדהות, וכשנאמר לו כי הוא מעוכב, הוא תקף שני שוטרים, בעט ופגע בבטנו של אחד מהם, נשך שוטר אחר בידו ותקף שוטר שלישי שנחבל חבלות של ממש. הוא נידון ל- 7 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

ע”פ 333/10 קרן סרנקו נ’ מדינת ישראל (28.10.10) – הנאשמת הורשעה בבית המשפט המחוזי בעבירות של תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור ותקיפה הגורמת חבלה. הנאשמת ובן זוגה נתבקשו ע”י השוטרים לצאת מהרכב בו היו על מנת לבצע חיפוש ברכב. בתגובה, הנאשמת קיללה, והכתה שוטרת בכתפיה באמצעות תיק שאחזה בידה, חנקה, משכה בשיערה ושרטה את השוטרת בצווארה. הנאשמת נדונה ל-6 חוד’ מאסר בעבודות שירות ומאסר על תנאי. ערעור בבית המשפט העליון נדחה.
ע”פ ( מחוזי-חיפה) 23505-07-09 סמיר ג’ארחי נ’ מדינת ישראל (18.2.10), דן בית המשפט בערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בעכו אשר הרשיע את הנאשם בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והיזק לרכוש במזיד והטיל עליו עונש של 3 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר מותנה של 4 חודשים התלוי ועומד נגד הנאשם בתיק אחר באופן שחודש ירוצה בחופף ושלושה חודשים במצטבר ובסה”כ ירצה הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור באופן שקבע שעונש המאסר בפועל בן 6 החודשים שנגזר על הנאשם ירוצה על דרך עבודות שירות ויתר חלק גזר הדין נשארו על כנם.

ע”פ ( י-ם) 8414-09-11 חחיאשוילי נ’ מדינת ישראל (12.9.12) – נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של תקיפת שוטר במילוי תפקידו ובהפרעה לשוטר. הנאשם נהג בגילופין, וכאשר נתבקש לצאת מרכבו נשך את השוטר באפו. נידון ל- 4 חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד עונשים נלווים.

עפ”ג ( מרכז) 23394-01-14 עמרן נ’ מדינת ישראל – נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של תקיפת שוטר והכשלת שוטר. הנאשם הגיע למקום עם רכבו, וכאשר נעצר לבדיקה שגרתית, התנגד להקשיב להוראות השוטר ונגח במצחו. הנאשם נדון ל- 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לצד עונשים נלווים.

ת”פ ( קריות) 46226-12-15‏ ‏ פרקליטות מחוז חיפה – פלילי נ’ אנאס כורדי (10.7.18) – הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעבירה של תקיפת ובעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לאחר שנעצר רכב בו נסע לבדיקת שכרות, ובמהלך הבדיקה של הנהג, התקרב הנאשם בצעקות לעבר השוטר והניף ידיו באוויר על מנת להפריע לו בתפקידו. בהמשך, החל הנאשם להשתולל והכה את השוטר בעינו, כתוצאה מהמכה נגרמה לשוטר ארוזיה עמוקה בקרנית עין שמאל והוא נזקק לטיפול רפואי. לאחר מכן, כאשר הודיעו לנאשם שהוא עצור, השתולל בתגובה והניף את ידיו כשהן מאוגרפות לעבר השוטרים. לאחר שנאזק, ובניסיון להכניסו לניידת בעט ברגליו לעברם וקיללם. בית המשפט הטיל על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה למשך 3 חודשים ופיצוי למתלונן בסך 6,000 ₪.

ת”פ ( י-ם) 14965-01-13 מדינת ישראל נגד אבו רקבה ואח’ (26.3.15) – שני נאשמים נידונו לעונשי מאסר בני 60 ו – 40 יום שירוצו בעבודות שירות ו – 4 חודשי מאסר על תנאי וזאת בגין הרשעתם בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לאחר שהכו באגרופים שני שוטרים.

ת”פ ( שלום רמלה) 20422-10-15‏ ‏ פרקליטות מחוז מרכז נ’ אביחי גורמס (3.11.16) – הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ונדון לעונש של חודשיים מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה, פיצוי למתלונן בסך 500 ₪ וצו מבחן למשך שנה.

ת”פ ( שלום י-ם) 6747-05-15 מדינת ישראל נ’ רונן אהרון קרדי (15.3.16) – הנאשם הורשע על פי הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הפרת הוראה חוקית, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ואיומים. בית המשפט הסתפק ב-21 ימי המעצר של הנאשם והוסיף עליהם עונש מאסר מותנה של 3 חודשים, קנס בסך 1500 ₪ ופיצוי לכל אחד מהשוטרים בסך 500 ₪.

ת”פ ( שלום טבריה) 51727-12-14 פרקליטות מחוז צפון- פלילי נגד אברהם (13.1.16) – הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ונדון למאסר על תנאי למשך 6 חודשים, קנס בסך 4,000 ₪, פיצוי בסך 1000 ₪ וחתימה על התחייבות בסך של 5,000 ₪.

בת.פ ( שלום-פ”ת) 42313-10-10 מדינת ישראל נ’ אוסטפנקו (10.3.13) – הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, התנגדות למעצר, תקיפת שוטר , איומים וניסיון לתקיפת שוטר. הנאשם נידון למאסר על תנאי וקנס .

בת”פ ( שלום ת”א) 25084-10-12 מדינת ישראל נ’ אברמצ’ייב ואח’ (26.5.15) – נדונו הנאשמים בגין עבירות תקיפת שוטר ועבירות נוספות לעונשי מאסר מותנה וקנס וזאת על אף שאחד הנאשמים ( נאשם 3) הורשע בדינו לאחר שמיעת ראיות.

נסיבות שקשורות בביצוע העבירה ( סעיף 40 ט לחוק העונשין):

בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם, על בית המשפט להתחשב בהתקיימותן של נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, במידה שהתקיימו, ככל שהוא סובר שהן משפיעות על חומרת מעשה העבירה ועל אשמו של הנאשם.

בענייננו, מדובר בנאשם אשר במהלך בילוי במועדון, בעודו תחת השפעת אלכוהול, החל לדחוף את המבלים במקום. בעקבות התנהגותו, ביקשו מאבטחי המקום להוציאו מהמועדון חרף התנגדותו. בעת שהגיעו למקום שוטרים ובתגובה לניסיונם להרגיעו, קילל הנאשם את השוטרים, הדף את ידו של אחד מהם והכה אחר בפניו.

התכנון שקדם לביצוע העבירה – מדובר באירוע ספונטני שהתפתח בעקבות השתוללותו של הנאשם במועדון, לאחר ששתה משקאות משכרים במועדון.

חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע העבירה – הנאשם הינו המבצע הבלעדי של העבירה.

הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה והנזק שנגרם מביצוע העבירה – בעניין זה יצוין כי בנס לא נגרם נזק פיזי לשוטר כתוצאה ממעשיו של הנאשם. אין צורך להכביר מילים אודות הנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם כתוצאה ממעשי אלימות. אדם המכה אדם אחר אינו יכול לצפות כיצד מעשיו ישפיעו על האדם אותו הוא מכה, והאם אותה מכה תגרום לנזק חמור ובלתי הפיך אם לאו. מדובר בנאשם בגיר, אשר מודע לסביבתו ואף משרת כשוטר בעצמו, ומבין את מסגרת תפקידם של השוטרים ובמה היא כרוכה. כמו כן, הנאשם הכניס עצמו למצב של גילופין ופעל בחוסר שליטה שהתבטא בהפגנת אלימות.

הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה – העבירה בוצעה בעת שהנאשם בילה במועדון והיה תחת השפעת אלכוהול, וכאמור, נראה מהעובדות של כתב האישום, ואף דברי הנאשם, כי מדובר באיבוד שליטה עקב צריכת אלכוהול.

יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה, את הפסול במעשהו או את משמעות מעשהו, לרבות בשל גילו – הנאשם היה בגילופין בעת ביצוע המעשה, יחד עם זאת, לא נפגעה יכולתו להבין את מעשיו ואת הפסול בהם.

יכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה ומידת השליטה שלו על מעשהו, לרבות עקב התגרות נפגע העבירה – על אף היותו של הנאשם תחת השפעת אלכוהול, לא נפגעה יכולתו לשלוט על מעשיו ולא נטענה כל טענה להעדר שליטה. הנאשם כשוטר בוודאי מודע לזיקה בין אלכוהול לבין אלימות. היה עליו לפעול בריסון עצמי ולא לצרוך אלכוהול אם הוא גורם לו לאיבוד שליטה ונקיטת אלימות.

מתחם העונש ההולם ( סעיף 40 ג ( ב) לחוק העונשין):

מתחם העונש ההולם נקבע בעיקר על יסוד הנסיבות האופפות את ביצוע העבירה, ודרגת האשם שהפגין הנאשם בכל האירוע, על מנת לשקף הלימה ראויה בין חומרת המעשה, בנסיבותיו, במידת האשם שהפגין הנאשם בעת ביצוע העבירה, לבין העונש לו ראוי הנאשם בגין מעשיו אלה.
נוכח נסיבות ביצוע העבירות, כפי שתוארו לעיל, ודרגת האשם שהפגין הנאשם, היותו של הנאשם שוטר, והעובדה כי העבירות בוצעו נגד שוטרים, משרתי ציבור, מתחם העונש ההולם בגין אירוע זה, נע בין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר בפועל שיכול שירוצו בעבודות שירות.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ( סעיף 40 יא לחוק העונשין):

בגזירת העונש המתאים לנאשם, רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, ככל שהן מתקיימות וזאת במידה שבית המשפט סבור, שיש ליתן להן משקל בנסיבות המקרה, ובלבד שהעונש שיוטל בסופו של יום על הנאשם, לא יחרוג ממתחם העונש ההולם שנקבע.

הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו – מדובר בנאשם צעיר, בן 22, נעדר עבר פלילי, אשר עד לאירוע נשוא כתב האישום, שירת במג”ב באופן משביע רצון וניהל אורח חיים נורמטיבי. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם חווה קושי אמיתי בעקבות איבוד מקומו במשמר הגבול, שם חלם להמשיך ולשרת כחלק ממסלול קריירה עתידי.

הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם – התרשמתי מעדותו הכנה של אביו של הנאשם, ומהדברים המרגשים שמסר לבית המשפט אודות בנו, וכן אודות המשפחה, והאופן הקשה בו השפיע האירוע על כלל המשפחה. הנאשם עודנו צעיר, וניכר כי הטלת עונש חמור בדמות מאסר ממשי, תשפיע באופן מהותי על משפחתו הנורמטיבית, ועל אורחות חייהם.

הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו – מלבד העונשים שיוטלו על הנאשם במסגרת ההליך הפלילי, נגרם לנאשם נזק רב עת איבד את מקומו במשמר הגבול והודח מתפקידו כשוטר.

נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב – הנאשם הודה במעשים שיוחסו לו, לקח אחריות על מעשיו והביע חרטה. כיום הנאשם המשיך בחייו והחל ללמוד הנדסת בניין בטכניון ומנסה לפתוח בדרך חיים חדשה וחיובית, ויש לאחל לו כי יתמיד ויצליח בכך.

שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק – הנאשם שיתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק.

התנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה – מצאתי כי יש ליתן משקל של ממש לתרומתו של הנאשם, עד ביצוע העבירה, במסגרת תפקידיו במשמר הגבול ובחיל הים. מאסופת התעודות והמכתבים שהוגשה לבית המשפט ( נ/1), עולה כי במהלך שירותו, התנהל הנאשם באופן מקצועי, נחוש והיה בעל יוזמה ודבקות במשימה, כך על פי תעודת ההוקרה שהוענקה לנאשם ממפקד מג”ב איו”ש, תנ”צ יזהר פלד. אף ממכתב ההמלצה שנכתב אודותיו מפלגת הלוגיסטיקה של חיל הים עולה, כי הנאשם “ביצע את תפקידו בצורה אחראית ומסורה תוך יצירת קשרי עבודה מעולים מול האנשים שעבד מולם…השתלב בצורה מעולה חברתית בבסיס, יצר חברויות ולא פעם שימש אוזן קשבת לחיילים הצעירים ממנו, היה להם מורה דרך ומושא לגאווה…חייל מסודר, מהימן וישר אשר ידע להגדיל ראש בכל נושא שבו נגע”.

עברו הפלילי של הנאשם או העדרו – הנאשם נעדר עבר פלילי.

העונש המתאים ( סעיף 40 יד (2) לחוק העונשין):

העונש המתאים בנסיבות העניין, חייב לשקף את חומרת הנסיבות ומידת האשם שהפגין הנאשם באירוע, כמו כן את מכלול הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה וכן חייב העונש המתאים להלום את יתר הנסיבות האישיות של הנאשם והכל כפי שפורט בהרחבה לעיל.

בעניינו של הנאשם, שקלתי לחומרה את נסיבות ביצוע העבירה, העובדה שהיה שוטר בעת שביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, את חומרת העבירות, סוג העבירות והעובדה שכוונו כלפי שוטרים.

יחד עם זאת, מצאתי כי יש נסיבות לקולא אשר יש בהם כדי להשפיע על מיקום עונשו של הנאשם במתחם הענישה, ובהן: גילו הצעיר, העדר עבר פלילי, מעשה חד פעמי ושאינו אופייני לאורחות חייו, היותו בגילופין ועל אף שאין בכך כדי להפחית מאחריותו למעשיו, אין ספק כי היה בכך כדי להשפיע על שיקול הדעת של הנאשם באותו העת, בייחוד כאשר מדובר בנאשם, שעל פי הנטען, לא נוהג לשתות אלכוהול ולכך יש ליתן משקל בעת גזירת העונש המתאים לנאשם בענייננו.

זאת ועוד, סבורני כי להתחשב בנזקים הנוספים שנגרמו לנאשם כתוצאה מביצוע העבירה ובהם: איבוד מקום עבודתו, שברו של החלום שנגנז לשרת במשמר הגבול ולהגיע לקצונה, הרשעתו בדין שלא בוטלה בסופו של יום מהנימוקים שפורטו לעיל, אשר לה משמעות הרתעתית.

כמו כן, הנאשם בחר להמשיך את חייו ולפנות לאפיקים חיוביים של שיקום ובניית עתידו, ויש מקום לאפשר לו להמשיך בדרכו זו.

לפיכך, אני מוצא לנכון להסתפק בענישה חינוכית שלצידה עונש מרתיע צופה פני עתיד.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

120  שעות של”צ אשר יבוצעו במסגרת מרכז הילדים והנוער ” אמונה” בעפולה, בהתאם ולפי תוכנית שיכין שירות המבחן אשר תובא לאישורו של בית המשפט.

3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את העבירות בהן הורשע ו/או כל עבירת אלימות .

הנאשם יחתום תוך 7 ימים על התחייבות בסך – 3,000 ש”ח להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע בתיק זה למשך 3 שנים. לא יחתום יאסר למשך 30 יום או עד שיחתום – המוקדם מביניהם.

המזכירות תשלח עותק מגזר הדין לשירות המבחן.
זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
ניתן היום, י”ז אדר ב’ תשע”ט, 24 מרץ 2019, במעמד הצדדים.

בית משפט השלום בחיפה ת”פ 47501-03-18 31-03-2019 – פסקי דין, החלטות ופרוטוקולים (ruling.co.il)