לפנינו חומר על תביעה שהגיש פלסטיני בשם זוהיר סוויטי נגד הרשות הפלסטינית וג'יבריל רג'וב על כך שהם חטפו אותו ועינו אותו כי הוא שטינקר של השב"כ. כתוצאה נגרמו לו נזקי גוף והוא תבע בישראל את השניים. מי שייצגה את הרשות הפלסטינית ואת ג'יבריל רג'וב היא עו"ד יפעת גרנות. התביעה הוגשה ב 2002 ומייד עם הגשתה התירה השופטת מרים מזרחי לזוהיר סוויטי להטיל עיקול טרם בירור תביעה על כספי הרשות הפלסטינית בסך 1,500,000 ש"ח.
זוהיר סוויטי שהוא מורה לאמנויות במשכורת 2,000 ש"ח טען שנגרמה לו 50% הפרעה שכלית קוגניטיבית, 50% הפרעה מוטורית, והאף שלו מריח רק 95% מהריחות, כלומר 5% אובדן חוש ריח. כל זה לטענתו שווה 10,000,000 ש"ח.
מאז ממשיכה יפעת גרנות (ממשרד אריה כרמלי) יחד עם השותף שלה יוסף ארנון להרוויח סכומי עתק בייצוג הרשות הפלסטינית בישראל.
מה שמצחיק הוא שאם תושבים יהודים מהתנחלויות היו נחטפים ע"י השב"כ הישראלי והיו עוברים עינויים במרתפי השב"כ הישראלי, אותה מרים מזרחי לא היתה מעקלת מראש שאפילו שקל אחד…
בכלל לא הבנו מדוע הכספים עוקלו, כאשר באופן שוטף מדינת ישראלית גובה מכס עבור הרשות הפלסטינית, כך שתמיד יש בידי מדינת ישראל כסף פלסטיני שניתן לעקל. השופטת מרים מזרחי הסתפקה באמירה שהעיקול לא יהווה הכבדה כלכלית על הרשות הפלסטינית.
התביעה הוגשה ע"י עו"ד נדב העצני על סך 10,000,000 ש"ח, כשהנתבע טוען שהוא מורה לאמנויות ומקבל 2,000 ש"ח ממשרד החינוך הישראלי ומרוויח עוד $1,500 ממכירת ציורים בלי קבלות או תלושים.
יפעת גרנות טענה שלרשות הפלסטינית יש חסינות לבצע את החקירות הביטחוניות שלה כפי שהיא מוצאת לנכון, ושבכלל אין ראיות שזה מעשה שלטוני בשליחות המודיעין הפלסטיני, ושמדובר בשבאב אלמונים.
השופטת מרים מזרחי לא התרשמה והטילה עיקול של 1,500,000 ש"ח.
ואנו שואלים למה לא מוטלים עיקולים על כספי התורמים לחמאס לפיצוי קורבנות הנוחבה?
להלן החומרים בעניין זוהיר סוויטי ת"א 4071/02