הפסד צורב לעו”ד הפמינאצי מטעם הסיוע המשפטי עו”ד דן לימור, Dan Limor. דן לימור הדריך אישה מנכרת להתלונן שהפרצוף של האבא מעורר בילדה טראומה, ולכן אסור שהילדה תיפגש עם אביה.
במשך 5 שנים השופטת ורד שביט פינקלשטיין טיפלה בתיק באימפוטנטיות מרובה, לא עשתה שום דבר נגד האמא המנכרת וגרמה לנתק של 5 שנים בין האבא והבת. 59439-10-17.
ורד שביט פינקלשטיין פשוט צפצפה על האב ולא נקטה בשום סנקציות נגד האישה המופרעת
האב הגיש בקשה לבירור ניכור הורי בפני שופט המוקד ארז שני מהסיבה הפשוטה שורד שביט פינקלשטיין פשוט צפצפה על האב ולא נקטה בשום סנקציות נגד האישה המופרעת. ארז שני נכנס לתמונה והזמין את הילדה למפגש. להלן התיאור של ארז שני (הידוע בכינוי ניקי שניקי):
“כאמור, פגשתי את הקטינה היום ובתום המפגש ביקשתי להישאר עם עובדת יחידת הסיוע, בנוכחות האפוטרופא לדין. עוד אנו מנסים לעבד את התרשמותנו מן השיחה, החלה האם חובטת בכוח בדלת האולם ומשלא נענתה, הגבירה חבטותיה. בלית ברירה פתחנו את הדלת והאם הודיעה כי עלי להפסיק את השיחה, שכן היא דורשת שהאפוטרופא לדין תצא בזה הרגע ותסלק את האב, כי פרצופו גורם לילדה טראומה. איני יודע בדיוק כיצד להביט בסיטואציה ואם אקבל את הדברים כפשוטם, אזי הצליחה האם להביא את הקטינה שלא פגשה את אביה מעולם, למצב שפרצופו הוא טראומה. למעשה הקטינה הגיעה היום לבית המשפט באיחור עם אמה וללא הסבר אשר לאיחור, תוך שהאפוטרופא לדין והעובדת הסוציאלית נאלצו לבקש מן האב להיכנס לאולם אחר, שכן הקטינה הודיעה כי פרצופו של האב מרגיז אותה וגורם לה אי נוחות. מסקנתי היא כי מראש הוכנה הקטינה כך לנהוג”.
אילו אבא היה מתנהג ככה וחובט בדלת של לשכת השופט בפראות, מייד היו מזמינים לו ביטחון ומשטרה. אבל מכיון שמדובר באישה בעלת תלת נקבים, ארז שני חמל עליה ולא הזמין לה ביטחון ומשטרה. מדוע בכלל תיק של קשר בין אבא לביתו מתייבש אצל ורד שביט פינקלשטיין במשך 5 שנים ללא הטלת סנקציות? מדוע צריך להביא את ארז שני שיתערב במה שורד שביט פינקלשטיין לא מצליחה לפתור 5 שנים?
הלקוחה של דן לימור מנכרת ניכור הורי 5 שנים
בסופו של דבר שניקי קבע ש”התרשמתי כי שנים עוסקת האם בהשחרת דמותו של האב, התרשמתי כי האם תדרכה את הקטינה לקראת הפגישה וכאשר מספרים לי עורכי הדין על ה”דרמה” טרם הדיון ואשר הצריכה את הכנסת האב לאולם אחר, ברור לי שלא ראינו אלא את פרי ההכנה מראש ואת פרי ה”דמוניזציה” מראש”.
וזה מה שיצא מפסק הדין: שניקי קבע שיש לפתוח תיק נזקקות ולערב עו”ס לחוק נוער ולשקול הוצאת הילדה לקלט חירום (וזו לכשעצמה הוראה מטופשת ביותר שכן די בהעברת המשמורת אל האבא ולא צריך שום עו”ס לחוק נוער). כמו כן שניקי קבע שהאישה חייבת לשלם את החוב של המומחה דניאל גוטליב (וגם זה סעד דבילי ביותר שכן גוטליב שמתיימר לשמש מומחה לניכור הורי תמיד פועל לטובת נשים כך שהסעד הזה לא מועיל לאבא).
האישה המנכרת לא רוצה טיפול אצל דניאל גוטליב
כמו כן שניקי קבע ש”אם לא תודיע האם תוך 7 ימים כי היא חוזרת לטיפול אצל דוקטור גוטליב, מבקש אני משירותי הרווחה להיערך להוצאת הקטינה מבית האם לקלט חירום, גם ללא קשר לפתיחת התנ”ז“.
כמו כן שניקי קבע ש”כל עוד לא תצא הקטינה מבית האם בהוראת שירותי הרווחה ואם לא תשוב האם לשיתוף פעולה עם דוקטור גוטליב – תישא היא בסנקציה כספית לטובת האב בסך 500 ₪ לכל מפגש. בראי התנהלותה של האם עד כה, לאמור הסירוב לשתף פעולה עם שירותי הרווחה, הסירוב לשתף פעולה עם הטיפול אצל דוקטור גוטליב וגם איחורה היום – תישא האם בהוצאות האב בגין הדיון היום בסך 2,000 ₪ וכן בהוצאות לטובת הסיוע המשפטי הממנה את עורכת דין סנדרס, בסך 2,000 ₪ נוספים“.
ארז שני הוראות מטופשות לטיפול בניכור הורי
כל ההוראות האלה מטופשות ביותר. כל מה ששניקי היה צריך לעשות זה להעביר משמורת לאב ולסיים את הסאגה. שום “טיפול” אצל דניאל גוטליב לא יועיל אחרי 5 שנים של אותה התנהגות מסוג דמוניזציה מצד האם. דניאל גולטליב לא יכול לשנות את קווי האופי של האישה, ואין שום סיכוי ל”טיפול” אצלו.
להלן הכתבה מאתר Psakdin.co.il
השופט ארז שני נזף באימא שהשחירה את דמות האב והורה על חידוש הקשר. ומה יעשו עם ההחלטה עובדי הרווחה ?
בית המשפט למשפחה בתל אביב דן לאחרונה במקרה של ניכור הורי שבמסגרתו קיים נתק בין ילדה לאביה: השופט ארז שני התרשם שהאם משחירה את דמותו של האב, וייתכן שאף מזניחה את הילדה, והתרה בה שאם לא תגיע לטיפול בתוך שבעה ימים – הילדה תוצאה מחזקתה.
האב מנסה במשך שנים לפגוש את בתו ללא הצלחה. בדיון קודם הפנה השופט ארז שני את הצדדים להליך טיפולי והזכיר לאם את חובתה כמשמורנית לפעול לחידוש הקשר, ואת הסנקציות שבית המשפט יכול להטיל עליה במקרה של חוסר שיתוף פעולה.
בפברואר התברר כי האם הייתה בפגישה אחת, שעליה לא שילמה, והיא מסרבת להגיע לטיפול נוסף מאחר שלדבריה הוא “עולה כסף” ורחוק מדי. השופט הבהיר כי באי-הגעה לפגישות הפרה האם צו שיפוטי.
ארז שני הוסיף כי פגש בקטינה ובתום הפגישה ביקש להישאר עם עובדת יחידת הסיוע בנוכחות האפוטרופא לדין. במהלך השיחה החלה האם לחבוט בכוח בדלת האולם. בלית ברירה הם פתחו לה את הדלת והאם הודיעה כי היא דורשת שהאפוטרופא לדין תצא “בזה הרגע” ותסלק את האב שכן פרצופו גורם לילדה טראומה. ביחס לאירוע זה כתב השופט כי לא ברור כיצד במצב שבו הילדה לא פוגשת את אביה פרצופו מעורר אצלה טראומה. זאת ועוד, הקטינה הגיעה לבית המשפט והודיעה שפרצופו של האב מרגיז אותה וגורם לה אי נוחות.
הרושם הוא שהיא הוכנה מראש להגיד דברים אלה או שמדובר במקרה של “אקטינג-אאוט”, מצג מכוון שאין לו קשר עם המציאות.השופט כתב כי פגישתו עם הקטינה עוררה אצלו חוסר שקט ודאגה מרובה. לדבריו, עוד בטרם ייעשו ניסיונות לחידוש הקשר על פקידת הסעד לחוק הנוע להיכנס לתמונה.
“אני בספק גמור לגבי יכולתה של האם לשמש כהורה מיטיב לקטינה, ללא קשר למעמדו של האב ומצבה של הקטינה מעורר בי דאגה חמורה”, כתב. בפסק הדין צוין כי במשך שנה הקטינה הייתה מנותקת מהליכי למידה ומחברותיה. שפתה נשמעת דלה וקשה להבין כיצד היא מעבירה את ימיה. “מדובר באי מילוי חובות הוריות ולמעשה בהזנחתו של קטין”, כתב והוסיף כי האם עוסקת בהשחרת דמותו של האב במשך שנים.
בנסיבות אלה הורה השופט לאפוטרופא לדין לפנות לשירותי הרווחה ולהודיע להם כי יש לפתוח בהליך הכרזה על הילדה כקטינה נזקקת. בנוסף, על האפוטרופא לדין להודיע לפקידת הסעד כי יש לשקול התערבות לעניין משמורת הקטינה ואף לשקול קלט חירום אם לא ניתן להפסיק את פעולות האם. כמו כן הוא הורה לאם לפרוע את החוב למומחה והודיע לה כי אם לא תשוב לשיתוף פעולה עם הטיפול בתוך שבעה ימים הקטינה תוצא מביתה ללא קשר להליך הנזקקות. בנוסף, היא תשלם קנס של 500 שקל לאב על כל מפגש אליו לא תגיע.
האם חויבה בהוצאות האב בסך 2,000 שקל וכן בהוצאות הסיוע המשפטי בסך 2,000 שקל נוספים.
פסק הדין
| תלה”מ בית משפט לעניני משפחה תל אביב – יפו |
59439-10-17 02/03/2021 |
| בפני השופט: ארז שני |
|
| – נגד – | |
|---|---|
| המבקש: ד. ח. עו”ד מיכאל גבור עו”ד יסמין בן-ריטן |
המשיבה: ר. ז. . נוכחים עו”ד דן לימור (מטעם הסיוע המשפטי) |
האפוטרופא לדין לקטינה – עורכת דין זהבה סנדרס
החלטה
ביום 28.01.2021 באו לפניי הצדדים שעניינם מתברר לפני המותב העיקרי, כבוד השופטת פינקלשטיין-שביט, במסגרת הנוהל הקיים במחוז תל אביב – יפו לעניין חידוש קשר בין הורה לבין קטין.
איש אינו עורר על כך כי שנים מנסה האב לפגוש את בתו והדבר אינו עולה בידו והדברים נכונים לפחות לשנת 2017.
כך או אחרת, אגב הדיון עסקנו בשאלה מדוע כאשר נדרש טיפול לחידוש הקשר בשירותי הרווחה או לפחות טיפול בילדה, לא שיתפה האם פעולה עם שירותי הרווחה ולמעשה, בא כוחה של האם אכן אישר כי בתחילת משבר הקורונה לא היה שיתוף פעולה עם שירותי הרווחה על פני חודשים, אך בכוונתה של האם לשתף פעולה אפילו שזו האחרונה לא טרחה להשיב אפילו לטלפונים מטעם שירותי הרווחה.
כאשר זוהי הסיטואציה מתחיל לעלות חשש של עשיית דין עצמית.
במילים אחרות: המותב העיקרי נתן הוראות והאם עשתה על-מנת לשבש הוראותיו.
כתבתי כבר בעבר כי במקרים של ניכור הורי (ואומר, כי פגישתי עם הקטינה שכנעה אותי כי קיים כאן ניכור הורי אף שקשה לדבר בניכור הורי עם מי שהקטינה לא הצליחה לפגוש מימיה אלא זהו ניכור ו”דמוניזציה” של דמות אשר הקטינה לא פגשה כלל), כי אין עונשין ואין מפעילים סנקציות זולת אם מזהירין תחילה.
הסביר לי כבר באותו דיון בא כוח המשיבה כי אין מדובר בניכור הורי, שהרי מרשתו מתכוונת לשתף פעולה. אלא שאז התפרצה האם לדיון והודיעה לי שלקראת הפגישה עם האב צריכה הקטינה הכנה, אמירה שהיא נכונה כשלעצמה, גם שבכל מקרה אסור לכפות על הילדה להיפגש עם אביה.
שלב את השניים ותאמר כי מראש “הכינה האם את הקרקע” לכך שהילדה תסרב ואומר גם כי הסכמתה ל”הכנה” לא ניתנה אלא מן השפה אל החוץ ולא הועילו הסבריי כי קטין לא יכול לעשות את כל רצונו.
כך או אחרת, הזכרתי באותו דיון את הסנקציות אשר בית המשפט יכול להטיל, כך שהאם אינה יכולה לומר היום כי היא איננה יודעת.
באותו יום, אגב החלטתי, תוך שאני מזכיר את חובות האם כהורה משמורן לפעול לחידוש הקשר ואומר במפורש כי האם עשתה לא מעט כדי למנוע את חידוש הקשר – הפניתי את הצדדים, בין השאר ולאחר שגם ביקשתי לפגוש את הקטינה, למומחה – דוקטור גוטליב.
מסתבר כי חיש מהרה חששותיי התאמתו, שכן ביום 18.02.2021 בין השאר, כתב לי המומחה כי האם הודיעה ש…. רחוקה מדי מ…., היא כביכול לא הבינה שהמומחה יעלה כסף ולכן לא שיתפה פעולה כלל עם המומחה.
כעת מספר לי בא כוח האם כי כצפוי וכידוע, לא מממן הסיוע המשפטי טיפולים כגון אלה עליהם הוריתי והמומחה גם הודיע כי אפילו הפגישה היחידה בו נכחה האם, סירבה היא לשלם.
מן הבחינה המשפטית ללא היתר הפרה האם צו שיפוטי לפנות אל המומחה, גם לא פרעה את חובה למומחה ובכך חיזקה את תחושתי כי מבחינתה יכול בית המשפט להורות את אשר יורה – הדבר אינו מעניינה.
כאמור, פגשתי את הקטינה היום ובתום המפגש ביקשתי להישאר עם עובדת יחידת הסיוע, בנוכחות האפוטרופא לדין.
עוד אנו מנסים לעבד את התרשמותנו מן השיחה, החלה האם חובטת בכוח בדלת האולם ומשלא נענתה, הגבירה חבטותיה.
בלית ברירה פתחנו את הדלת והאם הודיעה כי עלי להפסיק את השיחה, שכן היא דורשת שהאפוטרופא לדין תצא בזה הרגע ותסלק את האב, כי פרצופו גורם לילדה טראומה.
איני יודע בדיוק כיצד להביט בסיטואציה ואם אקבל את הדברים כפשוטם, אזי הצליחה האם להביא את הקטינה שלא פגשה את אביה מעולם, למצב שפרצופו הוא טראומה.
למעשה הקטינה הגיעה היום לבית המשפט באיחור עם אמה וללא הסבר אשר לאיחור, תוך שהאפוטרופא לדין והעובדת הסוציאלית נאלצו לבקש מן האב להיכנס לאולם אחר, שכן הקטינה הודיעה כי פרצופו של האב מרגיז אותה וגורם לה אי נוחות.
מסקנתי היא כי מראש הוכנה הקטינה כך לנהוג.
האופציה השניה אשר אינה מרנינה יותר הוא שמדובר במה שמכונה בפסיכולוגיה “אקטינג-אאוט” – קרי, במילים בוטות – מצג מכוון שאין לו קשר עם המציאות.
הבטחתי כי אשתף את הצדדים בהתרשמותי מן הפגישה היום ואומר, כי מצאתי את הפגישה כמעוררת חוסר שקט ודאגה מרובה.
דרך כלל, כאשר אנו עוסקים בחידוש קשר ובכאן אנו עוסקים בהורה מנכר, לאמור האם, עיקר תשומת ליבו של בית המשפט בחידוש הקשר. לא זה המצב כאן.
סבור אני כי עוד טרם נפנה לעסוק במלוא המרץ בחידוש הקשר, צריכה פקידת הסעד לחוק הנוער להיכנס אל התמונה ולו דעתי תישמע ייפתח התנ”ז המתאים.
אני בספק גמור לגבי יכולתה של האם לשמש כהורה מיטיב לקטינה, ללא קשר למעמדו של האב ומצבה של הקטינה מעורר בי דאגה חמורה.
לצערי, נדמה לי כי גם עובדת יחידת הסיוע וגם האפוטרופא לדין שותפות לדאגותיי ואסביר מעט:
כאשר ברור כי קצין ביקור סדיר מודאג, כי במשך שנה תמימה מנותקת הקטינה קשר ממשי למעט אולי פעם אחת, מהליכי הלמידה, כאשר הקטינה מנותקת מחברותיה, שפתה נשמעת דלה וקשה להבין כיצד היא מעבירה את ימיה – מדובר באי מילוי חובות הוריות ולמעשה בהזנחתו של קטין.
עוד טרם אעסוק בשאלת הקשר בין האב לבין הקטינה, אומר כי התרשמותי שבלא טיפול רגשי ובלא שינוי סביבתי, מבחינת הקטינה אין עם מי לדבר.
כאשר מסביר בית המשפט לקטין כי הוא אינו “כל-יכול” ויכול והוא יצטרך לציית להוראות בית המשפט, נעניתי במילים שהוכנו אולי מראש – “עלי לא מאיימים”. כך אומרת לי ילדה בכיתה …’.
מצאתי את השיח אשר מנהלת הקטינה כתוקפני, ככזה המדבר רק על רצונות הקטינה וללא כל יכולת להסביר מדוע אין היא רוצה לפגוש בסביבה מוגנת אדם אשר לא עשה לה רע מימיו ושאותו אין היא מכירה ונעניתי בתוקפנות כלפיי, גם כלפי הנוכחות בחדר – “אתם, אתם, אתם ואתם”.
לא תמיד מצאתי קשר למציאות בין מה שאומרת הקטינה לבין השאלות או העובדות המוצגות בפניה, אך התרשמתי כי היא באה עם הכנה מראש כדי להדוף כל דרישה שתהא בקשר עם אביה או תיפגש, כי תדגיש שאיננה רוצה בכך. אך קטינים, כמו קטינים, לא תמיד טובים הם בהסוואת מידע.
שוב ושוב שמעתי מהקטינה את המילים “אמרו לי, סיפרו לי, הסבירו לי” וכל אלה עוסקים בהשחרת דמותו של האב ובחטאים אשר חטא, בחוסר רצונו לפגוש ומשם “אמרו לי שיפחידו אותי בפגישה, אמרו לי שיאיימו עלי בפגישה, אמרו לי להגיד שאני מאוד פגועה ממנו”.
כמעט לא תמצא לך דרך ברורה יותר להצביע דווקא על מה שרע בפגישות עם קטין ואני אוהד גדול של פגישות עם קטינים, לצורך העשרת המידע של בית המשפט, מאשר כאן.
התרשמתי כי שנים עוסקת האם בהשחרת דמותו של האב, התרשמתי כי האם תדרכה את הקטינה לקראת הפגישה וכאשר מספרים לי עורכי הדין על ה”דרמה” טרם הדיון ואשר הצריכה את הכנסת האב לאולם אחר, ברור לי שלא ראינו אלא את פרי ההכנה מראש ואת פרי ה”דמוניזציה” מראש.
כפועל יוצא מכל מה שתיארתי לעיל, אני מורה בכמה:
- א. מבקש אני מן האפוטרופא לדין לפנות אל שירותי הרווחה אשר על יד עיריית …, למסור להם עותק מהחלטתי זו, להודיע להם כי דעתי הנחרצת היא כי יש לפתוח תנ”ז בעניין שלפניי.
כן מבקש אני מן האפוטרופא לדין להודיע לפקידת הסעד הפועלת על-פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) כי אני מבקש לשקול התערבות לעניין משמורתה של הקטינה וסיום לעת עתה של משמורת האם בקטינה, גם לשקול קלט חירום אם לא ניתן להפסיק את פעולות האם.
תיק התנ”ז ייפתח לפני המותב העיקרי ויתנהל על-פי הוראותיו.
- ב. אני מורה לאם ראשית לפרוע תוך 7 ימים את החוב המגיע לדוקטור גוטליב ומבין אני את התנהלות האם כסרבנות לכל טיפול. הואיל וכך, אם לא תודיע האם תוך 7 ימים כי היא חוזרת לטיפול אצל דוקטור גוטליב, מבקש אני משירותי הרווחה להיערך להוצאת הקטינה מבית האם לקלט חירום, גם ללא קשר לפתיחת התנ”ז.
- ג. כל עוד לא תצא הקטינה מבית האם בהוראת שירותי הרווחה ואם לא תשוב האם לשיתוף פעולה עם דוקטור גוטליב – תישא היא בסנקציה כספית לטובת האב בסך 500 ₪ לכל מפגש.
- ד. בראי התנהלותה של האם עד כה, לאמור הסירוב לשתף פעולה עם שירותי הרווחה, הסירוב לשתף פעולה עם הטיפול אצל דוקטור גוטליב וגם איחורה היום – תישא האם בהוצאות האב בגין הדיון היום בסך 2,000 ₪ וכן בהוצאות לטובת הסיוע המשפטי הממנה את עורכת דין סנדרס, בסך 2,000 ₪ נוספים.
המזכירות תקבע לפניי דיון מעקב בעוד 30 ימים.
אני מתיר פרסום החלטתי זו ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים.
ניתנה והודעה היום י”ח אדר תשפ”א, 02/03/2021 במעמד הנוכחים.
| ארז שני, שופט |
פסד ארז שני אישה מנכרת ילדים מבעלה האישה מודרכת עי בהמת המשפט דן לימור 59439-10-17
