לפניי תביעת רשלנות רפואית בגין נזקים שלטענת התובעת נגרמו לה כתוצאה מניתוח להגדלת שדיים שביצע בה הנתבע 1 בשנת 2007.

השתלשלות האירועים והמחלוקת

1. התובעת החליטה בשנת 2007 לעבור ניתוח להגדלת שדיים ולצורך כך פנתה אל הנתבע 1, כירורג במקצועו, על מנת שיבצע את הניתוח.
2. בתאריך 18.7.2007 עברה התובעת את הניתוח, במסגרתו נעשה שימוש במשתלים מתוצרת חברת PIP בגודל של 385 סמ”ק.
3. בעקבות פרסומים שיצאו לאור בשנת 2011, לפיהם קיים חשד כי המשתלים הנ”ל יוצרו תוך שימוש בחומרים אסורים וקיים חשד כי יש להם נטיית יתר לדליפה, המליץ משרד הבריאות למי שבגופה הושתל משתל של חברת PIP, לבדוק האם קיימת דליפה שלו ובמידת הצורך – להחליפו למשתל מתוצרת חברה אחרת. כמו כן, נאסר השימוש במשתלים אלה.
4. ביום 14.3.2012 ביצעה התובעת ניתוח להחלפת המשתלים. הניתוח בוצע בבית החולים איכילוב והמשתלים שבגופה הוחלפו למשתלים מתוצרת חברה אחרת בגודל דומה לקודמים – 375 סמ”ק. למחרת עברה ניתוח נוסף בשל המטומה בשד שמאל.
5. התובעת טוענת כי כיום היא סובלת מאסימטריה בשדיה, מהופעת קמטוטים, בתחושה של עקצוצים בצדי השד, ולפני מחזור אף סובלת מכאבים בפטמה משמאל המתחלפים עם חוסר תחושה. התובעת אף טוענת כי כתוצאה מרשלנות הנתבע 1, היה עליה לעבור שני ניתוחים מיותרים ויהיה עליה לעבור בעתיד ניתוח נוסף.
6. טענות התובעת בכתב התביעה כלפי הנתבע הן בשלושה עניינים:
   • לטענת התובעת, היה על הנתבע 1 להימנע מעשיית שימוש במשתלים מתוצרת חברת PIP וזאת לנוכח הפגמים שנמצאו בהם והחקירות שנוהלו נגד היצרן.
   • התובעת טוענת כי נתבע 1 השתיל בגופה משתלים גדולים מדי, במיוחד לנוכח ממדי גופה.
   • עוד טוענת התובעת, כי לא ניתנה לה אפשרות הבחירה בין יצרני משתלים שונים, לא הוסבר לה כי במשתלים מתוצרת PIP נעשה שימוש רק ב – 3% מהניתוחים וקיימים יצרנים אחרים נפוצים הרבה יותר כגון “מנטור” שבמשתלים שלה נעשה שימוש ב -82% מהניתוחים.
7. אציין, כי בכתב התביעה טענות נוספות המופנות כלפי גורמים שונים כגון משרד הבריאות, וכן טענות המתייחסות למקרים ולניתוחים שבוצעו במטופלות אחרות על ידי רופאים אחרים שאינם צדדים בתיק זה [למשל סעיפים – 18, 19, 21, 22, 23, 29, 34, 42 לכתב התביעה]. טענות אלה לקוחות, ככל הנראה ממקרים אחרים ועל כן לא תינתן להם התייחסות במסגרת פסק דין זה.
8. הנתבעים טוענים, כי במועד ביצוע הניתוח הראשון [היחיד שבוצע על ידי נתבע 1], לא היה ידוע כלל כי קיימת בעיה כלשהי עם משתלים מתוצרת חברת PIP ולכן, לא הייתה כל מניעה מקצועית או חוקית לעשות בהם שימוש. לטענת הנתבעים, התובעת קיבלה את כל ההסברים הרלוונטיים בנוגע לניתוח וטענותיה בדבר נדירות השימוש במשתלים מתוצרת חברת PIP הוכחשו.הראיות שהובאו ביחס לשאלת האחריות
9. התובעת העידה בעניין זה בעצמה והגישה את חוות דעתו של ד”ר אפרים דביר, מומחה רפואי בתחום הכירורגיה הפלסטית.
10. מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1 בעצמו והוגשה חוות דעתו של ד”ר יעקב גולן, אף הוא מומחה בכירורגיה פלסטית.
11. התובעת ונתבע 1 והשני המומחים נחקרו בחקירות נגדיות.חוות דעתו של ד”ר דביר
12. כבר בראשית הדברים יובהר, כי אין בחוות דעתו של ד”ר דביר כל טענה לפרוצדורה ניתוחית שגויה או לטעות כל שהי בביצוע הניתוח עצמו או במהלך הניתוח. זאת למרות שמצא לנכון לקבוע כי לתובעת נותרה נכות בשיעור של 20% בגין הצלקות הניתוחיות שנותרו בקפל התת שדי.
13. טענותיו של ד”ר דביר כלפי נתבע 1 נוגעות לשני עניינים בלבד:
    • עצם השימוש במשתלים מתוצרת חברת PIP:לטענת ד”ר דביר, מכך שנתבע 1 עשה שימוש בכמות גדולה יחסית של משתלים מתוצרת חברת PIP, ניתן להסיק כי לא מן הנמנע שהוא היה בקשרים עם אותה חברה. לכן, מכוחם של אותם קשרים, היה עליו לדעת אודות החקירה המתנהלת כנגד החברה ועל כך שמצטברים נתונים אודות סיכון מוגבר לדליפה – כבר בשנת 2007.
    • גודל המשתלים בהם נעשה שימוש:לטענת ד”ר דביר, נעשה שימוש במשתלים גדולים מדי ביחס לממדי גופה של התובעת. אולם אין בחוות הדעת כל הסבר או טענה, כיצד נתון זה השפיע, אם בכלל על תלונותיה נכון להיום או על הצורך בהחלפת המשתלים.דיון והכרעה בשאלת האחריות
14. כאמור לעיל, ד”ר דביר נחקר חקירה נגדית ביחס לחוות דעתו, חקירה נגדית בעקבותיה מתבקשת המסקנה כי דין התביעה להידחות ואפרט להלן.
15. טענת התובעת בנוגע לשימוש במשתלים מתוצרת חברת PIP תלויה בשאלה – האם היה על נתבע 1 לדעת כי קיימת בעיה כלשהי עם משתלים אלה ולכן היה עליו להימנע מלעשות בהם שימוש.הקושי עם טענות התובעת בעניין זה נעוץ בלוחות הזמנים. החקירה בעניינה של חברת PIP החלה רק בשנת 2007, אותה שנה בה בוצע הניתוח והפרסומים הראשונים אודותיה החלו לצאת לאור רק בשנים 2010 – 2011.
16. ד”ר דביר נשאל בעניין זה וכך השיב:”ש. אם בשנת 2007 רק נפתחה החקירה לדבריך והניתוח נשוא התביעה הזו בוצע בשנת 2007, כיצד הוא רלבנטי למנתח, לד”ר ריגלרת. החקירה נפתחה אמנם ב-2007 אבל השמועות של מספר מקרים שכבר אז התחילו לדווח על קרעים ועל כך שהשתלים לא טובים ושיש צורך להחליפם, התחילו לפני שהתחילה החקירה בצרפתש. במסקנה של אותו תחקיר שאליו אתה מתייחס, של משרד הבריאות הצרפתי, היתה להפסיק את השימוש בשתלים לאלתרת. נכוןש. מתי פורסם התחקיר הזהת. עד כמה שזכור לי ב-2011 או 2010

    ש. כלומר המסקנות של תחקיר משרד הבריאות הצרפתי, לא רלבנטיות לניתוח שבוצע ב-2007

    ת. נכון, אבל אמרתי שבאותה תקופה היו כבר שמועות על מקרים כאלה ועובדה שמרבית הפלסטיקאים שהשתמשו ב-PIP באותה תקופה הפסיקו מיד עם היוודע השמועות

    ש. בשנת 2007 השתלים היו מאושרים על ידי משרד הבריאות הישראלי

    ת. נכון

    ש. תסכים איתי שמה שמחייב רופא במדינת ישראל זוהי הוראה של משרד הבריאות שיוצאת כחוזר מנהל רפואה

    ת. נכון

    ש. מתי מנהל הבריאות פרסם חוזר כזה בנוגע לשתלים האלה

    ת. נדמה לי ב-2012, למרות שב-2010 כבר המפעל נסגר

    ש.  תסכים איתי שבשנת 2007 לא היתה כל מניעה חוקית לשימוש שתלי PIP בישראל וההוראות שהיו באירופה בשנת 2001 שאליה מתייחס כתב התביעה, טרם פורסמו בספרות המקצועית

    ת. כן”

    [עמ’ 7 שורות 8-29 לפרוטוקול]

     

17. וביחס לטענה כי השימוש במשתלי PIP מהווה רשלנות מצד נתבע 1 העיד כך:”ת. זה לא אמרתי וזו לא רשלנות, אבל בקרב הפלסטיקאים, שביניהם לא נכלל ריגלר, כי הוא היה כירורג כללי, נפוצו השמועות כבר ב-2006 ועל כן הפלסטיקאים באותה תקופה לא חיכו שיהיו מסקנות ואיסורים, אלא פשוט הפסיקו להשתמש ב-PIP”[עמ’ 8 שורות 1-3 לפרוטוקול]וכן –”ש. תסכים איתי שגם שתלי המנטור שהושתלו בהמשך באיכילוב, גם הם דלפו בתוך אותו פרק זמן כמו שתלי ה-PIPת. זה נכון, כל השתלים, בסופו של דבר יכולים לדלוף, זה עניין של הזדקנות השתל”

    [עמ’ 11 שורות 7-9 לפרוטוקול]

     

18. רואים אם כך, שד”ר דביר מודה כי אין למצוא רשלנות בעצם השימוש במשתלים מתוצרת PIP במועד ביצוע הניתוח נשוא תביעה זו.
19. ביחס לטענה שבחוות הדעת, לפיה הנתבע 1 לא בדק כראוי את התובעת ולכן עשה שימוש בשתלים גדולים מדי:”ש. כיצד אתה קובע בוודאות מה התרחש במעמד הבדיקה של ד”ר ריגלרת. זו רק השערה כי אני פשוט רואה מה לפניי”[עמ’ 9 שורות 5-6 לפרוטוקול]
20. וביחס לקשר הסיבתי בין תלונות התובעת [אסימטריה, קמטוטים, חוסר תחושה, כאבים] התובעת לבין גודל המשתלים:”ש. האם גודל השתל במקרה הזה גרם לתובעת נזקת. אני לא יודע מה בדיוק היו סבלותיה עד שהוציאו את השתל, אבל אני יודע על מקרים שהגיעו אלי והייתי צריך להוציא להם שתל ענקש. האם גודל השתל גרם לתובעת בתיק הזה נזקת. שוב, הנזק הוא שהשתל לא טוב והיה צריך להחליפו והוא נקרע. ברגע ששתל נקרע יש זליגה של סיליקון ג’ל לתוך הכיס הזהש.ב. אבל האם הגודל משפיעת. הגודל כן משפיע משום שהרבה פעמים כאשר יש לחץ על האזור הזה, יש גם לחץ על העצבים מתחת

    ש.ב. במקרה של התובעת כן

    ת. אני באמת לא זוכר אם היה לה סבל מבחינת הגודל של השתל, אני מדבר באופן כללי, גודל יכול להשפיע.

    ש. האם אתה סבור ששתל בגודל של 385, כמו שהיה במקרה זה, בחירה בשתל כזה מהווה רשלנות

    ת. לדעתי זה לא יאה להכניס שתל גדול מידי לאישה רזה

    ש. אך זו לא רשלנות

    ת. קשה לקבוע שזו רשלנות משום שהוא יכול תמיד להגיד שזה היה רצונה”

    [עמ’ 9 שורות 15-29 לפרוטוקול]

     

    וכן –

     

    “ש. תסכים איתי שמראה השדיים במועד בדיקתך, אינו קשור לניתוח שביצע ד”ר ריגלר ב-2007

    ת. נכון”

    [עמ’ 12 שורות 26-27 לפרוטוקול]

     

21. מן האמור לעיל – ד”ר דביר סבור כי זה “לא יאה” להשתיל משתלים בגודל של 385 סמ”ק למטופלת בממדי התובעת. אולם “לא יאה” איננו מונח רפואי וד”ר דביר מסכים כי אין לכך כל קשר לתלונותיה ואין למצוא בכך רשלנות.
22. וביחס לנכות שנקבעה בגין הצלקות הניתוחיות:”ש. תסכים איתי שצלקות מסוג אלה של התובעת, הן חלק בלתי נפרד מניתוח להגדלת שדייםת. נכון, אבל צלקות לפעמים נעשות בהתאם לראות עיניו של המנתח, כי בהרבה מקרים הצלקת היא 4 ס”מ ובמקרים אחרים המנתח אומר מה אכפת לי מהצלקת ועושה צלקת של 7 ס”מ”[עמ’ 13 שורות 11-13 לפרוטוקול]
23. אם נסכם את הממצאים מחקירתו הנגדית של מומחה התובעת, ד”ר דביר, ניתן לקבוע כי:
    • לא הייתה כל מניעה לעשות שימוש במשתלי PIP במועד בו נתבע 1 ניתח את התובעת, לא מבחינה חוקית ולא מבחינה מקצועית. לכן, לא ניתן לייחס לנתבע 1 רשלנות בכך שעשה שימוש במשתלים מתוצרת זו.
    • אין כל ראיה לכך שמשתלים מתוצרת PIP דלפו בשיעור גבוה יותר מהמשתלים שהתובעת טוענת כי הייתה מעוניינת לעשות בהם שימוש אילו ניתנה לה ההזדמנות לבחור [מתוצרת חברת “מנטור”].
    • הטענה כי הנתבע 1 לא בדק כראוי את התובעת היא השערה לא מבוססת בלבד.
    • אין כל קשר בין מצבה של התובעת, לא מבחינת מראה, ולא מבחינת תלונותיה כמפורט בכתב התביעה – לבין גודל המשתלים. הגודל שנבחר לא גרם לאסימטריה ולא לתסמינים מהם סובלת התובעת.
    • צלקות היו נותרות לתובעת בכל מקרה ואין בחוות הדעת כל טענה כי פרוצדורה לא נכונה או רשלנית גרמה לצלקות הניתוחיות.
24. למעשה, די בניתוח האמור בחוות דעתו של ד”ר דביר ובדבריו בחקירתו הנגדית כדי לקבוע כי דין התביעה להידחות. חוות דעת המומחה מטעם התביעה מהווה את הבסיס לכל קביעה בעניין שברפואה ובלעדי חוות דעת המצביעה על רשלנות מצד הנתבע 1 – לא ניתן לייחס לו רשלנות בביצוע הניתוח.
25. גם התובעת נחקרה בנוגע לטענותיה אודות אפשרויות הבחירה שניתנו לה בין יצרנים שונים של משתלים:”ש. אז ד”ר ריגלר מנתח שלא מבין עניין, הצוות הרפואי באיכילוב כן מבין ענייןת. הוא גם לא היה פלסטיקאי בכלל, גיליתי את זה מאוחרש. הצוות הרפואי באיכילוב כן מבין ענייןת. כןש. תסכימי איתי שגם בניתוח באיכילוב, בשנת 2012 הניחו את השתל מעל השריר כמו ריגלר ובחרו גודל שתל דומה לזה של ריגלרת. כן

    ש. האם גודל השתל באיכילוב נבחר בניגוד לרצונך

    ת. לא

    ש. האם אצל ד”ר ריגלר נבחר גודל השתל ללא ידיעתך

    ת. לא”

    [עמ’ 17 שורות 11-21 לפרוטוקול]

     

26. הנתבע 1 העיד אף הוא והתייחס בעדותו לסיבה בגינה מצא לנכון לעשות שימוש במשתלים מתוצרת חברת PIP:”ש. האם אתה מכיר שתלים שיותר ותיקים, יותר שנים בשוק, שהיו לפני ה-PIPת. לפני ה-PIP השתלתי שתלים אחריםש. מה גרם לך להשתיל את ה-PIPת. לפני 2006 השתלתי שתלי מנטור ומגאן. בשנים האלה הופיעו סיבוכים של השתלים של מנטור ואז היתה תביעה גדולה של פלסטיקאים שאני הופעתי שם בתור עד מומחה לגבי פגם ייצור בשתלים של מנטור, שזה היה גורם לקפלים אצל המושתלות והיו צריכים להחליף מאות שתלים ולהחזיר אותם חזרה. הפגם בייצור הוא לא פגם ייצור, אלא בצורת השתל עצמו ואז מנטור, ב-2008-2009 שינה את צורת המשתל ובפסק דין הם היו צריכים לשלם לפלסטיקאים את כל הוצאות הניתוחים החוזרים והשתלים הוחזרו וזה גרם ששיניתי את סוג השתל. עכשיו מה שברור, שזה שסיפק והיה הסוכן הראשי של מנטור, עד ששיניתי, הוא הפך להיות סוכן של PIP והמשכתי איתו. כמובן שיש סיבות נוספות לצורת השתל כי PIP היה מוצא חן בעיניי מבחינת הרכות שלו, לעומת הרכות של מנטור.”[עמ’ 25 שורות 16-26 לפרוטוקול] 

     

27. ובנוגע לבחירתו בגודל המשתל:”ש. אמרת לנו שבדרך כלל הנשים מגיעות כשהן יודעות מה גודל המשתל שהן רוצות להכניס לגופןת. מה הרצון שלהן, כל אישה רוצה בדרך כללש. הן יודעת להגיד לך בסיסית. הן לא יודעות להגידש. מה הן אומרות לך שהן רוצותת. מה שיותר גדול

    ש. ומה אמרה הגברת בתיק שלנו

    ת. אני לא יודע מה היא אמרה, אבל בדרך כלל הן רוצות מה שיותר גדול והמנתח רוצה מה שיותר קטן, כי הוא יודע שמה שיותר גדול גורם לבעיות בעתיד והשכנוע הוא בין הרצון של האישה לביני או לבין המנתח, למה שמתאים לה וזה ההסבר שניתן למנותחת מה מתאים לה מבחינת השד ואז אני מציע לה את הגודל המתאים.”

    [עמ’ 27 שורות 9-19 לפרוטוקול]

     

    וכן –

    “ש. נתעכב רגע על הסיבוכים בהכנסת משתל גדול לגוף קטן

    ת. זה לא הקשר. יש גם גוף קטן עם שד גדול. היא באה עם שד גדול שהתרוקן במשך הזמן, אתה לוקח בלון גדול שהתרוקן, מה תשים בפנים? ביצה? מה תעשה עם שאר העור. זה לא שייך לגוף, זה שייך לגודל השד עצמו.

    ש. מה היה גודל השד של התובעת בתיק שלנו לפני שהוכנס אליו המשתל

    ת. אני לא זוכר את התובעת ואת השד. מה שברור שאישה שהיתה בהריון, השד שלה כנראה היה גדול ומה שהוכנס זה היה ממוצע. הממוצע בעולם הוא 350 סיסי והיא קיבלה את הממוצע. עובדה שאני רואה שבניתוחים העתידיים שלה הוכנס אותו גודל ולא הוכנס 200 או 250 או 300, אלא הוכנס 350, אותו דבר. ”

    [עמ’ 27 שורות 20-28 לפרוטוקול]

     

    מסקנות

28. מן העדויות שהובאו לעיל מתבקשות המסקנות הבאות:
    • בשנת 2007, במועד בו ביצע הנתבע 1 לתובעת את ניתוח הגדלת החזה, לא ידע ולא יכול היה לדעת כי קיימת בעיה כלשהי עם משתלים מתוצרת חברת PIP ולכן אין כל רשלנות מצדו בבחירת משתלים אלה.
    • לא הובאה כל ראיה לכך שהשימוש במשתלים מתוצרת חברת PIP הוא כה נדיר [3% לטענת התובעת] לעומת משתלים מתוצרת חברת מנטור [82% לטענת התובעת]. על כן, לא הונחה תשתית ראייתית לביסוס טענת התובעת כי היה על הנתבע 1 להציג לה נתון זה ולאפשר לה לבחור במשתלים מתוצרת חברת מנטור.נזכיר, כי בבי”ח איכילוב, הוחלפו משתלי ה – PIP במשתלים מתוצרת חברת מנטור אשר דלפו אף הם תוך זמן קצר.ד”ר דביר, המומחה מטעם התובעת מסכים כי כל המשתלים עשויים לדלוף וזה עניין שקשור בהזדקנות המשתל.אף לא מצאתי בסיס לטענת התובעת כי היה על הנתבע 1 להציג בפניה את שלל יצרני משתלי הסיליקון על מנת שתבחר ביצרן כלשהו. די במתן הסבר אודות תכונותיהם של סוגי משתלים [צורה, שטח פנים וכדו’] , המשפיעים על תוצאת הניתוח מבחינת מראה השדיים ומבחינת ההתאמה למבנה האנטומי של המטופלת. זאת בנוסף להסברים הכלליים אודות הסיכונים הקיימים ויתר ההסברים הנדרשים על פי דין [שלא הועלתה בגינם כל טענה הכתב התביעה].
    • גודל המשתלים בהם נעשה שימוש היה בידיעת התובעת. התובעת אישרה זאת.הגודל שנבחר אינו קשור בשום צורה לתסמינים מהם סובלת התובעת וגם לא לאסימטריה הקיימת בשדיה.הטענה לשימוש במשתלים גדולים מדי ביחס לממדי גופה של התובע היא עניין של טעם ולא עניין שברפואה.
29. מן האמור לעיל, מסקנתי היא כי לא נמצאה רשלנות מצדו של הנתבע 1 ואף ולא נמצאה הפרה של הוראות חוק זכויות החולה במתן ההסבר וקבלת הסכמה מדעת של התובעת לניתוח שעברה.
30. לאור מסקנותיי הנ”ל, אינני נדרש לדון ביתר טענות הצדדים [כגון טענת ההתיישנות] ואינני נדרש לניתוח עדותו של המומחה מטעם הנתבעים שלא הוסיפה משקל ראייתי ואין בה כדי לשנות מאום ממסקנותיי הנ”ל.
31. במיוחד אינני נדרש לכל אותן טענות שלא פורטו בכתב התביעה, למשל – טענות התובעת שבסעיפים 2, 5, 6, 7, 10, 15, 16 לסיכומיה שבכתב. סעיפים אלה עוסקים בטענות לאי מתן הסברים כללים ביחס לפרוצדורה הרפואית, כגון אופן ביצוע הניתוח, הסיכונים הכרוכים בניתוח וכדו’. טענות אלה לא פורטו בכתב התביעה ואין די בציטוט סעיף מסוים מחוק זכויות החולה כדי להעלות בהמשך ההליך טענות שונות בעניין היעדר הסכמה מדעת.
32. מאותם טעמים, ומשדין התביעה להידחות בהיעדר אחריות, אינני נדרש לדון בשאלת הנזק.התוצאה
33. התוצאה היא כי התביעה נדחית.התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪ ושכ”ט עו”ד בסך של 15,000 ₪ כולל מע”מ. את סכום ההוצאות ושכר הטרחה קבעתי באופן מתון, בין היתר תוך התחשבות בהיקף ההליכים שנוהלו, ההוצאות הסבירות בהן נשאו הנתבעים ותוך התחשבות בתובעת שהיא אדם פרטי שאמור לשלם הוצאות אלה מכיסו.התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהיום.ניתן היום, כ”ט סיוון תשפ”ב, 28 יוני 2022, בהעדר הצדדים.

https://www.psakdin.co.il/Court/2771193#.Yy1Le6RBzIU