כל פסק דין שמגיע מבית משפט למשפחה נגוע בצביעות והפליה. לא משנה מי הצדדים ומה הנושא תמיד יש אלמנט של צביעות שיפוטית והפליה. ברור שיש הפליה איומה ושואתית נגד גברים ולטובת נשים. קיים דין אחד לנשים ודין שונה לגברים.
אבל קיים גם דין שונה להומואים ולסביות (בין הומו והומו ובין לסבית ולסבית). הדין הזה לא חל על הומו שלסבית ממפתה אותו לתת זרע בהבטחות שווא של הורות משותפת. אז ההומו נחשב גבר והשופטים דופקים אותו כמו את כל הגברים.
אז לפנינו זוגיות של 2 הומואים שרק אחד מהם נתן זרע לפונדקאית, הילדה כבר בארץ אבל היא לא יודעת מי האבא. לצורך הליכי הרישום כהורים הם זקוקים לבדיקה גנטית. הם מבקשים שבית המשפט יאשר בדיקת דנ”א עיוורת כלומר שיערבבו במבחנה את הזרעים של שניהם ורק יודיעו להם אם אחד הזרעים הוא האבא. המטרה שהבת לא תידע מי האבא הביולוגי…
המדינה התערבה וטענה שזו בדיקה לא מקובלת, ושיש לעשות 2 בדיקות עם 2 מבחנות כשבכל אחת זרע אחר מהסיבה שזכותו של הילד לדעת את הקרע הגנטי שלו.
זכות הילד לדעת את האמת – כן אבל רק אם האבא בזוגיות הומואית
השופט ליאור ברינגר לא קיבל את עמדת ההומואים וקבע שלילדה זכות לדעת מי האבא הביולוגי. ואלו דבריו:
“זכותה של הקטינה וטובתה לדעת מי הוריה, מה הקשר שלה עם כל אחד מהם, כיצד נוצרה ושאר נסיבות חייה. זכותה של הקטינה לדעת למי מהוריה (ככל שיינתן צו הורות פסיקתי) יש קשר גנטי אליה ולמי אין. אין בכך כדי לפגוע במערכת היחסים של הקטינה למי מהוריה, יחסים אלה נוצרים על ידי ההורה הבוגר: ככל שההורה ייטיב לטפל בקטינה וימלא את חובותיו כלפיה, ככל שירעיף עליה אהבה ויפעל לחינוכה וליצירת קשר קרוב ועמוק עמה, כך גדלים סיכוייו של ההורה, גנטי או לא, לקבל אהבה אין סופית מהקטינה.
כל המחקרים העוסקים בהורות ממליצים לספק לילד את האמת ולחנכו להיות גאה במוצאו ובנסיבות חייו. כך לדוגמא בהליך אימוץ, ההמלצה המקצועית היא לספר למאומץ את האמת, שידע שלהוריו אין זיקה גנטית כלפיו. איני מקבל את טענת המבקשים כי תצמח טובה לקטינה מהסתרת המידע ממנה. כאמור, ככל שהמבקשים יטיבו לשמש הורים אוהבים ומטפחים, הקטינה תוכל להתייחס אל שניהם כאל הוריה האהובים גם כאשר היא מודעת לקשר הגנטי שלה לאחד מהם. מקובלת עלי עמדת המשיב כי לעיתים יש הכרח לדעת את הקשר הגנטי, לצורך טיפולים רפואיים עתידיים שמא יתעוררו אצל הקטינה. אני מוצא חשיבות רבה לעצם זכותה של הקטינה לדעת את מלוא הפרטים אודות נסיבות חייה כאשר הזיקה הגנטית היא מידע חשוב ומשמעותי ביותר בחייו של כל אדם וזכותה של הקטינה להיחשף לכך.
מתיקי אמוץ אנו נוכחים לדעת עד כמה עז רצונם של המאומצים לדעת מי הוריהם הגנטיים, גם כאשר הם אוהבים מאוד את הוריהם המאמצים, גם כאשר ההורים הגנטים גרים בארץ רחוקה ונידחת, גם כאשר סביר מאוד שההורים הגנטים זנחו את הילד, עדיין רוב המאומצים רוצים מאוד לדעת. משכך, איני מוצא מדוע לשלול מהקטינה את המידע כאשר על פניו לא אמור להיגרם לה כל נזק מחשיפתו”.
הצביעות של ליאור ברינגר – זה לא רלבנטי לגברים סטרייטים
כל מה שכתב השופט יפה ונכון. אבל זה רלבנטי להומואים ולא לסטרייטים. גבר נשוי שאשתו מזדיינת מהצד שיבקש בדיקת רקמות ייתקל במחסום הממזרות. בגלל שלשופטים יש ענין לסחוט מהאבא הנבגד מזונות על ילד שלא שלו (כי האישה כל כך מסכנה והילד יישאר בלי אוכל….) אותו ליאור ברינגר יסרב לבדיקת הדנ”א.
עדנה אומרת: תעשו כבר ליגליזציה לבדיקות דנ”א בסופרמרקט
שחררו את הציבור מאישורי בית משפט לבדיקות דנ”א. תעשו ליגליזציה כך שכל מי שרוצה יוכל לקנות בדיקת דנ”א בסופרמרקט או להזמין ערכה ממעבדה בדואר.
מדינה שאוסרת על אזרחיה לבדוק באופן פרטי את הדנ”א שלהם היא מדינה לא דמוקרטית. אבל זה לא חדש לכם….
להלן כתבה באתר פסק דין. פורסם 7/12/2022:
ביהמ”ש: בת לזוג חד מיני זכאית לדעת מי אביה הביולוגי
בני זוג שהביאו ילדה בפונדקאות חו”ל ביקשו לבצע בארץ בדיקה גנטית “עיוורת” – כזו שתוכיח שהם ההורים מבלי לחשוף מי מהם האב “האמיתי”. השופט סירב לבדיקה במתכונת זו
זוג חד מיני הביא לעולם ילדה בהליך פונדקאות באמצעות זרע של אחד מהם. בדרך לקבל הכרה מבית המשפט כהורים הם עתרו לבצע בדיקה גנטית שתאשר את הקשר הביולוגי בין הילדה לבין מי מהם – אבל מבלי לחשוף מי בדיוק. לטענתם, כך הילדה תכיר בשניהם כהורים ללא הבחנה. השופט ליאור ברינגר מבית המשפט למשפחה בתל אביב אישר לבצע בדיקה, אך לא במתכונת זו. הוא קבע כי זכותה של הקטינה לדעת את כל הפרטים על נסיבות חייה.
בני הזוג כבר עברו הליך פונדקאות בעבר, ממנו נולד בנם הבכור. בהליך פונדקאות נוסף עם אותה אם פונדקאית נולדה הבת שעבורה הוגשה הבקשה בפברואר השנה.
לטענתם, הם יודעים ממי נלקח הזרע לצורך הליך ההפריה אך מעדיפים להסתיר מידע זה מהילדה כדי שהיא תכיר בשניהם כהוריה ולשיטתם – זוהי טובת הילדה. עוד הם טענו כי אינם סומכים על המדינה שתשמור על המידע בדיסקרטיות.
מנגד טענה המדינה כי זכותה של הילדה לדעת מי הוריה ולא ניתן להסתיר זאת ממנה.
המחקרים בעד גילוי
השופט ברינגר הסביר שלצורך הצהרה על הורות יש לוודא שני דברים: האחד, קשר גנטי בין אחד המבקשים לבין הילדה. השני, קשר זוגי בין המבקשים שקדם להולדת הילדה מתוך רצון להיות הוריה.
הוא ציין כי במקרה זה בני הזוג כבר מגדלים את בנם הבכור שנולד בהליך פונדקאות זהה באותה מדינה ועם אותה פונדקאית. במצב זה, עקרונית, אין מניעה להוכיח קשר זוגי ותכנון הורות משותפת על סמך זיקה גנטית של הילדה לאחד מהם, גם מבלי לנקוט בהכרח בשמו.
למרות זאת, השופט דחה את הבקשה. הוא הסביר שאינו מקבל את נימוקי המבקשים, שיודעים לטענתם מי האב הגנטי אך חוששים שפרטיותם תיפגע. הוא הדגיש כי ההליך מתנהל בדלתיים סגורות כך שהפרטים שלהם לא יהיו גלויים לציבור.
גם טענת המבקשים כי טובת הילדה לא לדעת מי אביה הביולוגי נדחתה. השופט קיבל את עמדת המדינה שטענה כי זכותה של הילדה לדעת מי הוריה, מה הקשר שלה עם כל אחד מהם, כיצד נוצרה ושאר נסיבות חייה.
בהקשר זה ציין השופט שכל המחקרים העוסקים בהורות ממליצים לומר לילד את האמת, והביא כדוגמה מקרי אימוץ בהם ההמלצה המקצועית היא לספר למאומץ את האמת.
הוא הוסיף כי בתיקי אימוץ ניתן לראות עד כמה עז רצונם של המאומצים לדעת מי הוריהם הגנטיים אפילו אם הם נמצאים בארץ רחוקה ונידחת. מעבר לזה, הדגיש, למידע הגנטי יש חשיבות גם לצורך טיפולים רפואיים שייתכן שהילדה תצטרך לעבור בעתיד.
לדברי השופט, ידיעת הקשר הגנטי לא אמורה לפגוע במערכת היחסים של הקטינה עם מי מהוריה: “ככל שההורה ייטיב לטפל בקטינה וימלא את חובותיו כלפיה, ככל שירעיף עליה אהבה ויפעל לחינוכה וליצירת קשר קרוב ועמוק עמה, כך גדלים סיכוייו של ההורה, גנטי או לא, לקבל אהבה אין סופית מהקטינה”.
השופט הורה לצדדים להגיש פסיקתה מתאימה על מנת שניתן יהיה לאשר את ביצוע הבדיקה הגנטית במתכונת שאושרה.
ב”כ המבקשים: עו”ד איריס שינפלד
ב”כ המדינה: עו”ד אורלי לוי מנצור
להלן פסק הדין:
החלטה בעניין בדיקה גנטית לקטינה שנולדה בפונדקאות לבני זוג
| תמ”ש בית משפט לעניני משפחה תל אביב – יפו |
45240-02-22
08/11/2022 |
| בפני השופט: ליאור ברינגר |
|
| – נגד – | |
|---|---|
| המבקשים: 1. פלוני 2. אלמוניעו”ד איריס שינפלד |
המשיב: פרקליטות מחוז תל אביב עו”ד אורלי לוי מנצור |
| החלטה | |
- המבקשים בני זוג, הורים לילד שנולד לפני למעלה משנתיים וחצי, ביום — בהליך פונדקאות בx (טרם ניתן צו הורות פסיקתי).
- המבקשים נקטו בהליך פונדקאות זהה בx עם אותה פונדקאית, וביום — נולדה הקטינה שבקשה זו עוסקת בעניינה (להלן: “הקטינה”).
- המבקשים עותרים לבצע בדיקה שתאשר קיומו של קשר גנטי בין מי מהם לקטינה ולאחר מכן להצהיר כי שניהם הורי הקטינה.
- הקטינה נולדה בחו”ל ולכן הבקשה המקורית הייתה לבצע את הבדיקה בנוהל חו”ל, לו הסכימה המדינה. לאחר מכן הגיעו המבקשים ארצה יחד עם הקטינה וביקשו לבצע את הבדיקה הגנטית כאן בארץ באופן ישיר במוסד רפואי שייקבע על ידי ביהמ”ש.
- המשיב מתנגד לכך. לטענתו לא הוצגה לא הסכמת הפונדקאית להוצאת הקטינה מקנדה לישראל ולכן אינו מסכים לביצוע הבדיקה בישראל ועומד על כך שהיא תבוצע בנוהל חו”ל כפי שנקבע בהחלטה קודמת של ביהמ”ש.
- איני מסכים עם עמדת המשיב בעניין זה.ראשית, הקטינה נמצאת בארץ והיא במשמורתם של המבקשים אשר מגדלים אותה ומתייחסים אליה כאל בתם לכל דבר ועניין. לטענת המבקשים, הקטינה נוצרה מהפריית ביצית על ידי זרע של אחד מהם, מה שאינו מוכחש על ידי המשיב. מכך עולה שיש אפשרות סבירה שאחד מהמבקשים הוא אביה הגנטי של הקטינה, אפשרות שרצוי מאוד לבררה בהקדם בעיקר לטובת הקטינה, כדי שתדע מי הוריה ותוכל לממש את הזכויות המגיעות לה כתוצאה מכך, לרבות אזרחות ישראל, תשלומי מזונות ושאר חובות החלים על הורה כלפי ילדו.
- שנית, מעמדת המשיב עולה שאינו מתנגד לביצוע הבדיקה הגנטית בנוהל חו”ל, כלומר שהקטינה תעזוב את הארץ, תפנה לנציגות ישראלית בחו”ל ותבצע שם את הבדיקה. איני רואה כל תועלת בעמדה זו: מדובר בהליך מסרבל ויקר שעה שהקטינה והמבקשים נמצאים בישראל ואין כל מניעה שהבדיקה תבוצע בישראל בזמן קצר ביותר ובהקדם. לטענת המשיב לא התקבלה הסכמת הפונדקאית לביצוע בדיקה גנטית בארץ, אלא בחו”ל בלבד. איני רואה בכך הבדל מבחינה מהותית: משעה שהפונדקאית נתנה הסכמה לביצוע בדיקה גנטית, אין כל משמעות לכך שהבדיקה תבוצע בישראל, בx או בכל מקום אחר.
- לאור האמור, איני רואה מניעה לבצע את הבדיקה הגנטית בארץ, וכך אני מורה.
- בקשה נוספת לעותרים, הם מבקשים כי הבדיקה הגנטית תהיה “עיוורת” כלומר שתילקחנה דגימות משני המבקשים ומהקטינה, הדגימות תיבדקנה אולם התוצאה לא תתייחס למי מהם אלא לשני המבקשים גם יחד כך שחוו”ד הגנטית לא תנקוב מי מהם בעל הקשר הגנטי לקטינה ובהתאמה יינתן פסק דין אשר יקבע כי לקטינה קיימת זיקה גנטית למי מהמבקשים בלי לציין באופן מפורש למי מהם.
- המשיב מתנגד לכך ומפרט את התפתחות הפסיקה הנוגעת לצו הורות פסיקתית. הדרישה על פי הפסיקה היא שכדי להצהיר על צו הורות פסיקתי יש לוודא שלאחד משני המבקשים קיימת זיקה גנטית לקטינה ואילו האחר קשור עמו בקשר זוגי טרם הוריית הקטינה, אשר הורייתה נוצרה תוך רצון וכוונה משותפת של שני המבקשים.
- עניין זה נראה לי פתיר: ניתן להוכיח את קיומו של קשר זוגי ותכנון הורות כאמור, בפרט אצל המבקשים בתיק הנוכחי, זוג אשר כבר אוחזים בילד שנולד בהליך פונדקאות בהליך זהה באותה מדינה ועם אותה פונדקאית. איני רואה מניעה להוכיח קשר זוגי ותכנון הורות משותפת על ידי שני מבקשים, גם לאור חוו”ד גנטית הקובעת כי קיימת זיקה גנטית של הקטינה לאחד מהם, מבלי לנקוט בהכרח בשמו של מי מבין השניים.
- למרות האמור, איני מקבל את טענת המבקשים. לטענתם, הם עצמם יודעים למי מהם זיקה גנטית עם הקטינה מכיוון שהם יודעים ממי מהם נלקח זרע לצורך הליך ההפריה. הם אינם רוצים שפרטיותם תפגע ולכן אינם רוצים שהמידע ייחשף לעיני ביהמ”ש ו/או המשיב (סעיף 1 לתגובתם מיום 6.11.22).
- עוד טוענים המבקשים כי הם אינם סומכים על המשיב שלא יחשוף את המידע לאחרים. המבקשים עותרים להגנה על זכויות יסוד כגון הגנה על הפרטיות, עיקרון צנעת הפרט, שמירה על חוק יסוד כבוד האדם חירותו והגנה על האוטונומיה ההורית הידועה כזכות יסוד (סעיף 12 לתגובתם).
- לעניין זה יש להדגיש כי ההליך מתנהל בדלתיים סגורות שכך שפרטי המבקשים והקטינה אינם ולא יהיו גלויים לציבור. ככל והמבקשים טוענים שהמשיב חשף את פרטיהם, הם רשאים לנקוט בהליך המתאים ובערכאה המתאימה (סעיף 14 לתגובתם).
- המבקשים טוענים שאין בכוונתם להסתיר את המידע מהקטינה (סעיף 9 לתגובתם) אולם לטענתם הם יפעלו בשאלת גילוי האמת לילדיהם, בהתאם לשיקול דעתם ההורי.עם זאת, מסעיף 16 לתגובתם עולה לכאורה כי המבקשים כן מבקשים להסתיר מהקטינה את המידע, כדי שתכיר בשניהם בהוריה מבלי לתת משמעות לאבחנה שבזיקה הגנטית.
- מקובלת עלי עמדת המשיב כי זכותה של הקטינה וטובתה לדעת מי הוריה, מה הקשר שלה עם כל אחד מהם, כיצד נוצרה ושאר נסיבות חייה. זכותה של הקטינה לדעת למי מהוריה (ככל שיינתן צו הורות פסיקתי) יש קשר גנטי אליה ולמי אין. אין בכך כדי לפגוע במערכת היחסים של הקטינה למי מהוריה, יחסים אלה נוצרים על ידי ההורה הבוגר: ככל שההורה ייטיב לטפל בקטינה וימלא את חובותיו כלפיה, ככל שירעיף עליה אהבה ויפעל לחינוכה וליצירת קשר קרוב ועמוק עמה, כך גדלים סיכוייו של ההורה, גנטי או לא, לקבל אהבה אין סופית מהקטינה.
- כל המחקרים העוסקים בהורות ממליצים לספק לילד את האמת ולחנכו להיות גאה במוצאו ובנסיבות חייו. כך לדוגמא בהליך אימוץ, ההמלצה המקצועית היא לספר למאומץ את האמת, שידע שלהוריו אין זיקה גנטית כלפיו. איני מקבל את טענת המבקשים כי תצמח טובה לקטינה מהסתרת המידע ממנה. כאמור, ככל שהמבקשים יטיבו לשמש הורים אוהבים ומטפחים, הקטינה תוכל להתייחס אל שניהם כאל הוריה האהובים גם כאשר היא מודעת לקשר הגנטי שלה לאחד מהם. מקובלת עלי עמדת המשיב כי לעיתים יש הכרח לדעת את הקשר הגנטי, לצורך טיפולים רפואיים עתידיים שמא יתעוררו אצל הקטינה. אני מוצא חשיבות רבה לעצם זכותה של הקטינה לדעת את מלוא הפרטים אודות נסיבות חייה כאשר הזיקה הגנטית היא מידע חשוב ומשמעותי ביותר בחייו של כל אדם וזכותה של הקטינה להיחשף לכך.
- מתיקי אמוץ אנו נוכחים לדעת עד כמה עז רצונם של המאומצים לדעת מי הוריהם הגנטיים, גם כאשר הם אוהבים מאוד את הוריהם המאמצים, גם כאשר ההורים הגנטים גרים בארץ רחוקה ונידחת, גם כאשר סביר מאוד שההורים הגנטים זנחו את הילד, עדיין רוב המאומצים רוצים מאוד לדעת. משכך, איני מוצא מדוע לשלול מהקטינה את המידע כאשר על פניו לא אמור להיגרם לה כל נזק מחשיפתו.
- לאור האמור, הבקשה נדחית במתכונתה.
- ככל שתוגש לחתימתי פסיקתה מתאימה היא תחתם ואפשר יהיה לבצע בהקדם את הבדיקה הגנטית.
- ככל שהמבקשים לא ימציאו תוך 30 יום פסיקתה מתאימה לחתימתי ייסגר התיק מחוסר מעש ללא הודעה נוספת
- ת.פ לעוד 31 יום.
- מותר לפרסם בהעדר פרטים מזהים.ניתן היום, י”ד חשוון תשפ”ג, 08 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.
חתימה
