מבוא

1. לפניי בקשת חייב למתן הפטר.

    

2. הליכי פשיטת הרגל נגד החייב נפתחו בחודש אוגוסט 2017. ביום 3.9.2017 ניתן נגדו צו כינוס נכסים.

    

3. החייב הוא בן 50. עד לפרוץ משבר הקורונה הוא הועסק בחברת בניה תמורת שכר חודשי בסך של כ- 7,000 ₪. בחודש מרץ שנה זו הוא הוצא על ידי מעבידו לחל”ת ומתקיים מאז מדמי אבטלה בסך של כ- 5,000 ₪. רעייתו עובדת כמנהלת לשכה בחברת תנובה ושכרה החודשי הינו סך של כ- 11,000 ₪. מכאן שעד חודש מרץ 2020 עמדה הכנסת התא המשפחתי על סך של כ- 18,000 ₪ לחודש, ומאז חודש מרץ 2020 היא פחתה ועומדת כעת על סך חודשי של כ- 16,000 ₪.

    

4. החייב משלם לנושיו תשלום חודשי בסך של 1,500 ₪. לחייב שלושה ילדים המתגוררים עימו. אחת מהן היא תלמידת תיכון. בן אחר שלו הוא חייל בשירות סדיר ובנו הבכור הינו סטודנט.

    

5. החייב, יחד עם אביו, ניהלו בשעתו חברות שעסקו בגידול ובשיווק עופות, וקרסו. גם אביו של החייב נקלע להליכי פשיטת רגל אך הוא סיים אותם זה מכבר, לאחר שניתן לו הפטר.

    

6. נגד החייב אושרו תביעות חוב בסכום כולל של כ- 21.8 מליון ₪.

    

7. החייב מציע להוסיף לקופת פשיטת הרגל סך של 81,000 ₪, ב- 54 תשלומים בני 1,500 ₪ כל אחד, בתמורה למתן הפטר.

    

8. יצויין כי אשת החייב פורעת כיום הלוואה משותפת לטובת צד שלישי, והתשלום החודשי שהיא משלמת הינו סך של 2,500 ₪. ההלוואה צפוייה להפרע בשלמותה בתוך 8 חודשים.

    

9. יצויין כי באופן חריג נערכו בתיק זה לא פחות משלושה דיונים בסוגיית ההפטר. הדיון הראשון לא הסתיים בהכרעה משום שעקב טעות, הנושים לא הוזמנו אליו. גם הדיון השני לא הוביל להכרעה, משום שהתברר במהלכו כי יש צורך להכריע בתביעת חוב מרכזית נגד החייב, היא תביעת החוב של אמבר מכון תערובת אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע”מ (להלן: “אמבר”). כך גם התעוררה שאלה לגבי העברת סך של 200,000 ₪ מחשבון של חברה בבעלות החייב, לחשבונה של רעייתו בחודש אוגוסט 2016, וכך גם עלתה שאלה לגבי סך של 93,000 ₪ במזומן שהחייב משך באמצעות כרטיס בנקאי מחשבון של חברה אחרת בבעלותו, תוך שבועיים ימים, בחודש דצמבר 2016, סכום אשר עקבותיו לא נודעו.

    

10. לקראת הדיון השלישי הכריע הנאמן בתביעת החוב של אמבר וקיבל אותה בשלמותה, בסך של כ- 10.8 מליון ₪, תוך שקבע כי החייב יצר את חובותיו כלפי אמבר בחודש מרץ 2012 בחוסר תום לב, משום שהוא הזמין באמצעות החברה שבבעלותו סחורה אשר תמורתה לא שולמה, תוך שהפעילות והסחורה מועברים לחברה אחרת. מדובר למעשה בהטלת אחריות על החייב מכח הרמת מסך. יחד עם זאת, הנאמן סבר שמדובר בחוסר תום לב בדרגת חומרה שאיננה גבוהה, ועל כן ניתן לכפר עליו באמצעות קביעת תשלום גבוה כתנאי לקבלת ההפטר.

     

11. בנוסף בדק הנאמן ומצא שמתוך הכספים שהחייב העביר לחשבונה של אשתו בסכום כולל של כ- 200,000 ₪, החזירה אשתו סך של 180,000 ₪, כך שחסרון הכיס לנושים הינו 20,000 ₪ בלבד.

     

12. עוד בדק החייב את גרסת החייב בנוגע למשיכת הסך של 93,000 ₪ באמצעות כרטיס בנקאי, אלא שהחייב טען שאיננו זוכר לאיזה צורך שימש אותו הסכום הנ”ל.

     

13. לטענת הנאמן, יש לראות את החייב כמי שעודנו מחזיק בסכום כולל של 113,000 ₪ בהעדר הסבר מניח את הדעת לנטילת הכספים מהחשבונות של החברה.

     

14. על כן, הנאמן תומך במתן הפטר לחייב, אך זאת בכפוף לתוספת תשלום של 463,000 ₪ (113,000 ₪ בגין המשיכות הבלתי מוסברות ועוד 350,000 ₪ כתנאי למתן ההפטר) והכל תוך 60 חודשים, וזאת בשים לב למצבת החובות החריגה של החייב ובשים לב לכך שהחייב לא נתן הסבר מניח את הדעת לגבי סך של 113 אלף ₪ אשר משך מהחברות שבבעלותו בסמוך לפני קריסתן. כמו כן טוען הנאמן כי החייב חי באופן ראוותני, שכן הוא מתגורר בדירה שכורה בת ארבעה וחצי חדרים בשכונת המשתלה בתל אביב ומשלם דמי שכירות חודשיים בסך של 8,000 ₪.

     

15. הכנ”ר מצטרף לעמדתו של הנאמן וכך גם בנק דיסקונט לישראל בע”מ, הוא הנושה היחיד שהתייצב לדיון בבקשה למתן הפטר.

     

    דיון והכרעה

     

16. לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום ליתן לחייב הפטר מותנה, בכפוף לתוספת תשלום לקופת פשיטת הרגל, אך לא בסכום הגבוה המוצע על ידי הנאמן והכנ”ר וגם לא בסכום הנמוך שמציע החייב.

     

17. אין ספק שהליך פשיטת הרגל מיצה עצמו עד תום. לחייב לא נותר עוד רכוש כלשהו אותו ניתן לממש. על כן, הגיעה העת להחליט האם פני ההליך לביטול או שמא למתן הפטר.

     

18. דרישתם של הנאמן והכנ”ר לפיה החייב ישלם לקופת פשיטת הרגל סך של 463,000 ₪ תוך חמש שנים, אינה מעשית ומנותקת לחלוטין מיכולתו הכספית המוכחת של החייב, גם אם נצרף לה את הכנסתה של רעייתו. למעשה, קבלת עמדה זו משמעותה האמיתית היא חסימת דרכו של החייב לקבלת ההפטר המיוחל, והותרתו בהליך פשיטת הרגל שנות דור. למעשה, נוכח העובדה שהתשלום החודשי שהוטל על החייב הינו סך של 1,500 ₪, הרי שהדרישה כמוה כהותרת החייב בהליך למשך 309 חודשים נוספים, קרי, למשך כ- 26 שנים נוספות. בהינתן העובדה שעסקינן בחייב בן 50, הרי שלשיטת הנאמן והכנ”ר, נגזר על החייב להמשיך ולהיות פושט רגל עד גיל 76. כל זאת, שעה שהחייב איננו נעשה צעיר מיום ליום, והסיכוי כי כושר השתכרותו ישתפר דווקא כעת, בעיצומו של משבר הקורונה, איננו קיים.

     

19. כפי שצויין קודם, בית המשפט נדרש כעת להחליט האם פניו של ההליך לסיום בדרך של מתן הפטר, או בדרך של ביטול והחזרת החייב להליכי הוצאה לפועל. לו הייתי מגיע לכלל מסקנה כי חוסר תום ליבו של החייב ביצירת החובות כלפי אמבר הינו בדרגה גבוהה, פשיטא שדינו של הליך פשיטת הרגל היה להתבטל, אלא שאפילו הנאמן, שהוא אשר קבע מלכתחילה כי מדובר בחוסר תום לב, סבור כי ניתן לכפר עליו באמצעות תשלום כספי ואין הכרח לבטל את ההליך. זאת ועוד, מדובר במעשים של החייב מחודש מרץ 2012, קרי, מלפני קרוב לתשע שנים, וגם חלוף הזמן כשלעצמו יש בו כדי ליטול במידה מסויימת את העוקץ מחומרת מעשיו.

     

    וכפי שנפסק בפש”ר (מחוזי ת”א) 39219-01-14 רוזאלינדה שטינפלד נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב (פורסם בנבו, 04.06.2017):

     

    “כידוע, חלוף הזמן כשלעצמו עשוי במקרים מסויימים ליטול את עוקצו של חוסר תום הלב ביצירת החובות: “גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסויים ביצירתו של חוב, יתכן שחלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם. אין להתייחס באותה אמת מידה לחייב שיצר חובות לפני שנים רבות ונוהלו נגדו הליכי הוצאה לפועל במשך שנים, תוך מימוש נכסיו, ואל חייב שיצר חובות רבים תוך תקופה קצרה ויוזם הליכי פשיטת רגל זמן קצר לאחר יצירת החובות ובלא שהתנהלו נגדו כלל הליכי הוצאה לפועל. אפילו אדם שהורשע בפלילים זכאי לכך שהרשעתו תימחק לאחר חלוף תקופה מסוימת (ראו חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ”א-1981). האם חייב שהסתבך בחובות אינו זכאי אף הוא למידת התחשבות בשל חלוף הזמן, גם אם פעולותיו נגועות במידה מסוימת של חוסר תום לב?!” (ע”א 3224/07 אברהם בן דוד נ’ כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 03.05.2009); ראה גם פש”ר (תל אביב) 14766-12-13 עמירם ויז’נסקי נ’ עוד ארז חבר – הנאמן, תק-מח 2017(2), 18155(14.05.2017)).”

     

    ראה גם פש”ר (מחוזי ת”א) 27577-10-14 יהודה ברמי נ’ כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 30.07.2018)‏‏.

     

20. כידוע, להליך פשיטת הרגל שתי תכליות מרכזיות. האחת, הגנה על זכות הקניין של הנושים וחלוקה שוויונית של נכסי החייב בין נושיו; השניה, ולא פחות חשובה, היא מתן אפשרות למי שנקלע בתום לב לחובות לפתוח דף חדש בחייו (ע”א 5628/14 יוסף סלימאן נ’ סמירה סלימאן (פורסם בנבו, 26.9.2016) (פס’ 14)).

     

21. שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לחובות בתום לב הוכרה זה מכבר כערך ראוי להגנה:

     

    “אמת נכון הדבר, מטרה לגיטימית ויסודית בהליכי פשיטת הרגל היא שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לקשיים כספיים מתמשכים, ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו. החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ ערך חשוב.”

     

    (ע”א 4892/91 אשכנזי נ’ כונס הנכסים הרשמי, פ”ד מח(1) 45, 54 (1993) (פס’ 10).

     

    עוד נפסק כי:

     

    “מקובל לקבוע כי הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר … אולם לצד תכלית זו קיימת התכלית השנייה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על-ידי קבלת הפטר מן החובות. … וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו בנסיבות מתאימות לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו” … אכן, קניינו של הנושה אינו חזות הכל. כנגדו קיימת גם זכותו של החייב – שניתן אף לראות בה חלק מכבודו וחירותו על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – להקים את חירותו (האישית והכלכלית) ולשוב ולקיים עצמו בדרך מכובדת …”

     

    (ע”א 6416/01 דני בנבנישתי נ’ כונס הנכסים הרשמי, פ”ד נז(4) 197, 204 (2003)).

     

22. בית המשפט הדן בבקשה למתן הפטר, מופקד על עריכת האיזון בין שתי התכליות האמורות, שלעתים אינן עולות בקנה אחד זו עם זו. וכפי שנפסק  בע”א 4260/15 אלעזר נ’ עירית הוד השרון, פס’ 15 (פורסם בנבו, 11.04.2018):

     

    “כידוע, בבסיסם של דיני פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות, אשר עלולות לעיתים לסתור האחת את השנייה: הראשונה מתמקדת בנושים – כינוס נכסיו של החייב מתוך מטרה לפרוע את חובותיו בדרך יעילה, שוויונית ומהירה; השנייה מתמקדת בחייב – לאפשר לו “לפתוח דף חדש” באמצעות מתן הפטר … “.

     

    אגב מלאכת האיזון בין הערכים הללו, נבחנות נסיבותיו האישיות של החייב, לרבות אופן יצירת החובות, היקפם, גילם, התנהלותו של החייב בהליך פשיטת הרגל, תום ליבו, גילו, מצב בריאותו, כושר השתכרותו, פרק הזמן בו נמשך הליך פשיטת הרגל ומידת התוחלת בהמשך הליך פשיטת הרגל מבחינת נושי החייב.

     

23. נחזור ונזכיר כי גם לפי הדין שחל במקרה דנן, לאמור, הדין שקדם לכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח- 2018, הליך פשיטת הרגל נושא גם אופי שיקומי, ולא מדובר בהליך עונשי (מחוזי ת”א) 5156-04-15 דזרי סוני בן דוד נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב (פורסם בנבו, 15.07.2019); ראה גם פש”ר (מחוזי ת”א) 4389-12-09 עו”ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב אייל סלור (בפשיטת רגל) נ’ אביבה סלור (פורסם בנבו, 18.03.2018); פש”ר (מחוזי ת”א) 11571-01-16 יוסי פוס נ’ עו”ד חן גראופמן, נאמן לנכסי יוסי פוס)פורסם בנבו, 03.08.2020).‏‏

     

    וכפי שציינתי בתיק פש”ר (מחוזי ת”א) 15772-02-16 יגאל ומרים בן-אור נ’ כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 09.05.2018):

     

    “יש לחזור ולהדגיש את המובן מאליו, קרי, שהליך פשיטת רגל איננו הליך עונשי. אין באים חשבון עם החייב על כך שיצר חובות ואין מענישים אותו על כך.”

     

24. בנסיבות אלה אני סבור כי התנייתו של ההפטר בתוספת תשלום סך של 463,000 ₪ כמוצע על ידי הנאמן והכנ”ר, משולה למעשה לדחיית הבקשה, משום שברור כשמש כי החייב לא יהיה מסוגל לגייס סכום זה, ואם יושת עליו סכום כזה, והוא לא יוכל לעמוד בו, בסופו של דבר לא יהיה מנוס מביטול ההליך. במילים אחרות, מדובר בסכום בעל אופי עונשי, שיש עימו זניחה מוחלטת של התכלית השיקומית בהליך פשיטת הרגל.

     

25. משכך, יש להתנות את מתן ההפטר בתוספת תשלום משמעותית אמנם, שתביא לידי ביטוי הן את מצבת החובות הגבוהה של החייב והן את חוסר תום הלב המסויים שדבק בו בנוגע ליצירת החוב כלפי אמבר, אך צנועה בהרבה מזו שביקשו הנאמן והכנ”ר. דומה כי בנסיבות הענין, תוספת תשלום של 126,000 ₪, המשולה ל-84 תשלומים חודשיים נוספים, היא הראויה, והיא שוות ערך להותרתו של החייב בהליך למשך 7 שנים נוספות (ובסך הכל, פרק זמן של 10 שנים, שאיננו פרק זמן קצר לכל הדעות). כמו כן, בפריסת התשלום הנדרש לצורך קבלת ההפטר יש ליתן משקל לעובדה שבעוד שמונה חודשים, עם סילוק ההלוואה על ידי אשת החייב, יעמוד לרשות התא המשפחתי סכום חודשי פנוי גבוה יותר.

     

26. בכל הנוגע לשכר הדירה הגבוה שהחייב משלם, הרי שבנסיבות המקרה דנן אין לזקוף זאת לחובתו. החייב ורעייתו העדיפו להקצות חלק ניכר מהכנסתם המשותפת הצנועה (כמעט מחצית), לטובת שמירת רווחת ילדיהם והותרתם בבתי הספר בהם למדו וסביבת המגורים אליה הורגלו. ההכנסה הכוללת של בני הזוג אינה גבוהה. התשלום החודשי שהושת על החייב איננו מן הנמוכים. ייתכן שחייב אחר היה מעדיף לשפר את רמת חייו במחיר של מקום מגורים צנוע יותר, אלא שכל אדם באשר הוא אדם רשאי לקבוע לעצמו את סדרי העדיפות בגין מה ועל מה הוא מבכר להוציא את כספו. אם אחר כל זאת, החייב ורעייתו מעדיפים לצמצם את רמת חייהם הכללית רק כדי לאפשר לילדיהם חינוך טוב, שמירה על סביבת מגורים מוכרת ודירה מרווחת- אין לבוא עימם חשבון על כך.

     

27. עוד אציין כי אינני שותף לסברתו של הנאמן כי החייב “מסתיר בכספת” את הסך של 113,000 ₪ שמשך מחשבונות החברות בשליטתו בסמוך לפני הקריסה. הדינמיקה של אנשי עסקים שנקלעים לקשיים תזרימיים ערב הקריסה היא למרבה הצער דינמיקה ידועה מראש וחוזרת על עצמה בתיקים רבים. בדרך כלל מדובר בנסיון “לכבות שריפות” באמצעות שימוש בחשבונות של בני משפחה שאינם מעוקלים או מוגבלים ובאמצעות פירעון תשלומים במזומן לנושים שיודעים להפעיל לחץ מיוחד על החייב. בסופו של דבר, נוכח מצבת החובות הכללית של החייב, לא מדובר בסכום גבוה במיוחד עד אשר יש בכוחו לעורר חשד שמא החייב מסתיר אותו מנושיו עד עצם היום הזה.

     

28. משכך, ניתן בזאת לחייב הפטר מותנה, והתנאי הוא שהחייב ישלם לקופת פשיטת הרגל סך של 126,000 ₪, בפריסה כדלקמן: במשך 12 חודשים מהיום ישלם החייב תשלום חודשי בסך של 1,500 ₪ (ובסך הכל 18,000 ₪). לאחר מכן יגדל התשלום החודשי ויעמוד על סך של 2,400 ₪, וזאת עד להשלמת הסכום הכולל הנדרש לקבלת ההפטר (108,000 ₪ ב- 45 תשלומים). החייב רשאי כמובן להקדים תשלומים על חשבון הסכום הכולל הנדרש, כדי להקדים את מתן ההפטר החלוט. לא נעלמה מעיני העובדה שמדובר בפריסת תשלומים מעבר לברירת המחדל על פי דין, שהינה 4 שנים בלבד, אלא שבמקרה דנן, נוכח הסכום הגבוה בו מדובר, אין מנוס אלא מפריסה של התשלומים על פני תקופה ארוכה יותר (57 חודשים).

     

29. בנוסף, כל נכס או זכות השייכים לחייב ואשר עליהם לא דיווח לנאמן או לכנ”ר, יוקנו לקופת פשיטת הרגל, והוא הדין בנכסים או זכויות אשר יגיעו לרשותו של החייב בתוך פרק זמן של חמש שנים מהיום (למעט משכורת חודשית מעבודה).

     

30. עם ביצוע התשלום האמור, ההפטר המותנה יהפוך לחלוט.

     

31. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

     

    ניתן היום, כ’ כסלו תשפ”א, 06 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.